פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 394 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, י' בסיון התשפ"ד (16 ביוני 2024), שעה 8:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר שלום דנינו חברי הכנסת: ולדימיר בליאק אברהם בצלאל מוזמנים: אמנון מרחב – מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה טיראן ששון – יועץ מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי – מנהל מערך האסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה שני ברוך עזרי – עוזרת ראשית בלשכה המשפטית, משרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלוביץ – מהנדס, הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה גל ברנס – רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר ד"ר תמר ברמן – ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות ד"ר יובל רויטמן – ראש תחום רגולציה, משרד המשפטים יהודה הימן – סמנכ"ל התאחדות התעשיינים עידן בן ארי – מנכ"ל סינרג'י כבלים בע"מ שדרות, התאחדות התעשיינים רז הילמן – סמנכ"ל יבוא מכס ותקינה, איגוד לשכות המסחר מרדכי שיף – עו"ד, היועץ המשפטי של מכון התקנים רחל גור – עו"ד, סמנכ"ל לובי 99 אריאל רכניץ – חוקר פורום קהלת שרגא בירן – עו"ד, נשיא ומייסד המכון לרפורמות מבניות עידן אור – ראש חטיבת מוסדות ציבור, הסתדרות, ביטוח ופיננסים, ההסתדרות החדשה דני גרינוולד – סמנכ"ל אסדרה ברשות המים ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: דניאל ג' – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024, מ/1743 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם. הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בדין האירופי), התשפ"ד-2024. המנכ"ל, שלחנו לכם הערות גם לכם וגם למשרד המשפטים. אתם מתעכבים בתשובות. לכן גם דחיתי את הדיון הקודם, כי זה לא רק לבוא ולקרוא את הנוסח שלכם. היום נתתם לנו רק חלק מהתשובות, אז החלטנו לקיים את הדיון, וחלק מהתשובות יינתנו במהלכו. אני מבקש מכם, אנחנו רוצים את החוק הזה מהר, אז תעבדו מהר. אין לי מה לומר לכם מעבר לכך. לא נקיים דיון כללי, כי כבר עשינו. רציתי להראות סרטון לאור שאלות ששאלנו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מצגת קצרה לאור השאלות שעלו בדיון הראשון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בינתיים איפה רשות המים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הם תיקנו עד לפני שנה את המצגת. היה קשה להעביר אותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. נציגי רשות המים, רציתם להתייחס. אמרת שלא היית בדיון הקודם, בוא תתייחס בינתיים. יש לכם סעיף בחוק הזה? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> בוקר טוב, אני דני גרינוולד, סמנכ"ל אסדרה ברשות המים. תודה על האפשרות להתייחס. יש היום תקנים ייעודים לחומרי ניקוי, לסבונים, שמותאמים כדי לאפשר את השימוש בקולחין בישראל. אנחנו מבקשים שהם יישארו כמו שהם, בלי שנצטרך להיכנס לתוספת החמישית וללכת לוועדת חריגים, כי כבר היום אנחנו יודעים שהם נדרשים. משק המים האירופי ומשק המים הישראלי שונים בתכלית. רוב אירופה משופעת במים, אנשיה בוחרים את המים הטובים ביותר ומספקים אותם. כמו שאמר לי מנהל המערכת באוסטריה – "אני משתמש ב-3% ממקורות המים הטבעיים שלי , בוודאי שאני לא משתמש בקולחין, כי זה לא מעניין אותי". משק המים הישראלי עובד אחרת לגמרי. רק חצי מהמים המסופקים הם המים הטבעיים והחצי השני הם מים מיוצרים. אלה קולחין, שאנחנו מייצרים אותם מביוב ומי ים מותפלים. כל הקולחין, שהם רבע מהמים המסופקים במדינת ישראל, מיועדים לשימוש חקלאי. כדי שהם יתאימו לשימוש החקלאי, אנחנו חייבים שיהיו בהם ריכוזים נמוכים של כלוריד, נתרן ובורון. יש מערכת מורכבת מאוד של פעולות שנעשו ב-25 השנים האחרונות כדי לאפשר את זה, גם במים המותפלים וגם בקולחין, וחלק מזה זו תקינה על סבונים, שבאירופה הם עשירים בבורון נתרן וכלוריד ובארץ יש תקן ייעודי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תקן מיוחד לסבון? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה עם אבקות כביסה? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> סבונים, אבקות כביסה, חומרי ניקוי שמשמשים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשל כך אתה רוצה שהתקן יהיה תקן ישראלי? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> נכון. אם אירופה תגיע למציאות הישראלית, והם חושבים על זה, כי גם שם מתפתח מחסור במים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה מונע מכם לקיים את התקן האירופי? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> מה מונע ממני להשפיע על מדינות אירופה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. למה התקן האירופי לא מתאים לך? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> לתקן האירופי אין מגבלות על בורון, כלוריד ונתרן כי הם לא עושים שימוש חוזר במים לחקלאות ולכן זה לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולמה בישראל יש מגבלות? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> המים, שאנחנו משתמשים בהם בירושלים, אנחנו - - - ומשקים בהם שדות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. אתה רוצה להחריג את המוצרים האלה. << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> את שלושת התקנים הייעודיים בנושא הזה שמכוונים למשקי הבית, כי לתעשייה יש סט כללים אחר שמתייחס אליהם אנחנו מבקשים להחריג. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ולמה זו החרגה אם אנחנו יכולים לאמץ את התקן הישראלי בנושא הזה, ולקיים אותו כתקן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, יש תקן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברור. אני אומר במקום להגיד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זו החרגה מהחוק. לא החרגה מהתקן. ברגע שאתה מחריג מהחוק, התקן הישראלי קובע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה המשמעות למשק המים אם לא מחריגים? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> המשמעות למשק המים היא שרבע מהמים שלנו, בערך 600 מיליון קו"ב שהם קולחין שהיו משמשים לחקלאות, יוצאים מהמשחק כי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רבע? << דובר >> דני גרינוולד: << דובר >> רבע מהמים המסופקים במדינת ישראל יוצאים מהמשחק או חמישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. משרד הכלכלה, תבדקו את העניין הזה? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> יש לנו עמדה עקרונית שאנחנו מוכנים בעת הזו לבקשה של רשות המים. רק אנחנו רוצים שזה יבוא לוועדת החריגים בהמשך, כי הדיון הזה מעולם לא התקיים בפורום מקצועי. יש לבחון את הדברים קצת יותר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדברים ברורים. הוא אומר שבאירופה הם לא צריכים את זה, אז אין תקן. למה צריך ועדת חריגים כשזה ברור? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לכן אנחנו חושבים בעת הזו כן להחריג את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקיימו דיון עכשיו. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> תמר ברמן, משרד הבריאות. אני יושבת-ראש הוועדה במכון התקנים בנושא הזה. היו הרבה דיונים מקצועיים בוועדה במכון התקנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היו בעבר. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> לא, במהלך השנה האחרונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אנחנו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ומה היו המסקנות? << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> מה שנציג רשות המים העלה, היה דיון על הנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מקובל על משרד הבריאות? << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> בטח. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אני שב ואומר, אדוני היו"ר, אנחנו מוכנים לקבל את ההחרגה כעת. אנחנו כן חושבים שצריך להביא את זה לוועדת החריגים שהוקמה, לא קשורה למכון התקנים, היא צריכה לדון גם על היבטים כלכליים של כל האירועים הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי היא מתכנסת? << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> ועדת החריגים מתכנסת כשיש החרגה מאירופה. כרגע, לכאורה, לגבי התקן הזה, ספציפית לא צריך אותה כי כבר ההחרגה קיימת, ובכל החרגה חדשה מאירופה מתכנסת ועדת החריגים. אנחנו כן חושבים שגם אם נסכים להחריג את התקן הזה של אבקות הכביסה, כי אנחנו כן מבינים שיש שוני בין מדינת ישראל לבין אירופה בעניין הזה, אבל מעולם לא נבחנו ההשלכות הכלכליות. אנחנו מדברים כאן על מוצרי צריכה בסיסיים כמו אבקות כביסה, אבקות למדיח וכו'. לכן הדיון חייב להיות גם בהיבט כלכלי ולא רק בהיבט של השפעה על המשק הישראלי החקלאי וכדומה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם בהיבט של יוקר המחיה. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> בדיוק. לכן כן נרצה שנגיע לוועדת חריגים בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא הבנתי. מצד אחד אתה אומר שצריך, ומצד שני אתה אומר תבוא - - - למה צריך ועדת חריגים אם הדברים ברורים? מה זה קשור לכלכלית? פה יש תקן שאין אותו באירופה, שהוא לא מתאים בכלל לישראל. אתם מסכימים לזה? << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה? לא הבנתי. מה זה קשור למחיר? רשות המים ומשרד הבריאות אומרים לכם שהם צריכים את זה מכיוון שאם לא, זה ישפיע על מי הקולחין ועל הכל. מה בדיוק הבעיה? << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> אני אסביר בקצרה. כדי שתהיה החרגה, כדי שיהיה נכון להחריג מוצר, צריך שיתקיימו שני תנאים. האחד הוא העובדה שיש שוני מהותי בין אירופה לישראל אבל לא בכך אנחנו מסיימים את הסיפור אלא צריך לבחון את המשמעויות של אותו שוני. לצורך העניין את אותו הדבר אפשר לפתור בכסף באמצעות שינוי מערכת המים, סתם אני נותן דוגמה. אם תעשה את זה צריך לבדוק את ההשפעה מול יוקר המחיה או עובדה שאנחנו מייצרים עיצוב ייחודי לאבקות כביסה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, זה מוגזם. עכשיו אנחנו צריכים לשאול את כל מערכת המים - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - - כדי להשפיע על יוקר המחיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במה זה ישפיע? עכשיו תשנה את כל מערכת המים בשביל שתי אגורות לאבקת כביסה? אתם נורמליים? על מה אתה מדבר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה צועק? אבל אם אתה מחריג ומחריג, בשביל מה צריך את החוק הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע מה מחריגים. אם רשות המים מבקשת. משרד הבריאות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תבחן את זה מול ההשפעה על יוקר המחיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עולה לשנות את כל מערכת המים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בואו נעשה סדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, אני מבקש תוך שבוע לכנס ועדת חריגים לדון בבעיה. זה הכל. אל תשלחו אותי עכשיו לשנות את כל מערכת המים בגלל העניין הזה. זו תשובה רצינית, נראה לך? בגלל אבקת כביסה? << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> זה לא "לשנות את מערכת המים", רק להוסיף סינון - - - << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אני אשמח להעיר הערה, שני מהלשכה המשפטית של משרד הכלכלה. ועדת החריגים יכולה להתכנס רק לאחר שהחוק עובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. תכנסו אותה עכשיו. אם לא, אז אנחנו נחריג את הדבר הזה ולא נשאל אתכם בכלל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הפורמט של הדיון יכול להיות אחרת, שזה יהיה דיון מקדים להחרגה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אני אומר עוד פעם, הסכמנו, רק ביקשנו שיתקיים אחרי אישור החוק דיון בוועדת החריגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מונע ממך לקיים דיון? תעשה איזה דיון שאתה רוצה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זו הייתה ההערה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל להגיד לי "לשנות את כל מערכת המים" - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לא. הוא נתן דוגמה של ועדת חריגים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נראה לך רציני? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> עוד נשמע פה הרבה מאוד חריגים והרבה מאוד טענות. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה עדיין לא מצפה לשנות את כל מערכת המים בשביל אבקת כביסה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם - - - בשביל מה אנחנו צריכים את החוק הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו לא טענה מה שאתה אומר, כי יש מקרים שהוא כן מחריג אותם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא פוסל, רק צריך לבחון את זה מבחינת כל ההיבטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא קיבלתי חוות דעת ממשרד האוצר, מהכלכלה, שהמחירים הולכים לרדת. אתם רק מדברים על זה כל הזמן, שבסוף אם לא ירדו, נבוא אליכם בטענות, ואם ירדן, נגיד לכם כל הכבוד. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בכל מקרה נבוא בטענות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבוד יושב-הראש, רק להגיד שגם המשרד להגנת הסביבה תומך בהחרגה הזאת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. לכן אני אומר - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - אם זה לא יגיע לקולחין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שגם משרד הכלכלה יתרום ונסיים את העניין הזה. אחר כך תעשו מה שאתם רוצים. אם תשנו את מערכת המים כולה, בסדר. תבואו אלינו לבטל את ההחרגה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרגע אין קשר לוועדת חריגים, כי כמו שנאמר כאן, היא עוד לא חלה על - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הם מתעקשים על ועדת חריגים, שיכנסו אותה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם אתה מבקש להחריג, אפשר להחריג גם במפורש בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש? המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות. כל המשרדים רוצים. גם רשות המים היא משרד הכלכלה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בשביל זה צריך לעבור דרך ועדת חריגים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא בהכרח - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אחרת אני מציע שלא נקיים את החריגים, את הדיון לגמרי פה, כי יש פה סוגיות מקצועיות רב- ממדיות שצריך לדון בהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה מקצועי? כשאומרים לך גם אנשי משרד הבריאות שהם דנו בזה במכון התקנים? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אבל אתה תשמע כאלה טענות היום בכל הדיונים מפה עד - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, זה גם לא פוגע במהות של החוק ש"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", כי יש פה תקנים ייחודיים שמה שטוב לישראל טוב לישראל, ואפשר לאמץ אותה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נבחן אם זה טוב לישראל. יש הרבה תקנים, אז מה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא לא עושה שום פרוצדורה, שום רגולציה, שום יוקר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בממשלה הקודמת עשיתם רפורמה, נכון? והתוצאה היא שהמחירים עלו ולא ירדו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המחירים לא עלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עלו ועוד איך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל נתחיל מזה, ואמרתי את זה בישיבה הקודמת. ללא קשר למחירים, הרפורמה הזאת נחוצה. נתחיל מזה. זאת אומרת, צריך רפורמה שקשורה לנושא התקנים, ברור לגמרי, ללא קשר למחירים. אם זה גם יוריד את המחיר כמו שאתם טוענים, מצוין. בואו נראה מה התשובות למה ששאלנו קודם. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> קדימה. הכנו מצגת קצרה. ינון אלרועי יציג. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> בוקר טוב, שמי ינון אלרועי, מנהל מערך אסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו שמחים מאוד להיות פה היום. בהמשך לשאלות הוועדה, באנו להציג מה נעשה בשלב הרפורמה הקודמת שהושקה ביוני 2022. הוועדה הייתה מעורבת מאוד בגיבוש החקיקה דאז. ניסינו להציג את הדברים בצורה פשטנית. אפשר לראות בשקף שמולכם – קבוצות היבוא, או המוצרים שכפופים לתקינה רשמית שבאחריות מנהל התקינה, איגור דוסקלוביץ, שיושב פה מימיני והוא בהחלט מוביל את המהלכים האלה בצורה מאוד יסודית ומוכשרת. לאורך השנים נבנו כל מיני קבוצות שמאפיינות את סוג הסיכון או עומקו, שהרגולטור מעריך לגבי המוצר הספציפי, ובגדול לגבי מוצרי צריכה. הסיכונים האלה נחלקים לשלוש קבוצות. קבוצה מספר אחת היא קבוצת הסיכון הגבוה ביותר, שבה באים הרגולטורים השונים, כי תחת חוק התקנים כמו שנחשפתם אליו כאן קודם, יש לא מעט שחקנים. גם עניינים רגולטוריים שקשורים למשרדים אחרים, בעצם חוצים תחת תקינה רשמית בהרבה מאוד מקרים. ולכן, כמו שאתם יכולים לראות בצד ימין למעלה, זאת הייתה נקודת הפתיחה לפני הרפורמה ביוני 2022, שבה חלק לא מבוטל של התקנים. אפשר לראות 244 תקנים שכל תקן מכניס מתחתיו מאות מוצרים. 244 תקנים היו בקבוצה המחמירה שהיא קבוצה מספר אחת. בקבוצה מספר אחת היבואן מגיע לפני היבוא, הוא הולך ועורך בדיקת דגם באחת המעבדות, ואחר כך בכל משלוח באים ובודקים אם המוצר שהגיע עומד בהתאם לממצאים של הבדיקה שהייתה בבדיקת - - - די ברור שזה סיפור יקר שגם לוקח זמן, וגורם לנטל רגולטורי לא מועט. קבוצה מספר שתיים, שהיא הירוקה פה, היא קבוצה מקלה יותר, במוצרים שהרגולטורים אומרים לגביהם "אנחנו חוששים פחות", ושם עושים רק בדיקת דגם. אחרי שעושים את בדיקת הדגם, היבואן מצהיר בפני מעבדה על כך שהמוצר שהוא הביא עומד בבדיקת הדגם. קבוצה מספר שלוש היא הקבוצה המקלה ביותר, האדומה, שאומרת שפה יש סיכון, הכי נמוך מכל השלושה, ושם רק צריך להצהיר אצל מעבדה שהמוצר שאני מביא עומד בתנאי התקן. אתם יכולים לראות שנעשתה פה עבודה דרמטית. לקחנו את הקבוצה הזאת של כ-140 תקנים והעברנו אותה מהקבוצות אחת ושתיים לקבוצה שלוש, שיהיה הרבה יותר קל לייבא. קבוצה מספר שתיים נשארה פחות או יותר באותו גודל, ואפשר לראות שרוב הטראפיק עבר לשם במקביל, הוועדה בזמנו אישרה גם את מסלול קסיס. זהו מסלול שמאפשר להכניס מוצרים על פי תקינה אירופית, ובכפוף להצגת אישור מגוף שנמצא תחת מעטפות רגולציה שונות. מה אנחנו רואים בכל זה? שעכשיו, בחלון זמנים של כשנתיים מאוחר יותר, ואנחנו גם יודעים להגיד שבתחילת הרפורמה לא הכל היה פשוט, וליבואנים לקח זמן להתארגן וכו', אבל כמו ששאל יושב-הראש קודם – מה קרה? ואתם יכולים לראות פה על בסיס מספר מוצרים שנמדדו פחות או יותר את אחוזי ההוזלות בשיעור מערך היבוא. חשוב מאוד להבין את זה. אנחנו מודדים את עצמנו בשיעור מערך היבוא. מימין לשמאל: אופניים 1 – הפחתה מערך היבוא, מיטות תינוק – 7.3%, מייבש כביסה – 3.4% - - - 9.5%, עגלות ילדים – 4%, מדיח כלים – 5.5%, מקררים – 6.1%, צעצועים לילדים מעל גיל 3– 4.4%, שואבי אבק –6.4% - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה אחוזי הוזלה? מה המשמעות של האחוזים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי אילו מחירים בדקתם? מה נקודת ההשוואה? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אני רוצה שכולם יזכרו, וזה יהיה נכון גם לרפורמה הבאה, כי אמרתם שתבדקו אותנו וזה חשוב מאוד, אם הכוס הזאת עלתה במאי 2022 כשהשקנו את הרפורמה בסין 1 דולר, והיום היא עולה 1.10 דולר, לא משנה מה נעשה – לא יהיה זול יותר בארץ. היא לא תהיה יותר זולה ממה שהיא הייתה במאי 2022, בגלל שהמחיר של המוצר עצמו עלה. זה חשוב מאוד לצורך הדיון. נתקלנו גם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המחיר של היבוא. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> המחיר של המוצר עולה בלי קשר למחיר היבוא. אנחנו מוזילים את תהליך היבוא, מפחיתים רגולציות, מייתרים בדיקות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאני אומר. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הוא התכוון למחיר של המוצר בשאר המפעל, לפני שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בפועל, בגלל כל מיני סיבות, זה לא מחייב שהמחיר יירד. הוא לא יעלה יותר ממה שהיה צריך לעלות, זה העיקרון. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אם לצורך העניין, הליך היבוא היה עולה שקל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיהיה ברור, כי כולם עכשיו מצפים שהמחירים יצנחו. זה לא בטוח. << אורח >> עידן אור: << אורח >> שמי עידן אור מההסתדרות. באילו קבוצות המוצרים האלה? לדעתי עגלות תינוק הן קבוצה שתיים, והמחיר יירד גם כשזה בפיקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך להסתדרות? אתם מורידים את המחיר? << אורח >> עידן אור: << אורח >> 300 משפחות קיבלו פרנסה מהרפורמות מ-2017, ולפחות במדינה שאני חי בה, יוקר המחיה לא ירד. אני לא יודע איך מראים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל זה לא לקבוע מחיר - - - << אורח >> עידן אור: << אורח >> אנחנו לא נגד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל בוא נבחין, המחיר אולי לא ירד אבל הוא לא עלה כמו שהיה צריך לעלות. גם זו נחשבת הפחתה של המחיר. כי אם הוא היה היום שקל ויכל להיות שניים, ועכשיו הוא 1.7, זו גם נחשבת הפחתה. מחיר פה ושם עולה בלי קשר לכלום. << אורח >> עידן אור: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים לרפורמה. בואו נדבר על הדברים שמשפיעים על האזרח בסופו של דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא מתנגדים, אבל שלא תהיה רפורמה, זה תמיד טוב. צריך את הרפורמה ללא קשר למחיר. לכן אני מבחין, גם כשאנחנו שומעים אתכם, קודם כל שתדעו שאת הרפורמה צריך ללא קשר ללא הפחתת המחיר, צריך לשנות את כל נושא התקנים, הבחינה והיבוא. זה מוריד את הרגולציה והעלויות. בסופו של דבר, זה כן יוריד את המחיר, או שלא יעלה כמו שהיה צריך. זה אחד משניים. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אדוני, אני מחזק את אמרתך. אנחנו מנסים לראות מה קורה בשטח, ואפשר לראות מבט השוואתי של מספר היבואנים בשוק מ-2021 ועד 2023 ויכולים לראות שיש בסך הכל דינמיקה גם בגידול מספר היבואנים שזה אומר שיש יותר תחרות, יש יותר תחרות וזה יכול להשפיע גם על המחיר, וגם ערך היבוא אנחנו יכולים לראות שגם הוא עולה באופן הולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני צריך שתיתנו פתרון לעניין. תראה מה קורה במדינת ישראל, שער הדולר עולה – המחירים עולים. כששער הדולר יורד – המחירים לא יורדים. מנצלים את ההעלאה כדי להעלות, אבל אין סיכוי שתהיה ירידת מחיר כתוצאה משינוי שער הדולר. זה דבר שצריך לפתור. לא יכול להיות שהיבואנים רק ירוויחו - - - והציבור לא ירוויח כלום. אני לא יודע איך לפתור את הנושא עדיין, אבל זה יהיה חלק מהחוק. אתם תקבלו סמכויות בעניין הזה. לא יכול להיות מצב כזה. שער הדולר קפץ נגיד מ-3.7 ל-.4 כל המחירים זינקו, הוא ירד חזרה ל-3.7 – הכל בסדר, כבר התרגלו למחיר החדש. אם אנחנו מדברים על יבוא, לשערי מטבע יש חשיבות. אני רוצה לראות מה הסמכויות שלכם. תחשבו על זה, עד שנסיים את החוק, איך אתם צוברים סמכויות כדי להשפיע על המחירים בעניין הזה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> כשאנחנו מתעסקים בנושא היבוא, הדרך ארוכה ויש הרבה מאוד מסעפים וחסימות שצריך לשחרר. נכון לכרגע, כשאתה מנתח את המצב הנוכחי, אתה רואה שיש תחרות נמוכה ליבואנים הבלעדיים הגדולים; אתה מזהה שהרגולציה בישראל אינה תואמת את הרגולציה במדינות מפותחות ובמיוחד באיחוד האירופאי; יש בתהליכים בירוקרטיים מסורבלים ויקרים; במקרים מסוימים יש קשיים להשיג תעודות מעבדה כנדרש; אין הסדר או פתרון בית ספר חלק ליבואנים מקבילים; ובמקביל, מה שראינו אחרי השקת הרפורמה, לפחות במכון התקנים, זה שהושק מסלול פלטינה שמשך יבואנים, וחלק מהטענות היו שהוא מייקר את ההליך ופוגע ביכולת - - - << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> אבל זה וולונטרי, זה לא יכול להיות קושי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה היו הכשלים ברפורמה הקודמת שעשו בממשלה הקודמת? אילו כשלים יש שאנחנו צריכים לבחון היום? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> כשבאנו להציג את הנתונים האלה, אפשר לראות את האתגרים שצפו, ומיד נדבר על מה שאנחנו מבצעים בקיץ הזה בשביל שתראה איך אנחנו עולים על הקשיים. משם דרך הפתרונות, נדבר על הקשיים. דיברנו על כך שברפורמה הקודמת, והיא הייתה צעד גדול מאוד, זה לא היה פשוט בכלל. גל ברנס, והצוותים של האוצר, חברים מגופים שונים מלשכות המסחר, נושא היבוא וכל נושא התקינה הוא מסע ארוך שהייתה לי הזכות כבר ב-2016 להיכנס לרפורמה ולטפל יחד עם איגור ברפורמות אחרות. אנחנו מזהים בסופו של דבר שיש צורך לפשט יותר את ההליך. אנחנו מסתכלים עליו גם בהיבט של איך וגם בהיבט של מה. כשאתה אומר, איך אני יוצר מצב שבו לעוסק ולעוסקת יהיה קל יותר להביא את היבוא לישראל, ואז אולי נגיע למצב שבו יש עוד יותר עוסקים ויותר תחרות. הוועדה תמכה בנו ועבדה איתנו, נמצאים פה חברים שעבדו הרבה מאוד שעות על הרפורמה של 1 ביולי, ומ-1 ביולי הממשלה מטפלת ב"איך". אנחנו מגיעים למצב שבו רוב הטובין אדוני יגיעו ב-free pass, זאת אומרת, לא תצטרך להתממשק עם מעבדה כלשהי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ב-1 ביולי אתה מתייחס לרפורמה שעברה כאן - - - << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> כן, זה מה שאמרתי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> ביקשת להבין מה אנחנו עושים עכשיו בהתייחס לרפורמה האחרונה שהעברנו. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> זה חשוב. השקף הזה מציג איך אנחנו פועלים בצורה מקבילה. צד ימין הוא ה"איך", וכמו שאמרתי, ב-1 ביולי נשיק את זה, אנחנו מסירים בסופו של דבר את רוב הדרישות לאישורי יבוא מקדימים, זאת אומרת כשאתה נכנס לישראל, לא תצטרך לבקש מרגולטור כלשהו אישור מוקדם בדברים שקשורים לתקינה רשמית. במסגרת זו תהיה גם העברת אחריות מסוימת מהרגולטור ליבואן. אנחנו מקלים על התחרות בין מעבדות הבדיקה, מכון התקנים ושלוש מעבדות אחרות, ויש פה הקלה משמעותית מאוד על היבואן, שנדמה לי שהיא לשנה, של ביטול הצורך בהחזקת תעודות בדיקה בקבוצה שלוש. אנחנו מצפים לחיסכון בעלויות יבוא וזמן הגעה של האוצר לשוק. רק שאף אחד לא יתבלבל – לא מסירים מיבואן את החובה לעמוד בתקינה רשמית. כל זה נועד להקל על העוסקים, אבל לא פוטר אותם מהאחריות שיש להם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אנחנו מאמצים גם את מה שנדרש מיבואן באירופה? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> ברמת הטכניקה כן. בגדול, זה הכיוון, free pass. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ובקטן? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> בקטן גם. גם באירופה יש הבדלים בין צרפת לאסטוניה ולספרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש תקן אירופאי אחיד? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> זה לא תקן, זו התנהלות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה תקן נאמץ? בצרפת? בלונדון? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, כרגע דיברנו על ה"איך". זו היסטוריה. זה הולך לצאת לדרך ב-1 ביולי, אתה אישרת. בצד שמאל, אנחנו מדברים על "מה" אנחנו הולכים לבדוק, מה אנחנו דורשים מהעוסקים. פה אנחנו אומרים – אנחנו מתנתקים מהתקינה הייחודית הישראלית. אנחנו יוצרים מסלול חלופי שניתן להשתמש בו, או אם אתה מעדיף בתור עוסק להשתמש במסלול הישראלי, בתקינה הישראלית, אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אין תקן אירופי. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> יש רגולציה אירופית. אין תקן אחיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איזה אני מאמץ? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כל מה שעומד ברגולציה האירופית אנחנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רגולציה, תקן. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אין באירופה תקן. יש רגולציה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אנחנו מאמצים כרגע רשימה של אסדרות, רגולציות אירופאיות, שנמצאות בהצעת החוק בתוספת החמישית. אנחנו מדברים על סדר גודל של 80-70% ממוצרי הצריכה. יש אסדרות שמחוברות לתקינה הרמונית אירופאית, זאת אומרת אתה יכול לשרשר, אתה יכול למצוא תקן ספציפי שאומר שתחת אסדרה שעוסקת בצעצועים, אתה יכול לראות תקנים מסוימים שהם רלוונטיים לעניין, ויש אסדרות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יעשה היבואן? יתחיל לבדוק את זה לבד? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> רציתם כמו באירופה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אין הבדל מהותי בין התקינה היום, שצריך להביא אישור מעבדה למכון התקנים הישראלי על 90% ממוצרי הצריכה, לבין זה שהוא אומר שיש למוצר הזה אישור באירופה של מעבדה אחרת. פה רק מנסים לעקוף וליישר את כל היבוא הישיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל כשאתם אומרים "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" אין בעצם תקן אירופאי. אני רוצה להבין, מה אתם דורשים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> להבדיל ממודל שקיים היום בישראל, שלפיו מה שקובע זו רשמיות של התקן הישראלי, באירופה מה שדורש וקובע זו אותה רגולציה, דירקטיבה או רגולציה אירופית שחייבת לעמוד בתנאים. מבחינת התקנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה ההבדל בין זה לזה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הרגולציה הזו באופן עקרוני נותנת קווים כלליים, וכדי לעמוד בדרישות הרגולציה יש מספר מסלולים. אותה רגולציה קובעת, או באמצעות התקינה האירופאית, שלמעשה מבחינת ההיקפים כמות התקנים האירופאית היא בערך פי 20 ממה שיש בישראל, אם לא יותר. יש תקינה באירופה, רק שהיא לא נמצאת במעמד של תקינה רשמית כמו בישראל. היא נמצאת במעמד של תקינה וולונטרית, וכשרוצים להוכיח התאמה לאותה אסדרה, מוכיחים זאת באמצעות התאמה לאותה תקינה אירופאית. ויש מסלולים נוספים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני יבואן, איך אני צריך לפעול? << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> האחריות עוברת מהרגולטור ליבואן. ליבואן אין רגולציה, אין תקן, הוא האחראי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הוא צריך לעשות כדי - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> כמו כל יבואן באירופה, כשהוא קונה מוצר שהיצרן אומר לו שתואם לרגולציה האירופאית, הוא צריך לבקש מהיצרן תעודות שמוכיחות - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> רגולציה תראה אותה כמשקולת של תקנים, אם אני מנסה לשרטט לך את זה באופן סכמתי כעץ, הן מעין משפחה יותר כוללנית, יותר רחבה. היא לא תקינה, כי תקן יכול להתעסק רק בבקבוק הזה ובכמה פסים יהיו על הפקק שלו. הרגולציה הרבה יותר רחבה, הרבה יותר כוללנית, היא לא קונקרטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - מערכת של תקנים אתה צריך - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מערכת של מאפיינים שצריכים להיות במוצר כדי שיעמוד ברגולציה. מה עושה הרפורמה? יבואן באירופה, האחריות עליו לוודא מול היצרן שהוא עומד ברגולציה האירופאית. במקום שפה בישראל יש את הסמל הזה של תו התקן של מכון התקנים, באירופה זה הסימון CE. מוצר מקבל את ה-CE, מדביקים לו טיקט, תווית או מדבקה של CE, הוא אומר שהוא עומד ברגולציה האירופאית. האחריות שהיא של היצרן. יש מערכת מאוד ברורה באירופה איך היצרנים בכל מקום בעולם עושים את הבחינות שלהם שהמוצר עומד ברגולציה האירופאית ושמים CE על המוצר. אנחנו אומרים ליבואן הישראלי – כשאתה מייבא מוצר, תבדוק שיש לו CE. נכנסו פה שנים לסוגיה, ולמה אנחנו מגיעים ללב החקיקה? כשהיו אומרים ליבואנים, האחריות עליכם, היבואן הישראלי, לוודא את כל הדברים האלה. אנחנו מוותרים להם על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי - - - אין תקן מחייב, הכל וולונטרי, אתה אומר - - - אם הוא נמכר באירופה - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> נכון, זו המהות. אם אני מזקק את כל המלל, זו המהות בתוך החוק. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> באירופה יש גם רגולציה שנקראת reach, שכולל דרישות על היצרן או על היבואן לעשות רישום של כל הכימיקלים במוצר שלו. יש דרישות מאוד רחבות על יצרן, על יבואן בהקשרים האלה, שלא מופיעות בחוק. זאת אומרת, לא נכון - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הן לא צריכות להופיע בחוק. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> אבל אם אתה אומר, "מה שטוב באירופה, טוב בישראל" - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> חזקה היא שמה שמשווק באירופה ועומד ברגולציה האירופאית, בריא ותקין להיות משווק בישראל. אגב, זאת הייתה גם החלטת הממשלה, לכן אני מציע שלא תחזירי אותנו אחורה. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> לאורך השנים אנחנו לומדים את הדרישות באותה רגולציה ומכניסים אותן לתקן הישראלי, כדי שהמוצר בשוק הישראלי יעמוד בדרישות האירופאיות, ואתם אומרים, "לא, התקן הישראלי נמחק" - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הוא לא נמחק. למה את מטעה את המשתתפים? גם המנכ"ל שלך כבר אישר את המהלך. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> סליחה, אני לא מבלבלת. יש חקיקה באירופה שהיא מאוד מקיפה ומאוד רלוונטית - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זאת אומרת שאם המוצר עומד בחקיקה האירופאית, הוא גם תקין פה בארץ. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> לא, כי יש דרישות נוספות וגם - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> את הדרישות הנוספות הייחודיות אנחנו מבטלים, כי אלה כל מיני המצאות שהמצאתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד הבריאות, החוק הזה אומר, שאם מוצר ספציפי נמכר באירופה – צרפת, גרמניה וכו' – הוא יכול להימכר גם בישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה בדיוק מה שנאמר. << אורח >> ד"ר תמר ברמן: << אורח >> זה לא מה שנאמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לדעת מה יעשה היבואן. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> החובה עליו לבדוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם המוצר נמכר בחו"ל, אפשר למכור אותו בארץ. איזו חובה יש לו? להוכיח שהוא נמכר בחו"ל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> יש עוד כמה דרישות שהחוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עוד? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הדברים שנאמרו לא נכונים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> והנה מתחילות כל ההפחדות. לכן אף פעם אין פה רפורמות אפקטיביות, כי כולם מזהירים שכל אלה מצילים את עם ישראל מכליה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי שאלות. קודם כל, אם אפשר להסיר חסמים, צריך להסיר, ומה שצריך להחליט, צריך לברר אם יש לכך סיבה מוצדקת. שאלה ראשונה, אני מסתכל על התוספת לחוק. כמה תקנים כבר מלכתחילה אתם מחריגים מסך התקנים שקיימים היום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד לא הגענו לשם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה השנייה היא לגבי היבואן שמכניס את המוצר לפי הרגולציה האירופאית. איך אתם מוודאים שמה שהוא מכניס באמת עומד בתנאי הרגולציה האירופאית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם לא יכולים לוודא. רק אם תהיה בעיה עם המוצר - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך לוודא את זה באופן כלשהו. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה מה שהסברנו. בתחילת שנת 2024 הוועדה כאן אישרה שינוי בשיטת הבדיקות. חוק שערכנו בקדנציה הנוכחית ונכנס לתוקף ב-1 ביולי, בעוד שבועיים. החוק שונה באופן הזה. בעבר היה במדינת ישראל "סינדרום הש"ג", אני קורא לו כך. כל דבר בדקו בש"ג, בכניסה למדינת ישראל, ושלחו למעבדות בדיקה. היבואנים נדרשו להוכיח במעבדות את כל הדרישות מלכתחילה. הוועדה ביטלה והכנסת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אני מכניס עגלת תינוק שעומדת ברגולציה האירופאית. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אם היא תיבדק, הדבר ייעשה על המדף בבדיקות המדגמיות שמשרד הכלכלה מבצע. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> יהיו בקרות בשווקים וגם ביבוא. אני מרגישה שיש צורך בחידוד משפטי. צריך לעשות הבחנה בין הדין המהותי לדיון הפרוצדורלי. נגעו בזה קודם. בדין הפרוצדורלי, שהוא תהליך הכניסה לישראל, נעשו מספר שינויים. מה שנעשה ברפורמת הקסיס ב-2022, ואני לא ארחיב, עשו מעבר מאסיבי לקבוצות מקלות יותר, להצהרות, ותהליך הכניסה לישראל היה דרך מעבדה וקבלת אישור הממונה על התקינה. בינואר האחרון ביטלנו את התהליך הזה. כלומר, לא צריך אישור מקדים. זו הפרוצדורה, מה צריך להגיש כדי להיכנס לישראל. ישנו הדין המהותי, וחשוב לציין שהוא מתייחס רק למוצרים שחל עליהם תקן רשמי, כלומר, לא נתייחס עכשיו למוצרים שהם תמרוקים ולא למוצרי מזון וכדומה, אלא למה שחל על תקן רשמי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל פה אומרים לי לעזוב את התקנים ושהכל רגולציה. עכשיו את פתאום מעבירה אותי לתקנים? עם כל הכבוד, אל תשגעו אותנו. אם המוצר נמכר בגרמניה, הוא יכול להימכר בישראל. זו המשמעות. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בגדול נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אתם מעבירים אותי עוד פעם לתקנים? תחליטו. אם הוא נמכר באירופה, הוא צריך להימכר בישראל. "מתאים לאירופה – מתאים לישראל". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אלא אם כן הוא מוחרג כאן בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור, אין ויכוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מהותי, כלומר היקף התקנים המוחרגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא מוחרג, המוצר הזה לא - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> יש במדינת ישראל תקינה רשמית שמחייבת על פי חוק. אם המוצר שמביאים מחו"ל מגרמניה לא נדרש לעמוד בתקינה הרשמית, אין בעיה, כי שום דבר לא מחייב אותו כאן - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה מה ששאלתי. כמה - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> בתיקון הנוכחי אנחנו מנסים להתגבר על אותה תקינה רשמית שעומדת פה בארץ ולייצר לה מסלול חלופי של עמידה ברגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה צריך 17 עמודים? תוסיפו סעיף שאומר שאם מוצר נמכר במדינות א' ב' ג' ד', הוא יכול להימכר בישראל. למה צריך את כל העמודים האלה? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אתה צודק. זה תיקון של מערכת אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש רק דבר אחד שמפריע לי. אם לא תעשו את זה פשוט, מה היבואן המסכן יכול לעשות? הוא מביא מוצר, אתם אומרים לו, "זה בסדר", ופתאום התברר שברגולציה - - - לרוץ לעשות בדיקות של רגולציה? נמכר בחו"ל? נמכר בארץ. בזה נגמר הסיפור. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> צריך להבין למה היבואן יידרש בכניסה לישראל מבחינת הפרוצדורה, ומה הוא יידרש לעשות מבחינת המהות של עמידה בדרישות ההסדרה האירופאית של המוצר שהוא מייבא וזה מפורט - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אנחנו מסכימים איתך לגמרי בווקטור המטרה, והלוואי והחיים היו יכולים להיות לכולנו כל כך פשוטים. הנה, אתה שומע, ואני מכבד את כולם, יש אבקות כביסה וכל מיני דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, חוץ מחריגים. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מתחילות כל מיני החרגות, ואז מוסיפים עוד שורה ועוד שורה ומגיעים ל-15 עמודים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף אתה מחריג 80% ולא עשית כלום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה סעיף שאומר שמוצר שנמכר בחו"ל יכול להימכר בארץ והוא עומד בתנאים? אין כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - זה העיקרון של הצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לפשט את החוק. לא צריך 17 עמודים. צריך שיהיה כתוב סעיף כזה, צריך שתהיה ועדת חריגים ובכך נגמר החוק. תחליטו – אתם רוצים רפורמה אמיתית, או שאתם רוצים לברבר על הרפורמה? מה שצריך להיות – סעיף שאומר מה שאני אומר עכשיו, והיבואן יודע שהוא מביא מוצר שנמכר. הוא צריך להוכיח שהמוצר הספציפי הזה נמכר בגרמניה ותואם לאותו מוצר, לא למוצר שונה. אם המוצר שונה, הוא לא עומד בתנאי החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נמכר כדין, לא נמכר סתם. אין הפרות חוק - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש. בסדר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מה שכתוב בחקיקה כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, כי כתבו 17 עמודים. חבל שלא 35, ובסוף בשביל למצוא משהו יצטרכו להביא הרבה עורכי דין. תחשבו על מה שאני אומר – להפוך את החוק הזה לפשוט מאוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלה להשלמת התמונה לוועדה לעניין השלכות הרפורמה הקודמת שנחקקה ב-2021. ברפורמה ההיא נקבע גם מסלול של התאמה לדרישות, כפי שנאמר כאן, דרישות הסדרה זרה בעניין המצרך, ובלבד שהתקן הרשמי שחל לגבי אותו מצרך מנוי בתוספת הרביעית לחוק. השאלה היא מדוע המסלול הזה לא הצליח ויש צורך עכשיו בתיקון כל כך מקיף לחוק התקנים? כלומר, מהן ההשלכות של התיקונים שנעשו? כי אז נאמר כאן לוועדה שהתיקונים האלה יביאו להפחתת בירוקרטיה, הורדת מחירים באופן משמעותי מאוד, והנה אנחנו פחות משנתיים אחרי שהרפורמה נכנסה לתוקף, ושוב בעוד רפורמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אמרו לנו מראש שזו רק ההתחלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני מדבר על הכנסת הקודמת. בכנסת הקודמת הייתה רפורמה מאוד מקיפה ומשמעותית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לך, לא הלך ועכשיו מוסיפים עוד. מה לעשות? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> עולם התקינה הוא צבוע, וכשאתה נכנס לאירוע, אתה חושב שאתה נמצא במקום מסוים, ומגלה שצריך להציג למעבדות רק בהצהרות את העמידה בתקנים האלה שדיברת עליהם של קסיס. העלויות גבוהות הרבה יותר ממה שחשבת, כי לא בכל דבר יכולנו לכמת, וגילינו חסמים, קשיים ומורכבויות. בסופו של דבר - - - עם אגף תקציבים והשותפים האחרים, לבוא עם מוצר שמפשט את הדברים ככל הניתן ודומה הכי שאפשר, כי אני מניח שגם יושב-הראש רוצה מוצרים בטוחים, לא רק מוצרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נקרא את החוק, אבל אני מבקש מכם לשקול – אחת, לפשט את החוק במובן הזה שמוצר שנמכר במדינות מסוימות, ואני לא מקבל שסרביה היא גרמניה, צריך להחליט אילו מדינות, המשמעותיות והגדולות כמו גרמניה, אוסטריה, הולנד, צרפת וספרד. אם הוא נמכר שם, הוא נמכר. אני לא מוכן לקבל כל מיני מדינות שאני לא יודע מה קורה בהן. שתיים, צריך ועדת חריגים. שלוש, צריך לתת סמכויות למשרד הכלכלה במובן הזה שאם המחיר עולה בגלל שער הדולר, הוא גם ירד כששער הדולר יורד. אין סיכוי שרק יעלה. במדינת ישראל זה רק עולה. אלה הדברים שהייתי רוצה לראות בחוק בצורה פשטנית יותר. לא צריך 17 עמודים. החוק הזה יכול להיות עמוד וחצי, זה הכל. אנחנו נקרא אותו, אבל תחשבו עד לישיבה הבאה על מה שאני אומר, אחרת היבואן לא יידע מה לעשות. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מה האחריות של היבואן כלפי הציבור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם החלטתם, הממשלה, שאם המוצר נמכר באירופה אז הוא יימכר בישראל. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא, הוא לא צריך רק מה שנמכר. הוא חייב לעמוד בדרישות הרגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא נמכר בחו"ל. המוצר נמכר בגרמניה. אם נחזור למה שהיה בחוק הקודם, שאם הוא יחליט לקחת את המוצר שהוא משווק למעבדה ולהראות שזה אותו מוצר, תהיה לו הגנה מסוימת. בזה אני לא מוכן שלא יהיה דבר כזה, ואותו סעיף שעשינו שם, נכניס פה. היבואן יכול לבצע בדיקת מעבדה, להראות שזה אותו מוצר, ואז אם יש בעיה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר על הבדיקות המקדימות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אותו דבר צריך להיות פה. מה ההבדל? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו - - - את זה בנסיבות הפחתה. << אורח >> יהודה הימן: << אורח >> שמי יהודה הימן מהתאחדות התעשיינים. אם מדברים על מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, יבואן אירופאי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זו סיסמה. לא תצאו מזה בחיים. << אורח >> יהודה הימן: << אורח >> באירופה יש לכל יבואן תיק מוצר מלא ומסודר עם תעודת בדיקה שהמוצר עומד בתקן. האם בישראל זה יהיה קיים? זאת השאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שאתם רוצים להחזיר אותנו לתקופת האבן. זו לא משמעות החוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שקיים באירופה, שיהיה גם פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה קיים היום באירופה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק שונה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> יהודה, בשם מי השאלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אבקש ממך, אם אפשר היועץ המשפטי, אני לא אמתין להם – אני רוצה שתנסח את החוק כמו שאני רוצה, כי כל הסעיפים האלה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בוא נקרא את הסעיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תבחן את זה ולישיבה הבאה אני רוצה חוק פשוט. לא מעניין אותי מה הממשלה החליטה, אני אומר לך את האמת. לא טוב לכם? תמשכו את החוק, זה הכל. תתחילו לקרוא. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> יש לנו התמחות מסוימת בנושא של תקינה. מה שאתה שאלת, אל תיסוג מזה. אני מחאתי לך כפיים משום שזאת האמת. מי ששואל שאלה נכונה הוא יודע מה התשובה שמתבקשת. החוק הזה זה חוק שהממאירות היא מן השטן. מדובר על 50% מהאוכלוסייה שיאכילו אותה בדרגה ח', זה המשמעות של העניין. תראה שם סעיף, האחריות עוברת ליבואן. פירושו של דבר שהוא אחראי, הוא עושה מה שהוא רוצה. אתן לך דוגמה אחת חשובה, יש בצרפת יותר מ-1,000 סוגים של גבינה, יש גבינה תקינה, ושם אוכלים גם את הדברים הבלתי תקניים במכולות, בפרובינציה, במקומות שאין בהם כסף. ם מוכרים את מה שנקרא גבינה. אבל זו לא גבינה אמיתית. חלק גדול מהיבוא, לא רק בנושא מזון, בא מסין, ובסין יש תקינה וסומכים עליה. אתה הולך לאירופה שסומכת על התקינה של סין? << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> למה לא? בוודאי, זה רעיון טוב. אם זה טוב לחצי מיליארד בני אדם, מה פה ל-9 מיליון? << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> אני מיד אראה לך את הכוונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי זמן, אני צריך לקרוא. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אתה מכיר צרפתים שמתו מאכילת גבינה בצרפת? << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> מוצע למחוק את פסקאות 1 ו-2 בסעיף קטן (א) - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא הגענו אליו. כשנגיע לסעיף, תתייחס. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> זה דבר עקרוני. אין לי טענה, אני לא עוסק באופניים, אני עוסק בתקן. התיקון הזה מבטל את התקן במדינת ישראל - - - יש כאן איסור כביכול על כך שאתה לא יכול להשתמש במילים של תקן, של תקינה וכן הלאה. זה דבר שלא מקובל שעושים במדינה. אבל אם תמשיך לקרוא את החוק, תמצא - - - אפשר למחוק את - - - על מה מדובר? שימוש במילים "תקן", "סטנדרט" ו"נורמה" במילים קרובות אלה על כל נטיותיהן לתיאור מפרט או כללים טכניים שלא ניתנו בתקן או בתקן רשמי. זה סעיף מרכזי שקובע שחוק התקנים שנוסד ב-1952, הוא היחידי שיכול להתקין תקנים. כאן מבטלים אותו << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> נכון, כי הוא חוק ארכאי וייחודי למדינת ישראל והוא לא רלוונטי כבר. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דווקא זה בסדר גמור, חוץ ממה שמוחרג. מה שמוחרג, יישאר התקן הישראלי. זו המשמעות של החוק הזה. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> פירושו של דבר שאתה נותן את היד לדבר שמבטל את - - - התקנים במדינת ישראל. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> חלילה. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> כל העולם - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עו"ד בירן, אני הבנתי את מהות העניין. אנחנו צריכים להתחיל לקרוא את החוק. אין לי תשובה כרגע. אמרתי לך שזו משמעות החוק. בבקשה, תתחילו לקרוא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19) (אימוץ הוראות מחייבות החלות באיחוד האירופי), התשפ"ד–2024 תיקון סעיף 1 1. בחוק התקנים, התשי"ג–1953‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 – (1) אחרי ההגדרה "איגוד לשכות המסחר", "התאחדות המלאכה והתעשייה", "התאחדות התעשיינים בישראל", "התאחדות בוני הארץ", "לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל" ו"רשות ההסתדרות לצרכנות" יבוא: "האסדרה האירופית המאומצת" – ההוראות המחייבות החלות באיחוד האירופי המנויות בתוספת החמישית על עדכוניהן לפי סעיף 9א2 המנויים בתוספת האמורה, ובכלל זה הנספחים (ANNEX) שלהן, והעדכונים של אותם נספחים כמפורט בתוספת האמורה כפי שפורסם ברשומות לפי סעיף 9א4, לפי העניין, והכול בכפוף לתנאים המנויים באותה תוספת ובהתאם למועדי התחילה הקבועים בה"; במילים פשוטות, האסדרה האירופית שבוחרים לאמץ היא ההוראות באיחוד האירופי שקולטים ומאמצים אותן לתוך התוספת החמישית, כולל כל החריגים שיופיעו, אם יופיעו, באותה התוספת, כולל העדכונים. כלומר, האסדרות מתעדכנות ויהיו צווים שיוכלו לעדכן. ניגע בזה בהמשך. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זו הגדרה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך לעשות משהו עם שפת החקיקה, כי אי אפשר להבין אותה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> היא מגדירה מה מדינת ישראל מאמצת בחוק שלה. גם נדרשנו על ידי משרד המשפטים, אדוני יושב-הראש, אתה שואל למה החקיקה משורה פשוטה של עיקרון פשוט - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתקן את זה. אם משרד המשפטים לא מוכן, לא צריך חוק. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> נדרשנו להבהיר את מה שמאמצים בחוק, כדי שהיבואנים ועם ישראל יבינו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מה שצריך להגדיר – תגדירו. אבל יחד עם זאת, צריך להיות סעיף פשוט שאומר שמוצר שנמכר במדינות מסוימות, עם כל הכבוד, לא כל אירופה, מדינות יוגוסלביה לשעבר הן לא גרמניה ואוסטריה, אם הוא נמכר שם, יש חזקה שהוא עומד ברגולציה. אם לא, אנחנו בבעיה כאן, כי הכל עובר ליבואן. אז מחר תתחילו משפטים עם היבואנים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי יבדוק את זה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> רפורמה היא לא רק מה שנמכר, אלא גם מה שעומד ברגולציה. כלומר, אתה צריך שהמצרך שמיובא, גם אם הוא משווק באירופה וטוב באירופה - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תסבירי לנו, שני. מכונת כביסה שנמכרת בגרמניה והביא אותה יבואן, יש סיכוי שאתם אומרים שזה לא עומד ברגולציה? - - - יש סתירה << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אתם צריכים להבין, 95% מהיבוא לישראל הוא לא מאירופה, הוא מסין, מהמזרח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא נמכר באירופה או לא? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא בהכרח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם הוא לא נמכר, החוק לא חל עליו. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אתה יודע לעשות הערכה עד כמה מה שנמכר מתאים לרגולציה האירופית? יש לך מידע על כך? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. אנחנו מנסים להגיד שבמהות של החוק, אתם אומרים שמה שמכונת כביסה או גבינה שהיא כשרה לבית גרמני או כבל או תקע או שקע, "אם זה טוב למשפחת שטורגלן בגרמניה, זה טוב למשפחת דנינו בישראל", לא? זה החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רציניים? אם מוצר נמכר בגרמניה, הוא יכול להימכר בישראל. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בתנאי שהוא עומד ברגולציה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגולציה אירופית. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במקום להתחיל להוכיח את התקנים הישראליים, נוכיח את התקנים באירופה. זה לא רציני. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אדוני יושב-הראש, אתם רצים מהר מדי. בואו נפרק את התהליך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה את זה ככה – אנחנו נקרא, תחשבו על מה שאנחנו אומרים - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> צריך להבין את העיקרון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איגור, אין לי משהו נגד מה שאתה אומר - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אמרת שלא צריך להוכיח. תערכו בדיקות - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> חשוב מאוד שתבינו את העיקרון. אמרו ליבואנים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> החוק הזה לא טוב. אם הוא לא אומר את זה ברחל בתך הקטנה, הוא לא שווה כלום. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> זה העיקרון. יש את חיי היומיום. בא יבואן, אומר "אני רוצה להביא מכונת כביסה מגרמניה", עומדת ברגולציה - - - אתה יכול להביא כל מוצר - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> העיקרון של החוק אומר, "אתה יכול לייבא לישראל כל מוצר, לא משנה היכן הוא מיוצר בעולם, ובלבד שעומד ברגולציה ובדירקטיבות האירופיות". החוק מעביר את הנטל ליבואן וליצרן. עד היום זה לא היה כך, או הוטל על הרגולטורים. עכשיו הם מביאים אותו לארץ, הם לא נבדקים בכניסה לארץ, אלא נבדקים מדגמית, אבל רוב הבדיקות תהיינה על המדף. הורידו מהמדף את מכונת הכביסה, ועכשיו צריך לבדוק אם הוא מתאים לרגולציה האירופאית. תתקיים בדיקה. היבואן יוכל להוכיח באותות ובמופתים כאלו או אחרים. נניח שזה לא עומד בתקן, הבדיקה הוכיחה. קודם כל עושים recall. יכול להיות שהמוצר פגום, וכמו באירופה מורידים מהמדפים את כל מה שלא עומד בתקן. יש שאלה, האם מענישים את היבואן הזה או לא, ופה החוק מתחיל לפרט אילו סנקציות ומהן. אלה העקרונות של החוק. יש פה סעיף שאומר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עצרו כולם. תקריאי, בבקשה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא הקריאה את ההגדרה של האסדרה האירופית המאומצת. את רוצה גם לקרוא את פסקה (2)? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (2) אחרי ההגדרה "עוסק" יבוא: "פקודת היבוא והיצוא" – פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979‏2;". כפי שציינתי, בפסקה (1) ההגדרה של האסדרה האירופית, אנחנו קובעים בתוך התוספת החמישית את האסדרות המחייבות שאנחנו מאמצים אותן והמצרכים יצטרכו לעמוד בהן באותן אסדרות, בתוספת החריגים שייקבעו בצד אותה אסדרה. התיקון השני, הכנסנו לראשונה את ההגדרה "פקודת היבוא והיצוא" בתוך חוק התקנים, שלא הייתה קיימת קודם לכן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לי כמה שאלות. ההגדרה הזאת היא מהותית וחשובה לתיקון כולו. אני מבקש שתסבירו מהן אותן הוראות שכרגע - - - בתוספת ולאילו מוצרים הן מתייחסות? זו אגב השאלה של חבר הכנסת בליאק, על אילו מוצרים תחול האסדרה החדשה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> האסדרות עצמן קבועות, כמו שאמרנו בתוספת החמישית. הממונה על התקינה יפרט על אילו מוצרי צריכה הן חלות. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא יכולנו לאמץ בבת אחת את כל האסדרות האירופאיות, כי חייבים ללמוד ולהבין אותן, וזה עולם מורכב יחסית. בשלב הזה אנחנו מדברים על אימוץ של רגולציה אירופית בתחום צעצועים לילדים ותינוקות. אנחנו מדברים על אימוץ, ולמעשה הרגולציה דנה בכל נושא הצעצועים שאנחנו רואים מסביבם. מהרגולציה הזו מחריגים צעצועים שמיועדים לילדים עד גיל 3. אנחנו מדברים על אימוץ של דירקטיבה gpsd, שמדברת על בטיחות מגוון רחב מאוד של מוצרי צריכה, ביניהם מוצרי ילדים ותינוקות, כמו מיטות תינוק, עגלות תינוק, ריהוט לתינוקות ומוצרים צרכניים רבים. מהדירקטיבה הזו אנחנו גם מסייגים מוצרים לפעוטות כמו מוצצים, מחזיק מוצץ - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מוכרים מוצצים באירופה? מה הבעיה איתם? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אלה מוצרים רגישים מאוד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בגלל החשש שייכנס מוצץ - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אנחנו חוזרים לאותו דיון שאתה התחלת איתו, כבוד יושב-הראש. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה אומר בעצם שעוד לא למדתם את זה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זה לא זה. אנחנו אומרים שאם אנחנו מורידים לגמרי אחריות מהיבואן לעמוד בדרישות הרגולציה, לא דורשים ממנו לעמוד באותן הדרישות שדורשים בשוק המשותף. מי שמכניס מוצר לשוק, אנחנו לא יכולים לאפשר לו כבר היום לחשוף את התינוקות הקטנים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. השאלה אם אתם הולכים ללמוד את הנושא ולאפשר את זה בהמשך - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> ההחרגה הזו לגבי מוצצים, פטמות ובקבוקים לתינוקות היא לא עניין של למידה, אלא של - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אתם מחריגים את זה, נקודה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> - - - אנחנו מכירים את התקנים. הדרישות הן בדיוק אותם הדברים שקיימים בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה, משרד הבריאות דרש את זה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זו הייתה עמדה שלי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בגלל החשש לפיקוח נפש. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אני חוזר, זו המהות של החוק. החוק פוטר את היבואן משום דבר. כל אחד יכול להכניס ולא נושא בשום אחריות. לכן אני לא מוכן - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחדד כדי להבין. התחלת ואמרת שהרגולציה האירופית היא דבר מורכב ועוד לא למדתם אותה לעומק ולכן אתם מחריגים. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא לגבי החריג הזה. אנחנו מכירים אותו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, החריג הזה יישאר. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> כרגע כן. תלוי בהתנהגות השוק. יכול להיות שנכניס דברים נוספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במה זה תלוי? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> כמו לדרוש מיבואן להחזיק אצלו את תיק המוצר בדיוק כמו שנדרש באירופה. דברים מאוד רגישים לתינוקות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים שזה רגיש, אני רק רוצה להבין את התהליך. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> כשיצאנו לדרך, כשהשקנו את הרפורמה, בקסיס נכנסו איקס תקנים. היום יש הרבה יותר. יש תהליך של - - - אבל הוא לא מחייב כרגע שהוא יכניס. זה חשוב להבין. הוא צריך לראות את הדברים, צריך לראות איך השוק מגיב, כמה מוצרים לא תקניים נכנסים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקינה היא גם 0-3. גם ילד בן 4 יכול להיפגע חס וחלילה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> כן, אבל ברגולציה האירופית, למוצרים האלה יש התייחסות מיוחדת. אנחנו מאמצים את הכלים שבאים במגע עם מזון ומים, שהם למעשה מוצרי פלסטיק וזכוכית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתה לוקח את 100% התקנים, איזה אחוז מחריגים כבר עכשיו בתחילת הדרך? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> ברמה הצרכנית, להערכתי מגיעים ל-80%-85% - - - אנחנו מאמצים את כל מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לבית למעשה, אלה שתי דירקטיבות, lvd ו-elc. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי המוצרים המוחרגים, האם אתם ממשיכים בתהליך של בדיקה ושל בחינה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זה בדיוק הרעיון. אנחנו לא יכולים לאמץ - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסוף כל המוצרים יהיו בתקן ישראלי. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זו התייחסות לגבי מוצרים שדיברנו עליהם. אנחנו מאמצים דירקטיבה אירופית לנושא האירוסולים, ציוד הגנה אישי בבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמעתי שוועדת הבריאות עושה פיליבסטרים. ההתייחסות צריכה להיות קצרה ועניינית. לא ניתן פיליבסטר כאן כדי להאריך את הזמנים. אני אומר את זה לתעשיינים ולכולם. אם יהיה פיליבסטר, נפסיק את האדם. אין התייחסות כללית עכשיו, רק על הסעיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שתי שאלות נוספות לעניין ההגדרה "אסדרה אירופית מאומצת". אם תוכלו להסביר לוועדה מה ההבדל בין הדירקטיבות למעשה לנספחים, כי יש גם החלה של נספחים לאותן הוראות מחייבות. שאלה שנייה, מה יהיה דינן של הפניות בתוך הדירקטיבות שאתם מאמצים, שישראל החליטה עדיין לא לאמץ או לא לאמץ בכלל? יכול להיות מצב שבו יש דירקטיבה שיש בה הפניה לדירקטיבה אחרת, ואת אותה דירקטיבה החלטנו לא לאמץ. השאלה היא אם נתתם את דעתכם לשאלות האלה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לעניין השאלה הראשונה, גוף הדירקטיבה, הנספחים, למעשה הדירקטיבה עצמה נותנת כללים מנחים רוחביים. היא לא נכנסת לדרישות פרטניות עבור המוצרים שבתחום. הדירקטיבה גם מייצרת מדרג של המוצרים בתחומה לפי רמות הסיכון וקובעת מהם התהליכים שיצרן חייב לבצע כדי לייצר לבסוף התאמת דרישות דירקטיבה, מודל עם התאמה. להבדיל מכך, הנספחים של הדירקטיבה בדרך כלל מכניסים לתוכה דרישות ספציפיות כמו חומרים כימיים כאלה או אחרים, מותרים ואסורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמו דרישות תקינה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> כן. דרישות טכניות ספציפיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יושב-הראש שאל האם מדובר בתקנים, אתה אומר - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא. תקנים הם לא נספחים. תקנים הם מסמך נפרד שהוא לא חלק מהדירקטיבה, אבל לפי כללים שקיימים בשוק המשותף. התאמה לתקן אירופי מתואם מאפשרת ליצרן להצהיר התאמה לדירקטיבה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> התקנים ההרמוניים הם למעשה דרך ההוכחה של אותו עוסק באסדרה האירופית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואיך יתבצע העדכון של ההוראות המחייבות האלה והנספחים? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אתה רוצה שניכנס לעדכון פה? כי יש הוראות שמדברות על תהליך העדכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני יודע - - - לוועדה באופן כללי, שתהיה לחברי הכנסת תמונה כוללת. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> באופן כללי, האסדרות הן על עדכוניהן, כלומר בכל פעם שיש עדכון מהותי באסדרה, כלומר עדכון באסדרה עצמה או שינוי בתוך הנספח, הם ייעשו באמצעות צו של השר. כאשר מדובר בעדכונים שאין בהם שינוי של הנספחים הם ייעשו באמצעות הודעה של הממונה שיפורסם ברשומות. כלומר, כך או כך, כל עדכון יתפרסם ברשומות, ורגע הפרסום הוא תאריך הקליטה של אותה אסדרה, כולל השינוי בישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, המשמעות היא שפה בישראל, אתם כרגולטור תבחנו כל שינוי שנעשה בדירקטיבה או בנספח ותראו אם הוא מתאים להחלה בישראל. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא. ברירת המחדל כן מתאימה, אבל אנחנו מאפשרים לגורמים בשוק שמפרסמים טיוטה להגיב. מבחינתנו, ברירת המחדל מתאימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברירת המחדל כן, אבל האקט המשפטי שמחיל את אותן הוראות, יהיה בצו של שר הכלכלה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון. לרוב מדובר בעדכונים של אסדרות שכבר אימצנו שנעשתה בחינה לגביהן, הן נבחרו כמתאימות לאמץ אותן כאן בישראל, ולכן העדכונים יהיו פרטניים ונבחן כל עדכון - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ולעניין השאלה של ההפניות? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> בעיקרון אם יש אסדרה שמפנה לאסדרה אחרת, ההפניה גם היא מאומצת, בין אם הדירקטיבה או האסדרה אומצה בישראל ובין אם לא. כלומר, ההפניות מאומצות, כמו שקורה בתקנים הישראליים, מה שהופך זאת למחייב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מניח שכשאתם בודקים עדכונים או כשבדקתם את ההוראות בתוספת החמישית, ראיתם אם יש שם הפניות שצריך להחיל אותן. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אנחנו כבר יורדים לרמה הפרטנית של דרכי האכיפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא לדרכי האכיפה. אני שואל מה חל בסוף, כי ההגדרה הזאת אומרת שאלה ההוראות המחייבות שיחולו גם על יבואנים שיבחרו באותו מסלול אירופי, נכון? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> ההוראות שיחולו הן מה שקבוע באותה אסדרה, בין אם היא מפנה לאסדרה מאומצת ובין אם לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למעשה בכל פעם יש שינויים, זו התוצאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. יהיו שינויים, אבל הם ייבחנו בכל פעם על ידי הרגולטור, וזה דבר נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן, זה תמיד בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי רוצה לדבר? << אורח >> רחל גור: << אורח >> עורכת דין רחל גור, מלובי 99. אני רוצה לשאול לגבי הסברה שהרפורמה הנוכחית חלה על כ-80% מהתקנים כי מהרשימה שפרסמתם, עברתי עכשיו ואני רואה בקושי 50%, ורוב מוצרי הצריכה נמצאים בחוץ – שטיחים, עריסות לתינוקות, צמר גפן, קונדומים. למה הקונדומים בחוץ? מה השוני המהותי בינינו לבין חו"ל? טמפונים נמצא בפנים חלקית, וגם חיתולים, אבל עם כל מיני חריגות. אלה דברים שגם הוכרעו כבר בקסיס, קונדומים למשל. אני אשמח להתייחסות כדי להבין, כי אלה דברים שאנשים קונים כשהם הולכים לסופר ביומיום, ואם אין פה בשורה, הציבור צריך לדעת. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הדוגמאות שנתת הן בודדות, וכדי לאמץ נניח את הנושא של הכובעונים, או את הנושא של הטמפונים ודברים כאלה, נדרש לאמץ גם אסדרות נוספות, וזה לא 50% כמו שתיארת. אם את לוקחת את המגוון של המוצרים שראית פה, הדירקטיבות שאנחנו כרגע מדברים עליהן הן באמת עניין של למעלה מ-80% מוצרי צריכה. להגיד מראש ולהצהיר שאנחנו מאמצים הכל, כל עוד אנחנו לא יודעים איך להתמודד לפי הרגולציה האירופית, מבחינתי זה בעייתי. << אורח >> רחל גור: << אורח >> אבל אימצנו את זה בקסיס. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מה שאימצנו בקסיס נשאר. אף אחד לא מונע מהיבואן להמשיך במסלול קסיס. לא ביטלנו אותו. << אורח >> רחל גור: << אורח >> ודאי, אבל אם בקסיס אמרנו שישנו הבנה של תקן אירופי, ולכן אנחנו יכולים להכניס לדוגמה טמפונים, חיתולים וקונדומים, למה לא עכשיו? זאת אומרת, נעשה תהליך למידה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> יש תקנים אירופאים רבים מאוד שאימצנו, אבל כרגע אנחנו מדברים ברמת הרגולציה, לא ברמה של תקן ספציפי. אם תיקחי לדוגמה את הנושא של חיתולים לתינוקות, יש בישראל תקן ייחודי מקורי, נכון? אנחנו במסגרת תוספת רביעית, יצרנו מסלול שמאפשר לייבא לפי רגולציה אירופית, מה הייתה כמות היבוא מ-2022, בשנתיים האחרונות - - - << אורח >> רחל גור: << אורח >> כי אימצנו את התקן האוסטרלי. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא, סליחה. כמה יבוא היה בחיתולים לתינוקות? << אורח >> רחל גור: << אורח >> אימצנו את התקן האוסטרלי. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא אימצנו את התקן האוסטרלי. סליחה, את לא מכירה את זה. כמה יבוא היה של חיתולים לתינוקות במסלול אירופי שאפשרנו לייבא? << אורח >> רחל גור: << אורח >> מעט מאוד, כי היו ממצאים חריגים. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אף יבוא לא היה. << אורח >> רחל גור: << אורח >> נכון, ולכן אנחנו חייבים לאמץ את הדירקטיבה. בגלל זה התכנסנו. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אם את מדברת על תקן - - - לא. במסלול אירופי. אף אחד לא ייבא. << אורח >> רחל גור: << אורח >> נכון, כי אימצנו תקן מוזר עם - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> איך מוזר? מה אימצנו בתקן במסגרת תוספת רביעית כחלופה לתקן לחיתולים לתינוקות? מה אימצנו בפנים, את מכירה את זה? << אורח >> רחל גור: << אורח >> כן, אני מכירה. השרה חתמה על התקן האוסטרלי. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מי אמר לך? << אורח >> רחל גור: << אורח >> השרה הפיצה את זה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אני מזמין אותך שוב לחזור ולעיין. אני לא מדבר על טמפונים, אני מדבר על חיתולים לתינוקות. בטמפונים אימצנו את התקן האוסטרלי. אבל את יודעת שהוא זהה לתקן האירופי? << אורח >> רחל גור: << אורח >> אז למה אנחנו לא מאמצים את הרגולציות האלה עכשיו? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אימצנו, כי גם אירופאים אימצו את התקן האוסטרלי. המסלול הזה קיים. את לא צריכה להרחיב את הרגולציה. המסלול לייבוא טמפונים, המסלול לייבוא דברים אחרים שנקבת בהם כבר קיים היום. ניתן לייבא אותם במסלול קסיס. << אורח >> רחל גור: << אורח >> ולמה אנחנו לא מכניסים את זה פה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הרגולציה שעומדת מעל הרבה יותר מורכבת, ואם את רוצה להטיל על יבואן לעמוד ברגולציה האירופית בדברים האלה, אני לא יודע עד כמה הם יעמדו. בדוגמה שנתתי עם החיתולים לתינוקות אף אחד לא מייבא לפי מסלול אירופי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אני רוצה להבין, כמה מוצרים אתה מוציא מהחוק? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אני לא מוציא שום מוצר מהחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - שלא למדתם עדיין את - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איגור, כשאתה אומר שאף אחד לא עשה יבוא כזה לפי הרגולציה האירופית, מתוך מה, מתוך אחריות של היבואנים שאומרים זה מורכב ומסובך ולא כדאי לייבא? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> נראה לי שכן. לא מכניסים, וממשיכים לייבא לפי תקן ישראלי את אותם הטיטולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתה מחריג את זה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אני לא מחריג את זה. התקן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שאתה מחריג, כי עוד לא למדתם את התקנים האירופיים? זו הסיבה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מקסימום לא יהיה יבוא. למה להחריג? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אני מזמין את כולם לראות את הדוגמה של חיתולים לתינוקות, שהם מוצר חשוב מאוד למשפחות ויקר. אימצנו במסגרת התוספת הרביעית שהייתה בחוק שמאפשרת לאמץ רגולציה זרה במקום תקן ישראלי בסמכות השר, ועשינו זאת במסגרת קסיס. זה כבר שנתיים בפנים ואף אחד לא מייבא - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> איגור, הם שואלים למה אתה לא מאמץ את זה גם ברפורמה הזאת. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> כי זה רק חיתול. אני לא מתייחס למוצרים ספציפיים. הגישה שלנו היא ללכת לפי אסדרות. אם אתה - - - מוצר ספציפי כזה או אחר, אתה מאבד ידיים ורגליים. אנחנו רוצים ללכת בצורה רוחבית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל איגור, במקרה הזה, רק בגלל שהעלית את זה, הטיטולים לתינוקות הם שוק מאוד גדול ויקר, לפי מה שאני מבין, ומחזיק הוצאה מאוד גדולה למשפחות צעירות, ואני חושב שכן אתם לא תאבדו את הרגליים אם תעשו כל מה שאתם יכולים שיהיה יבוא מקביל או יבוא נוסף או מגוון. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אין לנו בעיה. אנחנו לעולם לא מונעים יבוא מקביל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה אומר שלא מייבאים, כי הרגולציה של אירופה מורכבת ליבואן, ואולי זו הסיבה שהוא לא לוקח על עצמו את היבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לובי 99, אני אתן לך את המשימה הזאת. תכיני רשימה של מוצרים שאת חושבת שכן היו צריכים להיות ולא נמצאים. << אורח >> רחל גור: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וטיטולים בראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואנחנו נבדוק את זה מול הרגולציה ומול משרד הכלכלה ומי שצריך. מי עוד רוצה לומר דברים? << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אריאל רכניץ מפורום קהלת. מה קורה אם יש תקן ישראלי שיש רגולציה אירופית שמחליפה אותו, אבל בתוך התקן הישראלי יש הפניה לתקן ישראלי אחר שאין רגולציה אירופית שמחליפה אותו? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סיבכת אותנו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם הוא מחליף אותו, מה הבעיה? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אם אתה פועל לפי הרגולציה, לא מעניין התקן. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> זה מסלול חליפי. אתה לא מבטל את המסלול הישראלי. אם החיים שלך היו דבש קודם, תתכבד בדבש, ואם אתה חושב שאתה יכול עכשיו תחת האסדרה האירופית להיכנס בצורה שיותר נוחה ויותר מתאימה לך, העוסק, איפה ההתנגשות? << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> זה לפי מוצר או לפי תקן? זאת אומרת, אם למחשב הזה יש שני תקנים ישראליים שלאחד מהם יש רגולציה שמחליפה אותו ואחד לא, אני יכול להכניס אותו? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה יכול בכל דרך. יש שני מסלולים, כמו בווייז. עם אגרה, בלי אגרה, קצר בזמן, קצר במרחק. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אתה רוצה לתת דוגמאות אולי? << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> למשל לתנור יש דירקטיבה של מוצרי חשמל גדולים, ויש דירקטיבה רק של המסך שלו, בין 50 ל-1,000 וולט. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זה נכלל בתוך הדירקטיבה - - - מוצר קובעים לפי דירקטיבה ראשית. מה השאלה? << אורח >> אריאל רכניץ: << אורח >> אני שואל מה קורה אם יש מוצר שיש לו שני תקנים ישראליים שרק לאחד מהם יש דירקטיבה שמחליפה אותו, ולשני לא? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> איזה תקן נוסף? בדוגמה של התנור שנתת לא מתקיימת הבעיה הזאת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מותר לך להכניס את התנור. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> עידן בן ארי מסינרג'י כבלים, שדרות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> היינו אצלו במלחמה. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> ההגדרה הזאת מפנה לתוספת החמישית, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עוד לא הגענו לתוספת החמישית. מה אתה רוצה להגיד? זה צריך להיות בתוספת החמישית? << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> יש הפניה לאסדרה שלכאורה חלה על הכבלים שאנחנו מייצרים. אנחנו מבקשים להוסיף שם בתוספת "למעט כבלי חשמל". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שכולם רוצים לדבר איתי על התוספות. תשאירו את זה לתוספת כשנדון בה. תתייחסו להגדרה באופן כללי אם יש משהו מיוחד, כמו למשל הטענה של לובי 99, שאומרת שיותר מדי מוצרים נכנסו ויצאו מהחוק ונוצרה בעייתיות. לא שמענו תשובה רצינית במשרד הכלכלה בעניין הזה, רק שהם צריכים ללמוד את החוק. יכול להיות שלא הייתם צריכים להביא אותו. אם עוד לא למדתם את העסק באירופה, למה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח מאוד להסברים לגבי החרגות של כל רגולציה ורגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשנגיע לשם, אחרת נסתובב סביב עצמנו כל הזמן. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> בכבלי החשמל, רוב השוק מוצף ביבוא, אין כשל שוק ואין בעיה. יש פה עניינים של בטיחות ויש ושל מפעל יחיד במדינה. לא יעלה ולא יוריד את יוקר המחיה כהוא זה, אלא רק יפגע במה שקורה פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לעשות שינויים בעניין הזה ללא קשר ליוקר המחיה. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> אני מדבר על השוק שלי, אדוני. לא דיברתי על החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך להקטין את הרגולציה ללא קשר ליוקר המחיה, וטוב שזה משפיע עליו גם כן. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> מאה אחוז. התכוונתי ספציפית לשוק שאני חי בו ורואה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שיחריגו את המוצרים שלך על מנת שלא תהיה תחרות בעניין << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> לא אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תחרות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כבר היום יש 80% יבוא ו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את זה צריך להחריג. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> כמו שנאמר, כבר היום 80% מהשוק זה יבוא. אין סיכוי לסגור - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> למה אתה מבקש להחריג? כדי לחסום יבוא. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> איך? כבר היום בקבוצה אחת, כבלים שמגיעים מחו"ל נבדקים ויש יבוא. אני לא מונע שום דבר. 30% נפסלים כשהם מגיעים. יש פה בעיות בטיחותיות. אנחנו יודעים - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> אתה לא מדבר בשם הבטיחות. בוא נשים את הדברים על השולחן ואז נתווכח. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> אמנון, תן לי להשלים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> בוא נקיים דיון מכובד. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> תגידו בשם מה אתם באים, בשם איזה אינטרס ואז נתווכח. האינטרס שלך לגיטימי. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> אמנון, אתה סותם לי את הפה. אני מדבר בצורה מכובדת. בוא נקיים דו-שיח מכובד ומכבד. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> ביקשתי שתציג מאיזה אינטרס אתה מונע בשקיפות. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> בשקיפות מלאה, אני אגיד לך שאני מייצג את מפעל סינרג'י בשדרות עם 150 עובדים. אנחנו עובדים תחת אש מ-7 באוקטובר והם לא צריכים לקבל את המכה הזאת גם מהממשלה, והם מצפים שישמרו עליהם – זה אחד. שתיים, גם הציבור רוצה לדעת ששומרים על הבטיחות שלו, שמביאים כבלים לא בטיחותיים, ויש נתונים היום למכון התקנים שלפיהם 30% מהכבלים לא בטיחותיים כבר היום. שלוש, אני לא פוגע בשוק ולא בצרכן. 80% כבר מגיעים היום. אתה רוצה לפגוע בבטיחות? אתה רוצה לפגוע בסינרג'י? בבקשה. מה זה ייתן לך? זה יזיז משהו? לא. כל שוק צריך להיבחן לגופו, אדוני. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, הטענה של סינרג'י מורכבת מכמה דברים וצריך להבין אותם. אחד, הוא טוען שהתחרות שלו היא לא מול הכבלים הכשרים, איתם הוא יכול להתמודד. החשש שלו הוא שברגע שנכנסים כבלים שהם לא מספיק בטיחותיים, וכנראה יותר זולים, הם יהוו תחרות שכנגדה הוא יתקשה להתמודד. נוסיף לכך שזה מפעל בשדרות שלא תופס חלק דומיננטי, הוא לא מונופול בנושא הכבלים, ופגשנו את האיש המיוחד והפטריוט הזה במפעל שלו תחת אש שבוע אחרי תחילת המלחמה. גם זה שיקול שצריך לתת עליו את הדעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הדיון על החוק פה הוא לא בשביל המפעל שלך. אחרת יבואו אליי כל מיני מפעלים. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> אבל הוא משפיע עליי, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד יגיד לי שזה פוגע במפעל, ויבקש להרחיק את המפעל או את המוצרים שלו. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> פוגע בבטיחות של מדינת ישראל, אדוני. יש נתונים על כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש ועדת חריגים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> השאלה היא גם אחרת. הוא אומר, "אני יכול להתמודד עם כבלים כשרים, אבל לא עם אלה שהם לא בטיחותיים". בוא נתקוף את זה גם מהצד השני. אם באמת מגיעים 30% שנפסלים, צריכה להיות אכיפה או שנשאיר את התקן, וזה מחייב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש ועדה, שתחריג אותו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל אם היא לא מחריגה? אני אומר לפחות לטפל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני אכתוב בחוק "מפעל זה וזה מוחרג" - - - ? << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> לא המפעל. אלה כבלים, זה סגמנט, אדוני. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נהיה במקום ועדת חריגים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איגור, אם יש מוצר שמגיע לישראל כי "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" ומסיבה כזו או אחרת הוא יורד מהמדפים באירופה כי הרגולציה משתנה, מה עושים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אתה מדבר רק על סוגיה של רגולציה שהשתנתה, או שהמוצר ירד מהמדפים באירופה בגלל שהוא נמצא שם באופן לא תקני ולא מתאים לרגולציה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מכל מיני סיבות. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> קודם כל, במסגרת החוק הזה, מחייבים את היבואן לאכוף לאחר recalls בשוק המשותף ולהיות בקשר עם הספקים, וככל שהמוצר יורד מהשוק המשותף בגלל שהוא לא היה מתאים לרגולציה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אם היבואן ממשיך לשווק אותו, זה יהיה באחריותו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא תמיד יכול להגיד "לא ראיתי" - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעבירים ליבואן את כל האחריות. אם זה יבואן קטן, ולא גדול, מה הפואנטה? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מה הפתרון באמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיוק. אם אתם מעבירים אחריות, לא בהכרח שנפתרת הבעיה. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> היום אם זה היה באחריות היבואן – הנתונים של מכון התקנים פורמליים ורשמיים – 30% שמגיעים נתפסים בזכות הבדיקות שמתבצעות במדינה. זה מה שאנחנו רוצים להכניס? שריפות? רוב התאונות בבית הן בעיות חשמליות. מדובר בשלום הציבור. אני לא מבין, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול להגיש בקשה לוועדת חריגים. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> אני יכול להגיש בקשה להרבה דברים, אדוני. אני מגיש בקשות כל הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא באנו במקום ועדת חריגים, אני מצטער. אני מבין בנושא המים, בבקשה של משרדי הממשלה, אני מקבל את אותה, אבל אני לא יכול לקבל כל בקשה של מפעל להחריג אותו בגלל א' ב' ג'. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> זה לא מפעל, זה סגמנט. אדוני, הוועדה דנה ומצאה שהדבר הזה מסוכן. כמו מוצצים, כמו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם כבודו כבר החריג את זה. זה מופיע. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> זה לא חדש. אנחנו משנים עכשיו דברים בסיסיים. יש פה דברים שכבר דנו בהם. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> קודם כל, זה עבר ברפורמה הקודמת. ב', אני חושב ש - - - << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> הוחרג ברפורמה הקודמת. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לאורך הדיונים פה, נשמע שני סוגים של טענות על החוק הזה – אחת שקשורה לבטיחות הציבור – יבואו ויגידו לנו בכל מיני מוצרים שבטיחות הציבור מחייבת שלא נכניס אותם לרפורמה, ואז נעקר אותן מתוכן, ושתיים היא הגנה על תוצרת הארץ, ואנחנו מכבדים אותה. למשרד הכלכלה יש אגף שלם שמטפל בהעדפת תוצרת הארץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה? אנחנו לא מבקשים - - - << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> לא קשור לחוק הזה. אנחנו כולנו מאוד מכבדים בייחוד גם את מפעל סינרג'י, והמפעל עצמו באופן ספציפי מקבל הרבה מאוד הטבות והגנות. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> הוא לא מקבל שום דבר. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> הוא מקבל היטל היצף, הוא מקבל העדפה ייחודית בתוצרת הארץ והוא מקבל עוד הרבה מאוד הגנות. יש פה שני דברי חקיקה שונים. החקיקה הזו נועדה לטפל בנושא התקינה והייבוא למדינת ישראל. לכן, כל הנושאים של העדפת תוצרת הארץ הם לא בחקיקה הזו. עכשיו, סוגיית הבטיחות, כמו שאתה אמרת, שתיבדק בוועדות חריגים. אנחנו לא רואים כרגע, ואני אמרתי את זה גם לעידן כששוחחנו ואנחנו משוחחים ומכבדים ולא תמיד מסכימים, כל נושא הבטיחות, אומר כאן גם הרגולטור, הוא מצא את מה להחריג, את זה הוא לא מצא לנכון להחריג. הוא יודע לנהל את הסיכון הזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, אנחנו יכולים למצוא גם דרך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יכול למצוא פתרון לכל מפעל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אפשר למצוא דרך של פשרה, שלמשל למפעל המסוים הזה אני חושב שהנסיבות הן חשובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מחר יקום עוד מפעל. מה אני אעשה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, אני מנסה להציע הצעה. אני אומר לפחות לגבי התחום הזה של סינרג'י עם הכבלים, אפשר לתת חמש שנים דחייה, שהוא יתארגן ויראה מצד אחד איך מבצעים פה את האכיפה - - - קודם כל קיימתי איתו דיון מעמיק ושאלתי את עידן איפה הבעיה עם כבל כשר או עם כבל בטיחותי שמולו יש לך תחרות, והבנתי ממנו שמול הכבל הכשר הוא יכול להתמודד, אבל הכבל הלא בטיחותי יוצר לו בעיה של תחרות. בודדתי את שתי השאלות האלה בשיחה שהייתה לי עם עידן, והיא הייתה כנה ואמיתית כי ביקשתי ממנו לדעת איפה באמת הבעיה שלו. אם לא תהיה לנו דרך לאכוף את הכניסה לישראל על ה-30% האלה, בוא לפחות ניתן כמה שנים למפעל הזה למצוא דרכים של יותר אוטומציה, יותר התקדמות טכנולוגית שתעזור לו להתחרות גם מול הכבלים הלא כשרים שכנראה ימשיכו להיכנס לארץ. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> גל ברנס, אגף התקציבים. אני לא אתייחס לא למפעל הספציפי, אלא לסוגיה הכללית, כי נתפס פה משהו חסר תקדים של העברת אחריות ליבואן, ו"לא נבדוק אותו" ו"30% לא נכנסים". זה המצב היום לגבי כל מה שמיוצר בישראל. לתעשייה הישראלית אין פקודת יבוא ויצוא ושום דבר לא נבדק. יש ייצור ופיקוח בשווקים. מציעים פה שליבואן יהיה אותו הדבר. יהיה יבוא ויהיה פיקוח - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לייצור יש תקן. אנחנו מייצרים לפי תקן מחייב, אדוני. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> - - - איזה מצב מדומיין כאילו אנחנו מוותרים על הבטיחות - - - << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> בוודאי שאתה מוותר. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> - - - אל מול זה שזה המצב הקיים כבר היום בתעשייה המקומית, לא מה שעושים - - - אפליה שיש פה המון שנים. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> איזו אפליה? אני רוצה לשאול שאלה אחת – איזה recall אפשר לעשות לכבל עם חשמל שהכניסו אצלי בבית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמענו את מה שאמרת. << דובר >> עידן בן ארי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, זה אישי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו לפני שהרפורמה הזו חלה על העוסקים. גם יצרנים יוכלו לייצר לפי הדין האירופי וגם מי שמוכר בחנות. כלומר, היא לא תחול רק על היבוא. חשוב לציין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכי לקרוא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> תיקון סעיף 3טז 2. בסעיף 3טז(ב) לחוק העיקרי, בפסקה (1), במקום "לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979" יבוא "לפקודת היבוא והיצוא". גם כאן זה תיקון שתואם את ההגדרה. מחקנו אותו מהחוק ונחזור כמה פעמים כאן על ההגדרה בכל פעם מחדש, פקודת היבוא והיצוא, נוסח חדש. תיקון טכני כדי שתהיה תאימות להגדרה. תיקון סעיף 9 3. בסעיף 9 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א) – (א) בפסקה (1), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: "(ד) המצרך או תהליך העבודה מתאים לדרישות האסדרה האירופית המאומצת בעניינים הנוגעים למצרך או תהליך העבודה, ובכלל זה דרישות סימון המצרך באותה אסדרה וזאת בנוסף לסימון הנדרש לפי הדין הישראלי"; מדובר בהוראת הדין המהותי. זו החלופה הנוספת לסעיף 9 לחוק התקנים, שנוסף על האפשרות לעסוק, לייצר, לייבא, למכור מצרכים על פי דרישות תקינה רשמית או על פי דרישות תקינה בינלאומיות שאומצו בתקינה הישראלית, מה שנקרא קסיס, נוספה כאן תאימות לאסדרה האירופית. יש פה תיקון של תהליך העבודה, משהו שלא היה בהצעת החוק בקריאה הראשונה ונוסף כאן. היום יש תקנים שמתייחסים למצרכים ויש תקנים שמתייחסים לתהליכי עבודה. כשכתבנו את התיקון, התייחסנו לתהליכי העבודה שקשורים לתחזוקה, להפעלה ולהתקנה, שמוסדרים היום בסעיף נפרד 9א1 לחוק, שקובעים שהם יבוצעו על פי דרישות התקן הישראלי בשל תנאים ייחודיים שקיימים לגביהם. עם זאת, יש תהליכי עבודה נוספים שבחרנו גם אותם, והם כן יכולים להיעשות על פי האסדרה האירופית, ולכן ניתן לעבוד על פיה גם במצרכים וגם בתהליכי עבודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעקבות הערה שלנו - - - << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> נכון, בעקבות הערה של הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מבקש לשאול בעניין דרישות הסימון. כלומר, אלה שחלות לפי האסדרה האירופית יחולו גם כאן, אבל בנוסף לכך יהיה סימון לפי הדין הישראלי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> קיימים שלושה מצבים של סימון. הראשון נקבע באסדרה האירופית, והוא גם אותה דרישה שקיימת בתקן הישראלי. במצב כזה, הסימון יהיה על פי האסדרה האירופית. לדוגמה, אם הדרישה באסדרה האירופית דורשת לסמן על מוצר "לא למאכל", למשל, וגם התקן הישראלי, שעל פי אותם סעיפים אנחנו בודקים את אותה אסדרה, אנחנו נבחן האם אכן יש את אותה דרישת הסימון. אם התקן הישראלי יקבע שדרישת הסימון תהיה בצבע אדום לצורך העניין, והדרישה האירופית קובעת שהדרישה "לא למאכל" צריכה להיות בצבע ירוק, נבחן את זה על פי הדרישה האירופית ונבחן את הסימון "לא למאכל" בצבע ירוק. בנוסף, יש דרישת סימון שנקבעה רק באסדרה האירופית. למשל ה-CE שהוזכר קודם. זה משהו שהיה קיים, זה לא דבר חדש והעוסק צריך לעמוד בו. זה לא דבר שאנחנו נבדוק בעת האכיפה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה הכוונה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זאת דרישת סימון שהייתה קיימת, אלה דרישות שחלות באירופה - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא הסימון שמאשר את הכניסה, ה-CE? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> העוסק צריך לעמוד באסדרה כולה. היא אומרת שיש גם דרישת סימון באירופה של CE למשל. יכולות להיות דרישות נוספות. זה לא משהו שהממונה על התקינה אוכף, אלא משהו שקיים - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברגע שיש חותמת של CE, זה לא אומר שזו כותרת לכל הרגולציות שמחייבים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> CE היא הצהרת היצרן שהמוצר שלו מתאים לאותה רגולציה אירופית. אף אחד לא מאשר את זה, זו רק הצהרת היצרן. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> ואם יש סתירה בין החוק לאסדרה לסימון? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> איזה חוק? << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> החוק הישראלי. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> הרכיב השלישי הוא שהסימון ייעשה על פי דרישת הדין הישראלי. כלומר, במקום שבו - - - << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> אם יש סתירה, הדין הישראלי גובר. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן, כל עוד - - - << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> חוק ישראלי, לא תקן. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן. הסימון הוא לפי הדין הישראלי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם מייבאים מאירופה, צריך לראות שזה לא עומד בסתירה בסימון לדין הישראלי, ואז אנחנו חוזרים לדין הישראלי. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> החלופה הזו אומרת שבמקום דרישות סימון בתקן ישראלי רשמי, אפשר לסמן בהתאם לדרישות האסדרה. השאלה פה הייתה אחרת. אם במדינת ישראל יש חקיקה אחרת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יבואן קטן לא יכול לייבא כלום. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> חשוב לציין שזה לא דבר חדש, אלא היה קיים עד היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יצטרך לבדוק את הסחורה, לבדוק עם ההוא. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה לא דבר חדש. גם עד היום, מי שייבא במסלולים האחרים, היה צריך לעמוד גם בדרישות הסימון הישראלי לפי הדין הישראלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני רוצה את הסעיף שאמרתי לך. זה לא מוצא חן בעיניי. צריך להיות סעיף פה בהתחלה, כשנדון בפרק ד'(1). תנסחו את זה איך שאתם רוצים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אותו מוצר, אותו סימון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוצר שנמכר במדינות מסוימות באירופה, יש לו חזקה שהוא כדין, דרישות שהוא עמד בתנאים. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל סימון הוא בדרישות אזהרת בטיחות בעברית, ואי אפשר לתת אזהרת בטיחות באנגלית. צריך - - - בטיחות בעברית ומדבקת יבואן בעברית. אלה דרישות סימון ישראליות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו דרישת חוק, זה לא נמצא בתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם יודעים שכל הדברים האלה יעלו את המחיר? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הוא חייב להיות בשפה העברית בשוק - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתם מבטלים בהמון מקומות. ב - - - ראיתי שבוטלו כל אותן תוויות שתופרים. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כל עוד הן בוטלו בחקיקה עצמה, זה יושרש גם כאן. אנחנו לא יכולים לגבור על חקיקה קיימת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ברור, אבל היא קשורה בדיוק ב - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אבל גם ברגולציה אירופית יש קריאה חד-משמעית. הסימון והאזהרות חייבים להיות על פי שפת מדינת היעד. זאת אומרת, מה שמוכרים בצרפת ובאיטליה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם לא יכניסו את התיקון שביקשתי, כל זה כבר לא יהיה רלוונטי. לא מעניינות אותי הבדיקות. בלי זה, החוק לא שווה כלום. אנשים יתחילו לנבור - - - מכונת כביסה שנמכרת בגרמניה, תימכר גם בישראל. מה הבעיה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך לקחת בחשבון לפי מה שאתה אומר, דוד, וגם זה הגיוני, שאם יש כשלים באותה מכירת מכונת כביסה באירופה, נספוג את זה. זה מה שאומר החוק. לא הכל מסוכן, לא הכל צריך להיבדק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעניין הילדים לא ניקח סיכונים, אבל לגבי מכונת כביסה? מה הבעיה? מכונת כביסה שנמכרת בגרמניה, נמכרת בישראל, אז יש חזקה שזה בסדר. תנסחו את זה בצורה כזאת, לא יכול להיות דבר כזה. זו מהות החוק ולא הכנסתם את זה לפה בכלל. אלה סתם תקנים ורגולציה ואתה נובר ולא מוצא כלום. רק כדי להגיד את זה בטלוויזיה? השר יבוא לטלוויזיה ויגיד א' ב' ג'? אנחנו לא ביחסי ציבור כאן, צריך לכתוב את זה במפורש, אחרת החוק לא שווה כלום. הוא יעבור לרגולטור שלנו שוב והכל ייתקע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רציתי לשאול עוד משהו בעניין דרישות הסימון. האם לא יכול להיווצר מצב שבו על מוצר כזה יהיו המון סימונים שיבלבלו את הצרכן? כלומר גם סימונים לפי תקינה או חקיקה אירופית וגם סימון לפי דין ישראלי? זו לא תקינה אירופית, זהו ממש חקיקה אירופית - - - << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> לרוב, מבחינת הסיבות, האסדרה האירופית מפנה לדרישות הסימון בשפה שכתובה בארץ היעד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה נהוג, איתי. לא החלק הקשה. גם יש חוברת הסברה והדרכה למה שצריך, שאחת השפות היא כמובן שפת היעד. כבר היום המוצרים מגיעים עם סימונים אירופאיים ומוסיפים עליהם את הסימונים הנדרשים בחוק בישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכי לקרוא עד סוף הסעיף ואחר כך ניתן התייחסויות. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (ב) בפסקה (2)(א), במקום "לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979" יבוא "לפקודת היבוא והיצוא"; (ג) בפסקה (3), במקום "הוראות פסקה (2)" יבוא "הוראות פסקאות (1)(ב) עד (ד) ו-(2)"; (ד) בפסקה (5), בפסקאות משנה (ב) ו-(ד), במקום "לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979" יבוא "לפקודת היבוא והיצוא". << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> הסימון צריך ללמוד מהמשפט העברי "כשר למהדרין", בערך כפי ששם מופיע האם זה יסומן - - - אם זו הלכה הטובה ביותר שכדאי להכניס לחוק, על פי דיני ההלכה בקשר לסימון כשר למהדרין. התקן הטוב ביותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכלי להקריא גם את פסקה (2)? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> (2) בסעיף קטן (א4), במקום "כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) או (ג)" יבוא "כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ד)". (ב) ו-(ד) אלה תיקונים טכניים. פסקת משנה (ג) מחריגה בכל מה שקשור לייבוא אישי - - - יש היום פסקה קיימת שמחריגה לעניין מוצרים מסוימים שהם מכשור רפואי, מזון, רכבים ואופניים חשמליים, מהנושא של יבוא אישי. נכנסנו לתוך הסעיף הזה ואנחנו מבקשים לקבוע שכאן האסדרה האירופית לא תחול לעניין אותם מוצרים. כלומר אלה שיש להם תקן רשמי, אבל הממונה על התקינה לא אוכף אותם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> והתיקון רלוונטי לנושא היבוא האישי, או שהוא כללי יותר? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה לא קשור ליבוא האישי, אלא מדובר שם במוצרים שיוחרגו מהרפורמה הזו. כלומר, הם מוחרגים באופן כללי מכל מה שהממונה על התקינה בודק ואוכף. לא חלה עליהם דרישת הקסיס שהייתה בזמנו וגם לא הדרישות של האסדרה האירופית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל התקן הרשמי כן? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> התקן הרשמי חל עליהם. הם צריכים לעמוד בדרישות, ויש רגולטורים שמבצעים את האכיפה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומהן ההשלכות בכל זאת של התיקון על יבוא אישי? כלומר, התיקון שעכשיו אתם מציעים? מה השינוי לעומת המצב היום? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אין שינוי. למעשה, כמו שיבוא אישי גם לפני הרפורמה היה פטור מחובת עמידה בתקן, גם לאחר הרפורמה הזו הוא יהיה פטור מחובת המידה גם באסדרות. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> למעשה התיישבנו בתוך סעיף שקשור ליבוא האישי בגלל שרצינו להחריג את אותם המוצרים, אבל זה לא נוגע ליבוא האישי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא רק ליבוא האישי, את מתכוונת. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> כן. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> למה לא עשיתם את זה בתוספת החמישית, אלא באופן הזה? זה גם ננעל אחר כך, אם תרצו לתקן את התוספת החמישית. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> אלה מוצרים שהם לא תחת הממונה על התקינה ולא נאכפים בחוק התקנים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז תחת מי? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> יש כבר סעיף ב-9 שפוטר את היבוא האישי, רצינו להרחיב אותו גם לעניין הרפורמה החדשה - - - << אורח >> רז הילמן: << אורח >> לא מדובר במוצרים שהוחרגו מהיבוא האישי בגלל שצריך מתקין בשבילם, אלא במשהו אחר כאן? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> במשהו אחר. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> הבנתי. בסדר. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> פסקה (2) מתייחסת למעשה לסעיף שנוסף גם ברפורמה הקודמת, שמבקשת להגיד שבכל מקום בחוק התקנים שיש בו התייחסות למצבי אכיפה או לחובות שחלות על העוסקים, כמו תיעוד ושמירת מסמכים, תיעוד של תלונות וחובת העקיבות, גם הם יחולו בשינויים המחויבים גם לעניין הרפורמה הזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו רוצה להעיר משהו? בבקשה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> רז הילמן מלשכת המסחר. בנושא דרישת הסימון גם במזון, אלה בסך הכל רפורמות שמקודמות במקביל, ובמזון הכניסו סעיף שההוראות המאומצות גוברות על המקומיות. נכון שגם כאן זה יהיה הכלל, וכמובן לכל כלל יכולים להיות חריגים. כשיש מקום לחריגים, אפשר להסביר אותם. מובן שדרישות סימון צריכות להיות בעברית במוצרי צריכה, אבל כשלא מדובר במוצרי צריכה, לא בהכרח צריך שגם יהיה סימון בעברית. הסימון באנגלית כשלא מדובר במוצרי צריכה יכול להספיק, ולדעתנו נכון לעשות את זה. ספציפית כשעל מוצר מסומן "made in EU", ביקשנו בהערות שלנו שזה יתאפשר גם בישראל, שיהיה אפשר לרשום "מסומן בישראל" ולא המוצר יגיע כשהוא מסומן "made in EU", ובישראל יהיה צריך לרשום "נבדק באיטליה", כי לפעמים מפעלים גלובליים מייצרים בכמה מדינות, ואם זה מקובל באירופה, הנושא הזה צריך להיות מקובל גם בישראל. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא. רז, זה חוק הגנת הצרכן. חוק אחר למעשה. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> אפשר מכאן את הכלל ולהחיל אותו. זה אותו שר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא הולכים לתקן את כל העולם עכשיו. מה שיש בחוק אחר יש, אלא אם כן - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הוא מדבר על עקביות, שזה מה שהוחלט על מוצרים בנושא של משרד הבריאות ב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה צריך לשכנע אותם, לא אותי. << אורח >> רז הילמן: << אורח >> החוק להגנת הצרכן אומר שאם פסיקה אחרת אומרת משהו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחשבו על מה שהוא אומר. אם אתם רואים צורך בזה, נתקן. אם לא, לא נתקן. זו החלטה של גורמי המקצוע, לא שלי. אני מבקש פה סעיף, במקום ד()1 שיהיה ד(א), לפני הנושא של האסדרה האירופית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר לבדוק את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תבדוק. אני אומר לך מה אנחנו רוצים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תגידו מה רוצים ואז נבדוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תבדוק את הניסוח, לא את המהות. המהות – אם מוצר נמכר במדינות מסוימות, יש חזקה שאין בעיה שאפשר למכור אותו בישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר רק על יבוא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ודאי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי החוק לא חל רק על היבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מדבר על היבוא. דבר שני, מה שעשינו בחוק הקודם, שאם היבואן נתן את זה לבדיקות מעבדה ויש לו תיק שאומר שזה תואם, יש לו הגנה מסוימת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה מתייחס למה שהגענו ב - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. שעשינו בחוק - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - אבל יש תיקון שנמצא להבנתי שבצנרת אצל משרדי הממשלה לעניין תקנות ההפחתה מכוח חוק התקנים, נכון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני רוצה את זה בחוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מתי הוא אמור להגיע לכאן? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> והוא לא ישתלב בחוק הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשינו את זה בחוק הקודם. אתה זוכר? שאם הם באו עכשיו למעבדה - - - יש לו הגנה מסוימת. אחרת מה זו האחריות עליו? צריך שתהיה לו גם הגנה. << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> יש תקנות הפחתה שאמורות להגיע אליכם בימים הקרובים, שמדברות על כל פעולה וולונטרית שעושה העוסק מה שמעבר למה שנדרש ממנו בחקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לעשות את זה בחוק הקודם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וזה לא יהיה כתוב בחוק הזה? << אורח >> שני ברוך עזרי: << אורח >> זה נמצא בתקנות ההפחתה מכוח החוק הזה. << דובר >> אמנון מרחב: << דובר >> מה שהיא אומרת, שזה חל לענייני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש שני דברים שאני רוצה פה, וגם להתייחס למדינות מסוימות, לא לכל העולם. לא כל אירופה דומה. גרמניה היא לא סרביה, עם כל הכבוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה יש לך נגד סרביה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי כלום. מדינות יוגוסלביה הן לא גרמניה, אוסטריה והולנד. מבחינת התקנים, ההגנה הבדיקות והאכיפה. משרד המשפטים נגד מה שאני אומר? << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> שלום, אני ד"ר יובל רויטמן, ראש אשכול רגולציה, ייעוץ חקיקה, במשרד המשפטים. מודל השיווק שאתה מתייחס אליו מחייב דיון משמעותי. הוא מעורר שאלות מורכבות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה החוק הזה? אתה מביא בפרק ד' אסדרה אירופית באופן כללי? אם אני מוכר מכונת כביסה בגרמניה, אני יכול למכור אותה בישראל. זה החוק, מצטער. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> לא. החוק הוא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא החוק? תראו מה אתם אומרים על החוק הזה. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> אני אנסה להסביר, כבוד יושב-הראש. החוק הזה מאפשר להביא לישראל מוצרים שעומדים באסדרה האירופית. כשאתה מדבר על מוצר שנמכר באירופה, מבחינת החובה של מי שמייבא אותו לישראל, כפי שאני מבין מכוונתך, החובה היא להתייחס רק לכך שהוא משווק באירופה, ובעצם כשאנחנו בודקים את המוצר בישראל, אנחנו לא יכולים לבדוק אם הוא עומד ברגולציה האירופית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך הוא נמכר שם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, יש הבדל בין משווק לעומד ברגולציה? << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה זה חייב להיות במקום? למה לא גם וגם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתה אומר לא נכון. מה זה "לא מפרים את החוק"? לא צריך - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לעמוד בתקינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. מה, הגרמנים לא עושים אכיפה? אמרתי מדינות מסוימות. לא כל המדינות. לא ניסחתי, דיברתי באופן כללי. תנסחו אותו בצורה נכונה והגיונית, אחרת לא צריך את החוק הזה. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> אם יורשה לי רק להשלים את ההסבר. יש שני קשיים עיקריים עם המודל הזה. אחד, הקושי שאנחנו לא יודעים, יש שאלה בסיסית מהו השיווק שנדרש באירופה ואיך אפשר להסתמך עליו. מוכרים מוצר בחנות מסוימת, והמודל הראשון שנתנו לנו לראות היה כל מקום באירופה, ובחנות באירופה מוכרים וזה עובר את מודל השיווק, אפשר להביא אותו לישראל ואנחנו לא יודעים עד כמה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה אומר "מודל השיווק"? << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> זאת אומרת, אנחנו לא יודעים אם העובדה שמוצר נמכר במקום מסוים באירופה אומרת שהמוצר הזה בטוח לשימוש ועומד ברגולציה האירופית. אין זיקה בין שני הדברים האלה. הערה שנייה, כמו שהעירו פה קודם ולמעשה גם כבוד יושב-הראש מתחבר לזה, אגב הדיון בכבלים, מייבאים לכאן מוצרים מכל העולם, יגידו לך שמוצר מסוים שמיוצר במפעל בסין או בכל מדינה אחרת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מעבירים את הנטל על היבואן שצריך להוכיח הכל, האחריות היא שלו ואתם לא קשורים לעניין. אתם רק מטילים קנסות, זה מה שאתם עושים. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> זו נקודה אחרת. אני אשלים. ישלחו לאירופה מוצרים מסין שיעמדו ברגולציה האירופית, ויהיו מוצרים פחות טובים שייוצרו במפעל הזה, אבל עם פגמים כאלה ואחרים, וישלחו אותם לישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה החוק הזה אומר? אני רוצה להבין. היום הוא יכול להביא מוצר שמשווק באירופה, נכון? רק שאתה אומר לו, "האחריות שהוא עומד ברגולציה היא שלך". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החוק אומר שהמוצר הזה עומד ברגולציה האירופית, לא משווק באירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, תכתוב את זה. לא כתוב דבר כזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז באירופה למעשה ניתן לשווק מוצר שלא עומד ברגולציה? זה מה שאתה אומר? או שהאבחנה הזאת לצורך המשפטי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר, אם הוא נמכר באירופה, ניתן לו חזקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי מפריך, מי בודק את זה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הנפקות של הטענה הזאת? מה הפער בין משווק לעומד ברגולציה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - לכן אני אומר, תוסיף את נושא הבדיקות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> יש שאלה לגבי החובה של היבואן ויש לגבי השאלה מה אנחנו יכולים לבדוק. במודל השיווק, החובה של היבואן היא רק לבדוק שהוא משווק באירופה. הוא לא יודע. הוא מניח שזה עומד ברגולציה האירופית, אבל יביאו לו את זה לא מאירופה, אלא מ - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי "נמכר", לא אמרתי "משווק". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אותו הדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע אם זה אותו הדבר. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא אותו הדבר. אם הוא נמכר בצורה משמעותית, לא בשוק הפשפשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אחרי סרביה אתה מחריג את שוק הפשפשים? << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מה שטוב לאירופה טוב לישראל, לא נכון. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> מה שטוב לאירופה זה שבאירופה יש שחקן שיש לו מחויבות לעמידה ברגולציה - - - זאת אומרת אם אנחנו באים - - - רגולציה האירופית - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איך אנחנו בודקים את השחקנים האלה? יש שיטה לבדוק איזה שחקן הוא? << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> באירופה יש חובה ליצרן או ליבואן הראשון שמביא מוצר לאירופה לעמוד ברגולציה האירופית. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ולהציג תיק מוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולהחזיק את - - - בתיק מה שקורה - - - << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> - - - בתוך אירופה, אבל באירופה יש שחקן - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מה אתה מדבר? וככה לא תקבל את המוצרים הגרועים? מה זה שייך - - - אם הוא עומד ברגולציה, אין בעיה. אם הוא גרוע או לא, זה כבר לא רלוונטי. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> - - - זה לא יחול פה. זאת אומרת, החששות שהבעתם לגבי העמידה של המוצרים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא צריך לעמוד באסדרה, אבל אם הוא נמכר, יש חזקה שהוא עומד בה. צריך להפריך את העניין. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> יושב-הראש - - - אינטליגנציה מלאכותית. יש היום אפשרות להכניס את כל העניין הזה לתוך הענן, ואז אתה יודע, made in USA - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מומחה בפרטים האלה. אני רק אומר שהוא צריך לעמוד באסדרה. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> אלה לא פרטים, זה החוק שלך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא פוסל את מה שאתם כותבים, אבל יש חזקה שאם הוא נמכר בצורה משמעותית באירופה, המוצר תקין. נטל ההוכחה מתהפך פה. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> - - - בבת אחת, רצית חוק במשפט אחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. הבנתי שזה לא יהיה במשפט אחד, כי יש פה סעיפים תקנים. אבל המשפט הזה מאוד חשוב, אחרת אין טעם בחוק. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> יש טעם - - - באירופה ועומד ברגולציה האירופית, הוא יוכל להביא את המוצר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה מה שאני אומר. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> כן, אבל לא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עצם זה שהוא נמכר, הוא כבר יכול להביא אותו. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> אבל אי אפשר להסתפק בדרישה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> איתי, בסוף אומרים שאתה רוצה להחליף את הרגולציה של ישראל ברגולציה של אירופה. מה העניין? אתה שואל מה הבשורה הגדולה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש רגולציה בכל מדינה. עדיף שיישאר עם - - - הישראלי. אין שום בשורה פה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> חבר הכנסת דנינו, למה אתם מזלזלים? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מזלזלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מזלזלים בעצמכם. אתם אומרים, "נבטל את התקן הישראלי, ניקח את הרגולציה האירופית". אז מה? אם הוא נמכר בגרמניה, הוא לא יכול להימכר בישראל? מה אני צריך להוכיח? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתם אומרים שבשוק הפשפשים בגרמניה לכאורה יש יבואן שמביא לשוק הזה מוצר סוג ב'. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> הוא יביא מקרר ב-1,000 שקלים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש מכם, אנחנו מסיימים - - - << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עורך הדין בירן, אנחנו נותנים לך כבוד, אבל אתה - - - << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> - - - יש דיגיטציה היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מחליפים רגולציה ברגולציה, הכל טוב ויפה, ונשארת רגולציה יותר גרועה. אתם יודעים למה היא יותר גרועה? היבואנים שלנו יודעים מהי הרגולציה בישראל, הם לא יודעים מהי הרגולציה בגרמניה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> הרעיון המסדר אמר כך – בישראל לכאורה, וזה מה שאמרו לנו כל הזמן, יש תקנים ייחודיים, וזה אומר שאת רוב המוצרים שנמכרים במדינות מפותחות, אי אפשר למכור פה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא נכון. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> רגע - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - החוק הקודם שעשינו שאתה יכול להכניס לזה - - - << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אבל זה העניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדעתי הוא מספיק. לא צריך שום חוק אחר. אתה מביא את המוצר, לא צריך לעשות בדיקות, האחריות היא של היצרן ליצור תיק מוצר ובדיקות מדגמיות. לא צריך יותר מזה, עם כל הכבוד. החוק ההוא מספיק. בשביל מה החוק הזה? מה הוא נותן? אם אין סעיף כמו שאני אומר, לא צריך את החוק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כשנכנסים לפרטים, רואים שזה יותר מורכב מחלק א' של הרפורמה. אני מזדהה עם מה שאומר יושב-הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, נציגי משרד המשפטים, אתם לא צודקים הפעם, ואתם יודעים שאני מעריך תמיד את מה שאתם אומרים. במקרה הזה החוק הקודם שחוקק פה לפני חצי שנה מספק. לא צריך יותר מזה. אם אתה לא מוסיף סעיף שאומר שיש חזקה מסוימת שמוצר שמגיע מגרמניה לישראל, אפשר למכור, גם אם הוא מסין, אבל נמכר בכמויות בגרמניה, ואין בעיה איתו. אני לא מדבר על כל המוצרים. אתם מחריגים מוצרי תינוקות ודברים מהסוג הזה שיש לגביהם סיכונים בריאותיים ופיקוח נפש. << אורח >> ד"ר יובל רויטמן: << אורח >> הרי מכניסים את המוצרים לכאן בלי בדיקה. מה המשמעות של - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המהות הזאת, הפרוצדורה מספיקה פה, כי הם החליפו רגולציה ברגולציה. עכשיו הרגולציה - - - הרגולציה הישראלית - - - << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אדוני יושב-הראש, מה שאישרתם בינואר היא רפורמה מאוד משמעותית שמשנה את האיך. אתה יכול להביא את כל המוצרים לישראל באותה מתכונת שהבאת אותם קודם. בוא נהיה מאוד חדים על ההבדל. מ-1 ביולי תוכל להביא את המוצרים שאתה מביא עד עכשיו לפי התקינה הישראלית. אני חוזר לרעיון המסדר. הרעיון המסדר אמר, בנוסף להקלה המאוד משמעותית, כי אתה מסיר מהעוסקים הרבה מאוד חסמים, ואנחנו אומרים להם, מוצרים שנמכרים באירופה ושאתה או העוסק או עמיל המכס שלך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תגיד "נמכרים". תגיד "מוצרים שעומדים בתקן האירופי". << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> שנמכרים ועומדים באסדרה האירופית, יוכלו להיכנס למדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. תכתוב את זה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> זה מה שכתוב, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון. כתוב הכל על הרגולציה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אבל אמרתי שהם עומדים באסדרה האירופית. אתם רוצים מוצרים לא תקינים? אתם רוצים את האחריות הזאת עליכם? מצאנו את שיווי המשקל בין האפשרות להכניס כאן יותר מוצרים, שנמכרים עכשיו על המדף בקרפור בצרפת, אבל קרפור יודעת להציג אם הם תקינים או לא. אתם רוצים שמי שמוכר פה לא יידע להציג אם הם תקינים או לא? לא. אתה רוצה שיהיו פה יותר מוצרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - אבל שתהיה חזקה ליבואן. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אבל אתה לא רוצה שייכנסו מוצרים שהם לא בטיחותיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הם מתנגדים? ואם הוא יבוא למכון התקנים, יסלחו לי המעבדות האחרות, ויביא את המוצר, את מכונת הכביסה למשל, ויקבל תעודה שהוא עומד בכל התנאים, וכשיבוא - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אתה רוצה לחזור לבדיקות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור. הייתה לו בדיקה מסוימת שתגן עליו, אבל זו לא חובה שהוא יכול לעשות את זה, כמו שקבענו בחוק הקודם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> וולונטרי. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> - - - אתה מפקיר את השכבות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דנינו צודק. החלפתם רגולציה ברגולציה. יפה מאוד. זה החוק. << אורח >> שרגא בירן: << אורח >> - - - של העולם. זו המשמעות של העניין. אל תיסוג ממנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נמשיך ביום ראשון בחוק הזה. בינתיים תשקלו את מה שביקשנו ותביאו תשובות למה ששאלנו. נציגת לובי 99, תביאו לנו את רשימת המוצרים שלדעתך כן היה צריך להכניס. אני מבקש שתיתני את זה לרגולטור, והוא ייתן לנו תשובות אחרי שיבחן את הנושא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:39. << סיום >>