חומר רקע

14.7.2024 לכב' ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, הכנסת ח"כ מיקי לוי, יו"ר הועדה לביקורת המדינה, הכנסת ח"כ בועז טופורובסקי, יו"ר וועדת המשנה לבטיחות בדרכים, ועדת הכלכלה, הכנסת הח"כים חברי ועדת הכלכלה, משתתפי הדיון בוועדת הכלכלה כב' היו"ר הנדון:דיון הועדה ביום א' 21.7.2024 בנושא:" שיא בכמות הנפגעים וההרוגים בתאונות הדרכים ביוזמת ח"כ בועז טופורובסקי", - הצגת עמדה ובקשה לרשות דיבור לדיון בנושא עיקרי דברים 1. המניע להשתתפות בדיון: כמי שמלווה את נושא הבטיחות בדרכים במדינה למעלה מ 55 שנה, בפעילותי באקדמיה, בכנסת (לידיעה: אני חתן פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים לשנת 1990 על תרומתי בנושא זה), במשרד התחבורה ועוד, ומתוך מעקב אחר נתוני תאונות הדרכים והמגמה החמורה הקיימת סבורני שישנן מספר תובנות שהצגתן בפני וועדת הכלכלה תעשיר את הדיון בנושא ותקדם את מטרותיו. 2. בעיית תאונות הדרכים בישראל הולכת ומחמירה: בעוד שמדינות ה OECD מגיעות להשגים בעשור האחרון במניעה והפחתת התאונות והנפגעים (בכ-20-30%), בישראל התמונה הפוכה. לפי המדדים והיעדים שנקבעו ב"ועדת שיינין" בשנת 2005, שהתקבלו ואושרו ע"י הממשלה, הייתה ישראל צריכה לסיים את שנת 2023 עם פחות מ 180 הרוגים בתאונות הדרכים. לעומת זאת, היא סיימה עם מספר כפול: 361 הרוגים, זאת לעומת שנת 2022 עם 351 הרוגים. לפי נתוני 2024 בששת החודשים הראשונים השנה, חל גידול במספר ההרוגים עם תוספת של 21% לעומת אותה תקופה בשנה שעברה ונראה שישראל עלולה לסיים שנה זו עם יותר מ 400 הרוגים בתאונות הדרכים. (תרשים נתוני הרלב"ד נכון ל 16.7.24 במצורף). 3. דוחות ועדות ממלכתיות שקמו בעבר כולל דו"חות מבקר המדינה בנושא המאבק בתאונות הדרכים בד"כ לא משיגות את יעדן: נסיון רב שנים מראה כי רבים הם הדוחות ב20 השנים האחרונות ברמה הממלכתית, לדוגמא: (1) דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות ח"כ נחום לנגנטל משנת 2003, (2) דו"ח הוועדה לתכנית הלאומית הרב שנתית לבטיחות בדרכים שנערכה ופורסמה (ועדת שיינין) ואושרה לביצועה ע"י הממשלה בשנת 2006, (3) דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 (ולאחרונה פורסם דוח נוסף ומיוחד של מבקר המדינה 2024), חלקם זכה לזמן קצר של פרסום וחשיפה, אולם מעט מאוד מהמלצות הביקורת יושמו הלכה למעשה, מרביתן "העלו אבק על המדפים". הסיבות העיקריות להחמרת הבעייה: (א) ניהול הנושא מחייב ידע רב שלא קיים אצל מקבלי ההחלטות, (ב) מורכבותו של נושא רב-תחומי ובמעורבות מערכתית רב ממשלתית ורב גופית, (ג) חוסר הרצון ליטול אחריות להתמודדות מלאה ורצינית, המאבק "סיזיפי", והאחריות לכשלון מרתיעה. (ד) חוסר ההבנה של הגורמים ברשות המבצעת כיצד לנהל את המאבק והאתגר של הפעילות להגברת הבטיחות בדרכים. (ה) חולשת החקיקה וההיערכות שתביא את הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) למעמד שתוכל ביחד עם משרדי הממשלה השונים, לבנות תכניות רב שנתיות לקידום הבטיחות בדרכים, ולפקח ולהבטיח שתוכניות אלה תבוצענה. מבחינה זו מן הראוי להעמיד את הרלב"ד כגוף באחריות ראש הממשלה. לתוכניות יהיו יעדים מוגדרים ומדידים ותקויים בקרה מלאה על ביצוע התכניות. 4. תיקצוב המאבק בתאונות הדרכים: מדינת ישראל בנושא זה היא "מדינת חלם"! מול נזק כלכלי שנתי של תאונות הדרכים שעולה בשנת 2023 על 17 מיליארד ₪ לשנה, משקיע ציבור בעלי הרכב כ-13 מיליארד לשנה ב"תעשיית הביטוח": ביטוח חובה (נזקי גוף), וביטוח מקיף (נזקי רכוש). תקציבי הרלב"ד, שהיו אמורים להיות 550 מיליון ₪ לשנה לפי המלצות ועדת שיניין ואישור הממשלה בשנת 2007, ירדו באופן דרסטי ובשנת 2023 היו פחות מ 100 מיליון ₪ (!). כדאי לדעת: ציבור בעלי הרכב שילם לאוצר המדינה במיסים השונים, בשנה האחרונה, כ 50 מיליארד ₪. לעומת זאת, בבטיחות בדרכים הושקעו בשנה האחרונה לפי אומדנים במדדים רב שנתיים : (א) בשיפור התשתיות כ 10% מהתקציב שהוא לטובת הבטיחות בדרכים כ- 1.6 מיליארד ₪, (ב) במשטרה ומערכת המשפט כ- 50 מיליון ₪, (ג) במערכת החינוך כ 30 מיליון ₪, (ד) ברלב"ד וכל המערכות האחרות מושקעים כ- 80 מיליון ₪. סך ההשקעות מהווה רק כ 15% ממה שהציבור משלם היום ל"תעשיית הביטוח". אכן "מדינת חלם" (!).תעשיית הביטוח מצידה, עוסקת במכירת ביטוח ולא בבטיחות בדרכים, כ60-70% מהכנסותיה מועבר לתשלומים ופיצויים על נזקי התאונות, ואילו מעט מאוד, אם בכלל מושקע בפעילות למניעת התאונות והפחתת חומרתן. 5. מה נדרש: בחינה מערכתית של הנושא והגדרת שינויי חקיקה מתאימים עשויים לסייע בהתמודדות עם נושא כאוב זה: בשנות ה70 ציינתי בתקשורת משפט מוכר לפיו: "המספר המצטבר של הרוגי תאונות הדרכים מקום המדינה עולה על המספר המצטבר של הרוגי המלחמות והפיגועים בהתאם. משפט זה נכון גם להיום. התפטרות יו"ר מועצת הרלב"ד, וחולשתה של המערכת הם "אור אדום" בנושא זה. הגיע הזמן שדווקא הוועדה לביקורת המדינה בכנסת תשתמש בהזדמנות זו כדי לנקוט בפעולות המתאימות להפוך את דו"ח מבקר המדינה לשורה של פעולות חקיקה ותכניות לשינוי המגמה ולהצלת חיים, מניעת נפגעות ונזקים חמורים מתאונות הדרכים בישראל. בברכה