החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-026676
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ו בסיוון התשפ"ד, 2.7.2024, בנושא:
פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, ביקורת מעקב מורחבת 2024
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - בינואר 2023 הוועדה קיימה את דיונה הראשון בנושא פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים. הדוח עליו התבסס הדיון אז פורסם לפני כ 4-5 שנים ועלה ממנו ומהדיון כי: הפליטות לנפש בישראל גבוהות בהשוואה בינלאומית, יישום הפחתת הפליטות אפסי, השקעה נמוכה בתשתיות לעומת הממוצע במדינות ה- OECD, היעדר התאמה בין מדיניות משרד האנרגיה בתחום הגז למדיניות הפחתת הפליטות ועוד.
הדבר השני שעלה הוא שאין תכנית לאומית להיערכות לשינוי אקלים. אין מתודולוגיה לניתוח סיכונים הכרוכים בשינוי האקלים, ומשבר האקלים אינו מוגדר כאיום אסטרטגי. הוועדה ביקשה מהמשתתפים בדיון לקדם את חוק הפחמן, לפעול להקמת גוף מתכלל לנושא המשבר בראשות המשרד להג"ס או רשות בתוך המשרד שתרכז את העשייה.
הדוח אשר נדון בו היום פורסם בינואר השנה. תמונת המצב העולה ממנו היא שאין הרבה התקדמות ואין תכנית היערכות לאומית. תקצוב השלב הראשון בגיבוש תכנית עומד על מינימום. הגופים האמורים להיערך למשבר האקלים ולהשלכותיו לא פנו למשרד האוצר לקבל תקציב לצורך זה.
לעניין הגוף המתכלל אשר קראנו להקים אותו בדיון הקודם – בדוח מוזכרת מינהלת ההיערכות לשינוי אקלים במשרד להג"ס, אולם סמכויותיה אינן מוגדרות, אין מנגנון מספק, אין מספיק תקנים וכמובן שאין תקציב. לא ברור כיצד אפשר לפתח ידע מדעי ובניית מוקד רציני אשר ייתן מענה.
ישראל עדיין לא עומדת ביעדים הבינלאומיים לעניין הפחתת פליטות הגז, וכן טרם קבעה יעדים בנוגע לאנרגיות מתחדשות. סטטוס העמידה ביעדי הפחתת פליטות גז חממה היא הנמוכה בקרב המדינות המפותחות. אני מבקש לקבל יעדים ברורים של תיקון הליקויים.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – הנושא עוסק בסיכון חיי אדם מהמעלה הראשונה, שהמדינה חייבת להתמודד איתו. האם הממשלה הנוכחית מחויבת מול האיום שניצב מולה? הדוח כולל מאות נתונים ולא ניתן להתווכח איתם: שיעור יישום החלטות הממשלה עומד על 86%, אין לנו עמידה ביעדי הפחתת הפליטות ולעיתים יש נסיגה, הממשלה החליטה להקצות 5 מיליארד ₪ ובסוף הגיע רק מיליארד ₪, 82% ממשרדי הממשלה אין תכניות למשבר האקלים וכו'.
נקודת האור הראשונה היא שיש חוק אקלים בפתח. משרד האוצר מעדיף את החלטות הממשלה במקום חוק אקלים, משום ששיעור יישום החלטות הממשלה שואף לאפס. נקודת האור השניה היא מס פחמן, והוא מגיע לסדר היום נוכח הנסיבות של קבלת תקבולים.
הספינה כבדה מאוד מידי כדי שהמשרד להגנת הסביבה יתנהל בה לבד.
אם מתסכלים אחורה יש כישלון מוחלט בנושאי התקצוב, היעדים שהוצבו לא מומשו. ממשלת ישראל אינה מחויבת לאתגר.
אהרון הלינגר-מנהל אגף בכיר - נתוני מפתח: 1%+ שיעור העלייה בפליטות הגז"ח של ישראל משנת 2015, נכון לשנת 2022.
16.8% אומדן שיעור הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות מפליטות גז"ח לפי מתווה מס הפחמן שנקבע בהחלטת הממשלה 286.
12% תחזית ההפחתה של פליטות גז"ח לשנת 2030 - 56% פחות מיעד ההפחתה שנקבע ל-27%.
רק כ- 9% מהחברות הציבוריות - 48 מתוך 558 - מפרסמות דוחות ESG .
ל- 86% מהגופים אין תוכנית היערכות משרדית מאושרת ומתוקצבת לשינויי אקלים כמתחייב על פי החלטת הממשלה 4079.
פי 33 הפער בין תמיכות בדלקים פוסיליים (32 מיליארד ש"ח באובדן הכנסות לקופת המדינה) ובין התקציבים שנוצלו ליישום מדיניות האקלים (988 מיליון ש"ח), בשנים 2015 – 2022.
הליקויים המרכזיים שנמצאו בדוח – מיטיגציה: *זינוק של 3.5% בפליטות גז"ח ב-2022 ביחס לשנת 2021 - מגלם מחיקה של הירידות בחלק מהשנים משנת 2015.
* תחזית הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 היא ל-12% - בהמשך המדיניות הקיימת (BAU), לעומת היעד של 27% - 56% פחות מהיעד.
*היעדר התקדמות ביישום מדיניות לצמצום ייצור חשמל מפחם - בניגוד להחלטת הממשלה; המשך שימוש בפחם ביחידות 4-1 בתחנת הכוח אורות רבין, וזאת באמצעות פחם עתיר גופרית שמסב יותר נזק; היחידות יעברו לשימור ולא להשבתה.
הליקויים המרכזיים שנמצאו בדוח – אדפטציה: *היעדר תוכניות היערכות לשינויי אקלים - לישראל אין תוכנית היערכות לאומית לשינויי האקלים; ברמה המשרדית ל-82% מהגופים הציבוריים אין תוכנית היערכות לסיכוני אקלים.
*טרם הוקם מרכז חישובים בשמ"ט - בשל אי-העברת תקציבים; כוח המחשוב צפוי להיות נמוך בכ-50% מהמינימום שעליו המליצה האקדמיה למדעים, הנמוך ביותר מבין המדינות שנסקרו ומתוקצב בשיעור של 0.36% - 11% מהתקציב שמושקע במדינות אלו.
*פיתוח לא מספק של ידע מדעי אקלימי ובניית מוקד ידע לאומי – אין התקדמות מספקת בסגירת פערי ידע, והמינהלת לא מיצבה את עצמה כמוקד ידע לאומי בנושא.
אף שמקצת הגופים תיקנו ליקויים, מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם. ניתן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי".
חולשות יסוד שעלו: היעדר גורם ממשלתי מוביל; שיהוי באסדרה חוקית ועיגון נורמטיבי מחייב;
היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל; קשב ממשלתי נמוך ולא אפקטיבי; ניהול מדיניות באמצעות החלטות ממשלה והצהרות ללא הובלת תהליכים; כל זאת בניגוד גמור לסיכונים החמורים הגלומים בהתממשות שינויי האקלים.
ח"כ זאב אלקין – מיטיגציה – מה שקרה בתחנת החשמל אורות רבין בחדרה היא שערורייה, יש השלכות מבחינת זיהום האוויר. היתה החלטת ממשלה ברורה שהיתה מוסכמת על משרדי הממשלה וקדמה לה עבודת מטה, ובמסגרתה נשקלו האיומים הביטחוניים. חברת החשמל והמדינה אינם עומדים ביעדים, וזה מהווה פגיעה בפתרון משבר האקלים ובבריאות הציבור. התחנות היו צריכות להיות בהדממה בשגרה, ומופעלות רק בשעת חירום. יש להפעיל לחץ על משרד האנרגיה וחברת החשמל ליישם את ההחלטה.
אדפטציה – מדינתנו תהיה בין הנפגעות כתוצאה ממשבר האקלים, והשלכות המשבר ישפיעו עלינו מאוד. אנו נמצאים בתחילת הדרך בתחום, וההחלטה שהתקבלה בשנת 2018 לא מיושמת. אין למשרד להג"ס כלים ואין התקדמות בתחום משנת 2021. בסוף הציבור הישראלי ישלם את המחיר אם לא תהיה היערכות בזמן.
המשרד להגנת הסביבה – השרה עידית סילמן – אנו מבינים שהימים חמים, ומקיץ לקיץ הטמפרטורות עולות, ויש שריפות בעולם. הצעת חוק האקלים היא משמעותית כמשרד, וראינו חשיבות שהיעדים יוגדרו באמצעות חוק ולא באמצעות החלטות ממשלה. אנו משקיעים ככל יכולתנו, למרות הקיצוצים, להביא לקדמת הבמה את המיטיגציה והאדפטציה כדי שהמשרדים יחויבו לתת דיון וחשבון בנושאים אלו.
אנו עובדים יחד עם משרד האוצר כדי לקדם את מס הפחמן, ובשנת 2026 זה יתחיל בגבולות. היעדים ברורים ועיגנו אותם בחקיקה. הצעת חוק האקלים עבר קריאה ראשונה ונמצא בהכנה לקריאה שניה בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
אין ספק שאנו רואים את העתיד באנרגיות מתחדשות, אך אנו עדיין נמצאים אחורה. אנו נמצאים במשבר גם בסוגיית ייבוא פחם. אנחנו לא רוצים להיות תלויים במה שלא צריכים, ויש כאן אפשרות לעשות שינוי. כדי להוציא החוצה צריך לעשות מאזן בין הייצוא לבין פיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל. המטרה שלנו היא להניע את המשק קדימה ולהעביר את המדינה מפחם לגז. אנו צריכים לראות איך אנו עושים תכנית להתייעלות אנרגטית. לשם כך המשרד בונה תכנית היערכות מול השלטון המקומי והאזורי, חרף הקיצוצים בסך 200 מיליון ₪ בתכניות. אנחנו תומכים בפעולות של אדפטציה, כמו קירוי והצללת אזורים חמים באמצעות עצים, ויש לדאוג גם למשאבים בתחום זה.
יצאנו לתכנית "דרום ירוק" טרם קבלת תקציב ממנהלת תקומה, ושמרנו את קרן הניקיון בתוך המשרד. יש לנו יעדים לאומיים ותשתיות לאומיות ויש לשמר אותם.
היום יצאנו בקול קורא לארגונים ולעמותות בתחום הסביבה בסך 14 מיליון ₪.
גיא סמט-מנכ"ל המשרד היוצא – יש 2 צעדים דרמטיים שיכולים לשנות את התמונה: חוק אקלים שיקבע את המנגנונים הממשלתיים ומס פחמן. אם הם לא יעברו - התמונה תהיה הרבה יותר גרועה. יש לעבות את התקנים במשרד כדי לממש את התכניות. גם אם הצעת חוק האקלים אינה מושלמת, אנו צריכים לעזור לה להתקבל. היא פשרה של הממשלה.
אסף יזדי-מנכ"ל המשרד הנכנס – המשרד מתמקד בהיערכות לשינוי האקלים הן בהיבט האדפטציה והן בהיבט מיטיגציה. דוח מבקר המדינה הוא רוחבי ותורם לפעילות ממשלתית.
משרד האוצר – עידו מור- רכז סביבה ומים באג"ת – ההחלטה על קביעת מס פחמן הינה הדרך האפקטיבית ביותר להפחתת פליטות, ואנו עובדים יחד עם רשות החשמל, משרד האנרגיה והמשרד להג"ס כדי להביא לתוצאות. יעדים הם טובים בלסמן דרך, אך כדי לשנות את המציאות נדרשים כלים. במשך תקופה ארוכה היתה מחלוקת מקצועית בנוגע ליעדים, משום שקביעת יעדים לא ברי קיימא אינם רלוונטיים. אין היום שום תכנית אופרטיבית שמאפשרת לעמוד ביעדים בשנת 2030.
הגענו להסכמות עם המשרד להג"ס, שלפיהן המדינה חייבת להיערך למשבר האקלים. שיעור הפליטות בישראל הוא 0.2% מהפליטות בעולם, והוא יחסית בשיעור נמוך. לרוב הפליטות נובעות מגידול באוכלוסייה וגידול בתוצר. מבחינת ההיערכות למשבר האקלים - יש צורך בהטמעה של שינוי האקלים בתכניות הפיתוח של משקי החשמל בישראל. חשוב שאנו כממשלה נתאים את תכניות הפיתוח לתרחישים ולשינויי האקלים.
אני אשב ללמוד עם משרד מבקר המדינה את סוגיית התקציב בסך 5.2 מיליארד ₪. בשנת 2024 התקבלה החלטה על קיצוץ של 15% מכלל משרדי הממשלה. המשרד הבין את גודל השעה, ולא היה ניתן לממש את התקציב. הוסכם על תקציבים בנוגע למס פחמן, וברגע שהצעת חוק תתקבל ונוכל לראות שיש הכנסות בסכומים משמעותיים, נוכל להוציא כסף. איננו קושרים בין הכנסות להוצאות בצורה ישירה. יש גמישות לביקוש, ולפיכך גם אם נקבע מס ונעלה את המחירים לדברים מזהמים, הדברים יקרו כך או אחרת. כל התכניות שנבנו יחד עם המשרד להג"ס ומשרד אנרגיה נמצאות בהגבלה נוכח המציאות התקציבית הקיימת. מדינת ישראל צריכה הכנסות, ומס סביבתי הוא תמיד טוב יותר אבל הוא עדיין נדרש כמס.
אנו מסבסדים בשוטף מתעריף החשמל מעל 4 מיליארד ₪ לאנרגיות מתחדשות. רוב הפחתת הפליטות נבעו ממעבר מפחם לגז טבעי. בסופו של דבר אנו צריכים להיערך לשיאי ביקוש במים ובחשמל נוכח העליה בחום.
ח"כ יסמין פרידמן – בדוח מבקר המדינה יש שורה שהיא הכי חשובה – היעדר תכניות לאומיות לשינוי אקלים. המל"ל אמר שמשבר האקלים הוא אחד מהמשברים הקיומיים הכי קשים במדינת ישראל. קיצוץ 200 מיליון ₪ מתכניות המשרד להג"ס הוא ביזיון.
האם חוק האקלים מחייב את המשרדים והרשויות המקומיות לבנות תכניות? האם כל מס שמגיע מפחמן יחזור לתשתיות של אנרגיות מתחדשות? אנו חייבים לעמוד על כך שהכסף יוקצה למשבר האקלים, לחקלאות, לאנרגיות מתחדשות ועוד.
משרד האנרגיה – שרון חצור-סמנכ"לית – הכנו תכנית כדי להיערך להגעה ליעד של 2030. יש סט צעדים רחב מאוד שצריך להיעשות ב-3 נושאים עיקריים: רגולציה, רשת ושטח. המשרד פועל בכל אחד מהם כדי לקדם אנרגיות התחדשות בישראל, ולשם כך הוא מקים חטיבה ספציפית שתעסוק בכך. אם ניישם את סט הפעולות שהצבנו, אנו נעמוד ביעדים של הפחתת הפליטות לשנת 2030. זוהי סוגיה אנרגטית סביבתית ביטחונית וקיומית למדינת ישראל.
נושא האדפטציה פוגש את משק החשמל בצורה משמעותית מאוד ואנחנו נערכים אליו. יש כרגע תכנית עומק שאנו עושים עם החברות ועם הרשויות, שמתייחסת לכל מערך הייצור, והיא קריטית למשק האנרגיה. משרד האנרגיה פועל מול אגף תקציבים לקבל תקציבים. רוב התקציב בנושא אנרגיות מתחדשות הוא תקציב שנובע מתוך תעריף החשמל, ונכון להיום הוא מתוקצב מתעריף החשמל ולא מהמדינה. כרגע יש שתי הצעות חוק על השולחן - אקלים ופחמן. יש לתת דגש לפעולות רגולטוריות ואוסף רחב של צעדים נוכח ריבוי חסמים.
חכ"ל אלון טל – יש התנערות מאחריות, המדינה לא עמדה בשום יעד בנושא האקלים. בכל שנה יש עליה של 2% בפליטות. מקובל היום בעולם שבעת בניית בנין חדש, מניחים פאנלים סולאריים. יש להכניס זאת בחוק. חוק האקלים אינו יביא לשינוי, ויש להביא דברים קונקרטיים.
התאחדות התעשיינים – ניר קנטור-מנהל איגוד הכימיה – אנו רואים חשיבות גדולה בעשיה למען הפחתת פליטות גזי חממה ע"י המדינה וע"י בעלי העניין. אני רואה את 2 היעדים שהציב המשרד להג"ס כחשובים, אך יש להבין שמדובר במסגרות ולא פתרונות. אין שום סיבה שמשרד ממשלתי לא יתמרץ ולא יפעל כדי לבצע פרויקטים שיובילו להפחתה, כמו הצבת פאנלים סולאריים במגזר הציבורי או במגזרים אחרים. אם לא יהיה תימרוץ ממשלתי, המגזר הציבורי והמגזר העסקי לא יוכלו לשאת בו.
לצערנו בישראל חווים גישה של פעולות בעקבות משברים. אמנם אנו צריכים לרוץ מהר בנושא של אנרגיה מתחדשת, אך לא לשכוח את הכאן ועכשיו, כולל הקמת מערכות לגז טבעי.
מחאת הנוער למען האקלים – שלומי בוטבגה-ראש צוות ממשל - העתיד שלנו נמצא בסיכון בעקבות משבר האקלים. איני רואה טעם להעלות את הצעת חוק האקלים להצבעה אם הוא יישאר בגדר המלצה היות ותוכן החוק לא מחייב בכלל. הדוח מצביע על פער ענק בין יעדי הפחתת פליטות גזי החממה לשנת 2030, שהוצבו במדינות המפותחות השונות ומומשו בשנת 2020, לבין היעד שהציבה מדינת ישראל. בנוסף היישום בפועל של אנרגיות מתחדשות עמד על 2% בשנת 2020 והצפי הוא שנצליח להגיע רק עד 12%. זוהי בעיה בהסתכלות של משרד האוצר והאנרגיה.
אדם טבע ודין – תמר גנות רוזנשטריך-סמנכ"לית - הצעת חוק האקלים היא פלסבו, ולעיתים פלסבו יכול להיות מסוכן. הצ"ח נותנת את התחושה שיש חוק, אך היעדים אינם מחייבים. למשרד האוצר יש דריסת רגל לא פרופורציונאלית, ומי משלם את המחיר זה אנחנו.
החברה להגנת הטבע – גיתית ויסבלום-מנהלת קשרי ממשל ושותפויות - אנו מרגישים שחוק האקלים לוקח אותנו אחורה. אנו מכירים היטב הליכי חקיקה, והנוסח שלו אינו טוב. אם המשרד להגנת הסביבה ממשיך לתת אישורים לקידוחי נפט וגז, הם אינם הולכים יחד עם אנרגיות מתחדשות. נושא הטבע והשמירה על שטחים פשוטים או נושא קריטי במיטיגציה ובאדפטציה, ולצערנו נושא זה אינו בא מספיק לידי ביטוי במדיניות.
מגמה ירוקה – אוהב עולם מור-דובר – הצעת חוק האקלים היא חסרת שיניים, ולכן אנו דורשים שינויים קונקרטיים בהצעה. יש עליה בפליטת גזי החממה משנת 2015, והאוכלוסיות המוחלשות הם הנפגעות הראשונות מכך. אסור לנו להפקיר אותן. המשרד להג"ס עוין כלפי הארגונים, אנו צריכים שת"פ אמיתי וחוק אקלים אמיתי שיגן עלינו.
האגודה לזכויות האזרח – עו"ד הגר שכטר – הפגיעה בחי אדם אינה מתחלקת שווה בשווה בין כלל האוכלוסייה, ולכן יש צורך בהשקעה בהתאם לסוגי אנשים שונים באוכלוסייה. השרה דיברה על הצללה, אולם היא מצריכה השקעות ובחינה של תשתיות והאזרח מהשורה אינו יכול ליטוע עץ.
נגה-ניהול מערכת החשמל בע"מ – תמירון מדאר-ראש תחום השנאה וטכנולוגיות – נגה פועלת בימים אלו במסגרת דרישות מערכתיות, שיתאימו את עצמן להתחממות הגלובלית במתקני הייצור, ההולכה וההשנעה. בימים אלו מתגבש צוות בתוך נגה שהוקם לטפל ולהיערך להפחתת הפליטות.
רשות החשמל – גל לבנט-ראש מטה – בתעריף היומי צרכני החשמל משלמים 2.5 מיליארד ₪ סבסוד לאנרגיות מתחדשות. יש עיכובים בסיום הפרויקטים של הפחם ע"י חברת החשמל. אנחנו צריכים תחנות יעילות בגז טבעי כדי להתמודד עם הביקוש ולהוריד זיהום.
המשרד להגנת הסביבה - גיא סמט-מנכ"ל המשרד היוצא – על כל מוצר משלמים תעריף אחר. לא משלמים על אנרגיה מתחדשת כמו מוצר של פחם. התעריפים של אנרגיה מתחדשת יותר זולים מאנרגיה פוסילית.
רח"ל – אורית רופא-רת"ח תכנון וניהול מידע – תפקידה של רח"ל בעת אירוע מזג האוויר קיצון, בהתאם להחלטת ממשלה 43ב', הוא גיבוש התפיסות הלאומיות למצבי חירום. בנוסף לזה אנו מכינים ומעדכנים את תכניות החירום הלאומיות להתמודדות עם האירועים הללו בהתאם להחלטת ממשלה 4079. אנו נמצאים היום בעת כתיבת מסמך התפיסה לאומית שמסביר ומנחה את משרד הממשלה, ופועל יחד איתם בהתאם לאחריות שלהם לפעילות בתוך המשרד. המסמך יאושר עד סוף השנה.
המכון הישראלי לדמוקרטיה – נדב פורת הירש-חוקר - יש לקדם את הצעת חוק האנרגיה ומס פחמן. כושר התחרות של ישראל נמצא בסיכון אם לא יועבר מס פחמן. התקנות והחוקים שנכנסו לתוקף באיחוד האירופי יגרמו לכך שחברות באיחוד לא יקנו תוצרת ישראלית . יש להכניס לתוואי את מחזור ההכנסות כדי שהמשק יעמוד ביעדים.
עמותת שומרי הבית - יוני ספיר-יו"ר - המשק צריך לעבור לסבסוד של קידום כלכלה דלת פחמן, החשמל מהווה 43% מהפליטות. ישראל אינה עומדת ביעדיה לא רק בהיבטים של חשמל. לא רק שאין התייעלות אנרגטית, אלא יש עלייה של מעל ל-3% בכל שנה בישראל. מדינות באירופה מצליחות לעמוד ביעד, וניתן לעשות כאן מהלכים הרבה יותר משמעותיים. בעולם יש 40% חשמל נקי, מתוך זה כ-10% גרעיני וכ-30% אנרגיה מתחדשת. בישראל אנחנו עם 12% בלבד. אין תכניות לאומית שמקדמות אותנו לכלכלה דלת פחמן שמתייחסת לתחבורה, לתעשייה ולחשמל.
משרד הבריאות – ד"ר איזבלה קרקיס-מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה - המשרד הוא בין המשרדים הראשונים שהבין את המשמעות של בניית תכנית לשינוי האקלים, ואנו עובדים על הנושא על מס' שנים. למרות שאין תקציב להתמודדות עם הבעיות, אנו מקדמים את התכנית במס' היבטים. בשנה הנוכחית על אף כל הבעיות אנו מקדמים בנית תכנית לגורמי המקצוע שאמורים לטפל בשטח ובתוך המשרד במקרים של גלי חום, שריפות ושיטפונות. בנוסף יש פעילות הנוגעת לתחום של מיטיגציה – הקמת בתי חולים ירוקים עם טיפול ממוקד בפסולת. מעבר לכך יש לנו תתי תחומים שאנו מקדמים, כגון: ביטחון תזונתי. אנו מבינים את הנטל וההשפעה על קשישים, ילדים, חולים במחלות כרוניות וכו'. מעל 2,500 איש מתים בתמותה שנתית כתוצאה מהשפעת מזג האוויר.
השירות המטאורולוגי - ד"ר עמיר גבעתי-מנהל – המרכז הוקם ועובד, התקציבים הועברו מכלל משרדי הממשלה מלבד רשות המים. בחודש אוגוסט יהיו תוצאות ביניים, ועד סוף שנת 2024 יהיו תוצאות לכלל משרדי הממשלה.
הרשות הממשלתית למים ולביוב – מר גיא רשף, סמנכ"ל חטיבת השירות ההידרולוגי - בעקבות אי סגירת תקציבית בין אגף תקציבים ורשות המים, לא הועבר התקציב. ברגע שהנושא ייסגר, התקציב יועבר. בשנת 2023 רשות המים העבירה ראשונה את התקציב של למרכז החישובים האקלימי.
מינהל התכנון – שחר סולר-סמנכ"ל אסטרטגיה - הכנו תכנית מפורטת לשינוי האקלים והיא הועברה למנכ"ל המשרד להג"ס. יש לנו אחריות לקדם משימות ופעולות שישפרו את המצב שלא כולם דורשים תקציב. יש לבדוק אילו משימות המשרדים מקדמים כי הן מחוללות את השינוי.
המשרד להגנת הסביבה – רן עמיר-סמנכ"ל בכיר משאבי טבע – תכנית ההיערכות הלאומית פורסמה אתמול, וזה השלב הראשון של המיפוי - מפת הדרכים של הסיכונים. המנהלת עשתה עבודה רבה בחצי התנדבות, אבל יש תוצאות. תכנית היערכות של משרדי הממשלה מתקדמת אולם אנו סבורים שהיא צריכה להיות בקצב הרבה יותר מהיר: 12 משרדי ממשלה הגישו , 11 נמצאים בהכנה ו- 10 עדיין לא התחילו. השרה להג"ס פנתה לכל שר באופן אישי ויצאו מכתבים רלוונטיים בנושא. 87 רשויות מקומיות ביצעו או יבצעו תכנית היערכות, וזה חשוב מאוד עבורנו.
רשות המיסים – נטליה מירנצ'וב-מנהלת תחום מפקח ארצי-כלכלה – סיימנו את עבודת האפיון והחקיקה על הקלות במס לעמדות טעינה חשמליות. כרגע יש פטור על עמדות נייחות. אפיינו גם עמדות נידות חכמות, וזה כרגע מחכה למקור תקציבי.
מל"ל – ויקטור וייס-רמ"ח מדיניות אקלים – הגדרנו את הנושא כחלק מהאיום על הביטחון הלאומי של המדינה. כחלק מגיבוש הערכת המצב נכנס פרק חדש שממפה את האיומים על הביטחון הלאומי והוקמה מחלקת מדיניות אקלים שמקדמת את הנושא בהיבטים הבאים: * תהליך של גיבוש תפיסה אסטרטגית בהקשר של ביטחון לאומי ומיפוי האיומים האקלימיים שמשפיעים על הביטחון הלאומי (אזרחיים מתפרצים והמשכיים, אזוריים גאו-אסטרטגיים, מערכת הביטחון והפעלת בניין הכח).
* הקמת פורום ביטחון לאומי ושינוי אקלים כדי לקדם את הסוגיות שזיהינו אותם כשמשפיעים על הביטחון הלאומי ולדייק אותן.
* תעדוף הנושאים הדחופים, לייצר את איום הייחוס ע"י רח"ל.
* ליווי התהליך לקידום תכניות לאומית להתמודדות עם כל אחד מהאיומים, כמו גלי חום שמהם אנשים מתים היום.
יש עדיין פערי מידע שאנחנו מנסים להשלים אותם. יש היערכות הלאומית שלנו לקראת ועידת האקלים הכוללת הצגת תמונת מצב לדרג המדיני ברמה הלאומית, ודוח מבקר המדינה מסייע לנו בכך. חוק האקלים חשוב מאוד ברמת היכולת לתת מענה וגם ברמה הבינ"ל, כדי לייצב אותנו במעמד גבוה בעולם.
משרד הביטחון – שלום גנצר-ממונה לענייני ביקורת המדינה והפנים במערכת הביטחון – תוך כדי הביקורת הראשונה הוקמה מנהלת משותפת לצה"ל ומשרד הביטחון, שעוסקת בנושא משבר האקלים וכוללת את נאמני הגנת הסביבה בצה"ל ובמשרד. לצד זה יש לנו מומחי תוכן מהאקדמיה וקצינה שמומחית למזג אויר ומטאורולוגיה. בשנת 2022 קיימנו יום עיון לכל ראשי האגפים וסגניהם במשרד הביטחון בנושא משבר האקלים. מנכ"ל המשרד התניע השנה תר"ש לשנים 2024-2028 לטיפול בנושא משבר האקלים. אנו מקיימים קשרי עבודה עם כל גוף במדינת ישראל ועם גופים בעולם.
אנו בעיצומו של מהלך של מעבר צה"ל לנגב. כל הפרויקטים נבנים בהתאם לסטנדרטים של התאמה לאתגרי משבר האקלים, כמו: מיזוג אויר, תאורה חסכנית ומערכות לחימום מים. כל כלי הרכב שנרכשים הם היברידים וחלקם חשמליים. אנו מריצים פיילוט באחד מבסיסי צה"ל של מחזור אנרגיה מפסולת.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לשרה להגנת הסביבה, לח"כ זאב אלקין, יוזם הדיון, ולכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד האוצר להפנות את תשומת ליבו לעמ' 233 בדוח מבקר המדינה. אם משרד האוצר לא יישם את החלטות ממשלה, ההשלכות יהיו באחריות המשרד.
הוועדה דורשת לכנס שולחן עגול בשבוע הבא, בהשתתפות: מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, משרד מבקר המדינה ומשרד האוצר כדי לתחום את התקציב בסך 5.2 מליארד ₪ , ולקבל דיווח על כך.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא, בהשתתפות: מרכז השלטון המקומי לעניין הכנת תכנית היערכות ע"י הרשויות המקומיות, ומנכ"ל חברת החשמל לקבלת מענה לשאלה - מה היעד לחיסול הטורבינות הפחמיות?
הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה להעביר דוח סטטוס מסודר אילו משרדים לא הגיבו להכנסת תכניות היערכות לאומית.