פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 72 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, י"א בסיון התשפ"ד (17 ביוני 2024), שעה 9:17 סדר היום: << נושא >> דיון מעקב אחר יישום החלטות מסיורי הוועדה בגליל << נושא >> - בכפר גלעדי, קריית שמונה, אביבים וראש פינה - במטולה, מועצה אזורית גליל עליון ושתולה - בבית לוחמי הגיטאות נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר ניסים ואטורי טטיאנה מזרסקי יצחק קרויזר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי יסמין פרידמן מוזמנים: נורית צור רבינו – ראש מערך תעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה שי קורן – ראש תחום תכנון, הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה יוסף חיים דיאמנט – הסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה נופר קין – סגנית ממונה הערכות חירום וטראומה נפשית, משרד הבריאות ד"ר הדר אלעד – ראש האגף לרפואה קהילתית, משרד הבריאות אבי סנדר – מנהל תחום חוסן קהילתי, השרות לעבודה קהילתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי ניר בן דוד – ראש מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון בר יחזקאלי – רמ"ד פרויקטי מיגון, פיקוד העורף, משרד הביטחון עינב פרץ – מנהלת מחוז צפון, משרד הפנים חיה לוי – מנהלת תחום נזקים עקיפים, קרן הפיצויים, רשות המיסים בישראל נרי שוטן – מנכ"ל קרן משתלת הקיבוצים, התנועה הקיבוצית אהרון גמזו – פורום מגן עוטף לבנון נועם גמזו – הבן של אהרון גמזו ד"ר אורית דגני דיניסמן – קיבוץ שניר, נציגת ציבור מהגליל העליות, מומחיות לקהילות נפתלי מדי – מנהל תפעול מנדס גליה חושן – אימהות הלוחמים, משפחות שכולות מיכל בן דוד – פורום הגבורה נעמה קרפיצניקוב – מטה משפחות החטופים נופר בוכשטב – אחות של יגב בוכשטב החטוף בעזה, משפחות החטופים הדסה לזר – אחות של שלמה מנצור החטוף בעזה, משפחות החטופים מושית מנצור – בת של שלמה מנצור החטוף בעזה, משפחות החטופים שמעון אור – דוד של החטוף אבינתן אור, משפחות החטופים גל גורן – הבן של החטופה מיה גורן שנרצחה בשבי יעל אליה מדי – מנהלת שיווק מנדיס צפת, מייצגת את המסעדות בצפת נכחו באמצעים מקוונים: ד"ר איתן הלר – שירותי בריאות כללית ד"ר מוטי חיימי – רופא מרחב חוף כרמל ואדי ערה, מחוז צפון, קופות החולים ויקטור ברו – מנהל מערך שער החירום של קופת חולים מאוחדת עופר לוסטיג – מנכ"ל מחצבות כפר גלעדי ויו"ר איגוד מחצבות מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> דיון מעקב אחר יישום החלטות מסיורי הוועדה בגליל << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו מתחילים את ישיבות הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל לאורך השבוע. אנחנו מתחילים היום בדיון מעקב אחר יישום החלטות מסיור של הוועדה בצפון. סיכום הוועדה פורסם למשרדים, אנחנו נרצה תשובות. לפני שאנחנו מתחילים, יש פה חמישה נציגים של משפחות החטופים שרוצים לדבר. אנחנו נכבד את כולם כי זה חשוב ולפני הכול, אבל אם תשתדלו כל אחד להיות יותר תמציתיים כדי שנאפשר לכל הדוברים. גל גורן, הבן של מיה גורן זיכרונה לברכה, בבקשה. << אורח >> גל גורן: << אורח >> לי קוראים גל, שלישי מארבעת ילדיהם של אבנר ומיה גורן זיכרונם לברכה שנרצחו ב-7. את אבא שלי קברנו בניר עוז, בביתי איפה שאני גדלתי, איפה שהוא גדל. אמא שלי נחטפה פצועה קשה מניר עוז ונרצחה בשבי בהיעדר טיפול כנראה עוד באותו היום, עודנה מוחזקת שם. קודם כול אני רוצה לתת נקודת זכות לוועדה ולשר וסרלאוף ולכל מי שכן עשו סיורים בצפון לאחרונה. זה חשוב וזה קריטי למען כל הנפגעים, ועל זה אני גם רוצה לשים דגש שחסרים נבחרי ציבור שיבואו אלינו, לקהילות, ירכינו ראש ויסתכלו לנו בעיניים בבעיות של כל קהילה וקהילה ושל כל משפחת חטופים ומשפחה שכולה שה-7 ואילך נפלו עליה. חסר חברי כנסת שלא יבואו רק לחבק, שלא יבואו רק להביע אמפתיה, אלא שיהיו מוכנים גם לשמוע כאב, שיהיו מוכנים גם לשמוע צעקות, לחטוף בראש. כי גם אם הם לא אחראים ישירים לדבר הם עדיין נבחרי ציבור, והאחריות על ה-7 באוקטובר ואילך נופלת על כל אחד ואחת במשכן הזה. חסר מי שיבואו נבחרי ציבור, שרים, חברי כנסת, נציגי צבא, כל אחד, שיישאו באופן שלם בגודל האחריות והאשמה גם אם הם לא האחראים הישירים לדבר. אני אגיד שזה גם בסדר להאמין בלחץ הצבאי, באמת. אמנם אני מאמין בהפסקת המלחמה אבל זה גם בסדר להאמין בלחץ הצבאי, כל עמדה היא מקובלת. אבל עלינו כאנשים בכלל ועליכם כנבחרי ציבור בפרט לשאת באחריות על מילים מול המעשים. אני מזמין אתכם ויותר מכך דורש מכם, אלו המתעקשים להאמין – וזה בסדר, שוב – בכוחו של הלחץ הצבאי שרק הוא יביא את החטופים, יבוא אלינו לקהילת ניר עוז השבורה, יבוא למשפחות פרי, מצגר, קופר שבדיוק סיימו עוד שבעה ועוד שבעה, תאמינו לי הייתי בארבע שבעות לפני שבוע וחצי. אני מזמין אתכן לפופלוול שגם נדב נרצח במקביל לשלושתם מקיבוץ נירים, ממש לידינו. אני מזמין אתכם לחנה קציר שעוד מטופלת בשיבא, שחזרה מהשבי, מספר חודשים אחר כך נודע לה שאלעד נרצח שם ולמזלנו חולץ ונקבר לניר עוז. מזמין אתכם לשרעבי, לסבירסקי, למרציאנו, ולהגיד את זה בלב שלם שאתם מאמינים שהלחץ הצבאי באמת יחזיר אותם, את כולם. אני רוצה שתלמדו כולם לשאת במחיר של המילים שלכם, לקחת אחריות במה שאתם תומכים בו וזה בסדר אם גם אחרי זה תאמינו בזה, אבל לשאת באחריות על הדבר הזה. אני יודע שאם יכול להיות ובכל פעם שאני מדבר בעד עסקה, בעד הפסקת המלחמה, יכול להיות שבעוד שנתיים-שלוש המילים שלי יביאו עוד אסון. אם זה יקרה, אני יודע שברמה האישית אעשה הכול כדי להציל חיים או לפחות אני אסייע למי שיפגעו כי יש לי אחריות על המילים שלי כמו מה שמצופה מכל אחד ואחת במדינה הזאת במיוחד מנבחרי ציבור. אני יודע כמה המחשבה על עסקה היא מפחידה, באמת. נולדתי וגדלתי בניר עוז לפני 21 שנים, לפני שחמאס בכלל עלה לשלטון כבר היו עלינו רקטות, גדלתי עם איומי בלונים, מנהרות, חדירות, עפיפונים, כל דבר שאפשר לחשוב עליו ואני יודע כמה זה מפחיד לחשוב שיכול להיות ונעשה עסקה ויכול להיות ויקרה עוד אסון, אבל אני גם מאמין שזה לא חייב לקרות, יותר מכך, אם זה יקרה אחריותה של מדינת ישראל – במידה ותהיה עסקה – לעשות הכול כדי למנוע את זה. ואם זה יקרה שוב זו אחריותה של מדינת ישראל, זה ייפול שוב על אשמתה של מדינת ישראל שלא עשתה את עבודתה. אני יודע גם כמה הדרך לעסקה היא קשה, אני יודע שבדיוק חמאס סירב לעסקה כי בתכלס הכי נוח לו בעולם כרגע, ואני יודע עד כמה הדרך לעסקה הולכת להיות עוד מורכבת בהרבה, אבל אני יודע שאנחנו גם לא מסוגלים לעמוד במחיר של המשך המלחמה, לא באמת מסוגלים כחברה לאבד עוד כל כך הרבה חיים של חטופים, של חיילים, של מילואימניקים, של כולם. אני יודע שהחברה הישראלית תקרוס בסופו של דבר אם נמשיך בדרך השכול והאובדן. בכל מקרה, למוטט את החמאס גם ייקח נצח. אני חושב שהאירוע שקרה ברפיח מוכיח שחמאס מסוגל למצוא 1,000 דרכים להמשיך, והמלחמה נגדו הולכת גם ככה להימשך נצח, זה נצח שאין לנו איך לחכות אותו. ומול ההפקרה והמחדל, מול דרך הדמים והשכול, אני רוצה להציע אלטרנטיבה של תקווה כי האמת היא שהעם שלנו הוכיח מאז ה-7 באוקטובר שאנחנו מסוגלים להרבה. אני יודע שלפעמים זה נראה כאילו זה לשווא ושזה ישים את מה שהלוחמים והלוחמות האמיצים שלנו נתנו לשווא, אבל האמת שלא, בהתנהלות מדינית נכונה, בהתנהלות מעשית נכונה, במעשים אקטיביים שאותם אנחנו נדרוש בכל בוקר ובוקר, גם אם מחיר העסקה יהיה כבד הוא בטח שלא יהיה לשווא כי הוא נתן את האפשרות להציל חיים, והוא ייתן לנו את האפשרות להסתכל אחד לשני בעיניים, להתמודד עם המכאובים שלנו כחברה, ואנחנו צריכים להאמין בכוח של העם הזה שכל אחד ואחת ממנו נתן ונתנו מעצמם כדי להאמין שאנחנו גם נהיה מסוגלים להתמודד עם העתיד, כואב ככל שיהיה, מפחיד שהוא יהיה, כי אין עתיד אחר. לא יהיה עתיד בלי חזרת החטופים, לא יהיה שיקום הקהילות בלי שנקבור את אחרון מתנו ובלי שנחזיר את אחרון חיילנו לשיקום. בלי בחירה בחיים החברה הישראלית תקרוס מבפנים כי היא לא תצליח להתמודד בסופו של דבר עם מחירי המלחמה, לא תהיה פה תקומה ,לא נצליח לחדש את האמון ותקווה לא תהיה פה. אנחנו מחויבים לכך, לנסות ולהאמין בעם הזה שהוא מסוגל. עם כמה שהחזרת החיים לשיקום, הנרצחים לקבורה תביא איתה מחירים הכואבים, העם שלנו מסוגל, ובתור נבחרי ציבור אנחנו מחויבים להאמין בזה, אתם מחויבים להאמין בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה גל. באשר לאחריות, אני מסכים איתך, אחריות לוקחים וכל אדם – לא משנה מה תפקידו – בשבר הגדול הזה, במחדל הגדול הזה, כל אחד מאיתנו צריך לקחת אחריות אם הוא איש ציבור ראוי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> צריך, זה לא קורה בפועל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כל אחד שיבדוק את עצמו, אבל כל אחד צריך לקחת אחריות. לגבי ליווי של המשפחות והקשר איתן, הרבה מהח"כים פה – גם אני באופן אישי – משתדל לעשות את זה, ואנחנו עוברים גם בטלפונים וגם בפגישות וגם לפעמים הצלחנו לסייע בדברים שאתה מדבר עליהם שהם פרטיים ואישיים אבל אני עומד לרשות כל משפחה והנייד שלי זה 050-4408805 ואפשר לפנות אליי ולצוות שלי ביום ובלילה ואנחנו לרשות כל המשפחות, ואנחנו גם ניזום ויוזמים את הקשר. לא הגענו לכולם אבל פגשנו ופעלנו מול עשרות מהמשפחות. נופר בוכשטב, אחות של יגב, בבקשה. << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> תודה, אני נופר, אחות של יגב, אחי הגדול. אנחנו כבר שמונה חודשים פה ומדברים, מכירה את רובכם כבר על בסיס שבועי ואנחנו בכל פעם מנסים לחשוב ולהמציא את עצמנו מחדש, מה היום נגיד כדי שמישהו יקשיב, שיתפוס את האוזן? הקשבתי עכשיו לגל, ובאמת עוצמות הנפש שהוא מצליח לבוא לפה ולהגיע אחרי האובדן הכבד הזה – האובדן שכולנו חווים – והוא דיבר על חטופים שהגיעו בחיים ונרצחו בשבי וישר עלתה לי לראש התמונה של איתי סבירסקי שאחותו מירב מגיעה לפה ביחד איתנו בכל שבוע ובמשך שבועות זועקת שהלחץ הצבאי הורג אותם, והלחץ הצבאי מסכן את החטופים, עד לרגע שהגיעה הבשורה הקשה שאיתי נרצח כתוצאה עקיפה מהלחץ הצבאי, והתמונה של אלעד קציר שנרצח גם הוא בשבי, והתמונה של נדב פופלוול, בן הקיבוץ שלי מקיבוץ נירים, שהודיעו לפני שבועיים אם אני לא טועה, שיחד עם חיים, יורם ועמירם, גם הם לא בחיים. ברור לי שהלחץ הצבאי הוא חשוב והוא מקדם ומביא גם הוא לעסקה, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר רק העסקה תחזיר אותם הביתה. עסקה זו הדרך היחידה להחזיר את כל ה-120 ואנחנו חייבים להמשיך ולעשות את הכול כדי לקדם אותה, וזה לא מספיק לשבת מולנו ולהגיד שכשתגיע העסקה אנחנו נחתום. זה חשוב אבל זה לא מספיק, צרי לחשוב כל הזמן מה אנחנו יכולים לעשות כדי לקדם אותה? ולא רק אתם, גם אנחנו כמשפחות וגם כל הציבור, מה אנחנו יכולים לעשות יותר כדי להביא את העסקה ולהחזיר את החטופים? להחזיר את המשפחות שלנו הביתה. זה לא רק סיסמאות, אנחנו צריכים אותם בבית כדי להתחיל לנשום. אני אספר שאתמול הלכתי לבית ספר באשדוד לדבר עם תלמידים ואיך שהגעתי לבית הספר, הייתה תלויה מודעת אבל כי אחד התלמידים, בוגר בית הספר נפל בקרב השבוע. ומשם המשכתי לאוניברסיטת תל אביב וגם שם איך שהגעתי הייתה מודעת אבל נוספת בוגר האוניברסיטה נפל בקרב. וזה 11 חיילים שנפלו בקרב השבוע, זה פשוט לא נגמר, ובאמת אלו 12 חיילים שיצאו לקרב כדי להגן על כולנו וכבר לא יחזרו, ו-12 משפחות שכולות שעולמן חרב ברגע, וזה לא רק הן, זה כולנו, זה הציבור, זה אנחנו. אנחנו חייבים להתחיל לנשום, חייבים להתחיל להשתקם, חייבים להתחיל לפעול למען עתיד טוב יותר במדינה, ואני מרגישה שזורקים לנו כל הזמן סיסמאות כמו אנחנו חייבים להמשיך להילחם כדי להגיע לניצחון המוחלט, למוטט, לפרק, להרוס. ולא בשביל זה אנחנו חיים פה, אנחנו חיים בשביל עתיד טוב יותר, בשביל לחיות פה בשלום, בשביל לחיות פה בביטחון. זה חייב להתחיל בניצחונות קטנים, ניצחון שנראה את כפיר ואריאל חוזרים ומחבקים את ההורים שלהם, את עלמה ורוני רואות את עמרי אבא שלהן שוב פעם בבית ומחבקות אותו, זה חייב להתחיל בחזרה של אחי הביתה לאשתו ולהורים. אלו הניצחונות הקטנים ואלו הניצחונות שיתנו לנו קצת תקווה פה בעם ודרך לנשום טוב יותר. אני מבקשת מכולכם, לסיום, שתחשבו מה אתם יכולים לעשות יותר. כמו שגל דיבר פה קודם, זו אחריות של הממשלה וזו גם אחריות שלנו, של כולנו, זה לא רק אתם זה אנחנו, ואני מבקשת מכולם לחשוב בכל לילה איך הם קמים בבוקר ופועלים מען החזרה שלהם הביתה? תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה נופר. שמעון אור, רצית להראות סרטון קצר, הוא זמין? תפעיל אותו בבקשה. << אורח >> שמעון אור: << אורח >> (הקרנת סרטון) קודם כול ממה ששמעתי מגל ונופר אני מאוד מתרגש מהאצילות שלהם, שאף על פי שהם חושבים הפוך ממה שאני חושב הם מציגים את הדברים בצורה מאוד מכובדת, אני חושב שהסרטון המזעזע הזה הוא למעשה גם הפתח שלנו להפסיק את המצב החמור הזה, גם שלנו וגם של העזתים. הוא אומר שם בפירוש שהוא נפגע מהחילוץ של ארבעת החטופים שצה"ל הוציא ונפגעו מסביב במעשה החילוץ והוא אומר הם לא מייצגים אותנו. אנחנו היינו אתמול בפגישה עם שר הביטחון גלנט ושאלתי אותו לפחות פעמיים: אתה יודע שהמטרה שלכם, של ממשלת ישראל, היא להסיר את החמאס מסדר היום? הוא אמר: כן. הוא אמר בפירוש לפחות פעמיים שהמטרה היא לחסל את החמאס. אמרתי לו: אתה יודע שהחמאס לא מעוניין בשום עסקה רק אם הוא יחזור בחזרה לשלטון? אין מצב ששני ארגונים, מדינת ישראל וחמאס, שעומדים אחד מול השני במטרות הפוכות יגיעו לעסקה, בחיים לא. המטרות הפוכות לגמרי. אמרתי לו: אם זה כך ואתה יודע שזה כך, למה אתם לא מפסיקים לנסות להגיד לעסקה שלא תהיה? כי הניסיונות שלכם – אמרתי לו את זה בפירוש – מעצימים את המשילות של החמאס. יושבים אנשים בעזה ורוצים ליצור מציאות חדשה, הם רוצים ליצור קשר עם מדינת ישראל, עם ממשלת ישראל ולמעשה עם הצבא, כדי להגיע למציאות חדשה, אבל הם מפחדים כי הם יודעים שהחמאס יהיה ביום שאחרי, ואיך הם יודעים שהחמאס יהיה ביום שאחרי? לא להאמין – לא בגלל צה"ל כי צה"ל מחסל אותם – מי שלמעשה מתדלק את חמאס להמשיך במשילות שלו זה רק אנחנו, זה רק ממשלת ישראל. היא היחידה שמתדלקת אותם כל הזמן, לראות אותם כגורם הלגיטימי שמייצג את עזה. היא שולחת שליחים, היא עושה איתם משא ומתן. אנחנו מחסלים את כולם ואנחנו מתדלקים אותם. אמרתי לו: איך אתם עושים כזה דבר? אני אומר לראש ממשלת ישראל, וגם אמרתי את זה לגלנט, אתם עושים את זה רק כדי לרצות את משפחות החטופים ואתם עושים לנו רע, אתם מנסים לרצות את ארצות הברית ואתם עושים לנו רע. תגידו את האמת לעם ישראל ותחליטו ותגידו בצורה מפורשת שאין יותר משא ומתן עם החמאס, ואז אנשים, הד"ר הזה מנוציראת ועוד הרבה אנשים אחרים יבינו שאם אין חמאס ביום של אחרי, בוא נדבר עם מי שכן ימצא ביום של אחרי. אני לא מתכוון לעוד שנה או שנתיים, את זה עם ישראל יחליט ביחד מי צריך להיות אבל לפחות בשנה הקרובה ניקח אחריות על עזה. הם פזורים בכל מקום. אני הדוד של אבינתן; בת זוגו שחזרה – נועה ארגמני – לא הייתה במנהרות, היא הייתה אצל משפחה, יש המון כאלה פזורים בכל עזה. והמתים איך נחזיר את המתים? אנחנו צריכים לחפור באדמה כדי להביא אותם. רק אנחנו נוכל לקחת אחריות על זה, אבל זה נמצא, זה מולנו, ראינו את זה עכשיו בסרטון, זה נמצא אצלנו. אבל אנחנו בעצמנו קוברים את האפשרות היחידה כדי להחזיר אותם. אני מבקש ממך, חבר הכנסת, אתה נמצא במקום שאפשר להשפיע, תדבר עם ראש הממשלה – עם גלנט לא הצלחתי – ותיישר עיניים עם כל עם ישראל ותגיד להם: אין יותר חמאס, זה לא ילך. אבל מה כן יכול ללכת? שאנחנו ניצור קשר עם החמולות וכל המקורות שידעו שאין יותר חמאס, ואנחנו נקבל שמועות, אנחנו מקבל מקומות. שכן יראה שיש חטוף לידו ויגיד: מה? אני לא רוצה למות ביחד עם המשפחה שלי והוא ייצור קשר עם השב"כ, זה לא דברים באוויר. ללכת בדרך הנכונה ולהחזיר כי כוח צבאי לבד לא מחזיר את החטופים, כוח צבאי צריך להיות עם אסטרטגיה הגיונית ולא ללכת הפוך עם הצבא לכיוון אחד ועם המדיניות בכיוון הפוך. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה שמעון, דיברת מדם ליבך. מושית מנצור, הבת של שלמה מנצור בבקשה. << אורח >> מושית מנצור: << אורח >> תודה רבה, שלום רב לכולם. באמת מחשש כבד כזה והתרגשות התלבטתי אם לדבר, אבל לאור דברייך אני שמחה שבכל זאת בחרתי ככה. אני מושית מנצור, הבת של שלמה מנצור. החל משנות ה-30 החלה האידיאולוגיה הנאצית לחלחל עמוק לתוך עיראק, היהודים בעיראק החלו לסבול מהתעללויות, עלילות דם, גזירות אנטישמיות, בזיזה ומקרי רצח. אפילו תנועת נוער נאצית הייתה שם. השנאה והתסיסה גברו עד שהגיעו לשיאן בלילה אחד של חג השבועות, ו' בסיוון תש"א ה-1 ביוני 1941, לילה זה נקרא פרהוד, בתרגום חופשי הפרהוד משמעותו ביזה. בהווייתו היה הגרסה העיראקית של ליל הבדולח. בתי היהודים סומנו בכף יד אדומה ובלילה אחד נרצחו בברוטליות גברים, נשים, ילדים, תינוקות, בתוך בתיהם וברחובות, בסכינים, בגרזנים, בחרבות ובכל הבא ליד. באין מפריע, עוד מאות יהודים הורעלו למוות בזריקות בבתי החולים. היהודים איבדו את רכושם שנבזז ואף איבדו את בתיהם. בלילה הזה היה מותר לעשות ליהודים הכול, לבזוז, לשרוף, לאנוס, לרצוח, הכול. וכך אבי מספר: הם פרצו לבית הורינו, ירו בכלבה שניסתה להגן עלינו, הם היכו את הוריי, רצתי בבהלה ובבכי לגג שם ראיתי זוועות שליוו אותי כל ימי חיי. ראיתי ושמעתי זעקות אישה שמתחננת לקבל את תינוקה בחזרה לזרועותיה אבל הם המשיכו להתמסר איתו כאילו היה זה כדור. תוך כדי צחוקים מרושעים. זה נשמע מוכר? לבסוף, הם נעצו בו את הסכין והחזירו לה את התינוק המשופד. למרות הזוועות והשואה שחוו יהודי עיראק, שואת עיראק איננה נכללת בתוכנית הלימודים כחלק מתרבותו של העם היהודי. עובדה זו מהווה כשל תרבותי ותודעתי לכשל עצמו. את עובדת קיומו של הפרהוד למדתי רק מתוך היומן של אבי כשנאצלתי לארוז את חפציו. אבי שתק את סבלו. שנים לאחר מכן המשיכו היהודים לסבול מהתנכלויות אלימות וגזירות נוראיות. ב-1951 אבא, שהיה אז בן 13, ומשפחתו, החליטו לעלות ארצה. הם הגיעו למעברות של תלפיות בירושלים לתנאי עוני קשים. בגיל 16 החליט אבי לעזוב את משפחתו והמעברות ועובר עם תנועות הנוער להפריח את הארץ לקיבוץ כיסופים שבצפון הנגב המערבי. לימים, ייקרא חבל ארץ זה עוטף עזה, או בקיצור ­– העוטף. ועבור תושביו יקבעו ערכי מוסר אחרים של מחדל והפקרה. בשבת השחורה נאלץ אבי לחוות את השואה בפעם השנייה בחייו, והפעם בתוך מדינת היהודים שהבטיחה שלא עוד. על אף ההתרעות והאזהרות נותרו אבי, אזרח המדינה, וחבל ארץ שלם להפקרותם. סמוך לשעה 07:30 לאחר שעה של ירי רקטות בלתי פוסק נשמע צרור יריות על דלת ביתם של הוריי ואליה פרצו כחמישה טרוריסטים, תפסו את אימי ודרשו ממנה את מפתחות המכונית תוך שהיא מתחננת על חייה שלא ירו בה. מחבלים נוספים כפתו ואזקו את אבי בעודו לבוש בפיג'מה, הובילו אותו לכיוון מכוניתו וסטרו לו. אמי, בהחלטה אמיצה ובגבורה חמקה מהם לממ"ד השכנה ובכך ניצלו חייה. ב-02:00 אחרי שעות מורטות עצבים, אמא והשכנה פונו לים המלח במבצע צבאי תחת אש מחבלים שלא חדלה גם ימים לאחר מכן. מאז, למעלה משמונה חודשים היא נמצאת בים המלח ביחד עם הקהילה ומחכה לבן זוגה, שלמה. במרץ האחרון, הם ציינו 60 שנים של נישואין, יש להם חמישה ילדים ו-12 נכדים. אבי, שלמה מנצור, החטוף היחיד מכיסופים והחטוף המבוגר ביותר בשבי החמאס ציין את יום הולדתו ה-86. אבא, שעל אף גילו המופלג עסק בתחומי עניין שונים ואף דיווש על אופניו בשבילי הקיבוץ בדרכו לעבודה. אבא תמיד שימש מקור לגאווה ובלט ביכולותיו המקצועיות והיצירתיות ותמיד דאג לעזור לזולת עם חיוך גדול על פניו. הוא בנה, שיפץ וידע לסדר ותמיד דאג לעזור לזולת עם חיוך גדול על פניו. עכשיו הוא צריך את עזרתכם. הוא בנה, שיפץ וידע לסדר ולתקן משחקים שהתקלקלו ונשברו, יצר תכשיטים וחנוכיות יפות, לימד את ילדי הגן נגרות, דאג לטפח ולקשט את הגינה היפה שבחזית ביתו. טוב ליבו דובר ברבים. אבי תמיד היה נכון לעזור לזולת באהבת אדם ודרך ארץ, איש ערכים ומוסר ממש כפי שגדלנו על ברכי ערכי המולדת. באותה שבת היינו ילדיי ואני אמורים להגיע לבקר את הוריי בקיבוץ, התעוררנו לקולות האזעקות ורצנו לממד. בהפוגה הדלקתי טלוויזיה וחשכו עיניי. על המסך היו התראות על כיסופים בירי בלתי פוסק, הספקתי לשוחח עם אבי בטלפון. הוא כל-כך חיכה שנבוא ואמר בעצב: שינו לנו את התוכניות. הוא הבין שלא נוכל להגיע בגלל המצב הביטחוני. בשיחתנו השלישית והאחרונה, דקות ספורות לפני חדירתם של המחבלים לבית הוריי הוא אמר כי מעולם לא הייתה תדירות של קצב טילים כזה, וסיים את השיחה בהבטחה שיהיה בסדר. לא בטוחה אם הוא ניסה להרגיע אותי או את עצמו, אבל מרגע זה בסדר בטוח לא היה. מה-7 באוקטובר אין לנו מידע אודותיו. אין רגע ביום שבו הדאגה אליו ואל שאר החטופים לא מחלחלת וזורמת בתוך דמינו. אין רגע שבו הראש לא מפסיק לחפש פתרונות, ודבר אחד בטוח שאין לנו פתרון אחר מלבד להחזיר אותם הביתה. זאת המחויבות של כל אחד ואחד מכם להגיד כן לכל הצעה שתונח על השולחן. אין תקומה אחרת למדינת ישראל. אין. מדינה שאיננה נלחמת על אזרחיה אין לה זכות קיום. הרוח של אזרחיה נשבר לראות כי לא נלחמים על האזרחים. לנצח את החמאס זאת סיסמה שאין בה דבר מלבד פיקציה, ריקה מתוכן. לנצח את החמאס משמעותו כמו ללכת לרצף את הים, אין בה דבר ממש. להחזיר את החטופים משמעותו ערכים מוסר ואחדות כפי שנהג אבי בסובבים אותו ובדיוק כפי שהתחייבנו במגילת העצמאות בעת הקמתה של מדינת ישראל. הגידו כן להביא את יום המחר של המולדת של כולנו, כל יום שעובר מדינת ישראל ואזרחיה משלמים מחיר כבד יותר, אזרחית, חברתית, מורלית ודיפלומטית. הגידו כן כי רק ככה נוכל להמשיך ביחד, בתקווה ובאמונה שבאמת יהיה בסדר. תודה רבה על ההקשבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה מושית. מיכל בן דוד, משפחה שכולה, פורום הגבורה. << אורח >> מיכל בן דוד: << אורח >> שלום לכולם, אני אמא של נריה בן דוד שנהרג בקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. נריה הוא אח לשבעה אחים ואחיות, אנחנו גרים בחיפה. הסיפור שלנו הוא טלטלה לכאן ולכאן ורציתי לשתף אותכם וגם להתייחס למה שנאמר כאן. נריה נהרג במוצאי שבת בשמחת תורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזו יחידה הוא היה? << אורח >> מיכל בן דוד: << אורח >> הוא היה בהנדסה קרבית, הם היו בשבת בעתניאל, הם עשו קו, והוא הוקפץ לדרום ביחד עם המג"ד שלו ועוד כמה חבר'ה. הם עברו ישוב-ישוב והגיעו עד קיבוץ בארי שם נלחמו בקרבות עזים ונהרג בין שני הגנים ארנון ותמר. נריה אהב מאוד את אדמת ארץ ישראל, הוא התנדב בחווה בבית רימון. היה אדם מאוד ערכי ואידיאליסטי, צנוע והסתפק במועט. כמה חודשים לפני שזה קרה משומר החומות, הוא אמר לנו: אמא, אבא, זה רק עניין של זמן. אבא, הוצאת נשק? הוא אמר לאחים שלו: תוציאו נשק, זה רק עניין של זמן. הדבר הזה היה כתוב על הקיר. ביום חמישי לאחר ה-7 באוקטובר היינו אמורים לחתן בת, כמובן שזה לא קרה באותו יום, בין רביעי לשלישי קיבלנו את ההודעה, נריה הלך למנוחות ביום רביעי וביום שישי לקיתי בליבי בשיברון לב, בחסדי השם בניסים ונפלאות אני מדברת ויושבת ומתפקדת כרגיל פה. ובהזדמנות זו אני אומרת תודה ענקית לריבונו של עולם שריחם עליי ועל כל המכירים אותי ובסוף ברוך השם גם יש סיפורים טובים, נולדה לנו נכדה ראשונה, נהפכנו לסבא וסבתא שלושה שבועות אחרי שנריה נהרג, והבת התחתנה חודש אחרי. קודם כול אני רוצה להגיד תודה על ההזדמנות לדבר. תודה, ואני מתפללת לכל שליחי הציבור שנמצאים במשכן הזה במיוחד לראש הממשלה שנושא בעול, כולכם נושאים בעול מאוד כבד, ואתם שומעים את כולם, ולוקחים את זה איתכם לעבודה היומיומית, אני מתפללת שתתחזקו נפשית ותעשו את המקסימום שלכם בעבודה. דבר נוסף, בתור נערה הייתי בהפגנות של אוסלו, אחר כך כשבגרתי בגירוש גוש קטיף ולא הבנתי איך נציגי ציבור עושים הסכמי שלום? איך יש הידברות עם אויב מאוד מר ואכזר? עם אויב שלא אכפת לו מחיים, אויב שמתפוצץ באוטובוסים? הייתי בהפגנה שאני זוכרת ממש כמו אתמול אל תתנו להם רובים, במלון המלכים בירושלים. וזה היה הזיה, אמרתי איך זה יכול להיות שנותנים רובים לאויבים? איך זה ייתכן? איפה האמון? הרי זה נבחרי העם, לוקחים את כל הטובים שבעם מכל הבחינות והולכים לעשות כאלה הסכמים? אני אומרת גם היום, לא יתכן שיש עזרה הומניטרית לאויב, לטרוריסט, לנאצים, שאין להם דרך אחרת. יש כל מיני חוקי עולם ומדינה אבל כדי שזה יהיה פה בצורה מאוד הגיונית ונורמלית צריך לעשות איזשהו סדר בדברים המקובלים שבעולם. אני רוצה להתייחס למה שנאמר פה משני הצדדים. יש כאן סיפורים מאוד קשים, גם של החטופים וגם של המשפחות השכולות וגם של אלה ואלה ביחד. יש את הראייה המצומצמת, הכואבת והאישית, ויש את הראייה הגדולה לטווח רחוק וזה ההבדל ביני לבין האחרים שחושבים כן לשחרר מיד ולעשות עסקאות. לראייה לרחוק אם לא נפרק את החמאס - - וזה לא סתם מילים מהפה לחוץ, אנחנו פה באמצע העבודה, זה בלתי אפשרי. אנחנו הגענו לאיזושהי דרך ללא מוצא, אי אפשר שיהיו לא סבבים ולא דורות שיגדלו על פצמ"רים, זה לא ייתכן. אנחנו במו ידינו נתנו להם את הכספים, נתנו להם את האפשרות לבנות את מה שהם עשו. אין דרך אחרת, אנחנו באל חזור. זוהי דעתי, תודה רבה, בהצלחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה מיכל, תודה למשפחות החטופים, תודה לנציגים ולמשפחות השכולות שלמרות הקושי האישי והכאב והדאגה מוצאים את הכוחות לבוא ולזעוק את הזעקה. כנראה שבסופו של דבר הדברים שלובים, מצד אחד נדרש להכות את החמאס ולהמשיך לגרום לו לרצות לבצע עסקה נוספת, ומצד שני אנחנו צריכים להגיד – ככה אני חושב – שאנחנו נילחם באויבים שלנו עוד הרבה שנים, גם בחמאס, גם בחיזבאללה, גם באיראן, אבל אם לא נצליח להשיב את החטופים האירוע הזה ירחף מעל החברה הישראלית ככתם בל יימחה. ולכן ככל שנוכל גם בהסכם וגם בלחץ וגם במבצעים צבאיים, בכל הכלים, להשיב את החטופים הביתה. אנחנו רוצים לעבור לנושא שלשמו התכנסנו. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> סליחה, אני נרשמתי לדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רשום לי, אני לא מפלה. הייתה לי רשימה של משפחות ולא הופעת. גליה, בבקשה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> שלום, שמי גליה חושן, אני פה על כמה כובעים, אני בשם אימהות הלוחמים, כאמא של שני לוחמים: אחד אגוז אחד גולני; ואני גם אמא שכולה, אני אמא של הדר חושן, הבת שלי הייתה במסיבת הנובה, ברחה למיגונית ונרצחה שם. לאחרונה שמעתי מהניצולים של המיגונית שהם גם חשבו שכדאי שהם לא יצאו מהמיגונית כדי לא להפריע לצה"ל לעזור להם. זה אבסורד שאין כדוגמתו. מה שאני רציתי להגיד היום, אני שומעת את המשפחות של החטופים, הלב שלי איתם, אני לא עומדת במקום שלהם. הבת שלי הייתה נעדרת רק עשרה ימים וזה היה גיהינום בפני עצמו. גם לא נתנו לי לזהות אותה, כלומר המון דברים אני לא יודעת. אבל עם כל הכאב, לעניות דעתי אני לא חושבת שאפשר לעשות עסקה עם שטן, אפשר לעשות רק בתנאי אחד שאנחנו עם החרב על הצוואר שלו. אני חושבת שאסור לעשות עסקה בכל מחיר, אני חושבת שאסור לעצור את הלחימה, להיפך, צריך להגביר את הלחימה. אני לא מסוגלת, אני לא ישנה בלילה כשאני חושבת שהרוצחים של הבת שלי – ולא רק של הבת שלי, כולנו יודעים את המספרים – והמשת"פים שלהם יישארו שם. לא עולה בדעתי דבר כזה. לא עולה בדעתי שמאכילים אותם ונותנים להם כוח. האסון הנורא שקרה בשבת זה בגלל שיש להם אפשרות להמשיך לחיות, אז הם אוכלים ושותים ויש להם דלק והם מסתתרים והם פוגעים בנו. אנחנו צריכים להגיע למצב שהם לא יכולים להרים את הראש, שהם יתחננו לעסקה, לא שאנחנו נרדוף אחריהם, להיפך. השטן, ראש המפלצת הזאת, לעולם לא ייתן לנו את כולם מרצונו, הוא תמיד ישמור לו כמה קלפים אצלו, ושנפסיק להיות תמימים. אני חושבת על הבן שלי שנלחם בעזה, הוא נלחם לשווא, כאילו בשביל לסמן וי? הבת שלי נרצחה לשווא? לא יחזירו לי אותה אף פעם, אני חיה עם הכאב הזה כל שנה, כל שניה, הנשימה כבר לא אותה נשימה, אבל אני רוצה לדעת שזה שינה משהו, אני חייבת שתהיה לזה משמעות. לא יכול להיות שתעברו על זה לסדר-היום. אני פונה לכולם, לכל ההנהגה, לא משנה מאיזה צד, תעשו הכול להשמיד אותם, למחוק אותם, להשתלט שם על כל השטח. אחר כך תחשבו מה שאתם רוצים לעשות, כל אחד ודעתו, אבל קודם כול להשמיד את המפלצות, את החלאות האלו ואחר כך אתם תצטרכו לבוא אלינו, לרדת על הברכיים, לבקש מאיתנו סליחה ולהגיד לנו נקמנו, החזרנו את הכבוד לעם ישראל, החזרנו את הכבוד של המתים שלכם שרצחו ושרפו וטבחו ועשו מעשי זוועות שהדעת לא מקבלת, ואחר כך תתנו את הדין. אבל עכשיו זה זמן מלחמה, וזמן מלחמה זה לנצח. תפסיקו כבר לעשות סבבים, תפסיקו לעשות שיטות, תנצחו עד הסוף. אנחנו חיים בטרור הזה יותר מידי שנים. מלון פארק לא הספיק, סבארו לא הספיק, מלא מקרי טרור לא היו מספיק בשביל לגרום לנו לצאת למלחמה. והם, נתתם להם מכות, אין להם בעיות עם מכות, הם גרורות כאלה כמו סרטן, תמיד מתפשט, אתה משאיר גרורה היא מתפשטת. הגענו למצב שאסור לנו להשאיר שום גרורות. אי אפשר לחשוב לטווח קצר, אנחנו צריכים לחשוב לאומי, אנחנו צריכים לחשוב על טובת המדינה. על כל התושבים דרום וצפון ומזרח. אנחנו רוצים לחיות בביטחון במדינה שלנו, שהם יפחדו, שהם יתמגנו. נגמר. אם ה-7 באוקטובר לא היה מספיק מזעזע בשביל שנבין שאנחנו צריכים להשמיד, להשמיד את הטרור, אז אני לא יודעת כבר מה יגרום לנו. מי שאומר לעצור, להפסיק, לעשות הפוגות ואז? ואז מה? עוד פעם? הלוא הם לא ירפו. הם לא רוצים אותנו פה. אנחנו צריכים להאמין בעצמנו ובצדקת דרכנו ובאמונה שלנו שזו המדינה שלנו, אין לנו אחרת, והגיע הזמן שנעמוד על שלנו ולא נכנע לתכתיבים ולחצים. לא ביידן גר פה ולא אירופה גרים פה והם לא יודעים מה זה לחיות פה. אנחנו יודעים על כל העמים שמדברים בשפה גבוהה מה הם עשו במלחמות שלהם, אז שלא ילמדו אותנו. זו ועדה לפיתוח הנגב והגליל, נכון? אז יש לי סטארט-אפ, כל הבחורים שנלחמים שם, כל החיילים הקרביים, כשתיגמר המלחמה בעזרת השם בניצחון ענק, תנו להם שטחים בנגב ובגליל, שיקימו יישובים, בחינם, כי אני יודעת שיש מגזרים שמקבלים בחינם ואני לא אגיד איזה. אני יודעת על זוג מהמשפחה שלי, זוג צעיר, שחיפש להקים יישוב חדש בנגב. הם הלכו וניסו לפעול ואמרו להם: לא, לא מקימים עכשיו יישובים חדשים בנגב. למה? אנחנו רוצים שיישבו את הנגב והגליל, לא? למה לא נותנים להם? וכל החיילים הקרביים האלו? בבקשה, מי שרוצה קח, תיישב. תחשבו על זה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה גליה. לגבי ההערה האחרונה שלך, יש הצעת חוק כזאת ויש דרישה מהמינהל לבצע מהלך כזה, אבל לא הגענו ליעד שאת מדברת עליו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מי שמונע אותו זה בית המשפט כרגע, בהשוואת התנאים בין חיילים יהודים ללא יהודים בחלוקת מגרשים ללוחמים משוחררים. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אין לי שום אפשרות לתת לבן שלי לקנות דירה, כן? אני יודעת שהוא נתן שלוש שנים מהחיים שלו, למה שהוא לא יקבל את זה מהמדינה? למה שמי שלא שירות כן יקבל בסכומים אפס? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש מגרשים לחיילים משוחררים לא מהמגזר היהודי. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> זה מה שאני אומרת, למה? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בדרישה בהשוואת התנאים, מי שמונע את השוואת התנאים בין חיילים משוחררים יהודים ללא יהודים זה בית המשפט. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אז בבקשה, אתם הנבחרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין חוק שעבר בכנסת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא חוק שעבר, זה החלטת הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר להעביר חוק. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> בית המשפט שולט במדינה? או הכנסת והממשלה? אני לא מבינה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז מה הבעיה להעביר חוק? אתה לא יכול להאשים את בית המשפט כי אין שום קשר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בהחלטת הממשלה של השר וסרלאוף, תשאלו את העובדים של השר מה החלטת הממשלה, הייעוץ המשפטי בממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הוויכוח הפוליטי פה מתחיל להידרדר, מיכאל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה לא ויכוח פוליטי, זה ויכוח עובדתי. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> זה באמת לא פוליטיקה, החיילים שלנו שמקיזים דם. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שנינו רוצים את אותה המטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לתעדף את הלוחמים זה לא דבר שמוטל בספק. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> להאשים את בית המשפט זה חסר תועלת. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זאת עובדה, יסמין. אם קשה לך לקבל אותה, תלכי לשאול את השר וסרלאוף מה - - - מי שמקדם החלטת ממשלה ומי עוצר אותו? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל קרויזר, אם מישהו היה רוצה לתת מגרשים ללוחמים היה מביא חוק, והחוק היה עובר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בדיוק. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> בוא נביא חוק בהצעת חוק פרטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא מביאים את החוק הזה, אבל אנחנו בעד, אני בעד. אבל קודם כול להביא חוק כזה, אחרי זה שיסבירו. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו שר השיכון מחלק מגרשים לבניה לשכונה חרדית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אגיד לכם משהו, עברו 50 דקות והנושא שלנו הוא לעזור לתושבי הצפון, ואנחנו רוצים זמן בשבילם, אז אני מבקש שנצליח עכשיו לעבור לנושא הזה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אפשר עוד משפט אחד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אנחנו מדברים על החיילים שנלחמים, יש אלפי חיילים פצועים, צריך גם לחשוב עליהם, גם להם לתת, הם צריכים לשקם את החיים שלהם, החיים שלהם השתנו מצד לצד. צריך לחשוב על כל זה וביחד, לטובת המדינה, טובת החיילם, זה רווח נקי, לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני וקרויזר מובילים את השדולה לנכי צה"ל והלומי קרב וזכינו להגדיל את המשאבים, אבל לצערי אנחנו הולכים לפגוש משבר של אלפי הלומי קרב ופצועי צה"ל חדשים והדבר הזה מחייב מענים וטיפול, אנחנו עוסקים בנושא הזה, אנחנו לא נוכל לפרט את זה כאן. << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> אני יכולה להגיד משפט אחד לסיום? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר_המשך >> נופר בוכשטב: << דובר_המשך >> אני רק מבקשת שתסתכלו על יגב, תסתכלו על שגיא, ואל תשאירו אותם למות שם בשביל הנקמה והכבוד הלאומי. זה הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> הדסה לזר: << אורח >> תחשבו על סבא שלכם נמק בגיהינום, תחשבו על סבא בן 86 בבקשה. איך אפשר לשחרר? איך אפשר להוציא אותו משם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כדי לעשות תקציר של הפרקים הקודמים בסוגיית החלטת ממשלה. הוועדה שלנו דרשה מהממשלה החלטת ממשלה על הצפון, קיבלנו נוסח שלא היה טוב, קיימנו פה דיונים, וחלק מהנושאים הוכנסו להחלטת הממשלה. משרד ראש הממשלה התחייב בקרוב להביא נוסח מתוקן להחלטת הממשלה שיש בו גם התייחסות לטווח הארוך וגם פתרון בעיות נוספות שעולות מהשטח. אנחנו גם אמורים לסייר עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה בצפון על הסוגיות הללו. אנחנו ביקשנו בתמצית את הוועדה הזאת לעקוב אחר נושאים עקרוניים שעלו בסיור של הוועדה לצפון בכל היישובים. חילקנו את הסיכום של הביקור לפי יישובים, אבל מה שחשוב לי שכל משרד יציג בעיקר חסמים שעלו והאם דברים מגיעים לכדי פתרון? ולעשות את זה בתמצית לאור הזמן שחלף בדיון הזה. אז קודם כול יש לנו את נציגי משרד ראש הממשלה פה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכחו להגיע, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כול זה חמור שמשרד ראש הממשלה לא הגיע לכאן. אני כן יכול להגיד שהם בקשר ישיר עם הצוות שלי וגם קבענו סיור עם המנכ"ל בצפון, אבל אין מצב שמשרד ממשלתי לא יגיע לתת דין וחשבון, ואם הם יכולים להתעשת כדאי שיגיעו לכאן עוד לפני סיום הישיבה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> גם למה צריך לחכות לסיור של המנכ"ל בצפון כדי לקדם דברים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שזה טוב שהולכים לשטח ורואים בעיניים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אחרי שמונה חודשים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אמרנו מזמן שזה לא תקין. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא תקין זו מילה מאוד עדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא היינו עדינים פה, יסמין. אנחנו קיימנו עשרות דיונים על החלטת הממשלה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יודעת, זה מעצבן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרנו דברים נוקבים, ועדיין המצב לא טוב בצפון ועדיין יש בעיות בהחלטת הממשלה והדרישה שלנו בביקור שלו פה בוועדה, מהמנכ"ל, שיפגוש תושבים, במיוחד את הקהילות והיישובים שנופלים בין הכיסאות, והוא התחייב לעשות את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שלושה שבועות כבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קבענו, יש את זה. זה יקרה בימים הקרובים. אבל זה שמשרד ממשלתי לא כאן כדי לתת דין וחשבון אני חושב שזה ביזיון לכנסת, זה ביזיון לממשלה. אם הם לא פה זה או כי אין להם תשובות טובות או כי הם מזלזלים בציבור, מזלזלים בתושבי הצפון. בעיניי תושבי הצפון נחמדים מידי. לפעמים במדינה צריך שדברים יחמירו לידי מאבק נוקב ציבורי עד שמישהו בכלל מתייחס, ומאוד עצוב שמשרד ממשלתי מבזה את תושבי הצפון והכנסת, ואנחנו נפעל בנושא הזה גם מול יושב-ראש הכנסת ומזכירות הכנסת ונראה מה הכלים שיש לפעול במצב כזה. משרדים נוספים שנמצאים איתנו? משרד הכלכלה, בבקשה. דברים שעלו בסיורים, דיברנו שם על כל מיני סוגיות, איפה הדברים עומדים? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> שמי נורית צור רבינו אני ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה, ונמצא איתי שי קורן מרשות ההשקעות במשרד הכלכלה. ננסה לתת תמונת מצב כפי שאנחנו רואים אותה. קודם כול אנחנו בשטח כל הזמן ממש מתחילת המלחמה גם בדרום וגם בצפון. קיימנו מספר מפגשים בדרג גבוה עם השר והמנכ"ל בגליל, ברחבי הגליל, כמובן גם בדרום. המפגש האחרון היה ביום חמישי שהשר והמנכ"ל היו בקרית שמונה. ביום שלישי שזה מחר אנחנו נפגשים עם עוד משרדי ממשלה שארגנו בראש פינה עם קצת יותר מ-50 יזמים, מפעלים, מאזורי הפינוי, כאשר כל מפעל כזה קיבל שעה שבה הוא נפגש עם נציגי משרד הכלכלה, נציגי רשות המיסים, רשות ההשקעות, ביטוח לאומי, כל מי שהוא צריך בשביל לפתור את הבעיות המיידיות שלו. הוועדה הנכבדה ביקשה שנעשה מיפוי, עשינו מיפוי של כל המפעלים שנפגעו באופן ישיר באזורי הפינוי, יש לנו קשר ישיר איתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך זה מתנהל מה שהולך להיות בראש פינה? ומי זכאי להיות חלק מזה? נגיד שעכשיו שומעים אותנו פה בעלי מפעלים או עסקים בינוניים או יצרנים בינוניים, קטנים, איך הם מקבלים את הזכות הזאת לעמוד מול כל נציגי המשרדים והגופים בראש פינה? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> הפצנו את זה דרך הרשויות המקומיות, דרך אשכול גליל מזרחי, מערבי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואז אנשים נרשמו? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אנשים נרשמו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ונקבע להם תור או זמן שלהם? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כן, יש להם תור אישי של כל אחד מהמפעלים לקבל את המענה עם הנציג הממשלתי שהוא צריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אם עכשיו שומעים אותנו עסקים בצפון ואני רוצה לתת להם טלפון לתיאום ולהצטרף, מה אני נותן להם? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> יש לנו פרויקטור שמיועד לצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר לתת מספר טלפון או מוקד של מי שרוצה לבוא לפגישה הזאת בראש פינה? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כן, אני אתן את הטלפון של יואל בן שושן שהוא הפרויקטור שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יואל בן שושן הוא פרויקטור של משרד הכלכלה בצפון? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> בדיוק, הוא מארגן את המפגש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תני לנו את הנייד שלו, אני כבר נתתי את הנייד שלי, אז זה בסדר שנפרסם את הנייד שלו. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> 052-5689467. זה לגבי המפגש מחר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 052-5689467 יואל בן שושן. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זה בעיקר לעסקים שהם באזורי הפינוי. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> גם מפעל גלקון בכפר בלום יכול להגיע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> הוא לא פונה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> באזורי הפינוי ומסביב להם. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> אז תדייקי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, נרי. יש כמה משרדים שהתייחסו לכלל האזור, לא רק למפונים. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> אומרים פינוי אז רק להדגיש שגם המפעלים. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> והסביבה שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתי אומר שכל מי שנפגע מהמלחמה, והטווח של הפגיעה הכלכלה בתיירות ובתעשייה הוא לאו דווקא 4-5 קילומטרים, הוא גדול יותר. אבל יש פה נייד של בן אדם והם יקבלו מפגש עם רשות ההשקעות, עם מעוף, מי עוד יהיה שם בפגישה הזאת? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> רשות המיסים. דרך אגב אנחנו פרסמנו את זה בפייסבוק של משרד הכלכלה עם לינק לקישור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני חושב שזה מבורך, לצערי זה מאוחר, כמו כל דבר, אבל הדבר הזה שיש מפגש אישי עם כל הפקידות ואנשי המקצוע עבור אותו בן אדם, שיש לו את הזכות להשמיע ולקבל עזרה, רק מפה ייווצרו דברים טובים. אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> לא, זה לא מאוחר. זה כבר מפגש שלישי או רביעי שאנחנו עושים בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נורית, אנחנו פוגשים אותך פה, לדעתי, בפעם הראשונה בוועדה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והוועדה הזאת פועלת כבר שמונה חודשים על הצפון, ואני אומר לך שזה מאוחר כי גם אם עשית משהו לפני שלושה שבועות וחודש – והיו שרים שלא עלו לקריית שמונה בשמונת החודשים האלה – אז אני מברך על מה שאת מציגה עכשיו כי זו התקדמות, אבל זה לא היה כך בארבעה-חמישה החודשים הראשונים. אז אנחנו יודעים לציין לשבח את ההתקדמות אבל גם כואבים את זה שזה קורה אחרי שמונה חודשים. אבל בואו נעזור לאנשים שלא יקרסו, שתעשייה לא תיעלם מהצפון, שעסקים לא ייעלמו. אנחנו גם נרצה ממך בדיון הבא עדכון מה קרה בפועל? כמה עסקים פנו? איזו עזרה הם קיבלו? מה המשוב שלהם לגבי הפתרונות? השאלה שלי מעבר לנגישות שלכם לתת שירות, יש לכם כלים בהחלטת הממשלה? שמו אצלכם כסף שמאפשר לכם לעזור יותר לצפון בתקופה הזאת? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> יש לנו שני כלים מרכזיים. אחד זה דרך הסוכנות לעסקים קטנים שיש שם ליווי לעסקים שנתקלים בקשיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תגדירי ליווי. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> ליווי וסיוע לעסקים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> סיוע כספי? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> לא. מצמידים להם יועצים ויש את קרן ההלוואות שהם יכולים לקבל הלוואה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הלוואה זו לא עזרה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אוקיי, אז זה מה שקיבלנו. והכלי המשמעותי לדעתי הוא ברשות ההשקעות ויש פה את שי שיוכל לספר על הכלי. הוא קצת יותר דינמי וגמיש מהכלים הרגילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> החלק של סיוע מיידי לעסקים האלה הוא מבוצע על ידי רשות המיסים, לא על ידכם, למי שנפגע ישירות? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המקדמות והעזרה והמענקים. אבל האם בעבודה שלכם מולם אתם מזהים בעיות או שעקרונות הפעולה לא שלמים? או שהכללים לגבי העסקים והתעשייה לא נותנים מענה? זה מה שאני רוצה לדעת. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כן. יש איזו בעיה קטנה-גדולה שאנחנו עובדים ביחד עם רשות המיסים לנסות לפתור אותה, המקדמות מיועדות לסבב לחימה של חודש-חודשיים, לא יותר מזה, וכאשר סבב הלחימה הזה לא מוגדר אז אין מועד שאפשר לעשות התחשבנות סופית, כבר הופך להיות יותר ויותר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תני לה להשלים משפט, סליחה. תרימי יד אני אתן לך. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> מרשות המיסים. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אנחנו הבנו מהעסקים שכן מקבלים את המקדמה 30% או משהו כזה, אבל לסגור את החשבון הסופי לא מצליחים להגיע לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל איך אפשר שזה יהיה סופי אם המלחמה נמשכת? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> זו שאלה טובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה בכלל לצפות שזה יהיה סופי? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> לא סופי, הסופי הוא לאותו שלב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל גם הפרסום של הסיוע הכלכלי מוגבל עד אפריל למרות שאנחנו כבר ביוני. אז גם אנחנו צריכים הבהרה על הדבר הזה. בבקשה גברתי תציגי את עצמך לפרוטוקול. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> חיה לוי מנהלת תחום עקיף בקרן הפיצויים, רשות המיסים. קודם כול אתמול פורסם גם מתווה לגבי מאי-יוני. יש לנו מתווים לעניין מקדמות החל מאוקטובר וחלק מהיישובים שזכאים עד מאי-יוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיה, שיהיה ברור ופשוט. אתמול פרסמתם את מאי-יוני? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> כן, לישובים שזכאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה רק למפונים? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> בעיקרון כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי הפגיעה הכלכלית, הוסכם כבר על ידי הממשלה שתחומים מסוימים נפגעו. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש את התיירות, יש המון מתווים. המתווים האלה הם מענקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניה, אני אחדד את הדברים. מענק או מקדמה ניתנים על ידי רשות המיסים והיא יכולה לפעול רק לפי החוק ומה שהכנסת חוקקה זה לא חוק קבוע, זו חקיקה מיוחדת לשעה הזאת. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> נכון, יש הוראת שעה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז בהוראת השעה הזאת אתמול הרחבתם ליוני. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פתחתם את המערכות שיהיה אפשר להגיש עד יוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למפונים בלבד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא עוזר לי, תאמין לי. אתה חושב שאני לא מבין את הנושא? שפעם ראשונה אני פוגש את הסוגייה? כרגע בתחום הזה של מענקים ומקדמות, לאיזה אוכלוסיות אתם יודעים לתת את זה? מסלול אדום מסלול ירוק? על מי זה חל? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש לנו את המסלולים הירוקים שהיו בעיקרון עד מרץ-אפריל לחלק מהאזורים, לחלק מהאזורים עד ינואר-פברואר שזה מחזורים, שכר וחקלאות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מה זה אזורים עד ינואר-פברואר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה חלק מהאזורים? אנחנו צריכים הבנה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> תלוי, אנחנו פועלים על פי הוראת שעה והחוק בהתאם להנחיות פיקוד העורף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה רק תסבירי שניה מה זה ינואר-פברואר? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני מנסה להסביר, אני לא אגיד לך עכשיו בצורה מדויקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, לאט-לאט לא יישובים, אבל אם יש מצב שאוכלוסייה מסוימת היא ינואר-פברואר, אוכלוסייה אחרת היא אפריל, על איזה רציונל זה יושב? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש אוכלוסיות שבינואר-פברואר מבחינתנו הסתיים מבחינתם הסיוע למענקים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדהים. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> וזה תלוי בהנחיות של פיקוד העורף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מעניין אם מי שהחליט היה בצפון וראה מה קורה שם. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש ישובים אני אתן לדוגמה את שדרות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים על הצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיה, אם יש ארגון שעוד משלם ועובד, כמובן בנזק הישיר די מהיר ואפקטיבי, וגם בעקיף הרבה עסקים ניצלו בזכות רשות המיסים, הוא מחכה לחקיקה של הכנסת, והיא יכולה לפעול רק על פי חוקים תקנות והוראות שעה שאנחנו חוקקנו פה בשבועות האחרונות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור לי, אבל אני רק ביקשתי הבהרה, אני רוצה להבין מה אני מבינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא יכולה להגיד מה הכליים שהיא פועלת על פיהם. היא כן יכולה להגיד שלפי מה שהם לומדים בשטח, נדרש א' ב' ג', או שהם פועלים לקדם הוראת שעה או חקיקה מתקנת. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני יכולה לשאול שאלות לחידוד? כדי שאני אבין יותר טוב את החומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בטח. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני בדיוק ניסיתי לתת דוגמה שתבהיר לך. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אבל אין שום החלטה אחרת מעבר למה שדנו בחוץ וביטחון, היא אומרת פיקוד העורף. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ואטורי אתה מפריע לי, אני מנסה לשאול שאלה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אבל המצב המיוחד בעורף לא השתנה, עד כמה שאני זוכר. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני רק רוצה להבין – יכול להיות שיש מצבים אולי בדרום שטיפה השתנו – האם המצב הזה שאת מדברת עליו קיים גם בצפון? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לא, הצפון ממשיך לקבל גם מאי-יוני. אנחנו מדברים על ישובים מפונים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, במאי-יוני על מי זה חל? על אילו קבוצות? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> על כל היישובים המפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה קורה אם מישהו נפגע כלכלית והוא לא ביישוב מפונה? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש לנו את המתווה של יישובים שהם מוטי תיירות שגם מקבלים בחלק מהתקופות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה זה חלק? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש בינתיים עד מרץ-אפריל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ביישובים מוטי תיירות רק עסק תיירותי? או כלל העסקים? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> רק עסק תיירותי. אנחנו מדברים על עסק תיירותי, נכון לעכשיו עדיין לא גובשה החלטה סופית לעניין אטרקציות, אנחנו מדברים על עסק תיירותי בתחום האירוח, שזה בתי מלון, בתי הארחה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> מה עם מסעדות? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> מסעדות לא נכנסו למתווה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הם יכולים למות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנכנסו למתווה של מקדמות ומענקים? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> לא מקדמות, מחזורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מחזורים, לא משנה. נכנסו כרגע עסקי תיירות מובהקים, אבל לא אטרקציות ועסקים שתומכי תיירות? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> עדיין לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ועסק אחר שהוא לא מפונה ונפגע כלכלית? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אני יודעת שהייתה ישיבה עם עסקים כאלה, אני לא הייתי חלק מהישיבה הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם לא במסלול האדום, מה שנקרא? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> המסלול האדום זה ביישובי ספר. ביישוב ספר יש זכאות – על פי התקנות העיקריות – להגיש תביעות באדום. אבל גם באדום אתה צריך להוכיח את הזכאות שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל האדום הוחל לא רק על יישובים מפונים? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> לא רק על יישובים מפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל שם נדרשת הוכחה של קשר בין המלחמה לפגיעה בעסק? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> בדיוק. כשיש לך יישוב שהוא ישוב מפונה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מקבלים הרבה בקשות במסלול האדום? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> יש לנו המון בקשות במסלול האדום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש לכם סטטיסטיקה של איזה אחוז הכרתם מתוכו? << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אני רוצה לענות לעניין מה שעלה פה קודם, עניין ההיענות שלנו. יש לנו את המסלולים הירוקים שאותם אנחנו נותנים על פי התקנות והחוק שלנו שבתוך 21 ימים אנחנו משלמים מקדמה ראשונה, ואם אנחנו עדיין מתעכבים אנחנו נותנים עוד מקדמה עד לטיפול של שמונה חודשים שיש לנו על פי החוק. במסלול האדום, מאחר ורצינו להקל אז התחלנו עם תשלום מקדמות כמסלול מקדמות – לא מסלול אדום, לא מסלול ירוק – ליישובים שקבענו שהם זכאים, שהם יישובי ספר, שהיו זכאים לאדום נתנו להם מקדמות: אל תגישו את האדום בינתיים, תקבלו מקדמות. זה היה אוקטובר, נובמבר-דצמבר, ינואר-פברואר, מרץ-אפריל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמות של ישובים שעולים פה מידי פעם כמו כפר בלום. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> כפר בלום יכול לדבר ללמפה, כי כפר בלום מבחינת מדינת ישראל הוא כמו תל אביב. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> כן, הוא לא נחשב ליישוב מפונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא לא מפונה אבל הוא ספר. מה זה המילה ספר? מי נכנס למושג? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בשבוע שעבר אני הייתי בכפר בלום, זה נראה כמו מסרט אימה. זה נראה נטוש, הכול שם מעלה אבק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חיה אנחנו ניתן לך לענות, זה מאוד חשוב לנו. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> ישוב ספר זה ישוב ברשימת ישובים סגורה שמוגדרת בתקנות העיקריות שלנו, לא קשור למלחמה הספציפית הזאת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכפר בלום לא בספר? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני לא יודעת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדקי את זה אחרי כן ותעדכני. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אני יכולה לבדוק לכם אם מופיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי זה מאוד משמעותי, הדיוק הזה. נגיד כל הגולן הוא ספר? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לא כל הגולן הוא ספר. יש רשימה סגורה שליישובי ספר שהם זכאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם תצליחי להביא לוועדה את הרשימה הזאת? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> כבוד חבר הכנסת, אני מנסה לענות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ניתן לך לענות, אבל יש דברים שהם חשובים לנו. יש לך עוד איש צוות פה? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לא, אני נמצאת פה היום לבד. היה אמור להיות רועי מקוב, הוא לא מרגיש טוב, הוא בישיר. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כפר בלום בתוך הספר, אנחנו רואים את זה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> רשימת יישובי הספר צריכה לעבור ריענון מחודש . << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> צפת לא, כי - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל זה עניין לא של הכנסת, זה משרד האוצר. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> זה כבר עניין של הכנסת, זה לא קשור אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא תעשה מה שהכנסת תגיד לה. בוא נביא את זה לוועדת כספים. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנחנו אחראים על החוק שלנו, על ביצוע החוק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה חבר ועדת כספים? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מפה עולה, אני רוצה קצת לדבר עם רשות המיסים, כי כל הנושא של הגולן מוחרג, ואני יודע שאתה יושב-הראש פועל רבות למען תושבי הגולן, ואתה גם מבקר שם לעיתים די דחופות. אבל יש שני נושאים מאוד קריטיים עם רשות המיסים וסליחה שאני קוטע אותך. אחד, זה יישובים שהם צמודי גדר – עוד לפני שאנחנו רגע יורדים עם שאר הבעיות יותר למטה – הם לא מקבלים את הפיצויים שלהם כי הנציגים לא מגיעים. ביטחונית הם לא יכולים להגיע. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> נציגים של מה? על מה אנחנו מדברים? על הנזק העקיף? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נזק ישיר. לוחם כיתת כוננות באחד מיישובים צמודי הגדר נפגע מרסיסים, אין לו פיצוי, אף אחד לא מגיע לשפות אותו. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנחנו לא מפצים על נזקי גוף. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא נזקי גוף, נפגע לו הרכב, נפגעה לו החממה נפגע לו המשרד. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אה, חשבתי שהוא נפגע מרסיסים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא הוא נפגע, הרכב, הרכוש, המשרד, הפאנלים, הלול או הרפת זה לא משנה. כרגע אף אחד לא מגיע אליו. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אז אני יכולה להגיד לך שהאנשים שלנו נמצאים בקשר, זה לא נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קרויזר זה לא נכון << אורח >> חיה לוי: << אורח >> זה לא נכון, אנשים שלנו נמצאים בשטח באופן קבוע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם לא מגיעים והם גם לא מקבלים גם את התלונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו הלכנו עם אנשי רשות המיסים למטולה תחת אש. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הם לא מגיעים, אני מקבל המון תלונות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנחנו היינו במנרה אפילו, זה לא נכון מה שאתה אומר. כולל מהנדסים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לגבי רכב שנפגע, את יודעת לפצות רכב שנפגע על ידי תמונה? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אנשים שלנו נמצאים בשטח באופן קבוע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> רכב שנפגע מרסיסים ומושבת, מתמונה את יודעת לשפות? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> רכב שנפגע, ובתים שנפגעים, ומטעים שנפגעים, אנחנו נמצאים בשטח כולל מהנדסים שלנו באופן קבוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם מגיעים לכל מקום. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני אומר שאני מקבל אינספור תלונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נבדוק לך בגולן, אבל אני הייתי אישית איתם במטולה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מעולה, אז אני אשמח להפנות אליך ישירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בלי היסוס הם הולכים בכל שבוע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מעולה, אין בינינו ויכוח, אני אקח את הטלפון שלך אני אעביר אליך את הפניות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אוקיי, תעביר לי פניות. להגיד שאנחנו לא נמצאים זה פשוט - -. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אומר שהם לא מגיעים כדי לקחת את הבדיקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי אתה מתכוון לנציגי משרדים אחרים? אל תעשה סלט מטבוחה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> העובדים שלנו נמצאים באופן קבוע בשטח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רשות המיסים בוודאות, קרויזר, הייתה באביבים אחרי שהיקב נשרף, והייתה במטולה והייתה במנרה ובחניתה. על הגבול הם היו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני שמח לשמוע. נושא של רכבים למשל, שאני מקבל את זה כבר כל אירוע של ירי רקטות לכיוון הצפון יש רכבים שנפגעים וזה בקשות ותלונות חוזרות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> הם הגישו תביעות? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> הגישו תביעות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אז האנשים שלנו מגיעים באופן קבוע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> ואז אומרים לכם האנשים שלכם שהם לא יכולים לשפות או לתת חוות דעת על בסיס תמונה. אז אומרים להם: מעולה, אז תעלו, תראו בעיניים שלכם. אומרים להם: אנחנו לא יכולים לעלות ולהגיע. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> תעביר לי פניה, אני אבדוק את זה מול האנשים שלנו. זה ממש לא נכון להגיד שאנחנו לא שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, אני חיברתי אותם גם לאנשים פרטיים ואין אדם שהם לא התייחסו אליו. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אשמח, יש לי אנשי קשר שנמצאים אצלכם, ולא כולם מקבלים תשובות. בכלל הנושא של רמת הגולן – וזה אני יודע שכפי שאמרתי שאתה פועל רבות למען תושבי הגולן ויש פה גם נציגים מהגולן שהגיעו – שאולי באשמת העמידה האיתנה שלו וחוסר הרצון שלו להתפנות זכה להיות ירוק, למרות שבטח צפון הגולן שנמצאים במטחי טילים בדיוק באותה מידה כמו תושבי הגליל ופה צריכה להיעשות חשיבה מחודשת ואני מפה גם אעלה לוועדת הכספים כי זה הדיון שיש עכשיו גם בוועדה הכספים, איך מתייחסים לנושא של רמת הגולן ואיך מכלילים את כל בעלי העסקים? כי השוני המיידי שברמת הגולן אם מסעדות כרגע לא משופות אבל חקלאי שהעסק שלו נפגע – הם חופפים. זאת אומרת, רמת הגולן יש שם כלכלה יחסית סגורה של בעלי עסקים שניזונים מאותם החקלאים ובעלי הצימרים, ולכן רמת הגולן צריכה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדרישה להרחיב את המפה, שמאפשרת פעולה לרשות המיסים, זה חובה, את זה חייבים. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אבל יש פה גם עניין של שינוי חקיקה לעניין יישובי ספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו יודעים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יישובי ספר זה עניין שהוא רבתי וכללי שהוא משהו שאנחנו גם דנים עליו גם בוועדת הכספים בלי סוף. אני לא יודע למה מחכים לסוף המלחמה כדי לעדכן את יישובי הספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שיגידו לרשות המיסים זה מה שהם יעשו, זה בידיים של ועדת כספים ושל הממשלה לשנות את המפה ולהרחיב את תכולת המענקים והמתווים הירוקים והאדומים עבור אזור רחב יותר. אתה רואה שנלחמנו פה על תיירות אז אמרו רק תיירות ישירה, לא פנאי. הרי מסעדה או קמפינג או מה שעושים, רפטינג, הוא לא מקבל כסף, והמלונות כן יקבלו, זה לא בסדר. אנחנו כמחוקקים צריכים לדרוש מיידית שהמפה הזאת תשתנה, ואם נשנה את המפה, אלו הכלים שהיא יכולה לפעול בהם. ואטורי בקצרה כדי שהיא תמשיך את דבריה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> כבר אמרת חלק מהדברים, אני חושב שאי הכללה של מסעדות בצפון, לדוגמה צפת ורמת הגולן, ממה מתפרנסים? מהמקומיים? 2.5 אנשים? הרי ברור שהם מתפרנסים מתיירות. אי אפשר לזרוק את העסקים האלה תחת גלגלי המשאית. צריך לפתור את הבעיה של המסעדנות וכל התיירות מעבר למלון. אתה נוסע לנופש, אתה נוסע לבית מלון? נוסעים גם מסביב. היום העסקים בצפת, ברמת הגולן, בצפון, שהם לא בקו העימות, הם מצטערים שלא יורים עליהם טילים כי אז אולי הם היו מפונים ומקבלים פיצוי. אז עצם זה שהם לא מתפנים נשארו בשדה הקרב ועדיין לא מקבלים שיפוי ואנחנו צריכים לדאוג לדבר הזה, אי אפשר לוותר על התחום הזה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> וגם יורים עליהם טילים. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> יורים, אני גר ברמת הגולן והייתי בבוקר ביום ראשון לפני שיצאתי מהגולן ואני אומר לכם שזה בית קברות שם, אף אחד לא מסתובב, שתי מסעדות פתוחות אחד סגר, קפה-קפה סגרו, בצפת סגרו חלק מהעסקים. כל מזל"ט שעובר, כולם בורחים, תייר אחד שהגיע ברח. ואי אפשר להגיד שיב"א לא מופצצת ואנחנו רואים את זה גם כן. אי אפשר להגיד שהחוק לא מתיר, כי בחוץ וביטחון כבר פעם אחר פעם בכל שבועיים מצביעים על מצב מיוחד בעורף, בכל העורף, תקן אותי אדוני יושב-הראש אנחנו לא שינינו משהו. אילת, הקצה, כל נקודה בארץ היא במצב חירום. מצב חירום אומר שצריך לטפל באזרחים, זה לא מצב חירום כי ככה טוב ושופוני כזה של שר הביטחון להגיד שיש מצב חירום, לא. אנחנו רוצים לדאוג לעסקים, רוצים לאזרחי ישראל. הם קורסים נפשית אבל שלא יקרסו גם כלכלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והעובדה שהגולן לא פונה זו מדיניות של הנהגת הגולן, ואם הם היו זועקים זעקה כמו אחרים היו מפנים אותם מהגבול. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> הם לא רוצים להתפנות אבל זה לא אומר שלא יעבדו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל יש פגיעה אמיתית בכלכלה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תראה, כשקם בן אדם בבוקר ופותח את המסעדה שלו למרות שאין לו עבודה כמעט, בשביל 2.5 אנשים אנחנו רוצים להראות חיים. אז אלו שנשארו. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> אדוני חבר הכנסת, למי אתה בא בתלונה? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אני חבר כנסת, לא שר. אנשים חושבים שיש לי אחריות של שר, לא. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> אין שום בעיה, אבל אתה חבר קואליציה, נכון? << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> אז לא לשבת בישיבה? אתה רוצה שאני אלך? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אז הקואליציה של לקיחת אחריות זה מהם והלאה, לא הבנת? אין לקיחת אחריות, אפס. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> על מה את מדברת? איזה לקיחת אחריות? סליחה, אני חבר כנסת ואני אבטא את הממשלה כמה שאני רוצה. סליחה, זה שלך טאבו? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול לבקר את הממשלה אבל קח אחריות, מותר לך, אתה יכול לקחת אחריות. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> תקשיבי אתם רק צועקים, את באת לפה סתם כדי לעשות פופוליזם זול, זה מה שאת עושה. הוויכוח שלך לא איתי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ניסים תעשה לי טובה, סוף-סוף רואים אותך פה. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> סליחה אדוני יושב-הראש, אני יכול לסיים את הדברים שלי? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יסמין, לקואליציה הזאת יש חברים רבים בפריפריה וגם בצפון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ברור לי, אז אפשר לקחת אחריות, לא צריך להתחמק מאחריות כל הזמן. כולנו אחראים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז לוקחים אחריות ופועלים בוועדות כמחוקקים להביא פתרונות ומענים לתושבי הפריפריה ובמיוחד לצפון. ויכוח על המטרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני רוצה להגיד לכל חברי הכנסת, אנחנו לא נצליח לעזור לתושבי הצפון אם אנחנו נתנגח פה בינינו, זה לא מי יודע מה לסייע, זה אפילו עוזר למשרדי הממשלה לא לבצע את מה שהם צריכים. הוועדה הזאת משתדלת שגם אנשי קואליציה ואופוזיציה יהיו ענייניים איפה שצריך לבקר את הממשלה באופן עוקב – נעשה את זה. ואיפה שצריך לדרוש – נעשה את זה. ואיפה שיש משרד שעובד, אני גם אמרתי לקרויזר, רשות המיסים מגיעה לכל מקום, מי שלא מגיע אני אגיד לך מי לא מגיע, אולי נפלת על הכתובת הלא נכונה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אני שמח לשמוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רק זה שהיא מגיעה, אני שולח אליה ואל אחרים שם מקרה פרטי והוא מקבל טלפון באותו יום בודקים את הסיפור שלו. את רמת השירות הזאת אני לא מכיר, הלוואי שמשרדי הממשלה היו מאמצים אינטנסיביות וזמינות ויכולת לטפל פרטנית במקרים המיוחדים והחריגים, וגם הגישה היא מרחיבה, הגישה לנסות לפתור. היו מקרים שאפילו אנשי רשות המיסים ייעצו לאדם איך נכון לו לפנות כדי שיהיה זכאי שאם יעשה טעות באופן הפניה גם לא יהיה זכאי, זה אני אומר לשבחם, אבל תמיד יש בעיות. הבעיה כרגע היא שאין להם כלים חוקיים להרחיב את מוטת השליטה והסיוע שלהם. הצלחנו להרחיב את זה קצת לתיירות, יישובי הספר והמושג מוטה תיירות זה גם קרה פה בוועדה, דרשנו את זה, אבל זה לא מספיק. הפנאי לא מטופל, עסקים כלליים לא מטופלים, מחוץ לאזור המפונים ויש פה מאבק. אני מבקש מכם כחברים בוועדה כספים, שהיא בסוף הסמכות לתקנות והוראות שעה, ובכל שבוע ובכל שבועיים מביאה הממשלה לוועדת כספים נוסחים חדשים של הוראות שעה ותקנות לפעולה במלחמה, אני מצפה שקואליציה ואופוזיציה בוועדת כספים לא יאשרו תקנות והוראות שעה עד שמה שאנחנו דורשים פה, ייכנס. זה דבר שאתם חברי ועדת כספים יכולים לעשות. ואטורי. << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >> קודם כול אני רוצה להשלים את הדברים שלי. אני חושב שהזויה ההתקפה פה, כי אני לא חסכתי ביקורת לא משר הביטחון, לא משר האוצר. זה לא מעניין אותי אם אני קואליציה או אופוזיציה. כשאנשים נפגעים במדינת ישראל אני אתקוף את כל מי שאני רוצה בממשלה מלמעלה עד למטה זה לא מעניין אותי. ובכל דבר להגיד לקיחת אחריות מה לקחת אחריות ולהגיד: נכשלנו. לא, זה לא מעניין אותי, אנחנו מטפלים בזה תוך כדי גם בוועדה הזאת, לא קשור ימין ושמאל, אין פה פוליטיקה גם אם באת מכפר בלום, או שהם באו מצפת או מרמת הגולן, אין כאן פוליטיקה, אנחנו פועלים ביחד ואם צריך להגיש הצעת חוק אנחנו מגישים ביחד. אם זה לא ביחד זה לא יעבור, אז זה לא יעזור לך. אם אתה באמת באת לטפל בעצמך אז העניין הוא לתת לנו לעבוד, וכשאנחנו מדברים פה, כן, אני אבקר את שר האוצר, אם הוא לא הכניס את המסעדות אני אבקר אותו, זו זכותי המלאה כחבר כנסת ואני די עצמאי במה שאני אומר. אני חושב שכולם מכירים אותי גם במדינה. אני חושב קודם כול שאנחנו צריכים כן לפעול, ללחוץ על שר האוצר, אין דברים שאנחנו נוותר עליהם. זה לא משנה, אני לא רואה את הכובע שלי כאן כאופוזיציה או קואליציה, זה לא מעניין אותי. אנחנו לפה באנו לבקר את הממשלה גם אם צריך, זאת הוועדה, בשביל זה יש את הוועדה הזאת. עשינו דברים ואנחנו נמשיך לעשות דברים למען הציבור ואנחנו צריכים להמשיך לעשות, ואני חושב שיש פה עוול אדיר בתחום הזה ואנחנו צריכים לפעול בעניין הזה וזה לא מענין אותי בכלל אם אני בקואליציה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. נציגת רשות המיסים, תשלימי את הסקירה של הדברים שרצית להגיד. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אוקיי, מה שרציתי להגיד בתשובה לעניין הזה, יש לנו מספר מתווים, יש את הישיר שאנחנו כן בשטח באופן קבוע, אנחנו משתדלים, בחודשיים האחרונים היינו במספר כנסים בצפון, למפונים. היינו בקצרין, היינו בכברי, היינו בכפר בלום, היינו בטבריה, עשינו בהמון כנסים. מחר אנחנו בראש פינה, מוחרתיים אנחנו בכברי, יש לנו גם בצומת כוח עוד כנס. מגיעים אלינו מפונים ואנחנו מנסים לסייע ככל הניתן, והמקום הזה של איפה שאפשר לעזור, אנחנו כן מנסים לעשות בהתאם לחוק ולתקנות שמאפשרים לנו, אנחנו כן מנסים לסייע ככל הניתן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לי שאלה אליך. מתוך השטח – ואתם בשטח בכל שבוע – האם אתם מגבשים גם המלצות לתיקון התקנות והוראות השעה? ממה שאתם רואים בשטח, איזה דברים את רואה כחסמים, שאת אומרת: אני הייתי רוצה שממשלה וכנסת יתקנו משהו כדי שנוכל. יש לך דברים כאלה? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> יש דברים שעלו, למשל כל מיני ישובים שהם לא מפונים, אני יודעת שהייתה להם ישיבה עם מנהל הקרן, אמיר דהן, ומנסים לעשות דברים, אבל אנחנו לא מחוקקים, אנחנו יכולים רק להציע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל משרד ממשלתי או גורם ממשלתי הוא גם מייעץ לממשלה. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אחנו מגיעים עם הצעות, ניסינו לשנות הרבה דברים ומנסים לשנות ככל הניתן מבחינתנו, אבל גם פה ידינו כבולות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל את זה שוב בצורה פרקטית, מהניסיון שלכם בשטח ומה שהעובדים שלך מציפים אליך, אילו המלצות או תיקונים או כיוון חשיבה שישלים את התמונה בסיוע שאתם עושים? שאתם יכולים לבוא ולהגיד לכנסת או לממשלה בואו תנסו ללכת למקום הזה, לאזור הזה, לבעיה הזאת? << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לעניין אטרקציות למשל, הייתה לנו את הבעיה הזאת גם לפני מספר שנים כשהיה את מגן צפוני, שגם פיצינו את בתי ההארחה ובתי מלון ואטרקציות באמת נשארו גם בחוץ. ניסינו לקבל רשימה – זה היה ממשרד התיירות – של אטרקציות כדי שנוכל להגיע אליהם ולהגדיר באיזושהי צורה, כי אנחנו צריכים גם להגדיר, אנחנו לא יכולים סתם לבוא ולהגיד שהעסק הזה זכאי והעסק הזה לא זכאי, אנחנו צריכים שתהיה לנו הגדרה חוקית למה שאנחנו יכולים לתת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל המושג הזה מוטה תיירות לא היה יכול לעזור בדבר הזה? ברגע שהשתמשו במושג אזור מוטה תיירות, אז המון מהעסקים תומכי תיירות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> לא, כי יש לנו סעיף שהוביל אותנו – אני חושבת סעיף 44 לחוק התיירות – שהגדיר לנו מה זה תיירות, ולכן היינו צריכים לדעת במפורש מה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל זה לא חייב להיות שמות העסקים זה יכול להיות קטגוריות, פנאי, נופש, מסעדנות. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> אז אנחנו צריכים איזושהי הגדרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אתם צריכים שמשרד התיירות יספק לכם הגדרה שתקבל מעמד בחוק לסייע גם לעסקים הללו. << אורח >> חיה לוי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תודה רבה, בינתיים. << אורח >> שי קורן: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אפשר להשלים גם את משרד הכלכלה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> שי קורן: << אורח >> תודה הרבה. שי קורן, מרשות ההשקעות במשרד הכלכלה. נורית הציגה את התוכניות הכלליות של המשרד בהתייחסות כללית. אני אדבר על מסלולים שאנחנו מעמידים לטובת עסקים בצפון והקלות שביצענו. בהחלטת הממשלה יש סעיף שנוגע לרשות ההשקעות, 30 מיליון שקלים סיוע לשימור תעסוקה ועסקים בפעילות שלהם ב-0-5 קילומטר, זה מה שההחלטה מתייחסת אליו, ואנחנו מתכוונים בתקופה הקרובה לפרסם את המסלול שהוא בתיאום עם משרד האוצר בהתאם להחלטת הממשלה בנוסח דומה למה שהיום מפורסם בחבל תקומה. המסלול של חבל תקומה למעשה התפרסם ופתוח לפניות ושאלות של הציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניה, אתה אומר שהמלחמה בצפון הביאה להגמשה ומיקוד מיוחד? << אורח >> שי קורן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אחד זה הקצאה של 30 מיליון שקלים? << אורח >> שי קורן: << אורח >> כן, מסלול מיוחד של 30 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חלים על המסלול כללים מיוחדים? << אורח >> שי קורן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה מיוחד בזה? << אורח >> שי קורן: << אורח >> המסלול עדיין לא פורסם אבל הוא יהיה בעקרונות דומים למה שפורסם במסלולים של תקומה, ששם יש כמה דברים שונים. אחד, הוא פתוח ליותר סוגים של עסקים, לא רק בתחום התעשייה אלא גם בתחום של שירותים ומסחר. הדבר השני הוא שיעור המענק שם שהוא שיעור מוגדל, אני מתייחס לתקומה, כאמור עדיין לא פורסם המסלול של הצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה אומר לא פורסם, בדרך כלל דבר כזה גם מתפרסם להערות הציבור לפני? << אורח >> שי קורן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה עדיין לא התפרסם גם להערות הציבור? << אורח >> שי קורן: << אורח >> זה בשלבי ניסוח סופיים מול משרד האוצר על מנת להגיע להסכמות ואז יפורסם לציבור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל העקרונות של תקומה פחות או יותר, שכוללים הגמשה של סוגי העסקים, שיעור מענק מוגדל, מה עוד? << אורח >> שי קורן: << אורח >> נכון. יש מסלול מהיר, שזה אומר לא מקצה תחרותי, אלא כל עסק בהתאם ל-FIFO שמגיש את הבקשה יכול – במקרה של תקומה מדובר בהשקעות של עד 3 מיליון שקלים – בבדיקה מהירה יחסית לקבל מענק מיידי עבור ההוצאות וההשקעה שהוא ביצע. דבר נוסף שיש שם, יש את הבעיה שמס רכוש לא תמיד נותן לה מענה, לצורך העניין נפגעה מכונה מסוימת, יש את ערך הקינון, אם אתה רוכש מכונה חדשה העלות שלה יותר גבוהה של המכונה שנפגעה כי היא אולי ישנה והשווי שלה נשחק, אז אנחנו מאפשרים תוספת לפיצוי שניתן ממס רכוש על מנת להגיע לשיעור יותר גבוה מההשקעה של העסק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עלה הרבה פעמים בחלק מהעסקים צורך אפילו ב-3-4 מיגוניות, שזה 200,000-300,000 שקלים, האם אתם יכולים לעזור להם בתעשייה? למפעלים שממש בגבול ואין להם את המיגונית עדיין. << אורח >> שי קורן: << אורח >> במסלול תקומה לפחות יש השתתפות בהשקעות גם בנושאים של בינוי. אני אבדוק לגבי - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדוק את זה כי באו אלינו אנשי תעשייה ואמרו: אני עובד, אבל לעובדים אין מיגונית וזה בקו הגבול, והוא מתחנן לארבע מיגוניות. והדבר הזה הוא אלמנטרי. אז בין אם זה בתוך המענקים המיוחדים האלה ובהגמשה תגידו: אתה יכול לקנות מיגונית במענק שתקבל מאיתנו. או איזה מענק מיוחד, או 50-50, לעודד לקחת אחריות גם של העסק, אבל שיהיה איזה תמריץ שיפרוץ את הבעיה הזאת. אבל אי אפשר להתבסס על המשפט: המיגון זה לא אנחנו, משרד הביטחון כו', הם לא מגיעים לזה. משרד הביטחון לא ממגן את הבתים שהוא הבטיח, הוא לא ממגן מוסדות ציבור שהוא אמור למגן, בבתי חולים בחלקם עוד יש עבודה, אתרים חיוניים עוד לא סיימו. זאת אומרת הם לא ילכו לעסק פרטי ויתנו לו עדיפות, אבל אתם, משרד הכלכלה, רואים בעסקים האלה שיתפקדו במלחמה ­– תנאי. נגיד נגב גליל הגמיש ונתן לרשויות כמה מיליונים לפעולות לחירום, גם אתם יכולים לפנות לעסקים שלכם ולהגיד שאתם מכירים בהוצאות של חירום, בין אם זה מיגונית או התראה או אנטנה שקולטת כמו שצריך כדי שישמעו את האזעקה טוב יותר במפעל רועש, או כל הוצאה כזאת לסייע להם. אני מבקש ממך לבדוק את הדבר הזה וגם להשיב לוועדה איך אפשר לעזור בסוגייה הזאת. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> אם אפשר עוד משהו מיכאל, זה יישובים 0-5 מה שהוא דיבר. שוב פעם הגבלות פיקוד העורף חלות מעבר לזה, גם לפי מה שחיה אמרה. איך אתם בכל פעם שוכחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה אתם הולכים רק על חמש? << אורח >> שי קורן: << אורח >> אני דיברתי כרגע על החלטת ממשלה ספציפית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל עכשיו החלטת הממשלה הולכת להיות מעודכנת. << אורח >> שי קורן: << אורח >> בסדר גמור, אני לא חולק, אבל אני אומר כרגע זה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מחכה שמישהו ישנה לך. אני אומר שמשרד התיירות הבין שהפגיעה בתיירות היא לא חמישה קילומטרים. משרד הכלכלה בטוח מבין שהצפון פגוע כלכלית יותר מחמישה קילומטרים. << אורח >> שי קורן: << אורח >> אני אתייחס לזה, אדוני יושב-הראש. התחלתי את דבריי בהתייחסות להחלטת ממשלה שמוגדר שם תקציב בסעיף ייעודי של 0-5. מעבר לזה יש לנו כלים נוספים, אנחנו לא המתנו. ואני אגיד כבר עוד בנושא של המיגוניות עוד לפני המלחמה, במסלול, למשל, של מענקים על פי חוק עידוד, היו מענקים מיוחדים ותקציב מוגדל למיגון מפעלים באזור עוטף עזה. כלומר, זה עוד בכלל לפני המלחמה. עכשיו, מיד לאחר שפרצה המלחמה, הרשות להשקעות הייתה בין הגופים הראשונים שפרסמה הקלות וסיוע לעסקים גם כאלה שנמצאים כבר בתהליך שכבר קיבלו אישורים בעבר, איך לתת להם מענקים יותר מהר יותר ובשיעור יותר גבוה, כולל בעסקים בצפון ולא רק 0-5. כמו כן, סיוע לעסקים בדחיית זמנים של הגשת המסמכים שהם נדרשים, פריסת הזמן של ביצוע ההשקעה, הקלות בהעברת כספים ועוד. מעבר לכל זה, יש לנו גם מסלולים שאנחנו מתייחסים לאזורי עדיפות ופריפריה עם מענקים מוגדלים ותיעדוף ככל שהעסק יותר קרוב לגבול, אבל לא רק 0-5 כמו מסלולים לעידוד הקמת פעילויות הייטק בצפון. ראינו אחרי המלחמה שני עסקים בקרית שמונה שקיבלו מענקים וקמו בעקבות המסלול הזה. יש לנו את מסלול המענקים לפי חוק עידוד השקעות הון שכל אזורי התעשייה בצפון, והרבה מאוד מהיישובים בצפון נכללים באזורים האלו, ואנחנו נותנים שם גם הקלות וגם סיוע. יש מסלול של סיוע לעסקים שלא זכאים לחוק עידוד השקעות הון, מסלול להגדלת הפריון וייצור מתקדם. יש תקציב של 30 מיליון שקלים שהוא גם עם תיעדוף ושיעור סיוע מוגדל ליישובים בפריפריה, וככל שהעסק יותר קרוב למקומות שנפגעו. יש לנו בנוסף מסלול לסיוע לתעסוקה של מתמחים בעסקים בתחום ההייטק, שאנחנו מקצים תקציבים מהרשות - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה לגבי המענקים לשימור עובדים בקו הגבול? << אורח >> שי קורן: << אורח >> במסגרת החלטת הממשלה 0-5, אותם 30 מיליון שקלים, הרעיון שמתן מענקים לאותם עסקים מאפשר להם לשמר - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, היה מענק מיוחד לעובד על התמדה בתעשייה בקו הגבול. << אורח >> שי קורן: << אורח >> ברשות להשקעות אין לנו מסלול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא ברשות, בכלכלה. מכירה את זה? << אורח >> יוסף חיים דיאמנט: << אורח >> יוסף דיאמנט, הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה. אצלנו המענק של העובדים עבר לביטוח לאומי, הוא אמור להיות באחריותם כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא ממשיך עד עכשיו? מה המדיניות של הממשלה לגבי זה? << אורח >> שי קורן: << אורח >> צריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדקו את זה עד סוף הישיבה, אני רוצה תשובה על הדבר הזה. << אורח >> שי קורן: << אורח >> אני בודק את זה עכשיו, למיטב הבנתנו זה אמור להמשיך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוקיי, איזה משרד עכשיו? משרד הבריאות וקופות חולים. << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> אני רק מבקש יו"ר הוועדה, שקופות החולים יתחילו ואנחנו נשלים אותן אחר כך. יש פה קופות שביקשו לעלות בזום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, לפי הסדר, קדימה. קצר ולעניין. ד"ר איתן הלר, קופת חולים כללית, בבקשה. << אורח >> איתן הלר: << אורח >> שמי ד"ר איתן הלר, אני מנהל את מרפאת שירותי בריאות כללית בקרית שמונה. בקרית שמונה לפני המלחמה היו שתי מרפאות ראשוניות, אנחנו התאחדנו למרפאה אחת שיושבת במקלט תחת בניין הרפואה היועצת. היו עשרה רופאי משפחה טרם המלחמה, כעת אנחנו בין 2-3, לאור העובדה שתושבים רבים בקרית שמונה בחרו שלא להתפנות, כללית היא הקופה היחידה שממשיכה לתת שירות לכל מי שמבקש כולל מבוטחי קופות אחרות, במרפאת קנב ובמקלט כמו שהצגתי. המרפאה היא מרפאה אחודה שנותנת שירות למטופלים, למילואימניקים שנמצאים בעיר ומגיעים פיזית. במרפאה ניתן לקבל שירות רפואי בתחומים רבים, רפואה ראשונית שזה השירות העיקרי, כירורגיה, אורתופדיה, אף אוזן גרון, סיעוד. בכל יום נעשות בדיקות מעבדה. ביקורי בית למי שחייבים לעשות ביקורי בית, יש שירותי משרד, יש רנטגן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה האומדן שלכם לגבי האוכלוסייה שמטופלת עכשיו בקרית שמונה? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> מדברים על סביב 3,000. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוך כמה? 30,000? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> לא, מתוך 22. נכון להיום מגיעים למרפאה פיזית לרופאים ואני מדבר על רופאים, 30-50 מטופלים ביום בין השעה 08:00-14:00 שזה בנפרד ממטופלים שמגיעים לאחיות בלבד או למשרד. לצד כל השירותים האלה צוותים של המרפאה ממשיכים לשמור על קשר יזום על המפונים במרפאות ייחודיות, במלונות, ובמרפאות סמוכות לאזור אליו הם פונו בצורה דיגיטלית. בטבריה קיימות כרגע שתי מרפאות מפונים שפועלות ששה ימים בשבוע, במרפאת רקתי בטבריה אזורית, רופא משפחה שמגיע לשם. יש שירותים בבתי מלון של רופאי משפחה ואחות, במלונות לייק-האוס, לאונרדו, קיסר, כינר, לאונרדו פלאזה, סופיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איתן, אני קוטע אותך. מה שחשוב לי זה מעבר לדברים שנעשים ונעשים כראוי, איפה הפערים מבחינתך? מה האתגרים? מה הדבר שצריך להשלים או לתקן מבחינת שירותי הבריאות גם לתושבי קריית שמונה ולסביבה שלה? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> אני חושב שהשירות כרגע בקרית שמונה הוא הכרחי והוא מספק מבחינת רפואה ראשונית. מבחינת רפואה יועצת, יש דברים שנעשו על ידי הכללית וקורבו שירותים כמו רפואת נשים. רפואת ילדים הקימו מרפאה שלא הייתה קודם, מרפאת הילדים מקרית שמונה הועברה ליסוד המעלה, המשר"ת מרכז שיקום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר להגיד שרוב התושבים שנשארו בעיר הם לא ילדים? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> הם לא ילדים. צריך לזכור שבישובים מסביב שלא פונו, נמצאים תושבים. יש שירות רפואי של רופא, לא תמיד בכמות או בכמות שהייתה טרם המלחמה, אבל מגיע לשם רופא ויש צוות רפואי במקום. הדברים שכן חסרים ופחות זמינים זה כל הנושא של רפואה יועצת שתוגברה על ידי המחוז גם בצפת וגם בחצור אבל עדיין ברפואה היועצת זה חסר. הפיזור של התושבים שעזרו לכל הארץ מהווה בעיה לשירותים שאנחנו רוצים לתת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם רשאים להיכנס לכל מרפאה של כללית בארץ? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> הם רשאים להיכנס לכל מרפאה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדבר הזה עובד בצורה חלקה? או שאתם פוגשים בעיות עם הדבר הזה? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> יש בעיות. יש אחיות שלנו שנמצאות למשל בתל אביב ונותנות שירות, אבל זה לא מספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל למה צריך? נניח ויש מפונה והוא ניגש למרפאת כללית והוא לקוח של כללית הוא לא יכול בצורה חלקה להיכנס לאותה מרפאה? זו הנחיה של השר לדעתי, זאת המדיניות שנקבע. << אורח >> איתן הלר: << אורח >> את כל הנושא של רפואה מונעת והשירותים הקבועים וחוסר הביטחון של המטופל במקום זר, זה פוגע באיכות הרפואית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה בטוח בעייתי. אבל אני שואל אם מפונה רוצה להיכנס למרפאה, מישהו יבלום אותו? מישהו לא ייתן לו שירות? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> הוא יקבל שירות, אבל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת הוראה כתובה? מפורשת? מנהלי המרפאות יודעים את זה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בשגרה. << אורח >> איתן הלר: << אורח >> זו המדיניות של הקופה. לכל מרפאה אתה יכול להיכנס ולקבל שירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא תמיד, גם בשגרה זה לא תמיד היה. לרפואת מומחים הייתה תקופה שאדם לא יכול להתנייד למרפאה אחרת במרכז, אם יש רופא מומחה. משרד הבריאות ארבל שינה את זה בתקנה, בצו, לא מזמן, לפני המלחמה. << אורח >> איתן הלר: << אורח >> תלוי מי נותן השירות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו מדברים על לדעת שאדם מפונה יכול להיכנס לקופת חולים כללית במקום שהוא מפונה, ולקבל שירות כמו שצריך ושאף אחד לא יסביר לו שהוא לא יכול לקבל את כלל השירותים באותה מרפאה. תודה רבה איתן בשלב הזה. עוד נציגים? מאוחדת, תוכלו להיות קצרים? קצת על העשייה אבל בעיקר על האתגרים. << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> שלום לכם, שמי ויקטור ברו, אני מנהל מערך שעת החירום של קופת חולים מאוחדת. בקרית שמונה יש לנו כ-80 מבוטחים בלבד, זו מרפאה שממוקמת בדרך כלל בשגרה בקניון ללא מרחב מוגן תקני כאשר מסביב לקניון הכול זכוכיות, אנחנו כמובן לא יכולים לעבוד משם. נתנו מענה לאנשים שכן נשארו בקרית שמונה מקרב המבוטחים והם במספרים מאוד קטנים על ידי חברת ביקור רופא מטעמנו, שירות שניתן 24/7. שאר מפוני קריית שמונה מקבלים שירות במרפאות של מאוחדת בפריסה ארצית לפי מיקומם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שאלת תם. הרי המאוחדת יודעת לקבל שירותים של בתי חולים של קופת חולים כללית ולהתחשבן עם קופת חולים כללית בבתי חולים. לאור המצב הזה שאתם רק 80 לקוחות מול אלפים, אין איזה פתרון שלקוח שלך יוכל להיכנס לקופת חולים כללית בקרית שמונה ותהיה התחשבנות? כמו שעושים בקופת חולים. << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> הבעיה היא לא התחשבנות, הבעיה היא שקופת חולים כללית, אין לה את הרקורד הרפואי ואת התיק הרפואי של המבוטח שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה איזה עניין בחוק שרצו לתקן את זה, לא? << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> יש מערכת בשם אופק שהתכוונו להכניס אותה, עדיין זה לא קרה, ולכן הכללית לא מכירה את ההיסטוריה הרפואית של המבוטח שלנו והפוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואיך בבית חולים זה כן מצליח? << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> יש להם מערכת של אופק שנמצאת בחדר המיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז למה לא לעשות את זה? << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> זאת שאלה מצוינת, אנחנו דנים על זה עם המשרד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל ספציפית לקריית שמונה, לשלומי, רוב המבוטחים זה כללית. יש לכם בודדים בקופה אחרת ובודדים עוד נשארו בעיר. תעשו את החריג הזה שייכנסו. << אורח >> מוטי חיימי: << אורח >> אמר הנציג של הכללית יש להם מרפאה אחודה שבעצם נותנת שירותים גם למבוטחים של מאוחדת במקרה הצורך. אני ד"ר מוטי חיימי אני רופא מרחב חוף כרמל אמנם, אבל שייך למחוז צפון. המבוטחים של מאוחדת כן יש להם שירותים גם בכללית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזו קופת חולים מבוטח של מאוחדת מקבל שירות בכללית? איפה זה עובד? << אורח >> מוטי חיימי: << אורח >> זה קורה רק במרפאות אחודות, כמו שד"ר הלר אמר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואין לנו מרפאה אחודה בקרית שמונה? << אורח >> איתן הלר: << אורח >> ברגע שהם מגיעים למרפאה שלנו – אני לא זוכר שהגיע אלינו מטופל מאוחדת – הוא יקבל שירות. גם מטופל מכבי, אותו דבר. << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> לא סיימתי את דבריי, תן לי רק לסיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה חשוב שתסיים את דבריך, אבל יותרת חשוב שתתנו תשובות טובות. התשובה שאתה מסביר שבגלל בירוקרטיה אדם במלחמה בקרית שמונה במאוחדת לא יקבל טיפול בכללית היא לא תשובה טובה אז אנחנו לא רוצים עוד דברים, רוצים פתרון. << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> אין כמעט מבוטחים של מאוחדת בקרית שמונה. אין פוטנציאל להגיע לאף מרפאה. זאת גם הסיבה שנתנו להם אפשרות לעשות רפואה מרחוק, היברידית. הרופאה הקבועה שלהם יודעת לראות אותם גם באינטימיה, פיזית, וגם לתת להם שירותי רפואה מרחוק ורפואה היברידית ולדבר איתם או בטלפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה שנאמר פה עכשיו, שמרפאה אחודה של כללית יודעת לקבל מטופלים של מאוחדת, למה זה לא יחול על קריית שמונה? << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> זה יכול לחול אבל אין אנשים, אין מבוטחים. עברו מקרית שמונה, הם לא נמצאים שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין מבוטחים של מאוחדת? אין לך אף אחד בקרית שמונה? << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> אני חושב שנציג הכללית עכשיו הסביר שלא הגיעו אף מבוטחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הם יוכלו לקבל פתרון שם? << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר גמור, עכשיו תשלים את דבריך בקיצור. << אורח >> ויקטור ברו: << אורח >> אלו הדברים בגדול. בסך הכול יש להם שירות 24/7 על ידי חברת ביקור רופא שאנחנו מממנים, שזה אפילו שירות יותר טוב ממה שהיה לפני המלחמה כי זה 24/7. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן? ד"ר הדר. << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> נתחיל קודם עם נופר בתחום בריאות הנפש ואני אחריה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קדימה, נופר. << אורח >> נופר קין: << אורח >> שלום לכולם, נופר קין, אגף בריאות הנפש, תחום לחירום. ההפעלה שלנו היא גם דרך קופות החולים ובעיקר מרכזי החוסן שהורחבו בצורה מאוד משמעותית מתחילת המלחמה. בשלב הראשון ב-22.23 מיליון שקלים, ובהצעת המחליטים של הצפון ב-15.5 מיליון נוספים. חשוב להגיד שהצעת המחליטים הזאת מדברת על 2024 כשהייתה חשיבה – כמו שאמרת מהתחלה כבוד יושב-הראש – לגבי תוכנית חומש. אז אנחנו בעצם מחכים לראות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נפגעי הטראומה שעלולה להפוך לפוסט טראומה, אלו אנשים שנפגוש אותם בשנים הקרובות, את הסימפטומים את הקשיים. וזה רק גדל, המספר הזה לא הולך וקטן. ברור שהיקף התקצוב של מרכזי החוסן ושירותי בריאות הנפש בחמש השנים הקרובות חייב לגדול במאות אחוזים לאור כמות הפניות ומה שאנחנו שומעים. אז אין ספק, אנחנו מצפים מכם כנציגי משרד הבריאות לעגן בהצעת החוק הממשלתית המתוקנת לצפון את התמונה הרב שנתית ואת היציבות. לא יהיה מצב כמו לפני כמה חודשים שהייתה סכנה של כספים למרכזי חוסן, זה לא תקין, אז כן סידרנו את מעמדם ואת הקשר שלהם עם משרדי הממשלה, של מרכז משאבים, מרכזי החוסן שהקמנו בצפון. ייתכן גם שיש מקום לבחון הקמה של מרכזי חוסן נוספים. כמות מרכזי החוסן בצפון היא פחותה ביחס למרכזי החוסן בדרום ואני לא יודע מה רמת הכיסוי והזמינות האזורית, או שלוחות של מרכזי חוסן, אבל גם הדבר הזה היה צריך לקבל התייחסות. << אורח >> נופר קין: << אורח >> אני כן אגיד שזה עובד במודל אשכולי גם בגליל מערבי וגם בגליל מזרחי. כמו שאמרת בעצם הם עברו אלינו למשרד הבריאות ביולי, פחות משנה, בדיוק בשבוע שערכתי ביחד עם אשכול גליל ומרכז החוסן בגליל המערבי וחיפשנו מקומות לשלוחות קבע שיוכלו להנגיש יותר את המענים, זה כן מתוקצב בתוך ההרחבה הזו, ומעבר לכך גם הוקמו על ידי מרכז משאבים שהוא ספק של האשכולות קרוב ל-40 מרכזי טיפול גם באזורים של המפונים וגם באזורים שלא פונו כדי להנגיש את המענים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש גם מענים שהמשרד נותן באופן ישיר, יש גם מרפאות בריאות נפש. << אורח >> נופר קין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה קרה עם המרפאה הזאת בטבריה? מה עלה בגורלה בסוף? << אורח >> נופר קין: << אורח >> אני צריכה לבדוק את זה, אין לי כרגע תשובה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבדקי לי, כי זה דרמטי. הנה, עכשיו יש אלפי מפונים בטבריה ובגלל בירוקרטיה של מבנה לא תקין סגרו שם מרפאה חשובה של בריאות הנפש. אחרי זה אמרו שייקחו אותה לפורייה, לבית החולים החדש. חבל, כי זה היה שירות משמעותי, ובאופן פרדוקסלי שירות ממשלתי טוב וזמין בלי הפרטה ובלי כלום. אבל המרפאה הזאת הבנתי שהיא נסגרה דווקא בתקופה הזאת. אז תני לי תשובה מה קרה איתה? יש לכם עוד מרפאות בריאות נפש בצפון שעובדות? << אורח >> נופר קין: << אורח >> קודם כול נגיד שיש תוכנית כרגע לפתיחה של 16 מרכזים לטראומה בפתיחה ארצית, שלוש מהן בצפון בנהריה, צפת וחיפה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה המשמעות של המרכז הזה? << אורח >> נופר קין: << אורח >> הן יתנו מענים גם קצרי טווח וגם ארוכי טווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בניהול והפעלה של משרד הבריאות? << אורח >> נופר קין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עם מטפלים שיהיו שם? << אורח >> נופר קין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בעיקר טיפול תרפויטי או גם אשפוזי ודברים כאלה? << אורח >> נופר קין: << אורח >> לא, אשפוז יהיה דרך בתי החולים, זה בעצם יופעל דרך מרכזי בריאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במה שונה מרכז הטראומה הזה למרכז חוסן באופן מהותי? << אורח >> נופר קין: << אורח >> קודם כול מרכז חוסן עובד בשלוש רגליים, גם מתייחס לחוסן הקהילתי ולחוסן הרשותי, ומרכזי הטראומה נותנים בעיקר טיפול נפשי. אם אנחנו מסתכלים על רצף מענים, כמו שאמרת, יהיו אנשים שיצטרכו גם מענים יותר ארוכי טווח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מברך על ההקמה של מרכזי הטראומה, אני רק רוצה לדעת שיש הלימה ואין חפיפה ויש תפיסה כוללת, ואין תחרות בין ההקמה של הדבר הזה לפעילות של מרכזי החוסן הקיימים. צריכה להיות תפיסה משלימה ולא חופפת. << אורח >> נופר קין: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עוד את רוצה להגיד לנו? << אורח >> נופר קין: << אורח >> הייתה התייחסות לגבי מטולה, שהייתה בקשה לשפות טיפולים נפשיים, אז אני אגיד מה שגם התייחסנו בתגובה, שמרכז החוסן של אשכול גליל מזרחי נותן מענים גם לתושבי מטולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה שם עניין של הוצאות של העירייה, של ראש העיר, מישהו דיבר איתו? תרימי אליו טלפון. << אורח >> נופר קין: << אורח >> אני ארים אליו טלפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יחזק אותו, הוא די לבד שם במטולה. תרימי אליו טלפון ותראו במה אתם יכולים לסייע לו, זו תהיה הדרך הכי טובה. תרשמי לך את המשימה הזאת. עוד דברים משרד הבריאות? << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> ד"ר הדר אלעד מחטיבת הרפואה של משרד הבריאות. אני רוצה להשלים את התמונה שאנחנו עוקבים אחריה מידי שבוע, לקופות שלא עלו לדיון. בקופת חולים לאומית כל השירות בצפון מתקיים, כל המרפאות פתוחות, שתי המרפאות הבעייתיות הן בקרית שמונה ושלומי, שגם שם השירות ממשיך להינתן למרות שהוא צומצם בממדים מסוימים, אני יכול להיכנס לשעות אבל אני מניח שהזמן קצר, רק אם תבקש אני אפרט שעות כולל בתי מרקחת שפועלים וכו'. מכבי גם נותנים את השירות בכל הצפון, המרפאה היחידה של מכבי שנסגרה היא בשלומי והשירות עבר לנהריה. כשאני אומר מרפאה נסגרת זה אומר שאנשים יכולים לצרוך שירותים במערכי רפואה מרחוק שמאוד התפתחו וכמובן במוקדים שממשיכים לפעול טרם ביקור רופא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא יכול לנסוע לנהריה, אין הרבה תושבים בשלומי אבל מי ששם יכול לנסוע לנהריה. << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> זה ברמת הקופות. לפני שאני אעבור לרמת המיניסטריון אני רוצה להגיד שיש המון צוותי רפואה בקופות החולים שמסכנים את עצמם מידי יום כשמגיעים למקומות מאוד קדמיים ברכבים שלהם כדי לקיים את השירות וכדי שהאנשים שכן נשארו שם יוכלו לצרוך את השירותים. זה לא מובן מאליו, צריך להעריך את זה מאוד. ברמת המיניסטריון אני רוצה לעדכן בכמה דברים ברשותך, גם השר וגם המנכ"ל מקיימים סיורים בצפון ונפגשים עם כל הגורמים הרלוונטיים כולל בתי החולים וכול למנכ"לי קופות החולים, כדי להבטיח שהשירות גם בקהילה וגם בבתי החולים יישמר. יש כמה דברים שקורים בימים האחרונים במשרד הבריאות. אם צריך לקצר תגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נשארה לנו רבע שעה ולא כל הדוברים יצליחו לדבר היום. << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> אתה רוצה שאפסיק? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבחר מה שהכי חשוב שייאמר. אני כבר מתנצל בפני חלק מהדוברים, אנחנו מכבדים את משפחות החטופים והמשפחות השכולות והם קודמים ואנחנו חייבים לתת עדיפות ואבדה לנו שעה יקרה. מי שירצה לעדכן אותנו בכתב בהתאם לסיכום ומה קודם? אנחנו נקרא את זה ונתייחס ברצינות. וגם ניתן למי שלא דיבר עכשיו, הזדמנות בדיון הבא להשלים. בבקשה. << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> אני אשלים כמה משפטים קצרים. קודם כול נזכרתי לגבי הקופות שכדי להבטיח את הפעילות של הצוותים מתקיימת פעילות חוסן בתוך הקופות אל מול הצוותים הרפואיים כדי לחזק אותם. ברמת המיניסטריון כמה דברים שקורים ממש בימים אלו, קודם כול הושלם מכרז והולכות להיפתח מעטפות בימים הקרובים של תגבור בגנרטורים אישיים לבתים של אנשים שהם מונשמים או נתמכי נשימה כבדים. אני מניח שמדובר על סדר גודל של בין 1,000-1,200 גנרטורים שאני מניח שרובם יחולקו לאזור הצפון כדי לאפשר לאנשים האלה להישאר בבתים שלהם גם במקרים של הפסקות חשמל. שוב, מדובר לבין 1,000-1,200 גנרטורים, שוב, זה לא מספיק אבל זה היה התקציב והחלוקה תהיה במהלך חודש יולי. מתחילת שבוע הבא אנחנו מתחילים לחלק ערכות חמצן למרפאות בצפון, ל-200 מרפאות בקצב של 40 מרפאות בשבוע. אלו בלוני חמצן גדולים, ערכות שיאפשרו לתמוך נשימתית בו זמנית במספר אנשים שפונים למרפאה. ניתן ביומיים האחרונים תקציב נוסף לרכש גנרטורים למרפאות, כי מרפאה בסוף צריכה חשמל בהיבט של הפעלת מחשבים, מקררים וכו', ואז כבר הקופות התחילו לצאת לרכש גנרטורים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה נותן להם גנרטור אתה מחבר אותו? הוא אוטומטי אם נופל החשמל הוא מיד מתחיל לעבוד? << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> כן, צריך להיות למרפאה לוח חשמל שאליו צריך להתחבר הגנרטור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם לוקחים אחריות? כי לספק למישהו משהו ושהוא לא יתחבר זה - -. << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> אנחנו מעבירים את התקציב והקופות רוכשות ודואגות לחיבור ודואגות למיכל הסולר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוטומטיות של תגובה, איך שהחשמל יורד זה יתחיל לעבוד? << אורח >> הדר אלעד: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. תודה, אני קוטע אותך. זאת הזדמנות בכלל להודות לצוותי הרפואה במדינת ישראל, לאחיות, לכוחות העזר הרפואיים, לפרמדיקים, לרופאים, גם הצילו חיים ב-7 באוקטובר וגם מאז עובדים ללא הפסקה. זו באמת הזדמנות להצדיע לאנשים בשטח על העבודה שלכם. משרד הביטחון קצר, כל אחד שישתדל רק מה שחשוב. << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> צוהריים טובים, ניר בן דוד, ראש מטה אופק צפוני במשרד הביטחון. משרד הביטחון הקים שתי מנהלות, אחת בדרום מיד בתחילת המלחמה ולאחר מכן את מנהלת אופק צפוני שפעילה במרחב גבול הלבנון מאז דצמבר 2023 עם שלוש משימות עיקריות שאנחנו מממשים הלכה למעשה עבור משרד הביטחון בשטח במרחב הגבול ועד תשעה קילומטרים לאחור במרחב גבול הלבנון. שלושת המשימות, משימה ראשונה אינטגרציה והיתוך המידע, למעשה יצירת מסד נתונים רחב ככל הניתן על המצב בצפון, החל מתמונת מצב ושיקוף הנזקים – השבוע חצינו לצערי את רף 1,000 הנזקים – ואינטגרציה של המידע ממקורות שונים כדי לתת אינדיקציה ולשקף אותה למקבלי ההחלטות בכל הפרמטרים, בין אם הם קשורים למשרד הביטחון ובין אם הם לא. יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי יצרנו גם dashboard שניתן לשקף אותו כאן בוועדה אל מול כל המשרדים ואני ממליץ להסתמך על הנתונים ולהציג אותם בראשית הערכות המצב. הדבר השני זה אינטגרציה למשימות הליבה שעוסק משרד הביטחון בצפון, החל מהמיגון הפרטי, מיגון מוסדות החינוך והמרחבים הציבוריים, דרך חיזוק והתארגנות של כיתות הכוננות וציוד הכוננות וכלה במרכיבי הביטחון גם הפיזיים וגם הטכנולוגיים, שאנחנו התחלנו לספק מתוכנית סדורה ליישובי הצפון במרחב הפעילות שלנו. הדבר השלישי זה אינטגרציה מול משרדי הממשלה, בראשית הדרך מול משרד הפנים ומחוז צפון של משרדי הממשלה ולאחר מכן עם העברת המקל, אינטגרציה מול משרד ראש הממשלה ממתינים להקמת צוות יישום החלטת הממשלה והצוות הזה יוקם, צוות המטה היישומי, אז אנחנו נעבוד מולו ובמקביל עובדים מול יתר משרדי הממשלה. אלו שלושת המשימות שאנחנו עוסקים בהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה ניר, כן הייתי רוצה שבאחת הפגישות תציגו את ה-dashboard הזה בצורה מעניינת איך זה עובד. בהיבט של כיתות הכוננות, צריך להאיץ להתרחב אחורה, לגמור את צמודי הגדר וגם מה שביקשנו שם נשק מחלקתי, יותר עוצמה, חלקם קיבלו מאגים, אבל הם צריכים עוד כמה אלמנטים. גם נושא הקשר האישי, מכשירי קשר. בקיצור, יש שם כמה בעיות שצריך להאיץ אותם. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> מיכאל, אבל גם היה קיצוץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה קיצוץ? << אורח >> ניר בן דוד: << אורח >> מקצצים את כיתות הכוננות. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> היה קיצוץ בכיתות הכוננות עכשיו, לא לפני חודשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נרי, אני מדבר על תפוחים אתה שולף לי תפוזים. אני דיברתי על ציוד עכשיו אתה מדבר על ימי מילואים. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> זה גם וגם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, לא. כיתת הכוננות לא מקוצצת. מי מגויס למילואים מלא? זאת השאלה. כמובן צמודי גדר לא מקוצצים הם נשארים בתקן מלא. מי שהוא לא צמוד גדר קיצצו אותו לארבע או משהו כזה. ביקשתי מהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה להגדיל את המספר ל-6-8 שזה כוח צבאי יותר טוב, במיוחד ביום כשאין זמינות של אנשים אחרים הם יהיו חייבים להישאר שם, כי אנשים כיתות הכוננות חוזרים בלילה הביתה. הדבר הזה נבחן ולדעתי תיקנו. במקומות כמו הגבול המזרחי גם ביטלנו קיצוץ של כיתות הכוננות והשארנו את התקן. לדבר הזה יש עלויות ואנחנו עם יד על הדופק. בוועדה אחרת, חוץ וביטחון, אני אחראי על הדבר הזה ואני עוסק בפרטים, אבל הגדלנו בחזרה חלק מהמספרים. כן, המענקים לשימור עובדים? << אורח >> יוסף חיים דיאמנט: << אורח >> כמו שאנחנו יודעים מהתקופה של הזכאות כרגע מה שהיה בהחלטה זה מינואר עד יוני. אנחנו לא יודעים אם יהיה המשך לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי, עד יוני יש את המענקים האלה? << אורח >> יוסף חיים דיאמנט: << אורח >> עד יוני כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב מאוד, תשובה טובה. תכניס את זה להחלטת הממשלה כי המלחמה לא נגמרה. תעשה את זה עד דצמבר שיהיה שקט לתעשייה, שלא ידאגו. שלא נרדוף אחרי התאריכים, שתהיה לפחות יציבות. << אורח >> יוסף חיים דיאמנט: << אורח >> זה נבחן בכל חודש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, תקשיב. אני יודע שאתה עוד לא סמנכ"ל המשרד, מאחל לך שתהיה. אבל לפעמים עובד זוטר יש לו היגיון פשוט, תמליץ להם לעגן בתיקוני החלטת הממשלה כמה חודשים קדימה של המענקים האלה שלא יהיה ספק לגביהם, כי זה מאוד עוזר לשמור את העובדים. << אורח >> יוסף חיים דיאמנט: << אורח >> בהתאם לרשימת הישובים המפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אני מכיר. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> כן כמובן. אני כבר לא יכול לשמוע את זה, זה פשוט מתסכל לבוא לפה. אני שומע משרד אחרי משרד איך לא מבינים את האירוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? הם אמרו תשעה קילומטרים, משרד הביטחון אמר תשעה, הוא אמר תשעה קילומטרים. משרד הביטחון מתייחס לא רק לארבעה קילומטרים ולא לחמישה. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> כשיגיע תורי לדבר אני אדבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם יגיע תורך. היום קשה. כן? << אורח >> אבי סנדר: << אורח >> אבי סנדר, מנהל תחום חוסן קהילתי בשירות לעבודה במשרד הרווחה והביטחון החברתי. ראשית, אנחנו שותפים עם משרד הבריאות – כפי שעמיתתי ציינה – במרכזי החוסן ובשלוחות שמפותחות שם. כפי שנאמר אנחנו עוסקים כבר שנים רבות בנושא החוסן הקהילתי באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים והעובדים הסוציאליים הקהילתיים. יש פריסה של צוותי צח"י, צוותי חוסן וחירום יישוביים בכלל המועצות האזוריות בצפון. במלונות שאליהם פונו הוקמו צוותי צח"מ, צוות חוסן וחירום מלוני, מתוך ההבנה שפגישת הכוחות, אם אנחנו רוצים שלאנשים תהיה תקווה והתמודדות עם מצב אי הוודאות המתמשך, אנשים צריכים להיות אקטיביים ולעודד את המנהיגות הקהילתית שקיימת ביישובים שפונו עדיין חלק ובעיקר ביישובים שלא פונו ובמלונות. גם אנחנו עכשיו דרך פעילות משותפת עם קרן שח"ף מתחילים לפתח צוותי חוסן וחירום שכונתיים ששנים רבות חיכינו להזדמנות ולצערנו כרגע היא נוצרת ביישובים העירוניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין, בעירוני זה באמת פחות מפותח. ראינו מה קרה באופקים, ראינו מה קורה לעיר שלא מוכנה למצב הזה. גמזו, בבקשה. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> אני חייב להגיד שמאוד מתסכל לבוא לפה, היום הבאתי גם את הבן שלי שיראה את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי ניתן לו לדבר? בוא תגיד כמה מילים. בוא לידי, את אבא כבר שמענו מספיק. איך קוראים לך? יש פיוט בסוכות שנקרא סוכה ולולב אבל אחת השורות שם זה נועם דרכיו לנו הודיע, אז נועם זה בן אדם שהוא בנועם, בבקשה, תשתף אותנו נער. << אורח >> נועם גמזו: << אורח >> אין חיים רגילים, אני קם בבוקר לבית ספר לדוגמה, אני לא קם עם שעון כמו שכולכם קמים, אני קם עם אזעקה או בום או משהו כזה. אין חיים שונים כמו שאתם מנסים לתאר את זה או כמו ששמעתי פה לפחות שכאילו מ-0-5 יש חיים מסוימים ומחמש ומעלה יש חיים אחרים לגמרי. זה לא ככה. החיים שלי וחיים של מי ש-300 מטרים ממני הם אותם חיים, שנינו עם אותם טילים, אותן אזעקות, אותם בתי ספר, אותו עיר, לא שונה. אותם חוגים, אותם חברים, אנחנו לא אנשים שונים. ומה ששמעתי פה שמתייחסים לכל מי שה-0-5 ובין מי ש-300 מטרים אחרי בצורה שונה לגמרי, שזה לא דבר שצריך לקרות לפי ההיגיון שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם בית ספר? << אורח >> נועם גמזו: << אורח >> אני רוצה לספר לך אירוע שקרה יום אחד בבית הספר. באנו לבית הספר בליווי כיתת כוננות, הייתה אזעקה בדרך, המשכנו קדימה אחרי האזעקה – כמובן נשכבים, רצים, כל זה באפס שניות לא צריך להגיד – הלכנו לבית הספר, היה מבחן בגרות בהיסטוריה, שלושה נושאים, אחד מהם חצי למדנו לבגרות, 30%. אחרי זה היה אנגלית כי היום הוא בסך הכול שלוש שעות, ארבע וחמש יחידות ביחד, 60 תלמידים מורה אחת כיתה אחת, לבגרות, אני כיתה י'. יום שקרה בבית הספר, זה לא דבר שצריך לקרות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתוק אתה נועם, אני חושב לפטר את אבא שלך. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בפורום למען הצפון, וגם בפגישה עם מנכ"ל רוה"מ – אני רוצה שהוא יבוא, אני רוצה שהוא יהיה איתנו. כן, נרי. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> תודה מיכאל, שלום, אני נרי מהתנועה הקיבוצית. מיכאל, קודם כול אני חושב שראוי לומר ולהעריך את המחויבות העמוקה שלך ושל הוועדה לנעשה בצפון, זה לא מובן מאליו. אני רוצה רק שתי נקודות, אחת, מה שאהרון אמר זה דבר שאנחנו חוזרים עליו כבר עשרות פגישות, עשרות ישיבות כולל פגישות בקיבוצים עצמם. יש שמונה קיבוצים בגליל העליון, בגליל המזרחי, שהם לא מפונים. בשבוע שעבר ביום שישי – אני אשלח לכם אם תרצו – פגיעה ישירה של טיל בתוך הלול בכפר סאלד, למזלנו לא היה שם מדגר וגם לא היו שם פועלים, אבל הלול הרוס לחלוטין. זאת אומרת, דיברתם פה על שירותים שניתנים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש בג"ץ תלוי ועומד בנושא. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> נכון, אבל גם הבג"ץ בהחלטת הממשלה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו הצטרפנו כחוות דעת לבג"ץ הזה. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> מיכאל, אבל תראה מה קורה בהחלטת הממשלה, הם עושים reversing לבג"ץ. זאת אומרת הם אומרים: רגע, אבל זה לא מה שאמרנו, אנחנו חוזרים אחורה לעמדה הקודמת ולא לעמדה שהם נתנו אחר כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסבנים את השופטים. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> כן. אני אומר זה א' יש 19 יישובים בגליל העליון, שזה פשוט תסלחו לי, קטסטרופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ב-19 כללת מושבים? << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> כולל הכול, גליל מערבי וגליל מזרחי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה בצפון אבל. יש לנו גם בדרום. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> כן, אני מדבר רק על דרום. יש שלושה בדרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את גבולות, אורים צאלים. יש גם למועצות אזוריות אחרות נפילה בין הכיסאות. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> נכון. אני אומר שזה משהו לא ברור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כלום, כמה זה? 30 יישובים? << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> פחות. ואני מקווה שבפגישה ביום חמישי עם יוסי שלי נקבל איזשהם תשובות וסוף-סוף נראה תוצאות בשטח כי אנחנו כבר 8.5 חודשים שומעים הבטחות. זה דבר אחד. דבר שני, ראיתי בנושא הדיון להיום על בית לוחמי הגיטאות, היית שם? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתי שם. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> פגשתי אותך גם שם, בית לוחמי הגיטאות לא קיבל פיצוי מדצמבר. בדצמבר זה היה הפיצוי האחרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה דיון בוועדת כספים. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> יהיה היום ב-13:00. בית לוחמי הגיטאות, מוסד הזיכרון והתרבות, היום נקרא לזה בגבול הצפוני של מדינת ישראל ,לא מקבל שום פיצוי הוא על סף קריסה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נילחם בשבילו. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> בעצרת האחרונה, מיכאל, היו אלפי אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתי שם. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> אני יודע, הייתי שם. הייתי חלק מהצוות של העצרת, הבאנו אלפי אנשים תחת לחימה לשם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו צריכים לעזור ללוחמי הגיטאות, זה לא מוטל בספק. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> הבית בקריסה, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> זו אמירה דרמטית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נפעל למענו ולא מוותרים. << אורח >> נרי שוטן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם יושבים שם בנימוס, בבקשה. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> קוראים לי אלי ואנחנו מייצגים את המסעדות בצפת. שמונה חודשים אנחנו מחכים שהממשלה תתייחס לצפת כאל אזור שמגיע לו מתווה פיצויים. שמחנו מאוד לראות בשבוע שעבר שהממשלה סוף-סוף הבינה שצפת זה באזור לחימה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היה פה ראש העיר, עזרנו לו קצת. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> נכון, היה פה ראש העיר ועזרתם לו ומאוד שמחנו. אבל אופס, גילינו שהמסעדות לא זכאיות לפיצוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שחיה אמרה, כן. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> אני רוצה שכבוד יושב-הראש יילחם בשבילנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עושה את זה, את רואה. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> המסעדות בצפת הן עסק תיירותי לגמרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הייתי לא מזמן בצפת והיה משמעותי מאוד. יש שם איזה בית קפה עם בחור ברסלב שמנהל אותו ושאשתו מצפת. בית קפה מצוין. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> אתה מוזמן אלינו. יש הרבה מסעדות טובות בצפת, ואני מזמינה את יושב-הראש ואנחנו ממש מבקשים שאתה תדאג לנו כי אנחנו קורסים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נלחמים, הוועדה הזאת נלחמת. אני מאמין שנצליח. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> אבל אנחנו שמונה חודשים וחצי כבר ככה. זה אד-הוק, זה עכשיו, אין לנו זמן עוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עסקי פנאי יכללו במתווה. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> אבל אדוני יושב-הראש, שמונה חודשים וחצי עסקים לא שורדים. אנשים פשוט איבדו את פרנסתם, זה לא יכול להיות. נכון שישבו פה משפחות החטופים ואין מה להשוות, אבל יש פה אנשים עצמאיים שמשלמים מיסים, שתורמים למדינה ולא יכול להיות ששוכחים אותם ולא מתייחסים אליהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את צודקת. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> אני מבקשת ממך שתילחם בשבילנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עושים את זה ונעשה את זה, לא נוותר. << אורח >> יעל אליה מדי: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מישהו חייב להגיד משהו פה? כי אני חייב לסגור את הדיון. מישהו בזום? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אני רוצה להתייחס בבקשה מיכאל, אני מתנצל אני באמצע שירות מילואים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עופר, קדימה, ידידי. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> קודם כול שמחתי לראות פה שני חבר'ה מהשירות הצבאי, גם את הדר וגם את בנדה, אני שמח שהם פה מייצגים בממשלה. כמה דגשים, אני אמנם לובש מדים אבל אני מדבר עכשיו בכובע האזרחי כמנכ"ל מחצבות כפר גלעדי וגם יושב-ראש איגוד המחצבות. כמה סוגיות שעולות פה עכשיו וחשוב שתכיר ולא דנו בזה. ביטוח אלמנטרי, מסתבר שיש בעיה עם ביטוח אלמנטרי בגלל שיש אזורים שהם מפונים, כולל מפעלי תעשייה, כולל מפעלים אחרים, ולא ניתן כרגע להגיע אליהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה הביטוי האלמנטרי? תרחיב. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אני אסביר, חברות הביטוח לא מוכנות לבטח אתרים מסוימים שבהם יש פינוי ואי אפשר לשמור עליהם או לטפל בהם או לתחזק אותם. רוצה לומר שבמקרה ואנחנו נכנסים לאירוע ביטוחי שריפה שלא נובעת מאירוע פגיעת נ"ט, אתה תמצא את עצמך בלי ביטוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מבקש ממך מכתב אל הוועדה, רשמי, מפורט, על הבעיה הזאת. אני מתכבד לפנות אישית לממונה על הביטוח ושוק ההון. לא ייתכן שהם לא יתנו גיבוי במלחמה לעסקים שבסכנה. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> בדיוק. בזמנו הממשלה נתנה פתרון דרך ענבל, חברת הביטוח שאתה מכיר אותה, שהיא מכסה את ענייני הממשלה, היא צריכה לתת פה מענה כמו שנתנו מענים בדברים אחרים, גם פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה קרה מאז? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה בזמנו? עכשיו במלחמה היה מענה שהופסק? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> לא, במלחמה אין מענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בדרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בדרום יש את המענה הזה? ובצפון אין? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה תכתוב לי את המכתב הזה, אני מתחייב לטפל. מה הדבר השני? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> הדבר הבא מענקי עידוד. כל הכבוד שנותנים את מענקי העידוד, כתעשיין, עד יוני, אבל יוני נגמר בעוד רגע, וכמו שאנחנו מכירים את הממשלה, כמו שאתה אמרת אם היא לא תפעל עכשיו להאריך את מענקי העידוד, הדבר היחידי ששומר חלק מהעובדים פה בצפון, אלה שגרים בצפון ועוד לא התפנו ואלו שהתפנו ומגיעים לעבוד בצפון – להגיע לצפון לחטוף מטח טילים אף אחד לא רוצה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נקראה מענק עידוד חזרה לעבודה, מיכאל. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> מענק העידוד לחזרה לעבודה מסתיים ביוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ההערה שלך נרשמה, אנחנו מדגישים את זה, זה חלק מסיכום הוועדה. אני באופן חריג לא מסכם היום את הדברים, הסיכום הקודם הוא בתוקף, חלק התקדם חלק לא. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> מיכאל, אני רץ עם הנקודות. הסיפור הזה של עידוד פעילויות, שמעתי את נציג רשות ההשקעות, עם כל הכבוד להיי טק, בסוף אנשים בצפון חלקם הם אנשי עבודה בידיים, לואו-טק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הוא אמר שהוא מגמיש את התחומים. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> מגמיש אבל הוא לא נכנס לתחום הלואו-טק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? לואו-טק לא יכול לקבל מענקים, שי? << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> רק אם זה פריון עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל תקשיב, הוא הסביר שלאזורים האלה עם האיום ולדעתי כפר גלעדי נופל בתוך זה, גם עסק שהוא לא מייצא ולא הייטק יכול לקבל את מענקי ההשקעות. תהיה בקשר עם שי, תדברי ביניכם. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> אני ממשיך בנקודות שהעלית פה כי הם חשובות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מה זה יעזור, כבר אמרתי את זה, עופר. אם אמרתי את זה לא צריך לחזור. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> דקה. כיתות הכוננות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתי את זה כבר נשמה, אחי, אני כל שבועיים - - << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> החלטת אלוף פיקוד צפון שהאריכה בשבועיים בסך הכול את האירוע. זה הכול, כיתות הכוננות מוארכות בשבועיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני על זה, אני בוועדת חוץ וביטחון, יש לי ועדת משנה, אני לא מוותר להם. אבל סמוך עלי שהנושא במעקב. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> שתי הנקודות האחרונות, אנחנו מבקשים כולנו בעלי העסקים והתעשייה ממס רכוש, כל נושא המקדמות להאיץ את הטיפול ולהגדיל את המקדמות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שניה, הוא אומר להאיץ טיפול ולהגדיל מקדמות. אז זה ביניכם. עופר, אני רוצה שתדבר אחרי הפגישה הזאת נעזור לך להיות בקשר עם חיה. << אורח >> נורית צור רבינו: << אורח >> אופיר רשום למפגש מחר בראש פינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא מגיע לראש פינה? מחר אתה מגיע לראש פינה ורשות המיסים תהיה שם, אז תוכל לחדד את הדבר הזה. << אורח >> עופר לוסטיג: << אורח >> דבר אחרון, כתושב הצפון וכמי שמשרת בצפון, אני חושב שיש צורך דחוף שהממשלה תתכנס ותקבל החלטה מהו מועד הארכת הפינוי ולא להשאיר את תושבי הצפון עד ה-7 ביולי כרגע במתח מה היא מתכוונת לעשות? הנושא הזה הוא מהותי בקבלת החלטות עסקיות, אישיות, ובכלל בכל מה שקשור במה שקורה פה בצפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, זו אחת הנקודות הכי קשות וכואבות ואי הוודאות הזאת פוגעת באנשים, במשפחות, בעסקים, ופה תהיה הכרעה האם אנחנו כמדינה נחושים להחזיר את התושבים בספטמבר או שהולכת להיות פה שנה אבודה גם של לימודים, גם של קהילות. זה לא יוכרע בחדר הזה אבל הקול שלך נשמע. עופר, לגבי הביטוח שזה מאוד ממוקד, תשלח לי את המכתב, אנחנו מקדם. לגבי רשות המיסים אתה תפגוש אותם גם בימים הקרובים וגם אתה יכול להיות איתי גם בקשר ישיר. אני חייב לסיים כי אנחנו מתארחים בחדר של הוועדה למעמד האישה ובעוד חמש דקות יש פה דיון. חברתי פנינה תמנו שטה מארחת אותנו כאן. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> אתה יכול להגיד רגע כי משרד ראש הממשלה לא הגיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו הולכים לפגוש את מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולשמוע ולראות מה הוא הולך להכניס? נקווה שדברים שעלו פה ייכנסו להחלטה. << אורח >> גליה חושן: << אורח >> לוחות זמנים? איפה זה עומד? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם התחייבו שעד סוף החודש תהיה טיוטה להחלטת ממשלה מעודכנת, שזה בעוד שבועיים, משהו כזה, לא? בשבוע הבא יש דיון אצלנו על הטיוטה. נועם, תודה רבה, תשמור על אופטימיות למרות הימים הקשים. תודה לכולם, אני סוגר את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:39. << סיום >>