חומר רקע
18
ביולי 2024
י״ב תמוז התשפ״ג
לכבוד
חברי/ות ועדת הכלכלה
שלום רב,
הנדון: תגובת לובי 99
להצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו )תיקון מס' 49
(, התשפ"ד-
2024
)לקראת דיון בוועדה ביום ראשון, 21/7/24
(
בשם לובי 99
)חל"צ(, אנו מתנגדים למתן הארכה נוספת במתן הקלות לבעלי רישיונות זעירים ובעלי רישיונות
זעירים ייעודיים. מדובר בהארכה המנוגדת לכוונת המחוקק, שאין לה הצדקה או הסבר מניחים את הדעת,
שפוגעת בתחרות החיונית בשוק השידורים ומשכך מנוגדת לפסיקתו של בית המשפט העליון. להלן נימוקינו
בפירוט.
1.
ב-
25/2/2018
נחקק חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו )תיקון מס' 44
(, התשע"ח-
2018
)להלן – תיקון מס'
44
(. התיקון קבע, כי בעלי רישיונות זעירים ורישיונות זעירים ייעודיים יזכו בשורה ארוכה של הקלות
בחובות הרגולטוריות ביחס לבעלי רישיונות אחרים, חלקן קבועות )ס' 71ח לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה
ורדיו, התש"ן-
1990
( וחלקן זמניות ל"תקופת מעבר" בת חמש שנים )ס' 71י)2( לאותו החוק(.
1 דברי ההסבר
לתיקון מס' 44
קובעים שתי הצדקות למתן ההטבות: "להקל את הרגולציה המוטלת על הערוצים הייעודים,
ולפתוח את שוק התקשורת לערוצים זעירים, קטנים ובינוניים נוספים."
2
2.
ביום 21/2/2023
הוארכה תקופת המעבר בשנה וחצי, עד ליום 25/8/2024
. כעת הצעת החוק מבקשת
להאריכה שוב. הארכה זו מנוגדת לכוונת המחוקק, אינה מנומקת ופוגעת באינטרס הציבורי.
3.
ראשית, ההארכה מנוגדת לכוונת המחוקק. לא בכדי חלק מההקלות ניתנו ל"תקופת מעבר" שנקצבה לחמש
שנים בלבד, בשונה מהקלות שניתנו לצמיתות. הארכה חוזרת ונשנית של תקופת המעבר מרוקנת מתוכן את
כוונת המחוקק.
4.
שנית, דברי ההסבר אינם מספקים עילה להארכת ההטבות. מדברי ההסבר לתיקון מס' 44
שצוטטו לעיל
עולה, כי לתיקון האמור היו שתי מטרות: האחת – הקלת הרגולציה על ערוצים ייעודיים, והשנייה – פתיחת
השוק לערוצים חדשים. באשר לערוצים הייעודיים, מדובר בערוצים בעלי מאפיינים ייחודיים, כגון שפה או
מורשת, ערוצים המיועדים למגזר מסוים או מוקדשים לנושא ספציפי )ס' 6א לחוק התקשורת )בזק
ושידורים(, תשמ"ב-
1982
(. דברי ההסבר לתיקון מס' 44
, שנזכרים גם בדברי ההסבר להצעת החוק שבנדון,
מכירים בחשיבותם המיוחדת ומטילים ספק בהיתכנותם הכלכלית. לעומת זאת, באשר לערוצים הזעירים,
אין הסבר למתן הטבות מלבד פתיחת שוק התקשורת עבור ערוצים חדשים. לפיכך, גם אם נכיר בצורך בסיוע
1 בין ההקלות שניתנו לתקופת המעבר: פטור מתשלום דמי רישיון לרשות השנייה, פטור מהאיסור על בעלויות צולבות בכלי
תקשורת, היתר להחזיק מעל 74%
מאמצעי השליטה ועוד.
2 הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו )תיקון מס' 44
( )אסדרת רישיונות לשידורי טלוויזיה(, התשע"ח–
2018
, בלינק
לערוצים ייעודיים, לא ברורה ההצדקה להמשך תמיכה בערוצים זעירים, שאינם עומדים על רגליהם לאחר
שש שנים ומחצה. יתרה מכך, לפי נתוני המדרוג, נראה שלפחות לגבי חלק מהערוצים הזעירים, הקלות אלו
כבר אינן נדרשות: כך למשל ערוץ 14
נמצא לעיתים קרובות במקום השני בטבלאות המדרוג.
5.
דברי ההסבר להצעת החוק שבנדון מציינים כי הליכי גיבוש לחקיקה עדכנית, שתאסדר את שוק השידורים,
נמצאים בעיצומם. גם בכך אין משום הצדקה להארכת הטבות: לא ברור אם הליכי החקיקה יושלמו, ואף
אם כן - מתי ומה יהיה תוכנו של החוק העתידי. הנחה כי בעתיד לא ידוע יחוקק חוק, שלא ברור אלו הוראות
ייכללו בו, אינה יכולה לשמש הסבר מניח את הדעת להמשך מתן הטבות לערוצים.
6.
שלישית, בעניין דומה, שעסק במתן הטבות לערוץ 10
בראשית דרכו, בית המשפט העליון פסק, כי מתן הקלות
לחלק מערוצי השידור, ולא לאחרים, פוגע בתחרות, שהיא חיונית בתחום השידורים. בית המשפט אישר
את ההקלות שנדונו באותה פרשה רק מכיוון שהן הוכרו כ'הטבות ינוקא' שניתנו לערוץ חדש, ובשל מגבלת
הזמנים ההדוקה למתן אותן הקלות )שנה או שנתיים, לפי העניין( )בג"ץ 4915/00
רשת חברת תקשורת
והפקות )1992
( בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ''ד נד)5(
451
, בעיקר סעיפים 12
,
16
לפסק הדין(. מתן הקלות
למשך שבע שנים אינו עומד בדרישות אלו, ולכן פוגע בתחרות בשוק השידורים ללא הצדקה.
לאור כל האמור, אנו מתנגדים למתן הארכה נוספת בהטבות לערוצים הייעודיים, ועוד יותר מזה - לערוצים
הזעירים.
בברכה,
עו"ד נטע דגן
לוביסטית ציבורית