חומר רקע
י
"ג אדר תשפ"ג
06
מרץ2023
:סימוכין
348462
לכבוד
ועדת שרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות
שהתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לשנים2023
ו-
2024
והצעת תקציב המדינה לשנים2023
ו-
2024
,שלום רב
הנדון: התייחסות מרכז השלטון המקומי ופורום ה-
15
למקבץ
'א של תזכירי
חוק ההסדרים לשנים
2023
ו-
2024
:סימוכין מכתבנו מיום22.02.2023
'(מס348313
)
להלן התייחסותנו ל סוגיות
במקבץ א' של תזכירי חוק ההסדרים
(בהתאם לסדר הופעתן
בטיוטת ,סדר היום של הועדה מיום02.03.2023
:)
1.
טיוטת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב
2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
1.1
.
פרק גבייה ממשלתית–
1.1.1
.
מוצע :
1.1.1.1
.
להסמיך את המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, לגבות חובות בגין
אגרות מכח חוקים שוני
ם.
התייחסותנו : אנו מתנגדים להסמכתו של המרכז לגביית קנסות לגבות
אגרות המשתלמות לרשויות המקומיות (למשל: אגרות מכח חוק רישוי
.)עסקים
1.1.1.2
.
לייצר מסלול מקל של המצאה של הודעות התראה ודרישות לתשלום חוב
.בטרם נקיטה בהליכים
התייחסותנו
: יש לייצר מסלולים מקלים מקבילים עבור הליכי גביית
.החובות של הרשויות המקומיות
1.2
.
פרק צמצום ההון השחור–
1.2.1
.
מוצע : קידומם של תיקוני חקיקה והסדרים שונים, ובהם תיקון לחוק השימוש
במזומן, התשס"ח-
2018
., במגמה לצמצם את ההון השחור והפשיעה בין היתר
מוצע לקבוע איסור על החזקת מזומן בסכום העולה על200,000
,₪
וכן חובת
דיווח
על החזקת מזומן בסכום העולה על100,000
.₪
התייחסותנו : איננו מתנגדים לשינויים המוצעים, ובלבד שתיוותר ההחרגה
לרשויות המקומיות, כגובות
תשלומי חובה, מהמגבלות של קבלת מזומן, ותקבע
החרגה של הרשויות המקומיות מהמגבלות החדשות של החזקת מזומן ודיווח
על החזקת מזומן.
2.
טיוטת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות
התקציב2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
2.1
.
פרק ייעול הליכי רישוי סביבתי–
מוצע ': לתקן את החלטת הממשלה מס1293
, מיום17.03.2022
, שעניינה אישור
טיוטת החוק לייעול הליכי רישוי סביבתי (תיקוני חקיקה), ה
תשפ"ב-
2022
, וכן לתקן
את סעיף31
לחוק אויר נקי, התשס"ח-
2008
, בהתאם לטיוטת חוק אויר נקי (תיקון
'מס3), התשפ"ב-
2022
.
להצעה זו מס' "תתי הצעות", והתייחסותנו לצדן, כמפורט להלן:
2.1.1
.
מוצע :
לקבוע כי פעילות מפעלים בעלי השפעה סביבתית משמעותית תוסדר
באמצעות
היתר אחד בלבד
שי ינתן על ידי המשרד להגנת הסביבה, לתקופה
,ארוכה
ו יכלול את כל התנאים הסביבתיים בהם נדרש לעמוד; לקבוע כי נותן
ההיתר יאזן בין הדרישות הסביבתיות השונות, ובין התועלת הסביבתית לעלות
;הכלכלית עבור עסק שנדרש להיתר פליטה מכוח חוק אוויר נקי, כל התנאים
הסביבתיים יינת נו כחלק מהיתר הפליטה, ולעסק שנדרש להיתר רעלים בדרגה
A
או בדרגהB
.כל התנאים הסביבתיים יינתנו במסגרת היתר הרעלים
יתר
העסקים הנדרשים לתנאים סביבתיים שאינם מוסדרים בהיתר
פליטה או
,בהיתר רעלים, יקבלו את התנאים הסביבתיים במסגרת רישיון העסק שלהם
או במסגרת תקנות
שיותקנו מתוקף חוק החומרים המסוכנים אם הם אינם
. לרישיון עסק
נדרשים
"שאינם
המפעל,
שינויים בפעילות
ביצוע
"משמעותיים יחויב
.יידוע מראש ולא יחייבו אישור
התייחסותנו:
,אנו מתנגדים בתוקף להצעת זו שמבקשת
להפקיע באופן מוחלט
את סמכותה של הרשות המקומית לקבוע תנאים סביבתיים לרישוי עסק
בתחומה, עבור מפעלים בעלי השפעה סביבתית משמעותי
ת.
רישוי עסקים הוא התמחות של הרשות המקומית, שמכירה את כלל
התנאים ומתחשבת בכלל השיקולים והמאפיינים המקומיים. המשרד
להגנת הסביבה לא מחזיק בכלל הידע הדרו ש לצורך קבלת החלטה
בלעדית בנושא זה ולא מחזיק בכלל כל ההיבטים וכל השיקולים הנוגעים
.לפעילות המפעל בהקשר המרחבי הספציפי בו פועל
במרחב העירוני
הבנוי והמצטופף יש חשיבות שרק הולכת וגוברת לבחינה ולצמצום
ההשפעות המזיקות של פעילות המפעלים המזהמים על האוכלוסייה
הסו בבת. יש להשאיר בידי הרשות המקומית את האפשרות להתנות
.תנאים סביבתיים ברישיון עסק
השילוב של הפקעת סמכות הרשות המקומית בתחום זה,
יחד עם הארכת
משך ההיתר,
תייצר מצב שבו רשות מקומית "תקועה" עם מפעל מזהם
.בלב אוכלוסייה למשך זמן רב, וזאת ללא כל תחנות ביניים בהיתר
לא
די לקבוע שאין צורך בעדכון ההיתר כל עוד לא בוצע שום שינוי בפעילות
,המפעל שכן בפרק זמן זה יכול שיחולו שינויים טכנולוגיים מאז שהמפעל
אימץ טכנולוגיה שהייתה מיטבית במועד הגשת הבקשה להיתר, וכן יכול
שיחולו שינויים מרחביים–
למשל מפעל שהמרחב העירוני
סביבו השתנ ה
,והצטופף או הקמתם של מפעלים נוספים ששינתה את ההשפעה
,המצרפית או
שינוי במשטר הרוחות בשל הגידול בבינוי, וכיו"
.ב
ניסיוננו מלמד אותנו שהמשרד להגנת הסביבה כבר היום לא מצליח
לעמוד בהיקף האכיפה הנדרשת כלפי המפעלים. ביטול סמכותן של
הרשויות המקומיות לקבוע ולאכוף
תנאים סביבתיים עבור עסקים
בשטחן תפגע ביכולתן לתת מענה וללהגן על תושביהן מפני נזק סביבתי
הנוצר בתחומן. כמו כן, רמת האכיפה שיכול גורם ממשלתי לבצע
במקרים רבים נמוכה מזו שמבצעת הרשות המקומית (או איגוד הערים
)שהעירייה בחרה להסמיכו לפעול מטעמה בעניין זה
ולעתים אינה
מספקת .
האחדת הרישוי מיועד
ת
,בעיקר למפעלים שנדרשים למספר אישורים
ודווקא מפעלים אלה הם בעלי ההשפעה הסביבתית המורכבת והגדולה
יותר על פי רוב, ויש הצדקה בבחינה מקצועית של גורם המקצוע
המתמחה בנושא, לפי העניין (רעלים, מזהמי אוויר וכיו"
ב). יש הצדקה
שתהליך הוצאת היתר, ובמיוחד היתר לפרק זמן ארוך, יתאם את
.פוטנציאל הנזק של העסק ככל שהמפעל
גדול יותר , עם ריבוי גורמי
סיכון, יש צורך והצדקה לבחינה מעמיקה יותר של הפגיעה לסביבה
.כתוצאה מפעילותו
,כמו כן ,ההצעה מתייחסת לכל המפעלים כאל יחידה אחת
ומא פשרת
את ההליך המקוצר הזה לכל המפעלים ללא הבטחה בין מפעלים מסוגים
שונים, למשל בין מפעלים שמרוחקים מאוכלוסייה לבין מפעלים
שנמצאים במרקם צפוף, ללא
התייחסות לתפקודם בעבר –
בין מפעלים
שהפרו את תנאי הרישיון או את הספים שנקבעו בחקיקה הסב יבתית או
דרישות סביבתיות ו.כיו"ב
בהמשך לאמור ו ביחס לאיחוד ההיתרים מכוח חוק אוויר נקי ומכוח חוק
חומרים מסוכנים–
ראשית, לא ברור מה המוצע במצב שבו מפעל נדרש
.להיתר לפי שני החוקים
,שנית לא ברור ההליך הקובע במקרה של הפרת
תנאי בהיתר– האם ייבחן לפי הוראו ת החקיקה מכוחה נקבע התנאי או
ח מכ
החקיקה מכוחה ניתן ההיתר? האם יש למהלך השפעה מבחינת
?האכיפה והענישה המנהלית
ביחס לדרישה מהרגולטור לאזן בין
השיקולים הסביבתיים והכלכליים:
ראשית, הניסוח עמום ופתוח לפרשנות רחבה. יש כאן פתח מאוד מסוכן
למתן היתר ארוך טווח למפעל מזהם "משיקולים כלכליים". לא ברו ר
האם אותם שיקולים כלכלי
ים יכללו הפנמת עלויות חיצוניות, ואם
רק
למדינה או רק לרשות המקומית או גם וגם", יש את סמכות ה"איזון.
שנית, יש הרבה שיקולים נוספים שיש לאזן ביניהם–
לא רק שיקולים
,כלכליים. שיקולי פיתוח עירוני עתידי של המרחב, שיקולים בריאותיים
שיקולים חברתיים., ועוד
ברי כי המנגנון המוצע לא כולל ה)גנות מספקות על הציבור (התושבים ,
.הנדרשות כדי לאזן את הסיכונים שנובעים מההצעה
,כמו כן ההצעה לא כוללת כל מנגנון פיצוי ,
במקרה שבו מחליטה
הממשלה לא
פשר למפעל מזהם להתחיל –
או להמשיך–
לפעול בלב
רשות מקומית, מ"שיקו."לים כלכליים
הממשלה מחליטה, והרשות
המקומית ותושביה נותרים עם הנזקים, ללא כל פיצוי על ההחלטה
."לאזן" בין השיקולים
מוצע ,: בהעדר החלטה של המשרד להגנת הסביבה בעניין חידוש היתר קיים עד
למועד פקיעת ההיתר, יישאר ההיתר בתוקף למשך שנה נוספת עם אפשרות
להאריך בעוד.חצי שנה נוספת במקרים חריגים
התייחסותנו : אנו מתנגדים למנגנון ההארכה האוטומטית של היתר במצב של
העדר מענה ע"י הרגולטור, אשר משקף חשש כי אותו רגולטור לא יעמוד בפרץ
הבקשות, ועלול ליצור מצב של מתן היתר בפועל, למפעל מזהם, לפרק זמן ארוך
,במיוחד. תחת זאת
יש להגדיר
,מנגנון שיגדיר פרק זמן לפני פקיעת ההיתר
במסגרתו תוגש בקשה חדשה, ולא לעודד הגשה ברגע האחרון
במטרה לקבל
הארכה אוטומטית.
2.1.2
.
מוצע :
,בעל היתר יוכל להשיג על תנאי ההיתר ,בפני המשרד להגנת הסביבה
מתוקף אחת העילות
הבאות ,: פער בין עלות לתועלת, סוגיות של לוחות זמנים
פער
בין הדרישה לבין דרישות באיחוד האירופי או בין דרישות בעסקים דומים
.בישראל
התייחסותנו : מנגנון ההשגה עמום ופרוץ מדי, ולא מספק את האיזונים
.הנדרשים לצורך מניעת הפגיעה הסביבתית והבריאותית
למצער,
יש לקבוע
חובת התייעצות עם הרשות המקומית בכל התהליך–
גם ההחלטה על
מתן
הרישיון וגם ההחלטה על קבלה או דחייה של הערר ,
ובמקרה של קבלה–
קביעת
.התנאים המעודכנים
כמו כן, יש לקבוע חובות ואמות מידה ברורות בכל הנוגע
.לפרסום הבקשה והעילה, ההחלטה וההנמקה של הרגולטור
בעניין העילות לערעור/השגה–
יש לסייג את העילה של אי הלימה
לדרישו ת
.הנהוגות באיחוד האירופי
לא בכל מקרה הדרישות האירופאיות הן מתאימות
במדויק לתנאים המקומיים. כמו כן יש למחוק את העילה הנוגעת לדרישות
השונות מדרישה שניתנה לבעל הית ר אחר בישראל שמאפייניו דומים–
,ראשית
גם בתוך שטח
המדינה תתכן שונות בנסיבות שלא נובעת משונות בא ופי בעל
ההי
תר, אל א משונות
בנסיבות אחרות
של המרחב (מרחב צפוף ומאוכלס לעומת
מרחב פתוח, משטר הרוחות, קרב
ה לאתרי טבע וסביבה רגישים וכיו"ב , תכניות
,פיתוח עתידיות וכו'). זאת ועוד
עילה זו יכולה להפוך ל חסם בפני טיוב ודיוק
הדרישות לאורך שנות היישום.
2.1.3
.
מוצע :
לקבוע כי בכל הנוגע להזרמת זיהום למקורות מים–
הזרמה ישירות
לשפך נחל
ת דרש
ב היתר רק מכוח החוק למניעת זיהום ים (ולא יידרש להיתר
.)הזרמה לנחל בנוסף
התייחסותנו :זיהום נחלים וים ה
וא בעיה חמורה בישראל ,שהולכת
,ומצטופפת
סובלת ממחסור קיצוני במים מתוקים טבעיים ומיעוט
אזור י נופש עירוני
,ומטרופוליני
ו מסתמכת על התפלה ושאיבת מי תהום. בעניין זה יש לנקוט יתר
זהירות ולא לצמצם את הדרישות. הזרמה לשפך נחל מזהמת גם את הנחל וגם
,את הים. השינוי המוצע פותח פתח להמשך זיהום
ל-"ייבוש" ה קרן למניעת
זיהום ים ונחלים, ולהשתת יתר עלויות טיפול על
הרשות המקומית / רשות
הנחל. יוזכר כי התשלום בגין הזרמה לים משמשים לתמיכה בפעילות הרשויות
החופיות, בין היתר ל
צ ורך הצטיידות וסיוע בטיפול במקרים של זיהום ים, ואין
הצדקה לפגוע בהם.
אם בכלל, יש לפעול ל
איחוד ההיתרים, ובמסגרת זו , יש להגדיר מתווה ומנגנון
ברור ומוס
דר לממשוק התהליכים, שמייצר שקיפות,
לכל הפחות לרשות
המקומית, חובת התייעצות עימה, וקביעה ברורה בעניין חובת ההתיי עצות עם
כלל הגורמים הרלוונטיים –
האם היתרי ההזרמה לים ולנחל מפורסמים מבעוד
מועד או בדיעבד? האם ההליכים זהים? האם האיחוד בינם יפגע במרכיב
אינהרנטי
של השני? אין לקדם חלק זה ללא בחינה מעמיקה של נושא זה, ו הנוסח
,של התזכיר שפורסם בעבר
.לא מתייחס להיבטים אלה ולא מפרט
2.1.4
.
מוצע :חוק אוויר נקי לא יחייב גורם המחויב בהיתר פליטה להוציא היתר,
אם
.הוכיח שבפועל עמד בספי הפליטה הקבועים בחוק
התייחסותנו : אנו מתנגדים להצעה זו, ודאי בניסוחה הנוכחי העמום, אשר לא
מבהיר כיצד תבוצע ההוכחה, כיצד מוגדרת ונמדדת עמידה בספי הפליטה
(
?ממוצע רב שנתי אפס חריגות?), ולא מבהיר מה הדין במקרה שבו אותו גורם
מזהם "הוכיח" את הנדרש, לא נדרש בהיתר והמשיך לפעול, ובפועל עבר את ספי
הפליטה האמורי ם–
מהו המנגנון לבחינת הצורך בהיתר מחדש? מהו המנגנון
,שמכוחו מבוצעת אכיפה כלפי אותו גורם אם לא הפר תנאי בהיתר? הצעה זו
בשילוב ההצעות לעיל, מפקירה את התושבים הגרים בסמיכות למפעלים
מזהמים, ללא יצירת ההגנות החזקות הנדרשות כדי לאזן שינויים אלה, וללא
מנגנונים ב.רורים להבטחת העמידה בתנאים סביבתיים
2.2
.
פרק שונות –
2.2.1
.
בתיקון לחוק המים
מוצע : לבטל הקביעה כי הפרת הוראות ברשיון מהווה
.עבירה פלילית
התייחסותנו: מדברי ההסבר עולה כי הרצון לבטל את ההוראה העונשית
נובע
מחוסר רצון של רשות המים להצטרך להביא את הכללים שהיא קובעת, לאישור
.ועדה פרלמנטרית
הגם שאנו תומכים בביטולה של ההוראה העונשית כנגד מי שמפר הוראות
ברשיון, הרי שאנו מתנגדים נחרצות לביטול הצורך בהבאת כללים לאישור ועדה
פרלמנטרית. לדידנו, כל כלל מצריך בחינ ,ה של נבחרי הציבור בשלטון המרכזי
,שכן הם המוסמכים והגורם המתאים לבחון את כלל השיקולים הרלוונטיים
ולא רק מועצת רשות המים, הרואה את הדברים בפריזמה המקצועית הצרה
.והמצומצמת לתחומי סמכותה
2.3
.
פרק רכב חשמלי
)'(חלק א–
2.3.1
.
בסעיף1 מוצע :
הוספת מתקני השנאה, חדר שנאים ותחנת משנה להגדרת "צרכי
ציבור" שבסעיף188
()(ב1)
.לחוק התו"ב
התייחסותנו : אנו מתנגדים להוספת מתקני השנאה, חדר שנאים ותחנת משנה
להגדרת "צרכי ציבור" שבסעיף188
לחוק התו"ב. מדובר במתקנים שנכון וצריך
להכניסם למגרשים הפרטיים, ולא להקצות את המגרשים הציבוריים המעטי ם
הקיימים, לטובת יעודים אלה , וזאת לאור התחרות ההולכת וגוברת על המרחב
הציבורי– משאב במחסור שהולך ומחמיר, כאמור לעיל.
זה לא מכבר הגענו להסכמות עם חברת החשמל,
על הסכמי חכירה לחדרי
השנאה ,. אין שום הצדקה לשינוי המבוקש לתכנון ולהפקעת שטחים לחדרי
השנאה, על חשבון צרכי ציבור אחרים, חשובים לא פחות.
אנו מתקוממים על הרצון לקבוע את מתקני ההשנאה, חדרי ההשנאה ותחנות
,המשנה לרשימת "השימושים הממשלתיים", שבעקבות חוק ההסדרים האחרון
שינוי מהם מצריך הליך מורכב (ולדעתנו–
לא ראוי). כפי שצוין לעיל–
יש
להותיר את השימושים האמורים
.שלא בשטחי ציבור
2.3.2
.
בסעיף2
מוצע : לפטור מרשיון מתקני יצור קטנים (יצור בהיקף של עד16
מגוואט או הספק גבוה יותר שקבעה רשות החשמל בכללים, באישור שר
האנרגיה), אם מתקן היצור מוכר את החשמל לבעל רשיון לפי חוק משק
.החשמל
התייחסותנו
: ככל שמתקנים כאמור פטורים גם מהיתר , הרי שיש ליידע את
.הועדה המקומית ואת הרשות המקומית בטרם ביצוע העבודות ולאחריהן
2.4
.
פרק התחדשות עירונית
)'(חלק א –
2.4.1
.
מוצע :
לחדש את הוראת השעה שנקבעה, במסגרת תיקון117
לחוק התכנון
והבניה, התשכ"ה-
1965
, בסעיף147
(י) לחוק, לעניין מתן הקלה לפיצול דירה
צמודת
.קרקע קיימת, למשך שנתיים מיום כניסתו של תיקון חקיקה זה לתוקף
בנוסף, מוצע לאפשר במסגרת הקלה כאמור, לאשר גם תוספת שטחי בניה לצורך
הוספת יחידת דיור, בהיקף של עד45
מ"ר.
התייחסותנו : אנו מתנגדים בתוקף להצעה. ככלל, איננו תומכים בקידום תכנון
בהליך של הקלה. יש לת כנן בדרך המלך, ולא תוך שימוש בקיצורי דרך. גם
לפיצול דירות יש השלכות שצריך לבחון, באופן שלא תמיד נבחן בהליך של
:הקלה, כאמור לעיל, ויש לו השפעות תפעוליות נוספות (בתחום הפסולת, למשל
'מס
כלי האצירה שיש לספק, שינוי הפריס.)'ה של הפח הכתום וכו
חוק פיצול דירות בצמ
ודי קרקע
, בנוסחו המקורי
הוא חוק שעבר תוך ליבון ושיח
איתנו
, בשים לב לקשיים שהעלינו לעיל . בסופו של יום, לא מצאנו שנעשה בו
.שימוש נרחב
,מבלי לגרוע מהאמור לעיל ולמען הסר ספק אנחנו מתנגדים לכל הרחבה של
יכולות השימוש בהקלה, המפורטות בתזכיר, ובכלל זה הוספת מסלול של
הוספת דירות והרחבת האפשרות לעשות שימוש בפיצול (והוספת) דירות בצמודי
קרקע ביישובים עליהם חלות מגבלות היקף יח"ד בתמ"א35
(מעבר להרחבה
שבוצעה ביחס ליישובים כאמור במחוזות.)צפון ודרום
2.5
.
פרק
ייעול התחבורה הציבורית –
2.5.1
.
בסעיף1
מוצע :
לתקן את סעיף61
ח לפקודת התעבורה [נוסח חדש], כך
שהמפקחים עובדי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יוכלו לאכוף עבירות
נת"צים ונתיבים רבי תפוסה
, לא רק באמצעות מצלמות.
התייחסותנו:
נדרשת הרחבת סמכות לאכיפה ישירה/פיזית
של עבירות נת"צים
ונתיבים רבי תפוסה, גם לפקחים העירוניים.
2.5.2
.
בסעיף2
מוצע :
לתקן את חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים
ריקים), התשמ"ז-
1987, כך ש
ייקבע הסדר ומסלול בנוגע ל
חניית אוטובוס
ים
ציבורי
ים.
התייחסותנו : אנו מברכים
על התיקון, שצריך לקחת בחשבון גם את
הקביעות
בעת"מ20952-09-22
'ריטרסקי נ' הועדה המקומית לתו"ב ת"א ואח (
2.10.22
,)
בפרט מקום בו נדרשות עבודות מסיביות להכשרת המגרש / עבודות הטעונות
היתר בניה.
ואולם
יש להבנות סמכות זו באופן הנותן
בידי הרשויות המקומיות
את מלוא
ה
כלים לקבוע אם מגרש החניה לגביו ניתן צו, יכלול אוטובוסים אם
לאו (או
יהיה מי)ועד אך ורק לחניית תחבורה אוטובוסים ציבוריים
. זאת משום ש רוב
,המגרשים, בפרט בערי המרכז, מצויים בתוך מרכזי הערים, בסמוך למגורים
כאשר הרשות עושה שימוש במגרשים אלו לרווחת התושבים ובד"כ מ
גבילה
את
החניה לרכבים פרטיים (מתחת ל-4
)טון , בכדי שלא לאפשר מפגעי רעש וזיהום
.אוויר בתוך העיר, בסמוך למגורים
יש לוודא כי גם לאחר התיקון, הרשויות יוכלו להמשיך להפעיל שיקול דעת
.כאמור, ולקבוע כל מגרש לפי עניינו והצרכים הרלוונטיים בסביבותיו
3.
טיוטת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב
2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
3.1
.
פרק צעדי מיסוי בתחום הדיור–
3.1.1
.
'בסימן א
מוצע
ים :תיקוני מיסוי לעניין התחדשות עירונית ,ובכלל זאת:
;עסקאות שנעשות עם דייר שהוא קשיש עסקאות שבהן ניתנות ל דייר תמורה
כספית;נוספת עסקאות ע ;ל ידי בעלי דירות מרובות בבניין מכירת זכויות ליזם
ממשיך בין הסכם המכירה ליום המכירה כהגדרתו בחוק ;
הטבות המס אשר
יינתנו להסדר אשר
נועד להחליף את תכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים
קיימים מפני רעידות אדמה (תמ"א38
)
, אשר קבוע בסעיף70א לחוק התכנו ן
והבנייה, התשכ"ח-
1965
.
התייחסותנו : אנו מברכים על תיקוני המיסוי אשר יכולים לקדם התייעלות
כלכלית של פרויקטים של התחדשות עירונית. המדובר במטלה
לאומית , ומן
הראוי הוא כי המדינה (ולא הרשויות המקומיות) תתגייס לעידוד פרויקטים
.אלה, גם תוך ויתור על הכנסותיה
3.1.2
.
בסימן'ב :
3.1.2.1
.
מוצע : הרחבת פעילות קרנות הריט ועידוד שוק השכירות להשכרה ארוכת
טווח.
התייחסותנו:
אנו רואים חשיבות גדולה בעידוד שוק השכירות ארוכת
הטווח, ומברכים על תיקוני חקיקה שיסייעו לכדאיות הכלכלית. מתוך כך,
אנו סבורים כי יש להחיל ,את ההטבות שבהצעת החוק מגוון פרויקטים
ויוזמות לדיור להשכרה,
.שלא רק במסגרת חוק העידוד וקרנות ריט
3.1.2.2
.
מוצע :
.ביטול הפטור מחובות דיווח על הכנסות מהשכרת דירה למגורים
התייחסותנו :
אנו תומכים בביטול הפטור
כאמור ,מתוך תכלית של קידום
החלטות מבוססות ידע הנצבר במסגרת מרשם שכירויות,
ומציעים כי
למידע הנאסף לגבי הדירה וגובה דמי השכירות, יתווסף גם מרכיב של משך
.הסכם השכירות
כמו כן ומתוך אותה תכלית אמורה, נכון לדעתנו להטיל חובת פרסום של
,נתונים אלה, בדומה לנעשה ע"י רשות המיסים בעסקאות מכר של דירות
וזאת במטרה לייצר שקיפות במידע ולתרום לק.יומו של שוק משוכלל
אין בהתייחסות זו לגרוע מהתייחסויות נוספות שנעביר למקבץ תזכירים זה ו/או לתזכירים
אחרים
שיועלו בעת הכנת חוק ההסדרים ו/או חוק התקציב לשנים2023
ו-
2024
.
,בברכה
עו"ד איתן אטיה
שלמה דולברג
מנהל כללי
מנהל כללי
פורום ה-
15
מרכז השלטון המקומי
העתקים:
'מר בצלאל סמוטריץ- שר האוצר
ח"כ מיכאל מלכיאלי- מ"מ שר הפנים
ח"כ יעקב אשר- יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
מר חיים ביבס- ראש עירי
י
ת מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי
מר שי חג'ג'-
ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז השלטון
האזורי
מר רון חולדאי- ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר פורום ה-
15
מר יוסי שלי- מנכ"ל משרד ראש הממשלה
עו"ד שלומי הייזלר- מנכ"ל משרד האוצר
מר
רונן פרץ- מנכ"ל משרד הפנים
מר איציק אשכנזי- מנכ"ל
מרכז השלטון
האזורי
מר יוגב גרדוס- הממונה על התקציבים, משרד האוצר
סגני הממונה על התקציבים במשרד האוצר
רו"ח תומר ב
יטון-
,מנהל המינהל לשלטון מקומי
משרד הפנים
מר דורון מילברג- מנכ"ל עירי
י ת
ראשון לציון ויו"ר איגוד המנכ"לים
גב' לירון דורון לוי- משנה למנכ"ל, מרכז השלטון המקומ
י
עו
"ד מירה סל
ומון- ראש מינהל משפט וכנסת, מ
רכז השלטון המקומי
עו"ד עוזי סלמן- יועמ"ש עירית תל אביב יפו ויו"ר איחוד היועמ"שים
מר צחי כץ- מהנדס עירית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר איגוד המהנדסים
מר רותם ברמלי- רכז רשויות מקומיות, אגף תקציבים, משרד האוצר
רו"ח אריה
ברדוגו- גזבר עיריית בית שמש ויו"ר איגוד הגזברים
גב' ענת לובזנס- ראש מינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי
מר עמיחי דרורי- מנהל תחום תשתיות ופיתוח עירוני ומ"מ מנהל מינהל כלכלה
, מ
ש"מ
גב' מאיה קרבטרי- מנהלת מחלקת סביבה, אקלים ותכנון, פורום ה-
15
גב' הילה זהבי- כלכלנ
ית במינהל כלכלה, מרכז השלטון המקומי
גב' הילה אקרמן-
ראש תחום חקלאות, איכות סביבה וקיימות, מרכז השלטון
האזורי