חומר רקע

30/05/2024 :לכבוד שר,הבריאות אוריאל בוסו מנכ"ל משרד,הבריאות משה בר סימן טוב :הנדון מענים רגשיים למשפחות משרתי המילואים בעקבות מלחמת חרבות ברזל מלחמת ׳חרבות ברזל׳ הולכת,ומתארכת ומסתמנת כאחת המלחמות הארוכות בתולדות.המדינה המציאות ,שלנו נשות ומשפחות אנ שי,המילואים הופכת מתקופה זמנית מאתגרת לשגרה.קשה,כעת עם תום ימי ,ההפוגה כאשר,צה"ל המשק והעורף נערכים למערכה,ארוכה אנו מבקשות להיערך בהתאם ולתת מענה גם ,עבורנו כי החוסן של החיילים בחזית תלוי במידה רמתוךהכרהבה גם בחוסן בני המשפחה.שבעורף יקירנו נעדרים מהבית לתקופה,ממושכת תוך שהם מסכנים את גופם ונפשם למען כלל אזרחי.המדינה היעדרותם של משרתי המילואים מהבית גוררת השלכות מרחיקות לכת על התא.המשפחתי המשמעות של גיוס בני הזוג שלנו היא מעבר למציאות בה אנו אחראיות לבדנו לתפעול משק הבית וגידול הילדים תוך התמודדות עם בעיות רגשיות וחינוכיות וזאת במקביל לניסיון להמשיך ולשמור על מקורות הפרנסה שלנו וחיזוק הזוג-בני .שבחזית ״פורום נשות המילואימניקים-נלחמות על,הבית״ הוקם כחודש לאחר תחילת,המלחמה מתוך הבנת הפערים אשר הוצגו.לעיל בהתאם,לכך בנינו קהילה אשר מונה מעל-ל6,000נשות מילואימניקים ואנו מייצגות כ 100,000 .משפחות כחלק משגרת הפעילות של,הפורום אנו בקשר ישיר ורציף עם קהילת משפחות המילואים בעזרת פלטפורמות שונות ברשתות.החברתיות מתוך,כך,לצערנו אנו נחשפות למקרים קשים וכואבים אשר מגיעים:לפתחנו משפחות רבות החוות התמודדות קשה בשל העומס הרגשי והמנטלי כתוצאה משירות המילואים הממושך של בן/בת,הזוג חלקן אף מגיעות ממש לסף.משבר כמו,כן עם חזרתם של חלק ממשרתי,המילואים מתעוררים קשיים נוספים וניכר כי הניתוק מ"שדה"הקרב משפיע באופן ישיר על תחומים רבים בחייו של משרת,המילואים אך לא פחות מכך-משפיע על המשפחה .כולה השלכות הלחימה מתבטאות בקשיים,בזוגיות קשיים בתפקוד,הורי קשיים בתפקוד המנטלי בבית ,ובעבודה ובמקרי קיצון אף קיים חשש ממשי לאלימות.במשפחה אי,לכך ומתוך הבנה שהמערכה טרם,הסתיימה ואף עתידה להימשך תקופה בלתי,מבוטלת אנו מבקשות להיערך בהתאם ולתת מענה רגשי הוליסטי וראוי למשפחות;המילואים עבורנו ועבור,ילדינו מתוך הכרה כי חוסנם של החיילים בחזית תלוי במידה רבה בחוסנה של המשפחה.שבעורף לצורך קבלת תמונת מצב של המצב בו נתונות משפחות,המגוייסים יצרנו סקר1שהופץ לקהילת נשות המילואימניקים באמצעות הרשתות,החברתיות עליו השיבו-כ500נשים המצביע על תחושות קשות,מהשטח הראשונה בהם היא כי נשים רבות חוות קשיים בשגרת יום-היום( 78% ,)וחלקן לא מרגישות כי הצליחו לקבל תמיכה ממשפחה או מחברים( 31% .) הסקר מצביע על המצב הריגשי של בני/ות,הזוג ניכר כי נשים רבות מתקשות להתמודד עם רגשותיהן בתקופה השירות( 26% ,)רבות הרגישו צורך בסיוע נפשי( 50% )למרות שחלק ניכר הרגישו כי לא קיבלו סיוע רגשי מותאם כאשר הזדקקו לו( 39% .)כחלק,מהסקר17נשים העידו כי היו להן מחשבות על פגיעה .עצמית נוסף על,כך כאשר נשאלו לגבי תחושותיהן לגבי האפשרות של חזרתו של בן/ת הזוג לשירות מילואים ,בשנית נשים העידו כי הן חשות,דאגה,חרדה עצב,ויאוש ניכר כי הן לא מוכנות רגשית להתמודד עם חזרתו של בן/ת הזוג לשירות המילואים וכי הן צופות קשיים משמעותיים יותר בתקופת השירות הבאה בהשוואה.לראשונה ניתן להסיק מכך כי בני/ות הזוג של משרתי המילואים חוות קשיים רגשיים משמעותיים וכי הידיעה שצפוי שירות מילואים נוסף מעלה אצלן חששות אשר יש לשים עליהן את הדעת ולטפל.בהן הורי הילדים המגוייסים הצביעו על ה השפעות הרגשיות של ההיעדרות,הממושכת אשר באו לידי ביטוי בתגובות של,מתח,חרדה קשיי שינה,וזעם ועל כך שילדיהם הגיבו בקשיי התנהגות המאופיינים בבכי לא ,מוסבר קשיים בין,אחים קשיים חברתיים,ולימודיים והעידו כי אינם יודעים למי לפנות עבור קבלת סיוע ריגשי לילד( 53% .) לאור כל,האמור אנו מבקשות להעלות על סדר היום ולקדם מענים מטעם המדינה בהקדם האפשרי לצרכים הרגשיים של משפחות,המילואים אשר התגבשו והתגברו עקב התגייסות המשפחה לטובת בטחון .המדינה המדינה יצרה אוכלוסיית יעד חדשה הדורשת מענה רגשי,מותאם ועל כן נדרש לייצר התייחסות מובחנת למשפחות המגויסות ונתיבי טיפול בהתאם לפרופיל ההתמודדויות והקשיים.להלן לאור השוני בצרכים ובמענים,הנדרשים נבקש לבצע הבחנה בין צרכי,הילדים לבין צרכי בת הזוג ו/או הצרכים,הזוגיים לכל אחד יש לאפשר דרכי טיפול.מותאמות 1 .ילדי משפחות המגויסים מתמודדים עם היעדרות ממושכת של אחד,ההורים המשפיעה באופן אחר על ילדים בגילאים שונים ובשל כך מצריכה דרכי טיפול מותאמות לקשיים העולים בכל,גיל תוך דגש על המסגרות החינוכיות ואפשרויות טיפול.בקהילה ילדי הגיל הרך אינם מודעים למצב הביטחוני וסובלים מחוסר,וודאות ואילו הילדים הצעירים ובני הנוער הינם בעלי יכולת הבנה של משמעות המצב,הביטחוני ורבים מהם אף חשופים ברמות שונות לחדשות או לתכנים אלימים ברשתות החברתיות ללא כלים.להתמודדות 1הסקר אינו מתוקף אך נוצר כדי לשקף תמונה ראשונית 2 .בני הזוג של משרת המילואים נושאים בעומס,תפקודי מנטלי ורגשי בשל האחריות הבלעדית על משק,הבית גידול הילדים והמחויבות למקום העבודה וחלקם אף חווים חרדה יומית-יום לאיבוד היקר.להם הם מתמודדים לבדם עם ההשלכות,הכלכליות חוסר שגרה וחוסר,וודאות ונושאים את המתח הכרוך בכך לתקופה,ממושכת כל זאת תוך ידיעה שמשרת המילואים עשוי להיקרא לדגל בשנית בהתאם למצב.הביטחוני נשיאת,המתח החרדה והעומס לאורך זמן שוחקת וגוררת השפעות על יכולת התפקוד התקין גם כבן/ת,זוג כהורה וכאדם,עובד על כן נדרש לקדם טיפול ייחודי לבני הזוג של משרתי.המילואים 3.משרתי המילואים המסיימים את,שירותם אשר בחלקם עברו חווית,לחימה מתמודדים עם קשיים בחזרה לשגרה לאחר תקופה ממושכת של ניתוק,מהבית עומס מנטלי ומתח,נפשי ו נדרשים לקבלת מענה ריגשי כחלק מראייה הוליסטית שלהם בתוך המכלול המשפחתי וכאדם.פרטי 4 .בשל הנתק,הממושך המציאות הנפרדת וההתמודדות המקבילה של בני הזוג במהלך תקופת הגיוס נוצרות השפעות על מערכת היחסים של בני.הזוג בכדי לאפשר תהליך שיקום וריפוי אמיתי אצל כל בני,המשפחה יש לאפשר טיפול באתגרים הזוגיים שמתהווים עקב השירות.הממושך בצל המלחמה ולאור הגיוס,הממושך נוצרה אוכלוסיית יעד חדשה הטעונה התייחסות.מותאמת בעבר לא נלקחו בחשבון המחירים שמשלמת משפחתו של משרת,המילואים ואילו המציאות הנוכחית מחייבת את משרתי המילואים לגיוס אינטנסיבי וממושך אף,יותר למרות שלא קיימת תשתית לטיפול בצרכים הרגשיים ובקשיים הגוברים של הילדים ובני-הזוג השותפים והמושפעים הישירים מהשליחות וההתנדבות של משרת המילואים לנשיאה בעול ביטחון.המדינה על כן חובת,המדינה ומשרד הבריאות הוא מוביל טבעי,לכך לבנות מתווה לטיפול בצרכים אלו בכדי למזער את המחיר הנפשי ולמנוע נזק עתידי.מהמשפחות המענים הקיימים המענים הניתנים כיום מבוססים על קרן הסיוע של משרד,הביטחון אשר תקצבה את המענה הרגשי כך שמשפחות המילואים זכאיות להחזרי הוצאות עבור טיפול רגשי לבני המשפחה בגובה1500 .₪כמו,כן זוגות זכאיים לסכום זהה עבור טיפול.זוגי לא קיימת הגדרה בנוגע לאופי הטיפולים עליהם ניתן,החזר וניתן לנצל את הכסף גם עבור טיפול קונבנציונלי וגם עבור טיפולים אלטרנטיביים או אירוח באתרי נופש המספקים טיפולים .מרגיעים נוסף על,כך כחלק מתהליך השחרור משרתי המילואים עוברים ימי עיבוד במסגרת היחידה בה הם.משרתים ימים אלו כוללים בדיקות,רפואיות תחנות למיצוי,זכויות ותכנים קבוצתיים לעיבוד החוויה שעברו המשרתים ולהכנה לחזרה.לשגרה בשל מחסור,במטפלים צה"ל מקיים חלק מסדנאות העיבוד באמצעות מטפלים במיקור.חוץ הפערים ניכר כי תחום הטיפול בצרכים הרגשיים של משפחות מילואים טרם קיבל את מירב תשומת הלב של אנשי מקצוע וכי לא התפרסם מתווה מקצועי או תכנית כוללת למתן מענה לצרכים הרגשיים היחודיים של משפחות.המגוייסים על,כן אנו רוצות להסב את תשומת הלב למוקדים הדורשים התייחסות מיוחדת כפי שאנו נחשפות אליהם מהצרכים,בשטח העולים מהמודל הקיים לטיפול בצרכים הרגשיים של משפחות.המילואים המענה היחיד לטיפולים ריגשיים לילדי משפחות המילואים ניתן על בסיס פרטי (באמצעות החזרים כספיים מקרן)הסיוע ולכן הוא תלוי בפניות ההורים וביכולתם להשקיע זמן בהבאת הילד,לטיפול על אף העומס הרב שמשפחות המילואים נתונות.בו נכון להיום לא ניתן טיפול רגשי לילדי משפחות המילואים בתוך מוסדות החינוך או במרכזי טיפול בקהילה ולא קיים מנגנון איתור של ילדים ומשפחות החוות משבר.עמוק משמעות הדבר היא כי הטיפול במשברים תלוי ביכולת ההורים להכיר,בצורך בפניות וביכולת ההורים להשקיע זמן ,בטיפול על אף העומס הרב שמשפחות המילואים נתונות.בו כמו,כן בשל המנגנון שנקבע על ידי קרן,הסיוע המושתת על החזר כספי מוגבל בסכום עבור טיפולים רגשיים לכל בני המשפחה ולילדי משפחות,המילואים ללא הבחנה במספר הנפשות,במשפחה לא מתאפשרים טיפולים ארוכי,טווח רציפים וממושכים בהתאם לצרכי.המשפחה המענים הנדרשים לקידום 1.מערכת הבריאות -הובלה ויצירת מתווה מקצועי,לאיתור,אבחון מיון וטיפול בצרכי המשפחות הכולל ומשתף את הגורמים:הרלוונטיים משרד הביטחון שמהווה הגוף האחראי על הטיפול,בפועל משרד הרווחה האמון על,איתור מניעה וטיפול באוכלוסייה האזרחית במצבים של משבר בשגרה,ובחירום משרד החינוך האמון על מסגרות החינוך בהן ילדינו מעבירים חלק משמעותי,מזמנם והרשויות המקומיות כגוף מקשר ומתכלל ברמה.הלוקאלית -הגדרת משפחות המילואים כאוכלוסיית יעד הטעונה התייחסות,מיוחדת בכדי לאפשר מתן מענה לצרכים הרגשיים בתוך מרכזי הטיפול והתוכניות הקיימות בקהילה תחת המשרדים ממשלתיים (קופות ,החולים מכונים להתפתחות,הילד,שפ"ח מרכזי טיפול של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות ,מקומיות מרכזי,עוצמה מרכזי,)חוסן תוך מתן קדימות.בתורים 2 .משרד הבטחון וצה"ל -בחינת האפשרות למתן מענה לטיפולים ריגשיים בקהילה באמצעות חיבור לעמותות המתמחות בנושא,בדומה למענה הניתן למשפחות מפונות באמצעות מרכזי,משאבים תוך שימוש במנגנונים הקיימים העשוי לקצר תהליכי,ההקמה עם ראייה הוליסטית לטיפול בכל בני.המשפחה -הקמת מנגנון,איתור אבחון ומיון של משפחות הנמצאות,במשבר לצורך מתן מענה מקיף למשפחה ומניעת הידרדרות למצבי.קיצון -בחינת אפשרויות לצעדי יעילות במנגנון השבת הכספים של קרן:הסיוע -יצירת מנגנון לדיפרנציאציה בסכומי ההחזרים הניתנים למשפחות המילואים על פי עומק הצרכים של המשפחות וכמות בני,המשפחה תוך דגש על סינון בקשות למימון טיפולים הכרחיים פחות שאינם משרתים צורך,ממשי בהתאם למתווה שיגובש על בהובלת משרד .הבריאות -מתן גמישות לבחירה מתוך תקציב כולל בקרן הסיוע על ידי ארגון עצמאי של התקציב הניתן לפי ערכי צורכי,המשפחה וביצוע הסטות בתוך התקציב במידת.הצורך -מערך ימי עיבוד משפחתיים תחת צה"ל,בדומה לימי העיבוד הניתנים למשרתי,המילואים לטובת התאקלמות ומתן כלים לחזרה לשגרה ויצירת מנגנון לזיהוי ואיתור מוקדם של משפחות במשבר ומתן מענה.מותאם -מימון מענה רגשי מורחב או מתן מענה על בסיס מערך בריאות הנפש בצה"ל למתן מענה למשפחות שמתקשות בחזרה לחיים לאחר,השירות על פי הפניית רופא.בקהילה 3 .מערכת החינוך -חוזר מנכ"ל משרד החינוך 'מענים לתלמידים שהוריהם נעדרים מהבית בשל המלחמה מפאת מילואים או שירות'קבע שפורסם ב12.2.2024ממקד שלושה סוגי-צרכים,לימודיים חברתיים ורגשיים ומפרט דגשים בחלוקה לפי גילאים בכדי לייצר סביבת לימודים נעימה ותומכת והמלצות לתמיכה בתלמידים ובמשפחות,המגוייסים במטרה למזער את השלכות היעדרות.ההורה חוזר המנכ"ל פורסם למסגרות החינוך והונגש ע"י משרד החינוך באמצעות פורטל.החינוך -משרד החינוך בשיתוף משרד הביטחון יצרו מנגנון לקבלת מידע עדכני לגבי הורי תלמידים אשר ,מגוייסים נכון ליום זה טרם התקבל אישור מהייעוץ המשפטי במשרד החינוך להעברת המידע למוסדות החינוך.עצמם על,כן זיהוי הילדים למשפחות המגוייסות תלוי בעירנות ובקשר של המורה עם ההורים .עצמם האיתור והאבחון ילדים הסובלים מקשיים רגשיים מתבססים על זיהוי של המורה או יועצת בית הספר בשיתוף עם הורה,התלמיד אשר יבנו עבורם תכנית טיפול שתכלול מענים.טיפוליים-רגשיים 4 .משרד הרווחה לא ניתנת התייחסות מיוחדת למשפחות המילואים מצד משרד,הרווחה עם,זאת המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מקבלות תקציב תוספתי גמיש בעקבות,המלחמה אשר מיועד לטיפול .בהשלכותיה ברשויות מקומיות מסויימות ניתנים מענים באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים,אך הם ניתנים באופן וולונטרי על פי פנייה של נציגות הפורום או בשל מודעות ורגישות של מנהלי .המחלקות אוכלוסיית משרתי המילואים ומשפחותיהם לא מוכרת על ידי משרד הרווחה כאוכלוסיית יעד הטעונה התייחסות,מיוחדת ולכן אל אף שקיימים מנגנוני טיפול ברשויות ,המקומיות לא ניתנים מענים למשפחות המגוייסים.באמצעותם אין חולק כי במדינה אוכלוסיות רבות אשר נדרשות למענה.רגשי משפחות המילואים בוחרות לתרום ולהציב עצמן במצב שיש לו השלכות תעסוקתיות כלכליות.ורגשיות על המדינה מוטלת החובה המוסרית וגם האסטרטגית לתת את המעטפת הנדרשת לחוסנן של משפחות,המילואים אשר היא מבססת את תפיסת הבטחון על התגייסותן,החוזרת ובתוך כך על חוסנן המנטלי לשאת בגיוס מתמשך וחוזר.שכזה לא נעלמת מעיננו המשמעות הכלכלית או המעשית של הצעותינו.דלעיל היא נגזרת באופן ישיר מבחירת המדינה לבסס את ביטחונה ועתידה על גיוס.משפחות אנו מצפות ומבקשות את המעטפת הנדרשת לטובת התגייסות משפחתנו וחוסנה בהמשך השירות המבוקר לטובת עתיד המדינה.ובטחונה a . ,בברכה פורום נשות המילואימניקים–נלחמות על הבית :לפניות עו"ד שבות רענן–ראש תחום מדיניות| 0584045025 | [email protected] עו"ד רותם אבידר צאליק-ראש תחום כנסת| 0526206795 | [email protected] הגר ציון-חן–מובילת קשרי רשויות| 0547240750 | [email protected]