החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-027901
סיכום דיון
מיום שלישי, ג' בתמוז התשפ"ד, 9.7.2024, בנושא:
הפיקוח על המחירים בענף המזון, דוח שנתי 2024 - המשך דיון
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – אנו מקיימים היום המשך דיון בנושא: התייקרויות מוצרי המזון המפוקחים והלא מפוקחים, וההשפעה של העלויות היקרות על מוצרי המזון הבריאים. כיום יקר לחיות בריא, ולא כולם יכולים להרשות לעצמם לרכוש מוצרי מזון בריאים. כמו כן הרבה יותר יקר למדינה ולאזרח לטפל בבעיות הבריאות שנגרמות מתזונה לא בריאה.
קיימת רווחיות מופרזת של החברות השולטות בשוק, ולצערי הרב עדיין אף אחד לא הצליח לפצח ולנצח את ריכוזיות. הפערים בין הרשתות והחברות אינם גדולים. המדינה איבדה שליטה ביוקר המחיה. אין באמת תחרות, וזאת למרות שמחירי החיטה והחלב למחלבות ירדו, וגם שער הדולר שומר על יציבות.
אני רוצה להודות לחברות הכנסת מטי הרכבי צרפתי ויסמין פרידמן על נייר העמדה בנושא בטחון תזונתי, שהן הפיקו יחד עם הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.
ח"כ יסמין פרידמן – ביום ראשון הגשתי לוועדת שרים לענייני חקיקה הצ"ח, שלפיה יהיה נציג משרד הבריאות בוועדת המחירים ויכנסו כמה מוצרים לפיקוח. הצעת החוק אינה עברה בוועדת שרים ויתקיים דיון המשך בעוד 3 חודשים. אם משרד האוצר אינו מאמין בפיקוח על מחירים, אז מה כן ניתן לעשות? יש עליה מטאורית במחירים ב- 8 שנים האחרונות. אושרו מיזוגים רבים לאורך השנים וזה יצר מגה מונופולים. ניתן לצמצם את נתחי הרווח של היצרנים והיבואנים.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – הגידול החקלאי אינו משפיע על עליית מחירי הפירות והירקות. הבעיה שלנו היא שיש שוק ריכוזי: 5 יצרנים גדולים, 2 יבואניות גדולות ולקונה מובנת שהקמעונאי הוא גם סיטונאי, ויש לעצור את זה במהירות.
המדיניות הממשלתית סותרת את מפת הדרכים שהצענו. יש חו"ד של מבקר המדינה לפיה יש לתת למונחים המופיעים בחוק הפיקוח, כמו מצרך חיוני לטובת הציבור, פרשנות תכליתית שמשקפת גם יעדים חברתיים ובריאותיים. כלומר לערוך מחדש את רשימת המוצרים שבפיקוח, באופן שיוסרו מוצרים מזיקים ויתווספו מוצרים בריאים. יש להחיל גם פיקוח על ירקות והפירות לטובת בריאות הציבור.
במסמך מתכלל שהכנו עם הפורום לתזונה בר קיימא ציינו כי יש לשנות את הרכב המזונות המפוקחים לבריאים, כגון: קטניות, דגנים מלאים, פירות וירקות. אין סיבה שלחם מלא יעלה יותר מלחם לבן.
הפעולות המוצעות: * יש לכלול בוועדה לפיקוח המחירים נציגים של משרד הבריאות בכלל ומומחי תזונה בפרט.
* הרחבת הפטור ממע"מ לדגנים מלאים ולקטניות בדומה לפירות ולירקות.
* החזרת המס על המשקאות הממותקים וממתיקים למיניהם.
* הקלות ממכס למוצרים טריים.
* הוזלת מחירי המים.
בשנה האחרונה הרבה מו"פים נסגרו. כל המחקרים והפיתוחים נמצאים בקיצוצים, מצב ההשכלה בכי רע.
אנשים בעלי מעמד סוציו אקונומי נמוך מחפשים לקנות מוצרים בפיקוח והם לרוב מזיקים לבריאות.
3 פעמים הגשתי שאילתא דחופה בנושא אי התכנסות הקבינט הכלכלי-חברתי, ונדחיתי.
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא – עו"ד יוסי וולפסון – יש 2 נקודות מרכזיות: הראשונה - כאשר אנו מדברים על יוקר מחיה, פחות מעניין אותנו מזונות שהם מזיקים ויקרים. פירות, ירקות וקטניות נצרכים מתחת להנחיות התזונה הלאומיות. השניה - מדיניות תזונה לאומית. מפת הדרכים שהוצבה בשנת 2019 מתכללת נושאים של סביבה וריבונות מזון, ויש שם מודל מאוד מוסכם. יש לעצב את המדיניות שלא רק תבוטל התחרות, אלא גם איך אנו יוצרים את סביבת המזון שלנו. המסרים שאנשים מקבלים כופים הרגלי תזונה שאינם בריאים ויקרים. תכלול הדברים מחייב שאגף התזונה והמועצה לביטחון תזונתי יהיו מצפן שיתכלל את כל היבטי המדיניות שמתייחסים למזון.
ח"כ ולדימיר בליאק – 40% פער בין המחירים באירופה לבין המחירים בישראל החלו להיווצר משנת 2009. יוקר המחיה הוא מאבק יומיומי. יש להחזיר את סימון המוצרים, לא היתה שום סיבה לבטל אותו. הממשלה צריכה להיות פעילה בתחום, היא לא נמצאת שם ואנו רואים את התוצאות העגומות. יש לפתוח את השוק לתחרות.
ח"כ מירב בן ארי – אם מדברים על יוקר מחיה, יש לדון גם על מוצרים ללא גלוטן. הפיקוח לא מוכיח את עצמו כלכלית, אלא רק גורם לייקור עלויות בראיה הכללית. אין שום מחויבות של הממשלה הנוכחית לטיפול בסוגיה של יוקר המחיה. לא ניתן להמשיך עם המצב שהציבור משלם את המחירים והם ממשיכים לעלות.
משרד האוצר – עפרי אשל-רפרנטית פיננסים באג"ת – יש תמימות דעים שהפתרון בר קיימא הוא קידום תחרות בענף המזון, פירוק מונופולים ושכלול המשק. דרך המלך הא הגברת התחרות, הסרת חסמים וצמצום ריכוזיות בענף המזון במשק הישראלי.
פיקוח מחירים לא נועד לתמרץ הגברה או הפחתת צריכה של מוצר כזה או אחר. כאשר אנו נוכחים שיש כשל שוק שלא ניתן לפתור אותו בנקודת הזמן הקרובה, ניתן לאחר ביצוע בחינה כלכלית ומקצועית, לשקול החלה של פיקוח מחירים שהמטרה היא להבטיח מחיר הוגן ומאוזן בין היצרן לצרכן.
אם אנחנו נשתמש בפיקוח על המחירים בתור אמצעי להבטיח מחיר נמוך זה יכול לייצר יותר עיוותים מאשר תועלת - ייווצר מחסור והצרכן יפגע. אין לנו יכולת לכפות על יצרן לייצר מוצר כזה או אחר.
ארגון זכויות הצליאק – דן סולומון-מנכ"ל – קילו קמח ללא גלוטן עולה בין 40 ל- 60 ₪, והוא מסובסד מהמדינה ב- 870 אלף ₪ לאחר קרבות מול משרד הבריאות. לחם עולה 18 ₪ ומעלה. בשנת 2017 המדינה הוציאה מסקנות אודות הכשלים בשוק מוצרי המזון. אין משרד אחד שסייע להורדת המחירים. אני שמח שיש שת"פ עם היבואנים, היצרנים ורשתות המזון כדי להוריד את המחירים, ואנו מנסים לבלום את עצירת המחירים של המוצרים ללא גלוטן.
רשות התחרות – משה לאו-ראש צוות מזון וקמעונאות – לרשות יש סמכות פלילית בכל הקשור לתחרות בין מחירים.
בתקופה האחרונה הרשות עושה עבודה מעמיקה בכל בקשה למיזוג שמוגשת אלינו, בפרט בתחום המזון. בשנה שעברה הוגשו 7 בקשות מיזוג שנמשכו לפני החלטה, מפני שהרשות התנגדה אליהם.
בימים אלה אנחנו עורכים בדיקה מקיפה לגבי חידוש תו לתרכובות מזון לתינוקות.
פיקוח מחירים אינו יעיל. כאשר רוצים להכניס מוצר לפיקוח, יש לבחון אותו ולבדוק האם יש כשל שוק שמצריך התערבות. הרשות מנסה לקדם הסרת חסמי יבוא מול משרדי הממשלה השונים. אנו תמיד מוכנים לשמוע על כשלי שוק קיימים.
ח"כ יסמין פרידמן – רשות התחרות אישרה מיזוגים שיצרו את המבנה שאנו נאלצים להתמודד איתו. במשך שנים רבות היא לא הכריזה מונופול, והשאלה היא האם יש לה היום את הכוח לפרק מונופולים. גם הקנסות שמוטלים היום הם נמוכים.
רשות התחרות –משה לאו-ראש צוות מזון וקמעונאות – הכלי של הכרזת מונופולים הוא כלי דקלרטיבי, כלומר אם יש חברה שהיא בעלת מונופולין, לא צריך את רשות התחרות כדי שתכריז עליה והיא תחשב ברת-מונופולין. הוראות שונות בחוק המזון חלות כרגע על אותם מוצרים שויסוצקי הוכרזה עליהם כמונופול.
התאחדות התעשיינים בישראל – נתנאל הלמן - יש עדיין בעיה של מבנה עלויות ישראלי. עד שלא יינתן כסף ישיר לחקלאים, מחיר החלב לא יפחת. יש לנו עלויות בסיסיות של כשרות, מע"מ גבוה ועוד שמשפיעות על המחיר.
מצד אחד משנת 2017 מדד המחירים בישראל עלה בהשוואה למדינות ה- OECD, ומצד שני השקל לא התחזק.
משרד הכלכלה – ד"ר יונתן בצלאל-סמנכ"ל תקציב והמפקח על המחירים – אנו בוחנים רווחיות של 90 מוצרים (חלקם מוצרי מזון), ולאחר קבלת התוצאות נעלה אותן לוועדת המחירים ונבחן את אופן הפיקוח.
אין כרגע שוק משוכלל במדינה, ואנו עובדים על רפורמות ייבוא. אנחנו מנהלים דיונים עמוקים בתחום, ויש מחלוקות. נוכח החלטת בג"ץ, לפני כחודשיים, שמאפשרת למפקחי המחירים במשרדים לקבל נתונים, אנו יכולים לדרוש דיווחי רווחיות והיא בבחינת כלי פיקוח שיש להשתמש בו.
פורום ארלוזורוב – עו"ד בועז גור-מנהל המחלקה הציבורית – פיקוח מחירים מבחינת משרד האוצר הוא קו אדום, המשמעות של חיסול פיקוח היא עליית מחירים. מדובר במדיניות מכוונת וזו פגיעה ישירה בשכבות החלשות.
גל רקוב-חוקר – כלכלנים בכירים רבים תמכו בפיקוח מחירים, והראו שהוא עובד בעולם. ועדת טרכטנברג וועדה נוספת המליצו על פיקוח מחירים. פיקוח מחירים עובד בישראל והמחירים נמוכים. האמצעים האחרים אינם עובדים.
החברות נמנעות מתחרות מחירים כדי לשמור על רווחיות חריגה, הן פועלות בתיאום ואינן מורידות מחירים.
פורום מזון ומכולת לביטחון תזונתי בישראל – אלי שלום סתוי-יו"ר – יש הזדמנות ליו"ר ההסתדרות הכללית להתחיל ממחר להפעיל את תכנית משרד הכלכלה כדי לתקן את כשל השוק ולהוזיל את יוקר המחייה.
ענף המזון מתנהל עם התחלואות והנזקים שיש בענף הרכב.
הפורום למאבק בעוני – עו"ד בקי קשת – לאחד מכל 5 ילדים בישראל אין מספיק אוכל כתוצאה משוק חופשי. ראוי שיהיה נציג של משרד הבריאות או משרד הרווחה בתוך ועדת המחירים. כמו כן צריך לצאת נוהל חד משמעי שלפיו תקנת הציבור אינה מתייחסת רק לשיקול הכלכלי.
על משרד הכלכלה לוודא שבקדמת הסופר יהיו מדפים שעליהם יונחו מוצרים זולים ולא של המונופולים.
בעת כזו שכ"כ הרבה אנשים אינם יכולים לקנות מוצרי מזון בסיסיים, תפקידה של המועצה לביטחון לאומי הוא חיוני ומשמעותי מאוד, ולכן ראוי לא לבטלה.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן – ד"ר דליה שיליאן-כלכלנית ראשית – הרשות אינה עוסקת בפיקוח מחירים, אין לה מנדט לזה. אנו עסוקים בהסברה כדי ליידע ולעודד את הצרכן לקנות תחליפים יותר זולים.
בנוגע לאכיפה של ארץ מקור, הרשות עשתה מבצע גדול בסמוך להכנסת החקיקה.
איגוד תעשיות המזון – אביב חצבני – יש בעיות מבניות, הממשלה צריכה להסתכל פנימה ולא לזרוק אותן על המגזר העסקי.
"נקודת מפנה"-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית - רן מלמד-מנכ"ל – בשנת 2018 שר הבריאות שלח לשר האוצר ולשר הכלכלה מסמך שמדבר על שינוי מדיניות ממשלתית בנוגע למוצרי מזון ופיקוח. כלומר החלפת מוצרי מזון רעים בבריאים, ויש ליישם את זה כעת. חלפו 13 שנה ממחאת הקוטג' והפעולות שמשרד האוצר עשה למיגור יוקר המחיה כבר היו צריכות להגיע לתוצאות. הפיקוח הוא הצעד המועיל ביותר שקיים.
התאחדות חקלאי ישראל – אורי דורמן-מזכ"ל – המדיניות היא שגויה, ואנו פועלים כדי לשנות אותה, כגון - לאחר 6 שנות עבודה מאומצת התקבל חוק לסימון ארץ מקור, אולם לצערנו אין אכיפה על חוק זה.
משרד החקלאות פרסם נתונים שלפיהם בשנת 2017 הביאו 21 טון של עגבניות, המחיר לחקלאי היה 4.23 ₪. בשנת 2022 העבירו 43 אלף טון, היבוא הוכפל ובתקופה הזה הורידו את המכס והמחיר הוא 5.83 ₪. זוהי הוכחה שכאשר מגדילים את הייבוא - המחיר העולה.
בעשור הראשון של המדינה התפוקה החקלאית גדלה ב- 12% והאוכלוסייה גדלה ב- 4.6%, ובין השנים 2010-2020 התפוקה החקלאית גדלה באחוז והאוכלוסייה גדלה ב- 2%.
יש לחזק את החקלאות הישראלית, להגדיל את התפוקות ולהוריד את התשומות כדי להביא להוזלת התוצרת המקומית גם בתעשייה.
רשות ההסתדרות לצרכנות – בת אור הופמן-מנהלת מדור תקינה – פעם אחר פעם תגובת משרד האוצר לדוח המבקר מתעלמת ממהות הליקויים המפורטים בדוח. הוא בוחר לבטא בגלוי את המניע שלו לפעול בניגוד לתכלית החוק - הפתרון טמון בהסרת חסמים והגברת התחרות. יש להסיק כי מטרת משרד האוצר להפחית ככל הניתן את הפיקוח במסגרת ועדת המחירים. אולם היא אינה מתאימה ורלוונטית לשוק המזון בישראל.
החוק קובע פיקוח על רשימה מתעדכנת, והציבור נשען על המוצרים המפוקחים כעוגן יציב מול סערת התייקרות מחירי המזון. משרד האוצר מנציח את בעיית יוקר המזון, הוא משוכנע שיש לתלות תקווה בעוד רפורמת ייבוא בלי שום הערכת השפעות מקצועית, ומאפשר את הדרדור בכח הקנייה של הצרכן. בישראל ובעולם מצביעים על נחיצות הפיקוח, גם אם כפתרון זמני, בשווקים ריכוזיים כל עוד לא שוררת תחרות אפקטיבית. שוק המזון בישראל הוא ריכוזי מאוד, והדבר נובע מסיבות מבניות שניתן לשנות רק מעט ולאט. אנו מבקשים לקרוא להחלת פיקוח מחירים אפקטיבי ועדכני, שיאפשר לצרכנים גישה לסל בסיס נקי מרווחיות יתר ומותאם להמלצות התזונתיות ולהעדפות הציבור.
משרד מבקר המדינה – רו"ח ועו"ד דוד בר-מנהל אגף ח' בחטיבה הכלכלית - המשרד עסק בשנים האחרונות ביוקר מחיה בענף המזון, ודוח נוסף בנושא יפורסם לציבור אחרי החגים. נושא חולי הצליאק נמצא על שולחננו ובתוך חוק הפיקוח.
הפער הוא פי 2 במחיר בין לחם מלא ללחם לבן וזה דורש חשיבה. שמנו דגש רב בדוח על נושא זה ואני מקווה שהוא שוב יועלה בוועדת המחירים. אנחנו נמשיך לעקוב אחר הנושא.
משרד הבריאות – מורן בלייכפלד-סגנית מנהלת אגף התזונה - יש לנו מסמכים חדשים עם סל מזון בריא המומלץ. יש לעבור על המוצרים המוצעים ולהגיע לפתרונות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה סבורה כי יש להמשיך לפעול נגד מונופולים ביתר שאת ולתגבר את הקנסות.
הוועדה תעביר את מסמך ההמלצות של חברות הכנסת פרידמן וצרפתי-הרכבי והפורום הישראלי לתזונה בת קיימא לשר האוצר ולשר הכלכלה כהמלצה של הוועדה.
הוועדה רואה חשיבות עליונה בהנגשה תקציבית של מוצרים ללא גלוטן לטובת חולי הצליאק
הוועדה סבורה שמשרד הכלכלה ומשרד האוצר נושאים באחריות לעליות המתמשכות במחירי המזון הבסיסיים ובעיקר הבריאים.
הוועדה סבורה כי על משרד הבריאות להיות חלק מוועדת המחירים וחלק מהשיח על אילו מוצרים בריאים יש לפקח ולקדם עח מוצרים לא בריאים אשר מביאים נזק לבריאות הציבור.
הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא.