חומר רקע
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
איתמר בן אב"י9
תל אביב6473629
شارع
ايتمار بن ابي ٩ تل ابيب
9 Itamar Ben Avi St. Tel Aviv
טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
פקס فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il
[email protected]
11
ביולי2024
לכבוד
ח"כ יעקב אשר, יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
,שלום רב
:הנדון
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה מקצועית), התשפ"ד-
2024
בדיון
בתקנות
,שבנדון
שנערך ביום10.7.2024
,
עלו מספר טעמים משפטיים נגד הכללת איסור
הפליה בכללי האתיקה. נבקש להתייחס אליהם ולהפריכם , וזאת בהמשך לחוות דעתנו שהועברה
.אליכם, ושמצורפת בשנית
1.
ההתייחסות לאורך כל הדיונים הייתה רק למקרה אחד ויחיד–
המקרה שבו
בעל הנכס
שהוא
אדם פרטי
מבקש ממתווך לא למכור או להשכיר את הדירה לאדם בשל השתייכות ו הקבוצתית
(מין, דת, לאום, נטי
י)ה מינית, ארץ מוצא וכדומה, והמתווך נדרש לבצע את מצוות שולחו .
מדובר ב
התייחסות חלקית ומטעה . מתווכים לא פעם עובדים עבור חברות נדל"ן, לרבות חברות
שזכו במכרזי בניה, ועבור גורמים שיש להם דירות רבות להשכרה כעסק לכל דבר ועניין, ולא
רק עבור אנשים פרטיים בעלי דירה אחת , והם נוקטים בשמם פרקטיקות מפלות גלויות או
סמויות .
2.
בנוסף, מתווכים לא פעם
מפלים ביוזמתם
, ולא לפי דרישת בעל הנכס ואפילו בלי ידיעתו .
,משרדי תיווך שולטים לעיתים במצבור של דירות המוצעות למכירה או להשכרה באזור מסוים
ויש להם אינטרס עצמי בסינון של
האוכלוס
י יה כדי שצביון
המקום לא ישתנה
,(מבחינה לאומית
דתית, עדתי
ת ו סוציו)אקונומית , וכן כדי שבעלי הנכסים ימשיכו להעסיק אותם. למעשה–
יש
.תיעוד רב של מעורבות של מתווכים בפרקטיקות של הפליה בארה"ב ובמדינות אחרות
3.
כבר הסברנו בחוות הדעת שלנו כי לאחר שבית המשפט העליון האמריקני קבע כי לא יאכוף
תניות ע ב
ירות ה
אוסרות על מכירת או השכרת דירה לשחורים,
,התפתחה פרקטיקה מובהקת
ביוזמת איגודי המתווכים, של הפנייה לקוחות שחורים רק לשכונות של שחורים.
הפרקטיקה
הידועה בשם steering הגיע לפתחם של בתי המשפט ונקבע שהיא מפרה את חוק הדיור ההוגן
האמריקאי, האוסר על הפליה בדיור.
4.
מכאן שאיסור ההפליה בכללי האתיקה א
ינו עוסק רק בסיטואציה של מ
ת ווך תם לב שנאלץ
לספק לבעל הנכס הפרטי את מבוקשו,
אלא
ב שורה ארוכה של מקרים, לרבות מתווכים שהם
חלק ממיזם עסקי, מתווכים שמפלים בעסקאות
ל
מכירות דירות בקרקע המדינה,
על ידי חברות
שזכו במכרזים, וכן משרדי תיווך שמפלים כדי להגן על האינטרסי .ם העצמיים שלהם
5.
יועמ"ש הוועדה, מר תומר רוזנר, טען כי
חוק יסוד כבה"א לא מגן על השוויון בכללותו ,
וכי כדי
,להטיל מגבלות מסוג איסור אפליה על נותני שירותים, יש צורך בחוק מפורש של הכנסת
2
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
ושהכנסת תקבע את ההסדר הראשוני. מכאן, לעמדתו, הדבר לא יכול להיכלל בכללי האת .יקה
עמדה זו
בטעות יסודה.
6.
,ראשית חוק היסוד אכן חל על רשויות השלטון ולא על גופים פרטיים, אולם כאן מדובר באקט
,מנהלי של התקנת תקנות על ידי השר ,באישור הוועדה ואקט זה כפוף הן לחוק היסוד והן
.לעקרון השוויון המנהלי, שהוא רחב יותר
7.
מבחינת כפיפות התקנות לחוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, נזכיר כי חוק היסוד מעגן את הזכות
לכבוד, וזו פורשה כחלה גם על השוויון, במיוחד על הפליה מחמת השתייכות קבוצתית, שבמוקד
ההפליה בתחום הנדל"ן למגורים. יתר על כן, החובה לכבד את הזכות לשוויון אינה רק שלילית
אלא גם חיובית
, וכוללת חובה להעניק הג נה
לזכות לשוויון , ולא רק לא לפגוע
בה
(סעיף4
לחוק
.)היסוד חובת השר להגן על הזכות החוקתית לשוויון חלה עליו בעת שהוא מתקין תקנות.
8.
יתר על כן–
החובה להיאבק בהפליה חלה על השר גם מכוח
החובה המנהלית
,לפעול בשוויון
.שחלה על כל רשות מנהלית ללא קשר לחוק היסוד בית ה משפט העליון פסק
ש החובה לפעול
בשוויון משמעה ש על גורמים מנהליים להבטיח שלא תתקיים הפליה מצד גורמים פרטיים
שפועלים בשם
הרשות המנהלית , והדבר הובהר
במיוחד בתחום ההפליה בדיור, ו בצורה ברורה
בעניי
ן מי-טל הנדסה ו בעניין
סבא
(לגבי אכיפת האיסור להפלות על גורמים פרטיים שזוכים
במכרזי בניה של רמ"י), ו עוד קודם לכן בעניין
קעדאן
(לגבי גופים פרטיים מיישבים, שמקבלים
הקצאת קרקע להקמת ישוב קהילתי
). במקרים הנ"ל הפסיקה קבעה ז
את
מכוח חובת השוויון
.המנהלית, ובלי שהייתה חקיקה ראשית בנושא יתר על כן, בעניין
מי-טל הנדסה
השופט שטיין
קבע כי אין )לעמדתו (שנותרה כעמדת יחיד איסור חוקי על חברה פרטית להפלות, אך אם היא
רוכשת את הזכויות מרמ"י במכרז בניה, החובה שחלה על רמ"י לא להפלות מועברת אליה
מחייבת אותה אף בלי צורך בתניה מפורשת בחוזה המכר.
9.
אותו הגיון חל גם על גורמים הפועלים בר
ישיון מטעם המדינה
ואשר מעניקים שירותים חיוניים
לציבור .אפ שר ורצוי לקבוע זאת בחקיקה. למשל- חל אי סור הפליה על כל אנשי מקצועות
הרפואה
, למשל
, וגם אם יש להם פרקטיקה פרטית לחל( וטין רופא, רופא שיניים, סטז'ר, אח
או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-
,דיאטן
קרימינולוג קליני, פודולוג, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט, דימותן רפואי, וכן כל בעל
מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הב
ריאו
ת , ר' סעיף4
לחוק
)זכויות החולה .
.אך אין כל הכרח שהדבר ייעשה בחקיקה
10
.
איננו מבקשים מהשר לקבוע בתקנות האתיקה כללים לגבי אנשים פרטיים המוכרים את
,דירתם
אלא רק לגבי המתווכים, אשר פועלים בר
י
שיון , מספקים שירות
חשוב
,לציבור
ושהמקצוע שלהם מוסדר ומפוקח
.על ידי המדינה ל
גביהם
אין צורך בחקיקה ראשית ואין צורך
בהסדר ראשוני
(וממילא יש הסמכה מפורשת בחוק המתווכחים, כפי שנסביר)מיד .
11
. שנית , כפי שהסברנו בנייר העמדה, מדובר
בהמ
לצה ישירה של ועדת פלמור , שהמלצותיה
אומצו בהחלטת ממשלה, ולא התק
ב .לה כל החלטת ממשלה סותרת
החלטת הממשלה לאמץ
את מסקנות ועדת פלמור היא מקור חוקי מפורש נוסף שאמור להנחות את השר ואת הוועדה .
3
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
12
.
,שלישית למען הסר ספק, יש להוסיף גם
שחוק המתווכים במקרקעין מקנה לשר סמכ ות
מפורשת לקבוע כללי אתיקה בתקנות ,לרבות איסור הפליה ,
ובין היתר לפרש גם את המשמעות
של סעיף14
( א1
) האוסר על מתווך להתנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע. קביעה בכללי
האתיקה שהתנהגות שאינה הולמת כוללת גם התנהגות מפלה זו בדיוק התוצאה שהחלטת
הממשלה לאמץ את מסקנות ועדת פלמור הייתה צר.יכה להוביל אליה
בנוסף, סעיף14
(א3
)
לחוק המתווכים קובע כי
מי שעובר על
כלל מהכללים שקבע השר לפי סעיף14כט , כלומר–
.כללי האתיקה, עובר עבירת משמעת
מכאן שהטענה שאין מקור סמכות לקביעת כלל אתיקה
שאוסר הפליה היא שגויה .
13
.
עוד נוסיף כי הטענה שנשמעה בדיון לפיה לא ניתן להסדיר את הנושא בתקנות האתיקה כי
זה עומד בסתירה לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים, היא טענה שגויה .
אמנם החוק אינו
קובע ששירותי תיווך הם חלק ממתן השירותים שהחוק חל עליהם, אך יש גם גישות לפיהן אין
ב מדו
ר ברשימה סגו רה. אך בכל מקרה, החוק חל על כל
מי שעיסוקו במכירת מוצר , כך שכל מי
שמעורב במכירת דירה החוק חל עליו, לרבות מתווכים, שאין ספק שהם עסק שעוסק במכירת
מוצר. עמדה זו אומצה על ידי שופטים בבתי משפט שלום, ובמחוזי שדנו בתביעות רבות מכוח
החוק נגד מי שעיסוקם במכירת דירות .
אמנם ישנה עמדת יחיד של השופט שטיין בעניין
מי-
טל הנדסה
לפיה החוק לא חל על תחום הנדל"ן, אך עמדה זו אינה ההלכה. הייתה באותו עניין
עמדה הפוכה לחלוטין של השופט מזוז, והשופט הנדל החליט לא להכריע בשאלה בנסיבות
המקרה הספציפי, והותיר את השאלה לתיקים עתידיים. יתר על כן, הערעור שהוגש באותו עניין
נגד החלטת המחוזי להעניק פיצויים מכוח חוק איסור הפליה נדחה,
.ופסק הדין נותר על כנו
לכן
הטענה שנשמעה בדיון
.לפיה החוק אינו חל על מתווכים היא שגויה
14
.
אכן ,למרבה הצער אין כיום
איסור על בעלי דירות פרטיים, שמוכרים או משכירים את דיר תם
,שלא כעיסוק להפלות, אך אין מעובדה זו כל דרך הגיונית להגיע למסקנה שאסור לשר, במסגרת
תקנות האתיקה למתווכים, לאסור על מתווך לפעול בצורה מפלה, גם אם זה לבקשת בעל
הדירה. אם בעל הדירה מוכרח להפלות, המדינה לא צריכה לסייע לו והקל על חייו. שיתכבד
ויעשה זאת ללא ע .זרת המתווך, או שירד מהדרישה המפלה המתווך שפועל ברישיון ותחת
איסור לפעול בדרך שאינה הולמת את המקצוע, צריך לפעול תחת הנחיה ברורה שהתנהגות
.שאינה הולמת את המקצוע כוללת גם הפליה
15
.
נקודה זו מובילה לנקודה האחרונה, שהועלתה על ידי גב' נוי חסון ממשרד המשפטים. לפי
הט
ענה,
אין צורך באיסור הפליה בכללי האתיקה כי אם יוגשו תלונות
ועדת המשמעת תוכל
לברר אותן מול עבירות הסל שבחוק המתווכים , דוגמת "התנהגות שאינה הולמת" או בהתאם
לכללי אתיקה אחרים ,. כך, למשל בדיון טענה גב' חסון כי אם מתווך יפרסם מודעת דרושים
מפלה זו תהיה עבירת משמ
עת
, אך לא הוסבר כיצד .. טיעון זה לוקה בכל היבט
16
.
,ראשית קשה ליישב בין הטענה שאין לשר סמכות לקבוע בכללי האתיקה איסור הפליה וכי זה
חייב להיות בחקיקה ראשית, לבין הטענה שוועדת המשמעת תוכל במקרים המתאימים להעניש
מתווכים מפלים על בסיס עבירות סל או פרשנות יצירתית ש
ל כללי אתיקה אחרים .
17
.
,שנית אם ניתן לפרש את עבירות הסל בחוק המתווכים
כ
אוסרות על הפליה,
חובה לכלול
התייחסות לכך גם בכללי האתיקה , כיוון שזה לא הוגן כלפי המתווכים וכלפי הציבור להותיר
4
)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
בכוונה חוסר בהירות לגבי גבולות המותר והאסור, ולהותיר את ההחלטה לוועדת המשמעת
.בתגובה לתלונה
18
.
שלישית, כאשר פנתה האגודה לזכויות האזרח בשנת2017
וביקשה לפרסם הנחיות למתווכים
לגבי המותר והאסור בתחום ההפליה, טענה רשמת המתווכים כי אין בידיה סמכות לעשות
זאת, וכי על הנושא להיות מוסדר בכללי אתיקה על ידי שרת המשפטים
(מצ"ב
ה)תשובה . עמדה
זו הובאה בפנינו שוב בשנת2020
בתגובה לתלונה קונקרטית נגד מתווך (בניגוד לדברי גב' חסון
בדיון , לא היה מדובר במתווך שהוא בעל הדירה אלא במקרה סטנדרטי של מתווך שסירב לתת
שירות לשוכר פוטנציאלי רק משום שהוא ערבי)) (מצ"ב התשובה לתלונה .
ועתה, כאשר הנושא
,מובא לפתחו של השר
,ונקבעים כללי אתיקה
נטען שזה צריך להישאר להחלטת ועדת
.המשמעת
19
. לפני סיום נוסיף כי בע בר גם ארגון מתווכי המקרקעין בישראל קיבל על עצמו לכלול בכללי
האתיקה איסור הפליה, ורק ביקש שיובהר כיצד ליישב בין איסור ההפליה לחובת הנאמנות
ללקוח (מצ"ב עמדתם משנת2017
.)
לאור כל האמור, נבקשכם להוסיף איסור הפליה לכללי האתיקה. ככל שהמצב יישאר על כנו, אנו
נשקו .ל המשך צעדינו המשפטיים
,בכבוד רב
גיל גן-מור, עו"ד
העתקים:
מר דוד אמסלם, שר במשרד המשפטים
מר תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה
גב' לאה רקובר, יועמ"שית משרד המשפטים
גב' נוי חסון, הממונה על התביעה המשמעתית, משרד המשפטים