החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-028891
סיכום דיון
מיום שני, ט' בתמוז התשפ"ד, 15.7.2024, בנושא:
מצוקת שורדי הטבח במסיבות ה -7 באוקטובר ומשפחותיהם –
בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - הדיון הקודם בנושא התקיים ב – 16 באפריל כאשר לבקשת משרדי הממשלה הסכמתי לא לקיים הצבעה על חוות הדעת , ולאפשר למשרדי הממשלה לקדם את הטיפול בשורדי מסיבות ה- 7 באוקטובר.
הוועדה הגיעה למסקנה כי משרד ראש הממשלה ומשרד הרווחה הם המנוע העיקרי שצריך לתכלל את הטיפול. ביקשנו ממשרד ראש הממשלה לדווח לוועדה על סיום התקציב שהוקצה לנושא. הוועדה ביקשה ממשרד האוצר להביא בפני ראש אג"ת את סוגיית המימון לעמותות ולדווח לוועדה. כמו כן, הוועדה ביקשה מנציגי משרד הרווחה להעביר לשר את ההמלצה לבחון הצעת חוק ממשלתית לטיפול בשורדי נובה, ומשרד הבריאות התבקש להגדיל את מספר המטפלים אשר הוקצו לנושא זה.
טרם הדיון התקבלו עדכוני סטטוס ממשרדי הממשלה הבאים: הרווחה והביטחון החברתי, בריאות, ראש הממשלה, פיתוח הנגב והגליל והמוסד לביטוח לאומי.
ח"כ קארין אלהרר – אנו נמצאים למעלה מ- 9 חודשים לאחר הטבח ב- 7 באוקטובר, הטיפולים הנפשיים הולכים להסתיים (נוהל חרדה), יש קושי לחזור לעבודה ואנו מבקשים לקבל מענה בצורה ברורה ממשרדי הממשלה. בסוף חודש מרץ שר האוצר הודיע על כינוס ועדה ציבורית שתגבש מענים תוך 60 יום. בינתיים חלפו חודשים והכל תלוי באוויר. המדינה חייבת תיקון לשורדים ולמשפחותיהם שהם העוגנים. יש לתת להם מענה שלם ממשרד הרווחה, משרד הבריאות, מביטוח לאומי, מהאקדמיה ובחזרה לעבודה. אני מבקשת לתת לשורדים טיפול חריג בנוסף כדי שלא ימצאו בוואקום טיפולי.
משרד הבריאות – עו"ס בלה בן-גרשון-מנהלת מחלקת אוטיסטים וטראומה – המשרד פועל בכמה מישורים. אנו ממשיכים לטפל בשורדי נובה באמצעות מרכז החוסן הארצי שהוקם עם פרוץ המלחמה, ומטפל בכ- 2,000 נפגעים באופן רציף יחד עם מרכזי חוסן שפרוסים בארץ. ישנם מטופלים שאנו בונים להם רצף טיפולי נוכח מחלה קודמת וזקוקים למענה משולב (בית מאזן ו- 16 מרכזים בסמוך לבתי חולים).
יש תנופה בתחום המרפאות לבריאות הנפש, התקבל תקציב ועשינו מאמצי-על כדי לקצר תורים. אם למטופל הסתיים נוהל חרדה והוא זקוק להמשך טיפול – אנו עושים קישור והפניה ע"י המטפל לגורמים נוספים.. נוהל חרדה פותח ע"י הביטוח הלאומי ובסיוענו, והוא נועד למנוע תסמינים פוסט-טראומטיים. המוסד לביטוח לאומי הרחיב את הנוהל ל- 36 טיפולים, ומי שזקוק מעבר לכך רשאי לפנות למרכזים שציינתי.
רון שגב-שורד המסיבה – אנחנו לא יודעים על הטיפול האפשריים, ולראשונה אני שומע עליהם. אני מרגיש שהמדינה שולחת אותנו להיות נכים, היא אומרת לנו להוציא אחוזי נכות ולהמשיך לקבל את הטיפולים שאנו זקוקים להם. זו פעולה הפוכה מרצוננו - לחזור למעגל העבודה ולשגרת החיים. חווינו אירוע טרור קיצון (שעות של בריחה, פחד וחוסר וודאות), והטיפול צריך להיות בהתאם. 36 טיפולים הם מעט עבורי, אני דוחה את המשך הטיפולים מחשש שהם יסתיימו.
המוסד לביטוח לאומי- עו"ד שלומי מור-המשנה ליועמ"ש – נוהל חרדה הוכפל פי 3, מ- 12 טיפולים ל- 36 טיפולים. יש 65 אלף פצועים, ואנו נמצאים באירוע גדול . כאשר אדם שנפגע מוכר ומקבל אחוזי נכות, אין הגבלה לקבלת טיפולים. יש אנשים ששכרם ייצא בהפסדם אם לא יקבלו את ההכרה, משום שישללו מהם זכויות נוספות. בחודשי המלחמה אוקטובר-מרץ שורדים רבים המשיכו לקבל תט"ר כדי שלא יצטרכו להגיע לוועדות רפואיות. אחרי פרק זמן של חצי שנה כאשר הנכות מתייצבת, יש לבחון מהי הזכאות לנכות. 2,310 שורדים היו במסגרת נוהל חרדה וקיבלו את הטיפולים, חלקם היו זקוקים לפחות טיפולים. מצאנו את הדרך להעניק טיפולים במקרים שמכסת הטיפולים הסתיימה, אך השורד אינו היה מוכן עדיין לגשת לוועדה רפואית. כעת אנו נמצאים בישורת האחרונה - בחינה של משרד האוצר להגדלת סל הסיוע כדי שאנשים לא יצטרכו להגיע לוועדות.
רק 23 מטופלים הגיעו למכסה המקסימלית של 36 טיפולים. ראוי לציין שיש מעטפת שלמה מעבר ל- 36 טיפולים, ואנו רוצים להמשיך לתמוך בהם מבלי לגשת לוועדה רפואית.
הקואליציה הישראלית לטראומה – רעות לב-מנהלת מרכז חוסן ארצי – למרכז החוסן הארצי הגיעו 2,483 שורדים, מתוכם 1,875 שורדים הופנו לטיפול בארגונים השונים. מרכז החוסן הארצי הוא הגוף הראשי שקיבל לידיו את הטיפול בשורדים בגלל טיפול הפסיכדלי. למעלה מ- 70% מהשורדים השתמשו בחומרים משני תודעה, והדבר מצריך טיפול אחר, לא שיפוטי ומותאם על מנת לא להחמיר את מצבם. נכון להיום 1,283 שורדים נמצאים בטיפול פעיל ומתמשך ו- 175 שורדים סיימו טיפול. רק 23 שורדים עברו את הטיפול ה- 36. שורדים הם אנשים, זה לא רק מספר. נוהל חרדה הוא טיפול טוב ונכון, אך יש להסתכל על מעטפת כוללת ולבחון את זה בעיניים רגישות. המענים שניתנים לשורדים והמערכת התומכת בתוך תהליך השיקומי הם משמעותיים מאוד. השורדים נתמכים ע"י בני משפחותיהם ויש לתת לזה מקום וחשיבות.
מיכל אוחנה-שורדת מסיבת הנובה – אני סבורה שצריך להיות ספק ש- 9 חודשים אחרי הטבח אנחנו בסדר. אני עדיין בסבב טיפולים ואיני יכולה לחזור למקצועי כאחות וטרינרית. כולנו חריגים ו- 36 טיפולים אינם מספיקים. אני זקוקה ל- 2 טיפולים בשבוע, ומבקשת שיתנו לנו מענקי עבודה ומענקי התמדה כדי לשוב למעגל העבודה.
משרד האוצר – רועי בבאי-רפרנט רווחה באג"ת – הנושא של הטיפולים הוא קריטי ואנו עוסקים בכך בוועדה המקצועית. הוועדה לקראת סיום עבודתה ואני מקווה שתצא בשורה בזמן הקרוב.
ח"כ טלי גוטליב – כל מוסד התשלומים כמפצה עובר דרך הביטוח הלאומי. האם יש היערכות מחודשת שנלקחת בחשבון נוכח דבריהם של שורדי הנובה ובני משפחותיהם?
הגעה לוועדה רפואית היא מנגנון שינוע שמאפשר אח"כ לקבל את הזכויות בקלות. אני סבורה שיש להמתין לגיבוש תכנית ולא להצביע על כתיבת חוו"ד ע"י מבקר המדינה. לביטוח הלאומי יש מנגנוני גמישות, ואני מציעה לסייג את מי שזקוק לטיפול, אך אינו ניגש לוועדה רפואית. כדאי להזדרז עם הגשת המסקנות של הוועדה המייעצת כדי לתת מענה מהיר.
עומר לשם – שורד מסיבת הנובה – כמות שעות הטיפול קטנה יותר מכמות השעות שהייתי בטבח. אני סבור שאין סוף לכמות הטיפולים. איני מקבל כרגע תט"ר בגלל נוהל הטפסים. אני מבין שלא אקבל סיוע מעבר ל- 36 טיפולים, משום שאיני רוצה לעבור לסטטוס של נכות או לגשת למרכז טיפולי ליד בית החולים. אני מעוניין להמשיך בחיי ולהשתלב במעגל העבודה.
ארגון נפגעי פעולות האיבה – עו"ד רועי כהן-מנכ"ל – מדינת ישראל מנסה עם אותם כלים שהיו לפני פרוץ המלחמה להתמודד אחרי ה- 7 באוקטובר, וזה בלתי אפשרי. למה אין הסכם שלפיו המדינה תיקח אחריות על שורדי המסיבות? יש להכיר בשורדים ולתת להם הכשרות מקצועיות, טיפולים ועוד. למה אנו זקוקים לפילנתרופיה במקום שהמדינה תטפל בנושא? אנו רוצים הסכם שמשפה כל שורד נובה.
ח"כ יצחק קרויזר – משרדי הממשלה עושים עבודת קודש בתוך אירועים הקשים שנוצרו. יש צורך בהקמת שולחן עגול בהשתתפות משרדי הממשלה ונציגי הפורומים, וכן מינוי פרויקטור ממשרד רה"מ כדי להעלות מצוקות ולתת מענה לשורדים, ליתומים, למשפחות השכולות ועוד.
אסנת חסון - הורה לשורד נובה - יש סוגים רבים של אוכלוסיות שהשתתפו במסיבה, ויש צורך בסדר שורשי ובסיסי כדי לטפל בהן. חיילים רבים בשירות סדיר השתתפו במסיבה, ולא ידוע האם הם מקבלים טיפול. יש אמהות חד-הוריות שהפכו לערוץ לבקשות והכל נעשה בהתנדבות. עמותת הנובה קיבלה ספק יחיד ממשרד הרווחה כדי לטפל בשורדים, ואנו רוצים לדעת איך מתנהלים העניינים. יש שורדים ללא הורים שנמצאים בקשיים כלכליים עצומים. יש שורדים שאינם יוצאים מפתח ביתם, ולכן אי אפשר להגביל טיפול נפשי. לאן הכסף שמשרד האוצר מקצה הולך? אנו דורשים שקיפות בנוגע לטיפול בשורדים.
מירב גילי הירש - מייסדת טרייב וסלונס טרייב - בשבוע שעבר הגשנו בג"ץ משום שחיילת ששרדה את פסטיבל הנובה עישנה חומר מסוים כדי להישאר במצב של ערנות, ונשלחה ל- 35 ימי מחבוש.
36 טיפולים ניתנים כאשר האירוע יסתיים, אך זה לא המצב.
יש צורך גם בהכרה בהורי השורדים, הם הרשת של השורדים.
9 חודשים אחרי הטבח אנו מבינים שיש כל מיני פגיעות ופגימות שלא נכנסו לטופס ההכרה. יש עומס במשרד הביטחון ברשות המאשרת.
המוסד לביטוח לאומי – עו"ד שלומי מור-משנה ליועמ"ש – לכל פתרון יש חסרונות. בשלב הראשון הגשנו את השורדים להכרה היות ומדובר בנפש. אף פעם לא תימנע האפשרות להגיש הכרה נוספת. אין מגבלת טיפולים למי שמוגדר כנפגע פעולת איבה. 36 טיפולים הם ארעיים.
משרד ראש הממשלה – לירון הנץ –סמנכ"לית ממשל וחברה – עפ"י החלטת ממשלה 1459 משרד הרווחה יתכלל את כלל ההיבטים לטיפול בשורדי המסיבות. עדכון מודל ההפעלה של הביטוח הלאומי לגבי המשפחות השכולות עלה להכרעה לדרגים גבוהים. אנו נמצאים בקשר עם הביטוח הלאומי כדי לייצר את החיבור עם משרדי הממשלה.
בסוף החודש תערך ועדת מנכ"לים ויהיה זיהוי של האתגרים המשמעותיים. אני מניחה שבוועדה תעלה גם סוגיית כמות הטיפולים, ונצטרך לעשות תיקוני חקיקה בהתאם.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – הילה סופרמן הרניק - מנהלת פיתוח מקצועי – קיימנו שיחות עם השורדים שהביעו דאגה לעצמם ולחבריהם. אנו כמשרד תומכים בתהליכים שלא מסלילים לנכות, ואנו עושים זאת בכמה ערוצים. הגשנו 2 המלצות משמעותיות לוועדה הציבורית: הראשונה, תמיכה בתמריץ לתעסוקה כתמריץ כספי כדי להניע אנשים חזרה לתפקוד. והשנייה, קידום מענים שיקומיים שאינם כרוכים בוועדות רפואיות. ביטוח לאומי שותף לרעיון זה גם במונחים של וואוצ'רים, מלגות והכוונה ללימודים ולהכשרה מקצועית.
תהליכים שקורים: אתר מיניסייט ממשלתי שיש בו הכוונה לכל המענים והזכויות הניתנים ע"י המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, מל"ג ועוד. בנוסף יש בו פירוט של 22 תכניות למען השורדים שאושרו ע"י שר העבודה והוקצה להן תקציב בסך 10 מיליון ₪. קישור לאתר ישלח לכל 3,707 השורדים שמוכרים כנפגעי פעולות איבה. אחת התכניות פועלת בצורה לא פורמלית ובתקן ייחודי, שבמסגרתה אנחנו מגיבים למקרי קצה ומחברים את השורדים לעו"סים.
אנחנו שותפים לדאגה בנושאי מקרי קצה ומקרי סמים. המשך התט"ר עשוי לחזק את המשך הישיבה בבית ושימוש בסמים. לכן ההמלצה שלנו הייתה תימרוץ חזרה לתפקוד. אנו סבורים שיש לתת סיוע כלכלי וגם שירותים חברתיים.
קיבלנו החלטה יחד עם הייעוץ המשפטי של המשרד ומשרד רה"מ לאשר את קהילת שבט הנובה כגוף מתכלל ברמת פרט וברמת קהילה.
ד"ר איזבלה גרינברג –פסיכיאטרית – אני מטפלת בשורדי נובה שנמצאים במצוקה קשה, מתאימה להם תרופות ורואה שיפור. לפסיכיאטר יש כלים לעזור בליווי טיפול פסיכולוגי.
נהוראי לוי-שורד פסטיבל הנובה – איננו רוצים להיות נכים וללכת לוועדות, אנו אנשים צעירים שזקוקים למישהו שילווה אותנו כדי לחזור לרוטינה של לימודים ועבודה. חלקנו נפצענו פיזית ונפשית, אך אנו שקופים במערכת ונותנים לנו כלים בכאילו. אנו זקוקים לסיוע כדי לחזור ולעמוד על הרגליים. לא קיבלנו שום פניה לקבלת מלגה, אלא נותנים לנו כדורים שירתקו אותנו למיטה.
מאיה איזוצ'ייב-שורדת בפסטיבל הנובה – התט"ר אינו וודאי, אני לא מקבלת אישור מידי ואני חיה בחוסר וודאות אם אקבל אותו. אין סיוע בתשלום משכנתאות לשורדים.
לב קרייטמן– שורד פסטיבל הנובה ועמותת מידברן –. אנו זקוקים למשאבים נוספים כדי לייצב את הקהילה שלנו כחלק מהחוסן. חסר כסף ואנו צריכים לחפש 20% מיצ'ינג כדי להשלים.
רוני כץ- הורה לשורד נובה – בני אינו מתפקד ואינו יוצא מהבית, בני המשפחה (ההורים והאחים) אינם זכאים להכרה ולטיפול. רק עמותת לב בטוח סייעה לי.
רז פרי-שורד ממסיבת הנובה – במשך חצי שנה נאמר לי ע"י הרופאים שאין עבורי תרופה לטיפול. התמיכה הגיעה מהוריי שטיפלו בי. אני נלחם היום ברסיסים, כוויות, צלקות ובמחלה. אני הגעתי לפסטיבל כדי לשחרר את הנפש שלי. אני רוצה לשקם את עצמי אחרי חצי שנה בבתי חולים, ומחפש מי יכול לסייע לי בכך.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר את רשימת המוסדות המטפלים לאחר מיצוי נוהל חרדה.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל את המלצות הוועדה המייעצת עם סיום עבודתה.
הוועדה שמעה מנציגת משרד ראש הממשלה שמשרד הרווחה מונה כמתכלל הטיפול בשורדי המסיבות ומבקשת מהמשרד לעמוד בקשר הדוק יותר עם נציגי השורדים , לרבות עם עמותת שבט הנובה אשר המשרד קיבל החלטה למנותו כגוף המצייג את כלל שורדי המסיבות.
הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לעדכן את הוועדה בהתקדמות הסרת החסמים הביורטקרטיים מול הביטוח הלאומי ביחס למשפחות השכולות .
הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לעדכן את הוועדה לגבי מסקנות ועדת המנכ"לים אשר אמורה לדון באתגרים המשמעותיים , לרבות סוגיית כמות הטיפולים לשורדים ובהתקדמות החקיקה בדנון.