חומר רקע

PDF 23,383 תווים המסמך המקורי ↗
"ים הדגן מתנועע, שיר העדר מצלצל, זוהי ארצי ושדותיה, זהו עמק יזרעאל. תבורך ארצי ותהולל )מבית אלפא עד נהלל" (נתן אלתרמן נייר עמדה: הקמת שדה תעופה בינלאומי שני לישראל - שיקולים, אינטרסים ועתיד ענף התעופה מסמך עמדה זה נכתב ומוגש על ידי מטה המאבק המשותף של תושבי עמק יזרעאל והנגב. תושבות ותושבים שהתגייסו לפעול כנגד הכוונה להקים שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל .ולמען הקמתו בנבטים שבנגב מטרת המטה המשותף היא למנוע את המשך קידום התוכנית להקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל אשר מקודמת ,בניגוד לחוות דעת ,מחקרים ודיונים שקבעו חד משמעית כי מדובר באיוולת כלכלית, חברתית .ביטחונית וסביבתית ,את מטה המאבק מרכיבים נשים וגברים משלל תחומי מקצוע רלוונטיים לנושא בהם אנשי חיל האוויר לשעבר אנשי מקצוע בתחומי התכנון והבנייה, סביבה, בריאות הציבור, תעופה אזרחית, הנדסה ועוד . מסמך זה מרכיב את תמונת המצב העדכנית לגבי המאבק ארוך השנים על מיקומו של שדה התעופה השני לישראל. על תרומתו הדרמטית לנגב ועל הסכנות האדירות לבריאות הציבור, החקלאות וערכי טבע ומורשת .בעמק יזרעאל כפי שתראו במסמך זה, עמדת מטה התושבים נתמכת על ידי מיטב המומחים בישראל בתחומים הרלוונטיים לנושא. כמו כן, מטה המאבק הינו חלק מקואליציה רחבה של גופים בהם משרדי ממשלה, עיריות ומועצות בנגב ובצפון, גופים חצי ממשלתיים וגופים חוץ פרלמנטריים. מגוון עצום של גופים הגורסים באופן חד משמעי כי על ממשלת ישראל לקבל החלטה אמיצה ומושכל ת המשרתת את האינטרס הציבורי הרחב והוא הקמת שדה .התעופה הבינלאומי בנבטים שבנגב יתרה מכך, עמדת מטה התושבים נתמכת באופן עקבי על ידי נבחרי ציבור בכנסת ובממשלה המייצגים את כל סיעות הכנסת. הסכמה רחבה כי את שדה התעופה יש להקים בנבטים. אולם פעם אחר פעם מסוכלת כוונ ת .נבחרי הציבור בהתנגדות עיקשת של משרד הביטחון המייצג את חיל האוויר בתפיסת הנוחות האווירית בנגב בפה מלא מודים שרים בכירים, בהם שרי התחבורה במשך השנים, כי ללא ספק ראוי ונכון למדינת ישראל להקים את שדה התעופה בנבטים אך הם אינם מצליחים להתמודד עם התנגדות חיל ה .אוויר רקע התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי שני ב ישראל מעסיקה את ממשלות המדינה מאז שנת1974 כש החליטה הממשלה דאז , .על הקמת שדה תעופה נוסף בנבטים שבנגב בבסיס ההחלטה עמדה ההבנה כי המדינה לא יכולה להישען על שדה תעופה בינלאומי אחד למשך זמן , הן מבחינ ת תעבורת נוסעים , והן מסיבות של יתירות של תעבורה אווירית בזמן עימות. למנהיגי המדינה ד אז היה ברור כי שדה תעופה מהווה מנוע צמיחה לאזור בו יוקם ,לכן הוחלט כי המרחב הראוי לכך הוא הנגב ולשם כך הוקצה א .זור נבטים להקמת שדה התעופה "בהחלטת ממשלה, בתמיכת גורמי התכנון, בעבודה משותפת עם חיל האוויר, הוחלט על הקמתו של שדה "נגב, .במרחב נבטים שבנגב התוכנית להקמת השדה הופקדה במוסדות התכנון וחיכתה לשעת הכושר ל הקמתה עם .התרחבות תעבורת הנוסעים לישראל וממנה בשנת1984 , לאחר פינוי בסיסי חיל האוויר מסיני, הוקם במרחב נבטים בסיס צבאי של חיל האוויר . . הקמת השדה הצבאי נעשתה בהבנה והסכמה עם חיל האוויר כי בסמוך , מרחק3 ק"מ בלבד, יוקם שדה התעופה האזרחי ו הבינלאומי אשר י קרא "שדה ת ."עופה נגב במשך השנים, מאז אותה החלטה היסטורית להקמת שדה התעופה האזרחי , השקיעה מדינת ישראל משאבים כספיים אדירים בהכשרת "שדה התעופה "נגב כ שדה תעופה בינלאומי השני לישראל כחלק מההערכות , בנתה את מסלול הטיסה הארוך ב יותר ב מזרח התיכון , על מנת שיוכל להכיל את מגוון מטוסי הנוסעים לכל היעדים "בעולם. שדה תעופה "נגב , הוכרז ונרשם באיגוד התעופה הבינלאומי , מעל47 אלף דונם הופקעו וגודרו לשם הקמתו ."בצמוד לשדה הצבאי "נבטים ההחלטה על הקמת שדה התעופה בנבטים , הפיחה בלבבות פרנסי הנגב תקווה כי שדה התעופה האזרחי יהווה עוגן כל כלי וחברתי דרמטי , אשר ייצר עשרות אלפי משרות א יכותיות , ,כמו גם תמיכה בהגירה חיובית לערי הדרום פריחת עסקים קטנים, חיזוק הכלכלה המקומית, תמיכה משמעותית בייצוא תוצרת חקלאית והקמה של מעגלי .תעסוקה וחינוך בתחומי התעופה והחלל ,אולם בשנ ות ה90 שינה חיל האוויר את עמדתו ,באשר להקמת השדה הבינלאומי לאחר שהעביר לשדה נבטים .את מטוסי התובלה מנתב"ג והחל לעשות שימוש גם במסלול שהוקם בשדה "נגב" הסמוך ב אמצעות משרד הביטחון ורת"א הוביל חיל האוויר ל החלטת ממשלה שביטלה את הקמת השדה בנגב והקמתו ב שטח העיר חיפה. שנ ים נוספות עברו עד שהבינו גורמי המקצוע כי חלופת חיפה לא ישימה עבור שדה בינלאומי משמעותי , האמור ל מלא את צרכי התעופה של ישראל . בשנת2009 התקבלה החלטת ממשלה חדשה ובה נק בע כי השדה יוקם ב שדה התעופה .מגידו שבעמק יזרעאל מחאה נרחבת של גורמי מקצוע מתחומים שונים הביאה את ממשלת ישראל להבין כי חלופת מגידו לא ישימה אף היא בהיבטי ,ביטחון חקלאות, בריאות, סביבה והגנה על שטחים פתוחים וכך בשנת2011 שונתה ההחלטה שוב . לאחר בדיקת החלופות , התקבלה החלטה מחודשת כי מיק ומו המקורי של שדה התעופה בנבטים הוא .הראוי ביותר שלוש שנים נוספות חלפו , ומשרד הביטחון הגביר את הלחצים על משרדי הממשלה עד שבשנת2014 שונתה שוב ההחלטה והוחלט על הקמת שדה התעופה הבינלאומי בצמוד לשדה הצבאי ש ברמת דוד שבלב עמק .יזרעאל עתירות שהוגשו בנושא הובילו את המועצה הארצית לתכנון ובנייה ל בחינה השוואתית של חלופות .נבטים ועמק יזרעאל בשנת2021 החליטה הממשלה על ביטול ההחלטה על הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל והקימה צוות נוסף ,שבחן במשך שנה חלופות שונות. הצוות שבראשו עמד אל"מ עילם שגיא, המשנה למנכ"ל משרד התחבורה הכין דו"ח עב כרס על היתרונות והחסרונות של מגוון חלופות ברחבי ישראל , אך לא הגיש דו"ח סופי עקב חילוקי .דעות בתוך הצוות ,כעת בשנת 2024 , למדינת ישראל אין חלופה מוסכמת לה ק מתו של שדה תעופה בינלאומי. עשרות שנים ,אחרי ההחלטה ההיסטורית על הקמתו בנבטים שנים ספורות לפנ י נקודת הזמן ב ה ישראל תימצא במשבר תעופתי עקב היעדר שדה בינלאומי נוסף בישראל .והחלטה סופית, אין שדה תעופה בינלאומי שני לישראל– היסטוריה :נספחים)(מצ"ב לינק למסמכים המלאים • מצגת מלאה של מטה המאבק על חלופות שדה התעופה . • תוכנית המתאר להקמת שדה התעופה בנבטים בשנת1974 . • עמדת עיריית באר שבע בנוגע לשדה משלים בנבטים . החסם המרכזי להקמת שדה בנבטים– חיל האוויר למעשה, שיקולי חיל האוויר הם ה מונעים את הקמת שדה התעופה במקום הטבעי לו , .נבטים שבנגב אמת , ישנם שיקולים כבדי משקל להתנגדות חיל האוויר להקמת השדה בנגב , אך שורה של בחינות מקצועיות שנעשו על ידי בכירי ענף התעופה בישראל , לצד יוצאי חיל האוויר בתפקידים בכירים, מראים כי את הסתייגויות חיל האוויר ניתן לפתור בהשקעות זניחות יחסית וכי מרבית טענותיו מוגזמות ומועצמות בכוונה , על מנת להכשיל .את החלופה הדרומית אין ספק כי לחיל האוויר נוח כי מרחב הנגב יישאר לאימוני צה"ל בלבד , אנו סבורים כי זו התנגדות משיקולי ם מובנים של .נוחות אך הטלת הווטו על הקמת שדה התעופה הבינלאומי בסמוך לנבטים, זאת לאחר שהוא הוקם בהסכמת חיל האוויר, ולאור חשיבותו העצו מה לנגב, הינו מעשה חסר אחריות הפוגע באינטרסים הלאומיים של ישראל ו ביישוב וחיזוק הנגב . הקמת שדה תעופה בנבטים ייטיב עם הנגב ותושביו אך לא פחות חשוב מכך, יביא .להקמת שדה התעופה הנכון למדינת ישראל עשרות שנים קדימה הסיבות להתנגדות חיל האוויר השתנו במשך השנים: א . ,בראשית הדרך נטענה הקרבה לקריה למחקר גרעיני, טענה שהופרכה במהרה על ידי אנשי הוועדה לאנרגיה אטומית בעצמם וקרבה למתקנים רגישים ברמת בקע שגם זו הופרכה לאחר שהובהר כי טיסות אזרחיות אל .יטוסו בקרבת המקום ב . .סיבה נוספת הייתה הקרבה לבסיס האימונים בחצרים בסיס חצר ים ממוקם במרחק של מעל30 ק" .מ מנבטים לטענת אנשי חיל האוויר תיתכן התנגשות במסלולי ההמראה והנחיתה של שני שדות התעופה הצבאיים . לאחר עבודה מאומ צ ת של אנשי מקצוע מתחומי בטיחות טיסה ותעופה אזרחית נמצא כי "התנגשות" זו קיימת תאורטית בלבד ורק בפרקי זמן זניחים לאורך ה שנה ובצורה שאינה מפריעה להפעלת שדה אזרחי לצד שדה צבאי . מה גם , שבהשקעות זניחות ניתן להגביר את בטיחות הטיסה בבסיס חצרים ולהביא לכמעט ביטול מוחלט .של חששות חיל האוויר לאחרונה , הועלו סדרת טענות חדשות על ידי נציגי ,חיל האוויר ו רת"א לציד ם . שלוש טענות שלטענת ם לא מאפשר ות הקמת שדה תעופה בנבטים : 1. רוחב ה פרוזדור האווירי ה מגיע לנבטים שבנגב .צר מלהכיל כמות טיסות הנדרשת להפעלת שדה בינלאומי בנגב 2. ,מאחר ומרבית הטיסות מגיעות מצפון מערב לישראל התמשכות הטיסה אל נבטים תייקר את מחירי כרטיסי הטיסה. 3. כלכליות שדה התעופה בנ גב עומדת בספק מאחר ו .אזור הביקוש לטיסות בצפון גדול מאשר בנגב שלוש טענות אלו מקוממות ו ממחישות יותר מכל את אי רצונו של חיל האוויר לשתף פעולה בתכנון אמיתי שיאפשר שדה תעופה אזרחי ובינלאומי בנבטים : • הטענה כי רוחב ה פרוזדור האווירי המגיע לנבטים צר מלהכיל את הצורך בשדה גדול , איננה עומדת במבחן המציאות .אנו סבורים , כי לו היו מסכימים בחיל האוויר ו ב רת"א לתכנן מחדש את השמים האוויריים של ישראל , ניתן היה בקלות רבה לאפשר את רוחב המסלול הנדרש. התעקשות רת"א לא לשתף פעולה עם תכנון מחדש , משרתת את טענ .תם ואינה מאפשרת ברור מקצועי של הנושא • הט ענה כי התמשכות משך הטיסה לנבטים תוביל לעלייה במחירי הטיסה אינו תואם את המציאות בה פועל ענף .הטיסה בימינו ההערכות נעות בין התמשכות טיסה של10-15 דק בלבד אל מול נחיתה בעמק יזרעאל או פחות מכך לו הנחיתה בנת .ב"ג אך להתארכות זו משמעות זניחה עד אפסית במ חירי כרטיס ה ,טיסה. בהחלטה אחת שבוודאי תגיע, על הטבות לחברות תעופה שיטוסו לשדה .השני של ישראל, תבוטל מכשלת המחיר בהינף רגע אם נוסי ף לכך הטבות נוספות לע ידוד הציבור בישראל לטוס מנבטים , ,(לדוגמא חניה במחירים מיוחדים, רכבת מהירה ונגישה ומחירי טיסה אטרקטיביים ,ליעדים רחוקים דרך המזרח) הרי שרווחתם של ה נוסעים ה ישראלים .תצא על העליונה בכל הקשור למחירי הטיסה יתרה מכך, פתיחת הנתיבים למזרח הרחוק באמצעות נמלי תעופה באיחוד האמירויות , ס במ גרת הסכמי אברהם , כב ר הביאו לעלייה חדה במספר הטיסות היוצאות בנתיב הדרומי. מגמה זו צפויה להתגבר עם השנים ו משך טיסות אלו יתקצר .דווקא עם הקמת שדה בנגב הטיעון השלישי הוא המקומם מכולם. חיל האוויר ורת"א , מפקיעים למעשה מידי הממשלה את היכולת להכריע בתפיסות אסטרטגיות- לאומיות כגון פיזור אוכלוסייה בפריפריה . התפיסה המקובעת , כי בנגב יהיו תמיד תהיה פחות אוכלוסייה מצפון הארץ חייבת להשתנות מהיסוד ועל הממשלה לראות בי י שוב הנגב משימה בעדיפות עליונה ., בבחינת הסיבה והמסובב ,לטענתנו הדרך לעשות זאת היא על ידי ייצור מנועי צמחיה משמעותיים בנגב , דכ וגמת שדה תעופה יב נלאומי אשר יהווה מחולל משרות אדיר וייצר מעגלי תעסוקה נרחבים ובכך יביא ל עידוד אוכלוסיות צעירות להתיישב בנגב ו ל בנות ב ו .את ביתם ההתיישבות ,בנגב מאז ומעולם וביתר שאת בימים אלו, חייבת להיות משימה לאומי ת ראשו נה במעלה שעל המדינה לעודד ולקדם ו אסור שחיל האוויר יעסוק או יחליט בה. • אסור יהיה להתעלם בהקשר זה מהמורכבות של נושאי המשילות והפשיעה במרחב הנגב. דו"ח מקיף ועדכני שהוכן על ידי מכון ריפמן אך לאחרונה מוכיח את התועלות האדירות של הקמת שדה התעופה בנבטים ליצירת המשילות הנדרשת, ליצירת מנועים כלכליים עבור האוכלוסייה המקומית המשוועת לכך, ובכך להביא לצמצום .דרמטי באחוזי הפשיעה בדרום נתב"ג2 בנגב ככלי תכנוני לאיזון צפיפות האוכלוסין :נספחים )(מצ"ב לינק למסמכים המלאים • דו"ח המשרד לנושאים אסטרטגיים על מיקום שדה תעופה שני לישראל . • קריאת וועדת הכלכלה של הכנסת – הקמת שדה תעופה שני בנבטים. • דו"ח מכון ריפמן בשיתוף חברת אורבניקס – שדה התעופה בנבטים והשפעותיו על האוכלוסייה הבדואית בדרום. ?איזה שדה תעופה ישראל צריכה שיקולי הנוחות של חיל האוויר מכתיבים למדינת ישראל מסלול החלטות שגוי מיסודו. כל בר דעת בנושאי תעופה סבור כי ישראל זקוקה לשדה תעופה בינלאומי משמעותי, גדול, בעל יכולת התרחבות עתידית, שלא פוגע .בסביבתו ומאפשר מקסימום גמישות בהפעלתו ,זו המגמה העולמית, כך נבנים שדות תעופה בעולם. אך בישראל, עקב התנגדות גוף אחד ייתכן ות יפול החלטה שגויה שתפגע בעתיד התעופה של ישראל , תפגע באיכות חייהם ובבריאותם של אזרחים , תעלה למשלם .המיסים סכומי עתק מיותרים, תוביל לפגיעה בביטחון המזון של ישראל ולפגיעה אנושה בעתיד הנגב מדינת ישראל זקוקה לשדה בינלאומי שיאפשר טיסות לכל היעדים , לכל סוגי המטוסים, לכל חברות התעופה ולכל אורך שעות היממה . שדה תעופה בו פועלים מעגלי עשייה נוספים ש ,ל מוסכים, מתקני אחסון, מתקני ייצוא ,מרכזי כנסים מלונאות .ועוד "בעולם הבינו מזמן כי לא מקימים "שדה תעופה" אלא "אירוספייס– מרחב שלם של עשייה כלכלית סביב תחבורה אווירית. ואילו אצלנו עדיין מדברים על הקמת שדה קטן, מוגבל ביכולותיו, שאינו משרת את סביתו ואינו מ .סייע בפתרון אתגרי התעופה של ישראל שדה תעופה בינלאומי משמעותי עם אופק התרחבות ופיתוח כלכלי יהווה מחולל צמיחה דרמטי למרחב בו יוקם. הקמתו תבטיח ,עשרות אלפי משרות, פריחת עסקים, תשתיות תחבורה חדישות .מערכות הסעת המונים ועוד לאחר עשורים ארוכים של בחינת ה חלופות ,שהוצעו עד היום דבר אחד ברור : שדה תעופה שכזה ניתן להקים .רק במקום אחד בישראל והוא נבטים שבנגב בכל חלופה אחרת שנבחנה , ניתן יהיה להקים אך ורק שדה ה מוגבל בגודלו ובאורך מסלולו. שדה ש י יתן מענה ,חלקי ביותר לצורכי התעופה של ישראל. בכל החלופות, למעט נבטים מדובר בשדה שיוקם בסמוך לבתי תושבים בערים וישובים במרחב הכפרי, יגביל את הבנייה בהם ויוביל להרס שטחים פתוחים ושטחי חקלאות בעלי ערך רב. איזה שדה תעופה בינלאומי ישראל צריכה? מוגבל או מושלם קיים חוסר הגיון בסיסי ב כוונה להקים שדה תעופה בינלאומי בעמק יזרעאל כאשר ברור כבר היום ששדה כזה לא ישרת את הצרכים האסטרטגיים של ענף התעופה בישראל לעשרות השנים קדימה. הרי ברור לחלוטין כי מגבלת נפח התעבורה בנתב"ג הינה תוצאה בעיקר של רעש מטוסים רחבי גוף והצורך להפנות אותם לשדה הנוסף שיוקם. אולם שדה בינלאומי בעמק יזרעאל לא יעשה זאת כלל מאחר והוא לא יוכל להכיל מטוסים אלו אל מטוסים צרי גוף בלבד ליעדים קצרים עד בינוניים בלבד. בכך תנציח המדינה את העומס הסביבתי- בריאותי על תושבי סובב נתב"ג ולא תייצר את הפתרונות הראויים למצוקת תושבי מרכז הארץ . שיקול דרמטי נוסף נוגע ל לוחות הזמנים הדרושים להקמת שדה תעופה נוסף. ברור לכל בר דעת כי החלטה על שדה תעופה בעמק יזרעאל אינה משרתת את הלחץ ההולך וגובר בעולם התעופה בישראל , ה זקוק ל שדה זמין , חדשני ומיטבי תוך זמן קצר .ככל האפשר הקמת שדה בעמק, לאחר החלטת ממשלה בנושא, יכולה להתקיים רק כעבור כ - 15 שנ,ים או יותר מכך, ב של ההכרח ב הריסת בסיס חיל האוויר הקיים ,, ניקוי הקרקע מאדמות מזוהמות על מנת להקימו מחדש, בצמוד לשדה התעופה האזרחי המתוכנן ורק אז הקמת שדה בינלאומי חדש לרבות מסלולים, טרמינל ותשתיות .תחבורה, אחסנה, חניה ועוד לעומת זאת , החלטה על שדה בינלאומי בנבטים , יכולה להת ממש תוך שנים בודדות של3-4 שנים לאור העובדה כי במקום כבר קיימים מסלולי ההמראה הנדרשים , לצד קרקע מופקעת וזמינה, מערכות תחבורה מת קדמות ומרחב קרקעי והתיישבותי.שלא נדרשות אליו התאמות סביבתיות יש לומר בהקשר זה כי השיהוי הממושך בהחלטה על מיקום שדה התעופה משרתת את האינטרסים של חיל האוויר הגורס כי המצוקה ההולכת וגוברת של ענף התעופה תביא את ממשלת ישראל לא להתעמת עם גורמי הצבא החזקים במדי .נה ובכך לבחור להקים את השדה בעמק יזרעאל. החלטה נוחה במקום ההחלטה הנכונה לו"ז ריאלי להקמת שדה תעופה בינלאומי בנוסף לטיעונים אלו לא ניתן להתעלם מ הפרשי העלויות האדירים בים שדה תעופה בעמק יזרעאל לבין זה .שבנבטים משורה של חוות דעת מקצועיות בנושא , עולה תמונה חדה וברורה כי הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל ת עלה לקופת המדינה כ - 18 יותר מאשר חלופת נבטים₪ מיליארד ! יתרה מכך, שדה תעופה מוגבל וקטן ברמת דוד יביא את המדינה להקים תוך זמן קצר שדה תעופה בינלאומי נוסף ובכך יגרמו למשק עלויות של כפל תשתיות בהיקף של15 . נוספים₪ מיליארד ,ואולי הנתון החשוב מכל הקמת ,שדה תעופה בנבטים שיהיה משמעותי וגמיש בהפעלתו , יכול לה גשים את ,ייעודו כשדה מרכזי לעשרות שנים קדימה הקמתו בנבטים תבטיח ל מרחב ה נגב מעל ל50 אלף משרות חדשות ותוספת של מעל11 . בתוצר מקומי₪ מיליארד מספרים אלו מביאים לקדמת הבמה את הטיעונים המרכזיים שראוי לבחון בזמן תכנון שדה תעופה חדש לישראל. טיעונים כבדי משקל שנדחקים הצידה אל מול מסע לחצים של חיל האוויר העושה שימוש מופרז בכוחו .לקבוע את מגבלות הבנייה של תשתיות לאומיות בישראל :נספחים )(מצ"ב לינק למסמכים המלאים • דו"ח חברתBDO – בחינה כלכלית למשק-היבטי שדה תעופה בי.נלאומי נוסף לישראל • דו"ח חברת שטיינמיץ עמינח – בחינה כלכלית והשוואת עלויות שדה תעופה נגב מול שדה תעופה בעמק . • דו"ח משרד התחבורה – צוות היגוי לזמינות שדה תעופה בינלאומי שני לישראל . חלופת עמק יזרעאל .מבין כל החלופות שנבחנו להקמת שדה תעופה, עמק יזרעאל הוא האבסורדי מכולן אין צורך להיות מומחה תעופה או איש תכנון בעל מעוף , על מנת להבין ש הקמת שדה תעופה בלב עמק יזרעאל תהיה טעות אסטרטגית.ובכי לדורות הקמת שדה תעופה בינלאומי בלב עמק יזרעאל ת וביל לחורבן של מ רחב חקלאי תוסס ועשיר: • 250 אלף דונם של שדות חקלאיים פעילים .יאבדו לטובת פיתוח תעשייתי • מסלולי הטיסה ינשקו לבתי העמק במרחקים של פחות מ100 .מטר • ישובים כמו עפולה, מגדל העמק, רמת ישי וטבעון יאלצו לעבור .שינוי מהותי הכולל מיגון מסיבי מרעש • .בתי ספר יועתקו ממקומם .ייתכן ואף ישובים • מטוסים אזרחיים ינחתו בגובה נמוך מעל בתי תושבים ומטוסי קרב יצטרכו להמריא ממש מעל מתחמי מגורים .ומרכזי חינוך • כניס ת מטוסי נוסעים .למסלולי נדידת הציפורים תהווה סכנה ממשית לחיי אדם ע צם תכנון הקמתו של שדה תעופה בלב נתיב נדידת ה ציפורים , מהגדולים בישראל , י .הווה איוולת שאין כמותה מיטב המומחים קובעים באופן נחרץ כי מדובר בטעות שתעלה בוודאות בחיי אדם. זה לא עניין של אם אלא רק .עניין של מתי עשרות רבות של תאונות מטוס וציפור התרחשו במרחב עמק יז ,רעאל5 מ פגשים כאלו הסתיימו בהתרסקות מטוס קרב . היקף התעופה של שדה תעופה אזרחי גדול פי עשרות מונים משדה צבאי ולמטוסים אזרחיים יכולת תמרון מצומצמת בהרבה ממטוסי הקרב. על פי חוות דעת חד משמעיות, מדובר בכשל תכנוני שיביא בוודאות לאובדן .חיי אדם הצורך בהרחקת מא ות אלפי הציפורים בעמק תוביל את מדינת ישראל ל צורך הכרחי בייבוש ,מאגרי העמק סגירת מעל55 רפתות פעילות המייצרות כ20% ממשק החלב בישראל ,סגירת אסמים ולולים, איסור של גי דולים )מרובי גרעינים (חיטה, שעורה, תירס, חמניה ועוד המאפיינים את האזור מזה עשרות שנים ,. העמק שהיה הקרקע לראשית ההתי י שבות החקלאית מעל למאה שנים , עלול להפוך , כדברי התוכנית ,עצמה למרחב של ""מיאוס ביוטופי . קרי, מעמק פורה של חקלאות ושטחים פתוחים לאזור יבש שבו לא מתק יימת פעילות מושכת .ציפורים ייבוש מא גרי העמק יוביל לכדור שלג של קטסטרופה סביבתית. מחד, איבוד המאגרים אשר שימשו לעצירת שיטפונות באזור חיפה והקריות י שיב אל האזור את ה ה צפות ה .קשות אשר גבו בעבר חיי אדם ונזקי רכוש רבים מאידך, מאגרים אלו משמשים מוצא אחרון ו בלעדי לשפכי הערים הסמוכות אשר רק בזכות שטחי החקלאות של .העמק נמצא להם שימוש חוזר זמין וקרוב ההשלכות הדרמטיות בהיבטי כלכלה, בטחון, סביבה, בריאות וחברה של הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל, הביאה שורה ארוכה של גורמים להתנגד לחלופת עמק יזרעאל ובהם משרדי ממשלה משמעות יים כדוגמת משרדי ה ,חקלאות הגנת הסביבה ו הבריאות . דווקא בימים אלו ראוי לקרוא בעיון רב את דו"ח משרד החקלאות ודו"ח מכון יסודות המזהירים אזהרה חמורה מאובדן8% .מאדמות המדינה הפוריות ופגיעה אנושה במרחב כפרי המבוסס על חקלאות לאחרונה הודיע משרד הביטחון כי גם הוא מתנגד להקמת שדה תעופה בינלאומי בעמק , לאור העובדה כי לא ניתן להגן עליו בזמן עימות צבאי בזירה הצפונית. ועדת העורכים שמונתה לתוכניות המתאר לשדה תעופה בעמק יזרעאל ונבטים פועלת כבר תקופה ארוכה בהתעלמות מוחלטת מהחלטת הממשלה והחלטת המועצה הארצית אשר קבעו כי יש לבצע תכנון מפורט לשתי החלופות באופן שוויני ובמקביל. נראה כי הצוות המצומצם של ועדת העורכים ממשיך באופן מ גמתי בניסיונות .לקבוע כי חלופת עמק יזרעאל היא הנכונה ובאופן פעולתו מייצר זמינות תכנונית רק לחלופה אחת 'בחודשים האחרונים הוגשו מסמכי תסקיר השפעת הסביבה (פרקים א- .ב') לחלופת עמק יזרעאל בלבד מסמכים אלו מוכיחים מעל לכל ספק בדבר הפגיעה האדירה במרחב עמק יזרעאל כתוצאה מהקמת שדה תעופה. מעל600 אלף דונם יושפעו ברמות שונות תוך צורך מידי בסגירה של מאגרי מים, עשרות אלפי תושבים יהיו חשופים לרעש ברמות גבוהות באופן קיצוני אשר יביאו לצורך בפינוי אלפים מבתיהם ולמיגון של עשרות אלפי בתים. תוכניות התחדשות עירונית בערים הסמוכו ת יבוטלו כמו גם תוכניות פיתוח אסטרטגיות של המרחב .הכפרי בהתייחס למסמכי התסקיר הוציא המשרד להגנת הסביבה חוות דעת שקובעת כי מסמכי התסקיר מוכיחים כי חלופת עמק יזרעאל אינה ישימה. הפגיעה הצפויה בבריאות האדם, במרחב החקלאי, בסביבה ובערכי המורשת אינם מידתיים ואינ ם עולים בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. לטענת המשרד להגנת הסביבה, תוכנית שדה .התעופה בעמק יזרעאל תשנה את פניו באופן דרמטי ותגרום לאובדן אופיו החקלאי ,יתרה מכך ניסיונו ת צוות ועדת העורכים לקבוע עובדות בשטח הביאה אותם לבקש להחיל על כל מרחב עמק יזרעאל את תקנות77-78 אשר יגבילו באופן דרמטי את פיתוח האזור. למעשה, ניטלים סמכויות התכנון מהגופים .המקומיים וכל תוכנית פיתוח משמעותית תאושר בכפוף לתפיסה כי כבר פועל במרחב שדה תעופה בינלאומי מדובר בעוד צעד דורסני מצד צוות התכנון אשר כבר כעשור מנסה להביא להקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל .וזאת כתוצאה מתכתיבי חיל האוויר ורת"א לצד משרדי הממשלה, שותפים למאבק שורה של גופים חצי ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית, בהם ארגון רופאי בריאות הציבור, החברה להגנת הטבע, ארגון יסודות, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, תנועת ,המושבים, התנועה הקיבוצית מרכז השלטון האזורי, תנועת אור, השומר החדש ו תושבי העמק עצמו, שבחרו לגור בו, חלקם כבר למעלה מחמישה דורות, בשל אופיו החקלאי.והמרקם החברתי האופייני לו ?מה נכון למדינת ישראל :נספחים)(מצ"ב לינק למסמכים המלאים • חוות דעת פרופ' שלומית פז– .משמעויות סביבתיות ותכנוניות בהקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל • דו"ח השפעות הקמת שדה תעופה על משק המים בצפון ., פרופ' יורם אבנימלך • חוות דעת המשרד להגנת הסביבה בתגובה למסמכי תסקיר השפעה על הסביבה • דו"ח משרד החקלאות– .האגף לתכנון ופיתוח הכפר • דו"ח מכון יסודות– בחינת השפעות לשדה תעופה אזרחי בעמק יזרעאל • סרטון של פרופ' לשם – מומחה צפרות בינלאומי שעובד עם משרד הביטחון. • ד "ר שרה יצחקי- חוות דעת על.המשמעויות הבריאותיות בהקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל • מכתב לשר הביטחון– תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית ומרכז המועצות האזוריות. • מכתב לשר הביטחון- החברה להגנת הטבע. • ד"ר דנה סיוון – תסקיר חברתי כלכלי על הקמת שדה תעופה שני לישראל . • חוות דעת של פרופ' אברהם אביטל וד"ר איילת מגן – השפעות רעש מטוסים על היבטים בריאותיים בילדים . • מומחה צפרות עודד עובדיה - דו"ח על סכנות תעופה בלב נתיב נדידת ציפורים . • הקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רמ"י ומכון דש"א – ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת . :לסיכום אין ספק כי מדינת ישראל תידרש בזמן הקרוב להכריע בשאלת המיקום של שדה התעופה הבינלאומי הבא של ישראל. ההחלטה חייבת לכלול שורה של מרכיבים ברמה הלאומית המשקפים את ההבנה כי שדה תעופה שכזה .הוא הרבה יותר מטרמינל ומסלולי המראה אל מול מקבלי ההחלטות ניצבת הזדמנות הי סטורית לייצר בנגב מנוע צמיחה דרמטי שיגשים את הבטחות .הממשלות לדורותיהן ביישוב הנגב וחיזוקו בהתיישבות ובפריחה כלכלית וחברתית מלחמת"חרבות ברזל" מדגישה את המחויבות הזו ביתר שאת כאשר ידרשו מאמצים כלכליים רבי משמעות להחז יר את האמון בע שייה .הכלכלית בדרום המדינה תוך יצירת הבטחון הכלכלי לתושבים ותושבות מכל רחבי הנגב .בהחלטה על מיקום שדה התעופה גלום גם הרצון להשפיע על ריכוזי האוכלוסייה בישראל דורות רבים קדימה אלו המבינים, כי אי אפשר להישען יותר על מרכז הארץ הצפוף, יכולים בהחלטה על שדה בנגב לחזק את המטרופולין הדרומי בהגירה חיובית אליו וביצירת מעגלי תעסוקה איכותית ופריחת עסקים שיחזקו את הנגב .באופן שלא נראה קודם לכן ההחלטה חייבת לכלול גם את ההבנה כי עמק יזרעאל הינו נכס לאומי ברמה הלאומית. מרכז חקלאי שוקק ושותף מרכזי ביעד של יצירת בטחון תזונתי בישראל. תקופת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל הביאו להוכחה נוספת בצורך בהגנה על החקלאות הישראלית בשעת משבר. הרס "אסם התבואה" של צפון הארץ יוביל לפגיעה .אנושה ביעד זה החלטה על הקמת שדה תעופה בנבטים לא תפגע ביכולות חיל ה אוויר לקיים את שגרת אימוניו אלא תצריך התאמות נדרשות במרחב האווירי של ישראל וייתכן גם השקעות בטכנולוגיה ואמצעים שיבטיחו את בטיחות .הטיסה במרחב הדרומי האמירות הברורות של אנשי חיל האוויר לשעבר, בהם מפקדים בכירים ורמטכ"ל לשעבר, מוכיחים כי אין מדובר בנושא של פג יעה בביטחון ישראל אלא רק בשיקולי נוחות של חיל האוויר אשר התרגל מחד לעשות בשמי הדרום .כרצונו ומאידך לקבוע באופן שרירותי על פרויקטים ברמה הלאומית אשר פוגעים בנוחות תפעולית זו ואולי חשוב מכל, ההחלטה על שדה תעופה בנבטים משרתת באופן מלא את הוראות התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף. שדה "נגב" בנבטים ממלא אחר כל תכלית התוכנית ובה הרצון לבנות שדה גדול ומשמעותי, בעל יכולת התרחבות עתידית, המשרת את כל היעדים מסביב לעולם ונותן מענה מקצועי לכל .חברות התעופה מול ממשלת ישראל ניצבת הזדמנות פז. לשלב ידיים עם נבחרי ציבור מדרום, מרכז וצפון, תושבים ותושבות מכל קצוות הארץ, השותפים לעמדה כי את שדה התעופה יש ל הקים בנבטים. אחידות דעים נדירה בציבוריות .הישראלית ."החלטה אחת שתגשים את חזונו של דוד בן גוריון: "בנגב יבחן העם בישראל נשמח לענות בכל שאלה ובקשה. מייל: [email protected] טלפון: 5785187 - 050