הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, כ"ד בתמוז התשפ"ד
30/07/2024
הודעה לעיתונות
ועדת הכלכלה החלה לדון בהצעות שישנו את אופן קביעת מחיר המים לחקלאים ויוזילו אותו – החקלאים: אף דונם לא ייסגר בגלל חיזבאללה, אבל במחיר של 3.5 שקל לקוב מים לא ניתן להמשיך לעשות חקלאות
היו"ר ביטן ציין כי אם הממשלה לא תביא הצעת חוק בעניין עד תום הפגרה הוא יקדם את הצעות החוק הפרטיות; ח"כ שוסטר שיזם את אחת מהצעות החוק: חקלאות עולה כסף כמו שביטחון וחינוך עולה; שר החקלאות וביטחון המזון דיכטר: אם האסטרטגיה של היום הייתה בשנות ה-50 לא היו מקימים את המוביל הארצי כי זה לא משתלם
קישור לתמונות וסרטונים מהישיבה (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/MfPbxRSMr5Sov3cz9
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה לישיבה שעסקה בקביעת תעריפי המים לחקלאות. הישיבה התקיימה לבקשת ח"כ אלון שוסטר, על רקע הצעת החוק שהגיש לפיה את מחיר המים לחקלאות תקבע מועצת רשות המים, באישור שר החקלאות וביטחון המזון תוך התייחסות לעלויות ויכולת התשלום של החקלאים. היו"ר ביטן אמר כבר בפתח הדיון, כי הסיכום הוא שתוגש הצעת חוק ממשלתית, והבהיר כי אם הצעה כזו לא תוגש עד תום הפגרה הוא יקדם את הצעות החוק הפרטיות גם ללא הסכמה.
ח"כ אלון שוסטר, שיזם את אחת ההצעות, אמר: "צריך לוודא שאת כל המזון שאנחנו יכולים לגדל כאן נגדל. זה עולה כסף כמו שעולה להגן על המדינה וכמו שעולה לייצר חינוך ורווחה. צריך לוודא שדור חדש מצטרף למקצוע שנקרא חקלאות ולראות משקים משפחתיים ושיתופיים יציבים עם קיימות לדורות. צריך לחשוב בשני שלבים, לטווח קצר שלא יהיה מצב שהניתוח יצליח בדיון האסטרטגי אבל לא תהיה חקלאות בארץ ולכן צריך לדאוג לחקלאות במחיר מים הגון. לוודא מחירים כלכליים בכל הארץ ובטווח בינוני השקעה בתשתית – המזהם משלם. יצרני הקולחין ההולכים וגדלים צריכים לשאת בהוצאות. החקלאי צריך לשלם את עלות המים לא את ההובלה".
ח"כ מטי הרכבי, שחתומה גם היא על הצעה זהה, הוסיפה: "לא רק שצריך לחשב מסלול מחדש בתחשיב מחיר מים לחקלאות אלא מעבר, המדינה צריכה לשים את החקלאות כערך לאומי ציוני ששומר על גבולות ישראל. שמחיר המים יהיה שווה לכל כיס של חקלאי". לדבריה הצטרף ח"כ ששון גואטה, שאמר: "צריך לראות איך עוזרים לחקלאית מול גזירות האוצר. לחקלאים מאוד קשה להשתוות בעלויות גידול לחקלאים אחרים בעולם, ונושא המים זה המרכיב העיקרי, כדי שנוכל לעמוד מול הייבוא והורדת מכסים"
יו"ר התאחדות האיכרים בישראל, דובי אמיתי, התייחס למצב החקלאים בגליל על רקע המלחמה, ואמר: "הגיע הזמן שנעבור מדיונים למעשים. לא יכול להיות שחקלאים לא מסוגלים להשקות ומרבית המים הולכים לכיבוי שרפות, כי המטרה היום לשפוך כמויות מים שהשטחים יישארו ירוקים כי פרנסה לא נראה ואם נראה זה בונוס. כשמדברים עם רשות המים ומשרד האנרגיה והשר התשובות הן שנבוא מחר. הדיון צריך להיות איך מחזקים את חקלאי הגליל. ב-1 ביולי העלו את מחיר המים לחקלאות והעלו את ריבית החובה לחקלאים. מצד שני מקורות ותאגידי המים מרוויחים השנה 300 מיליון שקל. אני רוצה לצאת מפה עם ביטחון לחקלאי הגליל שלא יחששו לפתוח את השיברים".
שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, התייחס לדברים והשיב: "הבעיה היא שלא מצליחים לחבר בין שתי עובדות יסוד – החקלאות צורכת יותר מים, עוד לפני שגדלנו בדונם אחד, בגלל התחממות כדוה"א. הזווית השנייה היא בישראל יש עודף מים. בשנה שעברה שפכו לים 80 מיליון קוב מים מושבים שזה שווה ערך לחצי מהשפד"ן, כי לא הייתה תשתית להעביר את זה לחקלאים. לו האסטרטגיה של היום הייתה קיימת בשנות ה-50 לא היה מוביל ארצי כי זה לא משתלם. אנחנו מובילים בעולם במים מושבים, אבל לצערנו במקום ראשון בעולם במחירי מים לחקלאות. כלל הברזל חייב להיות שחקלאי ישלם על מים, והתשתיות זה הבעיה של המדינה. החקלאי ישלם או 73 קוב על טיהור או 70 אגורות על הולכה, והמדינה תשלם את הפער. מה שהמציעים הציעו זו פשרה מפאיניקית של שקל אחד, ואני חרד מזה". באשר לפריסת התשתיות והריבית על המים אמר השר דיכטר כי שוחח עם שר האנרגיה, שאמר לו: "שלא ייתן שהריבית תושת על החקלאים".
ראש המועצה האזורית מבואות החרמון, בני בן מובחר, סיפר: "משפחת אילון בכפר יובל נרצחה בבית שלהם, כי לא הסכימו להתפנות למלון ולשחרר את החקלאות שלהם. אין שטחים ירוקים בכלל, הכל שריפות. אנשים לא מבינים שאנחנו במלחמה, לא רק ביטחונית אלא גם קיומית. יש לנו בגליל רק חקלאות ותיירות אין לנו משהו אחר. חלק גדול מהחקלאים לא יחזור לעבד את האדמה בגליל, וזה לא איום. אם לא תהיה להם אפשרות לגדל, הצבא יצרך לבנות מוצבים במקום המושבים והחקלאים האלה".
יו"ר מים לישראל וח"כ לשעבר איתן ברושי, אמר כי הוא מסכים שהייתה צריכה להיות הצעת חוק ממשלתית, אלא שהממשלה הביאה אותנו למצב הזה. לדבריו, "הצעת החוק היא תוצאה של מצב לא אפשרי, מחיר המים לא נקבע רק ברשות המים –הרשות צריכה להתחשב במדיניות הממשלה אבל היא לא עושה את זה".
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, התייחס להצעות החוק ואמר כי צריך למצוא לכך מקור תקציבי חיצוני, שלא מתוך התקציב הסגור של משק המים. ח"כ ינון אזולאי אמר כי צריך קודם להבין שאם החקלאים לא יהיו בגבולות העלות תהייה גבוהה פי כמה וכמה, ולכן זו השקעה ולא הוצאה. דיין השיב כי אם רואים בכך ערך לאומי זה צריך לבוא מתקציב המדינה, אחרת אם זה יושת על מחיר המים מי שישלם זה הצרכנים הביתיים. סגן הממונה על התקציבים באוצר, איליה כץ, העריך שמדובר בעלות של 250 מיליון שקלים, מנגד נציגי החקלאים העריכו כי מדובר בכ-100 מיליון שקל בלבד.
יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, יעקב בכר, אמר כי האלטרנטיבה של השימוש החקלאי במי השפד"ן הוא לשפוך אותם לים, וזה יעלה הרבה יותר. מנכ"ל קבוצת שאן, גבריאל איכנוולד, הוסיף כי הכל נופל על החקלאים ומחיר המים לחקלאות הוא מהגבוהים בעולם. "תקציב הקולחין צריך ליפול על המזהם", אמר. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, אמר כי לא צריך תוספת תקציב. החקלאי שמעון ביטון מאביבים ציין כי שום דונם לא ייסגר בגלל חיזבאללה, אבל ב-3.5 שקל לקוב מים לא ניתן יהיה לעשות חקלאות, וציין: "אין לי בעיה לא להרוויח, אני לא יודע להפסיד. תבטיחו לנו כלכלה וביטחון". נציג אפיקי מים, ניר עידו, אמר: "אני מעמק המעיינות, יש לנו המון מעיינות אבל מים לחקלאות אין לנו במחיר סביר".
ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נתנאל היימן, אמר כי כל שינוי במשק הסגור של המים יעלה את התעריפים לתעשייה ולמגזר הביתי, וצריך לוודא שזה לא יקרה. ח"כ ינון אזלואי ציין כי אין כוונה לפגוע במשקי הבית ובעסקים. היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תמשיך את הטיפול בתקופה הקרובה.