חומר רקע

4 .202 7 .0 16 לכבוד יו״ר הועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי חברת הכנסת פנינה תמנו שטה כנסת, ירושלים בפיניהן והאתגרים הייחודיים שעומדים נייר עמדה בנושא נשים המשרתות במילואים במהלך המלחמה לקראת השחרור מהשירות מעל תשעה חודשים חלפו מאז האסון הלאומי שפקד את המדינה ב- 7 באוקטובר, ומפריצת המלחמה הממושכת בעזה שטרם הסתיימה. המערכה הצבאית הדגישה את חשיבות תרומתן של הנשים הישראליות, המהוות כמחצית ממערך ההגנה, לביטחון המדינה. רובן פעילות בתפק ידי עורף, אך מספר לא מבוטל שירת בחזית הלחימה: לפי נתונים עדכניים שהציגו ערוץ12 התקיים גיוס של64 ,אלף חיילות למילואים במלחמה הנוכחית בשיעור היענות שעבר את% 100 בתפקידי לחימה שונים כגון טייסות, חי״ר, תותחניות, רופאות ופרמדיקיות1 . מתוכן, כ- 3000 מגויסות הינן אימהות שבחרו להתנדב למרות שהחוק פוטר אותן משירות מילואים. יש לציין בהקשר לכך, שאתר צה״ל מציג נתון שונה של19% אחוז מתגייסות למילואים מתוך195 ,אלף חיילים וחיילות כלומר54 אלף מגויסות2. נתונים אלו מצביעים על עלייה דרמטית בהשוואה למלחמות קודמות, למשל למלחמת לבנון השנייה ולמבצע צוק איתן גויסו אלפים בודדים. נכונותן של הנשים להילחם, להתנדב ואף לעזוב ילדים ותינוקות בבית כדי לצאת לקרב, מוכיחה כמה טועים היו אלו שטענו נגד שילובן של נשים בצה״ל בכלל ובתפקידי .לחימה בפרט גם בקרב הציבור התגבשה עמדה התומכת יותר בשילובן המלא של נשים בצה"ל. מסקר של מכון המחקר רושניק עולה כי70% מציבור הישראלים סבור שהמלחמה הוכיחה את יכולתן של נשים לשמש לוחמות גם בקרבות וגם בשגרה, כ- % 67 תומכים בנוכחות נשים שווה בקבינט המלחמתי, ו- % 65 מוכנים לראות אישה ממונה לתפקיד הרמטכ"לית3 . אמנם תרומתן של מגויסות המילואים אינה מקבלת הכרה מגופי המדינה, שכן אין מענה מותאם לשחרור ממילואים ממושכים בעתות לחימה- מצב אשר מציב אתגרים ייחודיים לנשים לוחמות, בייחוד .לאימהות למשל, בכתבה שפורסמה בתאריך25.3 בערוץ12 , מוצג סיפורה של יונת דסקל דגן שממחיש את הקשיים הייחו דיים שחוות הנשים שמשרתות במילואים. יונת היא פרמדיקית מד"א, אימא לשני ילדים שלא ראו את אימא בארבעת החודשים האחרונים משום שמלאה יותר מ- 100 ימי מילואים בעזה. בכתבה היא מצביעה על כך שרשתות תמיכה כמו ״החזרה הביתה- מעגל לאבות״, ״נשות המילואימניקיות״– מייתמים את המענה לנשים המשרתות במילואים, ואת המענה למבנה המשפחתי שלהם. כפי שנציג בהמשך, גם ההתמודדות הרגשית עם 1 פורסם על ידי הכתבת רותי שילוני בחדשות12 ובאתר n12, ״׳ פינויים תחת אש וצעקות של פצועים ׳ : הנשים שהשאירו משפחה בבית והתגייסו– מדברות ,״ 25.3.2024 2 נתונים מתוך אתר דובר צה״ל 3 פורסם על ידי הכתב יובל בנגו,באתר מעריב, ״ סקר חדש מגלה: כיצד השפיעה המלחמה על?התפיסה כלפי נשים בצה"ל .״7.3.2024 . חוויות שונות משדה הקרב יכולה להתרחש באופן שונה עבור נשים, ובכך נדרש לעלות לשיח את נושא המענה .מותאם גם בליווי הפסיכולוגי של חזרתן לשגרה בעקבות האמור , נייר עמדה זה קורא לבניית מערך תמיכה ייעודי לנשים המשרתות במילואים ה מ תבסס על ה דגשים הבאים : 1. קבוצות תמיכה ייעודיות לנשים משוחררות משירות המילואים המאפשרות יצירת מרחבים בטוחים :לשיתוף ולאימהות בפרט ניתן לשער, שקבוצות תמיכה של נשים יעוררו תחושת ביטחון גבוהה יותר בקרב המשתתפות לשתף את חוויותיהן מהשירות. בין היתר מתוך ההנחה שבתור נשים, הן חוו חוויות דומות וקשיים דומים במהלך השירות. בנוסף, עבור אימהות (כפי שעולה גם בכתבה) תחושת האשמה על עזיבת התא המשפחתי משמעותית והביקורת הסביבתית חריפה יותר בעקבות העזיבה ההתנדבותית .למילואים, לכן יש ליצור קבוצות תמיכה ייחודיות גם לאימהות ההתאמה ה מגדרית של קבוצות תמיכה צריכה להעניק גם רשת ביטחון למשפחות של המשרתות במילואים, המספקת מענה לקשיים של בני .הזוג וילדיהן 2. עידוד ר:גישות בקרב גורמי המקצוע להבדלים בין פוסט טראומה אצל נשים לעומת גברים רבות נאמר על התמודדות עם פוסט טראומה לאחר השירות הצבאי בכלל והמילואים בפרט, בין היתר, בשל הקיצוניות של החזרה המהירה לשגרה. אך מעט דובר על ההבדלים הנוגעים לגברים ונשים בהתמודדות עם פוסט ט .ראומה, והתאמת הטיפול באופן מגדרי שעולים מעולם המחקר הרפואי ראשית, הספרות מראה שבאופן כללי סיכוייהן של נשים לפתח סימפטומים פוסט טראומטיים לאחר אירוע טרור היו גבוהים פי .ששה מאלו של גברים גם האופן בו ה- PTSD מתבטא שונה בין המגדרים; נשים חוות יותר סימפטומים של חוויה מחדש, עוררות מוגברת, דיכאון וסומטיזציה, לעומת גברים שחווים יותר פגיעה תפקודית בתחום החברתי והתנהגות מסתכנת. לטענתנו, יש לעמוד על הבדלים אלו ולהתאים מגדרית את הטיפול בחוויות .הפוסט טראומתיות הקשורות בשירותן הצבאי של נשים 3. מעקב אחרי המצב התעסוקתי של משרתות מילואים- במצבי חירום, הסטטוס התעסוקתי של נשים .בכלל ושל אימהות בפרט נמצא בסיכון גבוה יותר למרות סיכון זה, ולמרות שנערכו דיונים רבים שעסקו במצב התעסוקתי של חיילי המילואים והמצב התעסוקתי של הנשים שנשארו בעורף, לא ניתן למצוא תמונת מצב על תעסוקתן של הנ שים המשרתות במילואים . לכן אנו דורשות להקים מנגנון לאיסוף נתונים על מצבן התעסוקתי של משרתות המילואים, ולפעול לסיוע והגנה על זכויותיהן התעסוקתיות של אלו שמצבן נפגע בשל שירות המדינה. במקביל, יש לקיים דיון מעמיק על הנושא, ולגבש מעטפת סיוע לנשים שזכויותיהן התעס וקתיות נפגעו- כולל ליווי בהשמה מחדש בשוק העבודה, הכשרות והגנה מפני .פיטורין או קיפוח בידי מעסיקים לסיכום, המלחמה הנוכחית מדגימה את התרומה החיונית של לוחמות לביטחון הלאומי. מעטפת תמיכה מיועדת לנשים משוחררות ממילואים פעילים, הכוללת קבוצות תמיכה, טיפול בפוס ט- טראומה וליווי תעסוקתי בתום ,השירות, תיצור סביבה תומכת וראויה יותר לנשים המשרתות במילואים, תסייע בשילובן החוזר בחיי האזרח .ותבטיח כי תרומתן הערכית והניסיון שצברו ימשיכו לחזק את כוחו של צה"ל ,בברכה ארגון ״בונות אלטרנטיבה״