תשובת השר

אוגוסט 2024 מזהמים הנפלטים משריפת פלסטיק והשלכות פוטנציאליות על הבריאות—נייר עמדה של המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות תקציר מנהלים ועדת הפנים והגנת הסביבה התכנסה ביום כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023) לדיון בהמשך למסמך "זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה של שריפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון" של חברי הכנסת: יונתן מישרקי, משה רוט, דן אילוז ויצחק קרויזר לדיון ולהסקת מסקנות. חברי הכנסת המציעים טענו, כי בחודשים האחרונים תושבי המועצה האזורית מגילות ים המלח, מזרח גוש עציון וההרודיון סובלים מזיהום אוויר חמור שנגרם משריפת פלסטיק בשטח, מדבר יהודה בצורה שפוגעת ומזהמת את הסביבה המדברית וגורמת לפגיעות בריאותיות וסביבתיות. זיהום אוויר חוץ מבני הכולל חשיפה לעשן שריפות של חומרים שונים (כולל פלסטיק) נחשב כיום כאחד מגורמי הסיכון הסביבתיים העיקריים העלולים לגרום להשפעה רחבת טווח על בריאות האדם ועל אקוסיסטמות (Landrigan et al.a,b 2023). יש לציין כי נמצא קשר בין חשיפה לשריפת פלסטיק ותוצאים בריאותיים. הקשר נמצא גם במחקרי מעבדה וגם במחקרים אשר כללו ניסויים המתייחסים לאוכלוסייה צבאית (Kim et-al. 2021). ההשפעה הבריאותית עלולה להיות גם אקוטית וגם כרונית. בהתאם לפרסומים מדעיים ומסמכי עבודה של ארגון הבריאות העולמי, ההשפעות הבריאותיות המוכרות כתוצאה מהחשיפה זו כוללות מספר סוגי התחלואה לרבות פגיעה במערכת הנשימה, תחלואה קרדיו-וסקולרית, תחלואה ממארת ואף תמותה. חשוב לציין שבתהליכי שריפת תוצרי פלסטיק משתחררים חומרים אורגניים בעלי השפעה משמעותית על בריאות הציבור ובעיקר על אוכלוסיות רגישות. יחד עם זה, אין מספיק מידע מסוכם ומפורט בנושא לטובת הערכת הסיכון להתפתחות התחלואה. מכלל סיבות אלו משרד הבריאות ביצע איסוף מידע שפורסם עבור החשיפה הרלוונטית עבור שריפת חומרי פלסטיק לא מבוקרת, כדי להעריך את הסיכונים הבריאותיים שעלולים להיות רלוונטיים לאוכלוסייה החשופה. סקירת ספרות במתודולוגיה מקובלת מאפשרת לזהות את הסיכונים בשכבות שונות של אוכלוסייה ללא השפעה של גודל האוכלוסייה. כך תתאפשר קבלת תמונת מצב להערכת אומדן לסיכונים הבריאותיים האמתיים. בנוסף, מוצגים בדו"ח נתונים בריאותיים הקשורים לחשיפה לשריפה בלתי מבוקרת לחומרי פלסטיק בשטח פתוח. סיכום הממצאים: 1. מתוך המידע העדכני העולה מתוך סקירת הספרות נראה שקיים סיכון בריאותי ומשמעותי מחשיפה לשריפת אשפה המכילה פלסטיק באופן בלתי מבוקר ובשטח פתוח. עם זאת, אין מספיק מידע מחקרי בכדי להעריך באופן כמותי את ההשלכות הבריאותיות באוכלוסיות ספציפיות, לרבות באוכלוסייה בישראל. 2. מתוך הנתונים הבריאותיים המפורטים במסמך זה לא נמצא מגמה המצביעה על עודף תמותה או תחלואה או תוצאי לידה שליליים בנפת יהודה ושומרון (יו"ש) וזאת בהשוואה ליתר המחוזות בישראל. יש לציין כי מתוך נתונים אלו לא ניתן לשלול באופן חד משמעי קיום קשר אפידמיולוגי בין שריפות לא מבוקרות בשטחים פתוחים במחוז יו"ש לבין תחלואה ותמותה מגורם סיכון זה. מגבלות הנתונים והניתוח שבוצע כוללות את המאפיינים הבאים: א. אין מידע לגבי התפלגות גורמי הסיכון בזמן ובמרחב; ב. קיים קושי למצוא אוכלוסיית ייחוס, כלומר, קבוצות יישובי השוואה בעלת מאפיינים סוציו-דמוגרפיים דומים לצורך השוואה; ג. אוכלוסיית יהודה ושומרון מאופיינת במספר יחסית מצומצם של תושבים מפוזרים על שטח גיאוגרפי גדול יחסית, המתאפיינת בממוצע גילאים יחסית נמוך. מאפיינים אלה של האוכלוסייה עלולים להשפיע על המצאות תופעות בריאותיות במאגרי מידע רלוונטיים וקושי להעריך את המשמעות שלהם מול קבוצות אוכלוסייה אחרות בישראל. בנוסף, מספרי החולים נמוך יחסית, ולכן היכולת להגיע לחישובים בעלי מובהקות סטטיסטית היא מוגבלת. בנוסף, קיימים מספרים נמוכים יחסית עבור נתונים של תחלואות ספציפיות ברישומים רפואיים, העלולים לעוות את תמונת המצב בניתוח נתונים הכולל השוואה ביחס לכלל אוכלוסיית ישראל. המלצות: משרד הבריאות ממליץ לנקוט בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת ולצמצם למינימום של חשיפת אוכלוסיות ובעיקר אוכלוסיות רגישות לשריפות המכילות פלסטיק. המשרד ימשיך לעקוב אחר המידע המדעי העדכני ונתונים בריאותיים רלבנטיים ויעדכן את הועדה באם ימצאו ממצאים חדשים. בנוסף, משרד הבריאות יוזם הקמת צוות בין משרדי בנושא "אוויר נקי" שיעבוד באופן קבוע על נושאי איכות אוויר ואירועים הקשורים לכך במטרה לשפרם. 1. רקע— ועדת הפנים והגנת הסביבה התכנסה ביום כ"ט בשבט התשפ"ג (20 בפברואר 2023) לדיון בהמשך למסמך "זיהום אוויר חמור שנגרם כתוצאה של שריפת פלסטיק בשטח המועצה האזורית מגילות ים המלח, מדבר יהודה וגוש עציון" של חברי הכנסת: יונתן מישרקי, משה רוט, דן אילוז ויצחק קרויזר לדיון ולהסקת מסקנות. חברי הכנסת המציעים טענו, כי בחודשים האחרונים תושבי המועצה האזורית מגילות ים המלח, מזרח גוש עציון וההרודיון סובלים מזיהום אוויר חמור שנגרם משריפת פלסטיק בשטח, מדבר יהודה בצורה שפוגעת ומזהמת את הסביבה המדברית וגורמת לפגיעות בריאותיות וסביבתיות. זיהום אוויר חוץ מבני הכולל חשיפה לעשן שריפות של חומרים שונים (כולל פלסטיק) נחשב כיום כאחד מגורמי הסיכון הסביבתיים העיקריים העלולים לגרום להשפעה רחבת טווח על בריאות האדם ועל אקוסיסטמות (Landrigan et al.a,b 2023). יש לציין כי נמצא קשר בין חשיפה לשריפת פלסטיק ותוצאים בריאותיים. נמצא גם במחקרי מעבדה וגם במחקרים אשר כללו ניסויים המתייחסים לאוכלוסייה צבאית (Kim et-al. 2021). ההשפעה הבריאותית עלולה להיות גם אקוטית וגם כרונית. בהתאם לפרסומים מדעיים ומסמכי עבודה של ארגון הבריאות העולמי, ההשפעות הבריאותיות המוכרות כתוצאה מהחשיפה זו כוללות מספר סוגי התחלואה לרבות פגיעה במערכת הנשימה, תחלואה קרדיו-וסקולרית, תחלואה ממארת ואף תמותה במקרים נדירים. חשוב לציין שבתהליכי שריפת תוצרי פלסטיק משתחררים חומרים אורגניים בעלי השפעה משמעותית על בריאות הציבור ובעיקר על אוכלוסיות רגישות. יחד עם זה, אין מספיק מידע שפורסם על אודות הערכת הסיכון להתפתחות התחלואה. ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון מתאפיינת במספר יחסית מצומצם של תושבים על שטח גיאוגרפי נרחב יחסית, עם ממוצע גילאים יחסית נמוך בהשוואה לכלל אוכלוסיית ישראל. מאפיינים אלה עשויים להשפיע על המצאות תופעות בריאותיות במאגרי מידע רלוונטיים. בנוסף, קיימים מספרים נמוכים יחסית עבור נתוני תחלואות ספציפיות ברישומים רפואיים, העלולים לעוות את תמונת המצב בניתוח נתונים הכולל השוואה ביחס לכלל אוכלוסיית ישראל. אנשי המקצוע במשרד הבריאות אספו מידע שפורסם בספרות המקצועית אודות חשיפה לחומרי פלסטיק לאחר שריפה לא מבוקרת, כדי להעריך את הסיכונים הבריאותיים שעלולים להיות רלוונטיים לאוכלוסייה החשופה. סקירת ספרות במתודולוגיה מקובלת מאפשרת לזהות את הסיכונים בשכבות שונות של אוכלוסייה ללא השפעה של גודל האוכלוסייה. בנוסף, מוצגים בדו"ח נתונים בריאותיים רלוונטיים לחשיפה לשריפה בלתי מבוקרת לחומרי פלסטיק בשטח פתוח. 2. שיטה— המסמך כולל שני החלקים: א) סקירת מידע מדעי מתוך מאמרים ומסמכים של גופים רשמיים; ב) סיכום ממצאים בריאותיים בהתאם למידע הקיים למשרד הבריאות. 2.1 בחיפוש במנוע החיפוש PubMed לפי מילות החיפוש'toxic pollutants from plastic waste burning' בתאריך 13.12.2023, התקבלו 38 תוצאות חיפוש הכוללת תוצאות מחקרים וסקירות ספרות. בנוסף לפרסומים מבוקרים אלה, נכללו גם המסמכים הרלוונטיים של ארגוני הבריאות הבאים: ארגון הבריאות העולמי (WHO), הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה (EPA) והמרכז לבקרת מחלות (CDC). 2.2 איתור מידע ממאגרי משרד הבריאות. סוכמו נתוני פניות למחלקות רפואה דחופה – מיון (מלר"ד), אשפוזים, התפתחות העובר ותוצאי לידה ותמותה מכלל הסיבות ללא תאונות ומסיבות נבחרות. 2.2.1 נתוני פניות למחלקות רפואה דחופה – מיון (מלר"ד): • הפניות למיון מקודדות לפי ICD9 במהלך שנים 2010-2022. • ביקורים: מספר הפניות שנרשמו במחלקות לרפואה דחופה בבתי החולים. • שיעור ביקורים מתוקנן: השיעור המתוקנן לגיל, כאשר האוכלוסייה הממוצעת בישראל בשנת 2009 הוגדרה כאוכלוסיית התקן. • אוכלוסיית התקן עבור שיעור הביקורים במלר"ד: אוכלוסייה ממוצעת בישראל בשנת 2009 בהתאם לקבוצות הגיל ולפי חלוקה מחוזית של משרד הבריאות. 2.2.2 נתוני אשפוז: • סיבות האשפוז מקודדות לפי קוד ICD9 במהלך שנים 2010-2022. • נתוני האשפוז המוצגים בדו"ח זה מבוססים על דיווח בתי החולים לאשפוז כללי על פעילות המחלקות לרפואה דחופה, מתוך מערכות המידע הממוחשבות של כל בית חולים. הפרסום כולל מידע מכל בתי חולים לאשפוז כללי עם מחלקות לרפואה דחופה, פרט לבתי החולים במזרח ירושלים. • אוכלוסיית התקן עבור שיעור האשפוזים: אוכלוסייה ממוצעת בישראל בשנת 2009 בהתאם לקבוצות הגיל ומחוזות 2.2.3 התפתחות העובר ותוצאי לידה: תמותת תינוקות- מבוסס על הודעת פטירה, שהינו טופס רשמי המועבר על פי החוק באופן שוטף ממשרד הפנים למשרד הבריאות. 2.2.4 תמותה מכלל הסיבות ללא תאונות: שיעור הפטירות מקודד לפי ICD10מתוקנן לגיל ל- 100,000 נפש במחוזות המוצגים בדו"ח. מקור הנתונים: נתוני פטירות וסיבות מוות בישראל מבוססים על קבצי התמותה שמקורם ברישום הודעות הפטירה על פי החוק במשרד הפנים. סיבת המוות היסודית (Underlying cause of death) נקבעת ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך התייחסות לפרטים שמולאו בהודעת הפטירה על ידי הרופא שקבע את סיבות המוות, ובהתאם להגדרות ולכללים בסיווג הבינלאומי. סיבת המוות סומלה על פי המהדורה העשירית של הסיווג הבינלאומי ICD10. הגדרת סיבות המוות סיבות המוות המוצגות הן הסיבות המובילות מתוך רשימת 50 הסיבות המוצגות בפרסום סיבות המוות של ארה"ב, שנבחרו מתוך "List of 113 selected causes of death" של ארגון הבריאות העולמי הנלווה ל ICD-10-ובתוספת דמנציה. שיעור מתוקנן לגיל מחושב ע"י סכום של הכפלת השיעור בכל קבוצת גיל במשקל של הקבוצה באוכלוסיית התקן. אוכלוסיית התקן נקבעה כאוכלוסיית ישראל בשנת 2009 בקבוצות גיל 0-4, 5-14, 15-24, ......75-84, 85 ומעלה. 2.2.5 נתוני רישום סרטן במרכז לבקרת מחלות (מלב"ם): שיטה: במרכז הלאומי לבקרת מחלות נשלפו מהמאגר של הרישום הלאומי לסרטן כל מקרה של מחלה ממארת חודרנית שאובחן עבור חולה שכתובתו בעת האבחנה הייתה מחוז "אזור יהודה ושומרון", בשנים 2014 - 2019. הרישום הלאומי לסרטן כולל נתונים עבור אזרחי המדינה בלבד, ומשום כך הנתונים של הרישום לא מאפשרים חישוב שיעורי תחלואה באוכלוסיית תושבי הרשות הפלסטינאית. זיהינו 3,655 מקרים (609 לשנה בממוצע), מתוכם 1,654 (45%) בגברים, ו- 2,001 (55%) בנשים. חישבנו שיעור תחלואה ל- 100,000, מתוקנן לגיל ((ASR. מקור הנתונים על אוכלוסיית המחוז הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אוכלוסיית תקן היא הSegi World Standard מקובץ ל- 9 קבוצות גיל (בהתאם להתפלגות אוכלוסיית המחוזות של הלמ''ס). 3. תוצאות הסקירה הספרותית: 3.1. חומרי פלסטיק—הרכב ותכונות החומר ושימושים: חומרי פלסטיק הם חומרים כימיקלים סינטטיים מורכבים, הטרוגניים ביותר. מעל ל-98% מהפלסטיק בעולם מיוצר מפחם, מפחמן מאובן, שמן וגז. פלסטיק מורכב מפולימר המבוסס על שלד פחמני וממאות כימיקלים נוספים אשר מוספים לפולימר על מנת להעניק לו תכונות רצויות כגון צבע, גמישות, יציבות, עמידות למים, עיכוב בעירה, ועמידות בפני קרינת אולטרה סגול. חלק גדול מהחומרים המוספים הללו מוגדרים כרעילים בדרגות שונות. חומרים אלו כוללים חומרים קרצינוגניים, נוירו-טוקסינים, וחומרים בעלי פוטנציאל לשיבוש הורמונאלי כגון פתאלטים, ביספנולים, וכן תרכובות פארא- ופולי- פלואורואלקיליות (Per- and polyfluoroalkyl substances ((PFAS)), מעכבי בעירה המכילים ברום/זרחנים אורגנים. חשוב להבין כי חומרים אלו הינם חלק אינטגרלי מהפלסטיק, והם משתחררים ממנו לאוויר ולקרקע בתהליכים של חימום ושריפה, ואחראים לחלק גדול מנזקי הפלסטיק לבריאות האדם ולסביבה (Landrigan et al.a,b 2023). 3.2 זיהום פלסטיק—מגבלות תהליך המחזור והשלכות שליליות כתוצאה משריפה בלתי מבוקרת בשטח פתוח: פלסטיק מעניק יתרונות עצומים לאנושות והשימוש בו אף אפשר התקדמויות עצומות של התרבויות המפותחות בתחומים מגוונים כגון רפואה, אלקטרוניקה, תעופה בחלל, בנייה, אריזת מזון וספורט. עם זאת, היום כבר ברור כי השימוש בפלסטיק אחראי לנזקים משמעותיים לבריאות האדם, לכלכלה ולסביבת כדור הארץ (Landrigan et al.a,b, 2023). נזקים אלו מתרחשים בכל שלב של מעגל החיים של הפלסטיק, החל משלב כריית הפחם, השמן והגז אשר מהווים את חומרי ההזנה העיקריים של ייצור הפלסטיק, ודרך סילוקו הסופי לסביבה. הערכה מקיפה של ההשלכות השליליות על תחומים שונים לרבות השלכות על הבריאות ועל הרווחה הנפשית של בני האדם עקב השימוש בפלסטיק החל משלב הייצור ועד פירוקו הסופי בסביבה מפורטת בדו"ח עדכני של "The Minderoo-Monaco Commission on Plastics and Human Health" (Landrigan et al.a,b 2023) דו"ח זה הינו הדו"ח המקיף הראשון אשר סוקר באופן סיסטמתי את נזקים שנגרמים מייצור ושימוש בפלסטיק וכולל ניתוח כלכלי. מחזור ושימוש חוזר בפלסטיק הינו בלתי יעיל—ההערכה הינה שפחות מ-10% מהפלסטיק בעולם ממוחזר באופן שנתי. כתוצאה מכך 22 Mt (22 מגה טון) של אשפת פלסטיק מתווספים לסביבה בעולם מידי שנה ומצטרפים ל-6 Gt (גיגה טון) של פלסטיק שהחלו להצטבר בעולם החל משנות ה-50. הפלסטיק שאיננו ממוחזר מצטבר בקרקעות וגורם לזיהום האוויר והמים, פוגע באקוסיסטמות חיוניות, מזהם חופים ושפכים, ופוגע בבריאות האדם ובצדק הסביבתי בסקלה גלובאלית. יש לציין כי פסולת פלסטיק הכוללת פסולת אלקטרונית הינה בעייתית באופן מיוחד מבחינת ההשפעה הפוטנציאלית על הבריאות (Landrigan et al.a,b 2023). חלופה למחזור פלסטיק הינה שריפתו באמצעות מטמנות ושריפות פתוחות. מכיוון שפלסטיק מורכב מפחמימנים אורגנים הוא ניתן לשריפה. בשריפה מבוקרת בטמפרטורה מתאימה ובהינתן כמות מספקת של חמצן ישתחררו לאוויר רק מים, CO2 ויסודות קורט (כמויות קטנות מאד של יסוד/ות כימיים). אולם, שריפות בשטח פתוח באתרי פסולת אינן עונות לתנאים אלו, ועל כן בעת שריפת פסולת המכילה פלסטיק משתחררים חומרים העלולים להזיק מאד לסביבה ולבריאות ולרווחת בני האדם (Sepúlveda, Schluep, Renaud, et al. 2010; Chi et al. 2011; Tue et al. 2013, Landrigan et al. 2023a,b). הנזק לו עלולים לגרום החומרים תלוי בעיקר בטמפרטורת השריפה וגם בסוג החומר. יש לציין כי שריפה של אשפה המכילה פלסטיק פולטת כמויות גדולות יותר של חלקיקים נשימים בגדלים שונים (PM) בהשוואה לסוגי אשפה אחרים, ומרבית מהחומרים המשתחררים מהלהבות והעשן קטנים מקוטר של- 2.5 μm. קוטר זה של חלקיקים הוא מדאיג יותר מבחינת ההשפעה הבריאותית בשל היכולת המוגברת לחדור לריאות בגוף האדם. (Landrigan et al. 2023a,b. כאמור, שריפת אשפה הכוללת פלסטיק בשדה פתוח לשחזור נחושת ומתכות אחרות כולל מתכות כבדות עלולה לשחרר חומרים רעילים לסביבה (Sepúlveda, Schluep, Renaud, et al. 2010; Chi et al. 2011; Tue et al. 2013.). בעת השריפה משתחררים לסביבה חומרים רעילים, כאשר מתוך כמות הפלסטיק וסוג וכמות רכיבים שהוספו אליו ניתן להעריך את אופי ומידת הנזק הסביבתי והבריאותי (Landrigan et al. 2023a,b). לדוגמה, שריפה של כבלים מצופים בפלסטיק יוצרת עננים צפופים של עשן שחור המכילים פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (Polycyclic Aromatic Hydrocarbon (PAH, דיאוקסינים, ותרכובות אורגניות נדיפותVolatile Organic Compounds (VOCs) לרבות בנזן (Grant et al. 2013; Parvez et al. 2021). 3.3. היתכנות ליצירת אומדן לנזק בריאותי הנגרם משריפת אשפה המכילה פלסטיק בשטח פתוח ובשריפה לא מבוקרת: 3.3.1. אומדן לכמות הפלסטיק באשפה עירונית, אחוז הפלסטיק העובר מחזור, וסוגי החומרים המשתחררים בשריפת פלסטיק בלתי מבוקרת: שריפת אשפה הכוללת פלסטיק בשדה פתוח הינה מקור משמעותי לזיהום אוויר. בד"כ אשפה עירונית כוללת כ-10% פלסטיק(Verma, 2016) . על פי הערכיות עולמיות כ-10% בלבד מהפסולת הפלסטיק עוברת תהליך מחזור (Landrigan et al.a,b 2023). בעת השריפה נפלטים לאטמוספרה גזים רעילים כגון דיאוקסינים, פוראנים, כספית, Polychlorinated byphenyls (PCBs), PVC. בנוסף, פליטת PVC גורמת לפליטת גזים הלוגנים אשר עלולים להשפיע על שינויי אקלים (Verma, 2016). 3.3.2 הקשר הכמותי בין שריפת פלסטיק לא מבוקרת בשטח פתוח ותחלואה: זיהום פלסטיק הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של המאה ה-21, הגורם לנזק רחב טווח לאקוסיסטמות ולבריאות האדם (OECD 2022, Landrigan 2023a,b). ארגון הבריאות העולמי (2017) פרסם כי תחלואה לבבית, ריאתית, שבץ ותחלואה ממארת הינם בין חמשת הסיבות המרכזיות לתמותה כלל עולמית וכי כרבע עד שליש ממקרי התמותה נמצאים באסוציאציה עם חשיפה לזיהום אוויר הנוצר משריפה. מפרסומים מדעיים ומסמכי עבודה של ארגון הבריאות העולמי עולה כי ההשפעות הבריאותיות המוכרות כתוצאה מהחשיפה לשריפת פלסטיק בלתי מבוקרת כוללות מספר סוגי התחלואה לרבות פגיעה במערכת הנשימה, תחלואה קרדיו-וסקולרית, תחלואה ממארת ואף תמותה (WHO 2017, Landrigan 2023a,b). באופן ספציפי, תושבים המתגוררים בסמוך לאתרי ייצור פלסטיק ולפינוי פסולת הכוללת פלסטיק יש סיכון גבוה יותר ללידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, אסתמה, לוקמיה בילדים, תחלואה נשימתית וסרטן ריאה. הסיבה לכך היא שבמהלך השימוש וכן בתהליך הפינוי חומרי פלסטיק משחררים חומרים רעילים כולל החומרים שהוספו לפולימר הפלסטיק בעת הייצור, וכן משחרור מונומרים של פלסטיק לסביבה, ומהסביבה לבני האדם. בנוסף, חשיפה של עובדים, ילדים ונשים בהריון העובדים בתוך או בסמוך לאתרי מחזור פסולת שאינם תחת בקרה מצויה באסוציאציה עם טווח של מגוון של השפעות שליליות על הבריאות, לרבות שינויים בתפקוד בלוטת המגן, שינוי בכמות ההורמונים המופרשים מהגונדות, תוצאי לידה שליליים, ועיכוב בגדילה תוך רחמית כתוצאה מחשיפה במהלך ההיריון (Grant, et al. 2013; Parvez et al. 2021). קשר בין חשיפה לשריפת פלסטיק ותוצאים בריאותיים נמצא גם במחקרי מעבדה וגם במחקרים אשר כללו ניסויים בקרב חיילים הנמצאים בשטח (Kim et al. 2021). ממצאים אלה מאששים את הממצאים המצביעים על קשר בין החשיפה לשריפת מוצרי פלסטיק לבין תוצאים בריאותיים באוכלוסייה תוך חיזוק השערת הסבירות הביולוגית לקשר כזה. באופן ספציפי, מחקרי מעבדה העלו כי שריפה של אשפה המכילה פלסטיק פולטת כמויות גדולות יותר של חלקיקים בגדלים שונים (PM) בהשוואה לסוגי אשפה אחרים והיא גרמה ליותר זיהומים, פגיעה בריאה ומוטגניות, כאשר נמצא יחס בין החשיפה ל ברמות שונות של polycyclic aromatic hydrocarbon (PAH) לבין התחלואה (Kim et al. 2021) התגובות הביולוגיות/פיזיולוגיות נמצאו באסוציאציה עם עליה ברמות של polycyclic aromatic hydrocarbon (PAH) (Kim et al. 2021). בנוסף, מחקרים בקרב חיילים בשטח העלו כי ישנו חשש כי שריפות בבסיסים צבאיים באפגניסטאן ובעיראק גורמות לנזקים בריאותיים ארוכי טווח לחיילים אמריקאים גם שנים רבות לאחר תום השירות. מבחינת היתכנות החשיפה, ידוע שנפלטים משריפות פלסטיק בלתי מבוקרות חומרים שונים כגון PAH, VOCs, ומתכות—ואכן ישנן תוצאות מתוך ניסויים בהם שרפו באופן מכוון אשפה עם פלסטיק בתוך בורות שריפה שבהם הוכחה החשיפה. עם זאת, ראוי לציין כי הקשר האפידמיולוגי בין חשיפה לשריפת פלסטיק לבין תוצאים בריאותיים הוא מורכב—ישנם מחקרים שמצאו קשר בין חשיפות לשריפות לבין תחלואה נשימתית כרונית, אבל עם זאת קיימים מעט מחקרים שלא הצליחו להראות את קשר (Kim et al. 2021). לכן, לא מספיק ברור בדיוק מהו הקשר ומה החוזק הקשר בין החומרים הנפלטים לקשר הבריאותי באוכלוסייה (Kim et al. 2021) בהתחשב לגורמים הנוספים שקשורים לאותה האוכלוסייה. 3.3.3. אומדני הערכה כמותית להשפעות בריאותיות הנגרמות משריפת פלסטיק לא מבוקרת בשטח פתוח: ישנה חשיבות להערכת אומדן הנזק הפוטנציאלי העלול להיגרם כתוצאה מחשיפה לשריפה בלתי מבוקרת של פלסטיק בשטחים עירוניים. הערכת הנזק יכולה לשמש לצרכי מניעה, ניטור מגמות, הסברה ושינוי מדיניות. לצורך הערכת ההשפעה של שריפה בלתי מבוקרת של פסולת פלסטיק יש לאמוד את אחוז הפלסטיק מתוך כלל האשפה העירונית, לאפיין את סוגי הפגיעה הבריאותית וכן לכמת את עוצמת הנזק הבריאותי הפוטנציאלי לתת הקבוצות השונות באוכלוסייה. בדו"ח מחקרי עדכני נקבע כי חשיפה לשריפה בלתי מבוקרת של חומרי פלסטיק בשטח פתוח גורמת לנזק בריאותי נרחב לכלל האוכלוסייה ולאוכלוסייה העובדת בסמוך לשריפה בפרט ((Landrigan et al.a,b 2023. ייצור פלסטיק וכן תהליך השימוש והטיפול בפלסטיק כחלק מטיפול בפסולת, הינם תהליכים אשר עלולים לגרום לנזק בריאותי נרחב לאוכלוסייה, כולל השפעות על מערכת הנשימה, הלבבית, וההורמונאלית ואף תחלואה ממאירה. ידוע כי בתהליך שריפת פלסטיק משתחררים חומרים מסוכנים לסביבה אשר עלולים לגרום לתחלואות במערכות הגוף השונות. אוכלוסיות המתגוררות בסמיכות רבה יותר לאתרי שריפת אשפה הכוללות פלסטיק מצויות בסיכון גבוה יותר לתחלואות הללו. ידוע כי ישנן אוכלוסיות אשר הן רגישות יותר לחשיפה, למשל, נשים בהריון, עוברים, ילדים, קשישים, ובעלי תחלואות רקע ספציפיות. עוברים וילדים הם האוכלוסיות הרגישות ביותר ולהן עלול להיגרם הנזק הרב ביותר כתוצאה מחשיפה לפלסטיק. הערכת הנזק כתוצאה מחשיפה לחומרי פלסטיק באופן ספציפי נבחנה באופן מעמיק בסקירה שנערכה על ידי Velis & Cook 2021. בסקירה זו נבחנו הסוגיות הבאות: האחוז הממוצע הנשרף בשטח פתוח מתוך כלל הפסולת העירונית; סוגי וכמות חומרים מרכזיים המצויים בחומרי פלסטיק וכן מופע החומר בעת שריפת הפלסטיק. לאחר סקירה של 20 פרסומים מדעיים אשר עמדו בקריטריונים של איכות. בסקירה צוין כי הסיכון לבריאות האוכלוסייה כתוצאה משריפות פתוחות הוא גבוה וכן לבצע הערכה לכמות הפסולת המוניציפלית מתוך כלל הפסולת אשר בפועל עוברת שריפה בשטח פתוח. קיימות הערכות לאזורים שונים בעולם ובחתך סוציו-דמוגרפי מגוון. מהסקירה עולה כי מורכב ביותר לגזור מתוך הערכות אלו אומדן לתופעה מקבילה בישראל. המידע הקיים מעלה כי על פי הערכות הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה (EPA) נראה כי כרבע מהפסולת מתוך סך הפסולת בסביבה כפרית בארה"ב עוברת שריפה בשטח פתוח (Wiedinmyer, Yokelson and Gullet 2014). הערכות נוספות מתוך סקירה זו עומדות על עד 40-50% מכלל הפסולת עבור הערכה בסקלה גלובאלית. שריפה בשטח פתוח גורמת לסיכון בריאותי גם לאוכלוסייה השוהה בקרבת מקום או המתגוררת או שוהה במוסדות סמוכים וגם לאוכלוסייה העובדת בקרבת השריפה. גם PHA וגם חלקיקי PM זוהו בסקירה המקיפה שפורסמה ע"י Landrigan et al.a,b 2023 כגורמים לסיכון בריאותי גבוה לאוכלוסייה הנמצאת באזורים בהם מתרחשת שריפה בשטח פתוח. הסיכונים כוללים תחלואה ממאירה ולא ממאירה. גם תרכובות של דיאוקסינים ותרכובות דומות (DRCs (dioxins and related compounds)) אותרו כגורמים לסיכון קרצינוגני גבוה, גם במסלול חשיפה נשימתי וגם כזיהום המחלחל לקרקע ועובר לחקלאות. לגבי ה-DRCs יש להדגיש כי ילדים נמצאים בסיכון מוגבר בהשוואה למבוגרים בשל נטייתם לשים ידיים לא נקיות בפה ('מישור יד-פה'). Velis and Cook (2021) הדגישו כי ידוע כי זיהום ה –BPA בקרקע הוא נרחב. עם זאת הם מציינים כי לא ערכו אומדן לנזק הבריאותי עקב מורכבות בחינת הקשרים. כאשר פלסטיק נשרף, טווח רחב של תרכובות שבהן הגורמות לסיכון בריאותי כגון BFRs, PTEs, BPA, phthalates, מוספות באופן מכוון או שאינו מכוון לפלסטיק, עלול להשתחרר ללא פירוק לסביבה-לאטמוספירה ולקרקע. בנוסף, ישנן תרכובות וחלקיקים—PM, PAHs, DRCs אשר נוצרים עקב טרנספורמציות כימיות שמתרחשות בתנאים משתנים ובטמפרטורות נמוכות—אלו תהליכים בלתי נמנעים כאשר מדובר בשריפות בלתי מבוקרות בשטח פתוח. שריפת פלסטיק שאיינה מבוקרת בשטח פתוח יוצרת כמות גבוהה מזהמי אוויר לרבות polychlorinated dioxins and dibenzofurans (PCDD/ Fs), PCBs, וכן מתכות כבדות. חשוב להדגיש שכאשר קבוצות חומרים שונות יוצרות חשיפה בו זמנית, מדובר בסיכון שעלול להיות מוגבר בהשוואה לחשיפה לכל חומר לחוד, ואפילו בהשוואה לסכום הסיכון משתי החשיפות בנפרד. למשל חשיפה ל- PM2.5 במשולב עם PAH גורמת ליצירת תרכובות כגון PM2.5PAH שהן קרצינוגניות ומוטגניות, ועלולות לגרום להשלכות שליליות על תפקוד מערכת הרבייה. למשל, המחברים מציינים דוגמה—אומדן לנזק הנגרם משריפות אשפה הכוללת פלסטיק הינו 13.5% מכלל ה-PM2.5 שנוצר, וכ- 5.1% ממקרי סרטן הריאות (סך של 5,000 מקרים מתוך מיליון אנשים באוכלוסייה). יש להדגיש כי הנזק מוערך מתוך מחקר שנערך באוכלוסייה של אינדיאנים. Velis and Cook (2021) לסיכום, Velis and Cook (2021) וכן ((Landrigan et al.a,b 2023 מסיקים כי הסיכון לאוכלוסייה הכללית כתוצאה משריפת פסולת פלסטיק הוא גבוה, אולם אין מספיק מידע בכדי להעריך באופן כמותי ומדויק את ההשלכות הבריאותיות באוכלוסיות ספציפיות. ידוע כי ישנן אוכלוסיות אשר הן רגישות יותר לחשיפה, למשל, נשים בהריון, ילדים, קשישים, ובעלי תחלואות רקע ספציפיות. אין די מחקרים אשר יאפשרו יצירת אומדן סיכון שניתן להסתמך עליו עבור אוכלוסיות שונות. 4. נתונים בריאותיים: נתונים בריאותיים העלולים להיות קשורים באופן פוטנציאלי לזיהום של שריפה בלתי מבוקרת בשטחים פתוחים מוצגים בסעיף מספר 4. 4.1 פניות למיון (מחלקות לרפואה דחופה): 4.1.1 כלל הפניות למיון נתוני המיון מעלים כי שיעורי הביקורים המתוקנן לגיל לפי מחוז מגורים ושנה עבור השנים 2010-2022 בקטגוריה שבה סיבת הפניה הינה מחלה היו הנמוכים ביותר באזור יהודה ושומרון. טבלה מס' 1: ריכוז נתוני פניות למחלקה לרפואה דחופה – מיון www.gov.il/BlobFolder/reports/er/he/files_publications_units_info_Emergency_Geo_2010-2022.pdf נתוני המיון מציגים השוואה של שיעורי ההפניה למיון בשמונה מחוזות שונים לאורך השנים 2010-2022. 4.1.2 שיעורי פניות למיון עקב בעיות קרדיו-וסקולריות: השיעורים המתוקננים לפי גיל בכלל האוכלוסייה היו הנמוכים ביותר במחוז יו"ש עבור השנים 2010 ועד 2022.(גרף מס' 1) גרף מס' 1: השיעורים הסגוליים לגיל (הלא מתוקננים) של תחלואה קרדיו-וסקולרית – פניות למיון: גיל 0-17: חתך כלל האוכלוסייה מעלה כי השיעור יחסית נמוך בהשוואה לשאר המחוזות, כאשר בשנת 2022 בארבעה מחוזות נרשם שיעור גבוה מאשר ביו"ש, בשנים 2019 ,2020, 2021 נרשם השיעור הנמוך ביותר ביו"ש, ולאורך השנים 2010-2015 נרשמו שיעורים גבוהים יותר במספר מחוזות אחרים (גרף מס' 2). גרף מס' 2: גיל 18+ : השיעור שביו"ש הוא הנמוך ביותר לאורך כל שנות תצפית (גרף מס' 3). גרף מס' 3 4.2.1 נתוני תחלואה נשימתית – פניות למיון: השיעורים המתוקננים לפי גיל בכלל האוכלוסייה של סיבות נשימתיות היו הנמוכים ביותר במחוז יו"ש עבור השנים 2010 ועד 2022.(גרף מס' 1) גרף מספר 1: 4.2.2 השיעורים הסגוליים לגיל (הלא מתוקננים) של תחלואה נשימתית – פניות למיון: גיל 0-17: חתך כלל האוכלוסייה מעלה כי השיעור יחסית נמוך בהשוואה לשאר המחוזות, כאשר בשנת 2015 ובשנת 2020 נרשם שיעור ביו"ש כמעט דומה לשיעור במחוז ירושלים (גרף מס' 2). גרף מס' 2 גיל 18+ : השיעור שביו"ש הוא הנמוך ביותר לאורך כל שנות תצפית (גרף מס' 3). גרף מס' 3 4.3 נתוני אשפוז: 4.3.1 נתוני אשפוז עקב בעיות קרדיו-וסקולריות -כלל האוכלוסייה השיעורים המתוקננים של אשפוזים בכלל האוכלוסייה בהשוואה בין המחוזות היו הנמוכים ביותר במחוז יו"ש בכל שנות המעקב - השנים 2010 ועד 2022.(גרף מס' 1) גרף מס' 1 4.3.2 השיעורים הסגוליים לגיל (הלא מתוקננים) של תחלואה קרדיו-וסקולרית – אשפוזים: גיל 0-17: חתך כלל האוכלוסייה מעלה כי השיעור יחסית נמוך בהשוואה לשאר המחוזות, כאשר בשנים 2010- 2013 שיעורים ביהודה ושומרון גבוהים לעומת רוב המחוזות האחרים, בשנים 2014 - 2016 בארבעה מחוזות נרשם שיעור גבוה מאשר ביו"ש. בשנים 2017-2022 נרשם השיעור הנמוך ביו"ש ביחס לרוב המחוזות האחרים (גרף מס' 2). גרף מס' 2 גיל 18+ : השיעור שביו"ש הוא הנמוך ביותר לאורך כל שנות תצפית (גרף מס' 3). גרף מס' 3 4.3.3 נתוני אשפוז עקב בעיות נשימתיות -כלל האוכלוסייה השיעורים המתוקננים לפי גיל של אשפוזים בכלל האוכלוסייה בהשוואה בין המחוזות היו הנמוכים ביותר במחוז יו"ש בכל שנות המעקב - השנים 2010 ועד 2022.(גרף מס' 1) גרף מס' 1 4.3.4 השיעורים הסגוליים לגיל (הלא מתוקננים) של תחלואה נשימתית – אשפוזים: גיל 0-17: חתך כלל האוכלוסייה מעלה כי השיעור יחסית נמוך בהשוואה לשאר המחוזות, (גרף מס' 2). גרף מס' 2 גיל 18+ : השיעור שביו"ש הוא הנמוך ביותר לאורך כל שנות תצפית (גרף מס' 3). גרף מס' 3 4.5 תוצאי לידה: 4.5.1. פטירת תינוקות לפי נפות נתוני שיעור פטירת תינוקות בגיל שנה לפי נפת מגורים, ילידי 2019-2021 מעלים כי נפת יהודה ושומרון נמצאת במקום ה -8 מתוך 16 נפות ההשוואה, כאשר השיעורים בנפות פתח תקווה, כינרת וצפת די דומים לנפת יהודה ושומרון (גרף מס' 1). כלומר, מתוך הנתונים לא נראה כי באופן ייחודי קיים שיעור פטירת תינוקות חריג. גרף מס' 1: www.gov.il/BlobFolder/reports/live-birth-in-israel/he/files_publications_units_info_Live_Birth_2000-2022.pdf) 4.4. פטירות בכלל האוכלוסייה שיעורי הפטירות בכלל האוכלוסייה המתוקננים לגיל לפי כלל הסיבות, תחלואת ריאה כרונית, מחלות לבביות ומומים מולדים בשנים 2019-2021 הינם נמוכים ביותר ביהודה ושומרון. על פי נתוני מומים מולדים, השיעור הנמוך ביותר התקבל במחוז מרכז. בנוסף, שיעורים נמוכים דווחו במחוזות תל אביב ומחוז חיפה. בשלושה מחוזות אחרים דווחו שיעורים גבוהים יותר לעומת מחוז יהודה ושומרון Iאיור מס' 3, ב). בשער שיעורי סיבות הפטירה מחוז יהודה ושומרון מראה את השיעורים הנמוכים ביותר. איור מס' 3 (א, ב, ג, ד) א. ב. ג. ד. 4.6. נתוני רישום סרטן: ממצאי רישום סרטן (מצ"ב בנספח) מעלים כי "שיעורי תחלואה בסרטן חדרני באזור יהודה ושומרון, ובישובים הגדולים ביותר באזור לא גבוהים משיעורי תחלואה הארציים. בהתייחסות לשאלה של הקשר המשוער בין מקרי שריפת פסולות באזור יהודה ושומרון ובין תחלואה בסרטן, אין בידינו הכלים לחקור את הנושא, מכיוון שאין פרטים על עיתוי ומיקום השריפות שיאפשרו הגדרת אזורים בסיכון, 2) אין דרך למדוד חשיפה ברמת הפרט, 3) אין פרטים על גורמי סיכון אחרים עבור האוכלוסייה הזאת שהיה יכול להשפיע על סיכון לסרטן". 5. סיכום ומסקנות: 5.1 ממצאי הספרות המדעית: זיהום פלסטיק הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר במאה ה-21, הגורם לנזק רחב טווח לאקוסיסטמות ולבריאות האדם (OECD 2022, Landrigan 2023a,b). דו"ח מחקרי מקיף ועדכני בתחום ההשלכות השליליות של ייצור, שימוש, מחזור ושריפת פלסטיק של Landrigan et al.a,b 2023, וכן סקירה ספרותית מקיפה אשר ניסתה לייצר אומדן להשפעות השליליות שישנן לשריפת אשפה המכילה פלסטיק Velis and Cook (2021)הסיקו כי פלסטיק מכיל חומרים מסוכנים אשר עלולים להזיק למערכות שונות בגוף, כולל תחלואה נשימתית, לבבית, ממאירה ושיבוש המאזן ההורמונאלי בגוף. החוקרים מציינים את החומרים העיקריים שפלסטיק מכיל, וכי מחקרים מעלים שכאשר נשרפת אשפה המכילה פלסטיק בשטח פתוח ובשריפה לא מבוקרת נפלטים לסביבה חומרים העלולים לגרום לנזק בריאותי משמעותי. המחקרים העדכניים Velis and Cook 2021) (Landrigan et al.a,b 2023, מציינים כי על אף שברור שקיים סיכון בריאותי גדול משריפת אשפה המכילה פלסטיק, אין די מידע מחקרי בכדי להעריך באופן כמותי ומדויק את ההשלכות הבריאותיות באוכלוסיות ספציפיות. ידוע כי השריפות הללו משפיעות באופן חמור יותר על אוכלוסיות השוהות בסמיכות לאתרים בהם מתבצעות שריפות. בנוסף, ידוע כי ישנן אוכלוסיות אשר הן רגישות יותר לחשיפה, למשל, נשים בהריון, ילדים, קשישים, ובעלי תחלואות רקע ספציפיות. האוכלוסיות הרגישות ביותר הינן עוברים וילדים. הסיבה לכך הינה שאלו אוכלוסיות אשר נמצאות בתהליכי גדילה והתפתחות וחשיפה לפלסטיק עלולה לפגוע בתהליכים אלו. מסקנת המחקרים העדכניים בעולם הינה שלא ניתן לייצר אומדן אשר יאפשר הערכה כמותית מהימנה של הנזק הבריאותי הגדול אשר נגרם מחשיפה לאשפה המכילה פלסטיק. הסיבה היא מיעוט במחקרים אשר יאפשרו יצירת אומדן שניתן להסתמך עליו באופן מהימן עבור אוכלוסיות שונות. הידע החסר הוא גם לגבי היקף החשיפה המשוער באזורים ספציפיים בעולם וגם לגבי כמויות והרכב החומרים כולל תרכובות הכוללות מזהמים שונים, וכן אופן התפזרותם בסביבה וכימות ההשלכות הבריאותיות. לסיכום הממצאים המדעים, מתוך המידע העדכני העולה מתוך סקירת הספרות נראה שקיים סיכון בריאותי ומשמעותי מחשיפה לשריפת אשפה המכילה פלסטיק באופן בלתי מבוקר ובשטח פתוח. עם זאת, אין מספיק מידע מחקרי בכדי להעריך באופן כמותי את ההשלכות הבריאותיות באוכלוסיות ספציפיות, לרבות באוכלוסייה בישראל. 5.2 ממצאי הנתונים הבריאותיים: מתוך הנתונים הבריאותיים שנמצאים בידינו לא נמצא מגמה המצביעה על עודף תמותה או תחלואה או תוצאי לידה שליליים בנפת יהודה ושומרון. יש לציין כי מתוך נתונים אלו לא ניתן לשלול קיום קשר אפידמיולוגי בין שריפות לא מבוקרות בשטחים פתוחים לבין תוצאים בריאותיים מגורם סיכון זה באוכלוסייה שנבדקה. מגבלות הנתונים וניתוח שבוצע כוללות את העובדות הבאות: א. חוסר ידיעה של התפלגות גורם הסיכון (שריפות פסולת לא מבוקרות) בזמן ובמרחב; ב. צורך בהשוואה לקבוצת יישובי השוואה בעלת מאפיינים סוציו-דמוגרפיים דומים; ג. אוכלוסיית יהודה שומרון מאופיינת במספר יחסית מצומצם של תושבים, עם ממוצע גילאים יחסית נמוך ושכבת אוכלוסייה צעירה יחסית גדולה; ד. אופי השימוש בשירותי בריאות עקב ריחוק יחסי של האוכלוסייה. מאפיינים אלה של האוכלוסייה עלולים להשפיע על המצאות תופעות בריאותיות במאגרי מידע רלוונטיים. בנוסף, קיימים מספרים נמוכים יחסית עבור נתונים של תחלואות ספציפיות ברישומים רפואיים, העלולים לעוות את תמונת המצב בניתוח הנתונים הכולל ובהשוואה ביחס לכלל אוכלוסיית ישראל. המלצות עיקריות: משרד הבריאות ממליץ לנקוט בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת ולצמצם למינימום ועד להיעדר מוחלט של חשיפה של אוכלוסיות ובעיקר אוכלוסיות רגישות לשריפות המכילות פלסטיק. המשרד ימשיך לעקוב אחר המידע המדעי העדכני ונתונים בריאותיים רלבנטיים ויעדכן את הועדה באם ימצאו ממצאים חדשים. בנוסף, משרד הבריאות יוזם הקמת צוות בין משרדי בנושא "אוויר נקי" שיעבוד באופן קבוע על נושאי איכות אוויר ואירועים הקשורים לכך במטרה לשפרם. מקורות: Barabad, MLM; Jung, W; Versoza, ME; Lee, YI; Choi, K; Park, D. 2018; Characteristics of Particulate Matter and Volatile Organic Compound Emissions from the Combustion of Waste Vinyl International Journal of Environmental Research and Public Health. http://dx.doi.org/10.3390/ijerph15071390 HERO ID: 6946445 Chi X, Streicher-Porte M, Wang MYL, Reuter MA. Informal electronic waste recycling: a sector review with special focus on China. Waste Manag. 2011; 31(4): 731–742. DOI: https://doi.org/10.1016/j. wasman.2010.11.006 Grant K, Goldizen FC, Sly PD, et al. Health consequences of exposure to e-waste: a systematic review. Lancet Glob Health. 2013; 1(6): e350–e361. DOI: https://doi.org/10.1016/S2214-109X(13)70101-3 Heron M. Deaths: Leading causes for 2014. National vital statistics reports: vol 65, number 5 Hyattsville, MD, National Center for Health Statistics 2016 Kim YH, Warren SH, Kooter I, Williams WC, George IJ, Vance SA, Hays MD, Higuchi MA, Gavett SH, DeMarini DM, Jaspers I, Gilmour MI. Chemistry, lung toxicity and mutagenicity of burn pit smoke-related particulate matter. Part Fibre Toxicol. 2021 Dec 16;18(1):45. doi: 10.1186/s12989-021-00435-w. PMID: 34915899; PMCID: PMC8675519. Landrigana,b PJ, Raps H, Cropper M, Bald C, Brunner M, Canonizado EM, Charles D, Chiles TC, Donohue MJ, Enck J, Fenichel P, Fleming LE, Ferrier-Pages C, Fordham R, Gozt A, Griffin C, Hahn ME, Haryanto B, Hixson R, Ianelli H, James BD, Kumar P, Laborde A, Law KL, Martin K, Mu J, Mulders Y, Mustapha A, Niu J, Pahl S, Park Y, Pedrotti ML, Pitt JA, Ruchirawat M, Seewoo BJ, Spring M, Stegeman JJ, Suk W, Symeonides C, Takada H, Thompson RC, Vicini A, Wang Z, Whitman E, Wirth D, Wolff M, Yousuf AK, Dunlop S. The Minderoo-Monaco Commission on Plastics and Human Health. Ann Glob Health. 2023 Mar 21;89(1):23. doi: 10.5334/aogh.4056. Erratum in: Ann Glob Health. 2023 Oct 11;89(1):71. PMID: 36969097; PMCID: PMC10038118. Organisation for Economic Co-operation and Development (OECD). Global Plastics Outlook: Policy Scenarios to 2060. Organisation for Economic Co-operation and Development; 2022. DOI: https://doi. org/10.1787/aa1edf33-en Parvez SM, Jahan F, Brune MN, et al. Health consequences of exposure to e-waste: an updated systematic review. Lancet Planet Health. 2021; 5(12): e905–e920. DOI: https://doi.org/10.1016/S2542- 5196(21)00263-1 Sepúlveda A, Schluep M, Renaud FG, et al. A review of the environmental fate and effects of hazardous substances released from electrical and electronic equipments during recycling: examples from China and India. Environ Impact Assess Rev. 2010; 30(1): 28–41. DOI: https://doi.org/10.1016/j. eiar.2009.04.001 Tue NM, Takahashi S, Subramanian A, Sakai S, Tanabe S. Environmental contamination and human exposure to dioxin-related compounds in e-waste recycling sites of developing countries. Environ Sci Process Impacts. 2013; 15(7): 1326. DOI: https://doi.org/10.1039/c3em00086a Verma, R., Vinoda, K. S., Papireddy, M., & Gowda, A. N. S. (2016). Toxic pollutants from plastic waste-a review. Procedia Environmental Sciences, 35, 701-708.‏ Verma, R; Vinoda, KS; Papireddy, M; Gowda, ANS (2016) Toxic Pollutants from Plastic Waste- A Review http://dx.doi.org/10.1016/j.proenv.2016.07.069 HERO ID: 3464049 WHO. Preventing noncommunicable diseases (NCDs) by reducing environmental risk factors. Geneva: World Health Organization; 2017. Wu, D; Li, Q; Shang, X; Liang, Y; Ding, X; Sun, H; Li, S; Wang, S; Chen, Y; Chen, J (2021) Commodity plastic burning as a source of inhaled toxic aerosols http://dx.doi.org/10.1016/j.jhazmat.2021.125820 HERO ID: 9417698 Barabad, MLM; Jung, W; Versoza, ME; Lee, YI; Choi, K; Park, D. (2018) Characteristics of Particulate Matter and Volatile Organic Compound Emissions from the Combustion of Waste Vinyl International Journal of Environmental Research and Public Health. http://dx.doi.org/10.3390/ijerph15071390 HERO ID: 6946445 Woodall, BD; Yamamoto, DP; Gullett, BK; Touati, A (2012) Emissions from small-scale burns of simulated deployed U.S. military waste Environmental Science and Technology 46:10997-11003. http://dx.doi.org/10.1021/es3021556 HERO ID: 2560150 Digangi, J (2005) Egg Studies Reveal Global Contamination HERO ID: 7600881