תשובת השר
כ"ט בתמוז, התשפ"ד
04/08/2024
אסמכתא לשכת משנה למנכ"ל: 251110124
הנדון: מענה המשרד לסיכום דיון של ועדה לביקורת המדינה בנושא הפיקוח על המחירים בענף המזון דוח שנתי
להלן הצעת מענה משרד הבריאות למסמך שנשלח להתייחסותנו בנושא.
אנו מסכימים עם כך ששיקולי בריאות הציבור מחייבים נקיטת אמצעים על מנת להבטיח נגישות למזון בריא לכל שכבות האוכלוסייה. כתוצאה מתהליכים כלכליים בינלאומיים, מחירי אנרגיה ומזון בכל העולם זינקו בצורה משמעותית. המשבר מעלה את שיעורי העוני ואי הביטחון התזונתי בכל העולם, משפיע ישירות על איכות התזונה והרפואה המונגשים לאוכלוסייה, ועל כן גם על הסיכון לתחלואה ותמותה, בייחוד באוכלוסיות מוחלשות. בכל רחבי העולם, נשמעת קריאה ברורה לעבר ממשלות, לזכור את ערכי בריאות הציבור, ואת זכויות הפרט לבריאות.
לאחרונה הוצגה בפני הוועדה עמדת משרד הבריאות בנושא זה, המדגיש את החשיבות של המעבר מפיקוח על מוצרי מזון שאינם בריאים לפיקוח על מוצרי מזון בריאים, כדוגמת ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים ועוד. מזונות אלה הם חלק חשוב מהמלצות התזונה הלאומיות של משרד הבריאות ולצריכתם נודעת חשיבות קריטית במניעת תחלואה. במהלך השנים ואף בדיון הקודם שהתקיים בתאריך 1.7.2024, הציגה ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי מאגף התזונה נתונים חשובים בנושא זה. הנתונים מצביעים על כך שאנשים החיים במשק בית במצב סוציו אקונומי נמוך- ידם אינם משגת לרכוש מזון בריא.
משרד הבריאות תומך במתן תיעדוף לנושא הנגשת מוצרי מזון בריאים עבור האוכלוסייה. לדעתנו קידום בריאות האוכלוסייה ומניעת מחלות צריכים להיות במקום גבוה ואף בראש סדרי העדיפויות של וועדת המחירים. יחד עם זאת, לאורך השנים לצערנו משרד הבריאות אינו שותף פעיל בוועדות הפיקוח ולכן קביעת סדרי העדיפויות אינה נתונה לשליטתו. מדיניות הפיקוח על מחירים של מוצרים מזון נתונה בידי משרד הכלכלה ומשרד החקלאות. נשמח לנציגות פעילה וקבועה של אגף התזונה בוועדת המחירים, על מנת לאפשר תיעדוף ההולם גם את צרכי הבריאות של האוכלוסייה.
במידה וקיים כשל שוק במחירם של מוצרי מזון בסיסיים כדוגמת לחם מלא, יש מקום לפיקוח על מחירו. יחד עם זאת אנו תומכים גם בכל צורת מדיניות אחרת, אשר תבטיח כי גם לאוכלוסיות מעוטות יכולת תהייה נגישות למזון בסיסי בריא כמו לחם מלא ומוצרים מקבילים נוספים כמו פיתות מקמח מלא, המקובלות בחברה הערבית. נציין גם כי בשל מחירו הגבוה של הלחם המלא, מוסדות הזנה ציבוריים (כגון צהרוני ילדים, בתי חולים, מקומות עבודה רבים, מטבחי שירותי הביטחון ועוד) בוחרים שלא להרבות ברכישתם בשל פערי המחירים. שיעור גדול מהאוכלוסייה הישראלית ניזון לפחות פעם ביום מן המטבחים המוסדיים ולכן יכולה להיות לנוכחות לחם מדגן מלא על אלו משמעותי. להזנה מרכזית השפעות עקיפות גם על חינוך האוכלוסייה לצריכת לחם שאינו מלא גם עבור משק הבית.
אנו תומכים בבחינת אסטרטגיות נוספות להוזלת מזון בריא כגון פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים מבלי לפגוע בחקלאות המקומית. שמירה על החקלאות המקומית חשובה גם בעתות רגיעה ובמיוחד בעתות חרום כמו מלחמה ומגיפות, כפי שהוכח לאחרונה בתקופת מגפת הקורונה. הנחות יסוד אלו הינן בתאום עם המלצות ארגון הבריאות העולמי, כמו גם ארגונים בינלאומיים ולאומיים נוספים, הכוללים מספר אסטרטגיות לקידום תזונה בריאה כולל אמצעים פיסקליים מקבילים- כגון מיסוי על מזונות מזיקים. קידום צריכת מזונות בריאים יותר בקרב אוכלוסיות אלו, יסייע במניעת מחלות ויתבטא בחיסכון כספי לקופת המדינה.