הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ז' באב התשפ"ד
11/08/2024
הודעה לעיתונות
יו"ר ועדת המשנה לפיקוח על משק המים ח"כ אלקין על המחסור במים בכפר עקב: לא יכול להיות שב-2024 אספקת המים לשכונה בישראל תהייה יותר גרועה מהמצב בעזה
היו"ר אלקין אמר את הדברים בדיון שיזם על אספקת מים לשכונות מחוץ לגדר בירושלים וביקש תשובות עד ה-1 בספטמבר; מנכ"ל רשות המים: אני לא יודע אם מישהו יודע מה המצב בכפר עקב
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לפיקוח על משק המים, בראשות ח"כ זאב אלקין, התכנסה היום לישיבה שעסקה בהספקת המים לשכונות חוץ גדר בירושלים. היו"ר אלקין הזכיר כי מדובר בדיון שהוא המשך לישיבה קודמת שקיימה הוועדה בעניין, וביקש תשובות באשר לאספקת המים לכפר עקב ושועפת, שבה השתפר המצב. "לא יכול להיות שבישראל של 2024 אספקת מים לשכונה ישראלית תהייה במצב גרוע יותר מאשר אספקת המים לעזה שבמצב מלחמה", אמר.
יו"ר המועצה ומנכ"ל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, אמר כי בעקבות עתירה שהוגשה בעבר, תאגיד המים של ירושלים – הגיחון – מספק את המים לכניסה למחנה הפליטים שועפת ומשם נמשכים המים בצינורות לתוך השכונה. היו"ר אלקין שאל מי משלם, וסמנכ"ל הגיחון, דני גומבוש, השיב כי החברה מקבלת שיפוי של 6 מיליון שקל בשנה מהאוצר. סגנית יועמ"ש רשות המים, עו"ד תהל ברנדס, הוסיפה כי השיפוי נועד לסייע בבעיות אבטחה ופעילות באזור, ולא כנגד אספקת המים. "ניסינו לבצע רישום תושבים לתשלום, אבל רק 112 משפחות נרשמו והמודל לא צלח והייתה גביה אפסית", אמרה.
ח"כ אלקין ביקש לדעת גם מי מתחזק את התשתית ומי משלם, וגומבוש השיב כי הוא לא יודע. נציג הלשכה המשפטית של עיריית ירושלים, עו"ד דן בן טל, הוסיף כי גם הוא לא מכיר את העניין הזה. נציג המשרד לענייני ירושלים, שמעון אש, אמר כי זו לא אחריות המדינה בשום צורה. מנכ"ל הגיחון, חיים גבאי, אמר כי עלויות התפעול עד השכונה הן על חשבון תושבי ירושלים, כי השיפוי לא מספיק. ח"כ אלקין הגיב כי המשמעות של מה שנאמר היא שצרכני המים משלמים על זה דרך מחיר המים.
באשר לאספקת המים לכפר עקב באמצעות חברת המים של רמאללה אמר ח"כ אלקין, כי ישראל כבר מספקת לרשות הפלסטינית כמות גדולה בהרבה מזו שהתחייבה לספק בהסכמי אוסלו. הוא ביקש לדעת למה לא מתנים את התוספת בשיפור המצב בכפר עקב.
ליפשיץ התייחס למצב בכפר ואמר: "אני לא יודע אם מישהו יודע להגיד מה המצב בכפר עקב. ביקשנו מהגיחון להיכנס לשכונה ולראות מה המצב, אני מקווה שזה אפשרי. ודאי שמצב כזה הוא לא סביר. לא רוצים להמשיך עם זה".
על כך אמר ח"כ אלקין כי "ברוב המקומות ברצועת עזה, היות והמדינה חידשה את אספקת המים, מקבלים מים יותר מפעם בשבוע. בישראל של 2024 לא יכול להיות שאספקת מים לשכונה ישראלית תהייה יותר גרועה מאספקה לעזה שבמצב מלחמה". הוא אף הוסיף כי חוק יסוד ירושלים קובע שאסור לשום ישות אחרת שהיא לא המדינה לפעול בעיר, וחוק המים קובע מחויבות לספק מים לכל אזרח, ושאל איך המערכת חיה בשלום עם מנגנון שמנוגד לחוק.
עו"ד ברנדס השיבה כי מבחינה משפטית התשובה תלויה בכמות, וכי הסטנדרט הוא נגישות מינימלית למים. היא הוסיפה כי הגיחון צריך לתת תמונת מצב של מה שקורה בשכונה, ואז ניתן יהיה לדעת אם יש נגישות מינימלית. מנכ"ל הגיחון גבאי הוסיף כי המשימה הזו היא חדשה ובעוד כמה ימים תהייה תשובה. היו"ר אלקין ביקש תשובות בעניין עד ה-1 בספטמבר.
ליפשיץ הוסיף כי מדובר ב"No man’s land" בטווח הקצר רשות המים יכולה להגדיל את כמות המים שמגיעה לחיבור בכ-5,000 קוב ביום, שימכרו לחברת המים של רמאללה. ח"כ אלקין ביקש להתנות זאת בכך שלפחות חלק מהתוספת יופנה ישירות לכפר עקב ואמר: הזכות למים היא בסיסית ועל זה אי אפשר לוותר, ולכן זה לא רלוונטי שזה שטח הפקר. "זה לא הגיוני שאף אחד לא מעלה על דעתו לדרוש תנאים ברורים לאספקת מים לכפר עקב. המדינה חייבת לדאוג לשכונה הזו שלה – 80 אלף תושבים זה עיר גדולה בישראל שמספקים לה מים יותר גרוע מעזה. זה לא הגיוני", אמר.
נציג המטה לביטחון לאומי, יוסי מיימון, אמר כי הטיפול בעניין הזה במל"ל התחיל רק בחמישי האחרון. הוא הוסיף כי הוא מסכים אם דברי ח"כ אלקין, אך זו רק עמדתו האישית ולא עמדת המל"ל וצריך לדון בזה בצורה מסודרת. "נקיים דיון במל"ל ונחזיר תשובה עד 1 בספטמבר", אמר.
קצין מטה מים במנהל האזרחי, רועי אסייג, אמר כי הרשות לא רואה בתושבי כפר עקב צרכן מיוחד, אלא כמו כל תושבי רמאללה ומספקת להם מים כמו שמקבלים ברמאללה. הוא הוסיף כי הסכמי אוסלו קבעו חובה לספק 33 מיליון קוב בשנה, והיום ישראל מספקת כבר 85 מיליון קוב וכל תוספת הופכת להיות חובה ונכנסת כפרוטוקול להסכם.
ח"כ אלקין ביקש שלא להעביר את התוספת הנוספת לרשות, של 5,000 קוב ביום, עד שלא תתקבל החלטה אם אפשר לדרוש שלפחות חלק ממנה יועבר לכפר עקב. עו"ד ברנדס אמרה כי היא לא בטוחה שזה אפשרי על רקע העתירה לבג"ץ, וכי הרשות תמשיך לנהל את זה למיטב היכולת להגביר אספקת מים לכפר עקב. ח"כ אלקין אמר כי לתת תוספת לרשות ללא התניה זה לפגוע במטרות העתירה ולא לסייע לה. "המדינה חייבת לתעדף את הצרכים של אזרחיה ותושביה", אמר.
היו"ר אלקין הוסיף וסיכם כי ההסדר הזה לא יכול להימשך כפתרון לטווח ארוך, כיוון שהוא לא חוקי. "ספק שלא קיבל רישיון מבצע פעילות לא חוקית בשטח ריבוני של מדינת ישראל, זה מצב שלטווח ארוך לא יכול להישאר. המדינה החליטה שהיא רוצה שליטה באזור הזה. עובדה היא שהיום יותר קל לוותר על תל אביב מאשר על כפר עקב. למה? ככה. גם לי היה חלק בזה. איך נכון לממש את הריבונות זאת שאלה אחרת. המדינה החליטה וזה מחוזק ומשורין בחוק יסוד ירושלים. זה שטח של מדינת ישראל וכל ספק מים צריך להיות מורשה. ברור שבטווח הארוך האספקה צריכה להיות באמצעות הגיחון ובאחריות המדינה. לטווח הקצר אין ברירה אלא להיעזר בחברת המים של רמאללה", אמר. הוא הוסיף כי יקיים דיון המשך באשר לטיפול בנושא לטווח הארוך.