נוסח לדיון בוועדה
'ח ב בא
"תשפ
ד ,
12
ב אוגוסט2024
מאת: הייעוץ המשפטי ל
ו ועדת החינוך התרבות והספורט
1
מסמך רקע משפטי–
טיוטת צו לימוד חובה (שיעור השתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך
"המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים התשפ
ה"), התשפ
ד-
4
202
א.
כללי
סעיף7
)(א לחוק לימוד חובה, התש"ט-
1949
(להלן–
)החוק ,
קובע את חובת המדינה ליתן
חינוך חובה .
סעיף7
(ב) לחוק קובע את החובה המשותפת של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות לספק חינוך
חינם
.באמצעות קיום מוסדות חינוך רשמיים בהתאם לאותו סעיף על
שר החינוך לקבוע בצו
ולפרסם
ברשומות , מדי שנת לימודים, את חלוקת ההשתתפות התקציבית בקיום מוסדות החינוך הרשמיים
בי ן
המדינה לבין רשויות החינוך
המקומי
ות ,. זאת לאחר
קיום הליך היוועצות
עם
שר הפנים ו עם ועדת
החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (להלן–
.)הוועדה
הצו מהווה למעשה בסיס חוקי לחובת
.השתתפות הרשויות המקומיות בקיום מוסדות החינוך הרשמיים
ב.
תוכן טיוטת הצו ושינויים לעומת צווים משנים קודמות
1.
"טיוטת צו לימוד חובה לשנה"ל התשפ
ה , בדומה לצווים שפורסמו בשנים קודמות כוללת את
שיעורי ההשתתפות של המדינה והרשויות המקומיות בתקצוב רכיבים מסויימים הנכללים במונח
"קיום מוסדות חינוך", וביחס למוסדות חינוך רשמיים בלבד (גני ילדים מגיל3
, בתי ספר יסודיים
)וחטיבות ביניים המוחזקים ע"י המדינה ו/או ע"י הרשויות המקומיות .
הצו לא מתייחס לתקצוב
.החטיבה העליונה
2.
בהקשר זה יצויין כי טיוטת הצו כמו גם צווים קודמים אינ
ה
כוללת את מכלול הרכיבים והאמצעים
הדרושים לשם "קיום מוסדות חינוך", ורוחב ה יריעה של מושג זה אינו
חד משמעי . פירוט רב יותר
נכלל ב חוברת
ש משרד החינוך נוהג לפרסם מדי שנה
ב דבר"השתתפות משרד החינוך
בתקציב
הרשויות המקומיות והבעלויות".
3.
להלן פירוט הרכיבים הנכללים ב
טיוטת ה:צו
א.
שכר עבודה –
מימון מלא של המדינה לשכר עובדי הוראה שהם עובדי מדינה, והשתתפות
המדינה בשיעור
אחיד
,לכל הרשויות המקומיות בשכר העבודה של פסיכולוג, קב"ס, מזכיר
שרת, פועל ניקיון, ספרן, רכז חברתי, עובד סיוע, גננת, סייע/ת–
תוך הבחנה ביחס לחלק
.מהעובדים בין בתי ספר לגנים
ב.
אגרו
ת שכפול חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות –
השתתפות
דיפרנציאלית
של המדינה
בעלויות האמורות בשיעורים שבין50%
ל-
90%
בהתאם לאשכולות כלכל
ים י-
.חברתיים
ג.
בגני ילדים לגילאי4-3
בלבד- הוצאות תפעוליות שאינן שכר –
כגון הוצאות מינהל, חומרי
ניקוי, חשמל, מים, אחזקה, תיקונים , ציוד ועוד–
.השתתפות במימון ההוצאות
4.
הצו
וים האחרו
נים
לפי סעיף7(ב) לחוק שהליך התקנת
ם הסתיים ופורס
מו ברשומות ה
יו
הצו
לשנה"ל התשע "ט משנת2018, ו לאחריו הצו
לשנה"ל התש פ"ד משנת2023
,
שפורסם אך לא הובא
.בזמן להיוועצות עם ועדת החינוך
'ח ב בא
"תשפ
ד ,
12
ב אוגוסט2024
מאת: הייעוץ המשפטי ל
ו ועדת החינוך התרבות והספורט
2
5.
טיוטת הצו לשנת התשפ"ה זהה לצו לשנת התשפ"ד משנת2023
ו דומה בעיקרה גם לצו משנת2018
(ולצו משנת2017
)הזהה לו. זאת,
הן לעניין הרכיבים הנכללים בצו, שיעורי השתתפות המדינה
בעלות השכר ובעלויות האחרות, והעלות הכספית המפורטת בצו לענין
שכפול,
חומרי מלאכה
וערכות טכנולוגיות .
6.
השינויים
שנוספו בשנת2023
ונכללים גם ב
טיוטת ה צו לשנת2024
:
א.
השתתפות המדינה במימון עלות
השכר של סייע שילוב ושל סייע מלווה
)(רפואי (
70%
ו-
75%
מעלות משרתם בהתאמה) בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים, בגן ילדים לגילאי5
ובגן ילדים
לגילאי3 – 4.
יצויין כי ההשתתפות בעלות השכר של הסייעים כאמור היתה קיימת בפועל עוד
קודם לקביעתה בצו של2023
ונכלל
ה
" בחוברת המפורטת בענין
השתתפות משרד החינוך
בתקציב הרשויות המקומיות והבעלויות."
ב.
."לעניין השתתפות המדינה בעלות משרת פסיכולוג נוסף גם "מתמחה זמני
ג.
השתתפות המדינה במימון שכר של פסיכולוג בגן י לדים לגילאי3 –
4 (
68%
ו-
75%
מעלות
משרתם בהתאמה–
זהה להשתתפות המדינה בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים, ובגן ילדים
לגילאי5
.)
ד.
הבהרה לגבי השתתפות המדינה
ב עלות חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות בגן ילדים לגילאי5
.
ג.
הליך קיום היוועצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת
1.
מטרת
ה צו המובא כעת
להתייעצות עם הוועדה היא
לקבוע את חלוקת המימון וההשתתפות
התקציבית בין המדינה לבין רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות החינוך הרשמיים
ל עניין
"שנת הלימודים התשפ
ה .
2.
כידוע, התייעצות עם ועדה של הכנסת היא הליך חשוב שנועד לאפשר פיקוח ומעורבות של הכנסת
בחקיקת משנה (
בג"צ1765/22
משרד תומר ורשה–
עורכי דין נ' שרת הפנים).
הליך ההיוועצות
צריך להתקיים באופן שיאפשר לשר לשקול את הטענות ,העולות בדיון בוועדה להביא בחשבון את
ההערות של
ח
ברי הכנסת ו של כלל הגורמים ,המשתתפים בדיון ולעשות זאת
בלב פתוח ובנפש חפצה
לפני קבלת
ההחלטה הסופית .
לעניין זה נזכיר גם את
פסק הדין ב בג"ץ2910/04
מרכז השלטון
המקומי בישראל נ' משרד החינוך,
שעסק בצו לימוד חובה לפי סעיף7
(ב) לחוק
ל עניין שנה"ל
התשס"ד. בפסק הדין נקבע לעניין חובת שר החינוך להיוועץ עם שר הפנים ועם הוועדה, כי יש
לקיים את ההיו
ו עצות בטרם אושר סופית תקציב החינוך וכי על משרד החינוך להימנע מקבלת
.החלטה סופית לפני קיום ההיוועצות
3.
:הדברים חשובים במיוחד משום שבשנים האחרונות הליך ההיוועצות עם הוועדה לא קוים כנדרש
א.
מה
כנסת ה-
21
ו
עד הכנסת ה-
24
,כולל
לא הועברו אל הוועדה על ידי משרד החינוך טיוטות של
צווים לפי סעיף7
(ב) לחוק לימוד חובה לשם
היוועצות ע מה
כנדרש בחוק
ולא התקיימו בוועדה
דיונים בנושא .
כתוצאה מכך גם לא התפרסמו בשנים אלה ברשומות צווים לפי סעיף7
)(ב
.לחוק בעיצומה של
שנה"ל התשפ
"ב , בחודש ינואר2022
, נשלח
ה אל הוועדה
טיוטת צו
'ח ב בא
"תשפ
ד ,
12
ב אוגוסט2024
מאת: הייעוץ המשפטי ל
ו ועדת החינוך התרבות והספורט
3
המתייחס
ת לאותה שנת לימודים
, אך הווע
הד לא ראתה טעם לק בוע דיון שכן התקציב
וחלוקתו אושרו זמן רב לפני מועד
הגעת טיוטת הצו
לוועדה ולא היה ניתן לקיים .היוועצות
ב.
,כאמור
טיוטת הצו לשנת התשפ"ד
הועברה אל הוועדה בתחילת חודש ספטמבר2023
, לאחר
שהוועדה פנתה עוד בחודש פברואר2023
וביקשה שטיוטת הצו תגיע במועד ולאחר שהוגשה
( עתירה בנושא בג"ץ5135/23
)'בוכובזה נ' שר החינוך ואח . הדיון בוועדה
התקיים ב-
19/9/2023, אך בשל העובדה ששנת הלימודים כבר החלה ומטבע ה דברים התקציב סוכם
.ואושר סופית קודם לפתיחתה, הוועדה לא ראתה בכך קיום של הליך היוועצות כנדרש
ג.
נציין כי במסגרת העתירה נמסר לבית המשפט כי בכוונת משרד החינוך לקבוע נהלים באשר
למועד שבו תועבר מדי שנה טיוטת הצו להיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים, על מנת שניתן
יהיה להשלים את ההיוועצות טרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ולפרסם את הצו טרם פתיחת
שנת הלימודים .
4.
בדיוני היוועצות שנערכו עם הוועדה בשנים קודמות לעניין צו לימוד חובה ובשנת2023
לעניין הצו
לשנת תשפ"ד עלו סוגיות וטענות,שונות
:ואלה העיקריות שבהן
א.
מועד הבאת הצו -
נטען לא אחת כי הצו מובא במועד מאוחר שלא מאפשר היוועצות;מהותית
ב.
תשתית הנתונים -
נטען כי על משרד החינוך לפרוס תשתית נתונים רחבה באשר ליחס בין
השתתפות השלטון המקומי
הו שלטון המרכזי
וב
יחס ל תוכניות השונות במערכת החינוך על
מנת לאפשר דיון מעמיק יותר
בנושא;
ג.
הרכיבים
הנכללים בצו –
רכיבי הבסיס של קיום מוסד חינוך אל מול רכיבים רבים שאינם
;נכללים בצו, כגון תוספת כיתות במוסדות חינוך, והצורך להגדיר מהו הסל הבסיסי לתלמיד
ד.
מודל ההשתתפות התקציבית
המובא בצו;ותוכניות אחרות שבחלקן התקצוב דיפרנציאלי
ה.
צמצום פערים - מידת ההצלחה של ת וכניות שונות בצמצום פערים חינוכיים, והחשיבות של
למידה מהצלחות של יישובים ומגזרים שהצליחו לפרוץ את האשכול החברתי-
.כלכלי