פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב שני פרוטוקול מס' 392 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ד' בסיון התשפ"ד (10 ביוני 2024), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, של חה"כ ינון אזולאי, חה"כ יוסף טייב, חה"כ ישראל אייכלר, חה"כ אופיר כץ, חה"כ משה גפני << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר שלום דנינו חברי הכנסת: ינון אזולאי יוראי להב הרצנו גלעד קריב יצחק פינדרוס מוזמנים: רותם ספיר יעקבס – עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת אלעד מקדסי – סמנכ"ל מינהל כלכלה, משרד התקשורת ברוריה מנדלסון – עו"ד, יועצת משפטית משרד התקשורת שמילה מימון – מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת עדי ליברוס – עו"ד, ממונה, משרד המשפטים מרדכי כץ – עו"ד, ראש צוות, רשות התחרות מירב ולדמן – עו"ד, יועצת משפטית איגוד לשכות המסחר אמרי זגורי – מנהל קשרי ממשל, ארגוני הלהט"ב, האגודה למען הלהט"ב בישראל מנחם לנצנר – סמנכ"ל ימות המשיח בע"מ, מרכזייה בע"מ יעקב לנצנר – מנכ"ל ימות המשיח בע"מ, מרכזיה בע"מ אבי רימון – עו"ד, מייצג את ועדת הרבנים לענייני תקשורת ריקי שפירא רוזנברג – עו"ד, המרכז הרפואי לדת ומדינה יוגב עזרא – חבר ועד, העמותה למלחמה בספאם זלמן בלאק – ועדת הרבנים לענייני תקשורת יוסף כהן – אדם פרטי ייעוץ משפטי: איתי עצמון מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, פ/3637/24 כ/927 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מסק 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב-2022, של חה"כ ינון אזולאי ואחרים. המשך דיון. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אפשר להגיד משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי רוצה? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני רוצה. דיברנו פה על המכשירים ויש לי פה פתרון מאוד מאוד פשוט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מעט. עוד לא התחלנו את הדיון. אני לא מבין את זה, מה אתה רוצה? תן לנו רגע להתחיל ואז תדבר. יש לך חמש שעות, מה אתה דואג? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אתה כבר יודע את הזמן מראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כל תתקיים עוד ישיבה, משרד המשפטים פה? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתקיים עוד ישיבה שנשמע מכם בנושאים החוקתיים. בסדר? אנחנו לא נדון בזה עכשיו, נדון בזה בישיבה הבאה. מעבר לזה, חשבתי על מה שאמרת, על העניין של בכתב או לא. אני חושב שאני לא אקבל את העמדה שלך בעניין הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש עמדה? אני לא חושב שיש עמדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא אמרה. היא אמרה את זה בישיבה הקודמת. בכתב. אנחנו חושבים שאפשר בכתב ואפשר בדרך אחרת של כמוש אמרנו בזמנו, שמבטל את ההסכמה המפורשת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל שיהיה כתוב במפורש, שזה יהיה ברור. זאת אומרת לא בדרך שניתנת לתיעוד, אלא בדרך מתועדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - - ובכלל זה תיעוד קולי. מה הבעיה? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מתועדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מפרט גם את האפשרות ההיא. טוב, בואו נמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בוקר טוב. אנחנו בעמוד 5 בנוסח שמונח על שולחן הוועדה. זה אותו נוסח שאנחנו בעצם הפצנו לקראת הדיו ב-7 במאי והוועדה דנה בו בשלושת הדיונים הקודמים. אנחנו בסעיף קטן (ד) של סעיף 51ג1. אני אקרא אותו ואסב את תשומת הלב לשינויים. (ד) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ג) יראו מנוי או קבוצת מנויים שהצטרפו לסל שירותים ייעודי, או רכשו ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת שההגבלות או החסימות לגביו נקבעות על ידי תאגיד מסוים, כאילו ביקשו בקשה מפורשת כאמור באותם סעיפים קטנים וכאילו ציינו בבקשתם את אותו תאגיד שקובע את ההגבלות או החסימות ובלבד שלעניין סל שירותים ייעודי הם הסכימו במפורש או בכתב או בהסכמה הניתנת לתיעוד קולי להגבלות או לחסימות הנכללות במסגרת סל השירותים הייעודי, ולעניין רכישת ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת שהספק המורשה העוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, יידע את המנוי או את קבוצת המנויים, טרם ההתקשרות, בדבר הגבלה או חסימה שחלה לגבי ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת שרכשו לפי העניין; לעניין זה, "יידוע" – לרבות באמצעות סימון על גבי ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת המעיד על קיום הגבלה או חסימה. הסברתי את הסעיף הזה בדיונים הקודמים, אני אסביר עכשיו שוב גם לעניין השינויים שמסומנים כאן שהם בעקבות החלטות הוועדה שהתקבלו ב-6 בפברואר. למעשה כמו שאנחנו יודעים יש בהצעת החוק חובה או אפשרות לבקש בקשה מפורשת להגבלות או לחסימות. כאן בעצם יש, נקרא לזה מסלול נוסף, שהוא לא בקשה מפורשת אלא פשוט הסכמה. הצטרפות לסל שירותים ייעודי. כלומר רכישה של חבילת תקשורת שכוללת את אותן הגבלות או חסימות. כאשר כאן לעניין סל שירותים ייעודי הוועדה ביקשה שהדבר יותנה בהסכמה במפורש בכתב או בהסכמה שניתנת לתיעוד קולי. ולעניין רכישה של ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת, כלומר מכשיר או SIM כאן לא תידרש ממש הסכמה בכתב, אלא בעצם איזה שהוא יידוע של הלקוח בדבר ההגבלה או החסימה. כאשר יידוע בעניין הזה יכול להיות לרבות באמצעות סימון על גבי הציוד. כלומר על גבי הברזלים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מי אחראי על התיעוד ולשמור אותו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> על התיעוד לאיזה עניין? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> של הקולי וההודעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שחברת התקשורת. בעצם אנחנו מדברים על התקשרות לגבי סל שירותים ייעודי בהתקשרות בעצם בין מנוי לספק המורשה, לחברת התקשורת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז הספק אחראי על התיעוד? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. אין מישהו אחר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא בן האדם צריך לשמור לעצמו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יותר קל לשמור תיעוד קולי מאשר תיעוד בכתב, דרך אגב. מבחינת היכולת לשמור את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז צריך לציין את זה או שזה מיותר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לציין את מה? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מי אחראי על התיעוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ההסכם הוא על חברת התקשורת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הנקודה שהיום יש 600,000 מנויים, אף אחד לא חתם וזה לא מפריע לכל הסיטואציה. זאת אומרת, כאילו, אם כשצריך לחתום הם אומרים שכאילו חתמו, אז כאשר אומרים בדרך שניתנת לתיעוד, ברור שכולם יסכימו. צריך, חייבים לשמור על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם שינויים, גם תוספות יצטרכו. זאת אומרת אם למשל דוגמה יש איזה שהיא תוספת שצריך לתעד אותה, אז גם אותה צריך לתעד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זה תוספת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד, אתה יודע, כל הזמן משתנה העניין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> בקשה לשחרר איזה סוג. אפשר באופן חלקי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם השינויים, גם מה שנקרא השינויים, גם אותם צריך לדאוג שיאשרו את זה המנויים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל זאת שאלה. אני אגיד לכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן עדיף תיעוד קולי. כי אתה יכול גם את השינויים לתעד באופן הזה ולא שכל אחד ירוץ לחברה ויתחיל לחתום כל פעם על ניירת כזו או אחרת. לכן עדיף תיעוד קולי. אבל אם מישהו רוצה ניירת, שיהיה ניירת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש פה נושא שפעם שעברה ביקשתי לדבר על הנושא הזה ואמרו שיתקנו את הסעיף וזה ממש חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קשור לסעיף שאני מקריא עכשיו? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כן, כן, בדיוק עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל רגע, רגע ברשותך, כיוון שיושב-הראש כאן התייחס לאיזה שהיא נקודה לגבי שינויים. כלומר, אם אני מבין נכון ההסכמים היום מדברים על כך שבעצם ההסכמה היא בעצם להגבלות וחסימות שגם משתנות. יכולות להשתנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אם יש משהו חדש שצריך לתעד אותו אז שיהיה ברור שצריך לתעד אותו. עכשיו, יש אופציה, לא בגלל בהתחלה שהוא קנה את הפלאפון היה איזה שהוא תיעוד אז נגמר הסיפור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין בעיה. זו הפרקטיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אחת הסיבות גם שזה עדיף מסיכום בכתב. כל אחד יצטרך ללכת ורוץ ולחתום לחברה. החברה לא בנויה לזה ואף אחד לא בנוי לעניין הזה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הנושא של הסעיף הזה בעצם זה שיש פה נושא של כאילו וכאילו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה כאילו? לא הבנתי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה רשום בחוק פה. מי שרכש מכשיר, בתוך העניין, יש על זה סמל, כאילו הוא הסמיך את אותה עמותה שעושה את הדברים. זאת אומרת בן אדם הוא לא יודע שום דבר. בן אדם בא וראה סמל על איזה עיגול. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אפשר את הביטוי הזה באמת אולי להחליף במשמעו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המילה "כאילו" היא באמת בעייתית. תמצאו נוסח אחר למילה "כאילו". << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> משמעו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נמצא נוסח אחר שבעצם יבהיר שמדובר על אפשרות או לבקש או להסכים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. כאילו בעצם הרכישה והסימון של המכשיר הזה הוא לוקח על עצמו את אותה סמכות של הוועדה הרבנית. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הנקודה שבן אדם צריך לדעת במאה אחוז מה הוא לוקח. וכאילו פה אומרים אנחנו מוותרים, עושים קיצור דרך מאוד גדול ומדלגים על כל השלב. קנית איזה מכשיר של סמסונג, שיש על זה את הסמל סמסונג, כאילו הסמכת את סמסונג שהם יוכלו לחסום לך את המכשיר וכאילו אתה אף פעם לא יכול להחליף מכשיר, אף פעם לא יכול לעבור לאפל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל תמיד זה ככה. אתה יודע, באמת, לא צריך להגזים בעניין. בטח כשהקבוצה היא כזאת ענקית. אתה בוחר ועד בית. אז הם מסמיכים אותו לעשות אחת, שתיים, שלוש. אז כל פעם כשבא גנן חדש כל הדיירים באים לדבר? לא. אתה מבין, צריך להיות מעשיים. המהות של החוק הזה לקהילה הזאת ידועה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לפעמים עדיף שלא תדבר, תראה אתה מגחיך את עצמך. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> למה מגחיך את עצמי? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא, לא, ברוכי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברוכי, עזוב. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הנקודה בן אדם צריך לדעת מה הוא רוכש. איך יכול להיות שבן אדם רוכש - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> על הקופסה כתוב, על המכשיר כתוב - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא, דווקא על המכשירים דיברנו פה פעם שעברה. שהברזל לא שייך לבן אדם. ואם דיברנו על ברזלים, ברשותכם, אפשר לדבר על המכשירים שפעם שעברה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נגיע למכשירים. את המכשירים אני שם בצד. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אז ב-כאילו צריך לטפל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרת את הערתך, אמרתי שיש בה טעם. אנחנו נשנה את הנוסח. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, אפשר שאלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לעניין סל שירות ייעודי הסכימו במפורש שהוא בכתב. הכוונה היא לעניין סל השירותים נדרשת הסכמה מפורשת, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ולעניין המאפיינים של ציוד הקצה לא נדרשת הסכמה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, נדרש רק יידוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי מה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי המכשיר עצמו או ה-SIM לא נדרשת הסכמה אלא בעצם אדם רוכש - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת הייתה ההחלטה. אתה אמרת שלא חשוב לך הנושא של ההסכמה לעניין הציוד, לעניין המכשיר. אמרת שמספיק יידוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, העובדה שהוא לא יכול לקחת, תראה, לגבי המכשיר הוא לא יכול הרי לקחת את המכשיר ולשנות את העסק הזה, שהוא יוכל להשתמש בו למקום אחר. זה צריך הסכמה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי, אז זה שינוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כן. בסדר, אתה יודע, מכל הישיבות לומדים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> צריך לחשוב אבל איך יעשו את זה. בפרקטיקה איך זה יתנהל בפועל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בן אדם בא ורוכש מכשיר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה, יש הצהרה יותר גדולה מזאת שהוא משלם על המכשיר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא על זה. על זה שהוא לא יכול לקחת את המספר, נכון? על זה אין ויכוח. את המכשיר גם הוא לא יכול לקחת ולהשתמש בו למשהו אחר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם הוא עזב את הקבוצה. רק במקרה הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד, יש כאן שתי סיטואציות. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הלקוח מבקש מכשיר. הוא לא בא סתם ואומר תנו לי מכשיר ואז מישהו בהסוואה מוכר לו מכשיר מוגבל. הלקוח בא ומבקש מכשיר מוגבל. ואיך הוא מבקש את זה? הוא לא עכשיו נואם אני רוצה את כל מכלול ההגבלות שכתובות בהסכם. לא. הוא אומר אני רוצה מכשיר "כשר". המילה "כשר" - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> נכון. הוא רוצה מוגבל. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> סליחה, תבלום את פיך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, למה אתה מתייחס ככה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כי אני, בכל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, רק אני יכול להגיד לו את זה אבל. אתה לא יכול להגיד לו את זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואל תפריע לאנשים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה שם קוד למכלול הגבלות שהוא ידוע מראש. וגם יש סימון, שאותו סימון מבטא את מכלול ההגבלות. על מנת שלא ניצור הוראות שהציבור לא יכול לעמוד בהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הוא לא יכול לעמדו בהן, מה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כי זה לא יתממש בחיים המעשיים, משום שבחיים המעשיים כולם יודעים מה זה כשר וכולם מכירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע, לא יודע מי יודע. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כאשר אנשים באים לחנות, הם אומרים תן לי טלפון כשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב, אם הוא לא יכול לקחת, אני רוצה שתבינו רגע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלת הבהרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח בבקשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק דבר אחד, תקשיב, הכול בסדר. רק על זה שהוא לא יכול לקחת את המכשיר שהוא עוזב את הקומה שלכם, לא יודע מה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל הוא כבר עשה את התיעוד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הוא עשה? לא נכון, הוא לא עשה כלום. הוא עשה רק לגבי המספר. כשהוא קונה את המספר יש תיעוד. שהוא לא יכול לקחת את המספר ואם הוא עוזב המספר נשאר, זה לא שלו וזה. זה יש תיעוד. עכשיו, על המכשיר אין תיעוד, שהוא לא יכול לקחת את זה ולהפוך את המכשיר למשהו אחר. אין. אז מה אם הוא קנה את המכשיר לקומה ספציפית. זה לא רלוונטי לגבי היכולת שלו לעשות את השינוי אחר כך. לא מקבל את זה, לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלת הבהרה. מאחר וההסדר שמופיע גם בהינתן יידוע וגם בהינתן הסכמה, יש פה הגבלה של היכולת לעשות שימוש במכשיר שנקנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אנחנו נתייחס לזה בסוף. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את זה צריך לפתור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מבחינתי הסכם כובל, לפי חוק התחרות. אני אשמח לקבל את ההתייחסות של משרד המשפטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת? אבל הוא מסכים לזה. מה זה הסדר כובל? מה, מישהו מחייב אותו להסכים? באים אליו עם אקדח? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חוק התחרות הכלכלית, בפרק ב' שמגדיר מהו הסדר כובל, לא מאפשר לבצע הסדר שנעשה בין בני אדם שלפחות אחד מהצדדים מגביל את עצמו באופן שעלול למנוע או להפחית את התחרות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לזה הרבה דוגמאות איך אפשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני אשמח להבין אולי מרשות התחרות או ממשרד המשפטים איך זה עולה בקנה אחד עם החוק. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כי פתרנו את זה בזה שיש כל אחד שמונע ניוד חייב שיהיה לו הסכם עם שלושה ספקי תקשורת לפחות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר על היכולת לעשות שימוש בחומרה וביכולת של אדם להתקשר עם קומה אחרת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> קומה אחרת זה לא עניין תחרותי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שכן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> עסקי? מה זה קשור? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני אתן דוגמה למה זה נקרא הגבלה תחרותית, אם אפשר, ברשותכם. כעמותה, ראיתי אתמול בדיוק לפני 15 שנה הם לקחו 19 אגורות ממנוי לחברת תקשורת. היום בחברת אנטל לדוגמה לוקחים מהם חצי שקל. מה מונע מהעמותה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה. צא החוצה לחמש דקות. צא. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אוקיי. רק מה מונע מעמותה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה לחמש דקות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> - - - לקחת כמה שהם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד חמש דקות תחזור. אל תשכח מה שרצית להגיד. בסדר? צא החוצה בבקשה. אתה לא רוצה לשמוע, אז מה אני יכול לעשות? עוד חמש דקות תיכנס. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כבודו, אם יורשה לי להתייחס לדברים. אדם שהצטרף - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מי אתה רק? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> שמי אבי רימון. אני עורך דין, אני מייצג את ועדת הרבנים לענייני תקשורת. אדם שהצטרף למסלול הקשר הוא מודע לכל הפרטים הרלוונטיים, לרבות לגבי מכשיר. כי זה חלק מהמסלול. בכל פעם שהוא מחליף מכשיר שהוא יעבור שוב מנגנון של יידוע, וזה גם לא יהיה בפועל ואנחנו פשוט נכשיל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, יידוע כבר יש עכשיו. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן, לא, יש מנגנון של יידוע שהוא נובע מסימון של גבי המכשיר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא רק, זו אפשרות, לא רק. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זו אחת האפשרויות. היידוע מתבטא בזה שאומרים את מילת הקוד "כשר" ושיש סימון שמעיד על היות המכשיר כשר. אם אנחנו נקבע הוראות שהן לא עומדות בראי המציאות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא עומדות במציאות, לא הבנתי. בגלל שאתה אמרת שזה לא עומד במציאות, מה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא יהיה מנגנון עכשיו של רישום או תיעוד של מישהו שעכשיו קנה מכשיר כשר. זה דברים שהם חורגים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל כל הדוקטרינה הזאת של הקבוצה היא גם חורגת. אז זה לא שאתה מדבר פה על מצב רגיל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> האמת שאני די מסכים עם עורך הדין. כי מה שהוא אומר זה גם אם אנחנו עכשיו באופן תיאורטי נקבע שהוא צריך לחתום על טופס כשהוא קונה את המכשיר, אין בזה איזה במפר מהותי שמשנה את דעתו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני כן אשמח. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אשיב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, משרד המשפטים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> דבר ראשון, אין לי תשובה בשלוף לשאלה אם זה הסדר כובל ורשות התחרות לא נמצאת פה, אז אני אשלים את התייחסותי. אנחנו הבענו את עמדתנו לעניין הפגיעה בקניין שכרוכה בהסדר הזה. ועמדתנו בעינה עומדת. עו"ד רימון, אני רוצה להתייחס. הכוונה היא כאן, אתה יוצא מנקודת הנחה שיכול להיות שהיא נכונה, אבל אנחנו לא יכולים לדעת שהיא נכונה במאה אחוז, שכל מי שנכנס לחנות ומבקש מכשיר כשר יודע תמיד את כל המאפיינים שיש למכשיר הזה. אנחנו לא בטוחים שההנחה הזאת נכונה במאה אחוז. גם המכשירים הכשרים משתנים. בסך הכול מדובר על זה שיובאו לידיעתו של אדם המאפיינים של המכשיר שהוא עומד לרכוש. לא רק המדבקה או הסימון. והוא יגיד מבין אני ומסכים אני וירכוש את המכשיר. בזה מדובר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> את מציעה שיהיה נגיד סוג של טופס מבין אני שזה מגביל, אחת, שתיים, שלוש? סתם דוגמה. באיזה דרך את חושבת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך תדע אם הוא אמר לו או לא אמר? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אפשר לחשוב על דרך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במעמד הרכישה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בדומה לעסקה צרכנית רגילה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב חבר'ה, אנחנו לא עודים דיונים כל הזמן. צריך שהוא ידע, שתהיה איזה שהיא הסכמה לאפשרות שהוא לא יכול לעבור. זה הכול. זה כמו שהחלטנו לגבי המפורשת, אז אנחנו מחליטים לגבי העניין הזה. תתקן את זה. לא יידוע, מה זה יידוע? עצם זה שכתוב "כשר" זה לא אומר שהוא יודע שכאשר הוא ירצה לעבור הוא לא יכול לעבור. זה הכול. מספיק כבר עם זה, די. מה זאת אומרת? כל ההסדר הוא בעייתי בכל המובנים. אז אנחנו צריכים לדאוג לסדר את זה באופן כזה שהדברים יהיו סגורים ומפורשים. זה הכול. אי אפשר כל דבר אלף ויכוחים. מספיק כבר, די. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא בחוק, זה הראשוני שהוא מצטרף למסלול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ימצאו. תכף אנחנו נגיע לעניין המכשיר ומה צריך לעשות. אבל זה לא הדיון עכשיו, זה הכול. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ההגבלה היא הצמדה של מכשיר למסלול. אוקיי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל יכול להיות שאדם רוכש אותו מחנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם הוא לא רוצה להיות בקבוצה יותר, נכון? הוא לא רוצה. עכשיו אתה אומר לו אתה לא יכול להשתמש בו, לעשות שינויים במכשיר ולהשתמש. בסדר, זה המצב, מקובל עליי. אז תיידע אותו רק כשהוא קונה את המכשיר שזה המצב. אני לא מבין את זה. מה בדיוק הבעיה עם זה? לא מכין את העניין הזה. אתם קצת מגזימים, אתה יודע את זה? מספיק כבר עם זה. מה? מה זה הוא לא יכול? אז תפתרו את הבעיה הזאת שהוא כן יוכל. זה הכול. מה? מה העניין? שבו עם חברת התקשורת, עם כל זה ותגידו להם שזה המצב. לא מבין את העניין. אתם לא רוצים, לא צריך. אז אל תעשו את הקומה הכשרה. מה אתם רוצים ממני? יש דברים שאי אפשר לא לעשות אותם. אתה מבין את זה? גם אם אתה מייצג את ועדת הרבנים. זה המצב. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אני איתך. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני חושב שיש פה שני דברים איתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חושב שאתה מגזים קצת? אז אני אומר לך שאתה כן מגזים, בסדר? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני מכיר את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז אתה מכיר, אנחנו לא מכירים. אנחנו בהליך חקיקה. אז תמשיך במצב הרגיל, עזוב את החוק. בוא נסגור את החוק ולא יהיה חוק. תמשיך ברגיל. מה שהיום אתה עושה. מה אתה רוצה, אני לא מבין. כשיש חוק אז יש כללים לחוק הזה. אין מה לעשות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> במעמד הקנייה אני חושב שזה לא מסובך. יהיה טופס הצהרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, מצידי או טופס או זה. שיעשו מה שהם רוצים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד יושב-הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל דבר שאומרים לכם אתם אומרים זה בלתי אפשרי. אז בלתי אפשרי, בלתי אפשרי. מה זה בלתי אפשרי? תפתרו את הבעיות, כל דבר אפשרי. תפתרו את הבעיות מול חברות התקשורת, מול אלו שמוכרים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> חברות התקשורת לא מוכרות את המכשירים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחייך. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> חברת התקשורת לא מוכרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה בעיה, תגיד לי, שהוועדה, בן אדם עכשיו נכנס לקומה, חדש. לא קשור לשום דבר. מצלצלים אליו מישהו מהוועדה. יש לכם עובדים, לא? אומרים לו אדוני הנכבד, רק שתדע ככה וככה, תיידע אותו. מה הבעיה? אתה יודע, כל מי שנכנס חדש אתה לא יודע שהוא נכנס? אני רוצה להבין. כל אחד שנכנס עכשיו לקומה חדש, אני החלטתי להצטרף לקומה של אזולאי. אתה לא יודע שאני נכנסתי באותו רגע? מה זה, אף אחד לא יודע מזה? ודאי שיודעים. אז מישהו מהעובדים של הוועדה יצלצל אליו, יסביר לו את הכול. יחתים אותו על משהו, יידע אותו על משהו ונגמר הסיפור. מה אתם עושים מכל דבר עניין? מספיק כבר עם זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אני מאוד מסכים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל דבר שלא מוצא בעיניך זה בלתי אפשרי מבחינה מעשית. אז תפתור את הבעיה מבחינה מעשית, זה הכול. זה טיעון? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> התחברתי איתך לנושא הזה מאוד, לנושא הקווי. כשאדם קונה קו לצורך העניין מחברת פרטנר תקשורת, סלקום, לא משנה מה, הוא אמור לקבל שיחה להפעלת הקו שיודיעו לו על הגבלות שיש על הקו הזה. הוא יצטרך לאשר את זה פיזית בהקשה על מקש אחר. זה הבנו. הסיטואציה שאדם קונה מכשיר בחנות היא פחות ניתנת - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה יכול, אני שואל אותך שאלה, אתה תענה לי לשאלה עכשיו. כשאני נכנס לקומה, אתה יודע שנכנסתי או לא? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אף אחד לא יודע? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אף אחד לא יודע? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> על זה אני מדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי אתם מחזיקים את כל המכשירים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> דוד, תהיה איתי דקה. דקה, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את כל המספרים, אז מה הבעיה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, דוד, זה העניין. יש ועדה שהיא מחזיקה את כל הקווים ואני קונה ממנה. הסיטואציה פה היא שונה. אני קונה מחברת התקשורת קו והולך לחנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה הבנו, את זה פתרנו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> את זה פתרנו. ועכשיו אני קונה מכשיר בחנות. אני לא יכול להטיל, תגיד לי אתה האם אני יכול להטיל על חברת התקשורת לשלוח לי על קניית המכשיר הגבלה? אחרי זה אני מחליף מכשיר, היא לא תדע בכלל מזה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אם זה שני שירותים נפרדים מה הבעיה? אל תצמיד ביניהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא חייב בטרם הרכישה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> המכשיר יהיה כשר, עם הגבלות טכניות במכשיר. לא קשור לשום עמותה. את הקו תעשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ההצעה הזאת ששמענו היא לא מקובלת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים, להפריד בין השירותים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך לקבוע את זה בחוק. צריך לקבוע בחוק את הפרוצדורה איך מיידעים אותו או שמספיק שאתה אומר ליידע אותו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. או בכתב או ביידוע קולי. אמרנו את זה כבר. זה על ההתחלה אמרתי שאני לא מקבל את העמדה של משרד המשפטים בעניין הזה, כי זה עדיף ממפורש. קשה לתעד, קשה לרוץ. כשאתה בתיעוד קולי זה הרבה יותר קל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> דוד, אני רוצה רגע להגיד כמה דברים לגבי העניין הזה. אנחנו מדברים עכשיו בעצם על רכישה של ציוד קצה או ציוד תקשורת. כלומר מכשיר או SIM. אז כאן אני רק רוצה להבין מהי ההחלטה של הוועדה. אנחנו מדברים על יידוע של הלקוח טרם הרכישה. זאת אומרת הוא יכול לרכוש את המכשיר או את ה-SIM או מחברת התקשורת או מעוסקים בסחר בציוד קצה או בציוד תקשורת. כלומר, זה יכול להיות גם מחנויות קטנות לצורך העניין. אז תהיה חובת יידוע טרם הרכישה לגבי הגבלה או חסימה שחלה על הציוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה גם פותר חלק מהבעיה שאמרו, משרד המשפטים, פותר חלק מהבעיה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> איתי, ברשותך. על הקופסה יש סמל מסחרי של הגוף הכשר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> גם על הטלפון שלי יש סמסונג. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> - - - מסכים עם זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> למה אתה מפריע כל רגע? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שיהיה נייר בתוך הקופסה הזאת שאומר שאי אפשר לעבור ועדה. או על הקופסה יהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא שאי אפשר לעבור. הוא לא יכול לקחת את המכשיר, אני לא רוצה לאף ועדה. אני רוצה להשתמש בזה למשהו אחר. אתה מונע ממני. מה זה קשור לוועדות? עצם היכולת שלי לעשות שינויים שם באפליקציות ואולי אני יכול טכנית לעשות את זה, אני לא יכול לעשות בלי קשר להצטרף לוועדה אחרת. זה מה שאני מנסה להסביר לכם. זה לא הכול קשור לוועדות. הם העירו הערה שזה משהו פגיעה קניינית. אז לכן צריך גם בעניין הזה לעשות איזה שהיא הסכמה. אין מה לעשות. כדי לפתור את הבעיה של ההערה של משרד המשפטים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק לשמוע את העמדה שלכם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> באיזה עניין? תחזור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אנחנו עושים את ההסכמה הזאת זה פותר חלק גדול מהבעיה שאת אמרת, שזה פגיעה קניינית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם מקבל הסכמה לעניין ההגבלות או החסימות שחלות על המכשיר או על הכרטיס שהוא רכש. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע, בואו נפריד. יש הסכמה, שמה את החבילה בצד, מדברת על המכשירים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שלב א' צריך ליידע את הלקוח במאפייני המכשיר שהוא רוכש. ולא מקובלת עלינו האמירה שמספיק לסמן אותו "כשר". באיזה אופן יבוצע היידוע, היידוע הטכני על מאפייני המכשיר? אם זה יהיה על הקופסה או על פתק, זה לא עניין של החוק ומקסימום הרגולטור יפרש את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר לא לכתוב את זה בחוק, לשיטתכם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא חושבת שזה מתחייב. איך מיידעים זה עניין צרכני. איתי, אני לא חושבת שמספיק לכתוב "כשר". אני חושבת שהלקוח צריך להבין: יש רק שיחות קוליות, כאילו, שידע מה הוא קונה. פשוט. עניין צרכני פשוט. אני מבינה שאתה שואל האם זה שהוא יסכים לכך שי אפשר להעביר את המכשיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האם זה פותר לי את הבעיה הקניינית? כי את צריכה לקחת בחשבון שני דברים: א', יש יידוע. ו-ב' העלות של המכשיר אחרי תקופת זמן מסוימת כבר לא שווה כלום. אז איזה בעיה קניינית יש פה? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> זה לא נכון אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא נכון? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מכיוון שדווקא מכשירים פשוטים כמו הנוקיה הפשוט, זה מכשיר שמחזיק לאורך שנים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה את אומרת מניסיון בטח, נכון? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מניסיון, נכון. לילדים שלי יש את המכשיר הזה. לי יש מכשיר כזה 15 שנה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מעניין. 15 שנה. הוא כנראה במגירה לא בשימוש. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בגלל שהוא טיפש. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא מחזיק יותר מחצי שנה עד שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אם אני מחזיק אותו. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> זה לא נכון. אדוני, זה לא נכון. אני יש לי את המכשירים האלה, אתה לא יכול להגיד את זה. זה מכשיר טלפון שאתה יכול להתקשר ממנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה פעמים השנה החלפתי את המכשיר הזה, את יודעת? את יודעת כמה פעמים השנה החלפתי את המכשיר הזה? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני לא יודעת מה אתה עושה, אדוני. אבל אני יודע מה אני עושה ולגבי הילדים שלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מדבר והילדים לא משחקים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני לא מחליפה את המכשיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אעזור לך. אני מדבר והילדים שלי לא משחקים לי בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שהוא מנסה להגיד שגם לו יש ניסיון, לא רק לך. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בסדר. כל אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, הניסיון שלי יום יומי, שלך כנראה ניסיון - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה רכשת? עכשיו קנית. בוא תן לנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> במהלך השנה אני רוכש בסביבות שלושה מכשירים. שניים שלושה מכשירים. והיו גם שנים של ארבעה מכשירים. הקליטה שלהם מהר יש איתה איזה בעיה, דיבור, כל פעם מכניס אותו לתיקונים. בוא, אני יכול להוציא לך גם פלט אם תרצה כמה פעמים הייתי איתו בתיקון. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זו בדיוק הנקודה. בגלל שעל כל מכשיר 10 שקלים הולך לוועדה יש להם אינטרס שהמכשיר יהיה דפוק. ולכן צריך לפתוח את השוק. אין קשר בין המכשיר למסלול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו הגעת למקום שהם דופקים את המכשיר. אבל היא אומרת זה לא הולך - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה נכון שהולך 10 שקלים? הנה, יש פה עורך דין שמייצג את הוועדה מתקופה של שריפת החנויות והכול. הנה, בוא נשאל אותו. אותו עורך דין שמייצג אותם 15 שנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, כמה עולה מכשיר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היום את הנוקיה למשל אי אפשר להשיג. אבל יש מכשירים שהיום נמצאים, נעים בין 150 שקלים ויכולים להגיע עד 500 שקלים במקסימום לפי מה שאני יודע. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש כאן, אני מציג לך מודעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך, גם ב-250 שקלים וגם ב-200 וגם 500 שקלים אתה קונה. אני אפילו לא יודע אם 500. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה, יש מכשיר שעולה 100 שקלים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כן. אגב, יש גם מכשיר של 80 שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קשור לקומות האלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן, זה המחירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את שומעת? זאת אומרת, הטיעון שלכם, משרד המשפטים, שמדובר פה בהפסד כספי משמעותי הוא לא קיים. אז מה זכות הקניין פה, אני לא מבין את זה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הניודים זה סיפור בפני עצמו, זה 120 שקלים שווה כל ניוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד פעם? צא לחמש דקות נוספות. צא לחמש דקות נוספות. אתה רוצה ככה? כל פעם שתדבר אני אוציא אותך. זאת אומרת אני אצטרך להוציא אותך עד סוף הישיבה איזה 50 פעם. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל כל משפט מאוד מאוד חשוב, תכלס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, עכשיו משרד המשפטים מדבר, לא אתה. כן? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני חוזרת ואומרת, העניין של הפגיעה בקניין נובע מהעדר ההצדקה, כפי שאנחנו רואים אותה, לקחת מכשיר מנוון, את הברזל בלבד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל יש הבדל בין קניין של מיליון שקלים לבין קניין של 100 שקלים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני צודק. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה לא רק 100 שקלים דוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תנו לה רגע להשלים משפט, קשה לי להבין את הטיעון. כן? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו דיברנו על זה שמבלי לגרוע מהעניין של הערך הכספי הישיר של המכשיר מטרידה אותנו מאוד המשמעות למשפחה עם חמישה מכשירים בממוצע, כך אומרים פה כולם, לא אני הבאתי את הממוצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אז בסדר, 500 שקלים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, זה לא חשבון נכון. כי הם צריכים לקנות עכשיו מכשירים אחרים בעוד 100-200 שקלים ואז זה מגיע ל-300 שקלים לבן אדם. והיא מעלה טענה נכונה וצריך לטפל בה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך טענה נכונה? הטענה, העלות של המכשיר היא מינימליסטית. זה גם חלק מהעניין של פגיעה בזכות הקניין. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> צריך לראות את המחיר האלטרנטיבי למה הוא מחליף את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולאיזה תכלית, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה קשור מחיר אלטרנטיבי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה התכלית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם עולה לי 100 שקלים. ואני רוצה להחליף חברה אחרת אז אני קונה עוד פעם ב-100 שקלים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני יושב-הראש, המספר של 100 שקלים אני לא יודעת, יש פה נציגים של משרד התקשורת ונציגים אחרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא קרה כלום. אני יכול להביא, עדי, תלכו לחנויות, לעשו בדיקה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא אלך לחנויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? תלכו לחנויות, תעשו בדיקה. הרי מה זה בדיקה? בדיקה זה להגיע לחנות, לרכוש מכשיר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא אלך לחנויות. אבל הוועדה יכולה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> 100 שקלים זה בסדר ו-200 שקלים כבר לא יהיה בסדר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, גם 200 זה בסדר. שלום, כשאתה מדבר על פגיעה בזכות קניינית גם לעלות. מה, אתה משווה פגיעה בדירה של מיליון שקלים לבין מכשיר של 100 שקלים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל למה אתה עושה את זה? למה אתה פוגע באנשים, דוד? למה אתה פוגע באנשים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה מה שהם רוצים, לא פוגעים. הם לא נפגעים, זה מה שהם רוצים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה הסדר כובל ואתה לא רשאי לכבול. זה לא דיספוזיטיבי. יש דברים שהם קוגנטים ויש דברים שהם דיספוזיטיביים. זה קוגנטי. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני לא חושב שזה קושי גדול למצוא פתרון שחברת הסלולר שהולכים לקומה אחרת היא תפתח את הטלפון הזה. מה הבעיה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אם יורשה לי להסביר, בסדר? אני מבין את השאלה ואני מבין את מה שאומר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. אני חושב שאתה צריך לעבור מהסברה להצעה איך פותרים את זה. לא להסביר לי למה זה נכון. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז אני אסביר לך, זה לא המצאה שלי. זה לא המצאה שלי, זה מה שהציבור רוצה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני לא חושב שאתה יכול להגיד בשם הציבור שהוא מוכן לוותר על הטלפון הזה של 100 שקלים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני מכיר את הציבור הזה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אתה לא יכול להגיד את זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני מכיר את הציבור 18 שנה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא. אתה לא יכול להגיד שאחד שרוצה לעזוב את הקומה - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול להגיד. אני יכול להגיד. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> גם לא אתה, אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני יכול להגיד כי אני יודע מה זה, כי אני ויתרתי. כי אני מוותר. אני חלק מהלקוחות שמוותרים, כן. ואני חלק מהם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת אמירה פטרונית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אמירה פטרונית. בשביל זה אתה נציג ציבור, בשביל זה שלחו אותך, כדי לייצג את הדעה של אותם אנשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז מה שאתה אומר זה שאתה מוכן לוותר על זכותם של אנשים על הקניין שלהם? זה מה שאתה אומר? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> דוד, מה הבעיה שחברת הטלפונים תפתח את הטלפון הזה? מה הבעיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אומר לך ואני חוזר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת לא הסיבה. בוודאי שאפשר לפתוח. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נו, אז שיפתחו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל זה כל קומה יש להם את הפלאפונים שלהם. זה גם סימון מסוים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל זה מתבטא במספר הטלפון, שאת זה הם שומרים להם. הם לוקחים, זה חוזר לקומה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז אין בעיה עם הזיהוי הזה. עכשיו מדברים רק על הברזל. ואין הצדקה לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברוכי, אנחנו נצטרך לפתור את הבעיה הזאת בסוף. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אם אפשר להסביר את התכלית. נשאלה שאלה על התכלית, אני אשמח להסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, תכניס, את זה תכניס. אנחנו צריכים הסכמה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא, לא, דוד, אל תכניס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אני מכניס את זה. עזוב את זה. לא כל דבר נשב נדבר. צריך לסיים כבר. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה של המכשיר בלי קשר למה שאמרתי עכשיו. זה חלק מהפתרון, זה לא כל הפתרון. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> השאלה היא איך היידוע ייעשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי את זה בהתחלה, לא חייבים בכתב. מה הבעיה? אני לא מבין. לא חייבים בכתב, אמרתי את זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל על הסכמה למכשיר גם צריך לדבר איך זה ייעשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר, כרגע זה הכלל. אחר כך אתם רוצים להגיד משהו קשור, אין בעיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אבל איתי, אנחנו מבחינתנו העמדה כרגע שההסכמה לזה שאסור לי להעביר את המכשיר לא פותר את הבעיה מבחינתנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי זה פותר חלק מהבעיה. לא אמרתי שזה פותר את כל הבעיה. אנחנו נצטרך לדבר על היתרה של הפתרון. בסדר? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אמרתי את עמדתנו לפרוטוקול אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אז אני גם אומר לפרוטוקול. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לא, אבל יותר חשוב שזה יעבור מהפרוטוקול למשהו מעשי. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> זהו, כבוד יושב-הראש, אני יכולה לשאול מה הבעיה שאותו מכשיר מנוון ישרת את כל הוועדות? שאדם יעבור מוועדה לוועדה לעניין החסימות. אבל בעניין המכשיר זה יהיה אותו מכשיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תסביר לה את הבעיה. אני לא יכול לענות במקומו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני עונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא יכול לענות, אתה לא קשור לעניין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין מה התכלית, אני מבין היטב. אני חושב שכולם סביב השולחן מבינים מה התכלית. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא יש לו זכות לייצג את הציבור, אבל לחבר כנסת ינון אזולאי אין זכות לייצג את הציבור. אתה שומע? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי שיש לו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> די, הבנתי. אמרת לא יהיה לך זכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ינון, אתה רוצה לענות? אתה רוצה אתה לענות על זה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני יכול לענות. אני עוסק בזה כבר 18 שנה אז אני מבין את התכלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. כמה זמן אתה עורך דין? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מ-1992. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מרתק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מ-1992 אז בסדר, 18 זה מסתדר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ב-1991 הצטרפתי לצה"ל, הייתי מתמחה בפרקליטות הצבאית. התכלית היא כדלקמן: זה רצון, קודם כל זה רצון של הלקוח. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מה זה רצון של הלקוח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, אבל הוא עונה לך. שאלת שאלה, הוא עונה לך. את לא חייבת לקבל את זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל הוא מתחיל באקסיומה, שזה רצון זה. מאיפה הרצון הזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל תנו לו לדבר. תנו לו לדבר. מה זאת אומרת מאיפה הרצון? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> סבא שלום, אתה הלכת לגור באיזה יישוב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> סבא רבא, ברוכי, בבקשה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה רצונו של הלקוח. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שלום ידידי, הלכת לגור באזור מסוים, בחרת באזור הזה ספציפית - - - << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אתה לא יודע מה רצונו של הלקוח, אתה לא יודע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, שלום, אני מבקש לא להפריע. אתה לא עונה. התשובה שלך היא לא בקו הנכון. היא לא שאלה את זה, אם זה רצון או לא רצון. אתה עונה על פן אחר. למה אתם צריכים שהמכשיר גם יזוהה עם הקבוצה? תסביר לי. זו התשובה שצריכה להיות. מה החשיבות של העניין? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> דוד, למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה עונה על משהו אחר. הוא הסכים. בסדר, זה הבנו. תנו לו לענות. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה לא עניין של השתייכות המכשיר לקבוצה. זה דבר משני, דבר משני שנבע מההתבססות של המכשירים הכשרים בחברה החרדית. הטעם העיקרי הוא שיהיה מכשיר שהוא בלתי הדיר. זה הרצון של הלקוח שהמכשיר אי אפשר לשנות אותו בשום דרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא הבנת. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל סליחה, תן לי להסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מסביר כלום, עזוב את זה. עזוב, תענה אתה. שהוא יענה, אזולאי יענה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אי אפשר ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אזולאי יענה. כי אתה לא עונה לעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תן לו שנייה ואני אשלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז השלמת. תענה בבקשה. אני צריך תשובה למה שהיא שאלה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני אתן לך תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא עונה, הוא הסכים. בסדר, הבנו שהוא הסכים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני אסביר לך למה הוא מסכים ומה הוא רוצה. מה רוצים להשיג פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא עונה לשאלה שהיא שאלה. הבנת? אתה לא עונה. אתה עונה ככה. זה לא התשובה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הסיבה היא שרוצים שהמכשיר הזה תמיד, אבל תמיד, בכל מצב וצורה, לא ניתן יהיה שתהיה לו גישה לתכנים אסורים ופסולים. בכל מצב ובכל גישה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אוקיי, מסכימים. הלאה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ומי שקובע את התכנים ואיך שהם נקבעים זה רק בצמידות למסלול השירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אבל למה כשהוא רוצה לעזוב הוא לא יכול לקחת את המכשיר? אתה לא עונה לזה. אתה עונה שהוא צריך זה וזה. זה הבנו. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז אני אסביר שוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואנחנו מסכימים איתך לעניין הזה, אחרת לא היינו הולכים על החוק. הבנת? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> המצב הוא שאין כזה דבר לעבור. זה לא שעושים איזה אקט מיוחד לעבור. פשוט מחליפים SIM ואז אתה עובר מסלול. מאחר ורוב המכשירים אינם נמצאים בידיים של בעל המכשיר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שאלת הבהרה, רק שאני אבין אותך. הוא לוקח את הגולם הזה והוא מחליף SIM. אוקיי? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> נכון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ה-SIM הזה, לא חשוב איזה SIM הוא קונה. זה יכול לפתוח לו את ההגבלות? לא. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא. זה המצב. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז רגע, זה לא פותח לו את ההגבלות ואין לו מספר של הקומה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אין לו מספר של הקומה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> נכון. אין לו מספר והוא לא יכול לפרוץ לבד את ההגבלות. אז מה אנחנו אומרים? << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא פורץ את המכשיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יכול. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא יכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה אומר הוא לא יכול? דוד, אני יכול להסביר? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כל מה שאמרת כבוד חבר הכנסת, זה ההגבלה שאנחנו מדברים עליה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני אסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הרצון של זה, קודם כל כשאני קניתי את המכשיר ואני מאז שקמה הקומה הכשרה אני עם מכשיר כשר גם אני. וגם כאשר קניתי את המכשיר, קודם כל הבעתי את דעתי והסמכתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הבנו. איפה אבל? זה בדיוק העניין. איך הבעת את הסמכתך? בזה שקנית אותו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עצם זה שקניתי אותו ידעתי שאני הולך לקראת שאין S.M.S, שאין ווטסאפ, שאין אינטרנט, שאין כלום. עכשיו, כשאני קונה מכשיר - - - << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> יש בהרבה, שאין S.M.S ואין זה. כל מכשיר נוקיה טיפש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ממש לא. כל מכשיר טיפש יש בו S.M.S. כן, למה את אומרת לי לא? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> תקנה מכשיר - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה את אומרת לי לא? אוקיי, דוד אתה רוצה שאני אסביר לך או שאתה רוצה לשמוע אותה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבקש לא להפריע. כמו שאמרתי לו, אני אומר לך. כיוון שאת לא מפריעה בדרך כלל אז אנחנו לא נוציא אותך לחמש דקות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשקניתי מכשיר המכשיר בעצם בתוך הקומה הכשרה יכול לעבור בתוך הוועדה הזאת, יכול לעבור מקומה לקומה. אבל יש בו כשרות, יש חותמת כשרות על המכשיר. יש חותמת כשרות כשאתה מדליק את המכשיר אתה רואה את חותמת הכשרות של אותה ועדה. וגם במכשיר מאחורה יש חותמת כשרות. לפעמים זה בא בפאנל, לפעמים זה עם מדבקה מאחורה שלא ניתנת להסברה. כשאני בא וקניתי את המכשיר הזה, בעצם באתי ואמרתי בכשרות הזאת שנמצאת, הכשרות הזאת, המכשיר הזה נמצא, יכול להיות למצוא אותו מכשיר בחוץ עם wifi ויכולת למצוא אותו עם ווטסאפ. זה מכשיר שאותם אייקונים האלה מה שנקרא, אייקונים של ווטסאפ, של S.M.S, של הכול, לא קיימים בכלל במכשיר הזה. וזה מה שאני רוצה. שגם אני וגם הבן שלי, יהיו במכשיר הזה שהם יינתנו ויסתובבו עם המכשיר הזה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> טכנית אתה טועה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאני בא ואני אומר לאותו אחד אני מסכים לעבור. עכשיו, יכול להיות שוועדת הכשרות הקיימת עכשיו היא ועדה מעולה וגם אני אומר לך שהיא ועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, יש כמה סוגים או אם אני מצטרף לקומה רק למכשיר הזה אני יכול? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, יש כמה סוגים של מכשירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הבעיה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני מסביר. זה כמה סוגים של מכשירים על תעודת כשרות הזאת. עכשיו אני אתן לך את זה לדוגמה של עולם הכשרות. כשאני לקחתי מסעדה והיא כשרה בהכשר, דוגמה של הרב מחפוד. מחר תבוא רבנות אחרת ותגיד אני רוצה להיכנס לפה. היא תצטרך דבר ראשון להוריד את הכשרות של המחפוד ולשים את הכשרות של הרבנות הראשית, של הרב לנדאו, של בית יוסף, לא משנה מה. זה אותו דבר. זה אותו דבר, כי זו תעודת הכשרות. אני לא יכול להשתמש עם תעודת כשרות הזאת ולשים אותה בתעודת כשרות אחרת. כי אני סומך את ידי דווקא על הכשרות הזאת. לכן אם אני היום אעשה ועדה אחרת, יכול להיות שבוועדה אחרת ישימו דברים אחרים שאני לא מעונין בהם. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל המכשיר לא משתנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל המכשיר אתה לוקח אותו עם הכשרות שלי, שאני סומך עליו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אז אל תשים סמל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אל תשים סמל? אבל אני רוצה לדעת שזה הכשרות שלי, בשבילי. מה זה אל תשים עליו? זה חלק מהיידוע של המכשיר. ותיכנס אתה למסעדה שאין עליה תעודת כשרות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יצא המרצע מן השק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? כי אתה יודע בדיוק שזה ככה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ינון, תודה רבה. תודה רבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רוצה שחלק מזה, שאני יודע שזה המספר שלי וזה הכשרות שלי שאני רוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יצא המרצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אזולאי, תן ליוראי רגע להתייחס. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יצא המרצע מן השק. לא מדובר פה בהיבטים טכנולוגיים כאלה ואחרים, אלא הרצון לשלוט בקבוצת אוכלוסייה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור שיש פה היבטים טכנולוגיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא לשלוט, למה לשלוט? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברור שיש פה היבטים טכנולוגיים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה רצון של החבר להיות חלק מקבוצה מסוימת שנותנת לו תכנים מסוימים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אמר יוזם החוק שהוא רוצה לראות אדם שאוחז בטלפון הספציפי הזה ויידע שהוא חלק מהקבוצה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמרתי אני רוצה אני לקחת מה שאני רוצה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לדעת חלק מהקבוצה. אין לו בעיה לפרוץ את - - - << אורח >> אבי רימון: << אורח >> המטרה היא להפוך - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע, עכשיו אני מדבר, סליחה. אין לו בעיה בשם העיקרון הזה של לרצות לסמן אנשים שהם חלק מהקבוצה לפרום את זכות הקניין שהיא זכות יסוד בשיטה של המדיניות החוקתית של המדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יוראי, יוראי, חבר'ה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זו לא תכלית ראויה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני התכלית שלי זה שהוא לא - - - אני רוצה לדעת בשביל חינוך הילדים שלי איפה הם נמצאים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין קשר בין מה שאתה אומר לבין היכולת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה פגיעה בחינוך של הילדים שלי. ובחינוך של הילדים שלי אתם לא תתערבו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם כל הזמן חוזרים למהות של העניין. אנחנו מדברים על המכשיר, לא מדברים על המהות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה על המכשיר ועל המספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המכשיר זה לא המהות, עם כל הכבוד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה אתה אומר לינון, לא לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר לכולם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מסכים איתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נסיים את העניין הזה. יש לנו עוד בעיה עם המכשיר שנדבר על זה אחר כך. התוספת היא הספק המורשה העוסק בסחר בציוד קצה או בציוד תקשורת, לפי העניין, יידע את המנוי טרם הרכישה לגבי הגבלה או חסימה שחלה על הציוד וקיבל את הסמכתו לכך. לא רק זה, שהוא לא יכול לשנות אחרי שהוא עוזב את הקבוצה גם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה קשור למכשיר גם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, למכשיר. כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר גם הסכמה, יידוע כולל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יידוע כולל גם את זה שכאשר הוא עובר, שהוא עוזב את הקבוצה הוא לא יכול לקחת את המכשיר למשהו אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה תלוי בהחלטת הוועדה בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. זו ההצעה. וזה פותר חלק מהבעיה. ואני רוצה להדגיש, וזה לא יעזור למשרד המשפטים בעניין הזה, אני מדגיש שעלות המכשיר היא עלות מינימליסטית. וגם כשאתה עובר או מחליף העלות היא מאוד נמוכה. זה דבר ראשון. דבר שני, עם הזמן העלות יורדת. אפילו היא מתאפסת לאפס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל העלות היא לא בהכרח נמוכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא נמוכה, היא נמוכה. גם 30 שקלים למכשיר. אתה יודע כמה זה עולה הדבר הזה? בחייך. ודאי שהיא נמוכה. היא נמוכה יחסית למה? יחסית למכשירים. אז אם הממוצע זה 300 שקלים, 400 שקלים, בהתחלה. אבל לאורך זמן זה מתאפס לאפס. אז אין לזה עלות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אם יש חמישה מכשירים במשפחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה? אם זה אפס, תכפיל כפול חמש כמה זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא אפס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אפס, נכון? אני לא יודע מה. אני לא מבין מה אתם רוצים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה אפס? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי בהתחלה, גם זה דרך אגב, אם קניתי אותו ב-4,000 שקלים, אחרי שנה זה שווה 1,000 שקלים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גם דירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, דירה רק עולה. דירה רק עולה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בסדר, אבל זה כללי השוק אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דירה לא עולה? בוא תראה לי דירה רק שירדה. אני אתן לך מה שאתה רוצה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, רק אני רוצה להבין. לעניין הסיפה מה אנחנו עושים איתה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ברשותך, שנייה אחת. אני רק מראה לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה, הראיתי לו את זה. הראיתי לו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שלושה קווים חינם. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> תראה את הניוד. ניוד שווה 120 שקלים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אל תראה לי, תראה לה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> ניוד עולה 120 שקלים. אז אם זה שלושה, זה עולה 360. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תראה לה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> המנייד מקבל 120 שקלים על מספר שהוא נייד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה משנה? הלקוח לא מקבל כלום. מה זה משנה לו? לא משלם כלום. אתה מדבר על הלקוח, אתה לא מדבר על העסק. גם אתה יכול עם הקווים שלך לעשות. אתה הרי עושה עסק מהקווים שלך. אתה לא יושב פה לשם שמיים. אתה עושה פה בשביל הכסף. אז זה לא משנה. הרי אתה לא יכול לבוא ולטעון על זה. כי זה, אם אתה אומר שהוא מקבל כסף זה בסדר. גם אתה יושב פה בשביל העסק שלך, לא בשביל שום דבר אחר. אני יושב פה בשביל החינוך של הילדים שלי. אתה יושב בשביל העסק שלך. אז עם כל הכבוד, אתה לא יכול לבוא ולהגיד לי שפה שהניוד עולה לו 120 שקלים. נכון. מה רצית, שהחנות לא ירוויח כלום? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אתה רצית להראות שהמכשיר בחינם, זה לא נכון. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא בשבילו זה חינם. המכשיר בחינם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל ללקוח זה חינם, זה מה שאני מסביר לך. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לקליינט הוא חינם. למה אתה אומר לא נכון? הוא לא משלם שקל על המכשיר בניוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כמו שתגיד לי שקווי - - - זה בחינם. אבל אתה מרוויח מזה, מהניודים ולא יודע מכל הקישוריות שיש שם. לא יודע איך אתה מרוויח, אבל יש שם רווח גדול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סימון לא מספיק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סימון לא מספיק, אז אני מוחק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שיש סימון שזה כשר זה לא אומר כלום. הוא צריך לדעת שהוא לא יכול לעבור ולשנות. שהוא לא יכול זה. כל מיני דברים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> איך אתה רוצה שזה ייעשה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי כבר, לא חייב בכתב. לא חייב בכתב. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא חייב בכתב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה פתרנו מההתחלה. איך שהתחלתי את הישיבה אמרתי שאני לא מקבל את העמדה של משרד המשפטים בעניין הזה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> איך אפשר יהיה לאכוף את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם העמדה שלהם שמדובר בעלויות גבוהות, היא עמדה לא נכונה לאור המחירים שקיימים. מה אני יכול לעשות? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני יכולה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מסתמכים על מה? אני לא מבין על מה אתם מסתמכים שאתם קובעים שהעלויות הן גבוהות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני מבינה שאני לא משכנעת אותך ואני לא רוצה להרגיז אותך ולחזור שוב ושוב על אותו טיעון. אבל האמירה היא שאין הצדקה לדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו אמרנו שננסה לפתור את זה בעוד דרך. אבל כרגע הדרך הראשונה היא חשובה גם כן. את מסכימה איתי? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא? את לא רוצה שיהיה יידוע? בבקשה, לא צריך. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שנייה, אני יודעת לדבר. אני חוזרת ואומרת שההסכמה לעניין אי היכולת להשתמש בברזל אחר כך בעינינו לא מעלה או לא מורידה לבעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> ואני מזדהה איתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נדבך נוסף. זה לא נכון מה שאת אומרת, אבל אני לא אכנס איתך לוויכוח. ויכוח גדול. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, יש פה בעיה קשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה היא לא קשה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע אם קשה, אבל יש בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא קשה כמו שהיא מוצגת. היא מוצגת כפגיעה בזכות הקניין בגלל העלויות. אין עלויות כמעט, זה עלויות מאוד מינימליסטיות ועם הזמן העלויות יורדות לאפס. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה לא בגלל העלויות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתי, רק שאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא מתייחסת לזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא בגלל העלויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לטיעון הזה היא לא מתייחסת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא נכון אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכון, את לא מתייחסת. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז תאפשר לה להתייחס. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אגיד שוב, הנימוק הראשון הוא שבעינינו אין הצדקה, ואני לא אגיד את זה שוב, זה נאמר שוב ושוב, אין הצדקה עניינית למנוע את הדבר הזה. דבר שני, נימוק שני מסדר שני שמתלבש עליו זה שבמצב, שוב, יש פה ויכוח גדול על המחירים, אינני יודעת מה הם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש, מראים לך את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, מראים לי הרבה דברים. הוועדה הזאת יכולה לבקש לקבל נתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אז אני מבקש ממשרד התקשורת, בבקשה תבדקו את העניין של המחירים. כי אני רואה פה מבצעים, אני רואה זה. מה עלות הממוצעת של מחיר שקשור לקומות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה עלות שעולה לבן אדם שעוזב את הקומה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא. תמתין. אל תוסיף. זה לא נכון מה שאתה אומר. עלות, קודם כל כשהוא קונה. ותוך כמה זמן, יש לכם נתונים לגבי זה שעובר זמן, מה העלות של מכשירים כאלה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, עוד משפט אחד. כפי שאמרנו, הקושי הוא בעלות האלטרנטיבית, בצורך למשפחה שלמה לרכוש עכשיו סט חדש של מכשירים. חשוב לי, כי אמרת שלא התייחסתי. זה העניין. משפחה עכשיו צריכה להוציא 1,000-1,500 שקלים, היה והיא בכלל רוצה לעבור ועדה. כאשר אין לזה שום הצדקה בעינינו. אנחנו מתנגדים לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את יודעת שגם אין הצדקה כשקונים מזון והמחיר עולה ומשרד המשפטים והאוצר מתנגד לכל דבר. גם לזה אין הצדקה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אבל דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לזה אין הצדקה. אבל פה פתאום אתם לא דואגים לאזרח. נכון? אבל לא ניכנס לזה, לא קשור לדיון. אבל אני אמרתי לכם, צריך לפתור גם את הבעיה הזאת. והבעיה הזאת תיפתר. זו הערה שאני חייב לפתור אותה במסגרת החוק. חייב. אז אתם תתפשרו בעניין הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בינתיים לא לשנות בבקשה את הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע זה הנוסח. נדבר על זה. תמיד אפשר לשנות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מה הנוסח? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נוסח כפי שהקריא יושב הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אולי לא קולטים שיש בעיה פה. איפה שיש בעיה רצינית, אפילו אם הטיעון אני לא מסכים איתו באופן מלא, עדיין צריך לפתור את הבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דוד, אני מסכים איתך. רק אני רוצה להבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא רק תכתוב את הנוסח הזה ותרשום את הנוסח הזה. עצם רישום הנוסח לא פותר את הבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, לפני שאתה מתעצבן, רגע שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא מתעצבן, לא עצבני בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תשמע, אני אומר דבר כזה. היידוע אתה צודק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם טוענים שעצם זה שאני כתבתי פה כשר זה יידוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, לא, לא, דוד, הנה אתה רואה? דוד, אתה רואה אני לא בא לשם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה מה שכתוב בחוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב רגע. אין בעיה, אני רוצה להתקדם. הבנתי מה שאתה אומר, אני רוצה להתקדם. אני אומר דבר פשוט. הרי כמו שאמרנו את הקווים אתה יכול לקנות במקום אחד ומכשיר כל פעם אתה יכול להיכנס לחנות אחרת, אתה יכול להיכנס ולקנות ממנה. לך אחר כך תגיד לאותה חנות שמע, אתה לא אמרת לי, כן אמרת לי. הדבר פשוט. צריך לתת הוראה שעל הקופסה עצמה יהיה כתוב מכשיר זה הוא מכשיר כשר ואינו ניתן, מה שאתם רוצים, בנוסח. וזהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אתה רוצה לכתוב על המכשיר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על המכשיר, על הקופסה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> על הקופסה. זה כבר כתוב בסיגריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא קבעתי איך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה כמו שאתה עושה היום בסיגריות, אזהרה, תעשה אותו דבר. אבל איתי, רק אני אסביר לך מאיפה זה מגיע. איתי רגע אולי לא שמע טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מעניין איך, תפתרו את הבעיה הזאת אחר כך. אני אמרתי איך? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. אבל יושב-הראש כן ביקש לשנות את הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם חושבים שלאי הרישום יש לזה תרופת פלא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איתי, למה אני אומר? כי כשאתה הולך לחנות, קונה מכשיר ואתה קונה את הקו, אתה אף פעם לא יכול להגיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף אני אשב אתכם אחר כך בהפסקה על איך אנחנו פותרים את הבעיה של מה שהיא טוענת. היא טוענת טענות, אבל אחר כך באה מחלקה אחרת שלא קשורה אליה ואומרת את הטענות הפוכות. מה אני יכול לעשות? אנחנו נראה אותם בישיבה הבאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, אני רק אסכם את ההחלטות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תסכם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. אז כפי שהקראת, אדוני יושב-הראש, אנחנו מדברים על חובה על עוסק בסחר בציוד קצה או בציוד תקשורת, לפי העניין – כלומר ממי שהמנוי רוכש ממנו, ליידע את הלקוח ואת המנוי טרם הרכישה לגבי הגבלה או חסימה שחלה על הציוד ולקבל הסכמה לכך, חובת היידוע תכלול בעצם גם התייחסות להגבלה על השימוש במכשיר, אם הוא עובר בעצם לסל שירותים אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכי חשוב. כי מה היא אומרת, זה עולה לו כסף. בסדר. אם אני מחליט שזה יעלה לי כסף בעוד 10 שנים, מה, אסור לי? את בעלת הבית שלי בעניין הזה? של ההחלטות שלי לגבי הכסף? בחייך, נו. אמרתי לך, אנחנו לא צריכים לא כפייה חילונית ולא כפייה דתית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, עוד דבר אחרון. אנחנו מוחקים את ההתייחסות שקבועה בסיפה של סעיף קטן (ד) לעניין מהו יידוע. כלומר שסימון יידוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. הם יחליטו יידוע, יצטרכו לסגור את זה עם מי שצריך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש פה מישהו מרשות התחרות אולי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא הגיע. הוא יגיע, אל תדאג, זו ישיבה ארוכה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות התחרות בעיקרון היא נגד זה. זה המצב, מה אני יכול לעשות? הם רוצים, נלחמים על תחרות שאין אותה. אתה יודע מה התחרות היחידה במדינה? מי מעלה את המחיר יותר מהר. זו התחרות היחידה שעובדת יפה מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והם לא עוצרים את זה? רשות התחרות לא עוצרת את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היא לא יכולה. היא לא עוצרת. יש תחרות, מי מעלה. זה מעלה ב-4%, זה ב-8%. בסוף אתה מגיע למוצר אתה משלם עליו - - - תחרות משהו משהו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לקבל התייחסות ספציפית על הסדר כובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאל אותו כשהוא יגיע, מה אתה רוצה שהיא תעשה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אני שואל, אומר לך שאני רוצה את ההתייחסות שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מאה אחוז, רשמנו את ההערה, תקבל תשובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמנם רשות התחברות היא לא שופטת, היא רק רשות תחרות. אין בעיה. התייחסות כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא בטוח, צריך לבדוק את זה. אני לא יודע. צריך לבדוק את הטענה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הסדר כובל אתה יכול בעצם להתייחס. יש פטורים וזה. זה לא שזה כתוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם זה הסדר כובל בוא נגדיר את זה כהסדר כובל נלך, כתוב בחקיקה. הוא הרבה יותר מחמיר. אלא אם כן רוצים לבטל את המנגנון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי זה הולך לבג"ץ הכול. אז יותר טוב מבג"ץ? אתה רוצה בית דין אחר כאשר בג"ץ פה הולך לתת לך החלטה כן או לא? מה, יותר מזה? מה בעיה? זה כבר בבג"ץ דרך אגב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא מיתר תהליכי חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אם בג"ץ יגיד שאין בעיה, אז אין בעיה. מה? הוא מעל. יש בית דין, בית דין להסדר כובל, יש דבר כזה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> בבג"ץ אמרו שאולי מדובר על סוג שירות טכני ולכן אפשר כרגע לעבור בין הוועדות השונות. אבל לא הורסים את הקומה הכשרה. פה בחוק רוצים להגיד שהכול שייך לעמותה אחת. זה שונה מבג"ץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לא ידעתי שבג"ץ מתמצא בעניינים הטכניים האלה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כנראה הם אנשים חכמים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא יודעת למה אתה מתייחס. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> בג"ץ אמר בהחלטה שלו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בג"ץ לא אמר את זה בהחלטה שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היה שופט קראו לו מלצר, שבאמת התמצא בכל הדברים האלה. אבל עכשיו הוא כבר פרש לפנסיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו הגשנו לבית המשפט תגובה מפורטת ואנחנו חושבים שהוא מתמצא גם הוא בפרטים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נתייחס אליה בישיבה הבאה, את התגובה שלכם. לצורך העניין של החוקתי לא חוקתי. כן? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אנחנו באמת עושים פה יחדיו את מירב המאמצים כדי שהחוק יעבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני יודע. אין לי טענות אלייך. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא. אני אומרת גם לאדוני. שיעמוד באמות המידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי מחלקה אחרת. מחלקה אחרת, לא אתם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, עכשיו בדקה של רצינות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מאה אחוז. אל תיקחי כל דבר כעניין אישי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כל האמרות שלנו מיועדות להביא את ההסדר לקו הסיום כשהוא חוקתי ועומד באמות המידה החוקתיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו בוודאי המטרה גם שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, תמשיך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה רק עכשיו להמשיך לסעיף הבא, סעיף קטן (ה) שבעצם הנוסח שלו הוא שונה לעומת הנוסח שנדון בישיבות שהיו בינואר ובפברואר, בעקבות החלטות הוועדה מה-6 בפברואר אנחנו ניסחנו סעיף חדש שעניינו גם אמות מידה וגם איזה שהוא הליך של השגה למשרד התקשורת. אני עכשיו אקרא ואסביר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה עמוד אנחנו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עמוד 6, סעיף קטן (ה). (ה) ספק מורשה יפרסם באתר האינטרנט שלו את אמות המידה להגבלת חיוג למספרי טלפון מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי; אדם רשאי לפנות לספק מורשה כדי לברר אם במסגרת סל שירותים ייעודי שהוא נותן לפי סעיף קטן (ב)(2), הוגבל החיוג למספר טלפון שהוקצה לשימושו ואת הסיבה להגבלת החיוג למספר הטלפון כאמור, והספק המורשה ישיב לו לא יאוחר מיום עסקים אחד ממועד הפנייה או בתוך תקופה אחרת שיקבע השר בתקנות ההיתר הכללי, ברישיון או בהוראת מינהל; השיב הספק המורשה כאמור, רשאי אותו אדם לפנות לעובד משרד התקשורת שהשר יסמיך לשם כך, כדי להשיג על הגבלת החיוג; מצא עובד המשרד כאמור כי הגבלת החיוג נעשתה שלא בהתאם לאמות המידה שפרסם הספק המורשה לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך לאדם שפנה אליו ורשאי הוא לתת לספק המורשה הוראות לעניין זה. אז כפי שציינתי קודם, הוא סעיף חדש שמדבר על קריטריונים לחסימה שקובע חברת התקשורת. אפשרות לפנות למשרד התקשורת בעצם כדי לברר אם נחסם מספר. מנגנון השגה למשרד התקשורת על החלטת חסימה שקיבלה חברת התקשורת וסמכות של משרד התקשורת לתת הוראות לחברת התקשורת בעניין הזה אם היא מצאה שיש הצדקה. בעניין הסעיף הקטן הזה, שאני כן אגיד שהוא גם הנוסח שלו פחות או יותר תואם גם את עמדת המדינה כפי שהוגשה בתגובה לבג"ץ, יש אבל השלמות והערות של משרדי התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין, מה זאת אומרת שוויוני? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא כתוב, לא אמרתי שוויוני. אמרתי אמות מידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמות מידה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, להיות ברורות, מפורטות ושוויוניות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני אומר, בנוסח כרגע כפי שמונח על שולחן הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, מבחינת התגובה של משרד המשפטים לבג"ץ. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נשמע אותם, בוא נשמע כשהם יציגו את העמדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שוויוני? הרי כל המהות של העניין זה שהם רוצים אורח חיים מסוים מבחינת חינוך וזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה אתה רואה את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז זה לא יכול להיות שוויוני למישהו אחר, אצלם זה משהו אחר. לפני שהיא מציגה אני אומר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אז קודם כל אני אגיד שזו תגובה שהוגשה לבג"ץ מטעמו של שר התקשורת, שהוא המשיב לעתירה ולכן היא מבטאת קודם כל את עמדת שר התקשורת ומשרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל עברתם עליה, משרד המשפטים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא, בוודאי. רק חשוב לי להגיד, זאת לא עמדת משרד המשפטים. שר התקשורת הוא משיב לעתירה והדברים שהובאו בתגובה הם על דעתו ובהסמכתו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ולא על דעתכם? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, בוודאי שגם על דעתנו. וזה גובש יחד בשיתוף פעולה. פשוט השאלה מופנית אליי ונמצא פה גם משרד התקשורת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אמרתי שיש עמדות של משרדי התקשורת והמשפטים בעניין הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר גמור. אז להתייחס ראשונה? שמשרד התקשורת יתייחס? מה אדוני יעדיף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאתם רוצים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> משרד התקשורת ואתם תשלימו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רק אומר שבמילה שוויונית בחוק הזה יש הבדלים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו התייחסנו לזה גם בתגובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> על אמות המידה להיות ברורות, מפורטות ושוויוניות. זו התוספת שבעקבות התגובה לעתירה. סעיף 1. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה זה מופיע? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד לחברי הכנסת, פורסם במקביל לנוסח הזה פורסמו גם הערות של משרדי התקשורת והמשפטים לנוסח הזה. כיוון שבעצם הנוסח הזה הופץ באפריל לקראת הדיון של ה-7 במאי. מאז היו התפתחויות. לכן יש גם את הנוסח עם הסימונים בצהוב והערות נוספות. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו גם אמרנו בתגובה שאמות המידה ייעשה בשים לב לאורחות חייו של הציבור החרדי עושה שימוש בשירות קו כשר ורצונו להגבלת תכנים שאינם עולים את השקפת עולמו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל את זה אתם רוצים להגיד בחוק? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא, אני אומרת את זה לפרוטוקול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. כל הרעיון, אין לי בעיה עם זה. קודם כל, נתחיל עם זה. אבל אם אני כותב את המילה "שוויוני" אז זה לא מה שאתם אומרים. אם כתוב שוויוני בחוק אז צריך להיות כתוב מצד שני, אני רק אומר, בהתייחס ל-. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אפשר אולי להגדיר בהתאם למטרות העמותה בעת ייסודה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> סליחה, לא קיבלת את רשות הדיבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, אתה היועץ המשפטי לממשלה? או שגם את זה אתה רוצה? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני משתדל, מה שאתה צריך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו לא יודעים כבר מה עדיף לנו. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> ברגע שכבר יש חסימה היא צריכה להיעשות באופן שוויוני. הכוונה אי אפשר לומר אם רוצים לחזור אופטיקה לחסום רק אחת, לא לחסום את השנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה בסדר. זה ברור לגמרי, אין ויכוח בינינו. אני לא רוצה שיינצלו את זה לדברים אחרים. את המילה "שוויוני". << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני רוצה לספר על המצב היום. אפשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. אתה לא יכול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו מעדיפים את הייעוץ המשפטי לממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנו שאתה מומחה לכל הדברים, אבל עזוב. אנחנו נעשה לך צו חסימה בסוף. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כבר עושים לי. לכן בא פה לפרוץ, שלא יעשו לנו את החסימה הזאת. לעשות כלים אחידים, שוויוניים, בהתאם למטרות העמותה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה רגע רק לחדד, ברוריה, כיוון שעכשיו ציינת מה הייתה עמדת משרד התקשורת בתגובה. דיברת על אמות מידה ברורות, מפורטות ושוויוניות. התוספת שדיברת עליה לעניין היישום אני מניח שאנחנו לא נכתוב בחוק את התיבה הזאת. השאלה אם לא נכון לכתוב איזה שהיא תיבה יותר כללית. אני אציע איזה שהוא נוסח בעניין הזה. אני אציע ואז תתייחסו. יישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים ומטרת ההגבלות או החסימות שביקשה הקבוצה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אז אני עונה לך טיפה בעקיפין. בסדר? אני רוצה כן בכל זאת לתת שני משפטי רקע. הנושא של הקריטריונים והנוסח שהגענו אליו הוא חלק מאיזה שהוא מכלול רחב יותר, כפי שהצגנו אותו גם בתגובה. גם אנחנו מציעים לקבוע, אנחנו דבר ראשון מעבירים את כובד האחריות לספק המורשה שהוא הגורם המפוקח. הוא יקבע קריטריונים שוויוניים, ברורים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, אז צריך אם כך לכתוב יקבע ויפרסם. נכון? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הוא יקבע אותם ויפרסם אותם ואלה יהיו קריטריונים שוויוניים, ברורים ומפורטים. זה הקומה הראשונה של ההסדר. אבל הקומה השנייה הייתה, שאני חושבת שאולי היא נותנת מענה לנקודה שהצפת, היא שעל הדבר הזה אנחנו קובעים שיהיה פיקוח במשרד התקשורת. הרגולטור נכנס לתמונה עם שיקול הדעת המינהלי שלו. וניתן יהיה בשלב ראשון אתה תפנה לספק המורשה, אבל אם לא תקבל ממנו מענה אתה תוכל לפנות לגורם מוסמך במשרד התקשורת שיבחן את החסימה. אגב, הוא יוכל לבחון גם את הקריטריונים עצמם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כרגע לא כתוב. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו נקריא את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן, כן. זה הכול דברים שנכתבו והוצגו וגם הוצגו לייעוץ המשפטי. אתה תוכל לפנות אליו גם לעניין הקריטריונים שנקבעו וגם אם אתה סבור שהם יושמו שלא כדין או לא על פי אמות המידה במקרה מסוים, תוכל לפנות ולהשיג לעובד שהוסמך לכך במשרד התקשורת. ואז, איתי, אני חושבת שהוא יוכל להביא בחשבון את אותם, כמו שאמרנו בתגובה, את אותם מאפיינים ייחודיים רלוונטיים של אותו סל שירותים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק אני רוצה להבין רגע שנייה. לפני כן אני רק רוצה להבין, לראות שאני מבין את ההצעה שלך. את אומרת בעצם שניתן יהיה להשיג לא רק על היישום, אלא בעצם גם על המהות של אמות המידה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוסיף את המשפט שאתה אמרת. בהתחשב ב-, או משהו כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. זהו, לגבי ההצעה שלי אבל היא מקובלת עליכם לעניין יישום אמות המידה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, מה? צריכים להתייחס לעניין הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, רגע, שנייה. מבחינת מהות הדברים שכך ייבחנו הדברים בפועל זה אכן מקובל עלינו ולא סתם כתבנו את זה. אנחנו מבינים את המורכבות. לגבי לכתוב את זה בהצעת החוק, איתי, אני לא בטוחה א' שזה נדרש ו-ב' שזה יהיה ישים. כי איך אתה? אתה מציע לכתוב את המטרות שלשמן לא מוגדרות בשום מקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא המטרות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה הנוסח שהיועץ המשפטי הציע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא מטרות. בהתחשב באופי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה טריוויאלי, איתי. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה לא טריוויאלי, סליחה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה כל המהות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז לא לכתוב? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> סליחה, זה לא טריוויאלי ואני חושב, יש כאן ניסיון הרי להציג, מה הניסיון פה? בדרך אחרת להגביל את הוועדה ולהכשיל אותה. זה הניסיון שקיים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה לא נכון. עו"ד רימון, זה לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה האמירה הזאת? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הוועדה הגיעה לפירוק בגלל המצב הזה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הוועדה הזאת זו ועדה שפועלת ממניעים דתיים, אמוניים, סובייקטיביים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> ממש לא. לא נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> כולל סחיטה באיומים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני לא יכול, אי אפשר ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל למה אתה משתמש במילים כאלה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה לא הוא אמר. זה לא הוא אמר סחיטה באיומים, זה הוא, ימות המשיח. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אמרתי סחיטה באיומים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, זה ימות המשיח אמר. זה שם, שכל פעם אתה מעיר לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, זה הוא אמר? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה בית המשפט אמר, פירק אותם. עכשיו הם רוצים לעשות הצגה חדשה. אותו עורך דין ש-15 שנה מלווה אותם. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> טוב, סליחה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר לא ברשות דיבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, חמש דקות, צא צא. חמש דקות. אתה יודע מה? שש דקות. צא, צא. ואל תעמוד שם גם, בפתח. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ועדת הרבנים ועוד ועדות שיש שקיימות, קיימות ועדות רבות, זה לא רק אנחנו. הן פועלות מכוח מניעים אמוניים, דתיים סובייקטיביים. הם לא רשות מינהלית וזה לא שר התקשורת או פקיד שלו. הם פועלים לפי מסגרת שלהם, על פי הנחיה רוחנית. ולכן הביטויים והסגנון פה מאוד מתאימים לפקיד של הממשלה ולא לרב. לכן יש לי הצעה. יש לי הצעה ברוח הדברים. באופן כזה שגם ישמור על מרחב גמישות הרבני וההלכתי שקיים פה, תוך שמירה על ציבור, כדי שלא יהיה חריגה מגבולות הטעם הטוב ותקנת הציבור. לכן אני מציע במקום המונח "אמות מידה" להחליף אותו במונח "מדיניות" על מנת שאנשים שנכנסים למסלול ידעו מה התכנים שלו. זה אחד, שזה לא יהיה משהו ערטילאי. דבר נוסף הייתי מבקש שייכתב במפורש, כי יש כאן ניסיון הרי לפגוע בשיקול הדעת הרבני. שייכתב במפורש שהמדיניות יכולה להלום את ההוואי השמירתי, התרבותי והדתי שקבוצת המנויים שהגישה את הבקשה. ובמקום המונחים שוויוני, ברור ומפורט, שבאו להצר שיקול דעת, כי מחר אני רוצה לשנות את שיקול הדעת שלי ומחר אני רוצה שיהיה גם שיקול דעת לגדולי ישראל, אלה שמחליטים איזה סוגי תוכן יהיו פתוחים ואילו יהיו סגורים. צריך שיהיה להם שיקול דעת. לא לסגור אותם בקריטריונים שמתאימים, אפילו שר התקשורת לא מחויב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הפעילות הזאת כפופה לדין? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן, בוודאי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. כי הדין קובע אמות מידה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> עכשיו אני אוסיף מה אני חושב שצריכים להיות הגבולות. גבול אחד זה עקרון תום הלב. המדיניות הזאת חייבת לעמוד בעקרון תום הלב. דבר שני היא צריכה לעמוד בתקנת הציבור. אלה הקריטריונים. אלה קריטריונים, כדי שלא יהיה מצב שמישהו בחוסר תום לב יחליט שהוא קובע קריטריונים כדי, לא יודע, לפגוע בחנות פיצה, כמו שטוענים פה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל זה רוחני, איך נדע? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז תדעו. אם זה קיצוני אז תדעו. הדבר השני, תקנת הציבור. << אורח >> קריאה: << אורח >> נדע אם יהיה אמות מידה וזה יהיה ברור ומפורט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לו. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> תקנת הציבור, זה הגבול שהדין קבע להגבלה של גופים אזרחיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איפה? רק בחוזים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> בחוק החוזים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, סליחה. למשל בחוק איסור אפליה שהוא החוק הרלוונטי כאן שהוא החוק הרלוונטי כאן שהוחל על גופים פרטיים שנותנים תקשורת זה ממש לא הפרמטר. תראה, אדוני רוצה להציג כאן הצגה סלקטיבית של החוק – זה בסדר. אבל על גופים שמספקים שירותי תקשורת פרטיים חוק איסור אפליה קובע את עקרון השוויון, לא רק את תקנת הציבור. אז אל תציג כאן הצגה חלקית של מה החוק קובע על גופים פרטיים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני מציג הצגה מלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תקנת הציבור לא נמצא. נמצא רק בתחום החוזים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני מציג הצגה מלאה. ואם חוק איסור אפליה חל על העניין הזה, הוא חל על העניין הזה בין אם נכתוב פה ובין אם לא נכתוב פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי. אז מה אתה מתנגד? אם הוא חל, מה אתה מתנגד להכניס את איסור אפליה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני לא יודע אם הוא חל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא יודע אם הוא חל אדוני? אז בוא, אז הייעוץ המשפטי של הכנסת יקבע לח"כים אם הוא חל או לא. אנחנו לא בבית משפט שאתה טוען בבית משפט. אנחנו עושים עכשיו מעשה של חקיקה. וחוק איסור אפליה באספקת מוצרים ציבוריים ושירותים חל גם חל. כתוב שם במפורש שירותי תקשורת. ועם כל הכבוד לוועדת הרבנים אנחנו המחוקקים עוסקים ברגולציה של הממשלה על חברות תקשורת פרטיות. לא ברגולציה על ועדות הרבנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש בינינו, המחוקקים, גם מחלוקת איך לחקוק את זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> קריטריונים לחסימה אינם אספקת שירות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קומה כשרה, אני אומר את זה אלף פעמים, מסכימים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין בעיה. אבל גם כשאתה מסכים, אבל אני לא אתן שינסו להכניס שם עוד מקלות בגלגלים. כי יש דברים, בסדר, אני מבין כל אחד מה הרקע שלו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא אנחנו הצענו את - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> - - - זה היה בתשובה של משרד התקשורת והמשפטים לבג"ץ. זה לא נוח לך, נכון? זה לא נוח לך שמשרד המשפטים הסכים לנוסח הזה בתשובה לבג"ץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע, אנחנו עוד לא מדברים, שנייה, אנחנו עוד לא מדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה רצית? אני רואה שענית לו. אז אתה לא צריך יותר זכות דיבור? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, מה קרה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך. נו, אז דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא צריך עוד ללכת לפוגל ולרוטמן. אז אם אפשר לתת לו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תראו, אדוני יושב-הראש, בוא נתחיל. אני ממשיך מדבריה של נציגת משרד המשפטים. יש פה בסעיף חוסר בהירות או עמימות מכוונת, דווקא לא בעניין רגע אמות המידה, אלא בעניין גם האחריות, הכתובת והפרוצדורה. בכוונה הניסוח כאן מותיר בסימן שאלה גדול אמות מידה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תגיד בכוונה. תגיד הניסוח מותיר. למה בכוונה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה צודק, אני לוקח את המילה בכוונה. הניסוח כרגע הוא מאוד עמום לגבי השאלה של אמות המידה נמצאות באחריות מי? אני רוצה רגע לומר לכם למה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הוא לא היה פה כשהקריאו את הכול מההתחלה. אולי תקריא לו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מסתכל על הנוסח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עזוב את הנוסח. היה שינוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו עוד דנים על העניין הזה. אמרנו שזאת בעיה שצריך לדון בה. אמרנו את זה במפורש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. אני רוצה לומר את הדבר הבא: קודם כל ברור שהתאגיד שמייצג את קבוצת הצרכנים שפנתה לאותו תאגיד במסגרת הסכם ההתקשרות, על זה אין מחלוקת. אין ספק שהתאגיד הוא המקור לקביעת אמות המידה. בסדר? אף אחד לא מיתמם כאן. זה ברור שוועדת הרבנים, אם מדובר בוועדת הרבנים, היא זו שבעצם באה ואומרת אלה הקריטריונים שאנחנו רוצים לעצב. אבל ברמת החוק הניסוח צריך להיות מאוד ברור שהקריטריונים מפורסמים מטעם הספק. זה לא שהוא רק מפרסם אותם באתר שלו. האחריות היא האחריות של הספק. עכשיו, למה אני רוצה רגע לומר שהמילה נקבעים היא מילה שעליה אני מוכן רגע לעשות חושבים? כי לא צריך להיתמם בחקיקה. לא צריך להיתמם במובן הזה שברור שלא יישבו בסלקום ויבואו ויאמרו מה אמות המידה לציבור החרדי. בסדר? בבסיס ההתקשרות החוזית בין סלקום לבין התאגיד, בין סלקום לבין ועדת הרבנים הספציפית הרי ברור שוועדת הרבנים מעצבת איזה שהן אמות מידה. ולכן הסיפור הוא לא הקביעה. הסיפור הוא האישור. זאת אומרת צריך להיות פה מאוד ברור בחקיקה שהספק לא בא ואומר הם קבעו ולכן אני עוצם את העיניים. זה בסדר שוועדת הרבנים במסגרת החוזה שלה עם הספק באה ומציעה או אומרת אלה אמות המידה שלי. אבל צריך להיות ברור בחקיקה שהספק הוא זה שמאשר את אמות המידה ומפרסם אותן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא, אני אגיד לך מה אנחנו מציעים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שנייה רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, שנייה, בשביל מה לחזור על הכול? מה רצית לומר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק אומר לך מה אני מבקש להוסיף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך מה ואז תגיד, לפי מה שאני אגיד. בסדר? אני אתן לך עוד פעם זכות דיבור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא תחסוך בהערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע, אולי לא צריך. כן? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> עו"ד מירב ולדמן, איגוד לשכות המסחר. אני רציתי לתמוך בחה"כ לוין ואז שנייה אחת לקחתי צעד אחורה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי זה לוין? לוין אנחנו מכירים מצד אחר. תגידי למאיר שמינו אותו לחבר כנסת. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני גם רוצה להבהיר כאן שבאמת אמות המידה לא נקבעות על ידי ספקי התקשורת. החברות הן סבילות לגמרי בכל התהליך הזה. הוועדות מבקשות חסימה לפי קריטריונים פרטיים פנימיים שלהם. אני לא חושבת שהוועדות יהיו מעוניינות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הן לא קובעות. הן מפרסמות את זה ואחראית על היישום, זה הכול. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> לא, הספקיות יוכלו לפרסם מה שייכנס אליהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה שאת אומרת את זה. כי אנחנו יודעים, אנחנו בהחלט יודעים שזו עמדת חברות הסלולר ואנחנו יודעים שזה מה שהן מקיימות עד היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה רצית, שהן יקבעו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אני רוצה שבסופו של דבר אמות מידה יעברו תהליך של בחינה גם על ידי הספק. כי הספק מחויב מכוח למשל חוק איסור אפליה. יש חובות שמוטלות על הספק. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> הוועדות מבינות את זה? הוועדות מסכימות? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> גם על הוועדות יש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הוועדות רוצות או לא פחות רגע מעניין. הגוף המפוקח הזה הספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גרמתם לי לקום מהכיסא. רגע, חכה רגע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, לכן צריך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד מה אנחנו מציעים בזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא יהיה מצב שאתן תמשיכו להיות סבילות. לא, זה לא יקרה. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> שאלה עד איזה רמה יהיה מותר להם להתערב וכמה אחריות הם יוכלו לקחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד לחברות התקשורת הם לא יודעים בדיוק מה המאפיינים של כל קבוצה. זה הכול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לכן אני הצעתי לא ללכת כפי שמשרד המשפטים אמר שהחוק ידבר בשפה שהן קובעות, אבל החוק צריך להגדיר פרוצדורה שבו התאגיד מציג אמות מידה. ושתי אינסטנציות. וגם בעיניי צריכה להיות פרוצדורה של תקינה במשרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, שימו לב לנוסח. אנחנו נוסיף את הקביעה והיישום של אמות מידה ייעשו בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה או הסכימה להגבלות ולחסימות. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> לא ברור אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אקריא את זה עוד פעם. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אבל אולי היועץ המשפטי יסביר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יסביר. המשפט הוא כזה: קביעה ויישום של אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה והסכימה להגבלות או לחסימות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, אבל זה לא נוגע לסוגייה הזאת. בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא נוגע? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה נוגע בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה רוצה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, יש פה שתי סוגיות. דוד, יש פה שתי סוגיות שונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אתם מסכימים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בעיניי זה טריוויאלי. זה ברור מאליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע טריוויאלי. אני לא אתקוף את המילה שוויון בלי להוסיף שיש מאפיינים. הרי זה לא שוויון מלא כמו שמתחרים על משהו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דרך אגב, חוק איסור אפליה גם בעצמו מכניס את הסיפור של מאפיינים ייחודיים. בסדר, זאת סוגייה בעיניי יותר פשוטה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הסוגייה השנייה שלך? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> מי מפקח על אמות המידה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יותר ממי מפקח. צריכה להיות פה אמירה ברורה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> של יישום, רק יישום אתם רוצים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא רק יישום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה מה שמשרד המשפטים רוצה. בסדר, לפי משרד המשפטים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ועדת הרבנים קובעת את אמות המידה, זה טריוויאלי. אבל אמות המידה האלה צריכות להיבחן על ידי הספקים ועל ידי משרד התקשורת לפני פרסומן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד, סלח לי, משרד התקשורת יכול לעשות איזה עבודה שהוא רוצה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא צריך לכתוב לו. הוא לא יאשר שום דבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא שהוא יכול. סליחה, לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לו הערות הוא יעיר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם לא ייקבע פה בחקיקה, לא, משרד התקשורת לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. יש הסדרה של הרגולציה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראינו את השר הקודם שהוא עשה מה שהוא רוצה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. יש הסדרה של רגולציה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רק לצד אחד מותר לעשות מה שהם רוצים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין ספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא צריך לכתוב למשרד התקשורת. אם יש לו הערות שיעיר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. יש חובה כשהולכים לאמות מידה שנקבעות על ידי הגוף הפרטי ממה מפחדים כאן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אגיד לך ממה. לא, אני לא מפחד. אני מההתחלה אמרתי כמו שאני לא רוצה כפייה דתית אני לא רוצה כפייה חילונית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אין פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבעיה שיש אנשים שחושבים שהם בעלי הבית. אבל החינוך של החרדים גם - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> זה כפיפות לחוק, אדוני. זה לא כפייה, זה כפיפות לחוק. כולם כפופים לחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עובד על שני הצדדים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, ברור לך. זה לא היה ברור לשר הקודם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר, תעזבו רגע את השר הקודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צריכה להיות פה פרוצדורה ברורה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל חה"כ קריב, החוק מכיר בפרוצדורה כזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין למה בארצות הברית יש את המושג הזה, איך קוראים לזה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יש גם על הקריטריונים וגם על החלטות פרטניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש את הקבוצה הזאת שנקראת אמיש, נכון? שהם חיים בתקופת האבן. למה בארצות הברית לא אומרים להם אתם לא יכולים, אתם כן יכולים? למה בישראל יש לזה כל מיני משמעויות. שם יש קבוצה שחיה בלי טלפונים, בלי כלום. נוסעים על כרכרות עם סוסים. מה הבעיה, אני לא מבין. למה צריך כפייה על כל דבר? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> המטרה של המחוקק שגם המיעוט בתוך הקבוצה הקטנה צריך להגן עליהם מהגדול שבתוך המיעוט. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אני רוצה רגע להתייחס בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה השם שלך? שכחתי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מנחם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כבוד השופט מנחם, צא. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני יושב-הראש, החוק הזה אנחנו עושים מעבר ממציאות שבה הדבר הזה יתנהל, יתקיים מחוץ להסדרה חוקית ואנחנו מעבירים את זה להסדרה חוקית מפורשת. הצעד הראשון שעובר הוא על מי האחריות. האחריות על פי ההצעה שאנחנו העברנו לוועדה, כאמור על דעת שרד התקשורת ומטעמו, היא שהאחריות עוברת לספק המורשה. הספק המורשה לא יכול להתעלם. חה"כ קריב צודק שזה ברור שהקריטריונים האלה יהיו בשיח עם ועדת הרבנים וכנראה ישקפו במידה רבה את המצב הנתון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שכתוב. מה כתוב? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע, דקה, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כתבנו את זה אבל, מה אתם רוצים? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> ברור שזאת הכוונה ואין שום כוונה לכפייה, יש כוונה לאפשר את ההסדר. אבל אם ועדת הרבנים חלילה וחס, לא שאני אומרת שכך היא תעשה, תעביר לספק המורשה קריטריון שאומר צריך לחסום את כל הג'ינג'ים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה מקובל. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה מה שקורה היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז משרד התקשורת צריך להתערב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> מהטעם הזה גם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אני חייב לכתוב את זה בחוק? ברור שהם יתערבו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן. כשמסדירים חוק אז בוודאי שצריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש התערבות, יש התערבות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש התערבות והחברות מצפצפות על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו במציאות אחרת שיהיה חוק חדש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> קודם כל חברתי ממשרד המשפטים, את אומרת בצדק שתיקנתם וההשגה של אותו אזרח. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל קודם הקביעה. חה"כ קריב, אני בכוונה מתעקשת, קודם כל הקביעה היא של הספק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא בנוסח. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה אמור להיות בנוסח. בנוסח שלפניי זה מופיע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איך זה מנוסח? כי כרגע פה כתוב יפרסם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, אתה יכול לסייע לנו בנוסח? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמו שאמרתי קודם לכם, אמרתי פשוט בתחילת הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה נוסח אתה מחזיק? אולי מלפני שבוע. זה כל הזמן משתנה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לי יש את הנוסח שמנהלת הוועדה המיתולוגית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה צריך להחליט אם אתה הולך לוועדת חוקה או לוועדה שלנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה דנה בנוסח שפורסם לקראת 7 במאי. ולאחר ה-7 במאי פורסם עוד נוסח עם הערות משרד התקשורת. אמרתי את זה כמה פעמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אין בעיה, אנחנו מתכוונים לאותו דבר. אין שום בעיה. רק אני רוצה שיהיה כתוב שהמאפיינים של הקבוצה הם גם כן יהיו חלק מהעניין. אחרת לא עשינו כלום. מה? יבוא לי פתאום מישהו יגיד בג"ץ, יגיד כתוב שוויוני, אז אני רוצה ככה וככה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אפשר להוסיף שבהתאם למטרות העמותה בעת יסודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מטרות העמותה זה מושג ערטילאי. אני לא יודע מה זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני רוצה להגיד שהיום יש להם אפליה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, היא לא סיימה את המשפט. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו, באמת אין כוונה, אנחנו לא מסתירים דבר ואין כוונה לכפייה חלילה. אנחנו לא חושבים שנדרש לכתוב בחוק את עניין היישום. זה ברור לנו שזה חלק משיקול הדעת של משרד התקשורת כשהוא בוחן את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אין לכם התנגדות, נכון? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בשלב היישום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לנוסח שלכם אפשר לחיות איתו עם ה-1 ו-2. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אבל אנחנו מוסיפים את מה שאמרנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, כי הם מוסיפים שוויוני, אני רק אומר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם אתה משאיר שוויוני ובצד זה שם "תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הציבור, בשים לב" אז זה בסדר גמור. חבר'ה, זה גם חוק איסור אפליה במוצרים אומר את זה. הכול נגזר מהמאפיינים הייחודיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גמרנו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> משפט אחד, דוד, ברשותך, מאוד חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעבור לנושא הבא. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> היום העמותה מחתימה ידוע לחברה שככל שהוועדה תאשר או תסרב תקנון לחברה אחת בלבד ללא מסירת נימוק, זאת על פי החלטת הוועדה, נובעים מכלל השיקולים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו צא לשבע דקות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זאת אומרת הם אומרים שאפשר לעשות אפליה לחברה אחת משהו אחד, לחברה אחרת משהו אחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמונה דקות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני אצא לשבע דקות, אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, צא, צא, שמונה דקות. עוד מילה זה תשע דקות. כן? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני יושב-הראש, הדברים שנאמרו עכשיו על ידי נציגות משרד המשפטים ומשרד התקשורת רק מחדדים את העובדה שבסוף לא נצליח להימנע מזה שיהיו בחקיקה הזאת גם קווים מנחים מסוימים לפעולת התאגיד וההתקשרות שלו עם הספקים. למשל אני אתן דוגמה. האם חייב להיות חוזה התקשרות בכתב בין ועדת הרבנים לבין הספק? זה לא מוגדר. עכשיו, האם הגיוני שהתקשרות כזאת לא תהיה מעוגנת בחוזה בכתב שיהיה שקוף למשרד התקשורת? לא לציבור כולו, סוד מסחרי, הכול בסדר. דוגמה אחת. כי כרגע החוק בעצם בא ואומר שהכול יכול להתנהל לא במסגרת הסכם בין ועדת הרבנים לבין הספק. דוגמה אחרת: כל הסיפור של התשתית הכלכלית של ההתקשרות בין הספקים לבין ועדת הרבנים. הרי בסופו של דבר האופרציה הזאת היא אופרציה שמחייבת גם עבודה מקצועית. בסדר? האם לא צריך שהחוק יבוא ויאמר שכל הנושא של ההתקשרות הכלכלית בין הספק לבין ועדת הרבנים גם צריכה להיות שקופה למשרד התקשורת וגם משרד התקשורת יכול לשים עליה מגבלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על כמה אפשר להעביר מכל - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השארנו את זה לרשם העמותות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, אבל זה לא בסמכויות. חבר'ה, תקשיבו, אבל לא. הסיפור הזה של רשם העמותות זה לא הסמכות שלו בכלל. סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתה אומר? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה רואה שהוא כן התערב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא כן. הוא התערב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם טועים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו טועים בכל ואתה צודק בכל. אבל דודי הוכיח אחרת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, לא יכול להיות, התאגיד, ועדת הרבנים למשל יכולה לקבל תשלום מצרכנים תמורת אי הסרתם מחסימה? << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כרגע כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רוצה עכשיו להיכנס למיליון אפשרויות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל מה זה אתה לא רוצה להיכנס? סליחה, סליחה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיוק בשביל זה יש את רשם העמותות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני אומר פה למשרד המשפטים ולמשרד התקשורת, החוק הזה לא יכול לצאת בלי הגדרת קווים מנחים לפעולת התאגיד. כמו שאמרנו שזה לא אדם פרטי ואמרנו זה תאגיד. מקובל עליכם שלמשל ועדת הרבנים תקבל תשלום מצרכנים על הסרתם מחסימה? לא, נכון? אני גם לא טוען שוועדת הרבנים עושה את זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה בתוך אמות המידה של שוויוניות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן, כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא קשור שוויוניות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, לא מקבלים את הדברים. לא מקבלים את הטענה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, אז לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יכול להיות שלא תהיה הגדרה שצריך להיות חוזה כתוב בין התאגיד לבין זה שיגיע לאישור משרד התקשורת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> החוק מגדיר את התאגיד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חברים, החוק מסדיר את נושא גם הסל הייעודי. אתה קבעת, אתה הגדרת בחוק הזה את התאגיד. אז אתה רוצה להשאיר אותו ללא שום פרמטרים לפעולה שלו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל התאגיד הוא לא נותן שירותי תקשורת. אני רק אומר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דרך אגב, התאגיד ייכנס חד משמעי לחוק איסור אפליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תן לו לענות, אתה לא נותן לו לענות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חה"כ קריב, תן לי ברשותך. אני אומר עוד פעם, החוק הזה, אפשר לחוקק כל חוק, אבל החוק הזה זה תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים) שמסדיר פעילות של חברות תקשורת שמפוקחות על ידי משרד התקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה צודק, איתי. שאלה. האם עכשיו, תעזוב אותי מוועדת הרבנים. האם הגיוני שלספק שמפוקח על ידי משרד התקשורת יקיים הסכם בעל פה שנוגע עם תאגיד שיש לו בסופו של דבר השפעה רבה על עניינם של מאות אלפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז הם יחליטו משרד התקשורת. בשביל זה הוא רגולטור, מה אתה רוצה ממני? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לנו יש סמכות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברוריה, אבל השאלה, יש הסכם בכתב בין כל הספקים לוועדת הרבנים? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם בין אוסם לשופרסל יש הסכמים ואף אחד לא מתערב להם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם יש הסכם בין ועדת הרבנים לבין הספקים? הסכם חתום. את לא יודעת? זה נוגע לעניינם של מאות אלפי מנויים. איך אתם לא יודעים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שינית לי את הנושא. עזוב אותי מזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא שיניתי לך את הנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה בדיוק הנושא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, אז אני לא מקבל את הטיעון. בשביל זה יש רגולטור ויש עוד רגולטור שקוראים לו רשם העמותות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רשם העמותות לא רלוונטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל גם משרד התקשורת רגולטור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי שכן, כי הוא מפקח על הספק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עכשיו אני אתן לו הוראות איך הוא יעשה את הרגולציה שלו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. א', בוודאי שכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא אתן לו. מה שאמר היועץ המשפטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היועצת המשפטית אני אשכנע. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל הזכרתם תאגיד בתוך החוק הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם הבאתם את התאגיד. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חה"כ קריב. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> הוא מופיע בתוך החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, ספאם טוען שאני לא נותן לו לדבר. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני כבר מחכה איזה שמונה ישיבות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה דיברת בהתחלה. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> 30 שניות נתת לי לדבר ופה אתה נותן לאנשים לדבר כל הישיבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיב, אז תדבר כבר, נו, דבר. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני רוצה להתייחס לשני נושאים: אחד, התאגיד. אתם אמרתם בצדק שאתם לא רוצים שהחוק הזה יפקח על התאגיד. אבל מצד שני, בחוק הזה התאגיד לא מוסדר בכלל. ומה שאנחנו מבקשים שיהיה כתוב שהתאגיד יהיה מוסד ללא כוונת רווח וזה מה שיאפשר לרשם העמותות לפקח על התאגיד ויאפשר לציבור - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שזה קשור לספאם. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> זה קשור גם לספאם, כן. כי כרגע התאגיד יכול להיות גם חברה בע"מ וחברה בע"מ לא מפוקחת על ידי רשם העמותות ויכולה לעשות כל דבר ולא ידוע מה התקציב שלה, לא ידוע מה היא מקבלת, לא ידוע מה היא מוציאה. לכן מה שאנחנו מבקשים בחוק הזה רק להגדיר שהתאגיד יהיה מוסד ללא כוונת רווח. ואז רשם העמותות מכוח זה שהוא מוסד ללא כוונת רווח יוכל לפקח עליו. כי כרגע רשם העמותות לא יכול לפקח. כי אם התאגיד יוקם כחברה בע"מ רשם העמותות לא יכול לפקח. דבר שני שאנחנו מבקשים להתייחס לעניין הבג"ץ או החוקתיות. היועץ המשפטי של הוועדה כל הזמן אומר שהחוק מנוסח בצורה ניטרלית, אבל כרגע החוק הוא לא ניטרלי, כי הוא לא מאפשר לציבור הלא חרדי להשתמש בו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה? כל אחד יכול להקים קבוצה. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אנחנו העמותה היחידה שבעד החוק ואנחנו בעד שיהיו הגבלות. ובעד שגם הציבור החרדי יוכל להטיל על עצמו איזה הגבלות שהם רוצים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה רבה. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> כל שאר העמותות הן נגד החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> שנייה. אנחנו ביקשנו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה, זהו. תודה . << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אבל אתה לא נותן לי לסיים משפט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תודה. כי אתה לא מתייחס לסעיף. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני מתייחס לסעיף של ההגבלות. אני רוצה להתייחס לסעיף של ההגבלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחס, זה הכול. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אוקיי, הסעיף של ההגבלות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די, מספיק. כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לסכם, לראות אם אנחנו מגיעים לכלל החלטה לגבי סעיף קטן (ה). אז ההערה הראשונה שגם נשלחה ממשרד התקשורת על דעת משרד המשפטים: על אמות המידה להיות ברורות, מפורטות ושוויוניות. האם זה מקובל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. ההערה השנייה היא שאדם יהיה רשאי לפנות לעובד משרד התקשורת ששר התקשורת הסמיך לשם כך גם כדי להשיג על אמות המידה. כלומר לא רק בעצם על היישום, גם על עצם אמות המידה. אנחנו נוסיף שיישום אמות המידה ייעשה בשים לב למאפייני קבוצת המנויים שביקשה או הסכימה להגבלות או החסימות. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> איתי, לא הקראת את ה-יקבע יפרסם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. ספק מורשה יקבע ויפרסם באתר אינטרנט שלו את אמות המידה – זה עוד תיקון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יקבע? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> בהמשך לדיון עכשיו כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך הוא יקבע החוק לא נכנס לזה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> בסעיף הראשון הרי דיברנו על כך, על הגבלות שקבע בין היתר תאגיד מסוים שציין המנויים או קבוצת המנויים בבקשתם. אותו תאגיד שצוין הוא זה שיוכל גם לקבוע את המדיניות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עו"ד רימון, אז הוא יספר לספק המורשה מהן אמות המידה. אנחנו לא נאיביים, אבל הספק המורשה יצטרך להיות איזה שהוא באפר ולוודא שכל מה שנכנס הוא הגיוני. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל הספק המורשה, עם כל הכבוד לו, הוא לא עוסק בנושא הלכה, הוא לא עוסק בנושא מוסר. אין לו קשר לנושאים האלה והוא גם לא מבין באמות המידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר ליהנות, אני אומר את זה גם לו, מכל העולמות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם אומרים אל תיגע בתאגיד, אז אני לא יכול לתת לו סמכויות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מטילים חובות על הספקים. אתה מצד אחד לא רוצה הסדרה של התאגיד ומצד שני - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחליט, זה לא הולך ככה. אם אתם ממשיכים אז אני צריך לקבל את העמדה שלו ואז זה. מה אתם רוצים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> התאגיד מפוקח כי הוא תחת הרשם. מי שיכול לקבוע את אמות המידה זה אותו תאגיד. מי שיפרסם או מי שיש לו חובת פרסום זה בהחלט יכול להיות אותו ספק מורשה. הוא יהיה מחויב לפרסם, תהיה לו חובת הפרסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. אתה חושב שהחברה תעשה, היא תתייעץ עם ועדת הרבנים, זה ברור. לא צריכים להיות פה גאון הדור כדי לדעת את זה. אין בעיה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל למה להטיל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אנחנו אמרנו זה חוק תקשורת, אנחנו לא מתחילים כרגע, לא מתייחסים לוועדה. אם אתם רוצים להתייחס לוועדה, זה משנה את כל החוק. אז אני צריך לקבל את העמדה של קריב ולשנות את החוק. אי אפשר ליהנות, אני אסביר לך את זה בהתחלה, אתה לא יכול ליהנות מכל העולמות. רק מה שמתאים לך להכניס, מה שלא מתאים לך לא להכניס. אוקיי? זה המצב. אלף פעם אני מנסה להסביר לך ואתה ממשיך עם העניין הזה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> התאגיד מופיע בחוק כמי שמטיל את ההגבלות. אותו מנוי רשאי להסמיך את התאגיד. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> נכון. אבל האחריות היא על הספק המורשה, אנחנו מעגנים את זה. האחריות היא על הספק המורשה לעמוד בכל מה שקבענו בחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה החוק שמסדיר את התאגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, עזוב אותך, נו. יש רגולטור בשביל זה. שהרגולטור ייכנס לזה אחר כך. מה אתה רוצה ממני? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם עוצמים את העיניים? מה זה הרגולטור ייכנס? מכוח מה הוא ייכנס? מכוח מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מכוח זה שהוא רגולטור. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לרגולטור יש סכמות לבקש מידע. אפשר לבקש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש כל מיני דברים, נו מה? הגזמת, אני לא סומך על הרגולטור, אה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לפני שזה מפורסם הרגולטור צריך לאשר את אמות המידה של הספקים? למה לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פיקוח בדיעבד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככה זה, ככה זה קורה תמיד. מה אתה רוצה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שהרגולטור לא יפקח על אמות המידה לפני שהם מפורסמים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מה לגבי ההצעה שלי להחליף את הקריטריונים בתקנת הציבור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקנת הציבור קיימת, אני לא צריך לכתוב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תקנת הציבור לא רלוונטית פה בכלל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה שהרגולטור לא יעבור על אמות המידה לפני שזה מפורסם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל אני כן אגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול תמיד לעבור, מה הבעיה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברגע שהחוק מטיל עליו חובה, רגע, שנייה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר לו לעבור או לא לעבור? יש להם יועצת משפטית, היא תעבור. הכול בסדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש חובה על הספק המורשה לפרסם אמות מידה שוויוניות, ברורות, מפורטות. אני מניח שלכל חברה יש ייעוץ משפטי שיצטרך לבחון לפני הפרסומים האם אמות המידה עולות בקנה אחד עם הוראות החוק. הספק לא יוכל לפרסם משהו שהוא לא שוויוני, ברור ומפורט לפי החוק. הוא לא יוכל. כי יש בחינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, סיימנו את העניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא סיימנו. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אז רגע, הערה אחת שלא הספקתי לומר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא סיימתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיבי, אני רוצה שתסבירי גם לחברות הסלולר. הם מוכרים מספרים לחרדים, נכון? שיחליטו. זה התנאים. הם לא רוצים, שלא ימכרו. זה הכול. הלאה. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אין בעיה. אני רק רוצה לציין בסופו של דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אי אפשר ליהנות, גם לך אני אומר, אי אפשר ליהנות מכל העולמות. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> בסדר גמור. אני מבינה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשו מה שצריך. רוצים להיות עם ולהרגיש בלי. נכון? זה לא תופס פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שניהם, גם הספקים וגם התאגידים. הם לא רוצים רגולציה, הם רק רוצים את היכולת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. אז הם לא יכולים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל לכן חשוב להסדיר את זה אדוני, כיוון ששניהם לא מעוניינים ברגולציה לכן חשוב להסדיר את הבחינה של הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אבל אני לא שואל מישהו אם הוא מסכים לרגולציה. יש בשביל זה משרד המשפטים, משרד התקשורת. אני סומך עליהם שהם יעשו מה שצריך. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל אם אתה מעגן את זה בחוק אז אתה מבטיח את הרגולציה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, אוקיי רבותיי, סיימנו את העניין. זה הכול. לא, לא צריך, גמרנו. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> דבר אחד קטן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא בפיליבסטר, כל אחד טוען את הטענות אלף פעם. תמשיך לנושא הבא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, היא רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא רוצים, אל תמכרו לחרדים מספרים. די. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> לא, זאת לא הנקודה. הספקים רוצים לפעול על פי חוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההערה? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> ההערה היא שבסופו של דבר מי שבפועל מבצע את החסימה זה הוועדות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, מי שמבצע את החסימה זה הספק, את טועה. ממש לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נשמח לקבל על זה מידע. איך מי שמבצע בפועל זה את החסימות, כי אמרו לנו שזה לא מה שקורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, אתה צודק, הם מבצעים את החסימות. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> יש להם קישור, הם מבצעים את החסימה. החברה יכולה מחר בבוקר או היום אחר הצהריים לבדוק את - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת החברות, זה אני יודע שיש להם, אנחנו טוענים כל הזמן שיש להם. אני רק רוצה לוודא באמת שזה אומר שאין להם את מאגר כל המספרים בלפטופ שלהם. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> יש להם את המספרים ששייכים להם. כל חברה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב, די. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הם חוסמים לא את המספרים ששייכים להם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד לי, היא קוראים לה סלקום? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא נציגת סלקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב רגע. היא מייצגת את לשכות המסחר. לא כל דבר היא יודעת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה שחברות הסלולר לא רוצות להתייצב כאן בעצמן בחקיקה שנוגעת להם זה בושה וחרפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא היה, הוא היה בישיבה הקודמת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. אבל אני רק רוצה להבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב, אני לא רוצה להבין. היא, עם כל הכבוד, לא קוראים לה חברת סלולר. היא רק לשכת התיאום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל היא מייצגת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הם באו לפה לייצג את חברות הסלולר, לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אסור לי לשאול אותה שאלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, זה החוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אדוני, אסור לי לשאול? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אסור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככה, כי זה לא רלוונטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דוד, אבל יש לי שתי שאלות חשובות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אתה כל הזמן שואל שתי שאלות. שאלת שתיים, זה טוב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, על כל נושא יש לי שתי שאלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, עזוב. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> השאלה היא מי קובע את האמות מידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעבור לנושא הבא. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל אנשים מבקשים מהתאגיד שיקבע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה שיפה זה שאתם לא עוזרים לעצמכם לצלוח את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהייתי יושב ראש קואליציה לא פסלו אף חוק שאני טיפלתי בו. הבנת? אז בוא, גם זה אני מקווה שלא יהיה. אל תאיימו עליי בבג"ץ. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תטפל בניידות לא יפסלו את זה. זה הניידות, זה מה שיפיל את החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, בוא נחיה. אז מה, בית המשפט העליון רוצה לעשות כפייה חילונית? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. כולנו בעד שכל אדם חרדי יוכל להחליט מי הרבנים שמסננים לו את התכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בית המשפט עליון לא רוצה לכפות כפייה חילונית על החרדים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בכל עשרות הדיונים שהתקיימו בנושא הזה, עד הרגע הזה נציגי ועדת הרבנים לא הצליחו להסביר מה הקשר בין ההגנה על התכנים שאנשים לא רוצים לצרוך לבין זה ש-10 שנים אחרי שהם קנו את המכשיר הם לא יכולים לנדוד לקומה לא כשרה עם המספר, כמו כל אזרח ישראלי שיש לו מנוי סלולרי. את זה הם לא הצליחו להסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הם רוצים, מה אתה רוצה? זה מה שהם רוצים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא הצליחו להסביר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> עובדה שבית המשפט העליון נתן צו ביניים בתחום הניוד. עובדה שבית המשפט העליון קיבל את הטיעונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> עו"ד רימון. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מבין את הטיעונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול בסדר. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בית המשפט העליון עוד לא אמר את דברו. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כנראה שאתה לא רוצה להבין את הכול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוא נראה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אתה לא רוצה להבין את הטיעונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם לא מצליחים להסביר לי. מה הקשר? לא. אבל אני שותף לחוק. תנסו להסביר פעם אחת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היה כבר דיון על זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק שלא מצליחים להסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתה לא מוכן להבין את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה הבנת? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אתה אחרי זה יכול להסביר לי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחרי זה אני אסביר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש לי הערה פה על הסעיף הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני בא אליך ללשכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אני אתן לך גם פאות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יודע. אצלך אף פעם לא יוצאים בידיים ריקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זהו, סיימנו את הסעיף. אני סיימתי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> שלא ישנו באמצע. מצב שכל אחד משנה באמצע. בהתחלה היה רבנים, אחר כך כל מיני אנשים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יושב-הראש, הבעיה שאנשים ביקשו מתאגיד מסוים שהוא ינהל את החסימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל הוא כל הזמן מוביל אתכם לאותו טיעון שאנחנו כבר דנו בו וגמרנו. בשביל מה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז אי אפשר שהספק המורשה יקבע את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב אלוף, הוא חוזר על הטענות עוד פעם ועוד פעם. בשביל מה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רגע, רגע, תקשיב רגע, עזוב אותו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זה בלתי אפשרי שהספק יהיה זה שיקבע את אמות המידה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא לא קובע. הוא מפרסם את אמות המידה. רגע, רגע. מה זה קובע? אם הוא יקבע אמות מידה לא רציניות כל ה-500,000 יעזבו אותו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא, זו בדיוק הנקודה, תן להם לצאת. זו בדיוק הנקודה, תן להם אפשרות לצאת. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> הוא יכול לקבוע מה שהוא חושב לנכון ולגלות שהוועדה חסמה לצורך העניין, כמו הדוגמה שנתנו קודם, כן חסמה את כל הג'ינג'ים. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> אז אולי מי קובע את אמות המידה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם רוצים שנתייחס לתאגיד ונשנה את כל החוק? בבקשה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא, לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז עזוב. מספיק עם זה. הם מפרסמים בשים לב למאפיינים וזה וזה. הם מפרסמים בשים לב למאפיינים וזה וזה. אין בעיה שיפרסמו בלי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רק יפרסמו, בלי לקבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, נו באמת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כבוד יושב-הראש, אנחנו איתך, שהספק יפרסם אבל לא יקבע. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אז תעשה את העמותה שתהיה גוף מפוקח, אל מול משרד התקשורת. זו בדיוק הנקודה, זו הבקשה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> היא מפוקחת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> היא מפוקחת בפירוק. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה משקר. לא, אתה יודע שלא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע. אנחנו מדברים עכשיו על נושא - - - מול הפרסום של אמות המידה. ההערה שלכם הייתה שאתם מבקשים שהספק המורשה לא רק יפרסם, אלא גם יקבע את אמות המידה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עכשיו מה שחברי הכנסת טוענים שזה לא ישים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זה ישים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלה, למה את חושבת שזה ישים? יש תשעה ספקים. ברגע שאת נותנת, את אומרת להתחיל לתאם בין תשעה ספקים אף פעם לא ייצא כלום. אם את אומרת להם לפרסם, עכשיו זה עובר גם ככה לאישור של משרד התקשורת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא עובר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמות המידה לא באישור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שנייה. למיטב הבנתנו כבר היום - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אזולאי, זה בעיקר על החסימות. בעיקר על חסימות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נמצא בפיקוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אזולאי, זה בעיקר על החסימות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, הפיקוח הוא בדיעבד אבל. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> שלא יוכלו להגביל בלי שקיבלו מהתאגיד אמות מידה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רוצה להשיב. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל לא שהספק יקבע. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> שיהיה מפוקח. מכל הכללים שלו, שהמשרד יקבע מה הכללים שלו ויפקח על הכול. לא רק שזה עמותה או תאגיד. אלא שיפקח על מה בדיוק אמות המידה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חברים, אני נורא מתנצלת, באמת אני מתקשה לעקוב אחרי שלל ההערות משלל הדוברים. תנו לי בבקשה להשיב אחד אחד. חה"כ ברוכי, איש לא מעלה על דעתו, וזה גם לא מצב הדברים היום, שהספק המורשה יתעורר בבוקר ויתהה לעצמו איזה קריטריונים אני עומד לקבוע. בוודאי שזה לא המצב. אין הנחה שזה יהיה המצב. כבר היום למיטב ידיעתנו והיכרותנו יש לו הסכם עם ועדת הרבנים. התווך הוא תווך מאוד צר. בין זה שוועדת הרבנים תעביר את הקריטריונים שלה לספק המורשה והוא יפרסם אותם as is המילה יקבע מגלמת בחובה את הדרישה שלפני שהוא מפרסם אותם as is, שוב, אנחנו לא מניחים שהוא ימציא אותם ממוחו הקודח. הוא יסתכל והוא יראה שאין שם משהו שאי אפשר מבחינה חוקית לקבוע אותו. למשל שייחסמו מספרי טלפון של כל הג'ינג'ים. זה הנפקא מינה של ה-יקבע. אנחנו לא חושבים ונדמה לי שגם חברי הכנסת המציעים מבינים את זה, שיקום בוקר אחד מנכ"ל סלקום או כל חברה אחרת ולפתע ימציא לו קריטריונים ששאובים משום מקום. זה ברור שהוא בקשר עם ועדת הרבנים לאורך זמן, יש ביניהם הסכם. בשיח הזה ייוולדו הקריטריונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יותר טוב מזה לפרוטוקול? מה אתם רוצים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש לי הצעה לשלב את הדברים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רק רגע עו"ד רימון, עוד משפט אחד. הסיבה שזה נכתב כך היא משום שהחובה המוטלת על הספק המורשה והוא הגורם המפוקח ואין לנו כוונה אפשרות או רצון להכניס את ועדת הרבנים לאיזה שהיא רגולציה על גב החוק הזה ולהטיל את החובה עליה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז יש לי הצעה לשלב בין הדברים. הרי בסעיף קטן (א) כתבנו שהסל הוא בכפוף להגבלה או חסימה שקבע תאגיד מסוים שציין וכו'. אפשר לכתוב יקבע הספק בהתאם לאותה הגבלה או חסימה. שהרי זה חייב להיות בתיאום עם רצון הלקוח. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אז שיהיו מפוקחים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברוכי, יותר מהרמה שהסבירה נציגת משרד המשפטים? אני לא מבין את זה. זה נרשם בפרוטוקול. זה הכול, לא צריך מכל דבר לעשות סיפור. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל אחר כך אנחנו אלה שמתמודדים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רגע שנייה עו"ד רימון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יותר מזה? אני חושב שהדברים שלה היו ברורים. ברורים לגמרי. מה אתם רוצים? אני לא מבין. אתם לא מאמינים לאף אחד, זה הבעיה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שנייה אחת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו גם לא אומרים את זה, זאת האמת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ההסבר היה מעולה וטוב. עוד הצעה אחת, נראה, ילך כן, אם לא, לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז תגיד מה. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> ההצעה היא שיהיה ברור שהספק יפרסם את ההגבלות שנקבעו בהתאם לכך וכך. לא לקבוע שהספק הוא זה שקובע אותם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא מקובל. הסברנו. הסברתי. לא יכול להיות וטו בעניין הזה לוועדת הרבנים או לתאגיד. ועדת הרבנים תבוא בדברים, התאגיד יבחן את הדברים. יש לשער שהתאימות בין מה שוועדת הרבנים הציעה לבין מה שהספק המורשה יפרסם תהיה גבוהה. עם זאת, אם יהיו שם דברים בלתי מתקבלים על הדעת הספק המורשה לא יוכל לקבוע אותם כקריטריונים מחייבים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא יוכל לפרסם דברים לא הגיוניים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הספק המורשה זה תאגיד שעובד, אני חייב להסביר את הנקודה. ועדת הרבנים זה גוף אמוני, סובייקטיבי, דתי. כן, סובייקטיבי. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> איך סובייקטיבי? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן, סובייקטיבי דתי. ספק תקשורת פועל לפי רישיון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה גוף דתי שפועל בכפוף לדין. הכול בכפוף לדין. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הכול בכפוף לדין. יש הבדל בין תפקוד של ועדה דתית לבין תפקוד של ספק שפועל - - - << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבי, היום הרבנים העיפו אותם ויש שני עסקנים שהם, מצפצפים על הרבנים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> - - - את החובות של ספקי תקשורת? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ברוריה, את לא מצפה - - - לשקול שיקולים דתיים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבי, אז שהעמותה תהיה מפוקחת. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אם זה חוקי או לא. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ספק לא צריך לשקול שיקולים דתיים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אבל איפה כתוב שהוא שוקל שיקולים דתיים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כי הקריטריון הוא דתי. הקריטריון לחסימה הוא דתי. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אבל הקריטריון צריך לעמוד בתנאי החוק. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> סובייקטיבי והוא אמוני. אלה לא סוגיות שספק תקשורת צריך לעסוק בהם. הוא רק יכול להעביר את המסננת שלו אם זה עומד בתנאי החוק, אבל לא יותר מזה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זו בדיוק הבעיה היום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יש להניח שאם הספק המורשה יקבע קריטריונים שלחלוטין לא מקובלים על הקבוצה הם לא יהיו שם. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> ההבדל הוא פשוט אבל. השאלה היא מה תפקידו של ספק התקשורת. כמו שאמרת קודם, לפקח על אמות המידה או ליצור אותן? מה שקורה בחוק פה, ספק התקשורת הוא זה שיוצר את ההגבלות. בסעיף (א) כתוב מפורש הפוך. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני באמת לא מבין מה הבעיה פה. כי סוגיית הפיקוח של משרד התקשורת ושל בתי המשפט או של כל מי שלא מפקח על השירות הזה נשמרת. כל מה שאנחנו מבקשים, אנחנו לא רוצים להפוך את הספק לגורם דתי שמכריע, שיוצר את הקריטריונים. לכל היותר הוא מעביר את ביקורתו ומפרסם. הוא גם יישא באחריות. אבל הוא לא זה שקובע. לכן אני מציע הצעת פשרה שמשתלבת גם עם הרעיונות שלכם וגם עם שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הנושא הבא. קדימה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי, אז אנחנו משאירים "יקבע ויפרסם". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. בהתייחס למה שמשרד המשפטים הודיע פה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל למה אנחנו בפעילות שלנו צריכים לסמוך על הוועדה, על הפרוטוקול? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כי אתם לא מפוקחים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מצד אחד אומר שהגורם לא יהיה מפוקח, שאתם לא תהיו מפוקחים. ומצד שני כן. אתה מבין? אי אפשר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש פיקוח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא אומר שכן, יש פיקוח של רשם העמותות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה לא מכוח החוק הזה. החוק הזה לא עוסק בהסדרה שלכם. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל מה זה אכפת לך הסדרה שלנו? מה שאני אומר שהיכולת של הרשות לפקח כמו שביקשתם נשמרת. כל מה שאנחנו מבקשים שהקביעה של הספק תהיה בהתאם לקביעות להגבלות שמופיעות בסעיף (א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אין כאן שום שיקול דעת. אז מה אתה מציע פה? אתה מציע בעצם שלא יהיה שיקול דעת. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני לא אומר שלא יהיה שיקול דעת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה שני דברים שונים. העמדה של משרד המשפטים הייתה שהחובה תהיה על הספק המורשה. אני שוב מזכיר, מתייחס למה שאמרתי לחה"כ קריב, החוק הזה לא מסביר את העבודה של אותם תאגידים. הוא מסדיר את חברות התקשורת ואת הפעילות שלהם. אז אני אומר, אי אפשר מצד להגיד את זה ומצד שני בכל זאת לתת סמכויות לתאגיד בעניין של קביעת אמות מידה. זה לא מתיישב. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> סליחה, בסעיף (א) - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בסדר, אבל יושב-הראש כבר הכריע. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל בסעיף (א) אתם קבעתם שההגבלות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המנוי מבקש. אתה מערבב שני דברים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז בוא, אני אלך איתך. בוא נקבע שזה בהתאם לבקשת המנוי. שהקביעה של הספק תהיה בהתאם לבקשת המנוי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא ישים מה שאתה אומר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה כן ישים, למה לא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, אם זה לא ישים, גם הספקים לא ישים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה מחויב, סליחה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> המנוי לא רשאי לבקש מספק לעבור על החוק. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מחויב שתהיה תאימות בין אמות המידה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> עו"ד רימון, המנויים לא רשאים לבקש מהספק לעבור על החוק. והספק מחויב לפעול לפי דין. אז אני לא מבין את ההצעה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> תאפשר למנויים בחירה, שהוא יוכל לבחור הלאה. למה אתה מגביל אותו שהוא לא יוכל לבחור תאגיד אחר? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כיוון שאנחנו מבקשים שאמות המידה יהיו פרי שישקפו את ההסכם בין הספק ללקוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל ההסכם לא מופיע בחוק. אתה רוצה שנכניס את ההסכם? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ההסכם מופיע בחוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> באיזה חוק הוא מופיע? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> סעיף (א), תסתכל. הבקשה, בהתאם לבקשת המנוי. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא, זו הבקשה בין המנויים, אבל זה לא ההסכם בין ועדת הרבנים לספק המורשה. אנחנו מדברים על ההסכם בין התאגיד לספק המורשה. זה אין בחוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה את נציגת משרד המשפטים. אבל רגע, חשוב לי שדוד ישמע. דוד, אתה רוצה להוציא את הוועדה להפסקה? כי גם היועץ המשפטי מושבת וגם אתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, הפסקה. כמה זמן אתם רוצים? 10 דקות הפסקה. חזרה ב-11:10. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מחדש את הישיבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את משרד המשפטים ביחס לקביעת הקריטריונים שהספק צריך לקבוע בהתאם לבקשות שמועברות מוועדת הרבנים או התאגיד. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע שנייה, החוק לא כותב את זה. הספק יקבע אמות מידה. אבל זה לא בהתאם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני שואל, לגבי קביעת הספק את אמות המידה. מאחר והחוק חוק איסור אפליה באספקת שירותים בכניסה למקומות ציבוריים חל על ספקי התקשורת כמופיע בחוק. החוק אוסר על הספק להפלות גם מחמת נטיית מין. ולכן אני שואל, האם בהתאם להבנתך את האירוע האם ספק התקשורת יכול להורות על חסימה קטגורית של עמותות להט"ביות למשל? באמות המידה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רק אני אציין שיש עמותות גם שנותנות שירותים כאלה מותאמות לציבור הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, כרגע יש חשש שהספקים יחסמו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אין חשש כזה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא ספקים, שהוועדות יבקשו לחסום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי שקובע את אמות המידה - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שהוועדות יבקשו לחסום עמותות - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברוכי, אני לא צריך את עזרתך, אני מסתדר לבד. כרגע אני שואל האם באמות המידה שיקבע הספק האם יש לו אפשרות בהתאם לנוסח שמוצע לחסום גישה לעמותות להט"ביות? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אם הן לא מתאימות לציבור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> קודם כל אנחנו תכף עומדים לדון בסעיפים שנועדו לתת מענה לנושא המסוים הזה. דבר שני, חוק איסור אפליה, פתחתי, תן לי רגע לקרוא ולהתאפס ואני אחשוב ואשיב. בסדר? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו ניגע גם בסוגייה שהעליתי גם בסעיף (ו), אבל אני תוהה לגבי קביעת אמות המידה על ידי הספקים. האם מאחר והם כפופים לחוק - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אז אני רוצה רגע להבין לעצמי ואני גם אתייעץ עם היועץ המשפטי של הוועדה בעניין באיזה היבטים הם כפופים. בסדר? הצפת את השאלה, תן לי כמה דקות להבין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין שום בעיה. לכל השאלות שלי היום אין תשובה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אדוני, אני רוצה להעיר הערה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רשות התחרות הגיעה, אפשר לשאול את השאלה שלי מקודם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאל מה שאתה רוצה, נו מה אני אעשה? שאל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> או שאתה רוצה שנתקדם ואחרי זה נחזור לזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נסיים את הסעיף הזה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני רק רוצה להעיר הערה קטנה בקשר לסעיף הזה. בסעיף הזה אנחנו מניחים שבעצם מי שיהיה אחראי זה ספקי התקשורת. נכון? אבל יושבת פה הנציגה של ספקי התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא הנציגה שלהם. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אוקיי. אבל היא אומרת שספקיות התקשורת לא יודעות שנחתמים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, היא לא חברות התקשורת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסמיכו אותה אבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הסמיכו אותה? נו, מה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא הנציגה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא רק טוענת בשמם. אבל אתה לא פותח את זה לדיון. זו ההחלטה שלנו. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> רק לציין שהם רואים מספרים והם לא יודעים מה עומד מאחורי המספרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בזה נגמר הסיפור. טוב לכם? תעבדו עם החרדים. לא טוב לכם? אל תעבדו איתם. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אנחנו בעד לעבוד איתם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה, הלאה, בסדר מספיק. אי אפשר לעשות הכול. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אדוני, לא בהקשר הזה. בהקשר, הרי הצעת החוק בונה על זה באיזה שהוא מקום שאם ספקי התקשרות הם יהיו הגוף שנותן איזה שהוא פיקוח על הוועדות. אבל הן לא יודעות על חסימות. הן לא יודעות. הוועדות חוסמות ולספקי התקשורת אין מושג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איך אפשר לחסום בלי שהספק יודע? הספק הוא זה שמבצע את החסימה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא. אז היא אומרת שלא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא מכיר דבר כזה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש מצב שהוא לא חוקי, אבל זה מה שמתנהל היום. היא צודקת. החברות נותנות ממשק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני לא מכיר אני לא יודע להתייחס. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני מכיר שהספקים הם אלה שמבצעים את ההגבלות והחסימות. זה מה שאני מכיר. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני אעביר הבהרה לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שכתוב בחוק זה מה שהם יעשו מעכשיו. לא יודע מה הם עושים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו גם ביקשנו בשלב מוקדם של הדיונים התייחסות מסודרת מסמנכ"ל, שכחתי את תפקידו, סמנכ"ל הנדסה במשרד התקשורת לעניין הזה. ביקשנו הבהרה מפורטת בעניין הזה ונמסר לנו שאין ממשק ישיר כמו זה שאת מתארת. נמסר לוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, חד משמעית. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אומרים לך שזה לא נכון. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני לא מכירה את אותו סמנכ"ל, אבל אני אשמח להעביר גם - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תעייני בפרוטוקול הדיון, אחד מפרוטוקולי הדיון שהיו בינואר ובפברואר ותראי שם התייחסות מפורטת של סמנכ"ל משרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שעתיים הוא דיבר. שאלו אותו שאלות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן מה שאת מתארת עכשיו אנחנו לא מכירים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל היא מספרת את העובדה, מה קורה בחברות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לשיטתך. זאת לא העובדה שאנחנו שמענו פה בדיון. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני אומר לך זו עובדה מציאות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, הכול מציאות. בשביל זה יש לנו את משרד התקשורת, אומר משהו אחר. ולא משנה גם מה קרה עד עכשיו. החוק, מה שהחוק יקבע, כך יתנהגו. זה הכול. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תהיה הסדרה מפורטת. וכל הגופים המעורבים יצטרכו להתנהל לפי החוק. זה הכול. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל החוק לא קובע שאסור לוועדות לחסום באופן ישיר ושזה ייעשה באמצעות הספק. החוק לא קובע את זה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> נציגת חברת התקשורת אומרת שהחברה חוסמת. זה הנציגה אומרת. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> החוק צריך לקבוע את זה. שבאמת החסימה יכולה להיעשות רק באמצעות הספק. אחרת אנחנו חיים בג'ונגל. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני חושבת שזה לא רלוונטי עוד פעם מי מבצע. האחריות היא על הספק. הספק צריך לעמוד בקריטריונים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל הספק לא יודע. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> הספק יודע. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> הוא לא יודע. הוא אומר שהוא לא יודע. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> הספק רואה מספר, הוא לא יודע מי עומד מאחורי המספר הזה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> עדיין הצעת החוק הזו בנוסח הזה שלפנינו מחילה עליו אחריות גם לקבוע קריטריונים, הוא צריך לוודא. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אי אפשר להחיל עליו אחריות על משהו שאין לו שום שליטה בו. שום ידיעה לגביו. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> הוא יכול להסדיר את זה בהסכמים שלו מול ועדת הרבנים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל זו קביעה מאוד פשוטה בחוק שאומרת שהתאגיד לא יחסום באופן ישיר, אלא דרך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא צריך בחוק לכתוב את כל האופציות, האפשרויות ולעשות כן ולא. בשביל זה יש רגולטור והם יטפלו בזה. כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. קיבלנו הערה נוספת ממשרד התקשורת לעניין חובת דיווח לשר התקשורת. ברוריה, את רוצה להציג את ההערה? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן. רגע, אנחנו מדברים על סעיף 6? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בנוסח בעצם הנוסף עם ההערות שלכם. זו פסקה 6 מסומנת בצהוב. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו מציעים להוסיף: "חובת דיווח. ספק מורשה ידווח לשר" שזה שר התקשורת, "אחת לשנה אודות הגבלת חיוג למספרי טלפון במסגרת סל שירותים ייעודי. דיווח כאמור יכלול נתונים לעניין כמות מספרי הטלפון שהחיוג אליהם מוגבל, פירוט אמות המידה לפיהן בוצעו חסימות המספרים, דיווח אודות תלונות שהתקבלו בדבר ביצוע חסימות מספרים וכן תוצאות בירור התלונות האמורות. דיווח כאמור יפורסם באתר האינטרנט של הספק המורשה". אנחנו מציעים לקבוע חובת דיווח של הספק אחת לשנה אודות המספרים שנחסמו וכל מה שאני הקראתי והתלונות שהתקבלו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה מקבלת את התיקון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אפשר להעיר הערה בבקשה? רציתי גם לגבי זה לציין ש-א', כבר היום חברות התקשורת מעבירות דיווח שנתי לגבי פניות ציבור למשרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה זה מפריע? בסדר, נו מה? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אז לא ברור למה צריך דיווח על דיווח. וגם לא ברור למה צריך לפרסם את זה באתר. זה לגיטימי לעדכן את הרגולטור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שקיפות לציבור. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> שקיפות עד איזה רמה? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> עד הרמה של פרסום באתר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עד הרמה הזאת. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> רמה של פרסום באתר לגבי התוצאות והתלונות והבירור? זה נשמע לא סביר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא, זה סך הכול. לא מדובר על תלונה ספציפית. זה סך הכול. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> סך הכול מספר התלונות? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> זה לא עולה מהסעיף להבנתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו נבהיר את זה בנוסח שמדובר על ריכוז של נתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תבהיר את זה, אין בעיה. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> למה ריכוז נתונים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רצית לשאול משהו? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> שיהיה מפורט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא תלונה ספציפית. הכוונה היא בעצם יהיה דיווח סטטיסטי לצורך העניין. זאת הכוונה. נציגי משרד התקשורת, נכון? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> חשוב שיהיה מפרט מי חסם, למה חסם. שכל הציבור יידע. כל דבר בצורה מפורשת ושקופה. אני חושב שאור השמש מחטא את כל החטאים וככל שמפרסמים יותר זה יגרום לפחות עוול לאנשים מסוימים. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני לא חושבת שזה משהו שישפיע. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שמענו. לא התקבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני זה, רצית לשאול שאלה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול את נציג רשות התחרות שאלה שהפניתי לגבי סעיף (ד), הסעיף הקודם שעסקנו. ביחס להגבלה או חסימה שחלה לגבי ציוד הקצה. זאת אומרת החומרה עצמה. בין אם ביידוע ובין אם בהסכמה. אני שאלתי האם מדובר לשיטתכם בהסדר כובל ומה המשמעויות. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> מוטי כץ, רשות התחרות. אני רק מוודא. השאלה האם ההגבלה? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם כשאדם הולך לרכוש מכשיר, חומרה, שהוא מכשיר כשר וחובת היידוע או ההסכמה שהוא מבין שמדובר במכשיר שהוא יכול לעשות בו שימוש רק לטובת הקומה הכשרה שאליה הוא נכנס והוא לא יוכל, גם אם הוא יוצא מהקומה הכשרה, הוא לא יוכל לעשות שימוש יותר בחומרה. האם ההסכמה או היידוע הזה הוא לא להסכם כובל לעניין החוק? ומה המשמעות של אם זה כן. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אנחנו מדברים על ההסכמה של הצרכן, של צרכן הקצה שהוא מסכים שהוא ישתמש בחומרה מסוימת הוא לא יכול אחרי שהוא, אנחנו התייחסנו לבעייתיות של ההסכם הזה מבחינת חסמי המעבר שהוא יוצר וממילא בגלל חסמי הכניסה שהוא יוצר לוועדות נוספות לשוק. לגבי השאלה הספציפית האם מדובר בהסכם כובל? אני אגיד שני דברים: קודם כל, אחד התנאים בהסכם כובל הוא שבני האדם מנהלים עסקים. כאן יש צד להסדר שהוא לא על פניו בן אדם מנהל עסקים. שנית, אנחנו כאן ואנחנו מביעים את דעתנו על החוק ועל סעיפים בחוק שעשויים ליצור בעיות תחרותיות. אבל סעיף 3(1) לחוק התחרות הכלכלית, החוק שלנו, הוא קובע שהסדר שכל קבילותיו על פי דין הוא מותר. זאת אומרת אם כל הקבילות הן על פי דין או קבועות בחוק אז ההסדר הוא מותר. האם הוא רצוי חברתית זו שאלה אחרת. אבל מבחינת השאלה של הסדר כובל, זו התשובה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. קיבלת תשובה. תעבור לנושא הבא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן (ו), בעצם הסעיף הקטן שמרכז את החריגים להגבלות או חסימות. אני אקרא אותו ואסב את תשומת הלב לשינויים. על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק מורשה לא יאפשר – (1) חסימה גורפת של חיוג לספק מורשה אחר; (2) חסימת החיוג למספרי טלפון מקוצרים ארציים בעלי 3 או 4 ספרות, שלגביהם נקבע ברישיון, בתקנות ההיתר הכללי או בהוראת מינהל כי חל איסור על חסימתם, חסימת החיוג למוקדי חירום וסיוע לעזרה ראשונה פיזית או נפשית כפי שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וכן חסימת החיוג למספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה; ספק מורשה שמצא כי נחסם מספר טלפון כאמור בפסקה זו או שהדבר הובא לידיעתו, יפעל להסרת החסימה ללא דיחוי ולא יאוחר מיום עסקים אחד מיום שמצא זאת או מיום שהדבר הובא לידיעתו; בפסקה זו, "המדינה ומוסדותיה" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001; הנושא של מוקדי החירום, כפי שאמרתי, אמור להיות מוסדר בתקנות שייקבע שר התקשורת באישור הוועדה. השאלה שהעלה יושב-הראש הוועדה בשיחה איתי לפני הדיון היא בעצם מה קורה עד שיותקנו תקנות ומה קורה אם לא מובאות תקנות לאישור הוועדה. וזו סוגייה שצריך לדון בה. אני רק אגיד שפתרון אפשרי אחד הוא לקבוע ממועד להבאת התקנות לאישור הוועדה. אני חושב שזה פתרון נכון בהקשר הזה. אנחנו גם נוהגים כך בהקשרים אחרים. ושאלה שמופנית למשרד התקשורת כיוון שמדובר על תקנות באחריות המשרד הוא מהו זמן סביר מבחינתכם להבאת התקנות לאישור הוועדה. אני כאן מדגיש שמדובר על תקנות שהן בהתייעצות גם עם שרי הבריאות והרווחה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> סדר גודל של חודשיים שלושה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להביא לאישור הוועדה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לקחת ספייר, שישה חודשים. אם יספיק בחודשיים יביאו תוך חודשיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ומה קורה עד אז? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז רגע, בואו קודם כל את הנושא הראשון. אז אמרנו תקנות ראשונות לפי הסעיף המוצע יובאו ליאושר ועדת הכלכלה. מה המועד שהוסכם עליו? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שישה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר חודשיים שלושה והוא אומר חצי שנה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אני אומר שמונה כדי שיהיה שישה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. בואו נעשה ארבעה וחצי חודשים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ארבעה חודשים מיום הפרסום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על מנת שלא יהיו בעיות, אם השרים שמתייעצים איתם לא עושים את העבודה שר התקשורת יגיש בלעדיהם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אז איתי, צריך לכתוב הסדר של פנה ולא השיבו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יוצא ששר התקשורת, שר הבריאות או שר הרווחה לא מגיבים, כן מגיבים, שר התקשורת יגיש לבד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוך כמה זמן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר להשאיר את זה באוויר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> 21 יום? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה שלא נחסם נדרש אישור של ועדת הכלכלה? מה שכן נחסם או מה שלא נחסם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. כתוב שלא יאפשר חסימה. זה בעצם המוקדים שלא ייחסמו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת מה שלא נחסם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שלא נחסם. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני שוב רוצה להזכיר שלספק אין שליטה על כל מספר שנחסם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה קורה אם השר לא מביא תקנות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת שאלה שהעליתי שצריך לדון בה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו צריכים לדון בזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על כן מה שאנחנו מאשרים פה זה מה שלא נחסם, לא מה שכן נחסם. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> יש אחריות ויש יכולת לפקח על זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שנייה רגע. בואו נהיה רגע מה שנקרא באותו עמוד. סעיף קטן (ו) הרישה שלו הוא "על אף האמור בסעיף קטן (ב), ספק מורשה לא יאפשר", כלומר אסור לחסום, "חסימה גורפת של חיוג לספק מורשה אחר". אסור לחסום מספרי טלפון מקוצרים ארציים, אסור לחסום מספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה ואסור לחסום מוקדי חירום וסיוע כפי שנקבעו בתקנות. זה הסעיף. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ומה מגיע לכאן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאסור. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואם הוא לא מגיע? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זאת השאלה, אמרתי, זאת אחת השאלות שצריך לדון בהן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז זה מגלם בעיניי היגיון הפוך. זאת אומרת, בעיניי אם רוצים לחסום גישה למוקדי חירום וסיוע זה צריך לבוא לפה לאישור. לא ההיפך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה משנה את ברירת המחדל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ברור. ברירת המחדל שמוקדי סיוע וחירום שאמורים לתת שירות שהוא חשוב להצלת חיים, לסיוע במניעת אובדנות לא צריך להיחסם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש מיליון עמותות. מה אתה רוצה, אני לא מבין. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז יש כמה הצעות ואתם מכירים אותן. אבל אני חושב שראשית כל ברירת המחדל - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש פה הצעה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רגע, אני כרגע מדבר. אם תרצה אחרי זה תקבל רשות דיבור. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ממי אני צריך לבקש? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מיושב ראש הוועדה. כך זה עובד בכנסת ישראל. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא שמתי לב שביקשת ממנו רשות עכשיו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שברירת המחדל - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא קיבל רשות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שברירת המחדל צריכה להיות הפוכה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא ביקש ממך רשות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני זה הוא ביקש. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל עכשיו הוא לא ביקש. והוא אומר לי לבקש. אתה מבין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הוא מבקש ממך לבקש בשביל שלא תפריע לו. לא בגלל משהו אחר. כן? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו בגן ילדים? אני חושב שברירת המחדל פה צריכה להיות הפוכה. אני חושב שבמידה ורוצים לחסום גישה למספרי חירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר, זה לא הולך. אני אגיד לך למה. כי אי אפשר לדעת כמה עמותות יש. מחר יקומו עמותות חדשות. אז מה שלא חסמת זה אנחנו צריכים את מי אנחנו פותחים, לא מי אנחנו סוגרים. מחר יקימו 100 עמותות, אז מה? אם לא רשמתי בתקנות אז כולם אי אפשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם רוצה שר התקשורת להביא לוועדת הכלכלה, בוא, אתה איש מאוד יעיל שגם מקדיש הרבה מאוד זמן לקידום החוק הזה. אני משוכנע שבמידה והוא יביא תקנות, תביא את זה לפה, נערוך דיון ונאשר את זה או לא נאשר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל ברירת המחדל שאומרת ש-100, 101, 102 וכל קווי הסיוע של העמותות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל זה מספרים מקוצרים. אני אומר, תראה, יש כאן מספרים מקוצרים בכל מקרה אסור לחסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היית דואג שיהיה לכם מספר מקוצר אז אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כאן שלוש קבוצות, אני רק אסביר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שהדין עליהן הוא אותו דין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, רגע, שנייה. הדין הוא אותו דין, אבל שנייה, אני רק רוצה עוד פעם לחדד. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> התשובה היא כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תראה, שנייה. תנו לי בבקשה להסביר ואז תוכלו להגיב. ספק מורשה לא יאשר: אחד, אסור לחסום בכלל מספרי טלפון מקוצרים ארציים בעלי שלוש או ארבע ספרות, שברישיון, בתקנות ההיתר כללי או בהוראת מינהל, דברים שקיימים גם היום בהוראות של משרד התקשורת. חל איסור על חסימתם. כלומר, כל המספרים בעלי שלוש או ארבע ספרות. קטגוריה שנייה היא בעצם חיוג למוקדי חירום וסיוע שיוגדרו בתקנות של שר התקשורת. זו קבוצה שנייה. קבוצה שלישית היא חיוג למספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה. אלה שלוש הקבוצות. הקבוצה השנייה של מוקדי החירום תלויה בתקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אי אפשר לחסום מפלגות לפני בחירות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא תקין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סוכם הדבר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אבל אני שוב אומר, כל עוד - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז להכניס את זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכניס. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שמה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי אפשר לחסום גם מפלגות, לפני בחירות. תלמדו את הדמוקרטיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל באופן גורף אסור. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בתקופת הבחירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אסור לחסום, זה סיכמנו את זה. לא אמרנו תקופה, עכשיו הוספתי, אבל לא אמרנו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אמרנו תקופת בחירות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה בתקופת בחירות? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מה שקבוע בחוק תקופת בחירות, דיברנו על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לצורך העניין החלק השלישי מדבר על מספרי טלפון שהוקצו למדינה ומוסדותיה. אבל המדינה לעיתים, מוסדות, עובדת עם עמותות. ולמעשה מתקשרת איתם באמצעות התקשרויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה משהו אחר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לכן אני מציע שעמותות ללא מטרות רווח שהמדינה התקשרה איתן לצורך אספקת שירותים גם יכללו במסגרת החסימה הזאת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לא מסכימים. לא, לא מסכימים לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה עמדת משרדי הממשלה? אני אומר מאחר והמדינה לעיתים תכופות עובדת, מתקשרת עם עמותות ללא מטרות רווח כדי שהן תספקנה שירותים לציבור, שירותים שהם חיוניים לטובת בריאות הנפש, לטובת רווחה. אני חושב שלא נכון לאפשר חסימה של אותם קווי סיוע כל עוד המדינה התקשרה עם אותם גופים לאספקת שירותים האלה. לא יכול להיות שהמדינה תקצה משאבים כדי לפנות ולהציע סיוע לציבור, מצד שני תאפשר חסימת גישה לאותם שירותים שהמדינה עצמה מימנה את האספקה שלהם. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני לא מכירה את הגופים האלה. אני אשמח לראות את הרשימה שלהם או משהו ואז נוכל לקבל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כל משרדי הממשלה עובדים עם לא מעט גופים, החל מאספקת מזון. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> מסייעים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בוודאי. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> מה, סיוע נפשי? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למשל. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כל עוד יש עמותות שבאותו תחום נותנות את המענה אז לא צריך שיהיה פתוח לכל התחומים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אומר, לצורך העניין המשרד לשוויון חברתי מתקשר עם לא מעט גופים ועמותות שמספקים שירותים של בריאות נפש, של סיוע חירום, של סיוע כאלה ואחרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, אז למה הם לא נותנים להם ארבע ספרות או שלוש ספרות? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי יש קריטריונים מאוד ברורים לאותם שלוש או ארבע ספרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אם הם עובדים איתם, שיתנו להם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין משאבים לכולם כמו משטרת ישראל מכבי אש. אבל הם כן מספיק חשובים שהמדינה החליטה לבוא איתם בהתקשרות ולהבטיח שהשירות הזה יגיע לציבורים הרלוונטיים. לכן אני אומר, אם המדינה מחליטה להתקשר עם אותם גופים וארגונים ראוי לא לחסום מצד שני ביד השנייה את השירותים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה במסגרת התקנות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואם התקנות לא יגיעו לכאן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נשב ונדבר על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שלא נכון לתת שיקול דעת לפוליטיקאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הסיסמאות האלה שאי אפשר לתת לשרים שיקול דעת עליי הם לא מקובלות. מה זה הדבר הזה? פוסלים את השרים מכל דבר ועניין? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה רק תלוי באיזה צד אתה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לא לכל עניין ודבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שרים יכולים להחליט שנפתח מלחמה אבל לא יכולים להחליט שעמותה מסוימת תהיה בפנים או לא בפנים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן. אני מוכרח, שוב, אני מדבר בשם קהילת הלהט"ב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה, אני שומע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 17% מהפניות לקווי החירום של הקהילה הגאה מגיעים מהציבור החרדי. אני לא יודע אם ראית, אבל בשבוע שעבר פורסם דוח על להט"בופוביה. בשנה אחרונה. שנה שכולה הייתה במסגרת הממשלה הזו. הנתונים הם מטלטלים, דוד. יש עלייה של 126%, פי שתיים ואז עוד קצת, בכמות האלימות, מקרים של אלימות פיזית נגד להט"בים במרחב הציבורי בישראל. 17% מהפונים לקווי החירום הם מהציבור החרדי. אתה רוצה, מה שזה יגרום זה ששר התקשורת, שהוא הומופוב מוצהר, הוא לא מסתיר את זה בכלל, יהיה אחראי על היכולת של אותם צעירים לפנות לקווי החירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר לי את זה. אבל אתה יודע, ראש המטה שלו הוא מהקהילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר? גם יושב ראש הכנסת הוא להט"ב וזה לא עוזר כל כך לקהילה הגאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, קודם כל אתם אומרים הומופוב. הומופוב לא שם ראש מטה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא הומופוב. הוא אומר את זה, הוא לא מסתיר את זה בעצמו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אני אומר לך שלא, אחרת הוא לא היה שם אותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אלו עמדותיו. ואני אומר, אני צריך לסמוך על שיקול דעתו של קרעי, כשהחוק לא מספיק ברור. כי לצורך העניין אם הוא לא יביא לפה תקנות מה קורה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לגבי הטענה שהוא הומופוב, אמרתי לך, אדם הומופוב לא שם ראש מטה מהקהילה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא מקבל את הטענה הזאת, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי עמדותיו הן עמדות הומופוביות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שים לב שזה מינוי אישי ראש מטה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הוא מתנגד לאנשים. לא ניכנס לניתוח של עמדותיו החשוכות של שלמה קרעי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה קשור לעניין? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כי אתה נותן פה סמכות לשר התקשורת לקבוע האם קווי חירום ייחסמו או לא. אם הוא הומופוב והוא חושב שאין מקום למצעדי גאווה הוא יחסום, הוא יאפשר חסימה של קווי חירום. שנותנים סיוע מציל חיים לצעירים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני יושב-הראש, כל קווי הסיוע של המדינה הם פתוחים. אז לכן קודם כל אנחנו צריכים לדאוג לקווים של המדינה שהם פתוחים ולכן הם נמצאים פה וזהו. עכשיו, מעבר לכך, אתה רוצה תגישו בקשה שתהיה קודם כל, שיהיה לכם גם עם ארבע ספרות עם הכוכבית. ומעבר לכך, שגם תהיה הסכמה של השרים. אז יכול להיות ששר אחד תגיד עליו ככה, שר אחד תגיד ככה. שרים משתנים, זה לא אותו שר כל הזמן. לכן אני חושב שמה שכתבנו בסופו של דבר, זהו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני נגד לתת לשרים, לאנשים פוליטיים, שיקול דעת בנושאים האלה. אבל אמרתי, אין בעיה, אתם רוצים לעשות את האישור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע, בגלל האמירות האלה גם אין, השר לא יכול לקבוע מדיניות היום בלשכה שלו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נעשה דבר כזה. נראה לי משהו באמצע, נגמור את הסוגייה הזאת. קודם כל יהיו תקנות. התקנות יגידו עם מי אפשר ועם מי אי אפשר. אחרי זה יבואו אלינו. אם השרים השניים, רווחה ובריאות, לא יתנו התייחסות כי זה יכול למנוע משר התקשורת להגיש תקנות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז יראו את חובת ההיוועצות כאילו קוימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כאילו קוימה. אותי לא מעניין שלא יהיה זה. מה שנשים, אם התקנות לא מובאות בזמן, תוך ארבעה חודשים, במקרה כזה אני כן רוצה לקבל את מה שאמר חה"כ יוראי, שהעמותות שהמדינה עובדת איתן הן יהיו פתוחות עד שהתקנות יובאו. רק בשלב הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> דוד, אתה מצד אחד כל יום אנחנו מחזירים אחורה. אנחנו אומרים אנחנו מתקדמים, כל פעם אתה מחזיר אותנו אחורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מחזיר בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל הייתה הסכמה לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה קורה אם אין תקנות? מה קורה? תסביר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה קורה אם הוא לא מביא תקנות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכל חוק שאתה מכניס פה, כל חוק אם אין תקנות יש לך משהו אחר כנגד מה קורה אם אין? אגב, האינטרס שלנו שיהיו תקנות בתוך חודש. הנה, תשמע. האינטרס, קודם סמכת על נציגת משרד המשפטים שאמרה לפרוטוקול את הדברים באמות המידה. תסמוך גם פה שהאינטרס של כולנו וגם של משרד התקשורת להביא את התקנות גם בתוך ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם לא יביאו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על כל דבר אני יכול לשאול אותך ואם לא, אז מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת? לא, אני אסביר לך איפה הבעיה. אני אסביר לך איפה הבעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוא תסביר לי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תירגעו קצת. קודם כל, במקרה הספציפי הזה של העמותות של הלהט"בים אין להם אף עמותה שיש לה ארבע ספרות, אף עמותה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם עמותות עזרה שלנו אין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם לכן אין. אבל אתם לא חוסמים את שלכם. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו רגע. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מה אתה אומר? שיש עמותות עזרה פתוחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שנייה רגע, אין. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש. לא חוסמים את שלנו. לא חוסמים את מה שמתאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין אף עמותה, זאת עובדה, כי היה לנו פה דיון עם משרד התקשורת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן, כן, אני זוכר את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת בגדול אף עמותה שקשורה אליהם לא פתוחה לכיוון הזה. נתחיל מזה. עכשיו אנחנו סומכים על התקנות? על הכיפאק. אם יהיו תקנות אז שרים יצטרכו להחליט איזה עמותות שלהם כן יהיו פתוחות או לא יהיו פתוחות. אבל אם אין התוצאה היא שאין אף עמותה שתהיה פתוחה, אף עמותה. עד שיביאו. ואם ייקח שנה או שנתיים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ואם לא יביאו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתם רוצים? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> עזר מציון פתח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע ברוכי, תהיה קשוב. אם היו עמותות פתוחות לא הייתה עולה שאלה אם יש תקנות או אין תקנות, מתי יביאו. אתה מבין? אבל כיוון שאין, אז אנחנו צריכים להתייחס לסוגייה הזאת מה קורה אם לא עומדים בלוחות הזמנים. והמון פעמים זה קרה במדינה. לקח זמן לעשות תקנות, מה אני יכול לעשות? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר. אני יושב פה שנה בוועדת כלכלה, לא ראיתי את העקביות הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי אין אף עמותה. לא, אם יש פתרון, תקשיב. יש הבדל. אין פתרון. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש את מוקדי המצוקה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין פתרון, זו הבעיה. אם היה פתרון לא היה אכפת לי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> יש מוקדי מצוקה, ער"ן רשמי של המדינה שלא חסום. אז מה אני צריך עכשיו? זה קבוע בחוק. אז עכשיו אני אתן להם את כל העמותות של כל הארגונים - - - << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ברוכי, מה עשית עם הראש, עם היד? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שום דבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אני אסביר לך מה ההיגיון. המדינה לא מספקת את כל השירותים בעצמה. לעיתים היא מתקשרת עם עמותות ללא מטרות רווח על מנת לספקם, שהן יספקו שירותים בשמה. בסדר? ולכן אני אומר, אומר יושב-הראש, במידה ואתם לא תביאו את התקנות, יושב-הראש הציע את זה, קיבל את עמדתי ואני שמח על כך. שבמידה ואתם לא תביאו את התקנות המצב יהיה שגם העמותות שאיתן מתקשרת המדינה לצורך מתן שירותים לאזרחי ישראל יהיו פתוחות. זה הכול. אם אתה מסכים עם זה, אז אחלה. גם אם לא זה אחלה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כל עוד יש מוקדי מצוקה רשמיים של המדינה פתוחים, לא צריכים את כל העמותות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה לעיתים לא מספיק, חה"כ ברוכי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לשיטתך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לשיטת המדינה. הממשלה מתקשרת עם אותם גופים, לא אני. הממשלה, גם הממשלה שלכם, מתקשרת עם לא מעט גופים וארגונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו פתרנו את כל הבעיות למעט בעיה אחת, מה קורה אם התקנות לא מובאות בזמן. אי אפשר להתחמק מזה, כי אין אף עמותה שיש לה ארבע ספרות. אני מאוד מצטער. הנושא הזה, רגע. הנושא הזה שיש עמותות כלליות שמתעסקות במצוקה זה פחות רלוונטי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מו שאמות המידה אמרנו שיהיה מותאם בשים לב לאורח החיים של המבקשים. אז גם פה אותו דבר. גם פה אותו דבר. מוקדי המצוקה אמורים להתאים לאורח החיים של המבקשים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> הם מתאימים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בעיניך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם הם פונים אליהם באופן אקטיבי אז יכול להיות שהם גם מתאימים למי שפונה. אני הסברתי, 17% מהפונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה עם ההצעה שלי? תביאו תקנות בזמן אז אין בעיה. מה אתם רוצים? שיהיה לכם אינטרס להביא את התקנות בזמן. מצידי תביאו אותם אחרי חודש, אין בעיה. אבל אני לא מבין למה אתם נגד זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שואל אותך שאלה, לא קיבלתי עליה תשובה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נתתי לך תשובה, מה לא נתתי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, כמה פעמים שמתם בתקנות. אני גם יושב בוועדות שיש תקנות. אף פעם לא נאמר שאם לא יהיה אז יהיה. אני לא יודע מחר מה יהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. קודם כל, זה לא מדויק. הנה עכשיו בתקנות בחוק הזה של עבירות תעבורה הכנסנו, התייחסנו לעניין מה קורה אם אין תקנות או יש תקנות. כן התייחסנו. אבל זה לא רלוונטי. אמרתי לך מה הסיבה פה. הסיבה פה שאין אף עמותה שקשורה לארגונים הלהט"בים שיש לה ארבע ספרות. אם היה אחד הייתי אומר לך אין בעיה. שלא יהיה, כן יהיה. בכל מקרה זה פתוח. פה אין אף עמותה שפתוחה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קודם כל, ברור שמה שברוכי אומר זה דבר נכון. שהתקנות אמורות להיות בשים לב, כמו שאמרנו באמות המידה. זה ברור. כן איתי? זה ברור שתקנות אמורות להיות אותו דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כרגע לא נקבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע, זה לא אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא אותו דבר? זה בדיוק אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך למה. זה ממש לא אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה בדיוק במקום הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, זה לא אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק במקום הזה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אתה מפחד שהילד שלך יתקשר למוקד סיוע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק במקום הזה. כי גם ילד, גם לצורך העניין ילד חרדי שנזקק לסיוע - - - << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אתה מפחד שהוא יתקשר למוקד סיוע? אתה רוצה שהוא יישאר בלי סיוע? זה האופציות שלך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אני אמרתי? את שמעת אותי דבר כזה? יש מוקדי סיוע גם למגזר. אגב, אני חייב להגיד לך, גם במגזר החרדי יש עובדים סוציאליים, יש פסיכולוגים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פסיכיאטרים. יש עובדי סיוע, יש הכול. את יודעת את זה? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בוודאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נראה לי שאת יודעת את זה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני יודעת את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אה, תודה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> תאמין לי שאני יודעת את זה היטב. יש לי גם קרובי משפחה ששייכים למגזר שלך, תתפלא. ואפילו קרובים מאוד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תתפלאי לשמוע שיש לי קרובי משפחה שגם לא דתיים וזה בסדר גמור ואנחנו חיים ביחד. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אז יפה. אז למה אתה מניח שאני לא יודעת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כי את אומרת. כי ההסתכלות שלך להגיד לי מה אתה רוצה? שהילד שלך, אם הוא צריך סיוע. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, ממש לא. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני אסביר לך למה. כי היתרון של העמותות האלה זה שהילד יכול לפנות ולא להזדהות. ואילו עובד סוציאלי חרדי שנמצא בקהילה מכיר אותו. אז הרבה פעמים העמותות האלה מצילות ילדים כי הן מאפשרות פנייה אנונימית. ולפעמים דווקא בן אדם צריך לפנות למי שהוא לא מהקהילה שלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה אצלך ילד, אגב? מה זה אצלך ילד? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> ילד זה בכל גיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז קודם כל אנחנו מסכימים למה שאני כל הזמן אומר ועכשיו סוף סוף אני שומע גם הסכמה שילד אצלך זה בכל גיל. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> יש לנו הסכמה, תאמין לי, שלכל אחד מגיעה הצלה, זאת ההסכמה שלנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז אני אגיד לכם מה שכל פעם אתם אומרים לי – שאחד מעל גיל 18 יכול גם להסתדר בצורה אחרת. אז שילך, ייקח טלפון קווי בבית ויעשה את זה. בשביל פעם ראשונה שייקח טלפון מחבר שלו, שהוא כבר נמצא. יכול להיות שהוא כבר הגיע לאיזה שהוא סיוע ויחזרו אליו לטלפון שלו. הרי אף אחד לא יחסום את השיחה חזרה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא הבנתי. הוא צריך להתאמץ להשיג טלפון של סיוע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא צריך להתאמץ, כי יש לו מספיק סיוע. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל אין לו סיוע אנונימי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל יש מענים של הממשלה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני צריכה לספר לך שיש בעיות שאי אפשר לחשוף אותן בתוך הקהילה? אני צריכה לספר לך על זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את רוצה להגיד לי שמשרד הרווחה לא מעמיד מוקדי סיוע בשביל המקרים האלה? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא, לא. התשובה היא לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא נכון. לא נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> אחד ממוקדי הסיוע שהרווחה מציעה זה קו הקשב של האגודה. זאת ההתקשרות עליה יוראי מדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אנחנו מציעים יש מוקדי סיוע שהם של המדינה עצמה, של משרד הרווחה. כמו למשל, כמו למשל מעון לנשים מוכות. היה איזה ויכוח אם יש שם מקלט לנשים מוכות, אם אפשר להתקשר או לא. כן אפשר. והוכחנו את זה פה בוועדה. לכן אני אומר לך שיש סיוע. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> הסיוע שאתם מדברים עליו - - - טיפולי המרה. ואנחנו לא מוכנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל זה הכוכבית של ארבע ספרות. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> זה המענה היחיד לאנשים במגזר החרדי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, זה הכוכבית של ארבע ספרות של אותו סיוע שהגיע ומשם יפנו אותו לאן שצריך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב רבותיי. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> אפשר שאלת הבהרה רק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי אפשר. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> לא טענה, אני רק רוצה להבין משהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי אפשר. אתם דיברתם לא בזכות הדיבור, דיברתם. אני רוצה רגע להגיד דבר אחד. זה דבר שצריך לפתור אותו. אי אפשר לסמוך פה אם השר יגיש או לא יגיש, כשאין פתרון באופק שאף עמותה אין לה ארבע ספרות. אתם טוענים שהעמותות הרגילות שמתעסקות במצוקה הן יכולות לפתור את הבעיה. מה שאני מבקש, בעניין הזה, אתה טוען שיש עמותות שיש להן הסכמים עם המדינה – תביא בבקשה את הנתון הזה למשרד המשפטים או למשרד התקשורת, שאני אדע על מה מדובר. יכול להיות שאם יש הרבה לא נפתח את כולם במקרה כזה, נפתח שתיים עיקריות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה שתיים נפתח? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. רק לתקופה שאין תקנות. תביאו את התקנות מהר. אני לא מבין למה אתם מתנגדים. אתם טוענים שאין בעיה להביא את התקנות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני בעד להביא תקנות. זה לא השר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה שאני אומר, זה מבוטל. אם יש תקנות אז אין בעיה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל אתה מסכים שתקנות יהיו לפי מה שאמר ברוכי, בשים לב? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, זה לא מתאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> באותה מידה . << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האמת שלא מתאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא? זה מה שצריך להיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אה, בשים לב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה אתה רוצה? בתקנות לעקוף את הכול? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא, זה לא קשור. כי לפעמים דווקא ילדים פונים למוקדי סיוע שהכי רחוק מהם. זה בדיוק העניין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומחר עמותת סיוע תפתח לך קו תוכן. הרי אנחנו יודעים מה עושים, נו באמת. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מה? באמת? קו תוכן יהיה קו סיוע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על שם, כן. ישתמשו בזה לרעה. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אז בגלל זה לא יהיה סיוע? אדוני, החוק לא יעניק סיוע כי אתה מפחד ממוקדי תוכן? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כנראה לא הבנת מה שאני אומר. קו הסיוע, אותו קו תוכן ישתמש בזה בשביל להשתלט על הקו הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ינון, קו סיוע הוא קו שמקבל שיחות, לא מוציא אותן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אגב, לא במצב שלך. יש גופים מסחריים שיעשו את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קו סיוע זה קו שמקבל שיחות, לא מוציא שיחות. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בסדר, אבל החוק לא יכול לפעול לפי עבריינים. החוק צריך לפעול פי שומרי החוק. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> קו תוכן מקבל שיחות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> קו סיוע זה קו שמקבל שיחות, לא מוציא אותן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. אי אפשר לשים בתקנות "בהתאם לאופי" כי אז זה אומר שלא יהיה בכלל. זה ברור לגמרי. חבר'ה, אל תשימו לנו מכשול. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> למה באמות מידה כן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, שם זה שונה. כי זה מתייחס אליכם. פה זה מתייחס למישהו אחר. אתם צריכים להבין את זה. אל תשימו מכשול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה למישהו אחר? לכולם זה משתמש, למשתמשי הקווים. מה אתה אומר לי מישהו אחר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שנשאר לנו פה, בואו נתקדם. מה קורה אם אין תקנות במועד. מה שאמרתי זה בהסכמה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה הסכמה, של מי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מה שאמרתי בסוף, שצריך תקנות וצריך זה וצריך זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מועד להבאת התקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, ארבעה חודשים וזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וגם הוראה לעניין חובת ההיוועצות וחסימת, איסור לחסום מפלגות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן. אמרנו את זה, בוודאי. זה הוסכם הדבר הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> טוב. אז אני עובר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה סוכם לגבי עמותות שיש להן התקשרות עם המדינה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרנו, תביא לנו את הנתונים ונדבר. אולי אין כאלה בכלל? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> יש, יש. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא רבים, אבל יש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם נותנים להם 150,000 שקלים לשנה אז זה לא נחשב עמותה שיש לה התקשרות. אבל תביא את הנתון. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ככה. יש הבדל. יש את העמותה הזאת של מצב נפשי לא טוב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ער"ן. שהקו שלה פתוח. היא מטפלת בכולם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, שהקו שלה פתוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אביא את הנתון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביא את הנתון הזה ונראה, נבחן את זה. זה דבר שצריך לפתור אותו. הפתרון בידיכם. תביאו מהר את התקנות אז אין בעיה. הם יודעים ללחוץ על שר התקשורת, הכול בסדר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אז אולי נסמיך את ינון אזולאי להביא תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בחוק מותר לי לעשות כל דבר, דרך אגב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז אני בעד שבמידה ולא יביאו את התקנות הכול פתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יכול להתנגד, אני יכול לאשר. להצביע ונגמר הסיפור. אחר כך יביאו בג"ץ. מה, יושב-הראש השתגע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהיעדרות היועץ המשפטי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כדי לתמרץ את השר להביא תקנות צריך להגיד שבמידה והתקנות לא מובאות הכול פתוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, הכול לא יהיה פתוח. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז שיביא תקנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם צריכים להבין, גם אתם לא בסדר פה. כי אתם אין לכם, לא עמדתם בשום קריטריון שקשור למשרד התקשורת שיאשר להם ארבע ספרות. זה מעורר אצלי תרעומת שאתם מדברים הרבה אבל תכלס לא עושים. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> לא, אנחנו עובדים על זה. תהליך לוקח זמן. זה צריך להיות 24/7, להתקשר לכונן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם לא מתאימים לארבע ספרות, כנראה אתם לא כאלה - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא מצילי חיים. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> איך קו שפונה לאוכלוסייה החרדית יעבוד בשבת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מדבר על קו רגיל, לא שפונה לאוכלוסייה החרדית. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> לא, אני מדברת על חברות דתיות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> דווקא המוקדים שלנו עובדים גם בשבת. עזר מציון ובית חם עובדים גם בשבתות. כנראה שמי שמציל חיים אז מותר להם לעבוד גם בשבת. << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> המתנדבים עונים וזה תקציבים זעומים וכרגע אנחנו לא יכולים לעבוד 24/7. אנחנו עובדים על זה, על איחוד הקווים כדי שיעמדו בתקנות, במידה ולא נצליח פה בחוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מדובר בעמותות אזרחיות, לא בגופי מדינה, דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא עומדים בתנאים הבסיסיים ואתם באים בטענות? << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> התנאים הפשוטים דורשים הרבה משאבים. אנחנו לא גופי מדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, מה לעשות? מה אני יכול לעשות? << אורח >> אמרי זגורי: << אורח >> מה לעשות? אבל הם כן מצילי חיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי יש לכם 100 עמותות. קחו אחד, תנו לה את המשאבים ושהיא תעשה את העבודה. אבל כל אחד רוצה להיות בעל הבית. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> לא, אז יש ארבע שקיבלו גם התקשרות עם המדינה. כי המדינה הבינה שהשירות שהן מעניקות הוא חשוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, לכן אני אומר, כן. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אין הרבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אז המדינה לא יכולה לתת ארבע ספרות? אם המדינה חושבת, אם המדינה סבורה שהשירות הזה הוא חיוני. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני אתן לך דוגמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והעמותות לא נותנות מענה, אז שייתנו להם ארבע ספרות. בניגוד לקריטריונים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> דוד, אחד מהקריטריונים של ארבע ספרות זה שהם עובדים 24/7. << אורח >> קריאה: << אורח >> 24/6. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> על הכיפאק. אז אני אומר, יש עמותות דתיות של להט"בים שפונות לציבור הדתי. הן לא עובדות 24/7. הן גם לא עובדות 24/6. יש שעות מסוימות. כי המשאבים הם מצומצמים וזה בסדר גמור. ופונים ופונות אליהם המוני אנשים, 17% מהפונים הם מהציבור החרדי. לחסום את הגישה לאלפי צעירים וצעירות מהמגזר החרדי בלי סיבה מוצדקת זה ממש סכנת נפשות. ואני לא מצליח למה אתם לא מבינים את זה, כי זה הציבור שלכם. כמו שזה הציבור שלי, כמו שזה הציבור של כל אזרחי ישראל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא מתערב לך בציבור שלך, אתה מבין בו. אל תתערב בציבור שלי, אני מבין בו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מייצג חלק מהציבור שלך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אתה לא מייצג חלק. אמרתי לך שאתה לא מייצג חלק מהציבור שלי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני כן. יש לי חדשות בשבילך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> טוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 17% מהפונים לקווי הסיוע הלהט"בים הם חרדים. הם חרדים להט"בים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני לא אכנס איתך בדיוק להבין מה זה חרדי. יכול להיות שבכלל אתה גם לא תגיע למצב של אחוז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בן אדם מתקשר אנונימי ואומר אני חרדי ואז אתה רושם אותו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו תשאל אותו מה זה חרדי גם. אתה שואל מה זה אצלך חרדי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה יותר מהממוצע הארצי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> נכון, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> יש מצוקה גדולה יותר, כי הארון הוא כפול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> והוא מתקשר מהטלפון? << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> מהטלפון החסום. אתה רואה? זה לא מפריע הטלפון הכשר. 17% מהפונים שלהם מצליחים להתקשר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אז שער לעצמך כמה הנתונים הם חמורים עוד יותר, של אנשים שלא יכולים לפנות לקווי הסיוע והחירום. חייבים למצוא לזה פתרון, דוד. זה לא יעבור אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה לא יעבור? זה יעבור. יכול להיות שתגישו הסתייגות, הכול בסדר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אסור שזה יעבור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר, לדעתך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הלאה. בישיבה הבאה אנחנו נסגור את זה. כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני עובר לפסקה (3). היא פסקה חדשה. (3) חסימה של קבלת שיחות ממערכת חיוג אוטומטי כהגדרתה בסעיף 30א(א), שבוצעו ממספרי טלפון כאמור בפסקה (2); ספק מורשה שמצא כי נחסמה קבלת שיחות כאמור או שהדבר הובא לידיעתו, יפעל להסרת החסימה ללא דיחוי ולא יאוחר מיום עסקים אחד מיום שמצא זאת או מיום שהדבר הובא לידיעתו; אני אסביר בקצרה. למעשה בעצם קבענו שניתן יהיה לחסום קבלת שיחות שבוצעו ממערכת חיוג אוטומטית, אז כמובן שאם הגופים שאסור לחסום אותם לפי פסקה (2) שעכשיו הקראתי עושים שימוש במערכות האלה, כמובן שאסור לחסום גם את קבלת השיחות האלה. כי אחרת בעצם אנחנו מרוקנים מתוכן את איסור החסימה. יש הערות לגבי זה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, אין. אם אף אחד לא הצביע אז אין. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> יש פה בעיה עם הסעיף הזה, כי יכול להיות עירוב שימושים בקבלת שיחות. צריך להגדיר שזה שיות שיתקבלו מקווים ייעודיים שנותנים שירות רק לאלה בסעיף (2). לא שילך איזה שהוא גורם מסחרי ויוסיף איזה שהוא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> על פסקה (3)? << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> כן, כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מתכוון שמה? שאם המדינה, אנחנו מדברים על מספרי טלפון מקוצרים או מספרי טלפון של המוקדים האלה שהוגדרו בתקנות או מספרי טלפון של המדינה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה כל הצינתוקים עכשיו. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> נכון. אז מספיק שגורם אחד פונה לימות המשיח, מבקש ממנו בוא תפרסם עבורי, קח מספר זה וזה – אתה לא יכול לחסום את השיחות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הבנתי את ההערה. אני שוב חוזר ואומר, אנחנו מדברים על מספרי טלפון שמנויים בפסקה (2). << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. ואיך הסיטואציה שתיארת מתיישבת מול זה? << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> אני מקבל. זה צריך להיות מהמספר הזה, אוקיי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> טוב. אני עובר עכשיו לסעיף קטן (ז) פסקה (2). בעמוד 9. (ז) (2) ציינו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם לפי סעיף קטן (א) תאגיד מסוים שקובע הגבלות או חסימות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יקבע ספק מורשה הוראות בהסכם ההתקשרות לעניין ההגבלות או החסימות, ובכלל זה שינוי בהן, הסרתן או מניעת הסרתן, אלא בהתאם לקביעת אותו תאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, נקבעו בהסכם ההתקשרות בין ספק מורשה ובין מנוי או קבוצת מנויים הגבלות או חסימות בהתאם לקביעת תאגיד מסוים שציין המנוי בבקשתו וציין המנוי בבקשתו כי הוא מסכים לכך שהוא לא יוכל לשנות את זהות התאגיד המסוים שציין כאמור, לא יערוך הספק המורשה שינוי באותן הגבלות או חסימות ולא יבטלן, אלא בהתאם לקביעתו של אותו תאגיד או בהסכמתו, ובכלל זה אף לבקשת המנוי. אז זו פסקה שנדונה. שילבתי כאן את ההחלטה של הוועדה מ-6 בפברואר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו לא מסכימים לדרישה הזאת שהמנוי צריך לציין שהוא מסכים שלא יוכל לעבור לוועדה אחרת. אחרת זה מעקר את כל הסיכומים שהיו עד עכשיו שהוא לא יכול לעבור עם המספר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> למה? הוא מסכים שהוא לא יכול לעבור. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שלא תהיה דרישה להסכמה מפורשת, שהוא לא יכול לעבור לוועדה אחרת. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא כבר אמר שהוא מבקש. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא צריך לבקש באופן מפורש שהוא מסכים לכך שהוא לא יוכל לפנות, לעזוב את התאגיד. כי אחרת זה מיתר את כל הסיכומים שהגיעו בוועדה עד עכשיו. זה שהוא מסכים מראש בכניסה שלו בהסכמה מפורשת ברגע שהתאגיד הזה מכניס אליו, מספיק. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אני רק אציין, בחלק מההסכמים לא כתוב היום שהוא מסכים, הוא ממנה ועדה מסוימת. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לגבי הוראת המעבר נדבר. לגבי מתחולת החוק הוא יצטרך להסכים. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> הוא יצטרך להסכים במפורש. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> דיברנו. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> שאי אפשר להחליף את הוועדה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא. רק את ההגבלות שהוא נכנס לוועדה הספציפית הזאת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> התאגיד הזה צריך להיות מפוקח? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הוא מפוקח אצל רשם העמותות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא, הוא מפוקח על רשם העמותות שהוא לא גונב כסף. הוא לא מפוקח על הכללים שלו. הוא לא מפוקח בנושא הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה רוצה רק להסביר עוד פעם למה אתם מתנגדים לתוספת? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> דיברנו על זה שצריך הסכמה מפורשת מהיום והלאה. בן אדם שקונה קו שהוא מסכים להגבלות של תאגיד מסוים. אז הוא נשאר שם. הקו הזה יישאר שם. הוא לא צריך להסכים גם לזה שהוא לא יוכל לעבור לוועדה. ודיברנו על זה שאם הוא עובר לוועדה הוא צריך להשאיר את הקו פה והוא לא יכול לקחת אותו למקום אחר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> בעצם דובר פה שהוא לא יכול לעבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את זה אתם לא רוצים? תבטל את זה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש פה נקודה מאוד חשובה בסעיף הזה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רגע, אנחנו רוצים לבדוק את המשמעות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> היא משמעות מאוד חמורה לכל העניין של החופש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא תחליף אותי דקה. (היו"ר אליהו ברוכי) << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> יושב-הראש, אפשר חמש דקות הפסקה ללבן את הנקודה הזאת? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, אנחנו מכירים את הראש. את רוצה חמש דקות בדיוק שהוא עכשיו? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, אני מבקשת מיושב הראש הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חמש דקות הפסקה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:54 ונתחדשה בשעה 11:59.) << הפסקה >> (היו"ר דוד ביטן) << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> שיהיה ברור שספקי התקשורת לא יוכלו להיות אחראים או בשליטה על מה שקורה לפי החלטת התאגיד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אמרנו שזה לא סיימנו את זה. עכשיו אתה חוזר בך? << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> לא, אתה אמרת שאפשר לחזור מהתיקון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אמרתי, אבל אחר כך הוא ביקש שיהיה דיון נוסף לעניין הזה ושאני לא אבטל את זה. אז עכשיו אתם, לא יודעים מה יהיה, אז בשביל מה אתם מעירים הערות על זה? בעניין הזה. אני מבחינתי אין לי בעיה לבטל. אבל משרד המשפטים רוצים לחשוב יחד איתם. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> נבדוק ונדבר על זה עוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז מה אתם רוצים? הבעיה שלכם היא לא איתי. ביקשו דיון נוסף, אז אני מבטל את מה שאמרתי לך שאנחנו מבטלים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז בינתיים לא יימחק. זה לא אומר שאתה לא צודק או כן צודק. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש פה שאלה אבל. האם התאגיד הזה, שהוא בעצם קובע את הכול וחברת התקשורת לא יכולה לפתוח את הפה בכלל. האם התאגיד הזה הוא יש לו, הוא מפוקח מצד משרד התקשורת? מי מפקח עליו שבעצם החברות לא יכולות לעשות שום דבר. זה מה שכתוב. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> משרד התקשורת לא מפקח על התאגיד, הוא מפקח רק על ספק מורשה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל פה הספק מורשה אומר בחוק אסור לי לעשות שום דבר, רק התאגיד קובע. זה בדיוק מה שכתוב פה בסעיף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כפי שהמנוי ביקש. אני אומר, אנחנו מדברים על מצב שבו מנוי ביקש. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל מה הוא ביקש? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שנייה. אתה לא מסוגל לתת לי להשלים משפט. אתה שם לב? מדובר על מצב שבו מנוי ביקש הגבלות או חסימות לפי קביעה של תאגיד מסוים שהוא מציין בבקשה שלו. נכון? עכשיו השאלה האם הספק המורשה יכול על דעת עצמו, בניגוד לבקשת המנוי, לעשות שינוי בהגבלות או בחסימות. זאת השאלה. האם נותנים לחברות התקשורת בעצם את החופש לעשות שינוי בחסימות, בניגוד למה שהמנוי ביקש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל הרעיון הוא שאם המנוי מבקש משהו, חברת תקשורת מסכימה, אז היא מסכימה. אם היא לא רוצה, שתבטל לו את המנוי. תנתק אותו. תחליט. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> האם אפשר להגדיר שאותו תאגיד לא יכול לשנות את התנאים שלו באמצע? כי בעצם מה שקורה היום לדוגמה בכל ה-16 שנים שהייתה עמותה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, המהות של החוק שלא. זה המהות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> התאגיד לא יכול לשנות את התנאים שלו באמצע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. זה המהות של העניין. אם הוא חתם שהוא משאיר את המספר לקומה הזאת, נגמר. זה המהות של העניין. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כן, אני מבין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> על זה בעצם. זה מה שקריב טוען כל הזמן. אתם כל הזמן חוזרים לאותה טענה. זה העניין, זה הכול. אם בית המשפט יגיד שלא, אז כל הדבר הזה יבוטל. אני לא יודע מה יהיה, אבל זה המצב. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> דווקא בגלל שהלקוח נותן פה הוראה בלתי חוזרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חבר'ה, אנחנו לא חוזרים לדיון שהיה בהתחלה. אי אפשר לחזור כל פעם, בגלל הסעיפים, לדיונים שכבר אנחנו סגרנו את העניין. אפילו קריב אמר אוקיי, אני לא נכנס לזה יותר, אני טוען במקום אחר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> התאגיד יוכל לשנות את מטרות התאגיד באמצע? תוך כדי ריצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, יש עוד משהו? אני חושב שהבהרתי את עצמי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה מה שקורה היום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן (ז)(3) עוד לא הגענו אליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבהרתי את עצמי בעניין הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בינתיים אני מבין שהתוספת לא נמחקת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי אתם רוצים? בישיבה אתם תשבו על זה? תשבו על זה ותגידו לי מה. בסדר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אגיד שתוכננה ב-25 ביוני ישיבה שנועדה להצבעות. אז הוועדה צריכה לסיים את ההחלטות שלה לפני, מספיק זמן לפני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפני, בוודאי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי אמור להתפרסם נוסח שכולל את כל ההחלטות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, היא לא תסתיים ב-25. היא תסתיים לפני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה מה שאני אומר, כדי שאני אוכל לפרסם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקסימום עד ה-19. זהו, זה המצב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. כי אנחנו צריכים לפרסם מבעוד מועד נוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי אתם חושבים שאנחנו באיזה דיון, אנחנו לא בדיון היפותטי. אנחנו צריכים לסיים את התהליך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חייבים לקבל החלטות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל טיפלנו ברוב הדברים. נשאר לנו בעיות קטנות. תשתדלו לגמור. גם אתם צריכים לדעת להתפשר. כן. בינתיים אתם לא יודעים להתפשר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> בינתיים אנחנו כל הזמן מתפשרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אתם לא יודעים להתפשר. באמת אבל. אתם לא מסתכלים על המכלול. במכלול אתם לא מסתכלים איפה הלכו לקראתכם, איפה לא הלכו לקראתכם. ואתם פתאום נתפסים באיזה משהו קטן ואתם מתעקשים עליו, כי כל השאר כבר אצלכם בכיס. זה לא הולך ככה. יש דברים שהם צודקים ובדברים שהם צודקים אתם צריכים להתפשר. זה הכול. זה המצב. אוקיי? אתם לא לבד בעניין הזה. אתם קמים בבוקר ומחליטים מה שאתם רוצים. אם אתם רוצים אזולאי ימשוך את החוק ותמשיכו במצב ברגיל, בלי חוק, ונראה מה יהיה. זה הכול. אתם לא יכולים גם לבקש חוק שיסדיר לכם את העניין וגם להתנגד לכל דבר קטן שלא מתאים לכם עד הסוף. זה לא הולך ככה. אמרתי את זה לעו"ד רימון בהתחלה. כבר על ההתחלה. נכון? חטף ממני צעקה. אבל זה לא המצב. אתם צריכים להבין שאתם חלק מהעניין ואתם צריכים לעשות את זה גם כן. היה לי את חוק ההדחה. אתם זוכרים את חוק ההדחה? אמרו לי זה לא עובר בג"ץ. עשיתי מספר תיקונים בהסתייגויות וזה, וזה עבר בג"ץ. צריך גם לחשוב על הדברים האלה. אי אפשר לעבוד בחלל ריק ולהגיד דפקו אותי, אכלו לי, שתו לי. צריך לטפל בבעיות מראש. זה אני אומר לכם. מצד שני, אני אומר לכם, לממשלה. מדובר בהרבה מאוד תושבים שרוצים לחיות בדרך מסוימת ואתם לא יכולים לכפות את דעתכם מתוך שיקולים של הגנה על הפרטיות וכל מיני דברים כאלה. זה מה שהם רוצים, ריבונו של עולם. מה אתם רוצים מהם? מה, אתם רוצים לחנך אותם דרך הפלאפון? דרך המספר של הפלאפון או דרך זה? גם אתם צריכים ללכת לקראת. כל הרעיון של ניהול חברה זה פשרות. אי אפשר לעמוד כל אחד על דעותיו בעניין הזה. צריך להתפשר בדרך מסוימת ולהמשיך הלאה. לא ראיתי את משרד התקשורת והמשפטים מטפל, יש חצי מיליון קומה. עשיתם משהו? אפילו יותר. עשיתם משהו? מנעתם, עשיתם? אמרתם להם ככה? פתאום עכשיו כולם נהיו אריות. זה לא הולך בצורה כזאת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מה שרוצים זה להסדיר חוקית. מ << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ישהו נתן לך אפשרות לדבר? עזוב, נו. אני מדבר אליהם אז אתה קופץ ישר. אני אומר לכם, אתם צריכים לדעת להתפשר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> עוד מעט אנחנו נתחיל לבקש ממנו רשות דיבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה, אף אחד לא רוצה להמשיך בבג"ץ. זה לא המטרה של המדינה אם מפסידים או לא מפסידים בג"ץ. המטרה של המדינה זה לנהל את החיים החברתיים במדינת ישראל באופן ראוי. זה הכול. כל אחד מסתכל מה הבג"ץ יגיד ונראה ככה. לא, זה לא כיסוי, זה צריך לסיים את העניין הזה. אתם יכולים להתעלם מזה שיש חרדים שכן פונים לעמותות מצוקה כאלה ואחרות? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> חס וחלילה. אבל יש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו נחסום את הכול. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל יש עמותות כאלה. יש עמותות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תאמין לי שהוא ימצא דרך לפנות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרבה מאוד אנשים יש להם פלאפון רגיל. גם מחזיקים אצלכם וגם פלאפון רגיל. אתם יודעים את זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מצוין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה הסיפור? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל יש גם עמותות שנותנות ייעוץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אין בעיה. אנחנו נברר את זה עם המשרד, אם זה נותן פתרון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסעיף הבא סעיף קטן (ז)(3). גם כאן הוספנו תיקונים בעקבות החלטות הוועדה והערות משרדי האוצר, התקשורת ורשות התחרות. אני אקרא ואני אסביר. (ז) (3) לעניין התקשרות הכוללת הגבלה על ניידות מספרים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(4) – בוטלה ההתקשרות לפי כל דין או ביקש המנוי שלא יחולו לגבי שירות הבזק שרכש הגבלה או חסימה לפי סעיף קטן (ב) (בפסקה זו – התקשרות שבוטלה), יחולו הוראות אלה: כלומר בעצם מה קורה אם ההתקשרות של המנוי עם הספק בוטלה. התקשרות שיש בהגבלות וחסימות על שירות הבזק. (א) לא יקצה ספק מורשה את מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור למנוי אחר, אלא בתום 6 חודשים מיום ביטול ההתקשרות; (ב) במהלך 6 החודשים כאמור או במהלך תקופה קצרה יותר, כפי שביקש המנוי, ישמיע הספק המורשה שההתקשרות עמו בוטלה הודעה קולית למתקשרים למספר הטלפון שהוקצה למנוי במסגרת ההתקשרות שבוטלה, שבה ייאמר כי המנוי החליף את מספר הטלפון שלו וכן יצוין מספר הטלפון החדש של המנוי כאמור; בקשה כאמור תוגש על ידי המנוי שההתקשרות עמו בוטלה או על ידי מי מטעמו לרבות ספק מורשה; אני מוסיף כאן "אלא אם כן ביקש המנוי שלא ייעשה כן". כלומר אנחנו כן שומרים על זכותו להגיד שהוא לא, הוא מבקש שלא. (ג) בעת ביטול ההתקשרות יידע הספק המורשה שההתקשרות עמו בוטלה את המנוי שביטל את ההתקשרות בדבר אפשרות המנוי לבקש מהספק להשמיע הודעה קולית כאמור בפסקת משנה (ב); (ד) לאחר תום התקופה כאמור בפסקת משנה (א), לא יאפשר ספק מורשה הקצאה של מספר הטלפון שהוקצה למנוי כאמור, אלא במסגרת סל השירותים הייעודי שלגביו הקצה הספק המורשה את טווח מספרי הטלפון לפי סעיף קטן (ב)(4)(א). אז כמו שאמרתי, יש כאן התייחסות למצב שבו התקשרות בוטלה. במצב הזה בעצם נותנים איזה שהיא שהות לספק המורשה. כלומר, הוא לא מקצה את מספר הטלפון למנוי אחר. בתקופה הזאת אמור הספק המורשה להשמיע למי שמתקשר למספר הטלפון הזה איזה שהיא הודעה קולית שבעצם אומרת שהמנוי החליף את מספר הטלפון ומה המספר החדש. כמובן אלא אם כן המנוי ביקש שהדבר לא ייעשה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> למה לא עקוב אחריי? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כרגע לא נמצא כאן בנוסח. ובפסקת משנה (ד) כן מובהר שמספר הטלפון נשאר בקומה הכשרה. כלומר לא מקצים אותו בעצם מחוץ לקומה הכשרה. הספק המורשה לא יקצה את אותו מספר טלפון, אלא במסגרת אותו סל שירותים ייעודי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אחרי סעיף קטן (ב) אני מציע שיהיה כתוב בכלל זה גם במקרה שיבואו איתן שהוא לא ביקש בקשה מפורשת. שלא יהיה איזה מנוי שפה יפרוץ לנו את כל הקומה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא הבנתי, עוד פעם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר מה שאתה אומר שבעצם בוטלה התקשרות לפי כל דין או ביקש המנוי שלא יחול לגבי שירות הבזק שרכש הגבלה או חסימה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בשל טענה לפיה לא ביקש בקשה מפורשת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> טענה שלו, של המנוי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר אם המנוי אומר אני למשל לא ביקשתי בכלל בקשה מפורשת או לא הסכמתי בכלל. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן. אז גם במקרה כזה שיהיה ברור. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הקומה היום שייכת לשני תאגידים, זו המציאות. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא אומר לא ביקשתי או כן ביקשתי. שלא יהיה מצב פה שאחד יפרוץ לנו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל אם הוא לא ביקש, אם הוא ביקש שיגידו לו שהוא ביקש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אז פשוט נותנים לו נסיגה. אני אומר, גם אם לא היינו כותבים את זה, המצב הוא בעצם שהמנוי יכול להיות שהוא התחרט. הוא אומר בעצם אני לא התכוונתי לכאלה הגבלות או חסימות או לא התכוונתי בכלל להגבלות וחסימות. אז אנחנו נותנים לו אפשרות לחזור בו בכפוף לכל התנאים האלה שפיטרנו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל הוא ציין מראש שהוא לא יכול לעבור לתאגיד אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זאת אומרת ההגבלות האלה, בסעיף (2) אמרנו פה "וציין המנוי בבקשתו כי הוא מסכים לכך שהוא לא יוכל לשנות את זהות התאגיד המסוים שציין כאמור". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו לא חוזרים לפסקה (2). << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה נוגע לפה. הנקודה היא שבעצם כל ההגבלות האלה הן חלות כאשר החתמת את הלקוח בצורה מפורשת שהוא לא יכול לעבור למקום אחר. אז תבטל לו את ההתקשרות ותגיד אתה שייך לתאגיד מסוים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. יכול להיות שהוא אומר שמעו, אני ביקשתי. הבקשה שלי לא הייתה מספיק מסוימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חזר בו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני בעצם לא התכוונתי לכזה היקף של הגבלות וחסימות. אנחנו נותנים לו אפשרות לחזור בו. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אבל אז הוא מאבד את המנוי. הוא מאבד את המספר ברגע שהוא אומר אני לא חתמתי על ההגבלות האלה מעולם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זו המהות של החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה המהות של הקומה הכשרה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> חשוב לדעת שהיום זה לא המצב אבל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה כל המהות. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> לא. יש עניין שלקוח אומר אני הסכמתי ואני היום מתחרט בדיעבד ואני לא רוצה יותר. ואז אומרים הפסדת את המספר. ויש לקוח שאומר מעולם לא חתמתי על זה. תראו לי שחתמתי. אנחנו קבענו פה כמה וכמה הוראות בדבר תיעוד ההסכמות של הלקוח. למה שאנחנו פתאום נעביר את הכוח תאגיד הקובע מגבלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כיוון שברגע שאתה פורץ אחד כזה, זה המהות. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> איך אתה יכול לקחת לו את המספר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. נגיד שהייתה טעות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ברגע שאתה פורץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רק רגע אזולאי. בוא נגיד הייתה טעות. רבותיי, יש טעות, מתוך 100,000 איש אחד לא זה. אז מה, הוא יכול לבטל את הכול? הרי כולם זה. זה נראה לך? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל למה זה מבטל? מה, אני לא מבין. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אם אותו אחד מסתובב עם אותו מספר מ-2010 ולא שאלו אותו. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> אז הוא לא ידע? << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> לא ידע. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> איך הוא לא ידע? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מבין לאן הוא רוצה ללכת? על 2010. אתה מבין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקשיב טוב. יש חזקה שאם הוא הצטרף לקומה וחי שם 10 שנים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הוא לא חתם שהוא לא יכול לעבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שהוא הסכים. גם זה יש חזקה בהתנהגות. אתה יודע, קיים. אבל אני אומר אוקיי, אז שכחו לעשות לו את החתימה וזה. אז מה? אז הוא יבטל את כל הקומה? אני חושב שזו הערה נכונה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש פה נקודה שהרבה יותר, זה לא שמישהו שכח. בכל ההסכמים של כל החברות, הבאתי את זה לכולם פה, לא הסמיכו שום עמותה. כאן ההגבלות מדברים על מצב תיאורטי שלא קיים היום, שכאשר הלקוח חתם שהוא לא יכול לעבור לתאגיד אחר. וזה לא קיים היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עד כאן. אני מקבל את ההערה שלו וזה נשמע לי הגיוני. אין שום בעיה. ואי אפשר לתת לאחד להרוס את כל ה-100,000. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, הוא ביקש. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אנחנו העברנו פה כמה וכמה הוראות בדבר התיעוד והחשיבות לבקש בקשה מפורשת. ועכשיו אומרים אם לא התבקשה בקשה מפורשת אין לזה מחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לזה מחיר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה אתה רוצה, לחזור ל-2010? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה אתה רוצה? לא הבנתי. נגיד 10 שנים הוא בתוך הקומה. בסוף הוא יבוא ויגיד אני אף אחד לא החתים אותי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז הוא לא ידע? אז מה הוא עשה עד עכשיו שם? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה עשית 10 שנים שם? << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> לא ידעתי שאם אני עוזב אני לא יכול לעזוב עם המספר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לזה בתי משפט ויש גם התנהגות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה בדיוק הניוד שאתה רוצה. זה בדיוק הניוד שאתה רוצה. מה, אתם באים להכניס את זה דרך הדלת האחורית? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה המצב היום. זה המצב היום, שיש ניוד. אתם רוצים לחסום את זה. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אני רוצה מקסימום רווחה לצרכן החברתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. אנחנו מקבלים את הטענה הזאת. זה הכול. אתם הולכים על האג'נדה שלכם. אג'נדה של התחרות היא לא תמיד תופסת בכל מקום. במקרה הספציפי, במקרים החריגים האלה היא לא יכולה לתפוס, כי זה בעצם דופק את כל ה-100,000 איש. זה המצב. מה? אני אומר שאם הוא היה שם, דרך התנהגות אפשר ללמוד על ההסכמה שלו גם כן. היא לא מפורשת, אבל היא משתמעת ויש חזקה כזאת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל הוא לא הסכים שום עמותה מסוימת, בשום צורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני אומר עכשיו, בא בן אדם, חוק קיים. משנים, הוא היה בזה. הוא אומר רק רגע, אף אחד לא החתים אותי. בסוף מתברר זה נכון, עשו טעות לגביו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אבל עשו טעות על 600,000. אף אחד לא החתים אף אחד על כלום. גם אם היו מחתימים, זה בלי עמותה מסוימת. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני מציע גם לעניין פסקה (א) לעשות זאת לבקשת המנוי. כי משאב המספרים, גם שמירת המספר למשך שישה חודשים אני מציע שזה יהיה לבקשת המנוי. כי לצורך העניין מנוי שעוזב ולא מחדש, עוזב את המסלול ואין לו שום צורך במספר הישן שלו. אין טעם לשמור את המספר. המספר הוא משאב יקר וזו צריכה להיות אופציה או זכותו של מנוי. אבל זה לא חייב להיות אוטומטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה עם זה, אני אגיד לך למה. היום ויתרת, הפסקת לשלם, ויתרת על הכול. החברה יכולה להעביר את המספר שלך למישהו אחר, בלי החוק הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל כאן יש הגבלה. אני מבין את ההערה. בעצם מה אנחנו אומרים כאן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה אומר אבל להעביר רק לקומה הספציפית הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אנחנו אומרים שישה חודשים אסור בכלל להקצות את המספר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זה הגבלות שקבועות בחוק, בתקנות התקשורת בלי קשר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אבל מה זה? זה נועד לשמור, על האפשרות להשמיע את ההודעה. אבל אם אין צורך בזה, חבל על המספרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מסכים. אלא אם כן ביקש המנוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אבל כל העניין הוא שנותנים זמן בכוונה. מה, רוצה לבטל את זה? ברור שהמנוי יבקש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אבל אנחנו אומרים כאן אסור להקצות את המספר אלא בתום שישה חודשים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן, אבל המטרה שלה היא הודעה קולית. אם המנוי לא מבקש הודעה קולית אין טעם בשמירה שלה. << אורח >> קריאה: << אורח >> המנוי יכול לבקש גם בדיעבד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אתה לא רוצה לגעת בזה. אבל אני אומר, מה קורה באמת במצב שבו המנוי לא מעוניין בכלל בהודעה? << אורח >> קריאה: << אורח >> תן לו את השישה חודשים שזה חונה. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> למה הדבר הזה לא חל על כל המנויים? נגיד אני עכשיו מנוי של גולן טלקום, אני היום עוזב. אז מחר כבר הם יכולים למכור את המספר שלי. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כי אתה מתנייד עם המספר. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אם אני לא מתנייד עם המספר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם לא, גם לא. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני רוצה שישמרו גם לי חצי שנה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל יש לך אופציה להתנייד עם המספר, להם אין אופציה להתנייד עם המספר. זה הפער ביניהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא בבית ספר תיכון, חבר'ה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> איתי, מה שאני מציע זה להכפיף את סעיף (א) ל-(ב). כלומר, לא יוקצה המספר למשך תקופת ההודעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי בעצם אנחנו במשך שישה חודשים או תקופה קצרה יותר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> יש לנו הערה לסעיף הקטן הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, ניתן למשרד המשפטים קודם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אין לנו התנגדות להצעה של עו"ד רימון בהקשר הזה, נשמע הגיוני. כן חשבנו שנכון לקבוע יותר משישה חודשים למנויים שירצו בזה שיהיה את ההודעה הקולית. חשבנו שאולי בעלי עסקים או אנשים מהסוג הזה צריכים קצת יותר זמן הסתגלות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הזמן שחשבתם? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו חשבנו על שנה. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> היום לגבי קווים רגילים לא כשרים זה לפי רישיון של חברות התקשורת זה 14 יום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אבל אנחנו פה בחוק מיוחד. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> חצי שנה זה המון זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין מה לעשות. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> המספרים הם משאב מאוד מאוד מוגבל. משרד התקשורת לא נותן אין סוף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> טוב. תשעה חודשים. אבל השאלה אם כאן להכניס, אני גם חושב שיש טעם בהערה של עו"ד רימון. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> וגם המנוי בוחר במסגרת תשעת החודשים האלה לחדש בחזרה, שאפשר לגבות ממנו אחורה על כל הזמן הזה שהמספר נשאר מוקפא? כמו שקיים היום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך לחוק? אני לא מבין. מה אתם רוצים? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> זה קיים היום ברישיון לגבי 14 יום. צריך להתייחס לזה גם כאשר מחליטים על תקופה כל כך ארוכה של תשעה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש פה לקבוע? 30 שקלים כפול מה? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> זה גם אומר שבאיזה שהוא שלב, כאשר עוד אנשים ירצו מספרים כשרים הם יפנו לחברות והחברות יגידו מצטער, יש לי כאן 300 מספרים מוקפאים, אין לי חדשים בשבילך. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> הם קרובים למגבלת המספרים? היום הם קרובים למגבלה? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> זה לא הם קובעים, זה הקצאה של משרד התקשורת. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> מה הנתונים היום? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני לא יודעת לומר מספרים. משרד התקשורת לא מקצה מספרים עד אין סוף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם ההערה השנייה שלו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, מה בסוף ההחלטה לעניין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לגבי ההערה השנייה של עו"ד רימון? << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> שמילה מימון, מנהל מינהל הנדסה. אני לא רואה בעיה של צבר מספרים ונוכל להקצות מספרים נוספים כדי לתת את החנייה הזאת של ה-X חודשים שלא יוקצה המספר. הדבר השני, אני לא חושב שההצעה שלך, אבי, היא לא ממש טובה. זה יוצר נטל בירוקרטי להתחיל לנהל רשימות בחברות ההוא ביקש, ההוא ביקש אחר. מספר אחד של X חודשים שעליו יוסכם פה וכך עו"ד פילאר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אני חושב שההערה שלי מתואמת עם חלק מחברות הסלולר. אני לא פועל בניגוד לדעתן. המשאב הוא לא, שמילה, המשאב הוא לא ניכר. ואתם מקצים ברמה של קומות. כלומר, יש הגבלה. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> יש מספיק מספרים פנויים בקומות הכשרות ואני לא רואה שם צפי לבעיה בגלל החצי שנה או התשעה חודשים הללו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הסעיף הזה זה רק למי שביקש הגבלה לתאגיד מסוים. נכון? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לא, לא, זה לא מגבלה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> גם מי שלא ביקש תאגיד מסוים כאילו הגביל את אותו תאגיד ואז הוא כפוף לאותו תאגיד אפילו שהוא לא ביקש? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה רק להבין מבחינת ההחלטות בעניין ההערה שנשמעה כאן. להוסיף ברישה של פסקה (3) "ביקש המנוי שלא יחול לגבי שירות הבזק שרכש הגבלה או חסימה לפי סעיף קטן (ב) ובכלל זה בשל טענה שהמנוי לא ביקש בקשה מפורשת או לא הסכים במפורש להגבלות או על החסימות" – האם הוועדה מקבלת את התיקון הזה או לא? לא הבנתי בסוף מה הוחלט. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להוסיף? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אפשר לראות את הטקסט רגע? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> האם אפשר לעשות שיש לפחות אחוזים מסוימים? פה מדובר על טענה ש-600,000 לא הסמיכו אף עמותה מסוימת ובעצם הנקודה היא שאי אפשר כאילו, כן דוד, אתה יכול לצחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר בלי הפסקה כאילו, אני לא מבין. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> עוד מעט נבקש ממנו אישור לדבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, נראה לי, כן. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כשברוכי לקח את - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם בבית כנסת אתה לא נותן לחזן להתפלל? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני אומר באופן כללי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אנחנו רוצים לראות איך זה מסתנכרן עם הוראות המעבר. לראות שלא נוצר פער בין שני המצבים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שני מצבים כן מצבים שונים. כלומר, הוראות המעבר מתייחסות למנויים הקיימים ולהסכמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נסכים לזה. ואם בהוראות מעבר תחליטי שיש בעיה נחזור לזה. בסדר? הכי טוב. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, כן. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני מדבר פה באופן כללי על כל הסעיף הזה. המצב הזה שבו קובעים שרק תאגיד אחד מסוים הוא קובע את ההגבלות והכול תלוי בו. עכשיו, תאגידים זה גוף שהוא יכול להתבטל, יכול להתפרק. היה כזה אירוע ב-2019 שכמעט בית המשפט החליט לפרק. ואז כל הקומה הכשרה מתבטלת. אם אנחנו באמת דואגים לקומה הכשרה אנחנו צריכים למצוא תחליף לכזה מקרה שבו התאגיד התבטל. אני יכול לתת כל מיני רעיונות, אני לא יודע אם הם טובים. אני לא יודע, שרוב הקבוצה יכולה להחליט על תאגיד אחר. אני יכול לחשוב על כל מיני רעיונות. אבל אני מדבר על העיקרון קודם כל. לא יתכן לתלות. החוק הזה יכול להחזיק גם 100 שנה. 100 שנה אותו תאגיד, זה נראה לי הזוי. אין לי מילים אחרות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אולי לעשות לפי מאפיינים טכניים. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני לא יודע, מאפיינים טכניים זה מורכב. כי בסופו של דבר הבסיס של הכשרות זה האנשים. אנחנו הצענו כמה הצעות. אבל אם אני אוכל להגיד אותן, אני אגיד אותן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שיעביר לנו מסמך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה קשור לסעיף הזה? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> בוודאי שזה קשור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל אחד בא, מעיר הערות כלליות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, זה לא הערה כללית, זה ספציפית. כי פה אנחנו מתייחסים לזה שהוא מסכים שהוא לא יוכל לשנות את זהות התאגיד המסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אנחנו מדברים על ההוראה הזאת. אז אני בא ואומר שצריך להגביל אותה. יש אופנים שבו התאגיד התפרק. עכשיו אתם מסכנים את כל הקומה הכשרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הזה אמור להיבחן בכל מקרה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> נראה מה עושים, נחשוב על זה ביחד מה קורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנושא הזה בכל מקרה נותר לבחינה. אתה מדבר על פסקה (2), לא על פסקה (3), נכון? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> כן. אבל אני נותן פה נופך נוסף. אתם לא דיברתם על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הנושא שאמרנו שנשאיר את זה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> מאחר שמדובר בתאגיד אז במונחים כאלה, כאשר תאגיד מתפרק, אז זה מגיע לבית המשפט ובית המשפט קובע הוראות. בין יתר ההוראות זה העברה של סמכויות ונכסים וזכויות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אבל אם למשל אותו תאגיד הסתאב, לא במקרה שרק חלק חושבים. כולם הגיעו למסקנה שהתאגיד הסתאב בצורה לא, אי אפשר אולי, רשם העמותות לא יודע להצביע על איזה נקודות מסוימות. אבל רוב הלקוחות שלכם לא מרוצים. אתם לא נותנים לזה מענה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז רוב הלקוחות שלנו מאוד מרוצים. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני לא מדבר, שנייה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש לנו 50,000 חתימות של לקוחות לא מרוצים, לפחות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אנחנו פחות מדברים פה בצורה אישית. אני לא מדבר עליכם. אני מדבר באופן נורא עקרוני. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הסעיף זה רוצה לקחת 600,000 אנשים ולהפוך אותם לרכוש פרטי של עמותה מסוימת. זו המטרה שלו וזה לא נכון מציאותית. מדבר על זה בהוראות המעבר, זה לא הגיוני כזה דבר. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אבי רימון, אני לא מדבר עליכם. אני מדבר באופן עקרוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בואו נתקדם. שמענו את ההערה. אוקיי, מה זה? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני רוצה לציין בבקשה גם רק לעניין ההקלטה שמבקשים שתהיה לבקשת מנוי. שכיום זה לא קיים. אם זה באמת יישאר בתוך החוק זה ידרוש פיתוחים, עלויות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כמה זמן? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> ייקח זמן. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> השערה, כמה זמן? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני הייתי רוצה לומר 12 חודשים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> זה יכול להיות בתא קולי. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני מבחינה טכנולוגית אני לא יודעת איך זה יופעל. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כמה זמן זה צריך לקחת כזה דבר? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> תא קולי קיים גם היום. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> שוב, אני לא יודעת איך הם יכולים לעשות את זה. אני לא מכירה את התהליך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את מדברת עכשיו בעצם על סעיף התחילה. זאת אומרת יכול להיות שתבקשו תחילה נדחית לגבי היישום של הפסקה הזאת. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> לגבי היישום של המענה הקולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תתקדמו. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> גם מבחינת המספר החדש. אם החברה לא תקבל אותו מאותו מנוי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאני רק מבקש, אם תוכלו לבחון את העניין וכן להעביר לנו איזה שהיא עמדה שנוכל לדעת מה לכתוב בסוף בהצעת החוק. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> בטח, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד משהו לגבי עמוד 10? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אז רק רגע, סעיף (א) הוא משרת את סעיף (ב) או שהוא בפני עצמו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. אני בעצם אומר, יש פה שני שינויים. אנחנו נוסיף ברישה אחרי "לפי סעיף קטן (ב)", "ובכלל זה בשל טענה כי המנוי לא ביקש בקשה מפורשת או לא הסכים במפורש" אנחנו נפנה לסעיפים הרלוונטיים. "בפסקת משנה (א) תשעה חודשים מיום ביטול ההתקשרות, אלא אם כן ביקש המנוי תקופה קצרה יותר". כלומר בעצם אנחנו ניצור איזה שהיא זיקה בין פסקת משנה (א) לפסקת משנה (ב). << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אלעד מקדסי, סמנכ"ל כלכלה, משרד התקשורת. אין באמת קודם כל צורך בזיקה הזאת, כפי שאמר שמילה כאן. אנחנו יכולים לשמור את המספרים לתקופה של כמה חודשים. דבר שני, זה יותר גם מבחינת הניהול של ההוראה זה יותר פשוט שיהיה זמן ברור מרגע שהלקוח עזב ועד הרגע שבו המספר יכול להיות מוקצה מחדש. עניין שלישי הוא גם טובת הלקוח. כמו שאמרתי, לקוח יכול לבקש משהו בשלב הראשון, להתחרט. וזה מאפשר איזה שהיא גמישות לאורך הזמן. גמישות שחבל לו לאפשר אם היא לא יוצרת שום בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אגיד לך איך שאני רואה את הדברים. יש כאן איזה שהוא חוסר קוהרנטיות בעצם בין שתי הפסקאות. כי אנחנו אומרים יש איסור הקצאה, אלא בתום שישה חודשים מיום ביטול ההתקשרות. ואז לאחר מכן בפסקת משנה (ב) יש בעצם חובה על חברות התקשורת להשמיע הודעה קולית במהלך תשעה חודשים או במהלך תקופה קצרה יותר כפי שביקש המנוי. כלומר המספר לא יוקצה. המשמעות היא שהמספר לא יוקצה תשעה חודשים, למרות שהמנוי למשל ביקש רק חודשיים הודעה קולית. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אז אפשר להעלות לתשעה חודשים את סעיף (א). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני אומר משהו אחר. לא, לא. אולי לא הסברתי את עצמי טוב. בפסקת משנה (א) כתוב שיש איסור להקצות את מספר הטלפון, אלא בתום תשעה חודשים מיום ביטול ההתקשרות. נכון? ולאחר מכן, בפסקת משנה (ב) כתוב במהלך תשעת החודשים כאמור או במהלך תקופה קצרה יותר, כפי שביקש המנוי, ישמיע הספק המורשה את ההודעה הקולית. אז בעצם ייווצר מצב אם אנחנו לא מתאימים בין שתי הפסקאות, ייווצר מצב שבו אסור להקצות את המספר תשעה חודשים, למרות שהמנוי ביקש הודעה קולית רק למשך חודשיים. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> זה בסדר גמור. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> זה יכול לקרות. יכול להיות שמישהו יבחר לעזוב את הוועדה מסיבותיו ויכול להיות שגם מסיבותיו הוא לא רוצה שיידעו שהוא עזב את הוועדה. אז הוא מצד אחד לא רוצה שהמספר שלו יוקצה, כי הוא רוצה שבסוף אנשים יוכלו להשיג אותו. ומצד שני הוא לא רוצה את ההודעה הזאת שאולי יכולה להיות קלון חברתי או משהו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, אתם מדברים ביחד. סליחה רגע, אי אפשר לשמוע אף אחד. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני אומר, יכולים להיות שלל מצבים והגמישות פה חשובה. בסוף כל מנוי ונסיבותיו הוא יוכל לעשות שימוש גמיש בסעיף הזה במהלך תשעת החודשים שאנחנו פה מקפיאים את המספר. יש תשעה חודשים שבהם הוא יכול לעשות שימוש כזה בהודעה קולית והוא יבחר אם הוא רוצה לעשות את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעצם אתה אומר הפסקאות האלה לא אמורות בהכרח, במירכאות, לדבר אחת עם השנייה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הן מדברות במובן הזה שהרף המירבי הוא זהה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם אומרים? אני לא יודע. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נציגי משרד התקשורת טוענים שלא צריך בעצם לקשור בין שני הדברים. כלומר יהיה איסור הקצאה של המספר במשך תשעה חודשים, נקודה. לאחר מכן בפסקת משנה (ב) המנוי יכול לבקש תקופה קצרה יותר מתשעה חודשים לעניין השמעת ההודעה הקולית. הם לא רוצים לקשור בין שני הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשמע לי הגיוני. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי, בסדר. אז אם כך אנחנו מוחקים. אם כך, יש רק שני שינויים בפסקה (3). גם התוספת לפסקת משנה (ב) "אלא אם כן ביקש המנוי שלא ייעשה כך" ואת התוספת שהקראתי קודם לכן לגבי הרכישה של פסקה (3). << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. עמוד 10 יש דברים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בעמוד 11 יש סעיף חדש שעניינו איסור על משלוח הודעות בטכנולוגיית שידור תאי. בעצם זה איסור חדש שהוסף בעקבות החלטות הוועדה מה-6 בפברואר. אני אקרא את הנוסח של הסעיף החדש. איסור על משלוח הודעות בטכנולוגיית שידור תאי 51ג2. לא ישלח ספק מורשה הודעה, התרעה או הנחיה קצרה הנשלחת בטכנולוגיית שידור תאי (Cell Broadcast) באופן מיידי וממוקד לציוד קצה רט"ן התומך בשימוש בטכנולוגיית שידור תאי, ולא יאפשר משלוח הודעה, התרעה או הנחיה כאמור, אלא אם כן מטרתה להבטיח שמירה על ביטחון המדינה או שלום הציבור, והיא נשלחת באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צבא ההגנה לישראל, שהוסמך לכך. אני אסביר בקצרה. הסעיף הזה בעצם מתכתב עם סעיף קטן (ו) שקובע, לא הקראתי את זה כיוון שזה הוקרא כבר בישיבות הקודמות. בעצם איסור על חסימה של הודעת מסר אישי. הודעת מסר אישי זו הודעה שנשלחת בעצם בטכנולוגיה של שידור תאי רק באמצעות נציג משרד הביטחון או נציג צה"ל באופן מיידי לאותו ציוד קצה רט"ן. כלומר לאותם מכשירים שתומכים בשימוש בטכנולוגיה המסוימת הזאת. בעצם כאן מוצע לאסור על חברות התקשורת להשתמש באותה טכנולוגיה כדי לשלוח הודעות שאינן הודעות ביטחוניות, נקרא לזה כך. יש בהמשך העמוד הזה יש גם עיצום כספי על ההוראה הזאת. אני אקרא, זה בסעיף 2. להצעת החוק. תיקון התוספת הרביעית 2. (2) אחרי פרט (3) יבוא: "(3א) שלח הודעה בטכנולוגיית שידור תאי כאמור בסעיף 51ג2, בניגוד להוראות אותו סעיף;" מדובר כאן על עיצום כספי בשיעור של 25% מהסכום הבסיסי שמוגדר בחוק התקשורת. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני רוצה בבקשה להגיב לסעיף הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה סעיף, זה? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> כן, ממש מה שעכשיו מקריאים. אני רוצה לציין כמה דברים: א', לספק עצמו אין שום גישה לתוכן ההודעה, כך שהוא לא יכול לוודא מראש שהיא עוסקת בנושא ביטחוני. עכשיו, כבר היום יש את תיק שירות מסר אישי מטעם משרד התקשורת שהוא קובע שהשירות הזה נועד להפצת התראות והנחיות של מערכת הביטחון. אז לפי מה שאני מבינה, לספק עצמו אין אפשרות להשתמש בזה להפצת הודעות אחרות. ושוב, למקרה שנגיד מישהו כן השתמש בזה להפצת הודעות אחרות הספק אין לו גישה לתוכן ההודעות בשנייה שהן נשלחות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> משרד הביטחון יכול לשלוח? << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> אני לא מכירה שימוש מסחרי. אני יודעת שלפי תיק שירות מסר אישי זה נועד להודעות ביטחוניות. השירות הספציפי הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יש לך להצביע? זה עניין של המשרד, אתה משגע אותי. מה יש לך להצביע? יושב פה סמנכ"ל ממשרד התקשורת, זו המומחיות שלו. הוא יענה וזהו. מה אתה יכול לתרום פה? << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני יכול לתרום כי אני מבין בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מבין יותר ממנו? יותר ממנו? << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני מבין בצד של הלקוח, הוא מבין בצד של הרגולטור. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> שני משפטים על מסר אישי או cell Broadcast. זה יכולת שהיום קיימת אך ורק בפיקוד העורף, שהם יכולים לשלוח הודעות מתפרצות. נניח הולך ליפול טיל במקום כזה או אחר, לך תמגן את עצמך. היכולת הזאת קיימת היום אך ורק לפיקוד העורף. הם היחידים ששולחים הודעות. בעתיד המשטרה מדברת שגם היא רוצה לפתח יכולות כאלה אצלה. לדוגמה אירועים כמו מירון, לא להתקרב יותר להר או זהירות חלילה יש כזה. הם רוצים לבנות לעצמם יכולת כזאת. אני חושב שכתוב פה נציג משרד הביטחון. אני חושב שזו טעות קולמוס וזה צריך להיות נציג מערכת הביטחון. זה לא משרד הביטחון. כי המשרד עצמו הוא לא זה, זה צריך להיות מערכת הביטחון שזה כולל, הצבא הוא חלק ממערכת הביטחון. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> זה לא נכון. היום היכולת קיימת לכל החברות המסחריות והן משתמשות בזה כדי לשלוח מסרונים מסחריים, הודעות מסחריות. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> החברות המסחריות אסור להן לשלוח הודעות. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אסור. אבל אין כרגע שום קביעה בחוק שאוסרת וזו הקביעה שרוצים להוסיף שאוסרת. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> היום אסור להן לשלוח הודעות. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> אני בעד, כן? << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> יש היום תיק מסר אישי, תיק שירות. ושם מוגדר שאך ורק לצורכי ביטחון. אם חברות התקשורת ישלחו הודעות כאלה הם צפויים להפר הוראות בחוק. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> מי ששולח זה חברות דיוור שלא כפופות למשרד התקשורת ומעבירות את זה דרך חברות התקשורת. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> ולחברות התקשורת אין שליטה. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> הוא אומר משרד הביטחון לא שולח. הוא אומר המשטרה לפעמים שולחת, זה מערכת הביטחון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו דיברנו על זה ואתם חידדתם שזה רק משרד הביטחון או צה"ל. זה חידוד שהיה בעקבות שיח אתכם. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> איתי, אנחנו פה מציעים לשנות את זה למערכת הביטחון. יש הגדרה בחוק מה זה מערכת הביטחון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כל מיני הגדרות. השאלה איך מגדירים מערכת הביטחון. יש הגדרות רחבות. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> יש הגדרה בחוק של מערכת הביטחון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בחוק התקשורת היום? אני רגע אבדוק. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> כן, לדעתי יש. בסעיף 13 מוגדר שם מערכת הביטחון שזה משטרה, שב"ס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שאלתי אם להרחיב, כמה פעמים. ונאמר לי שאתם רוצים להיצמד לתקנות ההיתר הכללי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה עם רשויות מקומיות? << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> הן לא נחשבות ביטחון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל רשויות מקומיות היום ששולחות הודעות על חסימת כבישים, סיטואציות של ביטחון, חלק מההודעות, אנחנו ראינו באירוע הזה כשטיפלנו בנושא הקורונה. כשיש אירוע ביטחוני, חלק לא מבוטל מההודעות מגיע לא מגורמי ביטחון אלא מהרשות המקומית. החל מפינוי ילדים מבתי ספר, דרך חסימת כבישים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל בטכנולוגיה הזאת? אנחנו מדברים כאן על משהו מאוד ייחודי. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> הן שולחות S.M.S רגילים ולא cell Broadcast. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל פה אין אפשרות ל-S.M.S. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> חה"כ קריב, היכולת הזאת צריך לבנות אותה. היא עולה הון תועפות. פיקוד העורף בנה יכולת כזאת לפני הרבה מאוד שנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין. אני רק בא ואומר - - - << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> לכן היום המשטרה נעזרת בפיקוד העורף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לומר, אדוני יושב-הראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש הגדרה של שירות ביטחון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ברור לי. אבל רגע אני רוצה לומר, כדי שלא נהיה במצב שבו אנחנו החקיקה מגבילה התפתחויות נחוצות בתחום הביטחוני. ההגדרה פה לא צריכה להיות על סוגים ספציפיים של גופים כאשר מדובר בגופי שלטון, אלא על ההגדרה על מהות ההודעה והמצב. עכשיו, זה שכרגע רק לפיקוד העורף יש את האפשרות הזאת, בסדר. אבל יכול להיות שבעוד שנתיים האפשרות הזאת תורחב, בסדר? בעקבות מצב החירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יביאו תיקון לחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל בשביל מה לתקן את החוק? במקום לבוא ולומר שבמצב של הגדרה של מצב מיוחד בעורף וכו' לגופים שלטוניים. זה לא מחר עמותה יכולה לשלוח. אבל התפיסה צריכה להיות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר עכשיו רק על הטכנולוגיה הזו או בכלל? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תראה, אין בכלל. כי לצערי, אני בכלל חושב שצריך לשים פה הגדרה כללית, ופה אני אומר את זה ומבקש, הנציגים החרדים ונציגי הוועדה דווקא יחשבו רגע על פתרון אפשרי, שבא ואומר שבהגדרה של מצב חירום בעורף גופים שלטוניים רשאים לשלוח הודעות לציבור שקשורים במצב החירום. ולא להגביל את זה לטכנולוגיה מסוימת ולגוף מסוים. מה? עקרון פיקוח הנפש פה לא אומר? זה צריך לבוא ולומר שמדובר על הודעות שהן הודעות מידע טקסטואליות כדי שיהיה ברור, ממילא אי אפשר לקבל הודעות לא טקסטואליות או קוליות. אבל זה לא הגיוני. אולי תסכימו רגע לחשוב על זה, ברוכי. כי באמת, טיפלנו בזה בקורונה. זה היה נורא. הגענו פה למצב שאנשים לא קיבלו מידע. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> המונח זה כוחות הביטחון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברוריה, מה קבוע היום בתקנות ההיתר הכללי? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> בתקנות ההיתר יש לנו נציג מערכת הביטחון, שזה נציג משרד הביטחון או נציג צבא הגנה לישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז זה מה שאמרתי, שאמרתי שזו אותה הוראה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> בחוק התקשורת יש לנו הגדרה לכוחות הביטחון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, בסעיף 13. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מוכנים לתיקון הזה שמציע קריב? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה מדבר רק על מצב חירום? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל במצב מיוחד בעורף למה שהרשות המקומית? אבל אם מחר הרשות המקומית בגלל נפילת זה סוגרת - - - << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אין רשות מקומית אין לה מערכת משלה. היא עובדת עם פיקוד העורף. אז פיקוד העורף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היום אין לה מערכת. דרך אגב, לרשויות מקומיות חד משמעית יש מערכות שליחת הודעות טקסטואליות שלהן. כל האזרחים מקבלים את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק יכול לשאול מה בעצם, איך הייתה ההתנהלות? אני שואל את נציגי ועדת הרבנים. איך הייתה ההתנהלות בתקופת הקורונה? הודעות קוליות? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כן. משרד הבריאות לקח מאתנו שירות והעמותה בפירוק חסמה את האפשרות של משרד הבריאות. זה מה שהיה. עצוב, אבל זה מה שהיה. << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> כי הקצתם מספר שהיה חסום מראש. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ומדי נפתחה, יש לציין. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה שקר וכזב, משרד התקשורת לא השתמש בשירות שלכם הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קריב, תשכנע. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> משרד הבריאות, הנה מימון מכיר את הסיפור, הוא אומר זה נפתח בזכות משרד התקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני בטוח שוועדת הרבנים שמה לנגד עיניה ענייני פיקוח נפש. אז תמצאו הגדרה מרחיבה פה. כי זה ברור שזה הודעות טקסטואליות או קוליות שקשורות במצב החירום. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אם הרשויות המקומיות עובדות עם פיקוד העורף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא נכון. זה לא נכון. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה לא נכון? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. כי ההודעות כאשר סוגרים, כשנופל רסיס בגבעתיים אז העירייה ולא פיקוד העורף הם אלה שמודיעים על סגירת רחובות. וסגירת מוסדות חינוך הרבה פעמים פרטים לא גורף, אלא פרטים ספציפיים שסוגרים ביישוב מסוים, בכיתות מסוימות, בגילאים מסוימים, זה מגיע מהרשות המקומית. אבל למה להיכנס לוויכוח? אם העיקרון הוא שזה רק במצב חירום, וזה הודעות שקשורות בטבורן וזה רק גופים שלטוניים, בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, למה אתם נגד זה? לא הבנתי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> ברגע שנפתח לרשות מקומית כל אחד יחליט מה זה מצב ביטחון אצלו, טעונה, לא טעונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אפשר להגדיר מצב מיוחד בעורף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רק במצב מיוחד בעורף. מצב שהוא מוכרז כמצב חירום. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> על איזה הודעות אתה מדבר? איזה סוג טכנולוגיה אתה מדבר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תעזוב את הטכנולוגיה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אי אפשר להתעלם מזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רק את הטכנולוגיה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבין. אבל למה להגביל את הטכנולוגיה הזאת רק לגורם אחד? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צופה פני עתיד, יכול להיות שיהיה מצב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נכון. תדבר על הטכנולוגיה הזאת. אבל תבוא ותאמר שבסופו של דבר במצב מיוחד בעורף אפשר להתייעץ עם הייעוץ המשפטי של חוץ וביטחון. אם יש עוד הגדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו דנים עכשיו בוועדה והצעת החוק הגנת הצרכן שמתייחסת לשורה של מצבי חירום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תכניס את מצבי החירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחשבו על זה. נראה לי, אנחנו נשאיר את זה פתוח לישיבה הבאה. נכון לעכשיו לפני שאנחנו דנים בהוראות המעבר נשאר לנו מספר דברים פתוחים. תציין אותם, מה נשאר פתוח ונסיים עם זה בישיבה הבאה. יש קודם כל הנושא של המכשיר שפתרנו חלק מהעניין. נשאר לנו עוד לפתור את השאר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש כמה וכמה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הרבה. לפי מה שאני זוכר שלושה. ארבעה עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מתחילת הדיון עכשיו בכל התיקונים יש כמה סוגיות. למשל לעניין הבקשה או ההסכמה אם בכתב. זה קיבלת החלטה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה סגרתי, כן, סגרתי. לא קיבלתי את העמדה, הסברתי גם למה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל הסכמה מפורשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מפורשת, אין בעיה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מתועדת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הסברתי למה אני חושב שהם לא צודקים. יותר טוב מאשר בכתב, תאמיני לי. קל יותר לשמור, קל יותר זה. קל יותר הכול. כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נושא המכשירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המכשירים אמרתי פתרנו חלק, נשאר לנו לדון בנושא של המכשיר, לאור ההערה שלהם שיש פה פגיעה בזכות הקניין. זה דבר שצריך לפתור אותו. לא משנה שעלות המכשיר היא מאוד מינימליסטית ועם הזמן, רגע, זה לא ויכוח עכשיו. אמרנו נשאר פתוח. עם הזמן זה יורד אפילו לאפס. לכן אני לא רואה בזה בעיה גדולה. אבל אנחנו נשתדל לפתור את זה. כן? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שוב אני אומר, לפי הרישום שלי, יתקנו אותי הנוכחים אם אני פספסתי משהו. יש גם סוגיה פתוחה לעניין מצב שבו לא הובאו תקנות לאישור הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> וזה הדבר השלישי, השארנו את זה פתוח. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא שמעתי, מה הנושא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא שאם לא הובאו תקנות מה המצב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וזה החירום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה השלישי. והרביעי זה מה שעכשיו דיברנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ופסקה (2) של סעיף קטן (ז) לעניין "ציין המנוי שהוא מסכים לכך שהוא לא יכול לשנות את זהות". << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ארבע. והחמישי זה הנושא האחרון. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> שהוא חייב לציין במפורש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סגרתם את הנושא הזה של ההסכם עם התאגיד אם מותר לו לגבות כסף, אסור לו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו לא נכנסים לזה בכלל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא נכנסים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נכנס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת מותר לו לגבות כסף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שיש בשביל זה את הגופים שמטפלים בזה. עזוב אותי מזה. זה חוק רק תקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה חוק תקשורת. יש מגבלות על הספק? האם ספק מקבל עמלות מוועדת הרבנים על להסיר חסימה, כי ניתן תשלום, לא ניתן תשלום? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה שלך? נגיד שכן. נגיד שכן, מה הבעיה עם זה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה מה הבעיה עם זה? מסדירים פה את הנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם להם יש הצעות, מה אתה רוצה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה. מותר להם לגבות, לתאגידים האלה מותר לגבות ממנויים כסף? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מבין, מה לא נכנסים לזה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא נכנס לזה, זה חוק תקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מבין איך לא נכנסים לזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חוק תקשורת, לא חוק עסקים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חוק תקשורת. מדובר פה על מה מותר לספקים לעשות או לא לעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היועץ המשפטי אמר בתחילת הדיון על החוק הזה. אנחנו לא נכנסים לדברים האלה. זה חוק שדן רק בסוגיית התקשורת לפי חוק התקשורת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אתם מסדירים את ההתקשרות שלהם עם ספקי תקשורת. מה, אתם עוצמים את העיניים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא עוצמים שום עיניים. אתה עוצם את העיניים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא עוצם עיניים. אתם עוצמים את העיניים בעניין הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, הלאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק אומר, המשמעות היא בעצם שאם מקבלים את ההצעה הזאת אז משרד התקשורת יצטרך בעצם לפקח על אותם תאגידים שחברות התקשורת מתקשרות איתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם מפקחים על התאגידים, לא, ממש לא. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מה מונע מהתאגיד לקחת 10 שקלים מחברת התקשורת שיתגלגלו לצרכן? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתה כל הזמן מתערב? אני משתגע מזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מצליח להבין. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> זו הערה מאוד נכונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם עושים רגולציה על כל נושא המחירים בשוק בכל דבר, אבל פה אתם לא עושים. זה כאילו באזורים האלה עצמתם את העיניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, עכשיו נעבור. זה לא הרבה נושאים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תקשיבו, גם תהיה הרי עתירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רבותיי, על מנת ליעל את הדיון, אני מבקש לפני הדיון הבא כבר לבוא מסוכמים אם אפשר. ואם לא, אז אנחנו נראה מה לעשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לדעתי צריך להכריע בעוד סוגיה כמובן לעניין היערכות של חברות התקשורת ליישום של השמעת ההודעה הקולית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, זה בהוראות מעבר, לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא, זה תחילה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> את הניידות אתה משאיר לבג"ץ? אתה לא רוצה לסגור פה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה ניידות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ניידות של מספרים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ניידות שלו מוועדה לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע שכל מי שירצה לפרוש ילך עם המספר לקומה של התנועה הרפורמית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הכול, מה הבעיה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאני מציע. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> הייתה הצעה של משרד התקשורת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא חושב מספר זה ממקום למקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכניס את זה לחוק אז אולי תגיע ל-100. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם חברי הכנסת החרדים יצביעו על עיגון מעמדה של התנועה הרפורמית בחוק, בסדר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה מוכן לאשר את החוק הזה איך שאנחנו רוצים. הבנתי. << אורח >> יוגב עזרא: << אורח >> השאלה איזה מעמד הם יתנו לו. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> במסמך שהופיע באתר הייתה הצעה של משרד התקשורת על סעיפים שדנו בהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו לא נפסיק את הישיבה, נמשיך אותה. למרות שכיוון שבוטלה הישיבה של מ-13:00 עד 14:00. נמשיך. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> על התיקון החדש שהם הוסיפו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל התיקונים של משרד התקשורת נדונו כבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שני דברים: הוועדה קיימה קרוב ל-40 ישיבות על יוקר המחיה והעברנו עכשיו, עכשיו אנחנו מעבירים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מישיבה לישיבה זה עולה. אז אולי כדאי שנפסיק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו מעבירים חוקים. העברנו כבר חוקים שקשורים ליוקר המחיה ואנחנו מעבירים עוד שניים. זה דבר ראשון. דבר שני, הממשלה דנה בחוק הזה של התקנים שנה. והם רוצים שתוך יומיים אני אעשה את החוק וזה בלתי אפשרי. היועץ המשפטי גם צריך לעבור על זה. ביקשנו הבהרות לכל מיני דברים לפני שאנחנו מביאים נוסח. לא קיבלנו תשובות לכל ההבהרות ולכן זה לא היה מבושל להקראה בוועדה ולכן דחינו את זה מספר ימים. דבר שלישי וחשוב – אני הבטחתי שהחוק הזה של התקנים יעבור עד סוף המושב. גם ככה תחולת החוק זה מספטמבר. גם לפי הצעה של הממשלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה יידחה עוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. ההצעה היא מספטמבר. ולכן אני לא רואה שום בעיה עם זה שזה נדחה בחמישה ימים. וכל הביקורת הייתה לא עניינית. דבר רביעי ואחרון, גם החוק הזה הוגש בג"ץ עליו. זה עבר אליי מהקדנציה הקודמת. הוגש בג"ץ ובג"ץ אמר נמתין להליך חקיקה. זאת אומרת גם את זה צריך לסיים, עם כל הכבוד לכולם. אז נתתי תשובה, מי שרוצה להעביר אותה לתקשורת, שיעביר אותה. לכן הביקורת לא הייתה עניינית בכלל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסוגייה שנותרה עוד להערות או לבחינה נוגעת לסעיף 5 להצעת החוק, הוראות המעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יאללה קדימה קריב, זה שלך, לא? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על כמה הסתייגויות אנחנו סוגרים? 2,500? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה תגיש, תגיש. אבל בשביל מה? אם אתה תגיש, קודם כל חלק מהדברים שביקשת בפנים. אם אתה רוצה לעשות פיליבסטר. אבל אם אתה רוצה עניינית תגיד הסתייגויות שאפשר לדון בהן באמת ואולי נקבל חלק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> באים באמת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רק רוצה להגיד משהו על הוראות המעבר. הוראות המעבר הוקראו והוסברו בדיון שהתקיים ב-7 במאי. באופן כללי אני רק אגיד שמה שמוצע בהן הוא לתת תוקף בעצם למצב הקיים. כמו שאמרנו, לא ניתן להתעלם מהפרקטיקה הקיימת שמבוססת גם על סעיף קיים בחוק התקשורת והסכמים קיימים עם למעלה מ-600,000 מנויים. אני צודק, נציג משרד התקשורת? 600,000 מנויים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> שלא הסמיכו שום עמותה אבל ואפשר לעבור בין שני התאגידים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הולך איתך, תגיד לי? תצא עוד פעם. צא, צא, חמש דקות, צא. אני לא צוחק, אני רציני. הנה, יחד איתו, אני רואה שהוא מחכה לך גם למרות שהוא לא הפריע. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רואה שהתקשורת מתעניינת בדיון המקורי בענייניה של מירי רגב. תסביר להם שדחית את הדיון בנושא היהלומים. יהלומים זה לא היום פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אסביר לך אחר כך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היהלום לא מגיע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז כמו שאמרתי, המטרה היא כן לתת תוקף והמשכיות למצב הקיים, אבל כן בכפוף להגבלות שונות שאמורות לתת כמובן ביטוי להסכמה או לאשרור ההסכמה של המנויים האלה. למעשה מה שמוצע הוא שחברות התקשורת יוודאו עם המנויים הקיימים האם הם באמת מסכימים לאותן הגבלות או חסימות. ולגבי הגבלות וחסימות חדשות תידרש בכל מקרה בקשה או הסכמה חדשה. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> מכל ה-600,000? << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> כמובן חשוב לקחת בחשבון שכיום יש כבר שני גופים נותנים כשרות ויש מעבר ביניהם. ושאף אחד, כמעט אף אחד מה-600,000 לא יסמיך עמותה מסוימת כמו שרואים את זה בחוזים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי אדוני? << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> יעקב לנצנר, מנכ"ל מרכזיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה קובעים ההסכמים? << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> בהסכמים הנוכחיים אין הגבלה לעמותה מיוחדת שצריכה לעשות את החסימות. אין שום ציון לשם עמותה או למספר עמותה. ויותר מזה, עוד בפלאפון כתבו ברור שאפשר לעבור להסדר דומה. זאת אומרת, כיום יש מצב נתון בוא נמצאים שני כשרויות ויש מעבר ביניהם. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> המצב הנתון הוא שגוף אחד מנהל את הכול. 90 ומשהו אחוז. בשנה האחרונה קמה ועדה חדשה שמנסה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נהדר, אנחנו בעד תחרות. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> גם אני בעד. אתה יודע מה ההבדל בינינו? אני מחזיק בבית קווים בשתי הוועדות, אתה לא מחזיק מאף אחד. אתה בא להתערב לי בבית שלי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה מחזיק בשתי הוועדות? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בשתי הוועדות. ואתה בא להתערב בבית שלי ואני לא מתערב לך. זה כל הדיון פה עכשיו. אתה שם לב? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין ספק. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לי יש מכשירים משתי הוועדות בבית ולך אין שום אחד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כל הכבוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה. רשות התחרות תעשה תחרות בין הוועדות. יפה. שמעת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה המסקנה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> שניהם טובים, לשניהם יש מקום. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> נהדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ניישם את הכללים של התחרות. יפה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם שתיהן טובות וזה, תאפשרו מעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנה, אתה ישר הולך קדימה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> תן לי בבקשה לנהל את החיים שלי. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> מן הסתם מגבלות שקיימות היום על מנויים הן המגבלות שקיימות. אם רוצים להוסיף מגבלות חדשות תידרש הסכמה מפורשת של הלקוח. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> 19 שנה זה לא היה מעבר מוועדה לוועדה. מה פתאום יש לנו את המצב הקיים. אף פעם לא היה דבר כזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כי לא הייתה עוד ועדה. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> המצב הקיים היום, אם יש מעבר בין ועדות אני חושב שאין סיבה למנוע את זה בחוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני באמת לא מבין. הרי עברנו את הסיפור שההסכמה הנדרשת היא בכתב, נכון? אז מה בדיוק הבעיה שבתוך תקופת המעבר, ודרך אגב, אני יוצא מנקודת הנחה שאחוז אדיר של המנויים בוועדה אחת יישארו בוועדה הזאת. אבל מה הבעיה אם ירדו מדרישת הכתב שיימצא פה ביחד עם הספקים המנגנון שבאמצעות הודעה קולית שנשלחת על ידי הספק והקשת מספר שמאשר או מנגנון אחר – מה הבעיה? אני לא מבין ממה החשש. אז אני מבין שזה 600,000 מנויים, אבל בשביל זה יוצרים פה תקופה ארוכה. אבל אם יש פה עיקרון של הסכמה מפורשת אז להיפך, מבחינתכם עדיף. אתם מחברים דברים שלא קשורים. הדברים לא קשורים. לנו יש השגות על היעדר הניידות. אבל כרגע הוועדה לא מקבלת את עמדתנו. זה לא קשור. אתה לא לא מתקן את הוראות המעבר כי אולי מה יקרה. כי אולי, כרגע אין ניידות בחוק לצערי. אבל מה ההתעקשות על הוראת המעבר אם לא דרושים בכתב? הייתי מבין לוגיסטית אם אתם אומרים עכשיו צריך ללכת ולחתום על ניירות עם 600,000 מנויים. אבל אם אתם אפשרתם עניין של הסכמה מפורשת באמצעים אחרים, אז תתארגנו על זה. מה הבעיה? << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> ואם לא, מתבטלת התקשרות כאילו? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם מנוי לא מאשר בהסכמה מפורשת את העניין אז הוא יוצא מהקומה הכשרה. תחשבו, תבדוק את העניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נתנו לזה מענה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר. אז מה הבעיה? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> יש לי הצעה לסעיף, הוספת סעיף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אם החוק מדבר על הסכמה מפורשת אז זה כולל גם את המצב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, אני אומר, הגדלנו לעשות. לא רק אמרנו שרואים את ההגבלות הקיימות כהגבלות חדשות. נתנו בעצם עוד אפשרות מה שנקרא אשרור של ההסכמה. ואם באמת אין הסכמה כזאת, המנוי לא מסכים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין בעיה. אבל האישור צריך להיות אישור פרואקטיבי. זו המשמעות. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> יש כאן אישור. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הנקודה שהיום יש לך שתי עמותות. אני אבקש להוסיף אולי סעיף (ד) לדבר הזה. על אף האמור בסעיף קטן, אם בוצעו בפועל הגבלות קיימות בטווח ממספרי טלפון מסוים בהתאם לקביעת יותר מתאגיד אחד, יראו בכל אחד מהתאגידים שקבעו הגבלות באותו הטווח ערב יום התחולה כמי שציינו אותו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם כאמור בסעיף 51ג(1) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה. ועל אף האמור בסעיף 51ג(1)(ב)(4) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה יאפשר ספק מורשה ניידות מספרים מאותו הטווח לספק מורשה אחר לסל שירותים ייעודי אחר של תאגיד שקבע הגבלות בפועל באותו הטווח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר לעקוב אחרי זה? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כן. עכשיו במילים פשוטות שבפועל בגלל שיש פה שתי עמותות שאפשר להמשיך לעבור בין אותן שתי עמותות שכבר היום משרד התקשורת מאפשר את המעבר ביניהן ושבוע שעבר העמותה בפירוק ניסתה לעשות מחטף שחברות יחסמו את הניידות ומשרד התקשורת עצר את זה. ושלא לחסום את מה שקיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היום אנשים יכולים לעבור בין שתי, כרגע יש שתי קומות כשרות. נכון? שתי ועדות. אין יותר. יש היום אפשרות לעבור? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כן. כן, כן, חוקית. יש לי פה מכתב משבוע שעבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אפשר לקבל תשובה ממשרד התקשורת? אם כן, אז למה לחסום את זה בהוראות המעבר? תשאירו את זה. אפשר לבדוק בבקשה? שהחוק ירע מצב של ניידות שקיים היום. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש צו ביניים שאוסר על ניידות. יש צו ביניים של בג"ץ שאוסר על הניידות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא יודע אבל אם זה המצב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שיודיעו אם זה המצב. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> יש צו של בית משפט שאוסר על ניידות בין ועדות. בין היתר בין ועדות. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני רוצה להקריא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא, עצור. עמוד. אם אתה תפתח את הפה אתה לא תהיה בישיבה הבאה. בוא נעשה את זה בצורה אחרת. מילה אחת אתה לא תהיה בישיבה הבאה. << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> יש כאן שוב ניסיון לחתור תחת ההיגיון הבסיסי של הצעת החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שאלו שאלה. האם היום המצב שאתה יכול לעבור? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> כן. בין קומות. הצו של בית משפט לא התייחס למעבר בין קומות, הוא התייחס לניוד המספר. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> לכל מצב הוא התייחס. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לניוד המספר הוא התייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה היום לא קיים. מכל מה שאני יודע. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> עבדנו על זה שזה יישמר. << אורח >> אלעד מקדסי: << אורח >> אני לא מכיר את המסמך. אבל הוא הובא בפניי, אתם יכולים להסתכל. על פניו משרד התקשורת לא אוסר על זה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> כל הליך החקיקה שמרנו על הקומה הזאת. מי שרוצה יכול לצאת. ועכשיו אם נאפשר בהוראת המעבר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין את זה. משרד התקשורת אומר שיש אפשרות כזאת, אבל היא לא קיימת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא, היא קיימת. אני מפעיל תקשורת ואני מושך מספרים כשרים לעמותה הכשרה. << אורח >> זלמן בלאק: << אורח >> נגד משרד התקשורת ונגד בית המשפט. כן, אני אגיד שאתה עובר על החוק. תפסיק. << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> אתה מוזמן להתלונן במשרד התקשורת שנמצא פה ואתה מוזמן לתבוע בבית המשפט. אתה מבלבל את המוח עם שטויות שלא היו ולא נבראו. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> המצב העובדתי והחוקי שאפשר. הנה, יש לי מכתב משבוע שעבר ממנהל פיקוח במשרד התקשורת שאוסר על החברה לחתום ניידות. העמותה בפירוק ניסתה לעשות מחטף ולחסום את הניידות בשביל להעביר את החוק. והמצב החוקי והמשפטי והעובדתי שיש שתי ועדות ועוברים עם המספר. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> לא עוברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, זה לא המצב, סליחה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> אולי יש מפעילים שלא מקיימים את הוראות ניידות המספרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכל רק להגיד מה קובעים היום ההסכמים שלכם? רק להסביר לוועדה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> הוראות של הניידות מעוגנות באפיון. זה בכלל אפיון בין החברות. משרד התקשורת לא חלק ממנו. אנחנו את המייל הספציפי הזה ביקשנו, משכנו ואנחנו בודקים בדיוק במה מדובר. אבל ככלל כל ההסדר של הניידות בין המפעילים מוסדר באפיון. מסמך שכתבו המפעילים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> האפיון זה מסמך שהוכן על דעת משרד התקשורת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל מה קובעים היום ההסכמים? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> ההסכמים קובעים שאי אפשר לעבור למסלול אחר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא כל ההסכמים נוקבים ועדה מסוימת ספציפית. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הם אומרים שאי אפשר לעבור למסלול אחר. אני אתן קצת עובדות. במשרד התקשורת בתצהיר שלו לבג"ץ קבע בצורה חד משמעית שבמצב הנוכחי אי אפשר לעבור עם מספר מוועדה לוועדה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לא מוועדה לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צא החוצה, לגמרי. היום סיימת. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני שומר את הטענות לבג"ץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימת את המשימה שלך היום. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> וההסכמים קובעים שאי אפשר לעבור עם המספר למסלול אחר. לא משנה היכן הוא נמצא. אפילו אם הוא נמצא אצל אותו מפעיל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום, זה גם ההודעה שלהם בבג"ץ? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה זה, מה פשר המייל הזה? אתה יכול להגיד לי? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> זה טעות כנראה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מי שלח את המייל הזה? בלי לדעת את העובדות? אז תצהירו שזה טעות. << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> יש פה מייל שהוציא עובד המשרד. המבקש ביקש למשוך את המייל הזה, כדי לערוך בירור. יכול להיות שהוא הוציא את זה על דעת עצמו וללא קבלת הנחיות מפורשות. אנחנו נבדוק את מה שהוא כתב פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עובדתית זה לא נכון? << אורח >> שמילה מימון: << אורח >> אני לא יודע להגיד אם עובדתית אנשים התניידו. אנחנו נבדוק גם את הדברים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תעשו את זה. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> יש לפחות שבעה מכתבים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קדימה, תמשיך הלאה, על הוראות המעבר. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> יש לי הערה. הוראות המעבר אומרות פה ששואלים את המנוי שיאשר מחדש ואומרים לו אם אתה מסכים, טוב. אם אתה לא מסכים אז ככה, לך הביתה. אנחנו לוקחים לך את המספר. אני לא מבין כל כך מה התועלת בזה. זאת אומרת בשביל מה זה נדרש האישור הזה מחדש? ממילא, אם אתה בא ואומר אם אתה מסכים, כן, אם לא, אז אתה מקבל משהו אחר אז אני מבין. אבל אם ממילא לוקחים לך את המספר, אז יש הוראה, זה סעיף (ז)(2). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סליחה, לא הבנתי את מי אדוני מייצג? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני מייצג את עצמי, יוסף כהן, מייצג מנוי כשר. נראה לי היחיד פה שבאמת מייצג את המנוי הכשר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואתה מתנגד להוראות שמחייבות את חברות התקשורת לקבל אשרור מהמנוי לגבי הסכמה? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני לא מבין מה הצורך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז אני אסביר לך. אני הסברתי את זה גם בדיון ב-7 במאי. אני יכול לחזור. שוב, זה היה הרציונל שלנו כשניסחנו את הוראות המעבר. מדובר על הסכמים שחלקם יכול להיות שנערכו לפני שנים ארוכות. כמו שאמרתי, אנחנו נותנים כאן תוקף בעצם להסדר שקיים כבר לא מעט שנים. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אין בעיה, תתנו תוקף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חשבנו שכיוון שמדובר על הסכמים ארוכים ראוי שכאשר אנחנו קובעים שרואים את ההגבלות הקיימות בהסכמים הקיימים כהגבלות חדשות שכן יפנו לפחות לגבי הסכמים יותר ישנים, יפנו למנויים ויבדקו האם הם אכן מסכימים להגבלות האלה. אם הם לא מסכימים לתת להם את הפתח הזה. לכתוב במפורש את הפתח הזה בעצם לצאת וכמובן להשאיר את המספר, כי זה היה התנאי מלכתחילה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> בשביל מה לבזבז שורות בחוק? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה אנחנו נחליט. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, משרד התקשורת ישלח הודעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הסברתי לך. אתה יכול לא לקבל את זה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, אני אומר, מה שאני בא בסופו של דבר להגיד שזה לא נותן פה איזה פתרון לאיזה משהו. בסך הכול זה יידוע של המנוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> איתי, רק בהקשר הזה דיברנו על מבעוד מועד ולנו היה חשוב להוריד את המילים "או מגבלה אחרת שלא נכללה בהסכם ההתקשרות". בפסקה (ב) שורה 3, אמצע שורה 4. אני גם שוחחתי בעניין עם היועץ המשפטי, נדמה לי שזה לא הייתה כוונת המשורר, אבל כדי למנוע אי הבנות. אתה פונה למנוי, אתה אומר לו זה ההסכם שלך. רוצה – רוצה, לא רוצה – סע לשלום. אתה לא יכול בדרך הזו להכניס לו תנאים שהוא לא הסכים להם מלכתחילה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> זה בעיקר הניתוקים, נכון? זה בעיקר הנושא. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> כל מגבלה שלא קבועה בהסכם שהוא כבר חתום עליו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בעצם זה לא היה בעבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר רק התיבה או מגבלה אחרת שלא נכללה בהסכם ההתקשרות אתם מבקשים למחוק. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> רגע, שנייה, עוד פעם. בעצם מה את מורידה? << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> אם אתה רוצה להוסיף מגבלות תחתים אותם מחדש. אל תגיד לו עכשיו, תגנוב סוסים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר, רגע שנייה. בואו נעשה סדר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אקרא רגע את הסעיף בלי התיבה הזאת כדי שכולם יבינו מה מדובר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> צריך בפירוש, שהוא ידע בדיוק איזה הגבלות יש. מה הבעיה ליידע אותו? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> בסדר גמור. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> ברוריה, מה שהוא אומר שבהסכמים הקיימים יש הסמכה כללית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע. אתם רוצים רגע שאני אקרא את הסעיף כדי שנבין? למעשה סעיף קטן (ב) קובע את התנאי בעצם לתחולתו של סעיף קטן (א). הוראות סעיף קטן (א) יחולו אם הספק המורשה הודיע למנוי בהודעה קולית וכן בחשבונית בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זה כי הוא מקבל שירות בזק במסגרת סל שירותים ייעודי ואם נכללת מגבלת ניידות מספרים בסל השירותים כאמור יציין זאת במפורש בהודעה. אנחנו מוחקים את התיבה "או מגבלה אחרת שלא נכללה בהסכם ההתקשרות". << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה קורה, יש עוד בעיה בדבר הזה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בהוראות המעבר אנחנו גם השארנו פתוח את התקופה. כלומר בעצם תקופה לתגובת המנוי, ביקשנו ממשרדי הממשלה איזה היא התייחסות ולא קיבלנו, שנכון לכלול. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> דרוש הסכמה פוזיטיבית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, אתם שואלים מה שאתם רוצים לשאול ולא עונים למה שאני שואל. שנייה. שאלתי עכשיו לעניין ההוראה, זה כבר הקראנו את זה ב-7 במאי. אמרנו ש-"בהודעה כאמור יבקש הספק המורשה את הסכמתו של המנוי להגבלות או לחסימות שנכללות במסגרת סל השירותים הייעודי. לא הגיב המנוי לבקשת ההסכמה בתוך X חודשים". צריך להגיד תוך כמה זמן. "יראו אותו כאילו הסכים". כלומר צריך כן לתת כאן איזה שהוא פרק זמן למנוי להגיב. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אפשר לאפשר את זה במן הודעה קולית. עוד פעם, אני לא נכנסת לפרקטיקה. ואז יאשר. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בדיוק. לאשר, אתה מניח שהוא הסכים מזה שהוא לא הגיב? איזה חוזה יש במדינה שבן אדם בגלל שהוא לא הגיב הוא נכנס לחוזה? << אורח >> אבי רימון: << אורח >> איזה חוזה צריך לאשרר אותו? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> חוזה שהוא מקבל - - - << אורח >> אבי רימון: << אורח >> למה צריך לאשרר חוזה? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> מה זה לאשרר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה הסכמים קיימים. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> למה אתה צריך לאשרר חוזה? ואם הוא שכח להודיע יבטלו לו את החוזה? זה תקלה עצומה לציבור. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא, יש עכשיו חקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא גברתי. חצי מיליון מנויים אי אפשר להטיל עליהם עכשיו תפנו אליהם שיעשו. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> לא, לא תפנו. באותה דרך. תשלחו לו הודעה קולית. אבל כשהוא שולח מספר אחד שהוא מסכים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. לא. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אחרת יש פה צילום של המונופול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> בלי שאדם הסכים לו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה המצב הקיים בשטח היום. אי אפשר לצפות שיתחילו הכול חדש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני שוב אומר, מדובר על הסכמים קיימים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אבל ההסכמים הם לא כמו שהחוק דורש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן יש את הוראות המעבר. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אתה נותן לכל ה-600,000 שכבר בפנים להישאר בתוך הסדר שאין בו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, זה לא מטרת הוראת המעבר, להטיל הכבדה מיותרת. מה שקיים קיים וזה הכול. תוך כמה חודשים? מה זה? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו רוצים לחשוב על הסעיף. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> זה סעיף מאוד בעייתי. שאומר ש-600,000 שפעלו לא לפי חוק, שהייתה התעלמות של הרגולטור, אתם מעבירים אותם ככה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב מספיק, הבנו. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> עכשיו להעמיד לביטול 600,000? זה מה שאת אומרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> לא לביטול. אפשרות שיוכלו לדעת מה הם רוצים. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> זאת הבעיה. החוק נותן תוקף להסדר שהוא לא חוקי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> די, מספיק. אני לא רוצה להוציא אותך. די, מספיק. מה זאת אומרת לחשוב על הוראות המעבר? מה, עד עכשיו לא חשבתם עליהם? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> לא. מה המשמעות? המשמעות היא שאם המנוי לא עונה אז מבטלים לו את ההסכם? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הפוך. אם הוא לא עונה זה נשאר. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אם הוא לא עונה הוא כאילו בפנים. כלומר, את מניחה בפעילות פאסיבית שהוא הסכים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כתוב נותן את - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, "יראו כאילו הסכים". "הודיע שהוא לא מסכים – יבטל". נדרשת כאן הודעה פוזיטיבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, כי מדובר בהרבה מאוד אנשים. << אורח >> קריאה: << אורח >> ברוריה, הוא יכול גם לבטל את זה אחר כך. << אורח >> יעקב לנצנר: << אורח >> זאת אומרת אם הוא לא ענה מכניסים אותו לבית סוהר סופית. הוא לא יכול לצאת משם. << אורח >> אבי רימון: << אורח >> הוא יכול לצאת בכל עת. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אין לו ניוד, אין לו ניוד. הוא לא ענה, הוא בתוך הסדר, אין לו ניוד. פגעת לו בזכות הקניין. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> את מדברת כאחד שיש לו מכשירים או כמה? << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> אני לא מבינה איך זה עובד, לא מבינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את לא מבינה. בסדר. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> כן, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התקשורת, תגידו לנו תקופות. אם אתם תרצו לחזור, אנחנו לא מצביעים, אז אין בעיה. בישיבה הבאה אם יש לכם הערה נוספת תגידו אותה. כרגע תשלימו לנו את המועדים לפי הנוסח הזה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> חודשיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חודשיים? בסעיף קטן (ב) חודשיים. עכשיו השאלה לעניין סעיף קטן (ג) אני שוב אקרא אותו. "על אף האמור בסעיף קטן (ב) לא יחולו הוראותיו בעניין מנוי שהתקשר עם ספק מורשה ב-X השנים שקדמו ליום תחילתו של חוק זה". ויש כאן עוד בעצם הגבלה. השאלה אם בכלל יש לטעמכם צורך בסעיף הזה? אנחנו רצינו פשוט להקל על מנויים שהתקשרו לאחרונה עם חברות התקשורת ולא לחייב את אותו תהליך. השאלה אם זה נחוץ לדעתכם או לא? << אורח >> רותם ספיר יעקבס: << אורח >> שום דבר לא השתנה בהתקשרות לאורך השנים. מה ההבדל בין מי שהתקשר לפני שלוש שנים לבין מי שהתקשר לפני עשור? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע, אני שאלתי את עמדתכם כבר לפני שבועות. אם אתם חושבים שאין מקום לסעיף הזה, אז אפשר לשקול להוריד אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהנחה שזה יישאר, מה הזמן? בואו נסיים את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם אומרים שבכלל לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז נבטל גם את הזמן וגם את זה. אין בעיה. נו, מה אתם רוצים? מה שתחליטו מקובל. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו קבענו בחוק שגם מי שמתנייד שלא צריך אישור מחדש. אז אומר אותו רציונל קיים גם פה שמי שבשנים האחרונות נכנס לוועדה לא צריך אישור מחדש על ההסכמה שלו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל אומר משרד התקשורת שככל הנראה אין הבדל באופי של ההתקשרות בהסכמים. אז אפשר לוותר על (ג). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לוותר על סעיף קטן (ג)? אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מוותרים. אין בעיה, תבטל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אוקיי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד משהו על הוראות המעבר? מישהו רוצה להעיר משהו? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, הצבעה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לגלעד קריב היו הערות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איפה הוא, הוא הלך. יש לו הערות על הוראות המעבר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נצלצל אליו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש לו הערות, הוא ביקש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בוא נצביע דוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך אפשר, לא סיימנו. איזה הצבעה? צריך הסתייגויות, צריך זה. איפה אתה חי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא צריך, אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מבין, יש לו הערות והוא הלך? טוב בוא, תכף הוא יחזור. יש מישהו? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני יכול להגיד? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, לא. רגע, לאט לאט. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן אדוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לכם משהו שאתם רוצים להגיד? עזבו רגע את הנושא החוקתי וכל הדברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> להוראות המעבר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו חמש בעיות שאנחנו צריכים לסכם אותם. כל השאר דיברנו. << אורח >> מירב ולדמן: << אורח >> הסיפור הזה עם ה-(2)(ז) שביקשנו. מה שדובר פה קודם, איתי הקריא את זה. אין דברים נוספים שלא סיכמת עליהם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין דברים נוספים וגם בהוראות המעבר אתם מסכימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות התחרות? עזוב את האג'נדה הכללית. תכלס. << אורח >> מרדכי כץ: << אורח >> מעבר למה שנאמר, אין לנו הערות נוספות כרגע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי. משרד התקשורת? חוץ מהבעיות שהקראנו אותן שנשארו לנו פתוחות? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> יש לנו עוד דברים פתוחים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לנו חמישה, אמרנו. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כן, כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון בישיבה הבאה. אתם, הצד הזה? << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> חוץ ממה שדיברנו לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, הוא נכנס חזרה? איך נכנסת? אני לא מבין, האבטחה לא פה? מה? יש לך כפיל? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> כמה כפילים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב. יש לך מזל שאני מחבב אותך. אבל אחרת הייתי מוציא אותך לגמרי. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא מסוגל. מעניין, בבית הכנסת אתה נותן לחזן להתפלל בכלל? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> תשמע, מדובר פה על גניבה הכי גדולה בהיסטוריה של מספרים בתולדות המדינה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> פרנסה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הגניבה זו הפרנסה, חה"כ פינדרוס. את הגניבה שאתם רוצים לעודד על ידי אלה שהם סוחטים באיומים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> הגנבים מדברים על גניבות. הכי הזוי שיש פה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> מדויק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול בהסתייגויות אם הוא רוצה. מה לעשות, הוא הלך. אם יש לו משהו שיפנה אליך ישירות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה לסיים את זה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אפשר לומר משהו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נו, תגיד, בסדר. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> המושכל הראשון שצריך לאפשר תחרות. עכשיו, הייתה פה טענה על ידי חלק מחברי הכנסת שתחרות יכולה לפגוע בכשרות ואנחנו מקבלים את זה. זאת אומרת, שאם תהיה תחרות רחבה זה יכול לפגוע בכשרות. יהיו כשרויות לא טובות שיניידו אליהם וזו פגיעה. אנחנו יש לנו הצעה שאפשר לקיים תחרות שלא תפגע בכשרות, אני כבר עוד מעט אפרט אותה. ואני חושב שככל שיש כזאת אפשרות אין שום סיבה בעולם לא לאפשר אותה בחוק. שומעים אותי? אם אני מדבר לעצמי אז אני יכול להפסיק. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> מבחינתך גם להרוס את כל הקומה לפני כמה דקות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, לא. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר 'לא, לא'. ראינו את כולם, ראו את זה בדיון. לא היה אכפת לך שילכו החוצה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא נכון. תלוי מה. אתם מפחדים מאחד שייצא. אתה יודע שהיום יש אלפים, אתה רוצה שאני אגיד לך שמות של אנשים שיש להם מספר כשר ויש להם S.M.S ווטסאפ? אז עוד אחד ייצא. אתם רוצים, אני אגיד לך מה הבעיה. אתם רוצים לסכן את כל החוק בגלל - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תסביר לי מה ההבדל בין כשרות בראשותו של גלעד קריב לכשרות בראשותו של הרב יצחק טוביה וייס בעדה? תסביר לי. בחוק. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> נכון, אני מסכים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה ההבדל? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני מסכים, אני קיבלתי את הנחת היסוד הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לשיטתך. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני מקבל את ההנחה הזאת. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אז מה התשובה לזה? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אנחנו הצענו פתרון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שמה אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי זה אנחנו? אמרת שאתה מייצג רק את עצמך. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני מייצג בעיקר את עצמי. אבל אני יודע טוב מה אחרים רוצים. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן, מה אתה מציע? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני מציע צד (ג) אחר שמוסכם על כולם, שבכל אופן כאשר מדובר על חינוך נערים, ציבור חרדי, שהוא יהיה מוסכם שהוא יוכל לאפשר ניוד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> על מי? << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני הצעתי למשל, תשמע עד הסוף, ועד הישיבות בארץ ישראל למשל הוא גוף שמוסכם על כולם. נכון? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, הוא לא מוסכם? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> החוק לא יודע אבל מי זה ועד הישיבות. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> לא, שנייה. את הפתרון המשפטי - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא, אבל זה לא שטיבל פה. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> הרב פינדרוס, אני שואל אותך על המהות. עזוב, ככל שתהיה בעיה משפטית אנחנו נעצור. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין חיה כזו. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> נעצור את זה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני אסביר לך. כל זמן שאין סנהדרין גדולה מוכרת על ידי רשויות החוק והשלטון אין לך אפשרות ליצור, יש לי קצת יותר ניסיון ממך בעבודה ממשלתית. בסדר? קצת, טיפה. איזה 30 שנה. אין חיה כזאת שאתה יוצר משהו שהוא לא נמצא כגוף חוקתי. אתה יכול לקבוע ששר המשפטים, שר האוצר, בית המשפט. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אז אני מציע גוף משפטי אחר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> עמותה פרטית, בסוף זו עמותה פרטית. אתה לא יכול לקבוע דבר כזה. ולכן אתם חוטאים למטרה שלשמה אנחנו התכנסנו. ואתה נדמה לי, כך נראה לפי הלבוש. << אורח >> ריקי שפירא רוזנברג: << אורח >> למה? אבל החוק עצמו קבע תאגיד. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הנה, קיבלת את התשובה. היא הסבירה את זה יותר טוב ממני. << אורח >> יוסף כהן: << אורח >> אני חוזר ואומר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> תודה רבה לך, אני מסכים איתך. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אף אחד לא הסמיך את התאגיד הזה אבל, זו הנקודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יפה, בדיוק. הוא מסביר את זה עוד יותר טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אתה יש לך שלוש דקות, תגיד מה שאתה רוצה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> תודה רבה. אני אחזור על הנקודה הזאת המצב החוקי והמשפטי והעובדתי שאנשים מתניידים ביניהם, ולכן הנקודה הכי חשובה שבכל מקום בחוק הזה צריך לעשות, לאפשר את מה שקיים היום, שיש אפשרות מעבר ולתת לאנשים את מה שקיים היום ואי אפשר לקחת את כל מה שקיים ולשים את זה בפח. מה שקיים היום שאפשר לעבור מעמותה לעמותה. וכאשר מדברים על הוראות מעבר להשאיר את המצב הקיים ולא לעשות את הגניבה הכי גדולה בתולדות המדינה של לקחת 600,000 אנשים שלא הסמיכו עמותה מסוימת ולהגיד הייתה עמותה אחת, כולם התכוונו לאותו אחד. יש סקר של מכון אסקריא שאותה עמותה בפירוק לקחה את מכון אסקריא ועשתה סקר שרוב הציבור רוצה להישאר עם טלפון בלי אינטרנט. אותו סקר עשה סקר המשך ואומר במפורש שרוב הציבור החרדי, רוב ה-600,000, שלחו את הסקר הזה לכל המנויים. ויותר מ-22,000 אנשים ענו עליו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מתוך 600,000 זה אומר רוב. זה משהו מדהים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לסקר, כן, כן, כן. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני לא למדתי ליבה, אז אולי אני לא יודע חשבון. אבל אולי מישהו פה מהמלומדים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> רוב הציבור החרדי רוצה את האפשרות לעבור עם המספר שלו לעמותה השנייה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 4% בערך? הוא אומר שזה 4%. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> 4% שענו אקטיבית לעניין מיצג מייצג. זה נקרא בצורה פנומנלית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> יכול להיות שגם הבן שלי ענה בגיל 14. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> לכן האפשרות שרוב הציבור רוצה לעבור עם המספר שלו למקום אחר, לאפשר לעצמו את הדבר הזה. כמו שבכל ההסכמים, הבאתי את זה גם לרשות התחרות, גם למשרד המשפטים, גם למשרד התקשורת. לשום חברה, לפחות עד דצמבר האחרון, לא היה הסמכה לעמותה מסוימת. שום הסמכה. הייתה ועדת הרבנים עמותה רשומה וזהו. לא כתוב לא ועדת רבנים לתקשורת ולא שום דבר אחר. בחברת פלאפון כתוב במפורש שאפשר לעבור להסדר דומה שישמור על המאפיינים. שהמאפיינים מיד כתוב שזו קומה לדיבור בלבד, בלי אינטרנט, בלי S.M.S. לכן המצב שצריך לעשות שאי אפשר לקחת את זה. אי אפשר לשנות את המצב החוקי הזה ולעשות גניבה שכל ה-600,000 שייכים לעמותה אחת. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נגמר שלוש דקות. עכשיו מישהו רוצה להשיב לו? כי הוא דיבר בשביל בג"ץ. אז מישהו שישיב לו. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> נשיב לו בבג"ץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, תשיב לו עכשיו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אתה רוצה לדעת את האמת? הוא, איך אומרים? בא זה שעשה את החור בספינה ואומר חבר'ה, יש פה חור. למה אתם מנסים לסתום אותו? החור קיים. הוא בא, חורר חור. הוציא על זה הון תועפות. עשה עבודה באמת מדהימה. עשה חור בספינה ועכשיו הוא שואל למה אתם מנסים לסתום את החור הזה. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> אני שמח לראות שיש פה חור. עכשיו שאלה למי שייכת הספינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אל תענה לו. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו חוזרים חזרה ל-600,000 איש. שכאשר הוקמה ועדת הרבנים ביקשו מיוזמתם, עברו מיוזמתם, החליפו מספר. הרי כל אחד מה-600,000 איש הזה, אלה שעשו את זה בהתחלה, החליפו מספר. עברו לוועדה מסוימת, עם כללים מסוימים. נכון שבמשך השנים גדולי ישראל שעמדו אז בראש הוועדה נפטרו. אז באמת נעשו שינויים. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> ואלה שנשארו העסקנים זרקו אותם ולא שומעים להם. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שלושת מועצי הגדולה התורה הם קצת יותר חזקים וגם להם אין מעמד חוקי. גם להם אין מעמד חוקי. אבל אם אתה שואל אותי כאדם חרדי, שלושת מועצות גדולי התורה שקיבלו החלטה מי ינהל את הוועדה יש להם זכות. אבל מה לעשות? << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> הם עדיין לא התכנסו, זה אתה לא אומר. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כי בחוקי מדינת ישראל הם לא גוף רלוונטי. ברצון של אותם 600,000 אזרחים הם יותר מייצגים מאקטיביות של 22,000 מנויים. וזאת האמת. ומי שהצליח לעשות חור ולהעביר, כי כולם יודעים את זה שהנושא היה לא להעביר. << אורח >> מנחם לנצנר: << אורח >> את החור עשו אלה שפשוט גנבו וסחטו באיומים ושרפו חנויות. זה חשוב לציין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> לא יכול לבוא בידיים נקיות לוועדה. והוא לא מייצג ציבור, הוא מייצג אינטרס כלכלי. צריך לומר את האמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ענית, ענית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה הכול, תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, תודה רבה, הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:36. << סיום >>