פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס' 398
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, י"א בסיון התשפ"ד (17 ביוני 2024), שעה 8:39
סדר היום:
<< הצח >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון - הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג-2023, של ח"כ יוסף טייב << הצח >>
נכחו:
חברי הוועדה:
דוד ביטן – היו"ר
אלי דלל
שלי טל מירון
חברי הכנסת:
יוסף טייב
מוזמנים:
הווארד פולינר
–
עו"ד, ראש אשכול קניין רוחני, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אילת פלדמן
–
עו"ד, ייעוץ וחקיקה, אזרחי, משרד המשפטים
אור שלהבת אפרימי
–
מתמחה, משרד המשפטים
זיו גלעדי
–
עו"ד, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת
מרסיה צוגמן
–
עו"ד, היועצת המשפטית, כאן - תאגיד השידור הישראלי
אייל שגיא
–
עו"ד, יועץ, כאן - תאגיד השידור הישראלי
אסף אמיר
–
ארגון השחקניות והשחקנים בישראל
יונה אליאן-קשת
–
יושבת ראש אמ"י - ארגון אמני ישראל
אדיר וישניה
–
מנכ"ל עילם, עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים
אבירם אלון
–
מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
תמיר אפורי
–
עו"ד, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים
יוסי אלקובי
–
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה
עמרם בן זקן
–
סגן יו״ר ענף השיער, התאחדות המלאכה והתעשייה
אופיר מכבוש
–
ועד ארגון מעצבי השיער, התאחדות המלאכה והתעשייה
אורי רשטיק
–
מנכ"ל אשכולות החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל
איל פרייס
–
עו"ד, יועץ משפטי, הפדרציה
אורלי פרוינד מיה
–
עו"ד, יועצת משפטית וסמנכ"לית משפטית, אקו"ם
חנן יובל
–
זמר
נעמי לבוב
–
שחקנית
יניב ביטון
–
שחקן
יניב פולישוק
–
שחקן ותסריטאי
חיים אוליאל
–
מוסיקאי
דור סרוגו
–
דירקטור בחברת אשכולות, יוצר ומבצע
יוסף אבי יאיר אנגל
–
אביו של יאיר אנגל, חלל צה"ל
ייעוץ משפטי:
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון - הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג-2023, פ/3177/25 << נושא >>
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בוקר טוב לכולם. על סדר היום חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון - הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג-2023.
לפני שאני פותח את הדיון, נמצא כאן ידידנו יוסף אנגל אותו אנחנו שומעים כל הזמן. בבקשה. מכירים אותו כבר הרבה חודשים.
<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>
255 ימים עברו מאז פרצה המלחמה הארוכה, הקשה והמתסכלת ביותר מאז הקמת המדינה לפני 76 שנים. 255 ימים ש-120 ישראלים חפים מכל פשע עדיין יושבים אי שם בגיהינום החמאסי ואין מושיע. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, דור שני לניצולי שואה, אב שכול לבני יאיר שנפל בעת שירותו בשייטת 13 והסבא של אופיר אנגל שנחטף מבארי ביום הארור יחד עם אבי חברתו יוסי שרעבי ונער נוסף מהקיבוץ. אופיר חזר אלינו לאחר משא ומתן בעסקה הגדולה שהתקיימה לפני 201 ימים. יוסי נשאר שם לאחר שהופרד מאופיר ונהרג אחרי 99 ימים כשבעת מותו היה יחד עם איתי סבירסקי שנרצח על ידי שוביו ונועה ארגמני שחזרה לאחר פעילות הרואית של חיילי צה"ל והימ"מ. האם מישהו מעלה על דעתו שניתן יהיה לשחרר את 120 החטופים במבצעים הרואיים ולא בעסקה? איך ניתן להגדיר את המצב אם לא מחדל אחד גדול של הממשלה והעומד בראשה? מי טיפח את החמאס עד שהגיע לממדים מבהילים שאף אחד מכם, חברי הכנסת הנכבדים, לא תיאר. שנים של העברת כספים מבלי לפקח לאן הם מנותבים, שנים של סיוע בבניית הכוח הצבאי של החמאס וההכרה שהוא הארגון המייצג של הפלסטינים החיים איתנו במרחב והזנחת יתר הארגונים. אף אחד מבין המדינאים בהנהגת המדינה לא לוקח אחריות על המחדל הנורא, גם לא אחרי 255 ימים כאשר 120 החטופים עדיין אי שם קילומטרים בודדים מהגבול.
ראש הממשלה הניח הצעה לעסקה. מדוע היא לא מתקדמת? האם נכון להאשים רק את החמאס שהם לא ממלאים את דרישותינו ולהמשיך הלאה בלחימה שאין בה תוחלת כאשר החמאס הפך להיות ארגון לוחם פרטיזני יותר ויותר, מוכר על ידי העולם כארגון המייצג את הפלסטינים? או שזה עוד תרגיל כדי למרוח זמן ולא לסיים את המלחמה. כמה פעמים עוד יחזרו מנהיגינו על האמירה השטותית הבלתי אפשרית של ניצחון מוחלט על החמאס והחזרת השבויים בשורה אחת.
כבר לפני כמה חודשים הצהירו ראש הממשלה וכמה משריו שאו-טו-טו המלחמה מסתיימת בניצחון מוחלט. 255 ימים והניצחון הבלתי אפשרי מתרחק.
חברי הכנסת, האם אתם לא חשים אי נוחות בוויכוח המתנהל ביממה האחרונה על מי שנתן את ההוראה להגדלת הסיוע ההומניטרי ופתיחת מרחבים פתוחים למעבר הסיוע מבלי שאיש ממקבלי ההחלטות, החברים שלכם, לא מזכיר אפילו במילה את הצורך בסיוע הומניטרי ל-120 החטופים הישראלים ומשפחותיהם החורקות שיניים ימים ולילות?
תוך כדי חדלות העשייה הזאת מתגלים מחדלים הזויים שקשה לעכל אותם, כמו זה שראש הממשלה כלל לא ידע, לדבריו, שבנו של שר בממשלתו הקודמת נהרג ב-7 באוקטובר. האם זה הגיוני? או שבנו של ראש הממשלה הנהנתן אי שם במיאמי מפיץ בכל העולם פוסטים נגד הצמרת הביטחונית ואיש מחברי הממשלה ובראשם ראש הממשלה לא סותם לו את הפה ואנחנו ממשיכים לממן את שהותו כולל השמירה עליו. עד מתי יתעלם ראש הממשלה ושריו ממשפחות החטופים שחזרו או שנמסר למשפחותיהם שהם אינם עוד בחיים וגופותיהם עדיין שם?
חברי הכנסת, עד מתי? האם אתם לא מרגישים מבוישים או מבוזים מהמצב הכול כך קשה שהעם שלנו נמצא בו, מצב שהולך ומחמיר בכל היבט בחיים שלנו? כל שאנחנו רוצים שיקרה היום באיחור של 255 ימים זה להחזיר את החטופים כולם, פעילות שעל פי מומחים הייתה יכולה להסתיים לפני שמונה חודשים, שלא יישארו רון ארדים באי שם העזתי ושנוכל לתת כבוד אחרון למתים ושיקום מלא לחיים ולמשפחות. כמה עצוב שאנחנו צריכים להגיע לכאן שבוע אחרי שבוע ולזעוק החזירו את החטופים עכשיו. תודה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה רבה. יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?
<< אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >>
יש בעיות בכניסה. הם יבואו אחר כך. יש עוד ועדה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תודה רבה. ברשותך אני אמשיך את הדיון. חבר הכנסת טייב, אתה רוצה להציג את החוק?
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
חוק ארוך אבל אני אומר כמה מילים. קודם כל אני רוצה להודות לך אדוני היושב-ראש לדון בחוק הזה למרות לחצים אדירים שמופעלים על כולנו.
אני רוצה לומר שהסיבה שאני מגיש את החוק הזה היא לייצר סימטריה חקיקתית בין זכויות היוצרים לזכויות המבצעים. אומרים המבינים שחלקם נמצאים כאן וחלקם אינם, הם מלח הארץ כפשוטו, הם הגורם להצלחה מסחרית של התעשייה והגיע הזמן לעשות סדר ולעשות את ההתאמות המתאימות בין זכויות היוצרים לזכויות המבצעים.
היו לנו כבר מספר ישיבות עם משרד המשפטים ואני רוצה לומר שמשרד המשפטים מגבה את הצעת החוק בהתניה לשינויים מסוימים שנדון עליהם בוועדה. אני רוצה לומר שנחשפנו לתרומה האדירה שלכם בזמן הקורונה ועכשיו במלחמה. אתם חלק אינטגרלי מחיזוק העורף והחובה שלי בבית המחוקקים וכאזרח, כשנהנים ומשתמשים ביצירות האלה ובביצועים האלה, לדאוג שהאומנים האלה יוכלו לקבל את מה שמגיע להם בדין ולא בחסד.
אני מודה לך אדוני היושב-ראש ואנחנו נתקדם כמובן עם משרד המשפטים ועם הייעוץ המשפטי של הוועדה.
<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>
ראש אשכול קניין רוחני, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. תודה על שהזמנתם אותנו ותודה למציע איתו ישבנו ודיברנו על כל הנושא ונמשיך לדבר עליו. מדובר על הצעת חוק פרטית, זאת לא הצעת חוק ממשלתית, ואני כאן בעיקר כדי להצביע על נושאים שלדעתנו צריך להעמיק בהם ולהגיע למשהו שטוב לכולנו.
בגדול אנחנו בעד הזכויות למבצעים ועידוד תרבות יצרנית שזה חשוב מאוד. אנחנו גם שואפים להיתרים שמפחיתים עלות עסקה. צריך להיות ער לכך שאנחנו לא רוצים להכביד על צד אחד או על צד אחר כי בסופו של דבר יש מוכרים שרוצים למכור ויש קונים שרוצים לקנות ואנחנו רוצים לעזור לעסקאות להתבצע כך שהתרבות יכולה להגיע לקהל הרחב.
צריך גם להתחשב באמנות בינלאומיות בתחום הזה וגם במצבים דומים אצל ה-טרייד אין פרטנר שלנו וגם במדינות מפותחות כיוון שבסופו של דבר יש גם עסקאות בינלאומיות וככל שאנחנו יכולים להיות יותר מתואמים, מפחיתים את עלות העסקה על עסקאות כאלה.
יש לנו איזונים שאנחנו צריכים להתחשב בהם כי בדרך כלל קניין רוחני הוא זכות מונופול ולצד זכות מונופול, שזה תמיד דבר טוב, יעיל שצריך אותו, צריך גם להגביל את המונופולים כדי למצוא את האיזונים הראויים בין גורמים שונים שלפעמים משלימים אחד את השני ולפעמים יש להם אינטרסים מנוגדים אחד לשני.
אני אצביע על כמה נקודות קצרות. יש לנו את האינטרסים בין הביצועים הקיימים לבין ביצועים עתידים. אנחנו לא רוצים למנוע מביצועים עתידיים בגלל מונופול רחב מדי לביצועים קיימים. צריך למצוא את האיזונים בין כל הגורמים שתורמים ליצירה. זאת אומרת, מבצעים, יוצרים וגם מפיקים כי בלי השותפות של שלושת הסקטורים האלה אין תקליטים ואין סרטים ואנחנו לא יכולים להתרכז בצד אחד או אחר אלא צריך למצוא את האיזונים כדי להגיע לתוצאה סופית שזה סרט או תקליט או דברים אחרים.
צריך גם להתחשב בזכויות המשתמשים ובבעלי הזכויות. המונופול של קניין רוחני הוא מונופול שמוגבל בזמן ומוגבל בהיקף. זה נועד לכך כדי לאפשר ליצור את האיזונים הראויים כדי שכל המערכת תתפקד באופן יעיל. יש גם את האינטרס הציבורי כאשר לפעמים יש חריגים ויש צעדים שצריך להתחשב בהם.
אני רוצה באופן טלגרפי להצביע על נושים שלדעתנו צריכים להעמיק בהם במהלך הדיונים כאן ואז הקולגה שלי תרחיב בנושאים. הנושאים העיקריים שאנחנו חושבים שצריך טיפול בהם על ידי כולנו כאן זה העניין של התחילה ותחול של כל שינוי, התקופה של הזכות, הכרת הארגון היציג, הביצועים לפני 84, הסעדים לגבי שידור לתאגיד השידור וגלי צה"ל, שידור משנה, הנושא של פיצוי ללא הוכחת נזק לגבי איזה תמלוג ראוי, הצעות לגבי העונשין, הפרעות עקיפות, החלה של הגנות וסייגים על הפרה ותרופות.
הקולגה שלי יכולה להרחיב מעט בכל נושא.
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
בוקר טוב. משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, אזרחי. ממש על רגל אחת נרחיב על כל אחד מהנושאים שהווארד הזכיר. אנחנו באמת מעלים כאן שאלות שהוועדה צריכה לדון בהן וגם אנחנו כבר התחלנו בשיח עם חבר הכנסת המציע, שיח מאוד חיובי כפי שגם הוא ציין.
הנושא הראשון הוא הנושא של התחילה והתחולה. הצעת החוק לא קובעת הוראות תחילה ותחולה בכלל. למשל אחד האלמנטים העיקריים לגביהם צריך תחילה ותחולה הן הזכויות החדשות כמו הזכות ביחס לאינטרנט, העמדה לרשות הציבור והיבטים מסוימים של זכות השידור. בהקשר הזה אנחנו חושבים שצריך לשים לב לא להפוך את כל החומרים שמצויים כבר היום ברחבי האינטרנט לתכנים מפירים על כל המשתמע מכך וצריך להביא פתרון נכון ומאוזן.
הנושא השני הוא תקופת ההגנה על זכויות המבצעים. לפני שנים ספורות תוקן החוק והתקופה הוארכה מ-50 שנים מהביצוע לפני התיקון ל-70 שנים כיום. טרם התבהרו ההשלכות של התיקון והאם אמנם נדרש תיקון נוסף כעת בהקשר הזה. צריך לציין שההסדר שמוצע בהצעת החוק לפיו ההגנה היא לחיי המבצע, כל חיי המבצע ועוד 70 שנים לאחר מכן, הוא שונה מכל הסדר אחר בעולם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה ההמלצה שלכם בעניין הזה של התקופות?
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
בנושא של התקופות ההמלצה שלנו היא להשאיר את המצב כמו שהוא היום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם אומרים שאין את זה בעולם.
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
נכון. אנחנו עוד לא בשלב של המלצות אלא אנחנו כרגע בשלב של העלאת הנושאים ואת הכול אנחנו כמובן נציג בהרחבה בהמשך.
הנושא השלישי הוא הנושא של הארגון היציג. בישראל יש מספר ארגונים בניהול משותף, חלקם מוסדרים תחת רגולציה של רשות התחרות והם מוגדרים הסדר כובל. לעומתם הארגון היציג שקובע את התמלוג הראוי של המבצעים הוא בעל מעמד סטטוטורי בחוק ולכן הוא לא מפוקח על ידי רשות התחרות. בהצעת החוק הנוכחית אין הסדרה של הארגון היציג ובעצם המצב נשאר כפי שהוא. לפני כמה שנים בתזכיר חוק ממשלתי הייתה הצעה שלנו, של משרד המשפטים, להסדיר את הארגון היציג לפי אמות מידה של שוויון ושקיפות, למשל בין מי שחבר בארגון לבין מי שאינו חבר בארגון, שקיפות בצורה של דיווח שנתי לחברים ואנחנו חושבים שחשוב להכניס את האלמנט הזה להצעת החוק הנוכחית. חשוב גם לומר שקווים מנחים להתנהלות של הארגון היציג יאפשרו לפקח על הפעילות של הארגון.
אני אקצר. נושא חשוב נוסף שעלה הוא ההחלה של החוק הקיים גם על ביצועים שבוצעו מאז קום המדינה. החוק הקיים היום נחקק בשנת 1984 וככל חוק הוא חל רק אקטיבית על ביצועים שבוצעו החל מאותה שנה. לכן ביצועים שבוצעו לפני שנת 1984 היום אינם מוגנים. הצעת החוק מבקשת להרחיב את תחולת החוק אחורנית גם על ביצועים שבוצעו לפני 1984, החל מקום המדינה. כמובן יש כאן גם שאלה של אורך ההגנה אבל לא ניכנס לזה.
ההצעה היום מרחיבה את היקף הביצועים המוגנים שנדרשת הסכמה לביצוע פעולות בהם או תשלום תמלוג ראוי על שימוש בהם ויש בה אלמנטים, לפחות לפי הנוסח שנמצא כעת על שולחן הוועדה, רטרואקטיביים. בהקשר לזה צריך גם לומר שההצעה עשויה להגדיל את המחירים של רישיונות התמיכה מאחר ומגדילים את היקף הרפרטואר ויש לכך השלכה אפשרית על עסקים כמו מסעדות, מכוני כושר, מלונות, גופי שידור. בסופו של דבר זה משתרשר ליוקר המחיה על האזרחים ובהיבט העקרוני יש כאן גם סיטואציה של פיצויים שהיום הם אינם מוגנים. במישור היותר עקרוני ההצעה בעצם מציעה ליצור זכויות יש מאין. כלומר, היום הביטויים האלה, אפשר לעשות בהם שימוש חופשי וההצעה בעצם לוקחת והופכת אותם לקניין פרטי, דבר שגם עשוי להשליך על היבטים כמו חופש הביטוי וכמו שאמרנו גם על יוקר המחיה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם תומכים בהצעה או לא? לפי הטענות שלך נראה לי שאתם באמצע.
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
אנחנו תומכים. קפצנו ישר להערות. אנחנו תומכים בהצעה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כל מה שאת אומרת, הבעיות שאת מעלה, אפשר לתמרן בהצעת החוק כדי לפתור אותן?
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
כן. אם היושב-ראש רוצה, אני יכולה גם להגיד את שלל הנושאים בהם אנחנו מוסכמים ביחס להצעה הזאת. הזכות לעבודה ברשות הציבור, הקביעה של הזכות לשידור חלף נגד הזכויות הבלעדיות, הבהרה של המרשה לאחר גם הוא נחשב מפר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מישהו עשה תחשיב כלכלי מה זה גורם?
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
היושב-ראש בדיוק מגיה לנקודה שרציתי להגיע אליה.
<< דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >>
אמרתי להם אתמול שיביאו תחשיב ונראה.
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
אנחנו חושבים שהשחקנים שיושפעו, אנחנו מאוד נשמח לשמוע מהם את ההערכות שלהם על התחשיב. גם הארגונים של המבצעים שייתנו הערכה מה יהיו העלויות הנוספות לכלל המשק וה-... הראשונים שצריכים להצדיק את ההחלה אחורנית של הזכויות כי בעצם כדי שחקיקה תחול לאחור, צריך להיות לה - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היום אתם מקבלים תמלוגים? מקבלים, נכון?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
היום לצערנו אנחנו לא מקבלים שקל. האומנים המבצעים - זמרים, שחקנים - לא מקבלים אגורה שחוקה לא מנטפליקס, לא מספוטיפיי, לא מדיסני, לא מיו-טיוב, לא מפייסבוק, לא מכל הגופים שעושים שימוש.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היוצרים כן מקבלים?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
היוצרים כן מקבלים. בהחלט. יושבים כאן נציגים מאקו"ם. בהחלט מקבלים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם כן, מה אתם כן מקבלים?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אנחנו היום מקבלים תמלוגים מגופי השידור הישראלים בעיקר – קשת, רשת, הוט, יס וכיוצא בזה – וממה שנקרא השמעה פומבית כמו מלונות, רשויות מקומיות, אולמות אירועים שלחוק הזה מבחינתנו אין לו שום השפעה על הדבר הזה. אנחנו לא מתכוונים להעלות שקל בתעריפים בעקבות ההצעה הזאת לגופים האלה. מבחינתנו לא תהיה שום השפעה. ההצעה הזאת נוגעת בעיקר ואך ורק לאותם גופים בינלאומיים – יושב כאן עורך דין תמיר אפורי שמייצג את נטפליקס ואת דיסני – אותם גופים שחושבים שזה הגיוני וסביר לא לשלם תמלוגים לאומנים. זה נראה להם הגיוני.
אם אדוני שואל על ההשפעה הכלכלית, הגופים היחידים שמבחינתנו תהיה השפעה כלכלית ויידרשו לשלם תמלוגים לאומנים, אלה אותם גופי ענק בינלאומיים. זאת בראש וראשונה המטרה של ההצעה הזאת, כפי שאני מבין מחבר הכנסת טייב. משרד המשפטים, אני מאוד שמח שהוא תומך בחוק, העלה כבר הצעת חוק משנת 2016. היינו איתם באין ספור דיונים אבל הדבר הזה לא מתקדם. הדבר הזה פשוט תקוע ואנחנו נמצאים במצב שחנן יובל שמשמיעים אותו בספוטיפיי יעיד שהוא לא מקבל אגורה, יניב ביטון ויונה אליאן קשת שרואים אותם בנטפליקס לא מקבלים אגורה וזה פשוט נמשך. משרד המשפטים צודק שאפשר ללבן דברים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה שאתה אומר שזה משפיע יותר על הגופים הבינלאומיים.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
בלבד. מבחינתנו בלבד. אני מצהיר כאן שבעקבות החוק הזה אין לנו שום כוונה להעלות תעריפים לעסקים הקטנים והבינוניים בגין השמעה פומבית. שום כוונה. זה לא קשור אליהם כהוא זה ואני רוצה להדגיש. קראתי את המכתב שלהם. הגופים היחידים במשק הישראלי שהתאחדו לכדי גבייה משותפת כדי להקל עליהם אלה אשכולות ו-עילם. אשכולות ו-עילם, ותבדקו אותי, בחמש השנים האחרונות לא הוגשה תביעה אחת נגד עסק קטן. אנחנו הגופים שמתחשבים ופועלים בצורה הכי הגונה והכי ישרה מול אותם גופים. אני מתחייב כאן בשם האומנים, החוק הזה מבחינתנו אין לו שום מטרה כדי לגעת באותו דיאלוג והרמוניה שמתקיימת אל מול הגופים האלה. יש כאן מטרה אחת בלבד והיא להשוות את הדברים. לא יכול להיות שמשמיעים שיר של חנן יובל ברדיו ותכף הוא יקריא כאן את רשימת השירים מ-1984, הוא לא מקבל תמלוגים. אני חושב שזה הזוי. לא יכול להיות שמציגים את יניב ביטון בנטפליקס והוא לא מקבל תמלוגים. זה הזוי. בסך הכול אנחנו מבקשים להשוות למה שקורה בכל העולם וליוצרים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם אתה גובה תמלוגים לפני 1984, אז כן יעלה המחיר לגופים בישראל.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אני מתחייב כאן – ואם צריך איכשהו להסדיר את זה בחקיקה, נעשה זאת – של מה שנקרא השמעה והצגה פומבית, ואני מדבר על השמעה והצגה פומבית, אין לנו שום כוונה להעלות שקל בתעריפים, במחירונים האלה אל מול הגופים האלה. אני אומר כאן לכל נציגי הגופים - והם גם יודעים את זה – של עסקים קטנים ובינוניים שכל ארגון עם עסק קטן ובינוני שמעוניין לבוא ולהסדיר את התעריפים בצורה משותפת ולקבוע סדרי פעולה משותפים כדי להקל על אותם גופים, מוזמן לדיאלוג עם אשכולות ועם עילם בכל עת. הדלת שלנו פתוחה והיוזמה היא שלכם ואצלכם. יושב כאן אבירם מהתאחדות אולמות האירועים והוא יודע את זה. אנחנו תמיד מוכנים להסדיר, לשוחח ולהקל ואנחנו גם בדיאלוג עם גופים אחרים כדי להקל. יושב כאן עורך דין אייל פרייס ואורלי מאקו"ם. יש דיאלוג בין הגופים כדי להקל.
אני מבקש ממך אדוני. הדבר הזה מתעכב ופוגע באומנים כבר שמונה שנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אצלי זה לא יתעכב. אני קבעתי את זה לדיון מהר מאוד.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אני מאוד מבקש. אם אפשר להעביר את זה היום בקריאה ראשונה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לפי מה שאני שומע ממשרד המשפטים, את זה לא נוכל לעשות אבל ניתן לזה קדימות.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אנחנו בדיאלוג עם משרד המשפטים כבר שמונה שנים. כל פעם זה אותו הדבר ואין התקדמות ואין תזוזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לכן אנחנו כאן. אתם מחייבים אותי להיכנס לתחום שאני בדרך כלל לא עוסק בו. קודם כל אני רוצה לומר לכם שאני בעד החוק. אני רואה מה מצב האומנים כשהם מתבגרים וזה דבר שלא מקובל עלי. אם צריך לשלם יותר כסף, ישלמו יותר כסף. אין בעיה. עושים שימוש בתוצרת שאתם מייצרים. כאמור, אנחנו בעד החוק. את הבעיות שמשרד המשפטים מעלה, אנחנו ננסה לפתור בדרך.
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
אם אפשר משפט אחרון. כמובן מה שאורי אומר, בעצם מדבר על הזכות להעמדה לרשות הציבור שממנה פתחתי ואמרתי שאנחנו מסכימים להרחבה ושם אין מחלוקת אבל אנחנו נצטרך כמובן לראות את ההשלכות והמשמעויות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, נראה את זה ביחד. חבל שלא עשיתם את זה אתם אלא חיכיתם.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
שמונה שנים.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
מי אמור לשלם יותר כסף, העסקים הקטנים?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
לא. אמרתי לא.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
יש כמה גופים שרוצים מאיתנו כסף. הפדרציה רוצה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עם כל הכבוד, אם צריך לשלם כסף, ישלמו כסף.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
זה לא קשור להצעה הזאת.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
אנחנו משלמים כסף.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אתם מבלבלים. אני אמרתי באופן מפורש וחד משמעי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עם כל הכבוד, זה לא קשור ליוקר המחיה. זה קשור לזכויות של אנשים שעושים שימוש במה שהם מייצרים כל החיים. אז הם מגיעים לגיל בוגר ואין להם אפשרות לקיים את עצמם.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
למה אני כעסק צריך לשלם גם להם וגם להם? שיהיה גוף אחד שיאחד את עצמו.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אתה לא חייב לעשות שימוש. אף אחד לא מכריח אותך לעשות שימוש.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
לי יש מספרה, אני משמיע מוזיקה, אני צריך לשלם 3,000 שקלים בשנה? למה?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
מישהו מחייב אותך להשתמש במוזיקה?
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה הבעיה עם זה? לא הבנתי.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
אני אגיד לך מה הבעיה. עכשיו עוד גוף רוצה לקחת כסף, אקו"ם, ואז יבוא עוד גוף ועוד גוף.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לגבי הגופים הרבים שמטפלים בזה, יש לנו מגמה לעשות סדר.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
צריך שיהיה צינור אחד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא קשור לחוק הזה. זאת מגמה מסוימת שאנחנו נדון בה אבל לא עכשיו, לא בחוק הזה. בלי קשר לזה, כן, אם יהיה צריך לשלם 3,000 שקלים, תשלם 3,000 שקלים. מה הבעיה? המספרה שלך תתמוטט בגלל זה?
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
מדובר על עסקים הרבה יותר קטנים שלא יכולים לשלם 3,000 שקלים או 10,000 שקלים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם באתם אלי כדי להגיד לי שאתם לא רוצים לשלם כלום, לא מצאתם כתובת. אני מאוד מצטער, לא מצאתם כתובת.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
אבל זו לא הכוונה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תעלו טענות אחרות.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
אנחנו מכבדים את זכותם של המבצעים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אם אתם מכבדים, תעריכו את מה שהם עושים כל החיים. אתם משמיעים את השירים שלהם.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
נהפוך הוא, אנחנו נמצאים כאן כדי לקבל הסדרה לכל הנושא הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הסדרה כוללת שקשורה לכל הגופים, זה לא בחוק הזה. אנחנו מתכוונים לטפל בזה בלי קשר כי אני רואה שיש המון גופים. זה נכון מה שאתם אומרים אבל אין לזה קשר לחוק הזה.
<< אורח >> אדיר וישניה: << אורח >>
אני מנכ"ל עילם. דווקא עילם ואשכולות עשו מהלך. עשינו רגולציה עצמית עלינו ואיחדנו לגוף אחד שגובה בשנתיים האחרונות, ב-20 השנים האחרונות אבל במיוחד לאחרונה בוואוצ'ר אחד. מבחינת חוק זכויות מבצעים אנחנו עשינו את המהלך הזה ודווקא עכשיו העצמאים, כל המיוצגים – אם אלה המוסיקאים, הנגנים, האמנים, גם חיים אוליאל שהגיע משדרות לכאן.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נשמע את האנשים ואחר כך ניכנס לחוק. נתחיל בנציגי היוצרים. חנן יובל.
<< אורח >> חנן יובל: << אורח >>
בוקר טוב כבוד היושב-ראש. בוקר טוב לכולם. אם תסתכלו טוב, על ראשי יש לי שני כובעים. אני גם יוצר וגם מבצע. לכן אני יכול להשוות את המצב של הקיפוח של המבצעים מבחינת החוק.
אני רוצה להתייחס לדבר קטן. לקחת רשימה אקראית של שירים שהקלטתי עד 1984 ולא זוכים לתמלוגים. אתה כבוד היושב-ראש תגיד האם זה נכון לא לשלם תמלוגים על "ליל חניה", אתם זוכרים את השירים "לכל איש יש שם", "אני וסימון ומואיז הקטן", "שהשמש תעבור עלי", "הלילה הוא שירים", "פגישה חצי פגישה", "אגדת דשא", כל שירי השלושרים, "בטרם", "שנינו ביחד וכל אחד לחוד", "בלד לעוזב קיבוץ", "ישראל ישראל בטח בה'", "הימים שעוד נכונו לנו", "ג העיר". שאמשיך? זאת רשימה אקראית של שירים שאני הקלטתי עד 1984 וכל עם ישראל משתמש בה גם במספרה. תנגן מוצרט, זה לא עולה כסף. אל תיקח את הרכוש שלנו. זה קניין שלי שעבדתי עליו והשקעתי בו הרבה. אני חושב שמגיעים לי הפירות החוקיים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את השירים האלה משמיעים הרבה.
<< אורח >> חנן יובל: << אורח >>
משמיעים אבל לא משלמים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רוצה להבין. יש כאן שירים מלפני 1984 ואז אם נתקן את החוק חובת התשלום תחול על כולם. יש את הנושא של החברות הגדולות שלא משלמות בכלל וזה לא קשור לשנה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
לא משלמות אגורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זאת בעצם החלוקה והמהות היום.
<< אורח >> חנן יובל: << אורח >>
תודה רבה לחבר כנסת טייב שהעלה את הנושא לשולחן ואולי סוף סוף זה ייפתר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. זה בדיוק התחום שלו.
<< אורח >> יונה אליאן-קשת: << אורח >>
תודה לך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את לא שרה, נכון?
<< אורח >> יונה אליאן-קשת: << אורח >>
אני לא שרה אבל אני משחקת ועכשיו עשיתי סדרה בנטפליקס ומשם אני לא רואה אגורה. אני רוצה לומר משהו אחר. אני כאן כשחקנית אבל אני כאן כיושבת-ראש אמ"י, איגוד אומני ישראל. אתה העלית נקודה מאוד חשובה בקשר לכך שאומנים מתבגרים וכשהם מתבגרים הם לא יכולים ליהנות מהפירות של כל העשייה שלהם כל החיים. בקורונה האומנים היו הראשונים להיסגר ואחרונים להיפתח. במלחמה אנחנו ראשונים להיסגר ולקבל כסף. התנדבנו כל הזמן ואני הרי לא צריכה לומר מה האומנים עשו.
אני רוצה להסביר לך שבנקודה הזאת של המספרה שלך שאתה ממשיך לעבוד בה, אנחנו לא עובדים.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
מי אמר לך שאני ממשיך לעבוד? גם אנחנו נסגרים איתכם ביחד.
<< אורח >> יונה אליאן- קשת: << אורח >>
לא נכון. מספרה זה מקום שאנשים באים אליו. הם חייבים להסתפר.
<< אורח >> עמרם בן זקן: << אורח >>
נסגרנו איתכם ביחד.
<< אורח >> יונה אליאן- קשת: << אורח >>
גם במלחמה?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
בקורונה לא שילמתם. בקורונה אגורה לא שילמת לי.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
אנחנו אומרים שהזכויות מגיעות לכם. אנחנו רוצים שיהיה גוף אחד.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אבל זה לא החוק הזה. אני לא פוסל את זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה בסדר אבל זה לא שייך לחוק. זו טענה נכונה, בלי קשר לחוק הזה.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
אין לנו ויכוח על זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כרגע מסדירים את החוק הזה. נכון שצריך להסדיר את כל התחום. נקווה שנגיע לזה.
<< אורח >> יונה אליאן- קשת: << אורח >>
אני מבקשת לסיים את דבריי. אני רוצה להדגיש שוב שניתנת כאן הדוגמה של חנן, שלי, של יניב ביטון. אנחנו לא הדוגמה לאומנים. אנחנו לא אלה שזקוקים לזה כמו אוויר לנשימה. יש המון אומנים שלא עובדים. אתם יודעים, זה תחום כזה, לפעמים אתה עובד ולפעמים נגמרת לך הקריירה אבל עשית המון. אני מדברת על מצבים של אומנים, אני לא יכולה לנקוב בשמות, אנשים שמגיעים לפת לחם. כאן מדברים על חוקים אבל אלה בני אדם. לאנשים האלה זאת שאלה של חיים ומוות. את זה רציתי להדגיש לכם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני בעד עסקים קטנים אבל אני חייב לומר לכם שהאיזון הראוי הוא שצריך קודם כל לסייע ליוצרים, לזמרים וכולי. זה דבר שלא נראה לך שאפשר להשאיר אותו באוויר.
מי מהשחקנים רוצה לדבר?
<< אורח >> יניב ביטון: << אורח >>
אני אומר בקיצור שהרציונל של הצדק של הדבר, לשלם למבצעים, זה כבר הוסדר בחוק וזה ידוע. אנחנו מקבלים ואני מקבל את המגיע לי מקשת, מרשת, מהתאגיד, מכל מי שמשדר אפילו אם מדובר בשידור חוזר בלילה. כאן נוצר מצב, כמו בהרבה דברים היום, שהחוק, המדינה והרגולציה, עשרה צעדים לפני הטכנולוגיה, אף אחד כבר לא צורך את התרבות באותה צורה כמו לפני 15 שנים ואנחנו כל הזמן מפגרים בחוק. אני חושב שנטפליקס ודיסני הם לא מספרה, יש לה הרבה מאוד כסף והכסף הזה גם צריך להגיע למי שמגיע לו. אתם לא האויבים שלנו, כמובן אנחנו ביחד. גם אנחנו עסק קטן. גם אני עסק שמנהל את עצמו. צריך לקדם את זה כמה שיותר במהירות כי הטכנולוגיה כל הזמן מתקדמת. גם בארצות-הברית מתקיימים הוויכוחים האלה עם ה-AI והכול רודף אותנו. ברור לי שחקיקה זה דבר שלוקח זמן, יש חסמים אבל צריך להזיז את הדברים האלה כי העולם נוסע.
<< אורח >> חיים אוליאל: << אורח >>
שלום לכולם. אני גם אומן מבצע, גם יוצר וגם מנגן, כך שאני שייך לכל הגופים האלה. אני חושב שבשנים האחרונות עברנו תקופות מאוד מאוד קשות, גם קורונה, גם מלחמה וכמו שאמרה יונה והחברים האחרים אנחנו תמיד אחרונים לחזור. אני אישית לא יצרתי לפני 1984 כך שאין לי מה להרוויח מכל הסיפור אבל אני כאן בשם האומנים הוותיקים שבאמת קשה להם להשיג. די אם נזכור של אומנים – לא אזכיר שמות – שנפטרו כמעט בחוסר כל ואפילו בלי יכולת לקנות תרופות.
שמעתי את כבוד היושב-ראש ואת חברי הכנסת שיושבים בוועדה ואני חושב שאתם עם הלב שלכם במקום הנכון. אני חושב שלמרות שיש קשיים גם במקומות קטנים, במספרות ובכל מיני עסקים קטנים, אבל כאן האנשים עם הרבה יותר קשיים. אנשים שעבורם זה ההבדל בין לקנות תרופה ולשלם חשמל או להרוויח יותר כסף. אני חושב שכמו שאמר היושב-ראש את דעתו ואמרו חברי הכנסת, באמת צריך להיות בעד החוק הזה, לחוקק אותו ובעזרת השם אולי בוועדה הבאה נוכל לאגד ולאחד את כל שאר הדברים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כן, בסדר, אבל זה לא קשור לחוק הזה.
<< אורח >> חיים אוליאל: << אורח >>
לא קשור כרגע אבל אנחנו מבקשים ללכת לקראתנו, לקראת האומנים הוותיקים, אפילו שאני לא נמצא שם, ולחוקק את החוק הזה שמאוד מאוד יעזור.
<< אורח >> נעמי לבוב: << אורח >>
בוקר טוב. אני שחקנית, אימא לשניים. אני רוצה לומר שהתחושה היא שיש חוסר הלימה מוחלטת וחוסר צדק. אני למשל עובדת הרבה עם ילדים, הופעות חינוכיות בבתי ספר, אני עושה סדרה על מתמטיקה ועל פיזיקה, והצפיות למשל ב-יו טיוב מרקיעות שחקים ויכולות להגיע למיליוני צפיות. אני לא רואה שקל אחד מזה. אין שום הלימה בין התהודה של הדבר והצריכה שלו לבין התמורה שאני מקבלת. יש תחושה עמוקה של חוסר צדק. יש איזה ריק. גופים מרוויחים, פרסומות מרוויחות, אנשים מרוויחים על הגב שלנו ברמה שאני שואלת איך זה שלא רואים אותנו ואלה הפנים שלנו. זאת העבודה שלנו, זאת הפרנסה שלנו, אני אימא לשני ילדים ומזה אני מביאה כסף הביתה להאכיל ילדים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רוצה לעבור לחברות הגדולות. נמצאים כאן הנציגים?
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אני מייצג בדיון הזה את רדיו גלי ישראל ואת ארגון הסרטים האמריקאי שעונה לשם "מויישן פיקצ'ר אסוסיישן - MPA".
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
הוא גם עורך הדין של נטפליקס, של דיסני, של קשת, של פרי טי.וי. ואולי שכחתי מישהו. יש עוד גופים שאתה עורך דין שלהם, גופים גדולים? למה אתה לא אומר את זה? אני חושב שצריך להיות גילוי נאות. כל הגופים הגדולים שאתה מייצג, עורך דין אפורי, אני מבקש שתציין אותם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
יכול להיות שהוא לא צריך לומר כי אתה כבר אמרת מי הגופים.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
יכול להיות ששכחתי מישהו. אני בטוח שפספסתי מישהו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רק אתה מייצג את כל הארגונים האלה? כל הכבוד.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אני אומר כאן כדי שיהיה לגמרי ברור ומסודר.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הוא צריך לשלם לכם תמלוגים כי הוא מקבל מהם.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
הוא מתנגד. הוא מקבל כסף כדי להתנגד נחרצות לשלם תמלוגים. בבית משפט הוא אומר שמוסרית - - -
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אחרי שהרגתם אותו, תנו לו לדבר.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אני מציג את עצמי כי חשוב שהדברים יהיו ברורים ומסודרים. עורך דין יכול לציין את הלקוחות ששלחו אותו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה נכון. הטענות הן לא אליך.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
בדיון הזה אני לא מייצג את השמות הרבים שנמסרו כאן ואם היו מבקשים ממני לייצג עוד גופים, הייתי בא אבל מי שביקש ממני לבוא לדיון הזה, אני בא בשמו. אני בדיון הזה בשם שני גופים, רדיו גלי ישראל ומויישן פיקצ'ר אסוסיישן. תחת מויישן פיקצ'ר אסוסיישן מאוגדות החברות האמריקאיות שכוללות את יוניברסל – לא כוללות, זו רשימה סגורה של שישה גופים שאני לא מקווה שלא אשכח מישהו, כמו יוניברסל, סוני, ויאטקום, דיסני, נטפליקס ו-וורנר. זה ארגון שמייצג את האינטרסים של חברות הסרטים האמריקאיות בתחומים שונים. כבר הייתי בוועדה הזאת הרבה מאוד פעמים בשם הארגון הזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה קורה למשל בארצות הברית או בצרפת?
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אני מודה על השאלה ואני אסביר בהרחבה. לפני שאני מדבר בשם MPA, ברשות אדוני מילה בשם גלי ישראל. רדיו גלי ישראל נמצא באזור יהודה ושומרון והחוק הישראלי לא חל עליו. זאת תקלה שצריך לתקן ואני רוצה בקצרה להסביר עד כמה התקלה הזאת חמורה. מבצע שייכנס לאולפן בגבעת זאב או במעלה אדומים, הביצוע לא מוגן לפי החוק הישראלי. זאת תוצאה לא סבירה, לא ראויה, לא שוויונית ואין שום סיבה שהיא תימשך. פנינו בעניין הזה למשרד המשפטים, עדיין לא נענינו. אנחנו מבינים שיש מורכבויות וזה בסדר, הנושא של החוק הישראלי באזור יהודה ושומרון מעורר קשיים כאלה ואחרים אבל על קשיים אפשר להתגבר. הסיטואציה הנוכחית הזו היא לא נכונה ואין סיבה שהיא תתקיים.
באותה מידה בדיוק תחנת רדיו שמשדרת מגבעת זאב, כיום, לפי החוק הישראלי, החוק לא חל. חוק זכויות יוצרים לא חל.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אם זה כזה עוול, למה אתה לא משלם תמלוגים? עורך דין אפורי, יש כאן סיבוב על האימא של הסיבוב. אנחנו תבענו את גלי ישראל על תשלום תמלוגים והטענה המשפטית של עורך דין אפורי בטענות הנגד היא שמכיוון שאנחנו לא חלק ממדינת ישראל, אנחנו לא צריכים לשלם. אם כל כך כואב לך על האומנים וכל כך קשה לך, למה גלי ישראל לא משלמים? זאת הזיה מה שאתה אומר כאן.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
למיטב היכרותי את הוועדה הזאת, הדרך הזאת של הדיון לא כל כך מקובלת. אני חוזר ואומר, ואני רוצה להיות מאוד מדויק. תחנת רדיו גלי ישראל רוצה שהחוק יחול עליה ורוצה לשלם. אומר שבבית משפט גם הודיעו שישלמו לפנים משורת הדין למרות שהחוק לא חל.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
כבר 10 שנים - - -
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
באמת, השוק הזה לא מועיל. אני מצפה ממשרד המשפטים לתת לזה מענה. זה לא מסובך. אפשר לכתוב הגדרה פשוטה: ישראל לרבות אזור יהודה ושומרון. יש חוקים בהם עשו את זה וזה פתיר. בזה תיגמר הבעיה. באיזשהו מקום בחוק יכתבו שהחוק הזה חל בישראל, ישראל לרבות אזור יהודה ושומרון וזה הכול.
אני עובר להתייחס לאיגוד הסרטים האמריקאי. בכל העולם התפיסה של זכויות מבצעים שונה במהותה מתפיסה של זכויות יוצרים. אין אפילו מדינה אחת בעולם שזכויות יוצרים וזכויות מבצעים קבועות באופן שווה או מושווה או אפילו קרוב. ודאי שכך לעניין תקופת ההגנה אבל גם במהות הדברים. הסיבה להבדל המהותי שבין זכויות מבצעים לזכויות יוצרים היא שזכויות מבצעים באות לעולם תמיד כחלק מיחסי העסקה זה לא בהכרח יחסי עבודה כי הרבה מאוד מהמבצעים הם פרילנסים אבל זה תמיד בהקשר של יחסי העסקה. אני מדבר עכשיו על אודיו-ויזואל, טלוויזיה. לעומת זאת, במוסיקה יש הסדרים שונים ואני אומר בצורה הכי ישירה שיש הבדל מאוד גדול בכל העולם בין זכויות במוסיקה ובין זכויות ביצירות אודיו-ויזואליות בקשר לזכויות מבצעים. האמנות הבינלאומיות הן שונות, החוקים הם שונים. אני חושב שעשו טעות בחוק של 1984 כשלא עשו את ההבחנה הזאת. אני חושב שכאשר נכנסים בצורה כל כך יסודית ומעמיקה לחוק כפי שנעשה בהצעה הזאת, זאת הזדמנות טובה לעשות סדר ולהבחין בין תקליטים לבין טלוויזיה, כפי שקורה בכל העולם.
לגבי תקליטים, יש אמנות בינלאומיות שעוסקות זה וגם החוקים במדינות השונות מבטאים את מה שהאמנות קובעות. לא קיימת גבייה נפרדת. בשום מקום בעולם לא קיימת גבייה נפרדת על מוסיקה בין מבצעים לבין מפיקי תקליטים. זה תמיד יחד.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
לא נכון.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אמנת רומא שהיא האמנה שעל יסודה נקבעו בישראל זכויות המבצעים קבעה בסעיף הרלוונטי, שהוא סעיף 12, שמבצעים ומפיקי תקליטים יהיו זכאים למה שקוראים באנגלית – א סינגל אקוויטיבל רדמנריישן, ביטוי שאומר גמול ראוי אחד. במדינות המפותחות שהכינו את האמנה הזאת – דרך אגב, לא כולל ארצות הברית, שם אין בכלל זכויות מבצעים, ואני מקדים את התשובה לשאלה ואומר שאין זכויות מבצעים בארצות הברית – במדינות האחרות כמו אנגליה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, במדינות אירופה השונות, הגבייה עבור ביצוע פומבי, על פי החוק, היא מאוחדת למפיקים ולמבצעים ובפועל היא מאוחדת גם עם היוצרים. זאת אומרת, מה שקרה כעניין שבעובדה זה שבכל המדינות המפותחות, הגבייה של ביצוע פומבי נעשית כיום באופן מאוחד. המבצעים הם המפיקים על פי חוק יחד עם היוצרים באופן וולונטרי. אני לא בדקתי לאחרונה ואני לא יודע אם כפו גבייה משותפת בחוק היוצרים והמפיקים. אני לא בטוח ולא רוצה לטעות אבל יכול להיות שהיו התפתחויות. גביה וולונטרית, בוודאי. אני אומר בוודאות כי בדקתי את זה פעמים רבות. תת סוגריים קטן, הייתי אחראי על התחום הזה במשרד המשפטים עד 2008, כך שאני מכיר את הנושא.
לגבי טלוויזיה. השוק של הטלוויזיה הוא שונה במהותו מהשוק של המוסיקה. בשוק של הטלוויזיה שחקנים משתתפים בהפקה בשכר. שוב, לפעמים שכירים, לפעמים פרילנסים, לא משנה, הם באו לעבוד, הם מקבלים תשלום על העבודה, יש להם הסכם, בדרך כלל יש גם מערכת הסכם שנקרא לה במירכאות "קיבוצי יישוב", לא בהכרח הסכם קיבוצי של יחסי עבודה במובן הרגיל אבל הסכם מסגרת של ארגון, ובתוך הסכם המסגרת של הארגון קובעים כל מיני דברים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה אומר שאם יש להם הסכם עבודה, לא מגיע להם?
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
לא. אני רוצה להסביר איך הדברים עובדים בעולם וגם בישראל. ארגוני אומנים, למשל אמ"י, או התאחדות כזו או אחרת דרך ההסתדרות שמגיעים להבנה עם גוף מפיק גדול, נניח גוף שידור גדול בישראל שיש לו הרבה הפקות, מסכמים שיהיו סכומים כאלה מינימליים, יהיו סכומים אחרים, ויהיה תשלום לאשכולות, סכום שנתי. זה בסדר גמור וזה גם מבורך. טוב מאוד שיש תמלוגים. האם אפשר היה לקבוע נוסחאות יותר טובות או פחות טובות? אנחנו לא שם. זה לא מעניין. זה עניין מסחרי. בארצות הברית מקובלות נוסחאות שהן יותר פרטניות. כאן הם מדברים על סכום שנתי גלובלי ופחות נכנסים לפרטים. אלה הם הסכמים שבין השחקנים ובין הגורם המפיק. גוף בינלאומי שרוכש תוכן לשידור, נניח טפליקס רכשה את פאודה – לא רכשה את הקניין בפאודה אלא רכשה רישיון מפאודה לשדר את פאודה – מי שאחראי על כל מערכת היחסים עם השחקנים, זה הגוף בעל התוכן, במקרה הזה חברת יס. ואכן בפועל, וזה מה שקרה בישראל, והאמירה כאילו לא משלמים שום דבר היא פשוט לא אמת, יס משלמת לשחקנים באיזה דרכים שהיא רוצה ובאיזה סכום שהיא רוצה. אני גם לא יודע מה הסכום וגם לא צריך לדעת. זה דבר סודי שבין יס לבין השחקנים. בהסכמים שבין רוכש הרישיון ובין יס יש הוראות הכי ברורות, הכי חד משמעיות שהתוכן נרכש נקי ואחריות לשלם היא של הגורם שנתן את הרישיון לשימוש.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו עוד נחזור לזה.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
כמה הוא צריך לשלם, באיזו מתכונת הוא צריך לשלם, זה עניין הסכמי.
השאלה שבעיניי היא מאוד חשובה שכבר עלתה כאן על ידי משרד המשפטים ואני רוצה לגעת בה, זה נושא הרטרואקטיביות. הדברים קשורים. בכל העולם, גם במדינות שיש בהן זכות העמדה לרשות הציבור, בוודאי שיש מדינות רבות שזה כבר נחקק. אנחנו לא חולקים על זה. ארגון חברות הסרטים לא מתנגד לזכות העמדה של הציבור. שלא יהיו ספקות, הוא לא מתנגד. זו זכות שהיא מקובלת בהרבה מדינות בעולם והגיע הזמן שתהיה גם בישראל וזה בסדר גמור.
מה המשמעות של זכות כזו. כמו כל זכות קניינית, זכות קניין חייבת להיות נתונה להסכמים. חופש החוזים. החוק הקיים, חוק זכויות מבצעים, סעיף 16, קובע שאין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל הסכם שהיה לפניו והסכם שיהיה אחריו. זה בסדר. כאן בהצעה הזאת נשתלים זרעים וניתנים רמזים והתערבות בחופש החוזים. התערבות בחופש החוזים חורגת תהרוג את תעשיית הטלוויזיה הישראלית. גזר דין מוות. צריך לדעת את זה כי מי שלא רואה את הסיכון בזה, הוא לא מבין איך השוק הזה עובד.
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
איך הגעת לאמירה כל כך קיצונית ואתה אומר יחסל? אתה יכול להסביר לנו את זה?
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
כן. אסביר בשמחה. כמו כל נכס בקניין רוחני, חוק חופש החוזים הוא התנאי ליכולת לפעול בנכס הזה. אם יש גורם שצריך לרכוש נכס ואומרים לו שמוכרים לו את הנכס אבל הוא לא בדיוק שלנו בגלל שאנחנו לא יכולים לתת לו את הזכויות של אלה ושל אלה ואלה ואיתם אתה צריך להסתדר בעצמו. הקונה לא יפנה. פשוט מאוד. למה שיפנה?
<< דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>
אני קצת יותר מוטרדת מחיסול האומנים מאשר הענקיות שכנראה יכולות לשרוד את העניין הכלכלי.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
זאת לא שאלה כלכלית. זאת שאלת יכולת לעשות עסקה. זאת לא שאלה של מחיר אלא זו שאלה של יכולת לעשות עסקה. חשוב להבין את זה. בכל העולם - אני אומר את זה באחריות מלאה, זה תחום המומחיות שלי הרבה שנים - זכויות משורשרות בהסכמים. כך זה עובד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כאשר נדבר על סעיפי החוק עצמו, נתייחס לזה.
אלקובי, מה אתה עושה כאן? אתה מייצג בעלי מלאכה ותעשייה. אתם משמיעים מוסיקה בנגריות?
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
לא. אני מייצג גם את הספרים, את הקוסמטיקאיות וגם את האיפור הקבוע. קודם כל, ליבי עם האומנים. אני איתך, צריך לשלם והשאלה היא כמה והאם אותו ספר שיש לו מספרה בשטח של 16 מטרים מרובע צריך לשלם גם להם ולעוד הרבה גופים כשלעצמו לא נשאר כלום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא בגללם לא נשאר לו כלום.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אנחנו לא גבינו שקל מהמספרה או מהקוסמטיקאית.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, יש כאן מיסוך בירוקרטי.
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
המדינה נותנת אפשרות להרבה גופים, גם ארנונה, וכולם מתנפלים על בעל העסק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בסדר, גם להם מגיע. מה לעשות?
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
לכולם מגיע אבל השאלה היא כמה. מה נשאר לאותו ספר שגם הוא יוצא לפנסיה. אין לו ימי אבלות, אין לו אבטלה, אין לו פנסיה, אין לו שום דבר והוא הופך להיות נזקק. אדוני, בוא נגיד זכויות יוצרים לספרים. לא. לא אגע בזה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
בינתיים לא ראיתי הרבה ספרים נזקקים אבל לא ניכנס לזה.
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
צריך לעגן את הדברים האלה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אבל זה לא הדיון כאן. אנחנו בדיון אחר לגמרי.
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
ספר עם כיסא אחד במספרה מקבל חמש חשבוניות מכל כך הרבה גופים.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
לא נכון.
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
מי שאמר כאן שאין תביעות, יש המון תביעות שאני מטפל בהן, בסכומים של 100,000, 150,000 ו-200,000 שקלים.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
תראה לי תביעה אחת מאשכולות ועילם בחמש השנים האחרונות.
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
יש מהפדרציה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אני לא הפדרציה. הפדרציה כאן. דבר איתה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
אתם רואים עם כמה אנחנו צריכים להתנהל? עם הפדרציה, איתך ועוד. רוצים מישהו אחד.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
זה לא הדיון.
<< אורח >> יוסי אלקובי: << אורח >>
אני לא נגד לשלם אבל השאלה כמה. אני אומר לך שאני איתכם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עוד מישהו מהעסקים רוצה לומר משהו?
<< אורח >> אבירם אלון: << אורח >>
כן. אולמות האירועים. אני רוצה להמשיך את הקו ולפרק איזושהי חומה שהעסקים לא צריכים לשלם. אני נגד זה. אני חושב שבשני הצדדים יש בעלי עסקים שצריכים להתפרנס גם פה וגם פה. עם זאת השאלה היא כמה ואיך. זו השאלה המרכזית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה זה כמה ואיך?
<< אורח >> אבירם אלון: << אורח >>
כמה ואיך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תעשה העברה בנקאית.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
תתייחס לחוק הספציפי. אנחנו לא מדברים כאן על איך.
<< אורח >> אבירם אלון: << אורח >>
חברים, כולנו כאן חברים באופן אישי. אני מבקש מכם, תנו לי לדבר. אני נתתי לכם ומבקש שתתנו גם לי. בסופו של דבר אני מדבר על כמה ואיך. בחקיקה הזאת מדברים על מהו תמלוג ראוי. סעיף 5 ו-3(א) בחקיקה מדבר על תמלוג ראוי.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
יש לנו הסכם.
<< אורח >> אבירם אלון: << אורח >>
ההסכם פג. אני אומר מהו תמלוג ראוי. בכל העולם חוץ ממדינת ישראל יש גוף – לא משנה, כאן גוף כזה וכאן גוף כזה – שבוחן מהו התמלוג הראוי. רק במדינת ישראל אין דבר כזה. אני בבין המצרים, בספירת העומר, בימי ששי ושבת, אני משלם. במלחמות לפעמים יש קיזוז. אצלכם יש ויש כאלה שאצלם זה פחות. אני אומר שזה ה-איך וזה ה-כמה. בסופו של דבר יש כאן מצב ש-25 שנים מתקנים חקיקות לטובת הארגונים ויתכן שחלק מהם צודקים וזה בסדר, אבל פעם אחת לא קידמו חקיקה לטובת המגזר העסקי. כבוד היושב-ראש אמר לפני שנה גם כאן שאנחנו צריכים לקדם איחוד גבייה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נכון.
<< אורח >> אבירם אלון: << אורח >>
אני שומע את זה כל פעם מחדש. בכנסת הקודמת קידמנו הצעת חוק פרטית ובכנסת הזאת אנחנו מקדמים הצעת חוק פרטית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ומה יצא ממנה?
<< אורח >> אבירם אלון: << אורח >>
כלום. למה? לכאורה בשל לחצים כאלה ואחרים היא לא מתקדמת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רוצה להסביר לכם. אמרתי את זה בהתחלה בכוונה, שלא יהיו אי הבנות, שאני בעד החוק. אני כל הזמן רואה את זה שהאומנים מגיעים לגיל מבוגר – אני לא אומר זקנה – מצבם קשה מאוד. של רובם. יש כאלה שמצליחים מאוד, כאלה שעשו כסף לאורך הדרך ויש להם. אבל לא יכול להיות מצב שהמדינה תשאיר אותם במצב הזה. אם אתם צריכים לשלם עוד קצת כסף, אתם תשלמו עוד קצת כסף. אני לא מקבל את הטענה שבסופו של דבר הם משלמים ארנונה וכולי. בסדר, אבל גם לאומנים מגיע.
<< אורח >> אבירם אלון: << אורח >>
לא אמרתי שלא.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני מדבר על מה שאמר אלקובי. בגדול זה המצב. לכן את החוק ננהל לפי זה. הטענות שלכם שאתם צריכים לשלם עוד תוספת, היא לא מקובלת עלי. לכן בואו נתקדם. לפי מה שאני מבין אתם לא אוהבים את עורך דין אפורי כי הוא מופיע מולכם בבית המשפט, זה בסדר אבל נראה לי שהוא מומחה לתחום הזה. אני מבין ממך שיש הבדל בין למשל זמרים לבין שחקנים, שם יש הסכמים שהם חמים עליהם והם מקבלים תמורה כביכול במסגרת ההסכם ואחר כך ההסכם מתייחס גם למה שיקרה בעתיד. נכון?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא. הפוך.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני רוצה לשמוע ממשרד המשפטים.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
נמצא כאן מנכ"ל ארגון השחקנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
ניתן לו להתייחס.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אני שואל מה אומר על כך משרד המשפטים.
<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>
שוק התקליטים או המוסיקה הוא שונה לעומת השוק של האודיו-ויזואל. גם בתקליטים פחות אנשים מעורבים בכל תקליט ולעומת זאת בסרט יש מאות אנשים, שחקנים, יוצרים וכולי. התמחור של שוק התקליטים שונה מהסרטים. תקליטים משמיעים מיליון פעמים, כל יום משמיעים ברדיו או במקום אחר ואתה צריך את העניין של הארגון והניהול הקולקטיבי כדי לייעל את כל העסקאות. לעומת זאת בסרטים זה מתנהל בצורה אחרת לחלוטין. זה פחות ארגונים לניהול משותף ויותר עניין של הסכמים והעברת זכויות. גם בתקליטים.
בקשר לחוץ לארץ, גם העניין של הגבייה המשותפת קיים בעיקר לגבי המבצעים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה דבר שצריך לכתוב כי מיליון אומנים וכולם תובעים אותם וכל אחד רוצה כסף. אנחנו צריכים להתייחס לזה באיזושהי צורה. אמרתי שאני אתייחס לזה אבל בגלל המלחמה וכל מה שקרה עסקנו בדברים אחרים. אין לכם מה לדאוג, אנחנו נחזור לעניין הזה. זה לא יישאר כך אבל זה לא קשור לחוק הזה. גם להם מגיע. זה שיש את הפדרציה ואת אקו"ם וכולי שגובים מכם, זה לא אומר שלהם לא מגיע. זאת לא טענה.
<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>
לגבי תביעה משותפת, כדי להקל על המשתמש ולייעל את כל העניין של גביית התמלוגים עבור ביצוע פומבי בעיקר, אנחנו התעסקנו בזה בעבר, פרסמנו הצעת חוק - והארגונים התנגדו לזה מסיבה זו או אחרת - כדי לאחד אותם להיות כולם ביחד. בשנה האחרונה או כבר שנתיים, אחרי שפרסמנו תזכיר על כך, אני מבין מהארגונים שביקשנו מהם להראות לנו משהו וולונטרי. אם הם יכולים להגיע להסדר וולונטרי לאיחוד הגבייה, אנחנו מעדיפים את זה במקום לחוקק משהו.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
עובדים על זה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא קורה.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אנחנו 25 שנים עם הארגונים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתה מבין שמהחוק הזה אתם צריכים לשלם כסף, כל הארגונים הבינלאומיים. אני לא מקבל את הטיעונים שלך בעניין הזה למרות שהם טיעונים יפים. גם אתם צריכים לשלם. אתם העיקר כאן.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
התחלתי לומר שיש הבדלים בין השוק של הטלוויזיה לבין השוק של המוסיקה. גם בשוק של המוסיקה, בניגוד לזעקות שנשמעות, יש מערכות יחסים חוזיות בכל העולם וגם בישראל שפותרות ושם הפתרון להרבה מהנושאים הכספיים. אני רוצה לתת דוגמה מאוד ספציפית. ביחסים שבין גורמי ההפצה של תקליטים לבין אומנים, הרוב המכריע של האומנים מקבלים אחוזים גם מספוטיפיי וגם מיו-טיוב וגם ממי שצריך דרך חברת התקליטים.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זה לא נכון.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אפילו אומן אחד לא מקבל.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
מי שהיחסים שלו עם חברת התקליטים לא הוסדרו בצורה נכונה, יש בעיה וצריך לבדוק למה. שאלה שצריך לבדוק אותה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
האומן הבודד לא יכול לבוא מול ספוטיפיי או מול נטפליקס לבדו. לכן יש ארגונים שמייצגים את כולם והם יכולים לעבוד בשם כולם. אתה לא מצפה מאומן אחד בודד שיבוא מול חברת תקליטים ענקית ויילחם על הזכויות שלו. לשם כך יש ארגונים לניהול זכויות משותפות. זאת המטרה.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
לא, יש כאן אי הבנה מוחלטת. היחסים שבין האומנים ובין חברת התקליטים יכולים להיות מוסדרים בכל מיני צורות, ענפי, לא ענפי, פרטני. הכול טוב. מה שלא יעשו, הכול בסדר גמור.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את הטיעונים שלך תעלה עת נקרא את החוק. בסעיפים הספציפיים.
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
שח"ם, ארגון השחקנים והשחקניות בישראל. אנחנו מאגדים במסגרת הסכמי העסקה ועבודה של שחקנים, גם את תנאי העבודה והשכר המינימלי, אבל אנחנו... את נושא התמלוגים שנגבים על ידי אשכולות. דיבר כאן בהתחלה מנכ"ל אשכולות אורי רשטיק והצהיר במפורש שהחוק הזה מתייחס אך ורק לבינלאומיות הגדולות. לכן כל הדיון על המספרות ועל בתי מלון לא רלוונטי כאן. כל נושא איחוד הגבייה לא רלוונטי ואני מבקש שנתמקד ונדון בנושא עצמו.
זכויות המבצעים מעוגנות בחוק. אתה לא יכול לשלם זכויות מבצעים ותמלוגים לגוף אחר. הזכויות שייכות לאומנים. הן בלתי ניתנות להעברה בעניין הזה והן מוגבלות בזמן. לכן אתה צריך לשלם ישירות לגוף שמבצע את הגבייה בנושא הזה ומשלם ישירות לאומן. לכן כל נושא העברת הכספים שנתקעת כנראה בדרך, זה לא עוזר לאומנים וחוץ מבלוף וישראבלוף אין בו כלום. בסוף הכסף לא מגיע לאומנים. אם הוא מיועד לאומנים ולא מגיע לאומנים, מדובר בפשע. נראה לי שהטיעון שלך הוא הטיעון הכי פחות רלוונטי בתוך הנושא הזה.
אני רוצה להסביר את הסיטואציה שנוצרה. ניקח לדוגמה את תאגיד השידור הציבורי. תאגיד השידור הציבורי מייצר הרבה מאוד תוכן ישראלי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נמצא כאן נציג שלהם. תכף ניתן לו להתייחס
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
הוא משדר תוכן ישראלי, הוא משלם תמלוגים בצורה מסודרת בהסכמים לאשכולות והכול מאוד מסודר אבל הוא בוחר למכור לנטפליקס תכנים שלו שמשודרים בנטפליקס. כאשר התכנים האלה משודרים בנטפליקס אין שום תשלום תמלוגים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
התאגיד מקבל.
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
אבל לא נטפליקס. נטפליקס מוכרת באמצעות התכנים האלה ומכניסה לעצמה כסף.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל היא משלמת לתאגיד. מה אתם רוצים?
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
היא משלמת לתאגיד אבל לא לאומנים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
כשאתה עושה הסכם עם התאגיד שאתה הולך סדרה מסוימת, אתה צריך להתייחס לדברים האלה. אתה לא יכול לבוא ולומר שלא משנה מה כתבת בחוזה, מגיע לך.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
לא. ההסכם של אשכולות עם התאגיד באופן ספציפי נוגע לרשימת פלטפורמות ספציפיות מוסדרות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל אתה לא כותב שום דבר אם הם מוכרים את התוכן?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
זה מחריג מכירת משנה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
למה זה מחריג?
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
כי כל פלטפורמה עומדת בפני עצמה בחוק זכויות מבצעים. גם לדוגמה כאשר שידורי קשת מכרה את הסדרה שמש ל-הוט, הוט שילמה בגינה התמלוגים כי היא שודרה פעם בקשת וייצרה לקשת הכנסות ופעם שודרה ב-הוט והייתה פקטור להכנסות ל-הוט. גם בהיבט ההסכמי, ההסכמים של שח"ם עם כל גופי השידור, לרבות עם נטפליקס, מציינים מפורשות שהתשלום לאומן הוא רק בגין שכר העבודה ואינו כולל תמלוגים ושלאשכולות יש את הזכות לגבות תמלוגים בגין העבודה הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה מה שלמשל ערוץ 1 עושה? אם זה כך, למה אתם מסכימים?
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
הבעיה היא לא בתאגיד. הבעיה היא בנטפליקס.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא, לא נכון. התאגיד מוכר לנטפליקס ומקבל על זה תמלוגים אבל אתם לא מקבלים על זה שקל אחד. אם כן, מי אשם כאן? גם אתם אשמים שבהסכם אתם לא דואגים לזה.
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
זה לא עובר דרכנו. ההסכמים מעגנים את הנושא של שכר העבודה והתנאים בנושא של תמלוגים. בסוף נטפליקס היא זאת שמשדרת, היא זאת שאמורה לשלם.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל היא משלמת לתאגיד.
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
זה לא קשור לתאגיד או לא. זה יכול להיות גם הוט או יס.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עם כל הכבוד, זה טיעון שאי אפשר לקבל אותו.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
התמלוגים הם בגין היצירה שאכן משודרת שוב ושוב.
<< אורח >> אסף אמיר: << אורח >>
גובה התמלוגים שגופי השידור משלמים נגזר גם מכמות ההכנסות שלהם.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אדוני, אני רוצה להתייחס לנושא כפי שהוא בארצות הברית. טען עורך דין אפורי שבארצות הברית אין זכויות מבצעים ואין תמלוגים. אני רוצה לעשות סדר. בארצות הברית יש את ארגון סאג- אפטרה. בארצות הברית אין תמלוגים אלא יש רוויג'ואל. לכל שחקן במסגרת ההסכם הקיבוצי שלו יש זכות חוזית ומי שאוסף את התמלוגים מנטפליקס זה סאג-אפטרה. סובסידרי של סאג-אפטרה. יש תחשיב כלכלי שגם הועבר לעורך דין אפורי. אתה יודע כמה מקבל שחקן בארצות הברית עבור פרק אחד? אם אני עושה נרמול לערכים ישראלים בשקלים, אם נעמי לבוב הייתה מופיעה בנטפליקס בפרק אחד, עבור כל פרק בן 30 דקות בסדרה, למשך שנתיים, היא הייתה מקבלת עבור כל פרק 45,000 שקלים. זה הסכום אם אני מנרמל עת זה לישראל וזה מחקר כלכלי. אני מוכן, עורך דין אפורי, אם אתה טוען שארצות הברית היא דוגמה טובה, אני עכשיו חותם אתך הסכם כמו בארצות הברית עם נטפליקס. מה אתה אומר? נראה לי שאתה לא רוצה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עכשיו הוא לא מייצג כאן את נטפליקס. הוא אמר את זה במפורש.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אני תמיד שמח לענות לכל שאלה כשנותנים לי רשות דיבור.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לא. אל תענה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
קיבלת את זה בכתב. אנחנו עדיין מחכים לתשובה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
נציג תאגיד השידור. אני קודם כל רוצה להבין. כשאתה מוכר סדרה לגוף בינלאומי ואתה מקבל על כך תגמולים, אתה לא נותן שום דבר לשחקנים? בהסכם כתוב שאתה לא נותן?
<< אורח >> אייל שגיא: << אורח >>
בוקר טוב. נמצאת איתי מרסיה צוגמן, היועצת המשפטית של התאגיד. התאגיד מגיע להסכמים רק לגבי הזכויות שלו שאלו זכויות ההפקה וחלק גדול מהכסף הולך בחזרה למפיקים. הנחת העבודה היא שכל גוף שידור אמור להסדיר את התמלוגים של עצמו. אני שמח לשמוע שאין תלונה כלפי התאגיד.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
נכון. אין תלונה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
זאת לא רק מכירה. הוא גם מעלה את זה ב-יו טיוב.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
עזוב לרגע את ה-יו טיוב. כשאתה מוכר את זה לגוף בינלאומי, אתה מקבל על זה תמלוגים, נכון?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
לא תמלוגים. תמורה.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
תמורה. אתה נותן את זה רק למפיקים? השחקנים לא מקבלים כלום?
<< אורח >> אייל שגיא: << אורח >>
כי זה רק על זכויות ההפקה. זה רק על הסרט עצמו. לצורך הדוגמה, כאשר התאגיד נותן לגוף שידור אחר בארץ, אותו גוף שידור אחר משלם את כל התמלוגים ישירות לאקו"ם, לעילם וכולי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את זה הבנתי. בישראל אין בעיה. אני מדבר על גופים מחוץ לישראל.
<< אורח >> אייל שגיא: << אורח >>
ההסדרה הזאת היא לפתח הוועדה. אין לנו התנגדות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הצעת החוק מתייחסת לזה? מה שאומר עורך הדין שזה נגד חוק חופש החוזים, בעצם למרות החוזים שקיימים אנחנו אומרים שמגיע להם כסף.
<< אורח >> אייל שגיא: << אורח >>
החוזה הקיים לא פוטר את זה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אני חושבת שזה משהו שצריך להידון בעניין של התחילה והתחולה של החוק. כלומר, על מה החוק יחול ועל מה יחולו הזכויות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
לגבי העבר. מה לגבי העתיד אנחנו אומרים שבכל הסכם צריך להתייחס גם לעניין הזה. ואם ההכם לא מתייחס?
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
ההסכמים מתייחסים אדוני.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
החוק מציע להוסיף זכות של העמדה לרשות הציבור. אני מבינה נכון על כך מדברים כאן עכשיו. זה בעצם מה שנטפליקס עושה. לנטפליקס יש פלטפורמה ואדם מהציבור יכול להיכנס לנטפליקס - והמילים של החוק הן - ובמקום ובמועד לפי בחירתו יכול לצפות באיזו סדרה שהוא רוצה. הזכות לקבל תמלוגים על הפעולה הזאת כיום לא קיימת לפי חוק זכויות מבצעים. היא קיימת לגבי זכות יוצרים והיא לא קיימת לגבי מבצעים וזה מה שהצעת החוק מבקשת לעשות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
להשוות.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כן. השאלה האם הזכות הזאת תיקבע כזכות בלעדית, כי אז המבצע יוכל למכור ואתה או לבקש תמלוגים לגביה או משהו אחר, או שהיא תיקבע כזכות שמחייבת תשלום.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
הבנתי. נקרא את הצעת החוק. אם למישהו יש הערה לגבי הסעיף שמוקרא, נאפשר לו להעיר אותה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון – הרחבת היקף הזכויות), התשפ"ג-2023
1. תיקון סעיף 1
בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "מבצע", אחרי "בדרך" יבוא "אמנותית" ואחריה יבוא:
""יצירה ספרותית", "יצירה אמנותית", "יצירה דרמטית", "יצירה מוזיקלית" – כהגדרתן בחוק זכות יוצרים.
"חוק זכות יוצרים" – חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007".
לי יש הערות לסעיף הזה. ההערה הראשונה היא הערה טכנית. בחוק זכות יוצרים אין הגדרה של יצירה מוזיקלית. המונח הזה אכן מופיע בה אבל אין הגדרה ממש. זה משהו שאנחנו נוכל לתקן במסגרת העבודה על הנוסח.
ההערה המהותית היא לגבי הוספת המילה "אמנותית" להגדרה. אני אקריא את כל ההגדרה יחד עם התוספת המוצעת. הגדרת מבצע אומרת "אדם המבצע במשחק, בשירה, בנגינה, במחול או בדרך – כאן מבקשים להכניס או בדרך אמנותית אחרת – יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוזיקלית.
התוספת הזאת בעינינו היא בעייתית כי בעצם היא מכניסה איזשהו סוג של שיפוט אסתטי לצורך חוק זכויות מבצעים ומשדרים. דיני קניין רוחני באופן כללי משתדלים להיות מאוד מאוד אובייקטיבים תמיד נותנים את הדוגמה של אמנות מודרנית, פעם חשבו שזה קשקוש אבל היום זה נמכר במיליוני דולרים וברגע שאנחנו מוסיפים את המילה הזאת לתוך החוק, אנחנו בעצם מחייבים שמי שמשתכר על הביצוע יצטרך להחליט האם הביצוע הוא אמנותי או הוא לא אמנותי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה את ממליצה כאן?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אני מציעה לא להכניס את המילה אמנותי לחוק.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את המילה יצירה אמנותית לבטל?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
את המילה מבצע בדרך אמנותית אחרת. אני חושבת שהמילה אמנותית לא נדרשת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רק למעלה. לא יצירה אמנותית למטה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
לא. יצירה אמנותית אפשר להשאיר.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
מותר לי מדי פעם גם לומר דברים בשמי? לא קשור לייצוג שלי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מאחר שהבנתי שאתה מומחה, אתה יכול לומר מה שאתה רוצה.
<< אורח >> תמיר אפורי: << אורח >>
אני רוצה לומר בזהירות שאני חושב שהתוספת של המילה אמנותית היא נכונה. אני מציע לא למהר לבטל אותה. המחשבה שלי במעוף הציפור היא כלהלן: תאר לך שיש אדם שמחזיק דף ועל הדף הזה כתובות הידיעות החדשותיות והוא קריין ועכשיו הוא קורא את זה. הוא מבצע? אני חושב שבציבור ההגנה היא שהוא לא מבצע ואני חושב שמה שעושה את ההבחנה זה זה. אני חושב שבעניין הזה, אני לא יודע מה חושבים חבריי, לא דיברנו מילה - - -
<< אורח >> יונה אליאן- קשת: << אורח >>
השאלה אם קריין הוא אומן. זאת האלה. קריין הוא לא אומן. קריין מבצע.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אתם אומרים אותו הדבר. אי מסכים עם עורך דין אפורי.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
קשה לך להגיד את זה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
תגיד על מה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
על זה שלא צריך לגעת ביצירה האמנותית ואני ארחיב.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
לא ביצירה האמנותית. ביצוע בדרך אמנותית.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
רק המילה למעלה. יצירה אמנותית נשאר והיועצת המשפטית ממליצה שהאמנותית למעלה יבוטל.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
לא, זה חייב להישאר. זה בדיוק מה שעורך דין אפורי אמר. ביצוע, ברגע שאין אמנותיך, הביצוע יכול להתפרש לאלף מקומות ואנחנו באמת לא ששים לייצג קרייני חדשות. זאת לא המטרה. בסוף אנחנו רוצים לייצג את האומנים. המטרה היא לייצג את האומנים ולא כל מי שעושה ביצוע ולכן אני מסכים עם הפרשנות של עורך דין אפורי ואני מודה לו.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אני רק אומר שהחוק נחקק ב-1984 והשוק מתנהל. להוסיף עכשיו את המילה הזאת שהיא לא ברורה, מישהו יצטרך לפרש אותה.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אם תקראי את ההגדרה היום של ביצוע אמנותי בחוק זכויות מבצעים, היא הרבה יותר לא ברורה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
בבקשה אל תיכנס לי לדברים. בעיניי זה עניין בעייתי. אני גם לא מכירה תקדים לזה בעולם. משרד המשפטים יכול התייחס.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה אומר משרד המשפטים?
<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>
אנחנו בדקנו את זה בדין השוואתי לראות אם יש דוגמאות כאלה. אנחנו לא מצאנו דוגמאות ברורות. בדרך כלל יש מדינות שהדגש הוא על הביצוע. גם באמנות השונות לא משתמשים במילה אמנותי בהגדרה. ככל שאנחנו מכניסים את המילה אמנותי, כפי שגם אמרה היועצת המשפטית, יהיו ויכוחים על מי מבצע ומי לא מבצע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אנחנו מקבלים את ההמלצה של היועצת המשפטית שלנו ושל משרד המשפטים. נמשיך בהקראה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
(2) בהגדרה "ביצוע", בסופה יבוא "לרבות טביעה או שעתוק של הביצוע".
אני אקריא את ההגדרה כפי שהיא מוצעת עכשיו. הנוסח הקיים כיום: "ביצוע - ביצוע של יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוזיקלית על ידי מבצע, וכאן מוצע להוסיף "לרבות טביעה או שעתוק של הביצוע"". גם כאן אני חושבת שיש בעייתיות בעצם הטביעה או שעתוק של הביצוע. יש הבדל בין ביצוע חי לבין ממש הקלטה של הביצוע עצמו. ברגע שאנחנו מכניסים לתוך ההגדרה הזאת גם את ההקלטה, נכנסות כאן בדלת האחורית כל מיני זכויות שהן בעצם חלות באופן נפרד רק על ההקלטה. כלומר, למשל אי אפשר להפקיר ביצוע שנעשה באופן חי ולא הקליטו אותו והוא לא נמצא על איזשהו תקליט או היום הוא אולי בענן. לכן גם כאן אני חושבת שעדיף שלא לקבל את התוספת הזאת.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
מה לבטל כאן בהגדרת ביצוע?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
את פסקה (2).
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
את כל פסקה (2)?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כן.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
אני לא הבנתי את הטענה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
מה שמוצע כאן להוסיף להגדרה של ביצוע זה גם את הטביעה של הביצוע אבל מדובר בשני עניינים שונים. בביצוע יש זכויות מסוג אחד בטביעה, בתקליט, בוא נדבר על הצד המוחשי כי לפעמים זה יותר קל, יש זכויות אחרות. אתה לא יכול להעתיק ביצוע שלא הוקלט ולא נטבע בתקליט. לכן הזכויות הן נפרדות.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
ברור שאתה יכול להעתיק. אתה יכול להעתיק כל ביצוע.
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
אני חושבת שאנחנו מדברים כאן קצת באוויר. להבנתי הכוונה בהצעה כאן היא להתייחס ולעשות את ההבחנה בין ביצוע חי לביצוע לא חי. כלומר, ביצוע מוחלט. יש מקום לעשות את החיבור בזה אבל לא בצורה שבה זה נכתב כרגע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
היא ממליצה לבטל לגמרי את השורה הזאת.
<< אורח >> אילת פלדמן: << אורח >>
אנחנו יכולים או לבטל לגמרי את השורה הזאת או להוסיף הגדרה לביצוע חי ולביצוע שהוטבע ואז להגדיר שביצוע הוא גם ביצוע חי וגם ביצוע שהוטבע. יהיה לנו הרבה יותר נוח לדון על זה מול מסכים. התחלנו לעבוד על זה גם עם הייעוץ המשפטי של הוועדה ואנחנו או הייעוץ המשפטי נציע נוסח ביחד.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אי אפשר יהיה לעבוד כך. אני מציע שתשבו עם משרד המשפטים על תיקונים ונקריא יחד עם התיקונים שכבר מוסכמים. אז נדון בטענות. לא נוכל לקרוא את ההצעה בצורה הזאת. אין טעם לקרוא את הנוסח. אני מציע שעד הישיבה הבאה תשבו ביחד ואז הם יקבלו נוסח מתאים מבחינתם ויוכלו להתייחס לנוסח הזה. זאת נראית לי דרך יותר טובה במקרה הזה.
אנחנו נפסיק כרגע את ההקראה.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
זאת הכנה לקריאה ראשונה
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
זה לא משנה. צריך להקריא. אני לא יכול להקריא. מה יש לי להקריא?
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
כבוד היושב-ראש, אנחנו רוצים לומר מספר מילים.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אין בעיה. אנחנו נתחיל להקריא בישיבה הבאה אחרי שתעברו על כל החוק. נקריא בישיבה הבאה לפי הנוסח אליו תגיעו. אנחנו בקריאה ראשונה. עד סוף המושב הזה תהיה קריאה ראשונה. אתם יכולים להיות רגועים. קריאה שנייה ושלישית תהיה רק אחרי הפגרה. זה אומר שזה יהיה באוקטובר. אם אנחנו נצליח לגבש קריאה שנייה ושלישית, נעשה זאת עוד במושב הזה אבל לא נראה לי כי אנחנו די לחוצים מבחינת חקיקה רבה ולוחות זמנים. נשתדל לעשות מה שאפשר.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
ברשותכם, אני רוצה לומר מספר מילים. אני מייצג את העסקים הקטנים, את המספרות בישראל בנושא זכויות יוצרים והמבצעים שעכשיו למעשה הוא חוק שמשולב גם עם זכויות היוצרים. ברשותכם אני אוכל לומר איך אנחנו כעסקים קטנים רואים איך אתם מצליחים או זקוקים באמת לתמלוגים המגיעים לכם כמבצעים וגם כיוצרים שנמצאים כאן כתאגידי זכויות יוצרים שבאים אלינו באופן רחב כל אחד בפני עצמו לדרוש מאיתנו כסף. אנחנו רואים את הצורך שלכם לקבל תמלוגים בהחלט כדבר חשוב כי אנחנו גם כיוצרים ואומנים מקבלים גם תמלוגים, את הכסף עבור העבודה והיצירות שלנו, אבל אני גם מסתכל על כל דברי ההסבר של החוק שלכם המוצע ואני רואה שאתם איזשהו ערך חשוב לנושא כל האינטרנט, כל הדיגיטל, כל הניטור ולמעשה כל הזכויות שלכם שהיום, מעבר לזה שעברו מהשפה, מהדיבור, מההצגה של הדברים הביצועיים בפועל לכל נושא האינטרנט, כיום הכול מנוטר. היום כל פיפס שיוצר אומן עולה לאינטרנט ויושב בשרתים. כשם שאתם יכולים יותר לגבות עבור יצירות טלוויזיוניות כי למעשה הן מגיעות לבית של המשתמש, למעשה זה מכשיר דיגיטלי שמנטר ומאפשר למשתמש לצרוך תחת תשלום שאתם בסופו של דבר מקבלים.
אתם שרואים אותנו כעסקים קטנים, לנו לא תהיה בעיה לשלם לכל אחד מהיוצרים אבל לדעתי הדרך שקיימת היא דווקא דרך הדיגיטל. כלומר, אם אתם תממנו לנו מכשיר כמו שיש ממיר של יס וסלקום טי.וי. ואנחנו מתוכו נשמיע את המוזיקה, דרך ההשמעה הזאת תוכלו לנטר כל יוצר, את כל הבייטים שלו, מה הוא מושמע, באיזה פרק זמן זה מושמע. אני כעסק קטן אוכל לקבל מכם, אתם תממנו לנו, מכשירים שיוכלו להשמיע את המוזיקה, את היצירות שלכם, ואז אתם היוצרים תוכלו לקבל באופן ספציפי – ויש אפשרות דיגיטלית, זה קל מאוד דיגיטלי וזה כבר קיים. פשוט תעשו את הדבר הזה ויהיה לכם גם צינור גבייה אחד וגם תמלוג ראוי ולא ראוי אלא כמה שתחליטו לכל יוצר ואומן.
<< אורח >> נעמי לבוב: << אורח >>
ברשותך אני רוצה לענות. הרבה יותר קל – במקום להתחיל עכשיו תהליך של פיזור מכשירים וייצור מכשירים שייצרו דיגיטציה – לייצר רגולציה ולתת את התמלוגים עבור גופי שידור עצומים שמקבלים הון עולמי מ-יו טיוב, מנטפליקס ודיסני שמקבלים הון מפרסומות וממנויים, לבקש שהם ייתנו את המס שלהם. זה לא הגיוני שאב ילדיי משחק ביצירת ילדים וכל הזמן מטרידים אותו ברחוב בגלל שהוא מופיע בסדרות עם תפוצה של מיליוני צופים ושקל אנחנו לא רואים מזה. אני אזרחית המדינה, אני רוצה להתפרנס כאן בכבוד. זה לא הגיוני שאני אצטרך לחשוב פעמיים אם אני קונה ענבים לילדים שלי כשאני שחקנית עובדת.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
איך זה קשור לדברים שאנחנו אומרים? אתם צריכים התפרנס ואנחנו איתכם ביחד.
<< אורח >> נעמי לבוב: << אורח >>
אני מבקשים רגולציה מהגופים הגדולים.
<< אורח >> אופיר מכבוש: << אורח >>
גם אנחנו רוצים רגולציה. אנחנו איתכם ביחד.
<< אורח >> נעמי לבוב: << אורח >>
אין לנו ויכוח איתכם. אנחנו על אותו קו.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם מתייחסים לדברים שאמרנו שהם לא לגבי החוק הזה.
<< אורח >> דור סרוגו: << אורח >>
אני דירקטור בחברת אשכולות וגם יוצר ומבצע. אני מבקש לייצג את הסקטור אותו אני מייצג באשכולות. אני מייצג את הסקטור של המדובבים. לנו אין את כאן שמוכרים לנטפליקס. אנחנו עובדים ישירות בנטפליקס, לדיסני. את הגופים שאני עובד איתם והם עובדים רק עבור נטפליקס ורק עבור דיסני.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אתם מוכרים ישירות. מצבך הרבה יותר טוב.
<< אורח >> דור סרוגו: << אורח >>
אנחנו לא מקבלים על זה שקל.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
להם יש הסכם עם כאן ולך אין הסכם. אתה עושה הסכם ישירות עם נטפליקס. אתה מוכר להם.
<< אורח >> דור סרוגו: << אורח >>
אני לא המוכר כאן. אני כאן המבצע. הם לא משלמים תמלוגים. אני כאן המבצע.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
אבל החוק מתייחס לזה. כשנגיע לסעיף, תתייחס לזה.
משרד המשפטים, כמה זמן אתם צריכים כדי לגבש את הנוסחים המתאימים וההסכמות המתאימות? לגבי כל החוק. כמה זמן?
<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>
הסכמות ותיאום לוקח קצת זמן.
<< אורח >> אורי רשטיק: << אורח >>
שמונה שנים. מ-2016.
<< אורח >> קריאה: << אורח >>
דיברנו אתמול על שבועיים. בואו נתכנס לזה.
<< אורח >> הווארד פולינר: << אורח >>
שלושה או ארבעה שבועות.
<< יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>
קחו שבועיים. אני מבקש לקיים ישיבה בעוד שבועיים על מנת שנוכל להקריא את החוק. תעשו כל מה שאתם צריכים, דברו עם מי שאתם צריכים לדבר במשרד המשפטים. גם היועצת המשפטית שלנו מומחית בעניין הזה של זכויות יוצרים ואנחנו צריכים לנצל אותה. תגיעו להסכמות לגבי הניסוח ואז אתם תקבלו את הניסוחים ונוכל להתייחס מאחר ונדע על מה אנחנו מדברים.
זה לא התפקיד שלי אלא של ועדת החינוך אבל לדעתי צריך להקים קרן ממשלתית שתעזור לאומנים בגיל הזקנה. אומן שכל החיים עובד ובסוף יוצא שהוא לא יכול לקנות ענבים, צריך לעזור לו כי אי אפשר לחיות בלי אומנים. אתה רואה אנשים שחיים בלי יצירות ובלי שירה? צריך לעזור להם. צריך להוביל את זה במסגרת ועדת חינוך.
הישיבה הסתיימה. תודה רבה לכולם.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:06. << סיום >>