פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס' 222
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ב בסיון התשפ"ד (18 ביוני 2024), שעה 12:36
סדר היום:
<< נושא >> הצעת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ"ד – 2023 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
ארז מלול – מ"מ היו"ר
מוזמנים:
אורי שלהב
–
ממונה מערכת פליטות, המשרד להגנת הסביבה
מעיין פורת גנץ
–
עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה
ד"ר תמר ברמן
–
ראש תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות
רעיה שטנר וויכנסקי
–
עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
ירון כהן
–
ממונה חוקיות הייצוא, אגף מכס ומע"מ, רשות המיסים, משרד האוצר
איריס סעדון
–
מנהלת תחום בכיר חוקיות הייבוא, אגף מכס ומע"מ, רשות המסים, משרד האוצר
מיכאל נישליוק
–
ראש ענף תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה
רימה כהן
–
מנהלת המעבדה הארצית לגיהות תעסוקתית, מינהל הבטיחות, משרד העבודה
פרופ' חגי לוין
–
יו"ר, איגוד רופאי בריאות הציבור, ההסתדרות הרפואית בישראל
אתי פלר
–
מנכ"לית, הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
ד"ר שמרית שניאור
–
מנהלת תעשיות שפכים, איגוד ערים לאיכות הסביבה יהודה
ענת אכר שוהם
–
צוות היגוי, פורום התושבים למען אוויר נקי סביב מפעל נשר-רמלה
ייעוץ משפטי:
לירון אדלר מינקה
מנהלת הוועדה:
לאה קריכלי
רישום פרלמנטרי:
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ"ד – 2023 << נושא >>
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני פותח את הישיבה בעניין הצעת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ"ד – 2023. בכדי שהדיון הזה יהיה מועיל, ונגיע גם להחלטות ולסיכומים – אני מציע שהיועצת המשפטית תסביר לנו את התקנות ואת השינויים, ונשמע גם את האורחים שבאו. בבקשה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
בסדר גמור. צוהריים טובים. מדובר בתקנות מכוח חוק החומרים המסוכנים – תקנות שמסדירות ייצור, סחר ושימוש בכספית. התקנות מגיעות כדי לאפשר אשרור של אמנה שישראל מחויבת אליה כבר, באיזה שהוא אופן – אמנת מינמטה בדבר כספית.
כספית היא חומר מסוכן – יש לה השפעות מסוכנות על הבריאות – ולכן יש כל מיני הגבלות שכבר קיימות היום בחקיקה, שמסדירות את השימוש. כאן, עושים את התקנות האלה כדי להשלים את הדברים הנדרשים. אולי המשרד להגנת הסביבה ייתן איזו הקדמה קצרה, ואחר כך נדבר על התוכן עצמו.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
עו"ד מעיין פורת גנץ מהלשכה המשפטית של הגנת הסביבה. כמו שלירון אמרה, התקנת התקנות נעשית כחלק מאשרור אמנת מינמטה בדבר כספית. כיום, יש 148 מדינות שכבר אשררו את האמנה, והמטרה היא ליישר קו עם העולם בהקשר הזה.
האמנה מתייחסת למעגל השימוש בכספית, החל מכרייה, דרך מסחר, ייצור ושימוש בחומרים ועד לפסולת, שפכים ופליטות. כחלק מעבודת המטה המקצועית לאשרור התקנות, אנחנו מיפינו את הרגולציה הקיימת ומצאנו איפה אין לנו סמכויות להטמיע את הוראות האמנה בדין הפנימי, ואלה התקנות – זה הפער, בעצם. בשאר ההיבטים – למשל, בפסולת, חומרים מסוכנים, שפכים ופליטות – יש לנו סמכויות היום, ולכן הם לא נכנסו לתקנות.
מטרת התקנות היא לאסור כריית כספית, לייצר מגבלות על יבוא וייצוא של כספית, לאסור על ייצור מוצרים מכילי כספית המנויים באמנה ולאסור על שימוש בכספית בהליכי ייצור מסוימים שמנויים באמנה גם הם. ההליך כלל התייעצות עם משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד העבודה ומשרד הכלכלה, וכמובן שהתקנות פורסמו להערות הציבור, כפי שנדרש.
כמו שלירון הקדימה ואמרה, מטרת אמנת מינמטה, והתקנות מכוחן, היא מניעת סיכון לבריאות הציבור והסביבה כתוצאה משימוש בכספית, שהיא מתכת רעילה שנצברת ברקמות בעלי חיים וגורמת לתחלואה בבני אדם.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. משרד הבריאות.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
אני חושבת שקודם נקריא את התקנות עצמן, ואחר כך נשמע הערות גם לגוף התקנות.
טיוטת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), תשפ"ד – 2024
מטרה
1.
מטרת תקנות אלה ליישם את הוראות אמנת מינמטה בדבר כספית, באמצעות הגבלת הייצור, הסחר והשימוש בכספית, בתרכובות כספית ובמוצרים המכילים כספית, וכדי להגן על בריאות הציבור והסביבה מפני נזקי החשיפה לכספית ולמוצרים כאמור.
הגדרות
2. כ
בתקנות אלה –
"אחסון ביניים נאות"- אחסון העומד בהנחיות ובדרישות שנקבעו מכוח האמנה, על עדכוניהן מזמן לזמן, כפי שפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה (להלן – אתר האינטרנט); והכל כפי שנכלל בתנאי היתר רעלים או היתר פליטה שניתן לגביו בישראל, או לפי אישור שנתנה הרשות המוסמכת במדינת הייצוא, לפי העניין;
"האמנה" – אמנת מינמטה בדבר כספית (Minamata Convention on Mercury) של ארגון האומות המאוחדות שנחתמה ביום ו' בחשוון התשע"ד (10 באוקטובר 2013), כפי שתוקנה עד למועד תחילתן של תקנות אלה;
"היתר פליטה" – כהגדרתו בחוק אוויר נקי;
"היתר רעלים" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק;
"יום התחילה" – יום תחילתן של תקנות אלה לפי תקנה 7;
"כספית" – היסוד כספית Hg(0) בעל מספר CAS 7439-97-6 של האגודה האמריקאית לכימיה (American Chemical Society);
"כרייה" – פעולת כרייה או חציבה, כמשמעותן בפקודת המכרות;
"מדינה חברה" – מדינה או ארגון אזורי לשיתוף כלכלי שהצטרפו לאמנה ושלגביהם האמנה בתוקף, המנויים ברשימה שתפורסם באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה;
"מוצר מכיל כספית" – מוצר או רכיב של מוצר המכיל כספית או תרכובת כספית, שהוספו בתהליך הייצור למוצר או לרכיב, לפי העניין;
"ממונה" – עובד המשרד להגנת הסביבה שהוסמך לממונה לפי החוק, או מי שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
"תרכובת כספית" – כל חומר שהרכבו כולל אטומים של כספית ואטום אחד לפחות של יסוד כימי אחר, שניתן להפרידם לרכיבים שונים רק באמצעות תגובה כימית.
אלה הדברים שאנחנו נדבר עליהם אחר כך. יש כאן הפניה לאמנה שאנחנו רוצים להיות בסטנדרטים שהיא קובעת בתקנות. ההפניה היא לאמנה כפי שהיא תוקנה – היו כמה תיקונים מאז האמנה ב-2013, אז כפי שהיא מתוקנת על למועד תחילתן של התקנות שאנחנו דנים בהן היום, והיא מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. יש הערות?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תמשיכי.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
איסור כרייה והגבלת סחר בכספית
3.
(א)
בתקנה זו –
"הסכמה בכתב" – כל אחת מאלה:
(1) טופס הסכמה של מדינה לייבוא, ערוך לפי דרישות האמנה, כנוסחו מזמן לזמן, והמתפרסם באתר האינטרנט;
(2) הודעה כללית של מדינה בדבר הסכמה לייבוא, שנמסרה למזכירות האמנה, לרבות תנאים שנקבעו בהודעה כאמור;
"יבואן" – אדם המבקש לייבא לישראל כספית ממדינה שאינה חברה;
"כספית" – לרבות סגסוגות ותערובות של כספית שריכוז הכספית בהן הוא 95 אחוזים לפחות ממשקל הסגסוגת או התערובת, לפי העניין;
"תרכובות כספית" – כספית (I) כלורית (קאלומל, Calomel Hg2Cl2. CAS RN) (10112-91-1), תחמוצות כספית (II) (HgO, CAS RN 21908-53-2), סולפט כספית (II) (HgSO4, CAS RN 7783-35-9), ניטראט כספית (II) (Hg(NO3)2, CAS RN 10045-94-0), צינבר (Cinnabar) וסולפיד הכספית (HgS, CAS RN 1344-48-5).
(ב) לא יעשה אדם פעולת כרייה שתכליתה העיקרית היא הפקת כספית.
(ג) לא ייצא אדם כספית, אלא לפי תעודת היתר מאת הממונה ולפי תנאיו; הממונה ייתן תעודת ההיתר לאחר שהוכח להנחת דעתו כי התקיימו כל אלה:
(1) אם הייצוא הוא למדינה חברה – ניתנה הסכמה בכתב של אותה מדינה, והייצוא הוא לצורך שימוש מותר לאותה מדינה לפי האמנה או שהוא לצורך אחסון ביניים נאות;
(2) אם הייצוא הוא למדינה שאינה חברה – ניתנה הסכמה בכתב של אותה מדינה, הכוללת תעודה ערוכה לפי דרישות האמנה, כנוסח התעודה הנדרש מזמן לזמן והמתפרסם באתר האינטרנט, המאשרת את כל אלה:
(א) קיימים באותה מדינה אמצעים מספיקים כדי להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה ועמידה בדרישות האמנה לעניין אחסון ביניים נאות ולעניין טיפול בפסולת;
(ב) יבוא הכספית הוא לצורך שימוש מותר למדינה חברה לפי האמנה או לצורך אחסון ביניים נאות.
(ד) לא ייבא אדם כספית ממדינה שאינה מדינה חברה אלא לפי תעודת היתר מאת הממונה ולפי תנאיו ובלבד שהוגשה לממונה תעודה מאת גורם מוסמך באותה מדינה, ערוכה לפי דרישות האמנה, כנוסח התעודה הנדרש מזמן לזמן והמתפרסם באתר האינטרנט, המאשרת כי אינה ממקור אסור לפי הוראות האמנה.
(ה) הוראות תקנה זו לא יחולו על כל אלה:
(1) כספית או תרכובת כספית המיועדת לשימוש לצורך מחקר מעבדתי או לשימוש כתקן למדידה (Reference Standard);
(2) כמויות שארתיות טבעיות של כספית או תרכובות כספית הקיימות במוצרים כגון מתכות שאינן כספית, עפרות, או מוצרים מינרליים, ובכלל זה פחם, או מוצרים שיוצרו ממוצרים כאמור, וכן כמויות שארתיות במוצרים כימיים שלא הוספו לאותם מוצרים בתהליך הייצור;
(3) מוצרים מכילים כספית, שחלה עליהם תקנה 4;
(4) פסולת חומרים מסוכנים המורכבת מכספית או תרכובות כספית, המכילה כספית או תרכובות כספית או מזוהמת בכספית, שחלות עליה תקנות החומרים המסוכנים (יבוא וייצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד–1994.
אולי המשרד יסביר את התקנה הזו בקצרה, ומה החובות שהיא כוללת.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
התקנה הזו כוללת איסור על כריית כספית – אני רק אגיד שבישראל אין מקורות כספית, אז האיסור הזה נועד בעיקר בשביל לאשרר את האמנה – ומגבלות על יצוא וייבוא של כספית לישראל ומישראל, כך שהייבוא והייצוא של הכספית ייעשה בסטנדרטים המקצועיים והסביבתיים שנקבעו באמנה. לכן נדרשת תעודת היתר מאמת הממונה, כדי לוודא שהסטנדרטים האלה באמת מתקיימים.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
אני רק אזכיר שבנוסח המקורי, לא נדרשה תקנת היתר בנושא של הייבוא לפי התקנות שהוצע, אלא אמור היה להיות איזה שהוא הליך של הודעה. אחרי מחשבה ושיח עם המשרד להגנת הסביבה הגענו למסקנה שכאן – יהיה נכון שתהיה תעודת היתר, של ממונה במשרד שמוודא שהייבוא עומד בכל התנאים, ולכן נמחקה תקנת משנה (ה) שעסקה בהליך הקודם שהוצע לגבי הודעה.
אני אציין עוד שהתקנות האלה לא חלות על כמה דברים – בין היתר על פסולת חומרים מסוכנים, שמוסדרת בתקנות אחרות. זאת אומרת, זה לא שאין הסדרה, אלא שכל מה שחל על הפסולת – מוסדר בתקנות אחרות.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
נכון. אלה הכלים האחרים שהזכרתי מקודם, במסגרת המיפוי שעשינו.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
ענת אכר שוהם, פורום התושבים למען אוויר נקי סביב מפעל נשר-רמלה. הסעיף הזה מתייחס רק לייבוא ולייצוא. אני מבקשת לשאול: האם מדינת ישראל מייבאת פסולת של חומרים מסוכנים שכוללת כספית?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אלה נתונים שאין לי בשליפה. אני אגיד שייבוא וייצוא של פסולת מסוכנת, ובכלל זה פסולת שמכילה כספית, מוסדרים בתקנות שמוזכרות פה – תקנות החומרים המסוכנים (יבוא וייצוא פסולת חומרים מסוכנים), שמבוססות על אמנת באזל בדבר שינוע פסולת חומרים מסוכנים, ואנחנו עומדים בסטנדרטים האלה. אני לא יודעת להגיד לך כרגע, מבחינת הנתונים, אם יש יבוא וייצוא של פסולת שמכילה כספית בפועל.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
תודה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
לגבי הנושא של יבוא וייצוא, תוכלו לתאר את הנושא של הפיקוח? הנושא של תעודות ההיתר יעבוד מול המכס?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
מבחינת ההסדרה, במסגרת המערכות של המכס – בין אם מערכת ידנית או ממוחשבת; זה דבר שצריך לטפל בו – יש התניה שייבוא וייצוא של פריטים מוגדים מסוימים – כספית, תרכובות כספית ומוצרים המכילים כספית; עוד נגיע לזה – מחויבים בתעודת היתר מאת הממונה לפני שהם נכנסים לישראל או יוצאים ממנה.
כך זה עובד מבחינת הדרישות. בפועל, כשהיבואן או היצואן מוסרים את ההודעה למכס על הייבוא או הייצוא, הם יהיו מחויבים לצרף את התעודה הזו – בין אם לצרף את הנייר ובין אם באמצעות מערכת המסלול של המכס.
<< אורח >> איריס סעדון: << אורח >>
סליחה, אפשר להעיר משהו?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כן.
<< אורח >> איריס סעדון: << אורח >>
איריס סעדון מהנהלת המכס. רציתי להוסיף על מה שנאמר כאן שהתקנות האלה צריכות לבוא לידי ביטוי בחקיקה, והחקיקה שאנחנו מדברים עליה היא צו יבוא חופשי. שם, למעשה, מכניסים את כל המגבלות והאישורים שנדרשים. זה יצריך תיקון של הצו, ורק אחרי שהצו מתוקן – אני יכולה להכניס את זה למערכות של המכס.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
לכן, בעצם, אנחנו מציעים לקבוע תחילה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מה קורה עד החקיקה?
<< אורח >> איריס סעדון: << אורח >>
כרגע יש את החקיקה הקיימת.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מה חל היום?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אנחנו מציעים לקבוע תחילה נדחית לעניין התקנות בשביל לאפשר את העבודה הזו – גם את העבודה המקצועית, של מיפוי הפריטים וההוספה שלהם לצווים, וגם את העבודה המחשובית של המכס. עד מועד התחילה, שבו התקנות יכנסו לתוקף, ניתן יהיה לייבא ולייצא כספית ללא תעודת היתר לפי התקנות האלה, אבל כספית כחומר גלם ותרכובות כספית – עדיין מוגבלות בייבוא וייצוא בהיתר רעלים. אם כן, עדיין יש מגבלות שחלות על מוצרים מכילי כספית, ולא תהיה מגבלה עד שהתקנות ייכנסו לתוקף.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
נגיע עוד מעט להוראת התחילה ונקבע שם את התחילה המאוחרת, כדי שאפשר יהיה להיערך בכל ההיבטים. בסעיף (3) דיברנו על הכספית כחומר גלם, ועכשיו מדובר על מוצרים.
הגבלת ייצור, יצוא וייבוא של מוצרים המכילים כספית
4.
(א)
לא ייצר אדם, לא ייצא ולא ייבא מוצר המכיל כספית המפורט בתוספת הראשונה, ולא יתקין מוצר כאמור במוצר אחר (בתקנה זו – מוצר מורכב).
(ב)
תקנת משנה (א) לא תחול על אלה:
(1) מוצרים המיועדים לשימוש מערכת הביטחון, משטרת ישראל או הרשות הארצית לכבאות והצלה;
(2) ייצור, יצוא או יבוא של מוצרים לשם מחקר, כיול של מכשור ושימוש לתקן למדידה;
(3) מתגים, ממסרים, מנורות ניאון עם קטודה קרה, מנורות ניאון עם אלקטרודה חיצונית לצגים אלקטרוניים ומכשירי מדידה, כאשר הם משמשים כרכיב בציוד – ובלבד שאין להם חלופה נטולת כספית שהיא זמינה באופן סביר במוצרים מסוג זה;
(ג)
לא יינתן היתר רעלים או היתר פליטה, ולא יחודש היתר כאמור, המאפשר ייצור של מוצר מכיל כספית או סחר במוצר כאמור, שאינו מנוי בתוספת הראשונה אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1) אם המוצר המכיל כספית יוצר כדין לפני יום התחילה, בין אם באמצעות אותו יצרן או באמצעות יצרן אחר נקבעו בהיתר הרעלים או בהיתר הפליטה, לפי העניין תנאים או הגבלות על הייצור לפי הוראות האמנה;
(2) אם המוצר המכיל כספית לא יוצר לפני יום התחילה – המבקש הגיש מסמך הערכת סיכונים ותועלות לבריאות ולסביבה של המוצר, המוכיח, להנחת דעתו של הממונה בהתייעצות עם מפקח העבודה הראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד-1954 לעניין בטיחות ובריאות עובדים, כי השימוש בו אינו מהווה סיכון משמעותי לסביבה או לבריאות, כי קיימים יתרונות משמעותיים למוצר עבור הסביבה או הבריאות, וכי אין חלופות זמינות באופן סביר נטולות כספית לאותו מוצר.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
התקנה הזו, מטרתה לאסור ייצור, יצוא וייבוא של מוצרים מכילי כספית - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אמרת שלא מייצרים פה, בארץ.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
לא ידוע לנו על ייצור של מוצרים מכילי כספית בארץ, אבל המטרה היא למנוע הקמה של ייצור כזה בעתיד. מדובר על מוצרים מכילי כספית המפורטים בתוספת הראשונה - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
לא מייצרים בגלל החוק, או כי זה לא כלכלי?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אנחנו לא יודעים מה הסיבה בדיוק, אבל בפועל – זה המצב. התוספת הראשונה מונה מוצרים מכילי כספית שהם אסורים – זה לא כל מוצר מכיל כספית – מתוך הנחה שלאותם המוצרים יש חלופות נטולות כספית, וזה מתואם עם הסטנדרט הבין-לאומי שקבוע באמנה.
ההחרגות שצוינו בתקנה הזו הן החרגות שקיימות באמנה עצמה וגם מתאימות לרגולציה האירופית. תקנה 4(ג) מטרתה למנוע ייצור של מוצרים מכילי כספית שלא מוכרים לנו היום, שהם חדשים ואנחנו לא מכירים את התועלות או הסיכון שלהם, וזאת על מנת שהממונה יוכל לבחון את התועלות שלהם לסביבה לפני שיתחיל הייצור. הכול נעשה בהתאם להוראות האמנה.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
פרופ' חגי לוין, יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, וגם שימשתי בעבר כיועץ של המשרד להגנת הסביבה בנושא השפעות סביבתיות על הבריאות. אני רוצה להתייחס לסעיף הזה, אבל אני רוצה, קודם כול, לברך על היוזמה, על הפעילות ועל קידום הנושא הכל-כך חשוב הזה. אנחנו מדברים על נזקים בריאותיים משמעותיים מאוד מכספית – גם לאדם וגם לחי ולסביבה.
אנחנו צריכים ליישם את אמנת מינמטה; היינו צריכים לעשות את זה כבר לפני למעלה מעשור. לעניין הזמן שיהיה בסוף, חשוב להבין שיש פה דחיפות – החומרים האלה נשארים בסביבה – ולהזכיר שיש את אמנת שטוקהולם, למשל, לגבי Persistent Organic Chemical, ועוד אמנות אחרות שגם אותן צריך ליישם בהקדם. אני מבקש ממך ומהוועדה לדאוג לקידום הנושאים הללו.
לגבי הסעיף הספציפי הזה, מצד אחד, כולנו מבינים שבמוצרים המיועדים לשימוש מערכת הביטחון, משטרת ישראל או הרשות הארצית לכבאות והצלה יש דברים מצילי חיים וחשובים שצריך אותם. אם אני מבין נכון, זה מנוסח כרגע בצורה של פטור גורף מאוד. אולי תאירו את עיניי לגבי שאר הסעיפים כאן, אבל חשוב מאוד שזה לא יתפרש כאיזה אור ביטחון למערכת הביטחון, למשטרת ישראל או לרשות לכבאות והצלה להשתמש באופן חופשי, כי הזיהום – לא משנה מה מקורו; גם אם הייתה סיבה מוצדקת – גורם לנזק בלתי הפיך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אתה מציע שתהיה הגבלה גם - - -
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
שזה יהיה אך ורק בתנאי שאין שום חלופה אחרת, לאחר שנשקלו כל האפשרויות האחרות, ולאחר שהמשרד להגנת הסביבה, למשל, אישר את השימוש הספציפי באופן פרטני. אחרת, אפשר יהיה לראות שימוש נרחב – הם בכלל לא בוחנים או בודקים.
לצערי, אנחנו רואים את זה בנושא של ה- PFAS, כשמערך הכבאות לא מספיק בודק חלופות. צריך לראות איך מסייגים את הפטור הגורף הזה כך שהוא נעשה רק כשאין שום ברירה אחרת, ובמידה, בכמות ובחשיפה המינימליות שאפשר. תודה.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אני אשמח להתייחס. התקנה הזו חלה על מוצרים מכילי כספית – מדובר בסוללות, בנורות פלורסנט, במכשירי מדידה, במתגים או בממסרים. בשונה מה-PFAS – פה מדובר בקצפי כיבוי שנעשה בהם שימוש ומגיעים לסביבה; אלה החומרים האורגניים שהוזכרו פה – מוצרים מכילי כספית הם לא מוצרים שמרססים בחוץ. מדובר על מוצרים מסוימים, וההחרגה הזו - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
למה? כתוב בתקנה: "ובלבד שאין להם חלופה נטולת כספית".
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
זה לעניין ההחרגה של 4(ב)(3). ב-4(ב)(1) - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מה הבעיה להוסיף "ובלבד שאין להם חלופה נטולת כספית"?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
לא עשינו את זה מכיוון שיש החרגה רחבה כזו באמנה עצמה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
לא להיות יותר יפני מיפן.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
בדיוק. גם ברגולציה האירופית יש החרגה כזו, ואנחנו רוצים להתאים את עצמנו לעולם וגם לסיכונים שנובעים מהמוצר עצמו; שוב, כל חומר הוא שונה. בנסיבות האלה, אנחנו חושבים שההחרגה הזו מתאימה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
השאלה היא אם במוצרים רגילים במערכת הביטחון - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני סומך על מערכת הביטחון ועל משטרת ישראל שהן דואגות לבריאות הציבור. אם הן דואגות לביטחון שלנו – הן דואגות גם - - -
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
אני חייב להתייחס. הייתי קצין וראש מדור אפידמיולוגיה בענף בריאות הצבא בצה"ל במשך שנים רבות, ואני אומר בצער שאם אין רגולציה – פחות נזהרים. יכולנו גם לכתוב: "מוצרים המיועדים לשימוש מערכת הבריאות" ולפטור את מערכת הבריאות, שעוסקת בהצלת חיים, ולא עשינו את זה; לא נתנו פטור גורף למערכת הבריאות.
קשה לי לראות שאנחנו אוסרים מוצרים מסוימים במערכת הבריאות, אבל מערכת הביטחון פטורה, ובכלל לא צריכה לשקול שיקול דעת. זה מוזר לי; כרופא, אני לא מבין את הרציונל – מעבר לרציונל המשפטי, שזו האמנה – אבל אנחנו יכולים גם לעשות את מה שנכון למדינת ישראל.
מעבר לכך – מה שגם עלה פה בדיון מקודם – אני מכיר בכך שיש מפעלים מסוימים שמזהמים, וצריך לראות איפה אנחנו יכולים לוודא בהיבט האכיפה. אני בא מדיון בנושא העישון, ובזה – אנחנו כושלים באכיפה, במדינת ישראל, אפילו יותר ממדינות אחרות.
אני מעלה פה למחשבה את השאלה: האם יש מקום לחדד ולוודא שמי שפר אמנה בין-לאומית כל כך חשובה וגורם לנזק בלתי הפיך – הטיפול בו יהיה מיידי ומחמיר? לצערי, בהיבט של הכספית – נתקלנו, בישראל, בזיהומים שהמשרד הטיל עיצומים לגביהם, בגלל שהיו הפרות חמורות. תודה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני הייתי מציע שיהיה פיקוח גם על מערכת הביטחון והמשטרה – לא להכניס את זה בתקנות, אבל שתהיה איזו שהיא בדיקה או שיתנו לכם סקירה.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
או שידווחו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בדיוק; חובת דיווח. אפשר לעשות את זה בחוזר מנכ"ל; לא חייב שזה יהיה בתקנות.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אפשר לבחון שיתופי פעולה עם מערכת הביטחון בהקשר הזה. זה משהו שדורש בחינה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
זו לא תורה גדולה; תבחנו את זה.
<< אורח >> רעיה שטנר: << אורח >>
אפשר להעיר הערה לפרוטוקול?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כן.
<< אורח >> רעיה שטנר וויכנסקי: << אורח >>
אני עו"ד רעיה שטנר וויכנסקי מהמשרד לביטחון לאומי. ככל שתרצו איזה שהוא שיח עם המשטרה או הגורמים – גם עם כב"ה – בואו נקיים את זה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני רוצה שידווח לוועדה מה נעשה והאם נעשה – לא עכשיו, אלא בעוד חודשיים-שלושה.
<< אורח >> רעיה שטנר וויכנסקי: << אורח >>
אדוני היושב-ראש, כרגע אין לנו שיח עם המשרד או עם הגופים.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
עכשיו יהיה שיח.
<< אורח >> רעיה שטנר וויכנסקי: << אורח >>
עדיין אי-אפשר לעדכן על חובת דיווח; אנחנו צריכים - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
לא את תדווחי לנו; היועצת המשפטית מאיכות הסביבה תדווח לוועדה מה נעשה. אני סומך עליהם אם הם הגיעו למסקנה שלא צריך דיווח והכול בסדר; שתעדכן מה המסקנות שהגיעו אליהן, ואם יש דיווח – שתעדכן איך הוא נעשה, באילו תדרים ובאיזו רמה. החובה לדווח היא עליה; לא עליי.
<< אורח >> רעיה שטנר וויכנסקי: << אורח >>
תמיד יש את ההשלכות. כרגע, הגופים של המשרד ביקשו פטור מההשתתפות בדיון כי ראינו שהחרגנו. אני הגעתי לייצג, וטוב שהגעתי, אבל - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
יש לכם מושג בכמויות?
<< אורח >> רעיה שטנר וויכנסקי: << אורח >>
לא. זה גם לא אצלי, אלא אצל הגורמים. אנחנו נוכל לקבל את הנתונים ולראות, אבל כרגע – כל מערכת הביטחון הוחרגה מהתחולה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
עצם זה שזה עלה עכשיו לדיון – זה טוב; שהדוקטור העיר שאין גוף שיכול לעשות מה שהוא רוצה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
להבנתי, הכוונה בנושא של מוצרים שמיועדים לשימוש מערכת הביטחון זה מוצרים שמערכת הביטחון צריכה להשתמש בהם. ככל שמדובר פה במוצרים שמשתמשים בהם שלא לצורכי מערכת הביטחון כמערכת הביטחון, כמו מנורות פלורסנט או דברים כאלה, שאפשר לעשות צמצום בשימוש בהם – מצופה - - -
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
באותו הקשר, בסוף, בגלל שיש אמנה ש-148 מדינות חברות בה ומחויבות אליה – המוצרים האלה, שיש להם חלופות, פחות קיימים בשימוש. לכן, כמו שאמרת, זה יהיה איזה שהוא מתג או ממסר שנדרש לאיזה שהוא רכיב. אני לא אומרת את זה כנציגת מערכת הביטחון, אבל מן הסתם, זה אמור להיות איזה שהוא רכיב שאין לו חלופה ושצריך אותו, כי אחרת הוא לא יהיה מצוי בשוק.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
חשוב לי לומר, לפרוטוקול ולוועדה, שגם אם יוחלט להחריג פה את מערכת הביטחון, משטרת ישראל והרשות לכבאות בגלל האמנה הבין-לאומית וכן הלאה – חשוב מאוד שגם המערכות האלה, שעושות עבודות קודש, ישמרו על הבריאות של העובדים שלהן ושל הסביבה, ושזה לא יהיה איזה פטור גורף לכל דבר ועניין; אני אומר את זה גם כי הייתי מעורב בייעוץ לגופים האלה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
זה לא פטור גורף, כמובן, אלא רק לעניין מוצרים מכילי כספית.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה.
<< אורח >> רימה כהן: << אורח >>
רימה כהן, משרד העבודה. אני רק רוצה לחזק: קשה מאוד לבצע פיקוח במערכות ביטחון. אם נקבל איזה שהוא גיבוי במסגרת האמנה – זה יהיה טוב מאוד. אם זה יישאר על הנייר – זה לא יעזור בשום דבר. אני מציעה לשקול את זה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בסדר. בואו נמשיך.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
הגבלת שימוש בכספית בתהליך ייצור
5.
(א)
לא יעשה אדם שימוש בכספית או בתרכובות כספית בתהליכי ייצור המפורטים בתוספת השנייה, ולא יינתן היתר רעלים או היתר פליטה לצורך שימוש כאמור.
(ב)
לא יינתן היתר רעלים או היתר פליטה למתקן ייצור שבו נעשה שימוש מכוון בכספית או בתרכובות כספית בתהליך ייצור שלא היה קיים ערב יום התחילה, אלא אם כן הוכח להנחת דעת הממונה המוסמך לתת את ההיתר לפי חוק החומרים המסוכנים או לפי חוק אוויר נקי, לפי העניין, כי תהליך הייצור מביא לתועלת משמעותית לסביבה או לבריאות הציבור ובשים לב לצורך בהגנה על בריאות העובדים וכי לא קיימות חלופות ישימות מבחינה טכנית וכלכלית, שהן נטולות כספית, המניבות אותה תועלת; הוכחת תועלת כאמור טעונה הסכמתה של ועידת הצדדים לפי האמנה.
(ג)
לעניין תקנה זו, "תהליך ייצור" - למעט כל אחד מאלה:
(1) תהליך שבו נעשה שימוש במוצר המכיל כספית;
(2) תהליך לייצור מוצר המכיל כספית;
(3) תהליך לטיפול בפסולת המכילה כספית.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
התקנה הזו עניינה בהגבלת שימוש בכספית כקטליזטור במסגרת הליכי ייצור. בישראל, היום, כבר אין תהליכי ייצור שבהם נעשה שימוש בכספית; היו עד לפני - - -
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
התהליכים שבתוספת?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
התהליכים שבתוספת, כמובן. תודה, אורי. לפני כמה חודשים הסתיים תהליך הייצור האחרון שנעשה בו שימוש בכספית. תקנה 5(ב) – המטרה שלה למנוע שימוש בכספית בהליכי ייצור חדשים שלא מנויים בתוספת ולא ידועים לאמנה. לגבי ההחרגות, יש כלים אחרים לטפל בדבר הזה. זו לא הכוונה, אלא תהליכים שלוקחים את הכספית כאיזה שהוא מכשיר בתוך תהליך הייצור עצמו.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
אני מבקשת להתייחס פה לנושא של הגבלת שימוש בכספית בתהליך ייצור לגבי מפעל לייצור מלט, שמשתמש בחלופה של דלקים במקביל, שחלקם מהווה שריפה של חומרים מסוכנים, ובכלל זה כספית. אני מתייחסת למפעל נשר-רמלה. אני לא רואה כאן התייחסות לסוגייה שבה הכספית כבר מצויה כחלק מחומר הגלם המשמש לייצור.
אני יודעת שאתם החרגתם את הנושא בסעיפים אחרים, תחת חוק אוויר נקי, שמדבר על פליטה של כספית בערכים יממתיים ושעתיים. יש הצטברות של קילוגרמים של כספית בסביבה מדי שנה, מדוחות המפלס. אף אחד לא בא ועשה הערכת סיכונים סביבתית ובריאותית ובחן מה קורה לאוכלוסיות מסביב.
בשנים האחרונות, הממוצע הוא 100 ק"ג לכספית לשנה; ייקח שש שנים עד שהמפעל יקבל חידוש היתר פליטה, ויהיה קרוב לטון של כספית מעל הראש של תושבי הסביבה. אנחנו מרגישים שהבריאות של התושבים נופלת בין האמנה לבין חוק האוויר הנקי.
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
אורי שלהב, המשרד להגנת הסביבה. ההערה שלך מתייחסת לרגולציה הסביבתית של המפעל. בעצם, יש לך הערות לתנאים שיש למפעל בהיתר הפליטה לאוויר, והמסגרת הנכונה לטפל בהן היא אל מול צוות ההיתרים. אין פה איזו שהיא נפילה בין הכיסאות או לקונה; המטרה של התקנות האלה היא להקנות לנו סמכויות היכן שאין לנו סמכויות.
לגבי הפליטה של נשר, על כל היבטיה – יש לנו סמכויות ותיקות. הראשית שבהן היא היתר הפליטה לאוויר, ויש לנו רגולציה נוספת. את טוענת שצריך - - -
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
אני מדברת רק על הכספית, כרגע.
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
כספית נכללת בהיתר הפליטה לאוויר. אם הצוות המקצועי חושב שנכון לתקן את מה שטענת – הסמכויות קיימות. לכן, ההערה הזו חשובה מאוד, אבל היא לא לעניין התקנות האלה.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
האמנה אמורה לטפל בכל מחזור החיים של הכספית, נכון? זו רוח האמנה.
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
כרגע, התקנות שמוצעות פה - -
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
הן חלק.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
- - לא מטפלות בסוגיה הזו. חוק אוויר נקי לא נותן את דעתו מספיק לסוגיית הבריאות והכמויות המצטברות פר השנים, ויוצא מצב שנשארנו פה באיזה לימבו, שבו אנחנו נופלים בין הכיסאות. לכן, ביקשתי לבוא ולהגיב בדיון הזה כדי להצביע על כך שיש פה איזה כתם עיוור שצריך לתת עליו את הדעת.
אם זה לא במסגרת האמנה – המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות יתכבדו, ויהיה איזה שיתוף פעולה שיגיד איפה עומד הנושא של הכספית בלבד. אם האמנה יכולה – יש להבטיח צמצום, ככל האפשר, של כניסת פסולת כספית למפעל בתהליך הייצור שלו. כרגע מחריגים אותו, ואם מחריגים אותו – נותנים לו אישור להתנהל כמו שהוא.
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
כמו שמעיין הסבירה בפתיחה, האמנה אכן מתייחסת לכל מחזור השימוש בכספית, והתקנות האלה מתייחסת רק להיבטים שבהם אין לנו סמכויות. מה שלא מופיע פה – יש לנו סמכויות לגביו, ואנחנו אכן מטפלים בכל הנושא של מפעל נשר, ועושים את כל מה שצריך למיטב ההבנה המקצועית של צוות ההיתרים במשרד. אם את חושבת שההיתר לא מספק – את יכולה לפנות אליהם ולבקש עדכון של התנאים, אבל זה לא שיש בעיה של סמכויות, לקונה או פטור.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
אני מדברת על הנושא הבריאותי – שלא נבדקו - - -
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
ודאי שהיטל פליטה לאוויר מתייחס לנושאים בריאותיים.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
כרגע, זו כלכלה מתמטית של כמה קילוגרמים נפלטו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
פה – מדברים על האמנה. את דיברת על היתר שקשור לבריאות, והוא אומר שזה נותן מענה שלא דרך התקנות האלה. את יכולה להגיד לו אחר כך שייתן לך את המקור, את הסמכות ואת המקום שבו זה נמצא, אבל זה לא קשור לתקנות האלה. הלאה, נמשיך.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
עונשין
6.
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – שישה חודשי מאסר או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1) כרה כספית בניגוד לתקנה 3(ב);
(2) ייצא כספית, בלא תעודת היתר או בניגוד לתנאיה בניגוד להוראות תקנה 3(ג);
(3) ייבא כספית בלא תעודת היתר או בניגוד לתנאיה, בניגוד להוראות תקנה 3(ד);
(4) ייצר, ייצא, ייבא או התקין מוצר המכיל כספית המפורט בתוספת הראשונה, בניגוד לתקנה 4;
(5) עשה שימוש בכספית או בתרכובות כספית בתהליכי ייצור המפורטים בתוספת השנייה, בניגוד לתקנה 5.
אני רק אעיר, מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה, שהתקנות האלה הוכנו במשרד לפי חוק החומרים המסוכנים, שהיה בתוקף בעת התקנת התקנות ושהוא בחודש גם עכשיו. לפני חודשיים, עשינו תיקון גדול לחוק החומרים המסוכנים בתוך התיקון שנעשה בחוק לייעול הליכי הרישוי הסביבתי. במסגרת התיקון הזה, הכנסנו סעיפים לחוק העונשין שמאפשרים לקבוע ענישה בתקנות שהיא יותר גבוהה ממה שקיים בחוק החומרים המסוכנים, וגם אפשרות לקבוע עיצומים.
היות שרצו לקדם את התקנות במהירות ולא רצינו לעכב את הנושא של בחינת הסדרי העונשין מחדש, וכדי שיהיו הסדרים עונשיים על החובות שכתובות כרגע בתקנות – אמרנו, מבחינתנו, שזה בסדר לאשר את התקנות כך.
אנחנו חושבים שראוי שבהמשך הדרך – וכשחוק החומרים המסוכנים החדש יכנס לתוקף – לבחון את הענישה, לראות אם צריך ענישה ברמה גבוהה יותר ואם צריך להכניס נושא של עיצומים, בשביל שהאכיפה תהיה יעילה.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
במסגרת התוספת לחוק החומרים המסוכנים, שתחיל עיצומים כספיים על תקנות לפי חוק החומרים המסוכנים - יש לנו כוונה, כמובן, להכליל בעבודה מקצועית גם את התקנות האלה כשהן יותקנו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
טוב מאוד.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
אני רוצה לשאול שאלת הבהרה לגבי התקנות שכבר הקראנו: גם מוצרים שחלה עליהם תקנה 4 אבל שיהיו בחריגים – זאת אומרת, שאפשר יהיה לייבא אותם – יידרשו בתעודת היתר?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
הם לא אמורים להידרש. מוצרים מכילי כספית שלא מנויים בתוספת – לא אמורים להיות מוגבלים.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
זאת אומרת, הם מיובאים, וככל שתופסים אותם בשוק – מתחקים אחר הייבוא שלהם?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
בהנחה שיש כאלה שמסתובבים.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
בסדר. יש עוד הערות לסעיף הזה?
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
לא. הלאה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
דיווח לכנסת
6.
(א)
השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אחת לשנתיים, לא יאוחר מיום 30 באפריל, דין וחשבון על יישומן של תקנות אלה בשנתיים שקדמו למועד הדיווח, שיכלול את אלה:
(1) סיכום הנתונים בדבר תעודות היתר שנתן הממונה;
(2) נתונים לעניין היתר רעלים או היתר פליטה שניתנו לפי תקנה 4(ג)(2), המאפשרים ייצור של מוצר המכיל כספית שלא יוצר לפני יום התחילה;
(3) נתונים לעניין היתר רעלים או היתר פליטה שניתנו לפי תקנה 5(ב), למתקן ייצור שבו נעשה שימוש מכוון בכספית או בתרכובות כספית בתהליך ייצור שלא היה קיים ערב יום התחילה.
(ב)
דיווח ראשון לפי תקנה זו יוגש לא יאוחר מיום 30 באפריל 2027.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
מדובר בדיווח לכנסת על יישומן של התקנות. באמנה עצמה, יש דרישת דיווח למזכירות האמנה – דיווח מורחב, אחת לארבע שנים, ודיווח מצומצם יותר, אחת לשנתיים. בישראל, בסוף, אני חושבת שזה ייראה די אותו הדבר, כי אין לנו מקורות חדשים של כספית, ומטעמים דומים התאמנו את מועדי הדיווח לאמנה אל הדיווח לכנסת.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בסדר. זה זמן סביר.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
אפשר הבהרה לגבי העניין הזה? זה מחייב את כל הגורמים? זאת אומרת, יש איזה מידע שחסר לכם, אולי? אני אומר את זה כי אני מכיר שבחוק בנושא העישון יש דוח שנתי, וכן הלאה, ושם – יש כל מיני סמכויות שמחייבות גופים לדווח. יכול להיות שהכול מכוסה בהיתרי הפליטה, אבל אני שואל אם כל הדברים - - -
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
הנתונים שנדווח עליהם הם תעודות היתר שנתן הממונה ואם אושרו הליכי ייצור או מוצרים חדשים שלא היו קיימים. זה מידע שאמור להיות אצלנו, ולא אמורים להיות - - -
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
יכול להיות שיש פליטות ממקורות אחרים שלא ידועים למשרד? או גופים כמו משרד הביטחון, שלא מחויבים לדווח?
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
הדיווח כאן הוא לא על הפליטות; הדיווח לכנסת נעשה כדי שאפשר יהיה לדעת, ציבורית, על הנושא של הייבוא וייצוא, דרך תעודות ההיתר שהמשרד נותן.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הדיווח יהיה רק על זה, ורק בהתאם לאמנה.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
גם אם יש בעיה עם מוצרים חדשים או תהליכי הייצור. אני רק אגיד שהפליטות לא מוסדרות בכלל בתקנות האלה כי יש את חוק המפלס, שבו צריך לדווח על פליטות והעברות לסביבה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בסדר. הלאה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
שמירת דינים
6ב.
הוראות תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו, ובכלל זה החובה להחזיק בהיתר רעלים לשם עיסוק בכספית או בתרכובות כספית ובהיתר פליטה לעניין עיסוק במקור טעון היתר כהגדרתו בחוק אוויר נקי, התשס"ח – 2008.
זה אומר את מה שנאמר כאן כל הזמן: התקנות האלה הן תקנות משלימות. יש הסדרים נוספים ברגולציה שמסדירים את הנושא של כספית, את הרעלים ואת הנושא של דיווח על פליטות, והדברים האלה ימשיכו לחול במקביל.
תחילה והוראת מעבר
7.
(א)
תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב)-(ד), ---- ימים מיום פרסומן.
תוך כמה זמן תוכלו להיות מוכנים – גם מבחינת הנושא של המכס?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אחרי שיחות עם משרד הכלכלה והמכס, במטרה להיות ערוכים ליישומן של התקנות – תידרש לנו חצי שנה מיום הפרסום כדי להיערך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
זה בסדר גמור.
<< אורח >> ירון כהן: << אורח >>
ירון כהן מהמכס. אני אחראי על הנושא של חוקיות יצוא. מבחינת יצוא – הנושא הוא רגיש מאוד. דובר קודם על היתר ידני או היתר ממוחשב, ואני חייב להגיד שאם לא יהיה היתר ממוחשב – אנחנו לא נדע לעבוד עם זה. בכל יצוא שנחשוד שהוא מכיל כספית ונרצה לבדוק מול הממונה אם ההיתר הוא אותנטי או לא – המשמעות יכולה להיות עיכוב של יצוא, בין אם בים או באוויר. לכן, אני מבקש להדגיש את החשיבות בכך שההיתר הזה ימוחשב כמה שיותר מהר; זה בעדיפות הראשונה.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
כמובן שזה חלק מההיערכות הממשלתית. לכן, זה במסגרת השיח הפנים-ממשלתי. אנחנו דיברנו על זה רק הבוקר, אומנם, כי סגרנו את כל המעגל, אבל בכדי לאפשר זמן היערכות לכלל ההיבטים – אנחנו רוצים את חצי השנה הזו.
<< אורח >> ירון כהן: << אורח >>
אני חושב שתצטרכו פה יותר מחצי שנה, אם זה כולל עבודת - - -
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
לא. למחשב את התקנות.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
לא. מה שאתה מזכיר כאן אלה היבטי אכיפה, ויכול להיות שיידרש זמן, אבל כן נוכל ליישם את התקנות בתוך חצי שנה וזה מה שמשמעותי לעניין הזה. אם תרצה – נרחיב את השיחה אחר כך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הוא העלה נקודה נכונה. אם הוא לא יכול לעבוד – מה עשינו פה?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אנחנו נוכל ליישם את התקנות בפועל. הוא מדבר על ההיבט האכיפתי, שאני לא ממעיטה בערכו, כמובן, אבל יכול להיות שבתוך חצי שנה – אנחנו נוכל לעמוד בהיתרים הידניים, וייקח עוד חודש, שבוע או קצת זמן למחשוב. זה משהו שנצטרך להסדיר, אבל זה לא אומר שלא נעמוד בזמן.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בסדר. הלאה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
נושא האכיפה הוא חשוב בהיבט הזה, כמובן, ולכן ההערה היא חשובה. מצד שני, אנחנו לא רוצים לדחות את זה יותר מדי, כי גם הנושא של יישום ההגבלות חשוב, וכך גם הנושא של אשרור - - -
<< אורח >> ירון כהן: << אורח >>
מבחינתנו, המכס לא יהווה איזה שהוא גורם חוסם, כי ברגע שההיתרים האלה ימוחשבו – אנחנו נדע לעבוד איתם, אבל אנחנו צריכים אותם ממוחשבים כדי ליישם את האכיפה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
הנושא של המחשוב נמצא במשרד.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
לא; זה במכס.
<< אורח >> איריס סעדון: << אורח >>
מי שאחראי על כל המחשוב של מערכת "מסלול" ושל כל הרשויות המוסמכות זה "ממשל זמין". לא דיברנו על זה בבוקר, אבל זה תלוי גם בזמנים ובתיעדוף שלהם. זאת אומרת, אני אזין את זה במערכות שלי, אבל אם זה לא יהיה ממוחשב – לא תהיה בקרה.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אנחנו נעשה ככל שביכולתנו כדי לעמוד בחצי השנה. יכול להיות שמטעמים שתלויים בגורמים אחרים – זה יהיה הידני ולא הממוחשב, בהתחלה, ונגיע גם לממוחשב.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
כל מה שיאפשר לכם לפקח על הדבר הזה בצורה טובה.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
חד-משמעית.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
עכשיו, אנחנו נמנה כל מיני דברים שהתחילה שלהם היא יותר מאוחרת, לגבי הנושא של המוצרים שמנויים בתוספת – שיש איזה שהוא זמן היערכות להגבלות שחלות עליהם, גם לפי ההוראות - - -
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
אני אסביר. מעת לעת, האמנה מוסיפה מוצרים חדשים ונותנת זמן היערכות כדי לעמוד בדבר הזה. הדחייה בתחילה לעניין אותם מוצרים היא לפי COP-4 ו-COP-5 של ועידת הצדדים, והתאמנו את התאריכים לתאריכים שבאמנה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בסדר.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
אני אקריא.
(ב)
תחילתן של תקנות אלה לעניין מוצרים המכילים כספית כמפורט להלן, ביום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026):
(1) לעניין פרט (1) בתוספת הראשונה - סוללות כפתור אבץ כסף חמצני עם תכולת כספית קטנה מ- 2% וסוללות כפתור אבץ אוויר עם תכולת כספית קטנה מ- 2%;
(2) לעניין פרט (2) בתוספת הראשונה - גשרי מד קיבול ואובדן ברמת דיוק גבוהה, מתגי וממסרי תדר רדיו בתדירות גבוהה במכשירי ניטור ובקרה בתכולה של עד 20 מיליגרמים כספית לכל גשר, מתג או ממסר;
(3) לעניין פרט (10) בתוספת הראשונה - מוצרי קוסמטיקה בתכולה של עד 1 מיליגרם לקילוגרם כספית;
(4) פרטים (4), (9) ו-(13) עד (18) לתוספת הראשונה.
(ג)
תחילתן של תקנות אלה לעניין מוצרים המכילים כספית כמפורט המפורטים בפרטים (3), (5), (6)(ו) ו- (ז) ו- (6)(ח)(2) לתוספת הראשונה – ביום כ"ב בטבת התשפ"ז (1 בינואר 2027);
(ד)
תחילתן של תקנות אלה לעניין מוצרים המכילים כספית המפורטים בפרטים (6)(ב) ו-(ד) ו- (6)(ח)(1) לתוספת הראשונה – ביום ב' בטבת התשפ"ח (1 בינואר 2028).
<< אורח >> שמרית שניאור: << אורח >>
אני יכולה להעיר משהו? יש פה טעות, לדעתי.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כן.
<< אורח >> שמרית שניאור: << אורח >>
שמי ד"ר שמרית שניאור. אני מנהלת תעשיות באיגוד ערים יהודה. ההערה שלי לא נוגעת לתפקיד אלא לעברית: ב-7(ב)(3) – צריך לכתוב "1 מיליגרם כספית לקילוגרם". בנוסף, אני אשמח לדעת מדוע המוצרים האלה הוחרגו? כלומר, למה מוצרי קוסמטיקה עם כספית מותרים, למרות שזו כמות קטנה?
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
זו לא החרגה; להיפך – זה איסור, אלא שהוא נכנס לתוקף ב-2026, בעוד שהכניסה המיידית לתוקף היא למעל 1 מיליגרם לקילוגרם.
<< אורח >> תמר ברמן: << אורח >>
תמר ברמן, משרד הבריאות. אני רוצה לציין שכספית אסורה לחלוטין בתמרוקים ובמוצרים כאלה. כלומר, היום, אין לנו תמרוקים שמכילים כספית. זה אולי מותר לפי האמנה, אבל במשרד הבריאות – זה אסור, למעט מוצרי קוסמטיקה לאזור העיניים, שם מותר איזה שהוא חומר שמכיל ריכוז נמוך מאוד של כספית, כחומר משמר, כדי למנוע זיהומים.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
כמה מיליגרם יש בחומר הזה?
<< אורח >> תמר ברמן: << אורח >>
גם שם, הריכוז המירבי הוא 0.007%. זאת אומרת, אנחנו מדברים על ריכוז נמוך מאוד, שהוא גם בהתאם לדירקטיבה האירופית. בעצם, אנחנו לא צריכים את הדחייה בתחולה פה - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מה זה משנה? אנחנו צריכים להיות מתואמים לאמנה.
<< אורח >> תמר ברמן: << אורח >>
אני רוצה שהציבור ידע שהיום – אין תמרוקים כאלה בשוק, כי זה אסור לפי הדרישות.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
סליחה, מה נרשם בסעיף 7(א) מבחינת תחילתן של תקנות אלה?
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
שישה חודשים.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
אני רוצה להגיד שהתאריכים הבין-לאומיים הם התאריכים המאוחרים ביותר האפשריים. אם אנחנו יכולים ליישם תקנות לפני – עדיף ליישם אותן לפני, במיוחד שאצלנו אין יצוא וייבוא. לא ברור לי למה צריך לדחות את הדברים כשאפשר ליישם את חלקם מוקדם יותר.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
כמו שאמרנו, נדרשת איזו שהיא היערכות שאפשר לעשות אותה רק אחרי שיש תקנות. כלומר, הכניסה של הפרטים לצו יבוא ולצו יצוא, ברמה הטכנית או המשפטית, יכולה להיעשות רק אחרי שיש תקנות. לכן, זה זמן היערכות שאנחנו צריכים כדי לעמוד - - -
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
סעיף (ד) – "עד ה-1 בינואר 2028"?
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
זה בגלל שמעדכנים את הנספחים לאמנה בוועידות הצדדים של האמנה שמתקיימות בכל שנה, והוסיפו את המוצרים האלה לאחרונה. זה משהו חדש שנכנס ליישום ב-2028, ולא סביר שנקדים את זה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
בסדר. הלאה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
תוספת ראשונה
מוצרים המכילים כספית
(תקנה 4(א))
(1)
סוללות;
(2)
מתגים וממסרים;
(3)
נורות פלואורסצנט קומפקטיות המשמשות לתאורה, שהספקן עולה על 30 וואט;
(4)
מנורות פלואורסצנט קומפקטיות עם משנק מובנה (CFL.i) למטרות תאורה שהספקן אינו עולה על 30 וואט בתכולה של עד 2.5 מיליגרמים כספית בכל מצת נורה;
(5)
מנורות פלואורסצנט קומפקטיות עם משנק לא מובנה (CFL.ni) למטרות תאורה שהספקן אינו עולה על 30 וואט בתכולה של עד 3.5 מיליגרמים כספית בכל מצת נורה.
(6)
מנורות פלואורסצנט לינאריות המשמשות לתאורה, מהסוגים המפורטים להלן:
(א) זרחן תלת-פס (טריפוספור) שהספקו נמוך מ- 60 וואט בתכולה העולה על 5 מיליגרמים כספית לנורה;
(ב) זרחן תלת-פס (טריפוספור) שהספקו נמוך מ- 60 וואט בתכולה של עד 5 מיליגרמים כספית לנורה;
(ג) זרחן תלת-פס (טריפוספור) שהספקו גדול מ- 60 וואט בתכולה העולה על 5 מיליגרמים כספית לנורה;
(ד) זרחן תלת-פס (טריפוספור) שהספקו גדול מ- 60 וואט בתכולה של עד 5 מיליגרמים כספית לנורה;
(ה) זרחן הלופוספט (הלופוספור) שהספקו נמוך מ- 40 וואט בתכולה העולה על 10 מיליגרמים כספית לנורה;
(ו) זרחן הלופוספט (הלופוספור) שהספקו נמוך מ- 40 וואט בתכולה של עד 10 מיליגרמים כספית לנורה;
(ז) זרחן הלופוספט (הלופוספור) שהספקו עולה על 40 וואט;
(ח) מנורות פלואורסצנט לא לינאריות המשמשות לתאורה (e.g., U-bend and circular);
(1) זרחן תלת-פס (טריפוספור) בכל הספק;
(2) זרחן הלופוספט (הלופוספור) בכל הספק.
(7)
מנורות אדי כספית בלחץ גבוה המשמשות לתאורה;
(8)
מנורות פלואורסצנט המכילות כספית ומשמשות לתצוגות אלקטרוניות, בעלות קתודות קרות או אלקטרודות חיצוניות:
(א) שאורכן 500 מילימטרים או פחות, בתכולה העולה על 3.5 מיליגרמים כספית לנורה;
(ב) שאורכן עולה על 500 מילימטרים אך אינו עולה על 1,500 מילימטרים, בתכולה העולה על 5 מיליגרמים כספית לנורה;
(ג) שאורכן עולה על 1,500 מילימטרים בתכולה העולה על 13 מיליגרמים כספית לנורה.
(9)
מנורות פלואורסצנט בעלות קתודה קרה (CCFL) ומנורות פלואורסצנט בעלות אלקטרודה חיצונית (EEFL) בכל האורכים המשמשות לתצוגות אלקטרוניות, שאינן עומדות מנויות באמור בפרט (7);
(10)
מוצרי קוסמטיקה, ובכלל זה סבונים וקרמים להבהרת עור, למעט מוצרי קוסמטיקה המיועדים לאיזור העיניים, שבהם הכספית משמשת כחומר משמר, ובלבד שאין חומרים משמרים חלופיים יעילים ובטוחים במוצרים מסוג זה;
(11)
חומרי הדברה, חומרים קוטלי מיקרואורגניזמים (ביוצידים) וחומרי חיטוי מקומי;
(12)
מכשירי מדידה לא אלקטרוניים המפורטים להלן, למעט מכשירים המותקנים בציוד בקנה מידה גדול או כאלה המשמשים למדידה ברמת דיוק גבוהה, ובלבד שאין חלופה נטולת כספית מתאימה:
(א) מדי לחץ אטמוספרי;
(ב) מדי לחות;
(ג) מדי לחץ;
(ד) מדי טמפרטורה;
(ה) מדי לחץ דם;
(ו) מד צפיפות (פיקנומטר) המכיל כספית;
(ז) מכשירי מדידה מכילי כספית לקביעת נקודת ריכוך.
(13)
מדי מתח המשמשים למדידת נפחי איברים;
(14)
מכשירי המדידה החשמליים והאלקטרוניים הבאים, למעט אלה המותקנים בציוד בקנה מידה גדול, או כאלה המשמשים למדידה ברמת דיוק גבוהה שבהם אין חלופה נטולת כספית הזמינה באופן סביר –
(א) מתמרי לחץ התכה;
(ב) משדרי לחץ התכה;
(ג) חיישני לחץ התכה;
(15)
משאבות וואקום כספית;
(16)
מאזני צמיגים ומשקולות גלגלים;
(17)
סרטי צילום ונייר צילום;
(18)
חומרי הנעה ללוויינים וחלליות.
תוספת שנייה
תהליכי ייצור המשתמשים בכספית או בתרכובות כספית
)תקנה 5(א))
1.
ייצור כלור- אלקלי;
2.
שימוש בכספית או תרכובות כספית כזרז בתהליך ייצור אצטלדהיד;
3.
ייצור מונומר של ויניל כלוריד;
4.
ייצור מתילאט או אתילאט של נתרן או אשלגן;
5.
שימוש בכספית כזרז בתהליך ייצור פוליאוריתן.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
רק הערה קטנה: בפרט (9) לתוספת הראשונה, בסוף, במקום "באמור בפרט (7)" – צריך להיות (8); לא עדכנו את המספור.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
טוב. כן.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
כבר קיבלתי תשובה לפני הדיון, אבל אני אחזור על השאלה: ביקשתי לברר מדוע אין סעיף (6), בנספח של התקנה השנייה, שיכיל שריפת פסולת של חומרים מסוכנים המכילים כספית ותרכובותיה.
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
סוגי הפעילויות שאסורים כאן הם סוגי הפעילויות המנויים באמנה, ואנחנו לא מחמירים על האמנה. לעניין נשר, עד כמה שאני יודע – וזה לא התחום שלי; אני לא האחראי על ההסדרה של נשר – הכספית שנפלטת שם היא ממינרלים, ולא מפסולת שנשרפת. זה לא ששורפים פסולת כספית בנשר.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
חומרים מסוכנים.
<< אורח >> אורי שלהב: << אורח >>
זה לא כספית.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
זו תלונה ספציפית. זה לא הדיון. זו חברה ספציפית; תתלונני והם יבדקו.
<< אורח >> ענת אכר שוהם: << אורח >>
אני יודעת שהדירקטיבה האירופאית עוד לא ניסחה את התקנות שמתייחסות לשריפת חומרים מסוכנים שכוללים כספית. בהנחה והדירקטיבה תקדם ותוסיף סעיפים – עד כמה האמנה, והוועדה שלשמה התכנסנו פה, תעדכן את הסעיפים הנוספים? מה דחיפות השינויים שייכנסו כדי להתאים, ובמידה והאיחוד האירופי ייתן מענה לסוגייה הספציפית שהעליתי פה – מה פרק הזמן שבו גם אתם תכניסו תיקונים? חיכו עשר שנים עד שהיא יושמה.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
האמנה היא לא הרגולציה האירופית. בהכרח, גם אנחנו נעדכן את התקנות האלה ככל שיתווספו מוצרים מכילי כספית או תהליכי ייצור באמנה, ככל הנראה. דבר שני, שוב, לגבי הנושא של הסדרה ספציפית של טיפול בפסולת המכילה כספית, ככל שתהיה רגולציה אירופאית רלוונטית שגורמי המקצוע לנכון להחיל אותה באמצעות הכלים הקיימים שיש לנו היום – הדבר הזה ייעשה. בעיקרון, אנחנו מתאימים את הרגולציה שלנו לרגולציה באירופה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
בהקשר הזה, אנחנו רק נזכיר - - -
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מה שטוב לאירופה – טוב לישראל.
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
נכון.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
נכון, ועשינו את זה בתיקון האחרון שעשו לחוק חומרים מסוכנים; זה נכנס במפורש, ונכתב שם, לגבי הנושא של היתרי רעלים והיתרי פליטה - -
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
פורסמו גם מדריכים בהקשר הזה.
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
- - שרגולציה שקיימת באירופה – אמורה להיות מאומצת כאן, אחרי שבוחנים אותה ובודקים שהיא באמת מתאימה לתנאי הארץ.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
נאה דורש – נאה מקיים. בתחום שאני מכיר – סעיף (12)(ד) ו-(ה); מדי טמפרטורה ומדי לחץ דם – יש חוזר מינהל רפואה של משרד הבריאות מ-2013. בתחומים האלה – יש חלופה נטולת כספית מתאימה, אז לא ברור לי למה - - -
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
זה מה שאסור. כל התוספת הראשונה מונה את המוצרים שאסור יהיה לייצר כי יש להם חלופה.
<< אורח >> חגי לוין: << אורח >>
מצוין. אני מברך מאוד על היוזמה הזו. זה מדגים את העובדה שאין מכון לאומי לבריאות הסביבה בישראל, כמו שיש במדינות אחרות, וכתוצאה מכך – התחום הכל-כך מורכב הזה לפעמים נופל בין הכיסאות.
בהיבט של הכספית, אנחנו לא יודעים, היום, מה רמת החשיפה של האוכלוסייה הישראלית ומה הנזקים שנגרמים מכספית וממתכות אחרות, כי אנחנו לא בודקים בצורה שיטתית את הקרן לבריאות הסביבה והיא נסגרה. התחום הזה לוקה בחסר בישראל, וכדאי שנמצא את המקורות התקציביים על מנת להתחיל לקדם אותו. תודה.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
הערתך נרשמה. אתי פלר מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
<< אורח >> אתי פלר: << אורח >>
שלום לכולם. תודה רבה על האפשרות לדבר. אתי פלר, מנכ"לית הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. אני מסכימה עם כל מילה שהעיר פרופ' לוין, ורוצה להעלות שאלה: במקרים אחרים, במשרדי ממשלה אחרים, אין תרגום, אלא החלטה על כך שיש תקופת מעבר. ברגע שהאמנה או הרגולציה האירופית מתעדכנות – תהיה תקופת מעבר, וזה יחייב את ישראל. האם שקלתם לעשות את זה כך, ולא לתרגם את כל הרשימה, שבוודאי תתעדכן, בכל פעם?
<< אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >>
משרד המשפטים נמצא פה, אבל בעיקרון – לא מפנים בתקנות לרשימה מתעדכנת באמנות; זה לא נהוג. לכן יש תוספת לתקנות, ואנחנו ניאלץ לעדכן אותה מעת לעת, לפי - - -
<< דובר >> לירון אדלר מינקה: << דובר >>
בחוקים שבהם זה קיים – יש הסדר מפורט מאוד לאופן שבו נעשים הדברים האלה. זה דורש פרסום ברשומות ופרסום להערות הציבור, גם כשמפנים לאמנות שמתעדכנות, אבל אז החוק המסמיך בעצמו, ולא התקנות, כולל הליך מסודר מאוד לאימוץ בדרך הזו. החוקים של המשרד להגנת הסביבה, שלפיהם אנחנו הולכים, לא כוללים מנגנונים כאלה, אלא מנגנונים שמחייבים את המשרד לעשות את הבחינה בצורה עצמאית. לכן, התהליך נעשה בדרך הזו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. אני מעלה להצבעה את הצעת תקנות החומרים המסוכנים (יישום אמנת מינמטה בדבר כספית), התשפ"ד -2023. מי בעד?
<< דובר >> לאה קריכלי: << דובר >>
אחד.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
מי נגד? אין נמנעים.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
אני קובע שהתקנות עברו. תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:33.