פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב שני
פרוטוקול מס' 423
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ו בסיון התשפ"ד (2 ביולי 2024), שעה 13:00
סדר היום:
<< נושא >> 1. הצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"ד-2024 << נושא >>
<< נושא >> 2. הצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד- 2024 << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
אליהו ברוכי – מ"מ יו"ר הוועדה
מוזמנים:
בנימין גילון
–
ייעוץ וחקיקה כלכלי, משרד המשפטים
יאיר גור
–
יועמ"ש זרוע אוויר, משרד הביטחון
דניאל שוורץ
–
רפרנט תחבורה, אגף התקציבים, משרד האוצר
תומר ועקנין
–
סגן קצין אג"מ, משמר הכנסת
עמי וייס
–
מנהל מח' פיתוח וניסויים, רשות התעופה האזרחית
צחי גליצנשטיין
–
מפקח כטב"ם, רשות התעופה האזרחית
אבישי פדהצור
–
ייעוץ משפטי, רשות התעופה האזרחית
משה אשל
–
אחראי טכנולוגיות פורום הנני, פורום כיתות הכוננות בישראל
שני בראון
–
ראש צוות רגולציה, חברת פרספטו רובוטיקס
ייעוץ משפטי:
איתי עצמון
נעמה דניאל
מנהלת הוועדה:
ד"ר עידית חנוכה
רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"ד-2024 << נושא >>
<< נושא >> הצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד- 2024 << נושא >>
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אני פותח את הדיון. היום יום שלישי, כ"ו בסיון, התשפ"ד, 2 ביולי 2024. יש לנו רוויזיות על מספר תקנות בהפעלת טיסנים ובכטב"מים. אנחנו נצביע על עצם הרוויזיה ואחר כך על הדיון, תקנה תקנה לפי הסדר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
בקשה לדיון מחדש בהצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), נתחיל מתקנה 35(ג).
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
הצבעה על עצם הרוויזיה. מי בעד? בעד.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
עכשיו נדון על התיקון לתקנה, מה שאנחנו רוצים לדבר. מי מציג את זה?
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אני אציג והיועצת המשפטית כמובן תתקן אותי. קודם כל תודה רבה. במסגרת טיובי הנוסח גילינו כמה מקומות שבהם צריכים או רוויזיה או הבהרות נוסח. אחד מהמופעים האלה זה המופע הזה של סימני הלאומיות והרישום והתשלום עבורם.
אני אזכיר את הרקע שהיה לנו בשעתו בוועדה. הצגנו הסדר לפיו מי שהיה לו כטב"ם קטן שניתנו לו סימני לאומיות ורישום יידרש לרשום אותו לפי התקנות החדשות וסימני הלאומיות והרישום שלו יפקעו, זאת אומרת הוא לא יוכל להפעיל עם סימני הלאומיות והרישום הישנים אלא רק לפי סימני הרישום האחרים ובתמורה לזה הוא יקבל פטור מאגרה בעד רישום כלי הטיס לפי התקנות החדשות.
בעקבות ההערות ששמענו בוועדה ובשיח עם ציבור בעלי העניין הצענו הסדר אחר שבו אנחנו מציעים שמי שניתנו לו סימני לאומיות ורישום לפי התקנות החדשות יוכל להמשיך לעשות בהם שימוש ולהשתמש בהם וזאת עד אשר הוא יבקש הפעלה מסוג שלא היה לו עד היום. למשל אם היה לי היום היתר שמאפשר לי להטיס מחוץ לקשר עין אני יכול להמשיך עד אחרית הימים להטיס בקשר עין עם סימני הלאומיות והרישום שלי, אבל אם אני רוצה עכשיו לשנות את הפעילות ולהוסיף משהו חדש אז אומרים לי: אדוני, סליחה, יש דין חדש, רשום את כלי הטיס שלך לפי התקנות החדשות, שלם אגרה של 30 שקלים ותמשיך להפעיל.
הרציונל בהתחלה היה שאנחנו עוצרים מישהו שפועל עכשיו ומכריחים אותו לרשום מחדש ולכן הייתה הצדקה לפטור מאגרה. בהסדר החדש אתה יכול להמשיך באמצעות סימני הלאומיות והרישום שניתנו לך בעבר להטיס, כי כבר שילמת עבורם וכי אתה מקיים את אותה הפעלה שהייתה לך ערב כניסת התקנות לתוקף, אבל כשתבקש משהו חדש אז תצטרך לרשום במערכת החדשה ולשלם את האגרה.
בגלל שהנושא הזה, בי האשם, לא הוצג לדעתי בצורה מספיק בהירה בוועדה אז ביקשנו להעלות את זה עכשיו שוב לדיון בוועדה בשביל לשקול האם החזרה מאותו פטור מאגרה שנתנו מוצדק בנסיבות העניין לאור שינויי ההסדר, או שמא צריכים לחזור להסדר הקודם ולהגיד לא משנה, מי שהיו לו סימני לאומיות ורישום ומבקש להירשם עכשיו צריך להיות פטור מאגרה.
זאת אומרת, כמו שהסברנו בהתחלה, הרציונל לפטור היה ברור כי עצרנו את הפעילות שלו ואמרנו לו אנוס אתה להירשם, ועכשיו אנחנו למעשה מאפשרים לו להמשיך עם הזכויות שהיו לו ערב כניסת התקנות החדשות לתוקף ולכן ההצדקה כביכול שהייתה לפטור מאגרה כי הממשלה כופה על אדם לעשות פעולה שלא ברצונו קצת התמסמס והתעמעם ועכשיו הוא כן מבקש לרשום עבור הפעלה חדשה.
זה מה שהתבקשנו להעלות, אם לא דייקתי, גברתי היועצת המשפטית, אנא תקני אותי.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
השאלה היא האם לפטור כשהוא מבקש הרחבה של הפעילות?
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
כשהוא יבקש הרחבה של הפעילות הוא יצטרך לרשום לפי המערכת החדשה, הוא כבר לא יוכל להמשיך עם ה-4X. דרך אגב ה-4X ימשיכו להיות תקפים לנצח.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
זה מצב שבאמת חשוב לחדד, חלק מההסדר הזה שאבישי הציג עד כה, כחלק ממנו גם הייתה תקנה שאתם יכולים לראות אותה מחוקה בנוסח, 9(ז)(1), שאומרת שתוקפם של סימני הלאומיות והרישום יפקע בתום שלוש שנים מנתינתם והיא נמחקה. כלומר כיום הם לא יהיו קצובים בזמן.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
הם לא יהיו מוגבלים, הוא יוכל להטיס, כמו שאמרנו, עם סימני הלאומיות והרישום שניתנו לו לפני כניסת התקנות לתוקף עד אחרית הימים, אלא אם כן הוא יבקש לעשות הפעלה חדשה שלא עשה קודם לכן. ואז, כמו שאמרנו, זה לא שהוא משמר זכויות שהיו לו אלא הוא יבקש זכויות חדשות. אתה מבקש זכויות חדשות, כאחד האדם תתיישר, תירשם לפי התקנות החדשות, תשלם 30 שקלים אגרה ובא לציון גואל.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
לאוצר יש עמדה? הם בטח לא רוצים את הפטור.
<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>
מדובר פה על סכומים זניחים, 30 שקל, וגם המצרפי. אני חושב שלא הגיוני לפטור אותו לגמרי, מצד שני זה גם לא סכומי עתק.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
הטענה שאתה אומר היא לשני הכיוונים, אז תעשה פטור.
<< אורח >> דניאל שוורץ: << אורח >>
בסוף זה תקציב רת"א, זה הכנסה מיועדת.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מה דעתכם?
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אני יכול לומר מה הייתה דעתנו והיא נומקה וזה מה שהצגתי קודם. מכיוון שזה סכום זעום יחסית זה מאפשר לנו לטהר את השיח ולעסוק במהות ובערכים ולא השפעה על הכיס. בראייתנו, כמו שאמרתי קודם, ברמה הערכית, צחי תיכף אולי יציג את האידך גיסא, בבסיס אני משמר את מה שהיה לך. אתה מבקש משהו חדש, כמו כל אחד אחר שבא ומבקש משהו חדש, תשלם לרשות את האגרה בעד טרחתה. בסופו של יום זה לא מכספה של הרשות, זה מכספו של משלם המיסים.
צחי יאמר את האידך גיסא, ובאמת זה עניין לדיון ערכי. הוא אומר שהבן אדם שילם עבור סימני לאומיות ורישום בשעתו, אני עכשיו כמאסדר קובע עליו הסדר חדש שאומר לו: אתה יכול להמשיך עם סימני הלאומיות והרישום, אם אתה רוצה משהו חדש אתה צריך לשלם גם על הרישום הזה. אמנם סכום פעוט, אבל אתה צריך לשלם גם, ואז השאלה היא האם אנחנו באיזון הולכים לקראת אוצר המדינה וכיס המדינה וכספו למעשה של משלם המיסים שצריך לממן את זה ולהגיד לו לשלם, למרות שבעבר היו לך סימני לאומיות ורישום כי אתה עושה עכשיו משהו חדש, או שמא כגישת צחי, הממשלה שינתה את הדין, היא יכולה לספוג את זה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
זה נכון.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אני קטונתי.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אני בעד שהמדינה תספוג את זה.
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
אני רק אומר משהו קטן, מבחינה פרקטית המערכת הממוחשבת כרגע כן דורשת את הכסף הזה אז יכול להימצא פתרון על ידי זה שהם ישלמו ונחזיר להם אגרה, שהתהליך הזה יותר מעיק מלשלם את ה-30 שקלים, אני חייב לציין, כי כרגע זה מה שיהיה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
בסדר, מעיק עלינו, על המערכת. החיים פה מספיק יקרים. סליחה שאני אומר את זה ככה, לא באשמתכם.
<< אורח >> משה אשל: << אורח >>
מה עם אנשים שיש להם יותר מאחד? יש הרבה מפעילים שמפעילים הרבה יותר מרחפן, 30 שקל כפול זה כבר נהיה - - -
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
אנחנו מדברים רק על אלה שעושים את ההרשאה להפעלה מיוחדת, זה לא מדבר על כל הכלים, רק על כלים שמשתמשים ל- - -
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אני מציעה שתקריא את הנוסח, הוא לא הוקרא באופן מסודר בפני הוועדה ותגיד גם איזה תיקון.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
(ג) על כטב"ם קטן שניתנו לו סימני לאומיות ורישום לפי החוק לפני יום התחילה יחולו הוראות אלה:
(1) יראו את סימני הלאומיות והרישום כאמור כאילו הם הסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הכטב"ם הקטן לפי תקנה 9(א);
(2) יראו את תעודת הרישום שניתנה לפי תקנות הרישום כאילו היא תעודת הרישום לפי תקנה 9(א);
(3) יחולו לגביו הוראות סימן ב' לפרק ב', למעט תקנה 9(ג), בשינויים המתחייבים וכך שבכל מקום, במקום "הסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הכטב"ם הקטן", "הסימנים", "הסימנים לזיהויו" ייקרא "סימני הלאומיות והרישום שניתנו לכטב"ם הקטן".
עד כאן כל ההוראות האלה עוסקות ביכולת שלו להמשיך להפעיל וכך אנחנו מגיעים לגולת הכותרת שאודותיה דיברנו בדקות האחרונות.
(4) המנהל לא ייתן הרשאה להפעלה מיוחדת על-פי בקשה שהוגשה לו שלא לפי תקנת משנה (ד)(1), אלא אם כן מתקיימת לגבי הכטב"ם הקטן שלגבי הפעלתו מבוקשת ההרשאה להפעלה מיוחדת תקנה 7 לתקנות אלה.
זאת אומרת שהוא צריך להירשם לפי תקנות אלה. וכאן, בהתאם להחלטת הוועדה המסתמנת, כפי שאני מבין, אנחנו צריכים להוסיף את הסיפה שהייתה לנו בהסדר הקודם שמבקש, או איך שלא נגדיר את הבן אדם הזה, לפי תקנה זו לא יידרש לשלם את האגרה.
אני רוצה לחדד את זה, זה אומר שמי שיש לו 4X יכול להמשיך לטוס עם ה-4X ואם הוא חפץ לרשום את זה במערכת החדשה הוא יכול לעשות כן והוא פטור מאגרה.
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
או שהוא יכול לבקש את זה עם 4X.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כלומר ברגע שהוא מבקש משהו שלא היה לו קודם, הרשאה שלא הייתה לו קודם, הוא מחויב לרשום את הכטב"ם הקטן במערכת והוא יהיה פטור מאגרה בעניין הזה.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
מה מטריד אותך?
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
אמרתי שאפשר גם לעשות פתרון שלא לחייב אותו לרשום, אלא כן שתהיה לו יכולת שנרשום לו את ה-4X בהרשאה להפעלה מיוחדת.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אפשר, אבל אז זה פשוט אומר להוריד את פסקה (4).
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
זה כנראה יהיה יותר נוח להם, אני חושב על זה תוך כדי, במקום לבקש ולקבל החזר פשוט לפנות אלינו ושנכניס להם את ה-4X לבקשה הזאת. זה נראה לי עדיף.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
לכאורה זה עדיף ככה.
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
יהיה יותר עדיף להם, וגם לנו כנראה.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
לא הבנתי.
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
לא להגיד להם שהם מחויבים לרשום במערכת ולקבל את ה-4X, זה שהם יכולים להירשם גם עם הרישום הקודם בהרשאה להפעלה מיוחדת, שה-4X יהיה להם בהרשאה להפעלה מיוחדת.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
ומתי אתה נותן לו את סימני הרישום לפי התקנות האלה? או שאתה לא נותן לו והוא יחיה לנצח עם ה-4X?
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
הוא יחיה לנצח עם ה-4X.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
זה גם ימנע צורך להחזיק שתי תעודות זהות, שני מספרים.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
וגם אם הוא מבקש הרשאה להפעלה חריגה שונה, מיוחדת וכו'. כמו מטוס מאויש למעשה.
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
כן, הוא יפנה אלינו ויגיד: אני לא יכול דרך המערכת, תכניס להם ככה.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
החיים פשוטים מכפי שחשבתי, אז אפשר למחוק את פסקת משנה (4) ובא לציון גואל.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
בסדר, אנחנו נבדוק אם צריך לעשות עוד התאמות בנוסח, אבל אני מבינה שכרגע העיקרון שהוועדה מצביעה עליו זה שגם בבקשה להפעלה מיוחדת שהוצהר שהיא חורגת ממה שכבר היה למפעיל הכטב"ם הקטן, בעצם הוא יוכל להשתמש בסימני הלאומיות והרישום שהיו לו קודם, הוא לא יצטרך לרשום את הכטב"ם הקטן שלו לפי התקנות האלה. מקובל?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
כן.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
צריך להצביע על השינוי.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? אין נגד ואין נמנעים, פה אחד.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
נמשיך כבר עם תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), נעבור לתקנה 9(ו)(1).
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? מי נגד? אין לנו.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי מקריא ומסביר?
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אני, ברשותך, אדוני, וכהרגלנו אם אני טועה או מחמיץ משהו היועצת המשפטית תתקן אותי. תקנה 9 כמספורה אז ברישום ותעודת רישום, בין היתר יש בה הוראות לגבי מתי מבטלים או ניתן לבטל תעודת רישום ויש לנו שם את תקנה (ו2) רבא.
(ו2) החליט המנהל לבטל תעודת רישום לפי תקנת משנה (ו)(3) ימחק המנהל את רישום הכטב"ם הקטן מהפנקס.
אם אנחנו מסתכלים על תקנת משנה (ו)(3) אנחנו מגלים שיש בה שורה של עילות, בין היתר אם הוא נוכח לאחר שנתן לבעלים הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו, שהתקיים אחד מאלה, אבל אם אנחנו מסתכלים בפסקאות (1) ו-(2) אנחנו רואים שיש עוד שתי עילות לפקיעה של תעודה. האחת היא, רחמנא ליצלן, הבעלים הרשום נפטר, ואם זה תאגיד הוא התפרק, והשנייה, שהיא הראשונה בסדר, הבעלים הרשום ביקש את ביטולה.
לכאורה העילות האלה לא מנויות היום ככאלו שבגינן המנהל צריך למחוק את הרישום מהפנקס, זו טעות שלנו, ולכן אנחנו מבקשים שייכתב פה: החליט המנהל לבטל תעודת רישום לפי תקנת משנה (ו), ולא לייחד את זה רק ל-(ו)(3), ואז זה חל גם במקרה שבו הבעלים נפטר או שהוא ביקש את המחיקה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? עבר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
תקנה 14(ד).
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד הרוויזיה? בעד. אין נגד.
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תקנה 14, כותרתה איסור הפעלה מסוכנת, השלכה או ריסוס, ובין היתר יש בהוראה בתקנת משנה (ד) שעניינה מה על אדם לעשות כאשר הוא נתקל באתר שבו הגופים המנויים שם מקיימים פעילות ואז ההוראה היא בגדול, אני אקרא את זה במהירות:
איסור הפעלה מסוכנת, השלכה או ריסוס
14.
(ד) נוכח אדם כי קיים אתר שבו מסייעים כלי טיס שמפעילים משטרת ישראל, צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר או גוף הצלה, לטיפול באירוע, ובכלל זה אירוע כבאות והצלה או תאונת דרכים, לא יטיס כטב"ם קטן במרחק הקטן מ-5 ק"מ מאותו אתר, ולגבי כלי טיס שמפעיל שירות בתי הסוהר - במרחק הקטן מ-1 ק"מ מאותו אתר - - - וכו' וכו' וכו'
זאת אומרת הוראה של: נוכחת שיש פעילות של אחרים שמסייעים באירוע שהגדרנו אותו או אירוע כבאות והצלה וכו', אז תתרחק משם. הונחה בפנינו בקשה של משמר הכנסת להיכלל גם באותם גופים, שכשאתה רואה שהם מעורבים באירוע כזה אתה צריך לשמור מהם מרחק. בגדול תיאורטית או מקצועית אני אגיד שרת"א די אדישה להכרעה בשאלה הזאת כי מי שמנהל את המרחב הזה הוא מי שהוא בן שיח שלנו בהקשר הזה וזה חיל האוויר, כי עיקר הדבר הזה נועד להגן עליו.
אני רק תוהה ביני לביני מתי משמר הכנסת מסייע מבחינה עובדתית, לא חולק על הצורך, אבל פשוט לא יודע מתי משמר הכנסת מסייע לאותם אירועים שמשטרת ישראל או צבא ההגנה לישראל או גופי ההצלה מסייעים בהם. זאת אומרת הם לא מכבים שריפות, הם לא מפנים פצועים, הם לא עוסקים בחיפוש והצלה, אני לא יודע מה המשמר כן עושה. אולי במסגרת ביטחון מידע וכו' אפשר להרחיב פה בשביל שנוכל לשייך את הדרישה לאיזה שהוא צורך ממשי.
<< אורח >> תומר ועקנין: << אורח >>
צוהריים טובים. תודה ליושב ראש וליועמ"שית על הזימון. בהמשך לידידי פה, אנחנו רוצים להיכנס לכל התקנות והדברים שהוא דיבר עליהם. הצרכים המבצעיים, בעצם אנחנו מעין מגיבים ראשוני על כל מה שהוא דיבר, כל האירועים של כל כוחות הביטחון שעושים בארץ, אנחנו בשטח חסינות הכנסת בלבד, אגב לא יוצאים מתחום שטח חסינות הכנסת. אנחנו מגיבים ראשוני בכל הנושאים שהוא דיבר עליהם ומכאן הצרכים המבצעיים, ומבלי כמובן יותר מדי לפרט. אנחנו עצמאיים פה, גוף ריבוני ועצמאי בשטח, מכאן טיפול משטרה, כב"ה והכול עלינו, לפחות בתגובה הראשונית, ואם צריך כוחות עזר מסתייעים.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
קודם כל תודה רבה, כבר למדתי היום דבר חדש, אז זה כבר היה יום מוצלח. השאלה היחידה שלי, אני מבין שאתם המשטרה ומכבי האש וכו' של אזור חסינות הכנסת, אבל עד כמה שאני יודע זה אזור שהוא גם ככה אסור לטיסה. להבדיל מנחלת הכלל, שבה רשאי אדם לטוס, פה אדם לכתחילה לא אמור להיכנס בכלל למרחב חסינות הכנסת.
<< אורח >> תומר ועקנין: << אורח >>
כן, אבל זה רדיוס של חמישה קילומטרים.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
לא, הכנסת זה קילומטר.
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
כל ירושלים היא אזור אסור לטיסה, כל מי שרוצה לטוס בירושלים צריך לקבל אישור דרך משטרת ישראל, לכן השאלה פה, נגיד שהיה אירוע פה בכנסת, אז משטרה יכולה גם לא להתיר לאף אחד בכלל בכל ירושלים לטוס. השאלה מה היתרון בלאפשר את הדבר הזה. אני אומר מקצועית. כמו שאבישי אמר, אין פה איזה מניע, כי גם הרדיוס של עוד ארבעה קילומטר מעבר לקילומטר פה הוא בכל מקרה אזור אסור לטיסה. איפה המהות בלהכניס את זה לתקנה?
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אבל גם אדם שקיבל בחוק רישוי, אם הוא רואה שיש אירוע שיתרחק.
<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >>
שוב, נגיד שהוא קיבל אישור על ידי המשטרה, המשטרה גם יכולה להגיד שכל מי שהם נתנו לו אישור לטוס - - -
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
כל עוד המשטרה לא אמרה לו?
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
בדיוק.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
זו התקנה, זוז, שם אל תתקרב.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
הבנו, נחה דעתנו. אלא אם כן עכשיו בזרועות חיל האוויר יש התנגדות?
<< אורח >> משה אשל: << אורח >>
זה תואם איתנו, זו הסיבה שהגעתי היום. ראיתי שיש התייחסות למגיבים ראשונים לכל מיני, אבל אני לא מבין מה ההגדרה החוקית של מגיב ראשוני.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
מדברים על מגיב ראשוני כי זה מה שאנחנו אוהבים בעגה ואנחנו מכירים את זה מאנגלית, מה-first responders שזה בכל הסדרות האמריקאיות שאנחנו אוהבים או לא אוהבים לראות. אצלנו בתקנות ברוך ה' אנחנו לא יכולים לסמוך על הטלוויזיה האמריקאית שתנחה אותנו ולכן הגופים שנמנים על הקבוצה שהתקנה הזו חלה לגביהם מנויים פה במפורש, אין הגדרה עמומה של first responder אלא כתוב פה: משטרת ישראל, משמר הכנסת בעזרת ה' אם תאושר התקנה, צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר, גוף הצלה כפי שהוא מוגדר, שזה מד"א ועוד גופים שפורסמו בצו, אם אני לא טועה זה זק"א ואיחוד הצלה, וזה לא כל מי שחושב שהוא first responder, ולצורך העניין כיתות הכוננות לא נכללות. רק להבהיר את זה. זו סוגיה מורכבת בפני עצמה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אלא אם כן הן תחת המשטרה.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אלא אם כן הם תחת המשטרה והם כלי טיס משטרתי. זו סוגיה אחרת, היא טעונה הסדרה ביניכם, או בין כיתות הכוננות לבין משטרת ישראל.
<< אורח >> משה אשל: << אורח >>
זה חשוב, כי הכיתות באמת first responders.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
אם סיימתם את הדיון כדאי להקריא את הנוסח.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אז אני אקרא את הנוסח, ברשות אדוני, בהנחה שזה מקובל.
14.
(ד) נוכח אדם כי קיים אתר שבו מסייעים כלי טיס שמפעילים משטרת ישראל, משמר הכנסת, צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר או גוף הצלה, לטיפול באירוע, ובכלל זה אירוע כבאות והצלה או תאונת דרכים, לא יטיס כטב"ם קטן במרחק הקטן מ-5 ק"מ מאותו אתר, ולגבי כלי טיס שמפעיל משמר הכנסת או שירות בתי הסוהר - במרחק הקטן מ-1 ק"מ מאותו אתר, ללא אישור משטרת ישראל, משמר הכנסת, צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר או גוף ההצלה, לפי העניין; בתקנת משנה זו, "גוף הצלה" - כמפורט בפסקאות (1), (2) ו- (5) להגדרה "גוף הצלה" בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? אין לנו.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נעבור לתקנה 22(א). מי בעד הדיון החדש? מי נגד? אין.
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תקנה 22 עניינה הפעלה מעל אדם או תשתית. בגדול היא עוסקת באחד מאיסורי היסוד שלנו, אל תטיס מעל אנשים או תשתית אם אנשים מעורבים בהפעלה ואם התשתית לא שייכת לך. בשעתו כרכנו בכפיפה אחת הוראות שעוסקות גם בהטסה מעל אדם וגם בהטסה במרחק מאדם. אותו דבר לגבי הטסה מעל בניין או הטסה בסמוך לבניין ובשתי ההוראות האלה הייתה אותה סיפה.
הסיפה לגבי אדם הייתה: אלא אם כן אותו אדם משתתף באופן ישיר בהפעלת הכטב"ם הקטן. לגבי הרכוש הסיפה הייתה, קראנו לזה התשתית: אלא אם כן התשתית היא בבעלותו או בחזקתו של מי שמטיס את הכטב"ם הקטן, או שהבעלים או המחזיק של התשתית הסכים לכך.
פיצלנו את התקנה, מצד אחד שמנו בפסקה אחת את האיסור לא להטיס מעל אדם ובפסקה שנייה את האיסור לא להטיס ליד אדם, אבל בעוונותינו שכחנו למשוך את הסיפה, אלא אם כן הוא משתתף ישיר, או אלא אם כן התשתית היא בבעלותו או בחזקתו או בהסכמה לפיצול.
לכן מה שאנחנו מבקשים עכשיו זה לשם אחידות הנוסח בהסדר למשוך את הסיפה מהפסקאות המפוצלות, ככה שהסיפה תהיה בשתי הפסקאות אותה סיפה. לגבי אדם, אלא אם כן הוא משתתף באופן ישיר, ולגבי תשתית, אלא אם כן התשתית היא בבעלותו, בחזקתו או שמי שהוא בעליה הרשה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
גם כשהכטב"ם טס מעל וגם כשהוא טס ליד, שלגבי המרחק זה כבר מצוי בנוסח.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
ברשות אדוני אני אקרא את התקנה.
22.
(א) לא יטיס אדם כטב"ם קטן אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הכטב"ם הקטן מוטס מעל אדם, אלא אם כן אותו אדם משתתף באופן ישיר בהפעלת מערכת הכטב"ם הקטן;
(1א) המרחק בין הכטב"ם הקטן לבין אדם קטן מגובה הטיסה של הכטב"ם הקטן או מ-50 מטרים, לפי הגדול מביניהם, אלא אם כן אותו אדם משתתף באופן ישיר בהפעלת מערכת הכטב"ם הקטן;
(3) הכטב"ם הקטן מוטס מעל תשתית, אלא אם כן התשתית היא בבעלותו או בחזקתו של מי שמטיס את הכטב"ם הקטן, או שהבעלים או המחזיק של התשתית הסכים לכך;
(4) המרחק בין הכטב"ם הקטן לבין תשתית קטן מגובה הטיסה שלו, אלא אם כן התשתית היא בבעלותו או בחזקתו של מי שמטיס את הכטב"ם הקטן, או שהבעלים או המחזיק של התשתית הסכים לכך.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
הוועדה מתבקשת לאשר רק את התוספות בפסקה (1) ו-(3).
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? אין לנו. אושר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
התקנה הבאה, תקנה 26(א) פסקה (4).
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד חידוש הדיון, הרוויזיה? מי נגד?
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תקנה 26 עוסקת במגבלות כלליות על הפעלת מערכת כטב"ם קטן ואומרת באילו תנאים אסור לבן אדם להטיס כטב"ם קטן. בין היתר הייתה לנו פה הוראה, אם אדוני זוכר בשעתו, שביקשה להרחיק את הכטב"ם הקטן 150 מטרים מתחת לענן ו-600 מטרים במישור האופקי מהענן. שתי החלופות האלה היו במקור, היה דיון ארוך בוועדה, הציבור הסביר את שלו, אנחנו הסברנו את שלנו ובסוף הוחלט שנניח בצד את נושא המישור האופקי ונסתפק בשאלת הגובה או המרחק מתחת לענן.
דא עקא שחטאנו, עווינו, פשענו ובעת הניסוח מחקנו את מה שהיה צריך להישאר והשארנו את מה שהיה צריך להימחק. לזכותנו ייאמר שעשינו את זה בעקביות, עשינו את זה גם בכטב"ם קטן וגם בטיסן, אז לפחות על עקביות אנחנו מקבלים את מקצת הנקודות, ולכן אנחנו מבקשים להתאים את הנוסח שהוועדה אישרה בגלל שהטעינו אותו ולהחזיר אותו להחלטה המקורית של הוועדה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
הוועדה אישרה החלטה אחת, אבל הצביעה על החלטה אחרת שהונחה בפניה ואף מופיעה כאן.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
ובנו האשם לדבר הזה. אני אקרא את הנוסח, ברשות אדוני. זו פסקה (4) בתקנת משנה (א).
26.
(א) לא יטיס אדם כטב"ם קטן אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
(4) בין הכטב"ם הקטן לבין ענן נשמר מרחק מזערי של 150 מטרים מתחת לענן.
ולא 600 מטרים במישור האופקי, כמו שהיה לכתחילה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? אין לנו.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
26(ב), על עצם הדיון, מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אז אנחנו עדיין בתוך תקנה 26, תקנת משנה (ב). אחרי שקבענו את המגבלות ואת התנאים ואת הסייגים יש לנו שטר ושוברו בצידו ויש לנו את החריג, באילו נסיבות אפשר לסטות מהתנאים האלה. הגדרנו מספר גופים שהם נמנים על הרשימה הזאת ויש להם הסדר עם חיל האוויר, הם יכולים להטיס בגובה שעולה על 60 מטרים ועד 100 מטרים גם במקומות שבהם בפמ"ת הוגבל ל-60 מטרים. הכלל היה, אמרנו, אפשר לטוס עד 100 אלא אם כן מגבילים בפמ"ת ל-60 ואמרנו שיש גופים שירצו גם באזורים שבהם הוגבל ל-60 לטוס עד 100, אבל בגלל הרגישות של האתרים האלה שהוגבלו לכתחילה והממשק האפשרי עם חיל האוויר צריכים להתקיים נהלים מסודרים מול חיל האוויר וצבא ההגנה לישראל.
על הגופים האלה נמנים משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשות הכבאות וההצלה והרשות להגנת על עדים, ועכשיו מבקש גם משמר הכנסת להיכלל באלה, מתוך הצורך שלו חלילה בתרחישים הנכונים לצאת מגובה 60 מטרים ולסרוק מגובה גבוה יותר. כמובן שברור לנו שככל שאתה טס גבוה יותר הסריקה שלך יותר איכותית, אם אתה משמש למטרות אחרות אז הגדלת או הרחבת קשר העין שלך בהקשר הזה היא טובה לצרכים מבצעיים.
אנחנו לא יכולים ולא מערערים על הצורך המבצעי של משמר הכנסת, ששוב גם לא פועל בכל הארץ, צריך להזכיר את זה, הוא בסך הכול פועל באזור די מתוחם, שהוא גם ככה אזור אסור לטיסה עד לגובה חמש, אם אני לא טועה, אלא באישור של משטרת ישראל, ולכן השאלה היא האם לחיל האוויר יש עמדה שהיא חולקת או רוצה לסייג או להגביל.
<< אורח >> יאיר גור: << אורח >>
הבקשה כלשונה תואמה איתנו, חשוב לומר אחרי שיח מהותי עם קצין הכנסת, כדי להבין שאנחנו יודעים במציאות לבצע את התיאומים האלה אם וכאשר יהיה צורך.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אני אקריא את כל התקנה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
לא צריך את כל שאר הגופים, רק את התוספת.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
את הרישה כבר קראתי ואז תתווסף פסקה חדשה.
(5) משמר הכנסת.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? אושר.
הצבעה
אושר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
כאן סיימנו עם הכטב"ם הקטן, אפשר לעבור לתקנות הטיסן, אלא אם כן יש לכם מה להוסיף?
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
לא.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
לא היו לנו הבהרות נוסח כאן.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נתחיל עם 9(ו). מי בעד הדיון בבקשה?
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
הצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן), 9(ו2).
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
ברשות אדוני, הצעת תקנות טיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד-2024, תקנה 9, תקנת משנה (ו2) לפי מה שמופיע בפני הוועדה. זה שוב אותו סיפור שהיה לנו מקודם עם הכטב"ם, יש עילות שבהן תעודת רישום פוקעת או מבוטלת, יש הסכמה או חובה אפילו למנהל למחוק מהרישום טיסן שהתקיימה לגביו אחת מהעילות.
לפי הנוסח הנוכחי זה לא כולל את כל העילות, זה כולל רק את העילות של הליך שעושה המנהל ומבטל אקטיבית, אבל אם חלילה הבעלים הרשום ביקש את הביטול או אם חלילה הוא נפטר או אם זה תאגיד הוא התפרק, אז אין חובת מחיקה מהפנקס. זו טעות, ולכן גם כאן אנחנו מבקשים שבמקום הפניה רק לפסקה (3) הסמכות או החובה של המנהל למחוק תחול לגבי כל תקנת משנה (ו) ולכן הנוסח שאנחנו מציעים שייקרא הוא כדלקמן:
(ו2) החליט המנהל לבטל תעודת רישום לפי תקנת משנה (ו) ימחק המנהל את רישום הטיסן מהפנקס.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? אין לנו.
הצבעה
אושר.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
הסעיף הבא 14(ג). מי בעד חידוש הדיון ברוויזיה? בעד.
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תקנה 14 לתקנות הפעלת טיסן, אף היא עניינה איסור הפעלה מסוכנת ואנחנו חוזרים שוב לאותה סגה שאומרת, אדוני, אתה מטיס טיסן, אתה נתקל בפעילות של אחד מהגופים המנויים, משטרת ישראל וכו' וכו', שמור מרחק, אין לך מה לחפש שם באתר שבו הם מטפלים באירוע. גם כאן משמר הכנסת עם אותו היגיון שחל לגבי כטב"ם קטן מבקש להיכלל בגופים האלה, שמשאתה נוכח שיש פעילות שלהם, אדוני, תנחית את הטיסן שלך, תחכה שהפעילות תסתיים, אל תתקרב לשם.
לכן גם כאן אנחנו מבקשים שלרשימת הגופים האלה יתווסף משמר הכנסת. ברשות אדוני אני אקרא את הנוסח.
14.
(ג) נוכח אדם כי קיים אתר שבו מסייעים כלי טיס שמפעילים משטרת ישראל, משמר הכנסת, צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר או גוף הצלה, לטיפול באירוע, ובכלל זה אירוע כבאות והצלה או תאונת דרכים, לא יפעיל את הטיסן במרחק הקטן מ- 5 ק"מ מאותו אתר, ולגבי כלי טיס שמפעיל משמר הכנסת או שירות בתי הסוהר - במרחק הקטן מ- 1 ק"מ מאותו אתר, ללא אישור משטרת ישראל, משמר הכנסת, צבא ההגנה לישראל, שירות בתי הסוהר או גוף ההצלה, לפי העניין. בתקנת משנה זו, "אירוע כבאות והצלה" - כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012; "גוף הצלה" - כמפורט בפסקאות (1), (2) ו- (5) להגדרה "גוף הצלה" בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד? אין.
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
התקנה הבאה, אדוני, תקנה 21 לתקנות הפעלת טיסן, הפעלה מעל אדם או תשתית.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נצביע בעד הדיון. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
אף כאן יש לנו הוראה שאוסרת להפעיל טיסן מעל אדם או מעל רכוש או במרחק מאדם או רכוש. אף כאן פיצלנו את ההוראות זו מזו. בהתחלה הן דרו בכפיפה אחת, גם האדם וגם המרחק מאדם, גם התשתית וגם המרחק מהתשתית. אנחנו רוצים שהסיפה, אלא אם כן משתתף באופן ישיר, או אלא אם כן - - -
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
אותו דבר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תחול בשתי החלופות ולכן גם כאן, אדוני, ברשותך, אני אקרא את פסקאות משנה (1) ו-(3) שבהן אנחנו מוסיפים את השינוי.
21.
(א) לא יפעיל אדם טיסן אם מתקיים אחד מאלה:
(1) הטיסן מופעל מעל אדם, אלא אם כן אותו אדם משתתף באופן ישיר בהפעלת הטיסן;
(3) הטיסן מוטס מעל תשתית, אלא אם כן התשתית היא בבעלותו או בחזקתו של מי שמפעיל את הטיסן או שהבעלים או המחזיק של התשתית הסכים לכך;
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
תקנה 25 פסקה (5).
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
נצביע בעד הדיון. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושר.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תקנה 25. אלה תקנות הפעלת טיסן, עניינן מגבלות כלליות על הפעלת טיסן. גם כאן הזכרתי את חטאנו, עווינו, פשענו מקודם שהוועדה אישרה משהו אחד ואז כתבנו משהו אחר בעוונותינו, אותו תיקון כאן. רוצה לומר, במקום הנוסח שאושר, 600 מטרים במישור האופקי, לנוסח שהוועדה אישרה שייכתב לכתחילה, 150 מטרים מתחת לענן, ועל כן אנחנו מבקשים שפסקה (5) תהיה, לא יפעיל אדם טיסן אלא אם כן מתקיימים כל אלה:
(5) בין הטיסן לבין ענן נשמר מרחק מזערי של 150 מטרים מתחת לענן.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
אושר.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
יש לנו שתי הבהרות נוסח, דברים שלא חשבנו שמצדיקים רוויזיה, אבל כן רצינו להבהיר לוועדה שכך הנוסח תוקן. אבישי, אתה רוצה להציג? הראשונה זה תקנה 24(א)(1)(ב).
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
יש שם פעולות נדרשות להפעלת טיסן. לא יפעיל אדם טיסן אלא אם כן, סמוך לפני תחילת ההפעלה, הוא עשה את כל אלה, ואחד הדברים שהוא נדרש זה לבדוק מידע אודות המרחב האווירי המיועד להפעלה, ובכלל זה נתיבי טיסה, אזורי אימון, מגבלות או תנאים שנקבעו לגבי המרחק האמור או לגבי השימוש בו. הוראה בלשון זהה כמעט לזו קיימת בתקנות כטב"ם קטן, אלא שבתקנות כטב"ם קטן ישנה סיפה שאומרת: ובכלל זה כפי שפורסמו בפמ"ת או ב-NOTAM.
אנחנו לא אוהבים את הפער הניסוחי הזה, כי פשיטא בעולם הטיס שהמרחב האווירי, המגבלות שלו, התנאים שלו וכו' וכו' מפורסמים או בפמ"ת או ב-NOTAM. על מנת שלא יגידו לנו ששם כתבנו כך וכאן כתבתם אחרת ולכן התכוונו למשהו אחר אנחנו מבקשים לאחד את הנוסח. לכן אנחנו מבקשים ברשות הוועדה שגם כאן תתווסף הסיפה שאומרת: ובכלל זה כפי שפורסם בפמ"ת או ב-NOTAM. ליצור אחידות נוסח, ליצור בהירות של הדבר הזה, שלא יעורר אחרי זה כל מיני קושיות של ר' ירמיה למה התכוונו ומה רצינו וחבל על הזמן של כל מי שיכלה על כך.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
גם ככה זה נכלל בחובות של האדם, זה בשביל להתאים הנוסח.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
בסדר גמור.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
ההבהרה השנייה בתקנה 33(ב|).
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תקנה 33(ב) עוסקת בהוראות המעבר לגבי מי שחי תחת המשטר הקיים היום ונחשף למשטר החדש. בין היתר קבענו שם הוראת הפקעה, במובן הזה שמי שהיה לו רישיון הפעלה מבצעית, אם אני לא טועה, לפי התקנות הקודמות ולא הגיש בקשה לקבל רישיון חדש, אז בכניסת התקנות לתוקף יפקע רישיונו.
עשינו שם שינויי נוסח והעלינו את התנאי הזה של 'ולא הגיש בקשה' לרישה. זה נוסח שלא היה בפני הוועדה. המהות והתכלית לא השתנו, זה עניין של קוסמטיקה, אבל למען הסדר הטוב ושלא יהיו ספקות או שאלות לגבי הדבר הזה אם נעשה בהיחבא או לא אנחנו מבקשים להביא את זה פה. בראייתנו זו הבהרת נוסח גרידא, אבל טוב וראוי שתהיה בפני הוועדה.
<< דובר >> נעמה דניאל: << דובר >>
העיקרון הובא בפני הוועדה, מה שהנוסח מבהיר זה שבעל רישיון הפעלה מבצעית שלא הגיש בקשה להמשיך עם רישיון ההפעלה המבצעית שלו בדרך שהתקנות מאפשרות הרישיון שלו יפקע ביום התחילה. אם הוא הגיש בקשה אז הוא נכנס להוראות שחלות לגבי אותה בקשה.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
בסדר גמור. תודה רבה.
<< אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >>
תודה רבה לאדוני, לוועדה, לגברתי היועצת המשפטית, לכל הצוות.
<< יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >>
תודה רבה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:51. << סיום >>