חומר רקע
1
י"ב בשבט התשע"ח
28
בינואר2018
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון–
)הפטר לחייב מוגבל באמצעים", התשע
ח–
8
201
/(פ4426/20
)
'של חה"כ מיכאלי ואח–
מסמך הכנה לישיבת הוועדה ביום29.1.2018
– הכנה לקריאה ראשונה
רקע
ביולי2015
'חוקקה הכנסת את חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס47
והוראת שעה), התשע"ה-
2015
.
במסגרת התיקון נקבע כהוראת שעה
לשלוש שנים
(עד ספטמבר2018
) הסדר המעניק הפטר בתוך
מערכת ההוצאה לפועל לחייב
ים "מוגבל
ים
"באמצעים1 העומד
ים בתנאים מסוימים שיפורטו להלן .
ה חייבים שעליהם חל ההסדר מצויים תקופה ממושכת במערכת ההוצאה לפועל מבלי שהם מצליחים
להחזיר את חובותיהם, או אף להקטין אותם בצורה משמעותית ,. במצב זה מבחינת הנושים אין כל
תועלת ב
הותרת החייב במערכת ההוצאה לפועל ,ו החייבים עצמם
אינם יכולים להשתקם.
,למעשה
חייבים אל
ה היו זכאים לקבל הפטר לו היו פונים להליכי פשיטת רגל, ואולם מטעמים שונ ים נמנעים
.מפנייה למסלול זה
ההסדר נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים מתוך רצון להעניק פתרון נקודתי ל עשרות אלפי חייבים
המצויים זמן רב במערכת, ומתוך כוונה שלאחר פקיעת הוראת השעה יתבטל המעמד של "חייבים
"מוגבלים באמצעים וחייבים שלא נכללו במסגרת ההסדר, ושהם בפועל חדלי
פירעון, יפנו להליכי
חדלות פירעון לפי חוק חדלות הפירעון החדש שהליכי חקיקתו אמורה להסתיים בשבועות הקרובים
.בוועדת החוקה
אף כי נקודת הסיום של
ה הסדר דנן דומה במהותה להליך של פשיטת רגל–
מתן
הפטר לחייב ,
הוא
נבדל מהליך פשיטת רגל משום שאינו
כולל רבים מן השלבים הנכללים בהליך פ שיטת רגל, דוגמת
מינוי נאמן, כינוס נכסים ו בירור כלל תביעות
ה
חוב .
בשל כך, תנאי הסף המוצעים לכניסה להליך
.מחמירים הרבה יותר, ואף נקבעו סייגים שונים לקבלת הפטר מכוח ההסדר
על-פי ההסדר, חייב המבקש ליהנות מן ההסדר חייב לעמוד בתנאים הבאים
(סעיף96י3
לחוק
)ההוצאה לפועל:
1.
חה ייב בסטטוס של"מוגבל באמצעים"
בארבע
שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה להפטר.
2.
סך חובותיו של החייב אינו עולה על800,000
₪
(במסגרת זו נכללים גם חובות שאינם בני-
הפטר
דוגמת תשלום)מזונות, קנס מנהלי או פלילי.
3.
אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים
לעיקול, מכירה או מימ וש, למעט משכורת או הכנסה אחרת
.שהוא זכאי לה
1
לפי'סימן ז1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-
1967
", חייב "מוגבל באמצעים
הוא החייב
ש אינו יכול לפרוע את חובו
בתקופה העולה על הקבוע בחוק–
לעניין חוב שאינו עולה על20,000
₪
בתקופה העולה על שנתיים, אם סכום החוב אינו
עולה על100,000
₪
בתקופה של מעל לשלוש שנים ואם החוב עולה על100,000
בתקופה של ארבע שנים. לאחר שחייב
מוכרז כ"מוגבל באמצעים" מאפש רים לו לפרוס את ,חובו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה
ו לצד זאת מטילים עליו
מגבלות שונו
ת ., דוגמת עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על שימוש בכרטיסי חיוב, הגבלות על שימוש בשיקים וכיו"ב
2
4.
החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו על-
ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים שקדמו למועד
הגשת
הבקשה להפטר.
5.
אין בקשה לפשיטת רגל תלויה ועומדת לגבי החייב, וגם
בחמש השנים
שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו
צו כינוס, הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל.
בנוסף לתנאים האמורים, ההסדר כולל שורה של נסיבות שבהתקיימן לא יינתן הפטר, המבוססות
,במידה רבה על הסייגים למתן הפטר בפשיטת רגל, ובכלל זה, התנהלות בחוסר תום לב מצד החייב
התנהלות של החייב שאינה
תואמת את מצבו הכלכלי, פעולות של העדפת נושים, העברות מרמה
.וכיו"ב
כמו כן, על-פי ההסדר,
לא יינתן הפטר לחייב כאשר מתן צו ההפטר יגרום ל"פגיעה כלכלית
משמעותית" בנושה אחד או יותר מנושי החייב. לעניין זה, חוב העולה על400,000
₪
לנושה מסוים
ייחשב כגורם ל"פגיעה כלכל.ית משמעותית" באותו חייב
יישום ההסדר
בדיוני ועדת החוקה שקדמו לחקיקת התיקון בשנת2016
, העריכו גורמי הממשלה כי התיקון צפוי
לסייע לכ-
22,000
.חייבים בשנה הראשונה ואלפי חייבים נוספים בכל שנה
בפועל ,, מהדיווח שנמסר לוועדה עד לסוף חודש יוני2017
הוגשו רק כ-
4,100
,בקשות הפטר מתוכן
1,862
נדחו (כ-
45%
,)
וניתן הפטר רק
ל-
630
.)חייבים (ראו טבלה מפורטת בהמשך
מנתונים שנמסרו לוועדת החוקה בישיבת מעקב שהתקיימה ביום9.7.2017
ולאחריה, הסתבר כי שתי
העילות העיקריות לדחיית בקשות להפטר היו–
כי לחייבים היו( זכויות בנכס35%
), או כי החייב לא
( עמד בצו התשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה27%
.)
הצעת החוק
הצעת החוק נועדה
לתת
מענה לקשיים שעלו ביישום ההסדר, והיא גובשה בשיתוף פעולה עם נציגי
משרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה. על-
,פי המוצע יוגמש
ו או יחודדו
,תנאי ההסדר אך מבלי
לשנות את מהותו כהסדר שנועד להעניק הפטר רק
ל חייבים המצויים שנים רבות במערכת ההוצאה
לפועל, ואשר אינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם לנושים.
הצעת החוק כוללת
חמישה תיקונים להסדר הקיים:
א .הבניית
שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל ביחס
ל אופן
בחינת ה תנאי שלחייב אין נכסים
"בעלי ערך" הניתנים לעיקול או מימוש כך ש
יובהר כי:
(1
,) הנכסים הרלוונטיים הם רק נכסים
אשר ניתן לממשם לפי פקודת פשיטת הרגל , קרי: נכסים
שאינם חוסים תחת הגנת בית מגורים (סעיף86
א לפקודה), תשלומי פנסיה שטרם הגיע מועד תשלומם
(סעיף85
(1
)א) לפקודה.וכיוצא באלה
(2
) הרשם ייקח בחשבון את
עלויות המימוש של הנכס.
(3
) הרשם יבחן את
התועלת לנושים
.ממימוש הנכס בהתחשב בעלויות המימוש
תיקון זה נועד להבהיר לכלל רשמי ההוצאה לפועל כי הבחינה אם לחייב יש נכס "בעל ערך" צריכה
להיות בחינה מהותית ולא טכנית, ואם הנכס בסופו
של דבר לא יניב תועלת של ממש לנושים, אזי אין
.בו כדי למנוע את כניסת החייב למסלול ההפטר
3
.ר ב יכוך
התנאי שעניינו עמידת החייב בצו התשלומים שניתן לו כך שדי יהיה בכך שהחייב שילם
לפחות
מחצית מהתשלומים במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הבקש
ה (
18
מתוך36
)
כדי שיוכל
,להיכנס במסגרת ההסדר ו בלבד שבמועד הגשת.הבקשה הוא ישלם את יתרת התשלומים החסרים
.ה ג רחבת
שיקול הדעת של הרשם
כך שיהיה רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בתנאי המקל
יותר
של תשלום של18
מתוך36
התשלומים האחרונים לפי צו התשלומים, או שאינו מסוגל להשלים
את כל התשלומים החסרים. בנוסף, הפעלת שיקול
ה דעת לא תוגבל רק לנסיבות שבהן אי העמידה
בצו התשלומים נבעה מ"הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב" או
."מ"נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו
.ה ד וספת אפשרות לגיבוש הסדר תשלומים מוסכם
ג ם אם החייב אינו זכאי
ל הפטר–
בדומה למה
שמוצע במסגרת הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנדונה בוועדה, מוצע לאפשר לרשם ההוצאה
לפועל ל עשות שימוש
ב
הליך ההפטר
כבסיס לגיבוש הסדר לפירעון חוב
מוסכם
.בין החייב לנושים
על-
פי המוצע, אם רשם ההוצאה לפועל סבור
שאין בסיס
למתן הפטר משום שהחייב אינו עונה על
התנאים לכניסה להסדר
או בשל הגשת התנגדויות לבקשה מצד הנושים , אך יש סיכוי לגיבוש הסדר
מוסכם, הוא יכול לזמן את החייב והנושים לדיון במטרה לפעול לגיבוש הסדר מוס .כם ביניהם יודגש
,כי הסדר שכזה יחייב רק את הנושים שהסכימו לו
ואין משמעותו מתן הפטר כולל לחייב מחובותיו
בהוצאה לפועל.
.ה
הארכת הוראת השעה –
מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה (אשר אמורה לפקוע בספטמבר
2018
) כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים לעשות שימוש בהסדר, וזאת עד לכניסתו לתוקף של חוק
.חדלות פירעון החדש
נקודות
לדיון:
1
.
?"האם די בדרישה כי הרשם ישקול "את התועלת לנושים ממימוש הנכס בהתחשב בעלויות אלה
לכאורה, גם
אם,
,בהתחשב בעלויות המימוש יש לנכסים של החייב ערך זניח, ניתן לטעון שיש בהם
כ די
להביא תועלת מסוימת לנושים. ל כן מוצע לשקול
להוסיף כי ה רשם ישקול האם
תצמח ל נושים
""תועלת של ממש
מ.מימוש הנכס
2
. עד מתי יש להאריך את הוראת השעה? בהנחה שהצעת חוק חדלות פירעון תאושר בכנסת במרץ
2018
, ותיכנס לתוקף שנה וחצי לאחר מכן, אזי חייבים יוכלו לפתוח בהליכים לפי החוק החדש החל
בספטמבר2019
,. בהתאם לכך
א נו סבורים כי יש מקום להאריך את הסדר ההפטר עד
ל ספטמבר2019
.
מנגד, עמדת רש ות האכיפה והגבייה היא כי יש להאריכו רק עד למאי2019
כדי לאפשר לרשות תקופת
התארגנות בין מועד פקיעת הסדר ההפטר ומועד כניסתו לתוקף של החוק החדש
ולמנוע בלבול בין
.שני ההסדרים
3. כיצד ניתן להבטיח כי חייבים שבקשותיהם להפטר נדחו (כזכור, מדובר על כ-
45%
)מהמבקשים
יוכלו להגיש
ן
שוב בהתאם
ל
הוראות התיקון?
4
נספח
נ תונים שנמסרו לוועדת
ה חוקה בנושא הפטרים שניתנו עד ליום29.6.2017
:
זכויות בנכס ,
35%
אי-
עמידה
בתשלומים ,
27%
בקשה נזנחה ,
16%
ניצול לרעה וחוסר
תום-לב ,
7%
אי-
עמידה בתנאי
סף ,
4%אחר ,
11%
התפלגות בקשות הפטרים שנדחו
זכויות בנכס
אי-עמידה בתשלומים
בקשה נזנחה
ניצול לרעה וחוסר תום-לב
אי-עמידה בתנאי סף
אחר
מעודכן ליום29.6.2017
סה"כ
כמות הבקשות שהוגשו במסלול עד כה
4,105
בקשה נדחתה או נמחקה לפני כניסה למסלול
1,862
החלטה לאחר דיון- ניתן הפטר
630
החלטה לאחר דיון- לא ניתן הפטר
106