חומר רקע

הכנסת מרכז המחקר והמידע ט 'בחשוון תשע"ז 29 באוקטובר 2017 :הנדון מידע בנושא פעילות ארכיון המדינה מסמך זה נכתב לבקשת יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חבר הכנסת אורי מקלב , לקראת דיון הוועדה בנושא "הדליפה מארכיון המדינה". להלן יוצג מידע תמציתי ביחס לפעילות ארכיון המדינה, תוך התמקדות במספר סוגיות הנוגעות לפעילותו בשנים האחרונות: בהן: הדיגיטציה של תכני ;הארכיון תהליך החשיפה של תוכן ארכיוני לציבור והשינוי בהליך זה ועוד. יובהר, כי בשל הזמן הקצר שעמד .לרשותנו לקראת הדיון, המסמך איננו ממצה את כלל הסוגיות הנוגעות לפעילות ארכיון המדינה רקע1 ארכיון המדינה נוסד בשנת1949 ו פועל כיחידה במשרד ראש הממשלה ב מטר ה לנהל את המערכת הארכיונית בישראל ולשמור חומרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית וחברתית המתעדים את תולדות .העם, המדינה והחברה אשר ראויים לשמירה לצמיתות פעילותו של ארכיון המדינה חשובה לשימור הזיכרון ההיסטורי ונכסי התרבות הלאומיים, לתמיכה במשילות ולביסוס ערכי הת רבות והממשל .הדמוקרטי בישראל חוק הארכיונים, התשט"ו- 1955 (להלן- חוק הארכיונים) והתקנות שהותקנו לפיו קובעים את המסגרת לטיפול בחומר ארכיוני של משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות המדינה. על פי נתוני מבקר המדינה, הארכיון העסיק בשנת2014 עובדים ב- 70 ,משרות רובם עובדי מדינה והשאר סטודנטים ועובדי חברות. תקציב הארכיון הסתכם בשנה זו ב- 48 .מיליון ש"ח לדברי גנז המדינה, תקציב הארכיון לשנה הוא כ- 50 .מיליוני ש"ח2 ,על פי חוק הארכיונים ,חומר ארכיוני הוא "כל כתב על גבי נייר או על גבי חומר אחר וכל תרשים דיאגרמה, מפה, צ"יור, תו, תיק, תצלום, סרט תקליט וכיוצא באלה , שיש להם ערך של מקור, הנמצאים ברשותו של גוף ממשל או הנמצאים בכל מקום אחר, ו"שיש בהם עניין לחקר העבר, העם, המדינה או ."החברה, או שהם קשורים לזכרם או לפעולתם של אנשי שם3 תפקידיו של ארכיון המדינה כוללים( : 1) ט ופי ל בחומר הארכיוני הענף שבארכיון, ובכלל זה לדרוש לקבל ידיעות על חומר ארכיוני, לוודא שהוא מופקד בארכיון ולדאוג לרישומו ולהעמדתו לעיון הציבור, בהתאם ( ;למגבלות שנקבעו בדין2 )קיום ממשקי עבודה עם מאות גופי ממשל, בהתאם לסמכויות נרחבות שהעניק החוק לגנז, ובכלל זה לפק ח על סדרי הארכיונים בגופים ועל פעולות הגופים לשמירת החומר הארכיוני .ולביעור החומר 1 למעט אם צוין אחרת, האמור בפרק זה לקוח מתוך ,: משרד מבקר המדינה דוח שנתי66ג, התשע"ו- 2016 , " ,גנזך המדינה היבטים בניהול ארכיון המדינה" ', עמ273 - 274 . 2 ,ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה, דוא"ל תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת25 באוקטובר2017 . 3 ראו סעיף1. לחוק הארכיונים, התשט"ו- 1955 . עמוד 2 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע קיומו של ארכיון מדינתי וגישה חופשית של הציבור אליו אמורה להביא לידי ביטוי את זכותו של הציבור לדעת ולממש את עיקרון השקיפות. ,עם זאת הגישה לחומרי ארכיון אמורה להתבצע באיזון אל מול חוקים ו עקרונות חוקתיים נוספים. 4 סעיף10 " לחוק הארכיונים קובע כי כל אדם רשאי לעיין בחומר הארכיוני המופקד בגנזך, אך אפשר להגביל זכות זו בתקנות. ויכול שההגבלה תהיה לפי סוגו של חומר .ארכיוני ולפי תקופה קצובה מזמן היווצרו "תקנות הארכיונים, תש"ע- 2010, מ ציינות במפורש את העילות :העיקריות להגבלת החשיפה של מידע לציבור ,"חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה בביטחון הציבור או בביטחונ ו או בשלומו של אדם"; "פגיעה בפרטיות"; סודות מקצועיים או מסחריים ."בעלי ערך כלכלי; ו"פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר 1. תהליכי חש יפת מידע ודיגיטציה בארכיון המדינה5 ב שנים 2012 ו- 2013 נתקבלו שתי החלטות ממשלה בעניין ארכיון המדינה. בהחלטה הראשונה ממר ס 2012 "תחת הכותרת "רפורמה בתיעוד עבודת הממשל והקמת אתר גניזה לאומי בערד6 נדרש הגנז לגבש תוכנית אב לעידן הדיגיטלי ולאפשר ניהול, שמירה, שימור והנגשה של תיעוד לציבור באמצעות רתימת הפוטנציאל הטכנולוגי". בין מרכיבי התוכנית שנדרש הגנז לגבש ישנה התייחסות מפורטת להיבטים של דיגיטציה של חומר ארכיוני : "ביצוע פעולות דיגיטיזציה של תיעוד נ יירי על-מנת לאפשר צירופו לסביבת העבודה הדיגיטלית; ביצוע פעולות הצלה ותיעוד דיגיטלי לחומרים בעלי חשיבות היסטורית וציבורית לצורך הנגשתם לציבור; פתיחה לעיון הקהל של מירב המידע והתיעוד שלא חלה מגבלה חוקית על העמדתו לעיון הקהל; בניית כלי חיפוש וכלי ידע שיאפשרו מתן שירות מיטבי לציבור ביחס לכל המידע והתיעוד". עוד צוין בהחלטה כי יש להשלים את הפעולות הנדרשות לשם הקמתו של מתקן גניזה בעיר ערד כפי שנקבע זה מכבר בהחלטות קודמות7 בהחלטה השנייה מנובמבר2013 "תחת הכותרת "רפורמה בארכיון המדינה והקמת אתר גניזה בערד8 אושרה ה :רחבת תוכנית הרפורמה הדיגיטלית והוטל על הגנז לקדם את יישומה ובין השאר לתת דגש על "הטמעת הנחיות גנז המדינה לשם עידוד הפקדת חומר ארכיוני דיגיטלי בארכיון המדינה ; הקמת מערך חושפי חומר ארכיוני ;הקמת מערכות דיגיטליות לשם הנגשת החומר הארכיוני לציבור" . עוד נקבע בה חלטה משנת2013 .לשנות חלק מהיבטי הקמת מתקן הגניזה בערד9 במאמר מוסגר יצוין כי למרות שנושא הקמת מגנזה בערד נקבע כבר בהחלטות ממשלה משנת2006 ., עד היום טרם הוקמה מגנזה כאמור 4 "ראו דברי הסבר ל תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך)(תיקון), התשע"ח- 2017 ," 29 באוקטובר2017 . 5 המידע בפרק זה, למעט אם מצוין אחרת מבוסס על מידע המפורסם ב אתר ארכיון המדינה :, כניסה26 באוקטובר2017 ; ועל תשובות ,גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק ל פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב- 25 - 26 באוקטובר2017 . 6 החלטת ממשלה מספר4473 , 25 במרס2012 , "רפורמ ה בתיעוד עבודת הממשל והקמת אתר גניזה לאומי בערד" :, כניסה29 באוקטובר2017 . 7 החלטות ממשלה מספר748 ו- 1486 מהשנים2006 ו- 2007 בהתאמה. 8 החלטת ממשלה מספר911 , 17 בנובמבר2013 , "רפורמה בארכיון המדינה והקמת אתר גניזה לאומי בערד" :, כניסה29 באוקטובר2017 . 9 לדברי גנז המדינה, החלטה משנת2013 שינתה למעשה את התוכנית באשר לגודל המגנזה מגודל מתוכנן של2.5 מיליון מכלים (ארגזים בגודל קבוע) למגנזה קטנה יותר באופן מהותי בגודל של330,000 .מכלים עמוד 3 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע כפועל יוצא מהחלטות הממשלה ובהתאם למדיניות שקידם גנז המדינה, פעל ארכיון המדינה לשם ביצוע תהליך דיגיטציה יזום של תוכן ארכיוני. תוכן זה נפתח לציבור הרחב במאי2016 , עם פתיחת אתר האינטרנט החדש של ארכיון המדינה. לדברי הגנז, כפועל יוצא מן הגידול הדרמטי בהיקף החשיפה של הציבור לתוכן הארכיוני בשל פתיחת האתר, חודש הדיון המשפטי בדפוס החשיפה שהיה נה וג בארכיון וביוני2017 ניתנה הוראה מצד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, לפיה חשיפה של חומר ארכיוני תיעשה על ידי המפקיד שלו ולא על ידי ארכיון המדינה, כפי שהיה נהוג בארכיון ביחס לחומרים שתקופת ההגבלה עליהם תמה (כפי .)שיובהר להלן יצוין כי הליך החשיפה שהיה נהוג טרם פתיחת אתר הארכיון החדש היה כזה שבו הציבור (בתוכו, באופן ,שיטתי בעיקר חוקרים), היה פוקד את הארכיון ומבקש את הזכות לעיין בתיקים פיזיים. מטבע הדברים לא הייתה במצב זה גישה מרחוק, ולא מנוע חיפוש ובהתאמה היקף הדרישה למידע, והיקף המידע הזמין היה קט ,ן מאוד בהשוואה למצב הנוכחי. בנוסף הלכה למעשה הופעל שיקול דעת ספציפי של עובדי הארכיון .בעת מתן גישה לתוכן, לא רק על בסיס סוג התוכן המבוקש, אלא גם בהתאם למבקש את זכות העיון בו מאז ה- 23 ביולי2017 שונתה מדיניות החשיפה של ארכיון המדינה והארכיון הפסיק לחשוף א ת רוב החומרים שבאוספיו למעט בקרב גופים שהסמיכו אותו לכך במפורש . הרקע לשינוי האמור הוא הוראה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בנושא שנשענה על תקנות הארכיונים. סעיף8 )(א לתקנות הארכיונים קובע כי : חשיפת חומר מוגבל ]…[ לעיון הקהל יעשה המפקיד, בהתייעצות עם הגנז, בתום התקופה הנקובה ]…[ או בתום תקופת קצרה יותר שעליה יחליט המפקיד בהתייעצות עם הגנז ,]…[בכל מקרה לא תהיה חשיפה של חומר מוגבל לעיון הקהל בטרם עבר בדיקה , אף אם התקופה הנקובה בתוספת הראשונה חלפה )(ההדגשות אינן במקור. הפרשנות הנוכחית10 שניתנה לתקנה זו ה י א כי כל חומר ארכיוני המופיע בתוספת, גם כזה שבמהותו הוא בלתי מסווג (בלמ"ס), לדוגמא "חומר של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית" (סעיף1 :לתוספת); הוא חומר מוגבל ולכן1 . תקופת ההגבלה על חשיפתו היא15 ;שנים2 . הוא חייב לעבור הליך ;)בדיקה (חשיפה3 .מי שאמור לבצ ע את החשיפה הוא הגורם המפקיד ולא נציגי ארכיון המדינה . כפועל,יוצא מהוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מאז יולי2017 הארכיון הפסיק לבצע חשיפה יזומה ודיגיטציה של תיקים שתקופת ההגבלה עליהם הסתיימה, למעט אם המפקידים הסמיכו אותו לכך .במפורש בכתב מן המידע והנתונ ים שהעביר גנז המדינה עולה כי במהלך השנים הפקידו67 גופים 10 האגודה לזכויות האזרח וארגונים נוספים חלוקים הן באשר לפרשנות של התקנות והן באשר ליחס בין החוק עצמו לתקנות שתוקנו מכוחו, ראו ,למשל: מכתבו של עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח לגנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק "מדיניות החשיפה בארכיון המדינה ," 4 בספטמבר2017 . עמוד 4 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע המוגדרים כ"מוסד מדינה" את חומריהם בארכיון המדינה , לא כולם באופן סדיר . מאז השינוי במדיניות החשיפה, ייפו את כוחו של הארכיון לבצע חשיפה13 .גופים בלבד11 לדברי גנז המדינה מאז הוראת היוע ץ המשפטי לממשלה חשף הארכיון כ- 4,600 תיקים. אצל המשרדים שלא ייפו את כוח ו לחשוף יש כ- 1,700 תיקים, ועוד25 שנחשפו על- .ידי משרד המשפטים והכנסת מבחינת הציבור, קצב קבלת התיקים נפגע מאוד, אם בגלל שתיקים הונחו במשרדים שבועות עד שהוחזרו לטיפול בארכיון, ואם בגלל שחלקם מונחים גם כיו.ם במשרדים ולא מטופלים לדברי גנז המדינה, בעוד בארכיון המדינה קיים עיסוק שיטתי בעבודת החשיפה, ברובם המוחלט של משרדי הממשלה לא מועסקים אנשים בעבודה זו, ולכן פועל יוצא של ההחלטה האמורה, במקרים בהם לא ניתן ייפוי כוח לארכיון לעסוק במלאכת החשיפה, היא כי קצב החש יפה צפוי להיות איטי מאוד ולהגביל את הגישה של הציבור לחומר ארכיוני שאמור להיות גלוי לו. למען הסר ספק, אין הכוונה לחומר שטרם עבר זמן הגבלת הגישה אליו – אשר על פי התקנות נע בין15 ל- 70 שנה בהתאם לסוג החומר, אלא בחומר ש.עבר זה מכבר את זמן ההגבלה שלו יש לציין כ י לאחרונה פורסמה טיוט ה חדשה לתקנות הארכיונים בה מוצע לשנות את סעיף8 לתקנות כך שבמקרה של חומר בלתי מסווג– "חומר של מוסד ממוסדות המדינה או של רשות מקומית " או של "חומר בענייני פרט של אדם ומסמכים אישיים" (בחלוף15 או70 שנה שהם תקופת ההגבלה בהתאמה) החשיפה תיעשה .על ידי הגנז בהתייעצות עם המפקיד שינוי זה נועד לפתור את בעיית הסמכות של הארכיון בביצוע .פעולות חשיפה כפי שנקבע בהוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה12 ל דבר י גנז המדינה טיוטת תקנות זו נידונה מזה .שנתיים יצוין כי ביולי2017 הוגשה לראש הממשלה שאילתה ישירה בעניין מדיניות חשיפת המסמכים בארכיון המדינה., אך זו לא נענתה עד כה13 1.1 . הטענות בדבר דליפה מארכיון המדינה וביקורת על מדיניות החשיפה לאחרונה פורסם בתקשורת כי כחלק מהליכי חשיפתם של מסמכים רבים בארכיון המדינה והעלאתם לאתר האינטרנט של הארכיון (לעניין תהליכי החשיפה, ואתר האינטרנט של הארכיון ראו להלן), נחשפו מסמכים הכוללים מידע שנטען כי היה צריך להישאר חסוי בשל סיבות שונות בהן מידע הפוגע בפרטיות (לדוגמא שמות של ילדים מאו.מצים ועילת העברתם לאימוץ); מידע הנוגע לגיור; מידע רפואי אישי; ועוד לטענת יו"ר איגוד הארכיונים, דוד אמיתי, בלי לבטל את הבעייתיות שבטעויות דוגמת אלה שנחשפו בתקשורת, חלקן היחסי של טעויות מסוג זה לעומת כמויות החומר הנחשף הופכות את מימדי הטעות לקטנים מאוד. לדב ריו, באיזון שבין הערך של חשיפת המידע לציבור ומימוש עקרון השקיפות וזכות הציבור אל מול החשש מפגיעה בפרטיות או מהפגיעות האחרות הקבועות בחוק, הרי שדווקא הערך של חשיפת המידע לציבור נפגע כיום הן משום שרובו המוחלט של החומר הארכיוני שהיה אמור להיות גלוי 11 בית הנשיא; משרד ר ו ה"מ ; ( משרד החוץ עוד טרם ההחלטה) ;משרד השיכון ;משרד הדתות ; משרד ה כלכלה; משרד הבריאות (אישור )זמני ;משרד האוצר; המשרד לפיתוח אזורי ; משרד המדע(באופן חלקי ;) )משרד התחבורה (זמני ומוגבל; משרד הפנים ו משרד החינוך 12 תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך)(ת יקון), התשע"ח- 2017 ," 29 באוקטובר2017 . 13 ( "חבר הכנסת אילן גילאון, שאילתה ישירה לראש הממשלה, "שינוי נוהל חשיפת מסמכים בארכיון המדינה2453 ,) 27 ביולי 2017 . עמוד 5 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע לציבור טרם נחשף, והן בשל הנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שבעקבותיה הוגבלה עוד יותר עבודת .החשיפה של מידע לחוקרים ולציבור כולו14 לעמדה זו של יו"ר איגוד הארכיונים שותף גם הפרופ' גדי אלגזי, חבר מועצת הארכיונים העליונה, הגורס כי "כאשר נעשית חשיפה, נעשות טעויות" אך טוען כי .מדובר בשיעור זעום מכלל החומר שנחשף15 לדברי גנז המדינה הד"ר יעקב לזוביק, אכן נעשו טעויות בחלק מן המקרים, אך ה פרסום של טעויות אלו בתקשורת נרא ה ככז ה שאיננ ו מקרי , אלא כתוצאה של הכוונת העיתונאי לתיקים מסוימים שבהם סבירות הטעות גבוהה במיוחד, כאשר הכוונה מעין זו יכולה להיעשות רק על- .ידי מי שמתמצא בעבודת הארכיון הגנז ציין כי למרות שמאז מאי2016 בעת פתיחת אתר האינטרנט של ארכיון המדינה בוצעו כ- 300,000 כניסות לאתר, היו רק2 תלונות של אנשים שביקשו להסיר או לחסום תוכן ומכאן כי מימדי הבעיה הם .קטנים מאוד16 לטענת גורמי ם שונים הקשורים בעבודת הארכיון, תהליכי החשיפה המבוצעים כיום נעשים בחיפזון וחלק ניכר מהם מבוצע על ידי כוח אדם שהכשרתו לביצוע החשיפה איננה מספקת. נטען, כי העוסקים בחשיפתו של חומר בלתי מסווג הם סטודנטים העוברים הכשרה בת שעה, נעדרים סיווג בטחוני ועבודתם נעשית ללא בקרה וללא הכשרה הולמת . כפועל יוצא, כך נטען, נחשף חומר שלא אמור להיחשף ומופר האיזון בין .זכות הציבור לדעת לבין ההגנה על הפרטיות, בטחון המדינה ויחסי החוץ שלה עוד נטען, כי מיקוד גדול מידי ממשאבי הארכיון מופנה אל מלאכת החשיפה באופן הזונח מחויבות חשובה אף י ותר מגילוי המידע לציבור, כך נטען, והיא למנוע את חשיפתם של חומרים שפוגעים בביטחון הלאומי, או בפרטיותם של .אזרחים17 2. נתונים על היקף החשיפה של חומרי ארכיון ו העוסקים בחשיפה18 מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל ארכיון המדינה בבקשה לנתונים על היקף החומר המצוי בידי הארכיון, היקף החומר שנחשף זה מכבר, העוסקים במלאכת החשיפה ועוד. להלן יוצגו עיקרי הנתונים שנתקבלו מהארכיון . בפתח הדברים יצוין כי מהתשובות שנתקבלו מהגנז מתקבל הרושם כי אין מידע .מדויק באשר להיקפי החומר המצוי ברשות הארכיון אלא אומדנים בלבד תכולת הארכיון על פי האומד ן שסיפק הגנז לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בארכיון המדינה מצויים כ- 3 מיליוני תיקי ארכיון :מתוכם  1.7 ;מיליוני תיקים בלתי מסווגים 14 ,דודו אמיתי, יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, חבר מועצת הארכיונים העליונה, שיחת טלפון24 ,באוקטובר2017 . 15 פרופ' גדי אלגזי, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל- ,אביב, חבר מועצת הארכיונים העליונה, שיחת טלפון24 באוקטובר2017 . 16 תשובות ,גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק ל פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב- 25 - 26 באוקטובר2017 . 17 גלעד ליבנה, מנהל תחום ,בכיר חשיפה, ארכיון המדינה, שיחת טלפון26 באוקטובר2017 . ליבנה ציין כי גם תיקים שהם ככלל בלתי מסווגים, כוללים לעיתים חומר מסווג שסטודנטים שאין להם סיווג נחשפים אליו למרות שאינם יודעים כיצד לטפל בו; ד"ר חגי צורף, ראש תחום תיעוד והנצחה, ארכיון המדינה, שיחת ,טלפון26 באוקטובר2017 . 18 ,למעט במקום שמצוין אחרת המידע מבוסס על נתונים שנתקבלו מגנז המדינה, ד"ר יעקב לזוביק, דוא"ל ושיחות טלפון25 - 26 ,באוקטובר2017 . עמוד 6 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע  0.3 ;מיליוני תיקים מסווגים  1 מיליון תיקים שאין תיעוד של תוכנם (מתוכם כ- 600 )אלף תיקים של בתי משפט19 ; חומר ארכיוני שעבר הליך חשיפה  כ- 415,000 תיקים עברו בדיקות חשיפה ;)(רובם במקורם מסווגים חומר ארכיוני שהועלה לאתר  240,000 תיקים סרוקים באתר הכוללים כ- 16 מיליון עמודים סרוקים, בתוכם כ- 40,000 תיקים בלתי מסווגים; כ- 125,000 ,תיקים מתקופת המנדט שאין להם גוף מפקיד; ובנוסף, תצלומים .מפות ופרסומים רשמיים שלא דורשים תהליך חשיפה  לדברי גנז המדינה, הרבה מן התיקים המסווגים שכבר עברו הליך חשיפה, לא הועלו לאתר כיוון .שהם ממתינים לאישור הצנזורה  מ תוך כלל חומרי הארכיון, אומד הגנז את שיעור החומר שעבר חשיפה ב- % 13.8 אחוזים20  על פי נתונים שפרסם מכון עקבות על בסיס בקשות חופש מידע ממשרדי ממשלה ועל בסיס מידע מ פרסום של גנז המדינה, למרות שכ- 13% מתיקי ארכיון המדינה הותרו לעיון, רק כ- 5% מתיקי הארכיון נגישים לעיון הציבור. על פי אותו המקור, בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, רק0.4% מן .התיקים נגישים לעיון21  גנז המדינה ציין כי מצב החשיפה בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון שהוא שלוחה של ארכיון המדינה, חמור.בהרבה מהמצב בארכיון המדינה  על פי הודעה של מועצת הארכיונים מאוגוסט2017, "כיום למעלה מ- 90% מהמסמכים הבלתי ."מסווגים שאמורים היו לפי גילם להיות זה מכבר פתוחים לעיון, טרם נבדקו ואינם פתוחים22 קצב החשיפה  קצב החשיפה כיום הוא של כ- 25,000 תיקים בשנה; עד לפני כשנתיים טרם התחלת פרויקט הדיגיטציה והגדלת קצב החשיפה נחשפו בשנה כ- 10,000 .תיקים  בקצב החשיפה הנוכחי ובכוח האדם הנוכחי חשיפתם של התיקים שאמורים להיחשף לפי חוק .תיקח עוד עשרות שנים עובדים העוסקים בחשיפה לפי הנתונים שהעביר לנו גנז המדינה י ש כרגע כ- 35 עובדים העוסקים בחשיפה, המחולקים לקבוצות :שונות  7 חושפים לחומר מסווג ומנהל העובדים על בסיס 5.25 ,תקני כוח אדם, גמלאים של משרדי החוץ ;רוה"מ והצנזורה 19 לדברי גנז המדינה, בניגוד לתיקים סודיים, לדוגמא של השב"כ או המוסד, החוק לא קבע תקופת הגבלה לחשיפה של תיקי .בית משפט ולכן אם החוק לא ישונה, לא אמורה להתבצע חשיפה יזומה שלהם שלא על פי בקשה ספציפית 20 415,000 תיקים שנחשפו מתוך כ- 3,00,000 .תיקי ארכיון 21 מכון עקבות, "מצב הגישה לארכיונים הממשלתיים", דף נתונים ספטמבר2017 . 22 הודעת מועצת הארכיונים בעניי ,ן חשיפת תיקי הארכיון6 ,באוגוסט2017 ,. יצוין כי לפי נתונים שפרסם מכון עקבות בספטמבר2017, "מצב הגישה לארכיונים הממשלתיים", רק כ- 1.29% מן התיקים השמורים בארכיון המדינה, ובארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, נגישים לעיון הציבור. בארכיון המדינה עצמו נטען בדוח הנתונ ים, נגישים לעיון הציבור כ- 4.8% מן .התיקים עמוד 7 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע  17 עובדים החושפים רק חומר בלתי מסווג – עובדי הארכיון במשרה מלאה, אך עוסקים .במשימות נוספות מלבד בדיקות חשיפה היקף שעות העבודה המוקצה לחשיפה הוערך על ידי הגנז בכ - 10 תקני כוח אדם.  13 סטודנטים בתקנים מוגבלים ל- 120 שעות חודשיות שחשיפה היא עיסוקם. היקף שעות העבודה המוקצה לחשיפה הוערך על ידי הגנז בכ -8 .תקני כוח אדם  ,שני עובדי שירות לאומי.נתקבלו לאחרונה ונמצאים בבדיקות סיווג י  י צוין כי לדברי גנז המדינה, הארכיון קיבל אישור להעסיק כ- 100 עובדי שירותי לאומי בחצי משרה .שיוסמכו לעסוק בחשיפה  באשר להכשרתם של העובדים, לדברי הגנז הסטודנטים ועובדי השירות הלאומ י- אזרחי עוברים שלבי הדרכה ופיקוח אחדים עד שלאחר כחודש מתחילים לראשונה לחשוף תיקים בצורה .עצמאית, אך גם לאחר תקופה זו עדיין נבדקת עבודתם 3. סוגיות נוספות עם העלאתו של אתר האינטרנט החדש של ארכיון המדינה שכלל לראשונה גישה נרחבת לחומרי ארכיון ומנוע חיפוש לשם אחזור, גובשה בארכיון המדינה מדיניות חדשה לפיה ככלל לא ניתן יהיה לעיין בחומרי הארכיון המקוריים, אלא רק בתיקים סרוקים. על פי המדיניות האמורה, גם במקרים בהם החומר איננו .מצוי באתר, פעולת החשיפה תבוצע על גבי חומר סרוק ותונגש למבקש התיעוד בפורמט סרוק ,החלטה זו שמשמעותה ככלל מניעת הגישה של חוקרים לחומר הארכיוני המקורי , גררה ביקורת בקרב חוקרים העוסקים במחקר ארכיוני. בין הטענות שהועלו הייתה ביקורת על משך הזמן עד לק בלת החומר הסרוק; טענות באשר לצורך לראות את תיקי המקור, אופן סידורם, הערות בכתב יד בשולי הדף; עוד נטען, כי בניגוד למצב שבו חומרים שעברו חשיפה היו נגישים למבקשים באולם הקריאה, המעבר לאתר האינטרנט והעובדה כי גם תיקים מסווגים שעברו תהליך חשיפ ה, לא הועלו ברובם לאינטרנט, צמצמו .הלכה למעשה את הגישה לחלק מן החומר הארכיוני כאמור לעיל, יש גם מי שגורס כי בניגוד למצב טרם העלאת אתר האינטרנט שאיפשר מידת חשיפה מבוקרת של תוכן ארכיוני בחדר העיון , ההחלטה להעלות חומרים לאינטרנט, יצרה מצב בו כל חומר שנחשף עובר "פרסום" והופך ל נחלת הכלל, ולכן דורש זהירות יתרה בחשיפתו, ו מצמצם שיקול דעת מצד הארכיון .והחוקר/מבקש המידע 23 " :גנז המדינה השיב לפנייתנו ביחס למדיניות הגישה לחומר מקור כך פעולת החשיפה מתבצעת על- גב חומר סרוק, דבר המאפשר להשחיר נקודתית ולפתוח את רוב התיק. פתיחה על-גב תיק הניי ר המקורי אורכת ,זמן רב יותר מדויקת פחות, ומביאה לסגירה של תיקים שיש בהם מעט מידע בעייתי מפוזר. עמדתי כגנז היא שחשיפה על- גב הנייר יקרה יותר, דרקונית יותר, ולא נעסוק בה. יחד עם זאת, במקרים שחוקר מסביר ,מדוע יש לו כורח לראות את תיק הנייר המקורי אנחנו מראים לו אם התיק פתוח. אם התיק הוא במעמד ."נחשף בחלקו", כנראה לא נראה אותו" 24 23 ,דודו אמיתי, יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע, חבר מועצת הארכיונים העליונה, שיחת טלפון24 ,באוקטובר2017 ; פרופ' גדי אלגזי, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל- ,אביב, חבר מועצת הארכיונים העליונה, שיחת טלפון24 באוקטובר 2017 ; מכתב של גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק אל חברי רשימתAcademia-IL , 22 באוגוסט2016 . 24 ,ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה, תשובות לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל25 באוקטובר2017 . עמוד 8 מתוך 8 הכנסת מרכז המחקר והמידע באשר לטענות בדבר שיקול דעת הארכיון, ואתיקה מקצועית של המע יינים במידע השיב הגנז, כי להבנתו .כוונת החוק היא כי תיק שייחשף, ייחשף לכלל הציבור ללא אפליה בין מעיינים25 יצוין, כי באוקטובר2016 הוגשה שאילתה ישירה לראש הממשלה ביחס לזכות העיון במסמכי מקור שבידי ארכיון המדינה וביחס לאתר האינטרנט של הארכיון. למרות שחלפה כשנה ממועד הגשת השאילתה. היא .לא נענתה על ידי משרד ראש הממשלה26 סוגיה נוספת אל יה התייחסו חלק מן החוקרים בעניין הארכיון, הוא היעדרו של קטלוג מלא וגלוי לציבור של החומר הארכיוני המצוי בידי הארכיון. לטענתם, המחסור בקטלוג, ובמידע מפורט ונגיש על תכולת ,התיקים המצויים בארכיון, מונעת את האפשרות לחפש בו חומרים במקרים בהם אין בידי מבקש המידע מידע ספציפי וברור מספיק באשר למקור האפשרי שבו מצוי המ ,ידע בו הוא מעוניין. כפועל יוצא .האפקטיביות של השימוש במידע המצוי בארכיון, גם זה שנחשף זה מכבר, היא חלקית בלבד על פי תשובת גנז המדינה, באתר הארכיון ישנם כרגע תיאורים של יותר ממיליון תיקים, כלומר כשליש .מכלל תיקי הארכיון בנובמבר2017 אמור לעלות לאתר הארכיון קטלוג חדש שיכיל מידע נוסף בתצורה קטלוגית . באשר למיליון תיקי הארכיון שאינם מקוטלגים כלל, הקצה הארכיון תקציב של5 מיליוני שקלים והנושא מצוי בהליך מכרזי ואמור להתבצע בין השנים2018 - 2023 . 27 כתיבה :רועי גולדשמידט :אישור,יובל וורגן ראש צוות גרסה לפני עריכה לשונית 25 .שם 26 חבר הכנסת דב חנין, שאילתה ישירה, "המערכת הממוחשבת ,"בארכיון המדינה14 באוקטובר2017 . 27 ,ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה, תשובות לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל25 באוקטובר2017 .