חומר רקע
25.1.18
לכבוד,
ח"כ ח"כ עאידה תומא סלימאן
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
שלום רב,
הנדון: תכנית החומש בנושא בריאות בחברה הבדואית בדגש על קידום בדיקות מעקב הריון
הקדמה
פורום בריאות דרום של רופאים לזכויות אדם, הינו פורום תושבים ותושבות פעילים/ות חברתים/ות מישובים שונים בנגב, יהודים וערבים, הפועלים ביחד לקידום שוויון וצדק במערכת הבריאות בדרום ולמיגור ההפליה הקשה ממנה סובל הדרום בכלל והאוכלוסייה הבדואית בפרט, בתחום הבריאות.
כחלק מקידום בריאות הילד והאישה בחברה הבדואית,, הפורום פועל בימים אלו לקידום בבדיקות מעקב הריון בקרב נשים בחברה הבדואית, כאשר הנתון הוא כי כ 20% מהנשים אינן מבצעות כלל בדיקות מעקב הריון או מקיימות מעקב הריון דל (עד 2 בדיקות) בלבד.
ברצוננו להתייחס במסמך זה לתכנית שגיבש משרד הבריאות בכלל ובהמשך להתמקד בתחום בדיקות מעקב הריון.
התייחסות לתכנית משרד הבריאות- כללי
מצבי חירום- למעט פתיחת נקודת הזנקה בישוב חורה שאר התכנית מתייחסת להכשרה האוכלוסייה למתן סיוע רפואי ראשוני מציל חיים. אמנם קיים ערך רב בהכשרת האוכלוסייה, אך עולה השאלה אם נושא הצלת חיים צריך להיות תלוי בעיקרו במתנדבים ונאמני בריאות בקהילה ואם הדבר בא במקום נקודות הזנקה נוספות של מד"א ופעילות מיטבית של מוקדי רפואה דחופה.
קידום בריאות- יש התייחסות רבה לנושא הכשרה של אחיות בריאות הציבור לקידום בריאות, אך נעדרת התייחסות ותכנית ספציפית לנושאים 'בוערים' ביניהם:
התמודדות עם חולי סוכרת ומניעת סוכרת
התמודדות עם עישון ומניעת עישון
התמודדות עם מומים מולדים שהינם פעמים רבות תוצר של נישואי קרובים וצורך בתכנית ייעודית לייעוץ גנטי.
יש התייחסות רבה לעבודה עם נשים וגיל הרך, כאשר נעדרת התייחסות למגשרים גברים ולעבודה עם גברים. החברה הבדואית, מאופיינת כחברה פטריאכלית ברובה וקיים צורך בעבודה משמעותית גם עם הגברים בקהילה ולא רק עם הנשים.
בדיקות מעקב הריון
חלק גדול בתכנית מפנה משאבים להכשרה של צוות טיפות חלב כולל טיפת חלב ניידת. זה כמובן מבורך, אך נדרשת התייחסות וחשיבה נוספת:
נוהל משרד הבריאות מפנה נשים הנמצאות בהריון בסיכון גבוה למעקב וטיפול בקופות החולים. אחוז הנשים בחברה הבדואית הנמצאות בהריון בסיכון גבוה הוא גבוה (לידות מרובות, גנטיקה וכד') והן מופנות לטיפול ומעקב בקופות החולים. הכשרת הצוותים בטיפות החלב הוא חשוב ביותר אך אינו נותן מענה לנשים רבות.
להלן מספר הצעות לפיתרון שנשמח אם יידונו וישולבו בתכנית של משרד הבריאות:
שילוב מגשרות לא רק בטיפות חלב אלא גם בקופות החולים.
איתור יזום וליווי אישי: שיתוף פעולה של אחיות טיפות חלב עם קוות החולים כולל: יזומה לנשים בהריון וליווי אישי שלהן בתהליך ההריון לביצוע בדיקות מעקב הריון, ע"י פעילות ממוקדת וייזומה של אחיות טיפות חלב לנשים- סיוע בתיאום בדיקות, תזכורת, ליווי במידת הצורך וכו'.
יש לבחון את נוהל משרד הבריאות הנ"ל ולבחון את האפשרות להגמשתו. כפי שצויין בתכנית של משרד הבריאות, לאחיות טיפות חלב נגישות יותר לאוכלוסייה- מבחינה פיזית. זהו משאב יקר שדווקא נשים הנמצאות עם הריון בסיכון אינו זוכות לו.
יש לבחון אפשרות לשלב בתכנית ההכשרה ובניידת טיפות חלב המצויינת כאחת מהתכניות, שימת דגש מרכזי על בדיקות מעקב הריון באופן ספציפי.
קידום בדיקות מעקב הריון יכול להיות מטופל באופן מיטבי בעשייה משותפת של משרדי ממשלה שונים. להלן טבלה עם הצעות לפעולה של המשרדים השונים, לדוגמא: שילוב חינוך לתיכנון משפחה בבתי ספר תיכוניים (משרד החינוך) ועוד.
.
נספח 1 – מפרט את הצורך בתכנית ייעודית לטובת קידום בדיקות מעקב הריון וטבלה ובה הצעות לעבודה בנושא לפי משרדי הממשלה השונים.
נספח 1
רקע:
מעקב סדיר אחר ההריון מאפשר זיהוי וטיפול מוקדם של בעיות בריאותיות העלולות להתעורר במהלך ההריון ואחריו, ובכך מעלה את הסיכוי להריון תקין וללידת ילוד בריא.
משרד הבריאות ממליץ על מפגש עם רופא נשים כבר לקראת הכניסה להריון ועל ניהול וריכוז המעקב אחרי ההריון על ידי גורם אחד.
נוסף למעקב אצל רופא, משרד הבריאות ממליץ על ביצוע כ 12 בדיקות שונות במהלך ההריון שחלקן ממומן במסגרת סל הבריאות הציבורי וחלקן אינו ממומן.
מעקב הריון דל ביותר מוגדר ברפואה כבפחות משתי בדיקות לאורך כל ההיריון.
אי ביצוע בדיקות מעקב הריון הינה בעיה משמעותית בחברה הבדואית שמשפיעה על נשים ויילודים ויש לה קשר לתמותת תינוקות.
ישנם מספר גורמים שתורמים לאי ביצוע מעקב הריון על ידי נשים בחברה הבדואית. בין השאר ניתן לציין את הגורמים הבאים:
חוסר נגישות שפתית ותרבותית: בטיפות החלב מרבית הצוות הן אחיות מהחברה הבדואית, לעומת זאת במרפאות בקופות החולים, רוב הרופאים הם גברים, רבים אינם דוברים את השפה ואינם מגיעים מאותה תרבות - הדבר מגביר את חוסר האמון של האישה ברופא ומשפיע על הנכונות להגיע לבדיקות מעקב הריון. יש מקרים בהם הרופאים אינם נותנים הסבר מספק לגבי המעקב והטיפול, יש רופאים שמפנים לרופא/ה אחר/ת שמבין את השפה. מצב ענינים זה מגדיל את הבירוקרטיה וחוסר הוודאות, כך שאישה שכבר פנתה, לא ממשיכה את התהליך.
חוסר זמינות: התורים לרופא נשים בקהילה ארוכים ויכולים להגיע אף לשלושה חודשים. דבר זה הופך את המעקב לפחות רלוונטי ושוב, אישה שכבר פנתה לעתים לא תמשיך בתהליך.
היבט תרבותי: מעמד האישה בחברה הבדואית קשור באופן הדוק לכושר הילודה. נשים חוששות קיים חשש מפגיעה במעמדן ולכן לעתים יש העדפה של חוסר ידיעה מאשר מודעות לבעיות אפשריות.
היבט חברתי: מסיבות רבות קיים חוסר אמון בסיסי במוסדות המדינה כולל במערכת הבריאות.
מודעות: יש חוסר מודעות לגבי חשיבות מעקב ההיריון בקרב נשים וגברים כאחד.
נוהל משרד הבריאות: אצל נשים רבות בחברה הבדואית ההיריון מוגדר כהריון בסיכון, זאת בשל סיבות שונות כמו ריבוי הריונות, סכרת, עודף משקל ועוד. על פי נוהל משרד הבריאות נשים בהריון בסיכון אמורות להיות במעקב בקופת חולים ולא בטיפת חלב. יחד עם זאת מסיבות שונות קופות החולים פחות נגישות לנשים בדואיות. פרוש הדבר הוא שדווקא נשים שצריכות יותר מעקב והנשה מתקשות או נמנעות מלבצעו בשל כך.
נהלי קופות החולים: ככ הידוע לנו, לא מתבצעות תזכורות לנשים לגבי התורים למעקב ההריון כפי שנעשה בכל תחום אחר ברפואת קהילה.
כח אדם: קיים מחסור בכח אדם רפואי, כולל רופאים מומחים. שיעור רופאי/ות הנשים והאחיות ל 1000 נפש נמוך ביחס לישובים אחרים בדרום. חלק מהרופאים העובדים בתחום רפואת נשים חסרים התמחות בתחום זה.
פתרון רב מערכתי:
קידום מעקב הריון בחברה הבדואית צריך לכלול התייחסות של גופים ומשרדים שונים ושיתוף פעולה בינהם במסגרת תוכנית ארוכת טווח. מדובר בעיקר במשרד החינוך, משרד הבריאות, קופות החולים, משרד הרווחה והרשויות המקומיות, שנמצאים ממילא במגע עם הקהילה ומספקים לה שירותים.
בין השאר ניתן לחשוב על הפתרונות הבאים:
בברכה,
גלית כהן
רכזת פרויקטים דרום
רופאים לזכויות אדם ובשם פורום בריאות דרום
החסם משרד מוביל/ שותף פוטנציאלי פעולה
חוסר מודעות, מוטיבציה וחוסר אמון משרד החינוך תוכניות חינוך לבנים ובנות בגילאי חטיבה ו/או תיכון בשיתוף/הובלה של משרד החינוך, ע"י צוותים מיומנים - רופאים/ות או מגשרות שעוברות הכשרה להקניית ידע בתחום תכנון המשפחה, פוריות, חשיבות בדיקות מעקב הריון ואולי אף התייחסות לפן הגנטי בנישואי קרובים. יש לקיים מפגשים נפרדים לבנות ולבנים. היתרון הוא במפגש ישיר ובלתי אמצעי של אנשי מקצוע עם הילדים/ות. במידה והמפגשים יעשו על ידי צוותים רפואיים הדבר יכול לתרום להגברת האמון במערכת הבריאות הציבורית (פגישה עם הרופא/ה בבית הספר ואח"כ שוב במסגרת הקהילה או בית החולים).
התייחסות לנושא ההריון במסגרת מרפאות רפואת המשפחה: חלק יעודי בגיליון הרפואי הממוחשב המצריך התייחסות ומילויי על ידי הרופא.
משרד הרווחה הכשרת צוותי עו"ס במחלקות הרווחה שנמצאות בקשר שוטף עם הנשים, לנושא של בדיקות מעקב הריון.
משרד הבריאות איתור יזום של נשים בהריון למעקב אחר ביצוע בדיקות מעקב הריון כולל סיוע בתיאום תורים אצל רופאים מתאימים וגישור אל מול קופות החולים. לדוגמא, ע"י צוותי טיפות חלב.
הכשרת אחיות דוברות השפה הערבית ו/או מגשרות בריאות שיפעלו במסגרת המרפאות בקהילה.
חלוקת חומרי הסברה בשפה הערבית.
הנגשה שפתית משרד הבריאות, קופות חולים הנגשה שפתית במרפאות המשרתות את החברה הבדואית: חובת לימוד השפה הערבית על ידי אנשי רפואה העובדים עם החברה הבדואית. נוכחות חובה של מתורגמנים/מגשרים במרפאות ובתי חולים. שליחת תזכורות קוליות (על מנת להגיע לנשים שאינן אורייניות) לגבי תורים למעקב הריון בשפה הערבית.
נושא מעקב הריון כנושא מובנה למפגש של עו"ס עם אישה הריונית או לקראת הריון.
הנגשה פיזית ותרבותית משרד הרווחה איגום משאבים- שילוב אחות לבדיקת מעקב הריון ברכבי השטח שיוצאים עם צוותים של ע"ס ו/או שימוש משותף ברכבים.
משרד הבריאות בחינת התועלת בהגמשת הנוהל למעקב הריונות בסיכון כך שיותר נשים תוכלנה לקיים מעקב בטיפות חלב.
משרד הבריאות, קופות חולים הפעלת ניידת מעקב הריון שתגיע אל תוך הישובים. כיום ישנה ניידת שמגיעה לישובים הבדואים לצורך מתן חיסונים לילדים. ניתן להעתיק את המודל או לשלב צוותים לבדיקות מעקב הריון עם הצווותים המחסנים.
משרד הבריאות, קופות החולים הגדלת מספר אנשי הרפואה העובדים בכפרים בתחום רפואת נשים.