חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מוגש לוועדת הכלכלה
לקראת "ישראל עומדת": סדרת דיונים
בנושא קידום התחבורה הציבורית
י"ג בשבט התשע"ח
2018 בינואר29
התחבורה
הציבורית
בישראל
חומר רקע
מרכז המחקר והמידע | התחבורה הציבורית בישראל2
כתיבה // אהוד בקר
לוטן, ראש צוות-אישור // אורלי אלמגור
עריכה לשונית // מערכת דברי הכנסת
עיצוב והפקה // מחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת
3 התחבורה הציבורית בישראל | מרכז המחקר והמידע
) יכולים לשמש גם במערכתBRT - Bus Rapid Transport( רכבות קלות ואוטובוסים מהירים רבי קיבולת
תחבורה עתירת נוסעים (מתע"ן), מערכת המשמשת להסעת המונים המקבלת עדיפות בתנועה על פני
כלי רכב אחרים. מערכות כאלו יכולות לשמש כמרכיב מרכזי בפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים.
כיום פעילות שתי מערכות כאלו בישראל: הרכבת הקלה בירושלים והמטרונית בחיפה.
:מערך התחבורה הציבורית בישראל מושתת על שלושה גורמים עיקריים
אוטובוסים, מוניות שירות ורכבות (קלות וכבדות).
אמצעי התחבורה הציבורית בישראל:
רכבת קלה:
רכבת להסעת נוסעים בנסיעות קצרות יחסית,
בסביבה עירונית. בישראל פועל קו אחד של רכבת
קלה בירושלים, וקווים נוספים עתידים להיפתח
בעתיד. רשת רכבת קלה מוקמת בתל אביב, והקו
. הגופים 2021-הראשון שלה מתוכנן להתחיל לפעול ב
המפעילים רכבות קלות שונים בכל פרויקט ופרויקט:
הקו האדום, הקו הראשון של הרכבת הקלה
בירושלים, הוקם ומופעל על ידי חברת סיטיפס
BOT)-פרטית בשיטת-במסגרת שותפות ציבורית
). הרכבת הקלה בתל Build-Operate-Transfer
אביב מוקמת במימון ממשלתי מלא על ידי החברה
הממשלתית נת"ע.
רכבת:
הרכבת הכבדה בישראל משמשת בעיקר לנסיעות
עירוניות. הרכבת מופעלת על ידי החברה -בין
הממשלתית רכבת ישראל, העוסקת בהסעת נוסעים,
שינוע מטענים ופיתוח תשתיות הרכבת. ככלל,
משרד התחבורה מוביל את התכנון והפיתוח של
נחתמו 2004-הרכבת, בהשתתפות רכבת ישראל. ב
בין הממשלה לרכבת ישראל הסכמי העקרונות
הראשונים בעניין מימון פיתוח החברה וסבסוד
פעילותה השוטפת. מאז נחתמו מפעם לפעם
.2014 הסכמים עדכניים, והאחרון שבהם נחתם בשנת
מוניות שירות:
קווי שירות הנקבעים על ידי משרד התחבורה
ומופעלים על ידי חברות פרטיות באמצעות מוניות.
להבדיל ממרבית אמצעי התחבורה הציבורית
האחרים, הרישיון של מוניות שירות מאפשר להן
לפעול בימי מנוחה.
אוטובוסים:
אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי; משרד
התחבורה קובע את קווי השירות של האוטובוסים,
וחברות פרטיות מפעילות אותם באמצעות
אוטובוסים ציבוריים. הקווים נחלקים לאשכולות
אזוריים, והחברה המפעילה כל אשכול נבחרת
במכרז. המדינה מכתיבה לחברות את הקווים
שיפעילו, את תדירותם, את שעות הפעילות ועוד.
מרכז המחקר והמידע | התחבורה הציבורית בישראל4
הפיקוח על התחבורה הציבורית בישראל נעשה על ידי הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שבמשרד
ועוסקת, בין היתר, בתכנון מערך קווי השירות, במכרזים לאשכולות 2014 התחבורה. הרשות הוקמה בשנת
התחבורה הציבורית ובפיקוח על החברות המפעילות אותן. כמו כן, היא יוזמת ומבצעת רפורמות רחבות
1.קו), רפורמה בתעריפי הנסיעה ועוד-בתחום התחבורה הציבורית, כגון הנהגת כרטיס נוסע חכם (רב
המדינה מעניקה לתחבורה הציבורית תקציבים, והם משמשים בעיקר לתמיכה בחברות המספקות שירותי
תחבורה ציבורית ולפיתוח התחבורה הציבורית (באמצעות קידום תשתיות ופרויקטים).
תקציב הפיתוח המוקצה לתחבורה הציבורית נחלק בין הרכבת הכבדה ליתר אמצעי התחבורה הציבורית.
מיליארד ש"ח מתקציב הפיתוח המאושר הוקצו לרכבת (לפרויקטים כגון בניית מסילות, 3.3-, כ2017 בשנת
מיליארד ש"ח הוקצו לשאר אמצעי התחבורה הציבורית 3.4-הפרדות מפלסיות ופיתוח מערכות מידע) וכ
(לפרויקטים כגון קידום הרכבת הקלה בגוש דן, הנגשת תחנות ובניית שבילי אופניים). לשם השוואה, התקציב
מיליארד ש"ח (יש לציין כי ההשקעה 5.6-המאושר של משרד התחבורה לפיתוח כבישים עמד באותה השנה על כ
2.)בתשתית הכבישים משרתת גם את האוטובוסים ומוניות השירות, המשתמשים בהם לצד כלי רכב פרטיים
תמיכה כספית: מרבית החברות המספקות תחבורה ציבורית בישראל (פרט למוניות השירות) מקבלות
מיליארד 6.5- היה התקציב המאושר לתמיכה כ2017 תמיכה כספית (סובסידיה) ממשרד התחבורה. בשנת
מיליארד ש"ח שימשו 1.6- מיליארד ש"ח) יועד לתמיכה בחברות האוטובוסים וכ3.8-ש"ח. עיקר הסכום (כ
לתמיכה ברכבת הכבדה. תקציבי תמיכה נוספים משמשים למתן הנחה לקבוצות אוכלוסייה שונות (כגון
בני נוער, קשישים וסטודנטים), להסדרי נסיעות מיוחדים (כגון חופשי חודשי והנחה בטעינת רב קו) ולמימון
נסיעות לכוחות הביטחון. יש לציין שחלקה של הרכבת הכבדה בתקציב גדול משיעור הנסיעות בה בהשוואה
לאוטובוסים, בין היתר, מכיוון שעלות הפעלתה גבוהה משל אוטובוסים. עלות ההפעלה הגבוהה יחסית היא
3.גם אחת הסיבות למחיר הגבוה יותר של כרטיס נסיעה ברכבת
( אהוד בקר ורינת בניטה, בחינת יישום החלטת הממשלה להקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית ורשויות מטרופוליניות((
.2016 לתחבורה ציבורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נובמבר
.דיגיטלי-( אגף התקציבים במשרד האוצר, מערכת פיסקלי((
דיגיטלי; אהוד בקר, תעריפי הנסיעה והסובסידיה לתחום הסעת נוסעים-( אגף התקציבים במשרד האוצר, מערכת פיסקלי((
.2015 ברכבת ישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יולי
אוטובוסים3.8
₪ מיליארד
רכבת
כבדה1.6
₪ מיליארד
רכבת
קלה151.3
₪ מיליון
תעופה
וספנות25.5
₪ מיליון
5 התחבורה הציבורית בישראל | מרכז המחקר והמידע
מיליון נסיעות818- היו כ2016 בשנת
באוטובוסים 88%-בתחבורה הציבורית, בהן כ
ברכבת קלה. 4.6%- ברכבת כבדה ו7.4%
הנתונים על השימוש במוניות שירות אינם
מעודכנים לאותה שנה: לפי סקרים שערך
37-, היו כ2015- ו2014-משרד התחבורה ב
4.מיליון נסיעות במוניות שירות בשנים אלו
למה תחבורה ציבורית?
תחבורה ציבורית ראויה משרתת מטרות מגוונות:
תחבורה ציבורית נחשבת ככלי לצמצום פקקים ולהפחתת זיהום האוויר והסביבה, במיוחד באזורים עירוניים.
) מוזכרים הרחבת שירותי Sustainable Development Goals( קיימא-בין היעדים של האו"ם לפיתוח בר
קיימא; ארגון הבריאות -תחבורה ציבורית בערים, לצורך קידום נגישות לתעסוקה ויצירת ערים וקהילות בנות
) רואה בתחבורה ציבורית תשתית מועדפת להפחתת נזקי תאונות דרכים, זיהום אוויר WHO( העולמי
ומים ועוד; גם האיחוד האירופי מציע למדינות החברות בו תמיכה בקידום תחבורה ציבורית באמצעות
5.תקציבים ומחקרים בנושא
2012 ,התכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית בישראל
פרסמו משרד התחבורה ומשרד האוצר תוכנית אסטרטגית לתחבורה ציבורית (להלן: התוכנית 2012 בשנת
האסטרטגית). ככל הנראה, התוכנית הייתה אבן דרך משמעותית בכל הנוגע לטיפול בנושא. כך, גם כיום,
כשש שנים לאחר פרסומה, רבים מהנתונים והתובנות המוצגים בה עדיין מוזכרים במסמכי מדיניות, ונראה
6.שהם עודם משמשים בסיס לקביעת מדיניות בנושא
התוכנית האסטרטגית הצביעה על כך שבמשך שנים רבות ההשקעה בתחבורה הציבורית בישראל הייתה
נמוכה מאוד לעומת מרבית המדינות המפותחות, ובמקביל הושם דגש על השימוש ברכב הפרטי. היחס בין
ההשקעה בתחבורה ציבורית לבין ההשקעה בתחבורה פרטית גרם לשימוש מועט יחסית בתחבורה הציבורית
בישראל. אחד המדדים לכך הוא פיצול הנסיעות: שיעור השימוש בתחבורה ציבורית בכלל התחבורה היבשתית.
רמת הפיצול במטרופולינים הגדולים בישראל (שבהם השימוש 2010 לפי נתונים שפרסם משרד התחבורה, בשנת
– כלומר, היקף השימוש בכלי רכב פרטיים 23%-בתחבורה הציבורית אמור להיות נפוץ במיוחד) הייתה כ
היה גדול פי שלושה מהיקף השימוש בתחבורה הציבורית. לשם השוואה, במטרופולינים אחרים במדינות
. נציין כי לא מצאנו נתונים עדכניים יותר על רמת הפיצול 40%-המפותחות רמת הפיצול הממוצעת הייתה כ
בישראל, אף שנתון זה הוא חיוני לבחינת מידת ההצלחה של תוכניות שונות לקידום התחבורה הציבורית.
מיליארד 10- שנים – כ25 מיליארד ש"ח על פני250-הפתרון שהוצע בתוכנית היה השקעה של כ
ש"ח בשנה. הדגש העיקרי הושם על הרחבת התשתית במטרופולינים, באמצעות הקמת מתע"ן עם קווים
המשתמשים בתשתית דרכים מופרדת לחלוטין מהתחבורה הפרטית, שיספקו שירות מהיר יותר על פני שטח
נרחב יותר. לפי הערכת מחברי התוכנית, התועלת הכלכלית מהקמת מערכת זו במטרופולינים צפויה להיות
מיליארד ש"ח בשנה; יישום מלא של התוכנית אמור להביא בטווח הארוך לתועלת כלכלית של 13-10
. מיליארד ש"ח בשנה, ולכן התוכנית אמורה לכסות את התוספת התקציבית הנדרשת לביצועה40-25-כ
.2018 בינואר16 ,( משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת((
UN, Mobilizing Sustainable Transport for Development, October 2016; World Health Organization, Overview of (((
.Strategies for Healthy, Sustainable Transport, ; European Commission, Urban Mobility: Public Transport
,; משרד התחבורה ומשרד האוצר2018 בינואר18 ,( משרד התחבורה, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל((
; משרד התחבורה ומשרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תוכנית2012 תכנית אסטרטגית לתחבורה ציבורית, דצמבר
.2016 ,אביב – דוח מסכם-אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל
7.4%
ברכבת כבדה
88%
באוטובוסים
4.6%
ברכבת קלה
מיליון נסיעות818
בתחבורה הציבורית
בשנת 2016
מרכז המחקר והמידע | התחבורה הציבורית בישראל6
2016-2013 :אחרי התכנית
התוכנית עצמה לא עוגנה בכל החלטה מחייבת,
אולם היא שימשה בסיס לתוכניות אסטרטגיות
לכלל המטרופולינים, שמהן נגזרים התכנון
והביצוע של פרויקטים עתידיים. עם זאת, מאז
התקציב המאושר הממוצע לפיתוח 2013 שנת
מיליארד ש"ח 5-תחבורה ציבורית עמד על כ
בשנה – מחצית מהסכום שהוגדר בתוכנית
האסטרטגית. נציין שיש פרויקטים עתידיים
לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים
7.בתוכניות רב שנתיות
8 2016-2013 ,הגידול במספר כלי הרכב הפרטיים, כלל האוכלוסייה ושטח הדרכים
: תכנית השקעה רב1838 'דיגיטלי; מזכירות הממשלה, החלטת ממשלה מס-( אגף התקציבים במשרד האוצר, מערכת פיסקלי((
.2016 באוגוסט11 ,שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים
.: תחבורה – נתונים פיזיים24.1 , לוח2017 ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתון הסטטיסטי לישראל((
תקציב
ממוצע לשנה
תקציב בתכנית
האסטרטגית₪
₪
10
מיליארד
5
מיליארד
0%
5%
10%
15%
רכבים פרטיים
אוכלוסייה
שטח דרכים
2016
2015
2014
2013
17%
10%
6%
4%
2%
5%
2%
4%
5%
7 התחבורה הציבורית בישראל | מרכז המחקר והמידע
9 2013-2016 ,השקעות המדינה בפיתוח תח"צ, הגידול בהיקף השירות והגידול במספר המשתמשים
דיגיטלי; משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מענה על פניית מרכז המחקר-( אגף התקציבים במשרד האוצר, מערכת פיסקלי((
: תחבורה24.1 , לוח2017 ; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתון הסטטיסטי לישראל2018 בינואר16 ,והמידע של הכנסת, מכתב
– נתונים פיזיים.
מספר נסיעות נוסעים
באוטובוסים, רכבת
קלה ומטרונית
מספר נסיעות
נוסעים ברכבת
היקף השירות הניתן
(כלל הנסועה של אמצעי
התחבורה באותה שנה)
ברכבת
תקציב לפיתוח
תחבורה ציבורית
(למעט רכבות כבדות)
תקציב לפיתוח
רכבות כבדות
תקציב תמיכה
(סבסוד)
בתחבורה ציבורית
2013
2016
היקף השירות הניתן (כלל
הנסועה של אמצעי התחבורה
באותה שנה) באוטובוסים,
רכבת קלה ומטרונית 100
200
300
400
500
מיליון ק"מ
397
מיליון ק"מ
496
מיליון ק"מ
+25%
500
600
700
800
מיליון נסיעות
673
מיליון נסיעות
739
מיליון נסיעות+10%
45
50
55
60
מיליון נסיעות
45.1
מיליון נסיעות
59.5
מיליון נסיעות
+32%
15
20
25
30
35
מיליון ק"מ
19
מיליון ק"מ
22.5
מיליון ק"מ
+18%
1
2
3
4
5
2.86
מיליארד
1.29
מיליארד
₪
1
2
3
4
5
2.7
מיליארד
4
מיליארד
₪
1
2
3
4
5
₪ מיליארד
5.4
מיליארד4.8
מיליארד
₪
מרכז המחקר והמידע | התחבורה הציבורית בישראל8
בהיקף השירות של מגוון אמצעי התחבורה25%- חל גידול של כ2016-2013 מהטבלה שלעיל עולה כי בשנים
). לצד זאת, באותן שנים גדל מספר 2016 מיליון ק"מ בשנת518- לכ2013 מיליון ק"מ בשנת416-הציבורית (מכ
. הגידול הרב ביותר היה במספר הנסיעות ברכבת: עלייה 10%-הנסיעות שביצעו נוסעים בתחבורה הציבורית בכ
, כך שחלק מהגידול במספר הנוסעים נובע 6%-. יש לציין שאוכלוסיית המדינה גדלה באותן שנים בכ32%-של כ
) חל גידול עקבי בתחבורה הפרטית בישראל.2016-2013( כנראה מהגידול באוכלוסייה. בד בבד, באותן שנים
– יותר מהגידול 17%- גדל מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל בכ2016- ו2013 כפי שהגרף מראה, בין השנים
, כאמור. בד בבד, סלילת כבישים בשנים אלו הגדילה את 6%-הכללי באוכלוסייה, שעמד באותן שנים על כ
, בשנת 2013 מ"ר לרכב פרטי בשנת70.1 במקום- , וכך גברה הצפיפות בכבישים5%-שטח הכבישים רק בכ
מ"ר לרכב פרטי.63- היו כ2016
שהצפיפות בכבישי ישראל (מספר כלי הרכב ביחס לאורך הדרך) היא הגבוההOECD- פרסם ה2016 בשנת
ידי הארגון שהמעבר למגורים בפרברים ומערכת התחבורה -ביותר בקרב מדינות הארגון; עוד נטען על
10.הציבורית המוגבלת יוצרים תלות מוגברת בכלי רכב פרטיים
העלות הכלכלית של הגודש בכבישים
צפיפות גבוהה ושיעור גבוה של שימוש בתחבורה פרטית (לעומת תחבורה ציבורית) מחריפים את עומסי
התנועה, מאריכים את משך הזמן שאנשים משקיעים בנסיעות, גורמים לזיהום אוויר רב יותר ועוד. לפי הערכתם
– הגודש בדרכים, זיהום האוויר, הגידול בתאונות הדרכים 2012 של מחברי התוכנית האסטרטגית משנת
מיליארד ש"ח בשנה. מחברי 25-והפסד השעות בנסיעה על הכביש גורמים לאובדן כלכלי למשק שנאמד בכ
התוכנית הביעו חשש שאם יימשך הגידול בשימוש ברכב פרטי ללא השקעה רבה בהגדלת היקף התחבורה
. נציין כי לפי אומדן 2012- אנשים ישהו בכבישים בממוצע עוד שעה לפחות יותר מב2030 הציבורית, בשנת
מעודכן מעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד התחבורה ומוסדות התכנון, הנזק השנתי מהגודש עומד
האובדן הכלכלי 2040 , ובשנת2012 מיליארד ש"ח יותר מאשר בשנת10 מיליארד ש"ח, כלומר35-כיום על כ
11. מיליארד ש"ח70-השנתי צפוי להגיע לכדי כ
.OECD, Car Purchase Tax: Green Tax Reform in Israel, June 2016 ((1(
; פיתוח התחבורה הציבורית: תוכנית2012 ( משרד התחבורה ומשרד האוצר, תכנית אסטרטגית לתחבורה ציבורית, דצמבר(1(
.2016 ,אביב – דוח מסכם-אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל
9 התחבורה הציבורית בישראל | מרכז המחקר והמידע
מה הלאה: האתגרים המרכזיים שעל הפרק
המחסור בתשתיות ונהגים עבור האוטובוסים:
אוטובוסים נדרשים לתשתיות תפעוליות כגון חניוני לילה, חניונים תפעוליים לטיפול באוטובוסים ומסופי קצה
שבהם הנהגים יכולים להתרענן. כיום יש בארץ מחסור בשטחים תפעוליים כאמור; יתר על כן, גם השטחים
התפעוליים הקיימים שוכנים לעיתים הרחק מהמקום שבו ניתן שירות התחבורה הציבורית, והדבר עלול לפגום
בשירות. לפי נתונים שמסרה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית למרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת
מקומות חנייה לאוטובוסים. לדברי הרשות, הנושא צריך להיות 1,500 יחסרו לכל הפחות2018 , בשנת2016
מטופל מול הרשויות המקומיות, אולם הללו אינן מחויבות להקצות קרקעות לשם כך, וחלקן עורמות קשיים
12.בכל הקשור לתחבורה ציבורית
בד בבד, עם הגידול במספר קווי האוטובוס והנסועה של האוטובוסים, גדל גם הביקוש לנהגים. לפי נתונים
3,000-, באותו מועד היו חסרים כ2017 שהוצגו לוועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית בינואר
המחסור בנהגים מקשה את מתן השירות הנדרש, ועל אחת כמה וכמה – כל ניסיון לשפר את השירות 13.נהגים
באוטובוסים. נהגי אוטובוסים העלו כמה נקודות המקשות את התעסוקה במקצוע, ובהן מחסור בתשתיות
מספק, הזמן הנדרש לגיוס -לנהגים בתחנות הקצה (כמצוין לעיל), שעות העבודה הארוכות, השכר הלא
נהג ולקבלת האישורים הרפואיים להעסקתו (כשמונה חודשים) וחוסר הביטחון התעסוקתי כאשר החברה
המפעילה קווים מסוימים מתחלפת. כל אלו מפריעים לגיוס נהגים חדשים ושימור של נהגים בעבודה, ומטיל
עומס רב יותר על הנהגים הנותרים.
המחסור בתשתיות התפעוליות ובנהגים מקשה את מתן השירות הקיים ומונע את הרחבתו באמצעות הוספת
קווים והגדלת תדירות האוטובוסים.
התייחסות בהליכי תכנון:
בתוכניות סטטוטוריות ההתייחסות לתחבורה ציבורית בהליכי תכנון היא מוגבלת בהיקפה: בחוק התכנון
והבנייה אין התייחסות מיוחדת לשיקולי התחבורה הציבורית בתוכניות בניין עיר, והנושא נותר לשיקול דעת
מוסד התכנון. מרבית ההוראות בנושא, בתוכניות בכל היקף, הן הנחיות שאינן מחייבות (למשל ההנחיות
). במרבית תוכניות בניין העיר 2016 לתכנון ותפעול שירות תחבורה ציבורית באוטובוסים, שפורסמו בשנת
הבינוניות והגדולות נכלל גם נספח תנועה, העוסק בהיבטים כגון מספר נתיבים, כיווני תנועה והסדרים כלליים
אחרים, אולם בפועל נראה שאין כמעט התייחסות לתחבורה ציבורית בנספחים אלו. לפי משרד התחבורה,
היבט התחבורה נשקל לעתים בשלבים מאוחרים של הכנת התוכנית, כאשר יש קושי להשפיע על מרכיבים
14.מרכזיים בה
רשויות מטרופוליניות:
להקמת הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ורשויות 3988 ' התקבלה החלטת ממשלה מס2011 בשנת
מטרופוליניות לתחבורה ציבורית. הרשויות המטרופוליניות אמורות להקל את העומס על משרד התחבורה
ולאפשר טיפול מומקד ויעיל יותר בתחבורה הציבורית בכל מטרופולין. החלטה זו התקבלה לאחר המלצות רבות
אולם הנושא לא קודם 2012 . תזכיר חוק בנושא היה אמור להיות מפורסם עד אפריל1997 בנושא, עוד משנת
כתב מבקר המדינה: "לנוכח ההמלצות החוזרות ונשנות [...] על הגורמים המטפלים בנושא 2016-. ב2017 עד
.2016 ( רינת בניטה, מידע על חניונים תפעוליים וחניוני לילה בשירות התחבורה הציבורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר(1(
( ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית, פרוטוקול דיון: התמודדות עם המחסור החמור בנהגי אוטובוס לשיפור(1(
.2017 בינואר30 ,שירותי התחבורה הציבורית
( משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אגף תכנון מחוזות מרכז ותל אביב, עקרונות להכנת נספח תחבורה לתוכניות(1(
18 ,; משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל2017 סטטוטוריות, דצמבר
.2018 בינואר
מרכז המחקר והמידע | התחבורה הציבורית בישראל10
למצוא דרכים להסרת החסמים המונעים את הקמת רשויות התחבורה המטרופוליניות." בתוכנית הכלכלית
, נכללת החלטה על הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות 2018 , שהתפרסמה בינואר2019 לשנת
בירושלים ובבאר שבע. ההחלטה אינה חלה על מטרופולין חיפה ועל מטרופולין תל אביב, שהיא המטרופולין
15.הגדול והצפוף במדינה
תחבורה שיתופית:
מאפשרות Uber X מודלים של תחבורה שיתופית הלכו ונעשו נפוצים בעולם בשנים האחרונות. אפליקציות כמו
לאנשים פרטיים להציע שירותי הסעה בתשלום או תמורת השתתפות בהוצאות הנסיעה. חלק מהאפליקציות
מוגדרות כאפליקציות לטרמפים ואחרות – לשירותי הסעות. כיום, חל בישראל איסור של מתן שירותי הסעה
צו מניעה כנגד חלק משירותי 2017-בתשלום, פרט למחזיקי רישיון להפעלת מונית. בשל איסור זה הוצא ב
. רשות ההגבלים העסקיים פרסמה טיוטת דוח בעניין תחבורה משותפת, ובו צוין כי האסדרה Uber חברת
בתחום פוגעת בתחרות בענף ובמשק, וכי הרשות ממליצה להסיר את החסמים המונעים הצעת שירותים
פרסם משרד התחבורה כי השר חתם על תקנה חדשה שתאפשר לבעלי רכב פרטי 2017 כאלה. בדצמבר
16.שעומדים בתנאים מסוימים להציע נסיעות שיתופיות שלא למטרות רווח
נקודה למחשבה: הצורך בנתונים מהימנים על התחבורה הציבורית
מעקב אחר מצב התחבורה הציבורית והפיתוח שלה מצריך מדדים ברורים אשר יאפשרו להבחין
במגמות של היצע וביקוש, להבין את הרכב אוכלוסיית המשתמשים, וכן לזהות אתגרים ובעיות
בהתנהלות מערכת התחבורה הציבורית. במסגרת הכנת מסמך זה לא מצאנו בישראל פרסום קבוע של
מדדים כאמור, ומרבית המקורות המצוטטים כאן נסמכים על הנתונים שנכללו בתוכנית האסטרטגית
(לדוגמה בעניין הנתונים על פיצול הנסיעות). לא מצאנו, למשל, פרסום רשמי המנתח 2012 שפורסמה
את הרכב אוכלוסיית המשתמשים בתחבורה הציבורית לפי מאפיינים שונים. לצד חשיבותם במעקב
אחר יישום החלטות מדיניות שונות, הצבת יעדים מדידים ופרסום התוצאות לציבור יכולים גם לעודד
קידום של תחום התחבורה הציבורית. התוכנית האסטרטגית אמנם קבעה מדדים לפיתוח מטרופוליני,
אולם לא נמצאו פרסומים שבחנו את הפיתוח על פי אותם מדדים.
קיימא, אשר הוזכרו לעיל, מציינים גם מדדים הנוגעים לתחבורה ציבורית: -יעדי האו"ם לפיתוח בר
שיעור האנשים שיש להם גישה נוחה לתחבורה ציבורית בחלוקה לפי מין, גיל ומוגבלויות; שיעור
מדדים אלו אמורים 17.המתגוררים בקרבה לתחבורה ציבורית הפועלת בתדירות גבוהה; ושיעור הפיצול
קיימא -לאומי, ולאפשר מעקב אחר ההתקדמות אל עבר השגת יעדי הפיתוח הבר-להיות סטנדרט בין
בישראל, וכן השוואה נוחה יותר בין ההתקדמות בישראל לבין ההתקדמות במדינות אחרות.
( אהוד בקר ורינת בניטה, בחינת יישום החלטת הממשלה להקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית ורשויות מטרופוליניות(1(
; משרד האוצר, טיוטת הצעות החלטה לממשלה בדבר שינויים2016 לתחבורה ציבורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נובמבר
.2018 , ינואר2019 מבניים שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על התכנית הכלכלית לשנת
,; משרד התחבורה והבטיחות בדרכים2017 ( רשות ההגבלים העסקיים, תחבורה משותפת – טיוטה להערות הציבור, דצמבר(1(
התחבורה השיתופית יוצאת לדרך: השר כץ חתם על תקנה חדשה שתאפשר לראשונה לבעלי רכב פרטי לבצע נסיעות שיתופיות
.2017 שלא למטרות רווח, דצמבר
UN, Global Indicator Framework Adopted by the General Assembly (A/RES/71/313), July 2017; UN Leadership ((1(
Council of the Sustainable Development Solutions Network, Indicators and a Monitoring Framework for the
.Sustainable Development Goals: Launching a Data Revolution for the SDGs, June 2015
11 התחבורה הציבורית בישראל | מרכז המחקר והמידע
:מקורות
•
דיגיטלי.-אגף התקציבים במשרד האוצר, מערכת פיסקלי
•
רינת בניטה, מידע על חניונים תפעוליים וחניוני לילה בשירות התחבורה הציבורית, מרכז המחקר והמידע
2016 של הכנסת, ינואר
•
אהוד בקר, תעריפי הנסיעה והסובסידיה לתחום הסעת נוסעים ברכבת ישראל, מרכז המחקר והמידע
.2015 של הכנסת, יולי
•
אהוד בקר ורינת בניטה, בחינת יישום החלטת הממשלה להקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית ורשויות
.2016 מטרופוליניות לתחבורה ציבורית, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נובמבר
•
: תחבורה – נתונים פיזיים.24.1 , לוח2017 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השנתון הסטטיסטי לישראל
•
.2015 הרשות הארצית לבטיחות בדרכים, הנחיות לתכנון ותפעול שירות תחבורה ציבורית באוטובוסים, נובמבר
•
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית, פרוטוקול דיון: התמודדות עם המחסור החמור בנהגי
.2017 בינואר30 ,אוטובוס לשיפור שירותי התחבורה הציבורית
•
א: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – הכנה וביצוע של התקציב להשגת 67 מבקר המדינה, דוח שנתי
.2016 מטרות המשרד, נובמבר
•
קו בתחבורה -א: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – שימוש בכרטיס רב68 מבקר המדינה, דוח שנתי
.2017 הציבורית, אוקטובר
•
: תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית 1838 'מזכירות הממשלה, החלטת ממשלה מס
.2016 באוגוסט11 ,במטרופולינים
•
.2016 : משרד התחבורה, אוקטובר2018- ו2017 משרד האוצר, עיקרי התקציב
•
משרד האוצר, טיוטת הצעות החלטה לממשלה בדבר שינויים מבניים שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על
.2018 , ינואר2019 התכנית הכלכלית לשנת
•
.2018 בינואר18 ,משרד התחבורה, מענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל
•
.2012 משרד התחבורה ומשרד האוצר, תכנית אסטרטגית לתחבורה ציבורית, דצמבר
•
משרד התחבורה ומשרד האוצר, פיתוח התחבורה הציבורית: תוכנית אסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה
.2016 ,אביב – דוח מסכם-ציבורית עתירת נוסעים במטרופולין תל
•
.2017 רשות ההגבלים העסקיים, תחבורה משותפת – טיוטה להערות הציבור, דצמבר
•
.European Commission, Urban Mobility: Public Transport, retrieved on January 15, 2018
•
.UN, Global Indicator Framework Adopted by the General Assembly (A/RES/71/313), July 2017
•
UN Leadership Council of the Sustainable Development Solutions Network, Indicators and a
Monitoring Framework for the Sustainable Development Goals: Launching a Data Revolution
.for the SDGs, June 2015
•
World Health Organization, Overview of Strategies for Healthy, Sustainable Transport, retrieved
.on January 15, 2018
הכנסת | מרכז המחקר והמידע
:להורדת מסמך זה ומסמכים נוספים
www.knesset.gov.il/mmm