חומר רקע
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 1 -
חלק ד :'הנשייה
פרק א :'תביעות חוב
זכות הנושה לפי
תביעת חוב
שאושרה
209
.תביעת חוב בשל חוב עבר, שאושרה בידי
שאישר הנאמן לפי הוראות פרק זה
מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה.
הגשת תביעות חוב
210
.
(א)
נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב ,בתוך שה יש חודשים
ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים; כאמור בסעיפים
26
(א ,)
106
או
117
.
הנאמן רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב, אם סבר
כי הדבר דרוש שם ל
הכרעה
בה.
(ב)
על אף הוראות האמור ב
סעיף קטן (א ,)נוצר חוב עבר לאחר מתן הצו
לפתיחת הליכים ,ובכלל זה חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע מתשלום גמלה
לפי פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי ,תוגש תביעת החוב בתוך
45
ימים מיום
היווצרות החוב או עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א ,)לפי המאוחר.
(ג)
הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי
מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן לא
יכול היה
נמנע מ
הנושה להגיש את
התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהתחשב בין היתר ב
ש
לב בהליך שבו
הוגשה הבקשה.
)(ד
הנאמן יהיה
רשאי לבקש מהנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת
החוב, אם סבר שהפרטים נדרשים ל
שם
.הכרעה בה
(ד)
השר יקבע הוראות לעניין אופן הגשת תביעת חוב ,הפרטים שייכללו בה,
ובכלל זה פרטים לעניין רכיבי ריבית והפרשי הצמדה ,והמסמכים שיש לצרף
אליה.
(ה)
תביעת חוב של נושה מובטח תכלול גם פירוט של הנכס המשועבד
לטובתו ואומדן שוויו ככל האפשר ,למעט אם
השעבוד הוא
כשמדובר ב
שעבוד
צף שחל עליו סעיף
194
לפקודת החברות;
;
השר רשאי ,באישור ועדת החוקה,
רשאי לקבוע הוראות לעניין אומדן שוויו של הנכס המשועבד ובכלל זה האופן
שבו ייערך והנסיבות שבהן יהיה ניתן לשנותו.
הכרעה בתביעות
החוב
211
.
(א)
הנאמן יברר תביעת חוב שהוגשה לו ויחליט אם לאשרה או לדחותה .
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 2 -
(ב)
הנאמן רשאי,, באישור בית המשפט לדחות תביעת חוב בשל חוב שניתן
לגביו פסק דין ,אם מצא כי
:התקיים אחד מאלה
פסק הדין ניתן על בסיס
התנהלות של הצדדים שיש בה משום תרמית או קנוניה או בנסיבות אחרות
שבשלהן פסק הדין אינו משקף נכונה את חובו של היחיד
שבהן ניתן פסק הדין
ללא בירור לגופו של עניין. ,ובלבד שדחיית תביעת החוב תיעשה באישור בית
המשפט .
(1)
פסק הדין ניתן על בסיס התנהלות של הצדדים שיש בה משום
תרמית או קנוניה;
(2)
התקיימו נסיבות אחרות שבהן פסק הדין ניתן ללא בירור לגופו
של עניין ובשל
כך יש
חשש ממשי שאינו משקף נכונה את חוב היחיד.
(ג)
הנאמן יודיע לנושה שהגיש את תביעת החוב על הכרעתו ההכרעה
בתביעת החוב ;היה החייב יחיד – יודיע הנאמן על הכרעתו ההכרעה גם ליחיד.
(ד)
תביעת חוב שהוגשה בשל חוב עבר הנובע מתשלום שהוטל במסגרת
ב
הליך מינהלי או ב
הליך פלילי או שהוא חוב למוסד לביטוח לאומי הנובע
מתשלום גמלה לפי פרק ח 'לחוק הביטוח הלאומי ,תאושר בידי הנאמן אלא
אם כן הוגשה שלא במועד או שלא כללה את כל הפרטים והמסמכים כנדרש
לפי סעיף
210
(ד .)
)(ה
הממונה יהיה
רשאי לפטור את הנאמן מבירור תביעות חוב, אם מצא כי
יש
הצדקה לכך
אין די בנכסי קופת הנשייה כדי לבצע חלוקה לנושה מגיש
תביעת החוב ולנושים נוספים באותה דרגה.
חוב עבר שמועד
פירעונו לאחר
מתן הצו
לפתיחת
הליכים
212
.
הנושה רשאי לתבוע
חוב עבר שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים,
רשאי הנושה לתבעו כאילו הוא עומד לפירעון מיידי במועד מתן הצו ;לעניין
סדר הפירעון יראו את הריבית שנצברה או היתה אמורה להיצבר ממועד מתן
הצו ואילך כריבית שנצברה בהליכי חדלות פירעון.
שומת חוב עבר
שאינו קצוב
213
.היה חוב עבר חוב שאינו קצוב ,ישום אותו הנאמן.
זכות עיון
214
.הנושה ,החייב ,ולעניין חייב שהוא תאגיד –
גם חבר התאגיד,כל בעל עניין
בהלי
כי ך
חדלות
ה
פירעון רשאי
ם לעיין בתביעות החוב שהגישו נושים
ובהכרעות הנאמן לגביהן ;השר הממונה רשאי רשאי לקבוע הוראות לעניין
זכות העיון לפי סעיף זה.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 3 -
ערעור על החלטה
בתביעת חוב
215
.מי שרואה
את
עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת ה
חוב ,רשאי להגיש ערעור
על ההחלטה לבית המשפט.
פרק ב :'קופת הנשייה
סימן א': הנכסים הנכללים בקופת הנשייה
נכסי קופת הנשייה
216
.נכסי קופת הנשייה יכללו –
(1)
לגבי חייב שהוא תאגיד – כל נכס של התאגיד במועד מתן הצו לפתיחת
הליכים וכל נכס שיוקנה לתאגיד עד למועד חיסולו ,ואם אושרה לגבי התאגיד
ו
תכנית לשיקום כלכלי – כל נכס של התאגיד בהתאם להוראות התכנית;
(2)
לגבי חייב שהוא יחיד –
כל נכס של היחיד במועד מתן הצו לפתיחת
הליכים ,כל נכס שיוקנה לו עד למתן צו לשיקום כלכלי ,וכל נכס הנכלל בנכסי
קופת הנשייה בהתאם לצו לשיקום כלכלי.
נכסים שאינם חלק
מקופת הנשייה
217
.היה החייב יחיד ,לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה –
(1)
נכסים המנויים בתוספת השנייה;
(2)
ז
כויות לגמלה ש
חלות
עליהן
שחלים עליהן סעיפים הוראות סעיף
303
או
311
לחוק הביטוח הלאומי ,
.הוראה בחיקוק אחר ש אותם
ה
פים ף סעי
האמור
ים חל לגביו, או הוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר
הקבוע ב אותם
סעי
ף האמור
פים.
נכס שנתפס בהליך
הי גבי שטרם
הושלם
218
.נתפס נכס של
החייב
במסגרת הליך גבייה ובמועד מתן הצו לפתיחת הליכים
טרם הושלם ההליך כאמור בסעיף
29
(1)נה
תקבלה בידי
הנושה
מלוא התמורה
בעד מכירתו בידי הנושה ,יחולו הוראות אלה:
(1)
אם הנכס טרם נמכר –
ייכלל הנכס בנכסי קופת הנשייה וההוצאות
שהוצאו לתפיסתו ו
לשם
מכירתו
יהיו שעבוד ראשון על הנכס;
(2)
אם הנכס נמכר –
תיכלל התמורה שהתקבלה ממכירתו ,לאחר ניכוי
ההוצאות שהוצאו לתפיסתו ולמכירתו ,בנכסי קופת הנשייה.
סימן ב': ביטול עסקאות הגורעות מקופת הנשייה
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 4 -
ביטול פעולה
המעניקה
המקנה
עדיפות
להעדפת
ל
נושים
219
.
(א)
(1)
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שהביאה לפירעון חוב
לנושה או לקידומו בסדר הפירעון ,ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת
הליכים ,לרבות פעולה שנעשתה במסגרת הליך גבייה ולרבות העברת
בעלות ב
נכס או שעבוד נכס ,בהתקיים כל אלה (בסימן זה –
פעולה
להעדפת המעניקה
המקנה עדיפות ל
נושה:)
(א)
מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שלושה
חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ולגבי
נושה שהוא קרוב של החייב – שנה לפני המועד האמור ,ושסיומה
במועד מתן הצו;
(ב)
במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון ;
(ג)
בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב
לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי
סדר הפירעון.
(2)
לעניין סעיף זה ,חזקה על החייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה
האמורה בפסקה (1
()א ,)אלא אם כן הוכח אחרת.
(ב)
בית המשפט לא יבטל פעולה לפי סעיף קטן (א)המקנה עדיפות לנושים
בהתקיים אחד מאלה:
(1)
החייב קיבל במועד ביצוע הפעולה או במועד סמוך לו תמורה
הולמת בנסיבות העניין לפעולה שביצע ; לעניין זה, לא יראו ,שהיא מעבר
לב
פירעון החוב
כשלעצמו
כ
תמורה הולמת ;
(2)
ביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב והחוב
שנפרע בשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב;
(3)
לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו
היא לפי פסק דין או חוב לאדם שאינו קרובו של החייב ,וגובה החוב
שנפרע בסכום ש
אינו עולה על
5,000
שקלים חדשים ,ולעניין
(להלן–
גובה החוב המ
י
רבי ) או
חוב
;מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין
היה
החוב שנפרע
חוב בגין
בשל שכר דירה או שירות מתמשך –,
יחושב
גובה
החוב י המ
רבי
הסכום האמור בהתאם
על בסיס ה
לשיעור ה
תשלום
ה
התקופתי
הקבוע בהסכם בין החייב ובין
נותן השירות
חודשי;.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 5 -
(4)
לגבי חייב שהוא יחיד – החוב הנפרע הוא חוב מזונות שהחבות בו
.היא לפי פסק דין
(ג)
הומחה חוב מנושה לאדם אחר לפני מתן צו לפתיחת הליכים ,ובשל
ההמחאה היה הנמחה ,לעניין אותו חוב ,לנושה בעל זכויות פירעון מיוחדות
ש
חלות עליו הוראות פרק ו' חלות עליו ,רשאי בית המשפט להורות כי זכויות
הפירעון המיוחדות לפי אותו
פרק
לא יוקנו לנמחה, לגבי אותו חוב ,זכויות
הפירעון המיוחדות לפי אותו פרק, ובלבד שהתקיימו לגבי ההמחאה התנאים
שבסעיף קטן (א.)
)(ד לעניין סעיף זה ,לא יראו פריסת חוב לפי סעיף
234
()(א4
)כפעולה המקנה
עדיפות לנושים.
ביטול פעולה
לגריעת הגורעת
נכסים מקופת
הנשייה
220
.
(א)
בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה שנעשתה לפני מתן צו
לפתיחת הליכים ,שבשלה נגרע נכס, או חלקו, מנכסי קופת הנשייה ,בהתקיים
כל אלה (בסימן זה – פעולה לגריעת הגורעת נכס מקופת הנשייה:)
(1)
הפעולה נעשתה בלא תמורה או בתמורה שאינה הולמת כלל
בנסיבות העניין;
(2)
מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שנתיים לפני מועד
הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ,ולגבי פעולה לטובת קרוב – ארבע
שנים לפני המועד האמור ,ושסיומה – במועד מתן הצו;
(3)
במועד ביצוע הפעולה היה החייב בחדלות פירעון או שביצוע
הפעולה הביא אותו לחדלות פירעון.
(ב)
לעניין סעיף זה ,חזקה על חייב שהיה בחדלות פירעון בתקופה האמורה
בסעיף קטן (א()
2
,)אלא אם כן הוכח אחרת.
ביטול פעולה
להברחת נכסים
221
.בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה לגריעת הגורעת נכס מקופת הנשייה
שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים ,גם אם במועד ביצוע הפעולה לא
היה ה
חייב בחדלות פירעון ,ובלבד שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה
שבע שנים ני לפ מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושסיומה במועד מתן
הצו (בסימן זה –
פעולה להברחת נכס); בבוא
,בית המשפט להורות כאמור
רשאי הוא להביא בחשבון אם
מי ש הנכס הועבר אליו קיבל אותו
בתום לב.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 6 -
שמירת זכויותיו של
אדם שלישי
222
.ביטול פעולה להעדפת המקנה עדיפות ל
נושה ,פעולה לגריעת הגורעת נכס
מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס ,לפי סימן זה ,אין בו כדי לגרוע
מזכויותיו של אדם שלישי שרכש ,לאחר ביצוע הפעולה ,זכות בנכס שלגביו
בוצעה ,בתום לב ובתמורה.
תוצאות ביטול
פעולה
223
.
(א)
ביטל בית המשפט לפי סימן זה פעולה להעדפת המקנה עדיפות ל
נושה,
פעולה לגריעת
הגורעת
נכס מקופת הנשייה או פעולה להברחת נכס ,ייכללו
הנכסים שהושבו בשל הביטול בקופת הנשייה.
(ב)
על אף הוראות האמור ב
סעיף קטן (א), הייתה השבת הנכס לקופת
הנשייה בלתי אפשרית או בלתי צודקת בנסיבות העניין ,או נרכש הנכס בידי
אדם שלישי כאמור בסעיף
222
– ישלם מי שלטובתו בוצעה הפעולה את שוויו
של הנכס כפי שיורה בית המשפט.
פרק ג :'כינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם
כינוס נכסי קופת
הנשייה
224
.
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים ,יפעל הנאמן בהתאם לסמכויותיו לפי פרק ו'
לחלק ב 'ופרק ו 'לחלק ג 'כדי לקבל לידו או לפיקוחו את כל הנכסים נכסי החייב
ואת
ו
המסמכים הנוגעים להלי
ך
,חדלות הפירעון שלחייב זכות לקבל
ם
לידיו
בהם.
(ב)
במסגרת כינוס נכסי קופת הנשייה יבחן הנאמן בין השאר את ות
קפם
של שעבודים המוטלים על נכסים כאמור ואת קיומן של עילות תביעה העומדות
לחייב שיש בהן כדי להוסיף נכסים לקופת הנשייה.
הודעה על נכסים
ומסמכים של
החייב
225
.נושה שבידו נכס או מסמך הנוגע להליך חדלות הפירעון שלחייב זכות בו הנוגע
להליך חדלות הפירעון ונודע לו על מתן צו לפתיחת הליכים לגבי החייב ,יודיע
לנאמן , בתוך21
ימים מהמועד
ש,בו נודע לו על מתן הצו על קיומו של הנכס או
המסמך כאמור ,ויפעל בהתאם להוראות הנאמן ;השר רשאי לקבוע הוראות
לעניין הודעה לפי סעיף זה ,ובכלל זה לעניין מועד מסירת ההודעה ו
אופן
מסירת
ה ההודעה
ה.
ניהול נכסי קופת
הנשייה
226
.
(א)
הנאמן ינהל את נכסי קופת הנשייה באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם
ולהשבחתם ,בהתאם לכללים שיקבע הממונה.
(ב)
היה החייב יחיד ,רשאי הנאמן ,באישור הממונה ,להסתייע ביחיד לצורך
לשם ניהול נכסי קופת הנשייה.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 7 -
(ג)
הנאמן יפקיד את הכספים שקיבל במהלך הליכי חדלות הפירעון
והמיועדים לחלוקה לנושים ,במקום ,בדרך ובמועדים שיורה הממונה ;השר
הממונה רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן השקעת הכספים האמורים.
(ד)
עיכב הנאמן כספים תחת ידו כספים בניגוד להוראות סעיף קטן (ג,)
ישלם הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה על
הכספים שעיכב.
(ה)
הנאמן לא יפקיד בחשבונו הפרטי בבנק כל סכום שקיבל כנאמן במסגרת
הליכי חדלות הפירעון.
פרק ד :'מימוש נכסי קופת הנשייה
מימוש נכסי קופת
הנשייה
227
.ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא יחיד או ניתן צו כאמור לגבי חייב
שהוא תאגיד ובית המשפט הורה על פירוקו ,יפעל הנאמן למימוש נכסי קופת
הנשייה באופן שישיא את ערכם ;השר, רשאי לקבוע ,
,באישור ועדת החוקה
רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכים למימוש נכסי קופת הנשייה.
משיכת כספים
מקופת גמל
228
.משיכת כספים המגיעים לחייב שהוא יחיד מקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח
על שירותים פיננסיים (קופות גמל ,)התשס"ה–
2005
1
,טעו
ן נה אישור בית
המשפט ;בית המשפט רשאי להורות על משיכת הכספים האמורים ,כולם או
חלקם ,למעט כספים המיועדים למטרת קצבה ו
שטרם הגיע המועד לתשלומם
כקצבה .
הגנת בית מגורים
229
.
(א)
העברת זכות במקרקעין או לגבי מקרקעין המשמשים ,כולם או חלקם,
למגורי חייב שהוא יחיד,
,במסגרת הליכי חדלות פירעון טעונה אישור של בית
המשפט .
(ב)
בית המשפט יאשר העברת זכות כאמור בסעיף קטן (א ,)אם שוכנע כי
יהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו ,מקום מגורים סביר או שהועמד
לרשותם סידור חלופי ;בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלופי יהיה
בהמצאת דירת מגורים אחרת ,בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב ,)לעניין מימוש של משכנתה או משכון של
מקרקעין המשמשים ,כולם או חלקם ,למגורי החייב ,יחולו הוראות סעיף
38
(ג)
לחוק ההוצאה לפועל ,בשינויים המחויבים.
1 ס '"ח התשס"ה, עמ889
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 8 -
(ד)
הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים
עליהם ,ואין בהן כדי לפגוע בדינים אלה.
הגנת בית מגורים
229
.
)(א היו
,כלולים בנכסי קופת הנשייה מקרקעין המשמשים, כולם או חלקם
,למגורי חייב שהוא יחיד
תיעשה מכירתם
תימכר הזכות ב
מקרקעין
באישור
של
בית המשפט.
)(ב בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שקיים דיון
בעניין ונתן לחייב ולנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
)(ג בית
המשפט לא יאשר מכירת זכות
ב
מקרקעין כאמור בסעיף קטן
)(א
אלא אם כן מצא כי התקיימו כל וה אל:
(1)
התועלת
שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה
עולה גוברת
על הנזק שייגרם לחייב,
כתוצאה מכך, בהתחשב, בין היתר
בגילו בגיל
ם
של
החייב ובני משפחתו
ובנסיבותיו ובנסיבותי
הם האישיות של החייב
ובני משפחתו
ובכלל זה מצבם הבריאותי;
(2)
לא קיימת
אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת
;שפגיעתה בחייב פחותה
(3)
לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור
מגוריהם התואם את וצ
רכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי
לתקופה שיקבע בית המשפט
)לפי הוראות סעיף קטן (ד בהתאם
ל
הוראות פסקאות (ד) ו-
(ה) (בסעיף זה–
)סידור חלופי;
של מקום
מגורים סביר
באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.
)(ד על הסידור החלופי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים
עמו מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, כפי שיקבע
.בית המשפט
(הד)
תקופת
הסידור החלופי
תהיה תיקבע בהתאם
להוראות
אלו
אלה:
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
- 9 -
(1)
לעניין חייב שנחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת לממן
מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו לאחר תום הליכי חדלות
הפירעון ,בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין באמצעות
הכנסה או זכויות אחרות –
לתקופה של ארבע שנים,
ורשאי
הוא
בית
המשפט
לקבוע
תקופה קצרה או ארוכה יותר אם מצא כי יש הצדקה
לכך , בין היתר על יסוד השיקולים
המפורטים בפסקה (4)המנויים בסעיף
)קטן (ה.;
בבחינת יכולת השתכרותו העתידית יביא בית המשפט
,בחשבון, בין היתר, את גילו של החייב
מצבו הבריאותי וקרבתו לגיל
פרישה;.
(2)
לעניין חייב שלא נחה דעתו של בית המשפט שתהיה לו יכולת
לממן מקום מגורים סביר לעצמו ולבני משפחתו לאחר תום הליכי
חדלות הפירעון,
בין באמצעות יכולת השתכרותו העתידית ובין
באמצעות הכנסה או זכויות אחרות–
לתקופה שיקבע בית המשפט,
ורשאי הוא לקבוע כי תקופת הסידור החלופי תהיה לכל ימי חייו של
החייב.;
(3)
בבחינת יכולת השתכרותו העתידית של החייב יביא בית המשפט
בחשבון, בין היתר, את גילו של;החייב וקרבתו לגיל פרישה
)(ה
(1
4)
בית המשפט רשאי לקבוע תקופת סידור חלופי קצרה או ארוכה
יותר מהאמור
בסעיפים
קטנים(1
;)במסגרת
שיקוליו
לעניין לקביעת
בבואו לקבוע את
תקופת
הסידור החלופי לפי סעיף קטן(1
)או (2
)(ד)
:ישקול בית המשפט, בין היתר, את אלה
)(א גילו ם גיל של החייב ובני משפחתו, ובכלל זה קרבתו לגיל
;הפרישה
)(ב נסיבותי
ו הם
האישיות של החייב ובני משפחתו
ו וצ
רכיהם
בהווה ובעתיד
הנוכחים והעתידיים ,
ובכלל זה
מצבם הבריאותי;
)(ג אם התקיים בחייב תנאי מהתנאים להארכת תקופת
התשלומים הקבועים בסעיף
163
.)(ג
(2
3)
בבואו לקבוע בבחינת את
יכולת השתכרותו העתידית של החייב
יביא בית המשפט בחשבון, בין היתר, את גילו של החייב וקרבתו לגיל
פרישה.;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
10
-
)(ו על זכות במקרקעין ,, או מי שהיה שותף בזכות במקרקעין שהוראות
סעיף זה חלות עליה לא יחולו
הוראות סעיף זה יחולו גם על מקרקעין ש
סעיף
33
ל
חוק דיני
הגנת הדייר ,][נוסח משולב
התשל
"ב–
1972
2
,ו
חלים עליהם
סעיף
40
א
לחוק המקרקעין.
)(ז הוראות
סעיף זה לא יחולו לעניין מימוש של משכנתה או משכון של
זכות
ב
מקרקעין של החייב המשמשים ,כולם או חלקם ,למגורי
ו חייב ,ויחולו לגבי
הזכות כאמור
הם
הוראות סימן א' לפרק ו', ולעניין
דיור
מתן
סידור חלופי –
יחולו
הוראות סעיף
38
)(ג
לחוק ההוצאה לפועל ,בשינויים המחויבים.
פרק ה :'חלוקת נכסי קופת הנשייה
סימן א': כללי
חלוקת נכסי קופת
הנשייה –
הוראות
כלליות
230
.ניתן צו לפתיחת הליכים, יחולקו נכסי קופת הנשייה לפי סדר הפירעון הקבוע
בסימן ב 'ובאופן הקבוע בסימן ג ,'ו
אולם אם אושרה לגבי חייב שהוא תאגיד
תכנית לשיקום כלכלי ,ית
עשה החלוקה לפי הוראות התכנית.
סימן ב': סדר הפירעון
סדר הפירעון
231
.חובות החייב והוצאות הליכי חדלות הפירעון ייפרעו מנכסי קופת הנשייה בסדר
הזה עדיפות
זה:
(1)
חובות מובטחים – בהתאם לפי ל
הוראות סימן א 'לפרק ו;'
(2)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון – בהתאם לפי ל
הוראות סעיף
233
;
(3)
חובות בדין קדימה – בהתאם לפי ל
הוראות סעיף
234
;
(4)
חובות שלהבטחת פירעונם שועבד נכס בשעבוד צף –
בהתאם לפי
ל
הוראות סימן א 'לפרק ו;'
(5)
חובות כלליים –
לפי הוראות סעיף235
;
(6)
ריבית שנצברה בהליכי חדלות הפירעון –
בהתאם לפי ל
הוראות סעיף
236
;
(7)
חובות דחויים – בהתאם לפי ל
הוראות סעיף
237
.
2 ס"ח התשל '"ב, עמ176
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
11
-
שוויון
232
.החובות בכל דרגה בסדר הפירעון ייפרעו לכל הנושים באותה דרגה בשיעור
שווה לפי סכומיהם ובלי כל העדפה.
הוצאות הליכי
חדלות הפירעון
233
.
(א)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון הן :
(1)
כל החובות הנובעים
ההוצאות הנובעות
מפעולות שעשה שביצע
הנאמן או מי מטעמו במסגרת הליכי חדלות הפירעון ,לרבות אגרות
ושכר הנאמן;
(2)
ההוצאות הכרוכות בכינוס ובניהול ועדת הנושים כמשמעותה
בסעיף263
;
(3)
לעניין חייב שהוא יחיד שנפטר –
הוצאות סבירות להלוויית
היחיד וכן הוצאות העיזבון וניהולו;
(4)
כל הוצאה אחרת שנקבע לפי חוק זה כי דינה כדין הוצאות הליכי
חדלות הפירעון.
(ב)
הוצאות הליכי חדלות הפירעון ישולמו במועד שנקבע לתשלומן לפי דין
או הסכם.
(ג)
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את הוצאות
הליכי חדלות הפירעון ,ייפרעו ה
הוצאות
אלה
מהנכסים שעליהם חל שעבוד צף.
חובות בדין קדימה
234
.
(א)
ה
חובות
העבר
המפורטים להלן הם חובות בדין קדימה והם ייפרעו לפי
ב
סדר עדיפות זה:
(1)
סכום שהחייב ניכה במקור לפי סעיפים
164
או
170
לפקודת מס
הכנסה3 וטרם העביר לרשות המסים ,וכן סכום שהחייב ניכה לפי סעיף
342
(ג )לחוק הביטוח הלאומי וטרם העביר למוסד לביטוח לאומי ;
(2)
חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין ושמועד פירעונו חל לפני
מתן הצו לפתיחת הליכים;.
(3)
קרן חוב מס ערך מוסף לרשות המסים שנוצר ב–
-
12
החודשים
שקדמו למתן הצו לפתיחת הליכים;
3 דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש6
', עמ120
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
12
-
(4)
חוב מס
או תשלום חובה אחר
שרשות המסים
, הביטוח הלאומי
או רשות מקומית פרסה את תשלומו ,בהסכמת החייב ,לפני מתן הצו
לפתיחת הל
יכים
(להלן–
)הסדר פריסה.; דין קדימה לפי פסקה זו יחול
על חובה בגין שלוש שנות מס לכל היותר מתוך הסדר הפריסה. חל הסדר
הפריסה על יותר משלוש שנות מס, תבחר הרשות ביחס לאלו שלוש שנות
מס מתוך הסדר הפריסה יחול דין;הקדימה לפי פסקה זו
(5)
שכר עבודה
כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-
1958, שמגיע
לעובד בעד התקופה שלפני הגשת הבקשה ל
צו ל
פתיחת הליכים ופיצויי
פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-
1963
ובלבד כי–
(א)
דין קדימה בעד חוב שכר עבודה לא יעלה על25,630
שקלים חדשים
ו
דין קדימה בעד חוב פיצויי פיטורין יחד עם דין
הקדימה בעד חוב שכר עבודה לא יעלה על39,945
שקלים
חדשים;
(ב)
דין קדימה לפי פסקה זו ישולם רק עבור חובות שכר
עבודה ופיצויי פיטורין שלא היה די בגמלת הביטוח הלאומי כדי
לפרעם;
(ג)
הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1
בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק
הביטוח הלאומי; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים
בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) בעיגול לעשרת השקלים
הקרובים.
(ב)
אין די בנכסי קופת הנשייה שאינם משועבדים כדי לפרוע את החובות
בדין קדימה ,ייפרעו חובות אלה מהנכסים שעליהם חל ה
שעבוד צף ה .
חובות כלליים
235
.
(א)
החובות הכלליים הם החובות שאינם חובות מובטחים ,אינם חובות
בדין קדימה ואינם
או
חובות דחויים .
(ב)
החובות הכלליים יכללו הפרשי הצמדה שנוספו לפי דין או הסכם עד
למועד הפירעון כן ו ריבית בסיסית שנוספה לפני מועד מתן הצו לפתיחת
הליכים ;, ולא יכללו ריבית פיגורים ואולם, לא
נקבעה ריבית בסיסית לפי דין
או הסכם, יכללו החובות הכלליים הפרשי הצמדה
וריבית כהגדרתם
/לפי חוק
פסיקת ריבית והצמדה ;
לעניין זה– ובכלל זה ריבית פיגורים שנוספה, לפי דין
או הסכם, עד ל
מועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
13
-
""ריבית בסיסית– הריבית לפי דין או ההסכם שחלה כל עוד החייב משלם את
;התשלומים שהוא חב בהם במועדם
""ריבית פיגורים–
חלק הריבית הנוסף לפי דין או הסכם,על הריבית הבסיסית
שהחייב נדרש לשלם בשל אי-
,תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם
וכל קנס פיגורים או תשלום דומה לזה
בשל אי-תשלום במועד.
ריבית שנצברה
בהליכי
לאחר
פתיחת
הליכי
חדלות הפירעון
236
.
(א)
ריבית שנצברה
לאחר
ה
פתיח
הת ב
הליכי חדלות הפירעון היא הריבית
שנוספה לכל חובות העבר של החייב ,למעט חובות דחויים ,ממועד מתן הצו
לפתיחת הליכים עד לפירעונם ,לרבות ריבית שנוספה לחובות מובטחים לא שו
ניתן לפרוע אותה מהנכסים המשועבדים.
(ב)
ריבית שנצברה
לאחר הפתיחה
בהליכי חדלות הפירעון תיפרע בס
דר
עדיפות זה ה :
(1)
ריבית בשיעור לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה;
(2)
יתרת הריבית שנותרה לאחר הפירעון כאמור בפסקה (1
.)
חובות דחויים
237
.החובות המפורטים להלן הם חובות דחויים והם ייפרעו לפי ב
סדר עדיפות זה:
(1)
תשלומים עונשיים שהוטלו על החייב;
(2)
לעניין חייב שהוא תאגיד –
חובות לחברי התאגיד הנובעים מהיותם
חברי התאגיד וחובות לחברי התאגיד שיש עילה להשעיית פירעונם לפי סעיף
6(ג )לחוק החברות או לפי כל דין אחר.
סימן ג': אופן החלוקה
חלוקת נכסי קופת
הנשייה
238
.חלוקת נכסי קופת הנשייה לנושים בחוב עבר שתביעת החוב שלהם אושרה
וש
אינם נושים מובטחים תהיה בהתאם להוראות סימן זה.
חלוקות ביניים
239
.
(א)
הנאמן יחלק לנושים ,מעת לעת ובהקדם האפשרי ,כספים שהצטברו
בידו ממימוש נכסי קופת הנשייה (בסימן זה – חלוקת ביניים.)
(ב)
לפני כל חלוקת ביניים ישלח
יפרסם
הנאמן הודעה על
כך
כוונתו לעשות
כן לכל נושה הידוע לו ,אשר טרם הגיש תביעת חוב ,וכן יפרסם הודעה על כך
בדרך שיקבע השר.
(ג)
הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים סכומים הדרושים
לאחד מאלה :
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
14
-
(1)
תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו הוגשה ו
טרם אושרה וכן
תשלום
כאמור
חוב עבר שתביעת החוב לגביו טרם הוגשה אם ידוע לנאמן
על קיומה ועל כך שיש סיכוי סביר שתאושר;
(2)
מימון הוצאות הליכי חדלות הפירעון.
(ד)
נושה שתביעת החוב שלו אושרה לאחר חלוקת ביניים ,ישלם לו הנאמן
כל סכום שלא קיבל באותה חלוקה ,וזאת לפני כל חלוקה נוספת.
חלוקה סופית
240
.
(א)
לאחר השלמת המימוש של כל נכסי קופת הנשייה אשר ש
לדעת הנאמן
אפשר לממשם ,יחלק הנאמן את היתרה לנושים (בסימן זה – חלוקה סופית.)
(ב)
לפני החלוקה הסופית יודיע הנאמן לכל מי שהגישו תביעות חוב שטרם
הוכרעו ולא ביססו את תביעותיהם להנחת דעתו ,על כוונתו לחלק חלוקה
סופית ,ויקצוב להם
בהודעה
זמן לביסוס תביעותיהם בהודעה.
(ג)
בטרם ביצוע החלוקה הסופית לאחר שי
ה
כריע הנאמן בכלל תביעות
החוב שהוגשו
, ולאחר ש ו
חלף המועד להגשת ערעור על החלטותיו כאמור
בסעיף215
,יפרסם הנאמן הודעה על כוונתו לעשות כן לבצע לחלק
חלוקה
;סופית, בדרך שיקבע השר
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין המועד והדרך
למתן ההודעה לפי סעיף קטן זה.
אופן ביצוע
החלוקות
241
.השר רשאי לקבוע תקנות הוראות לעניין אופן ביצוע חלוקות הביניים והחלוקה
הסופית.
זכות החייב ליתרה242
.נותרו נכסים בקופת הנשייה לאחר פירעון מלוא החובות לנושים והוצאות
הליכי חדלות הפירעון ,תועבר היתרה בהתאם לפי ל
הוראות אלה:
(1)
בהליכי חדלות פירעון של יחיד – ליחיד;
(2)
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד – לחברי התאגיד.
פרק ו :'נושים בעלי זכויות פירעון מיוחדות
סימן א': נושה מובטח
נושה מובטח
243
.
(א)
נושה מובטח הוא נושה שהחוב שחב לו החייב הוא חוב מובטח.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
15
-
(ב)
ניתן צו לפתיחת הליכים ,רשאי נושה מובטח להיפרע את
כי
חובו
המובטח
ייפרע
מהנכס המשועבד לטובתו ,בכפוף להוראות סימן זה ולסדר
הפירעון .
(ג)
החוב המובטח יכלול הפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפירעונו ,למעט
ריבית פיגורים
כהגדרתה בסעיף235
,קנס פיגורים או תשלום דומה לזה שנוספו
שנוספ
ה ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
(ד)
פחת סכום החוב המובטח מהתמורה שהתקבלה ממימוש הנכס
המשועבד ,יהיה ההפרש חלק מנכסי קופת הנשייה העומדים לפירעון יתרת
החובות.
(ה)
נותרה ,לאחר פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס ושו המ
עבד ,יתרת
חוב לנושה ,יהיה דינה כדין חובות החייב שאינם חובות מובטחים .
הגבלות לעניין
שעבוד צף
244
.
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד ,יחולו הגבלות אלה
לעניין שעבוד צף:
(1)
השעבוד הצף יחול ,עד לסיום הליכי חדלות הפירעון ,רק על
נכסים של החייב במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,וכן על התמורה בעד
נכסים כאמור או נכסים חלופיים להם ,הניתנים לזיהוי או לעקיבה
(בסעיף זה – נכסי השעבוד הצף;)
(2)
נושה המובטח בשעבוד צף רשאי
כי
להיפרע את ה
ו חוב המובטח
ייפרע
מנכסי השעבוד הצף ,רק עד סכום השווה בסכום שלא יעלה על
ל-
%
75
מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף (בסעיף זה –
תקרת השעבוד ,)ויחולו הוראות אלה:
(א)
לא נפרע לנושה המובטח בשעבוד צף מלוא החוב המובטח,
בשל הוראות סעיף זה ,יהיה דינה של יתרת החוב כדין חובות
החייב שאינם חובות מובטחים;
(ב)
יתרת השווי של נכסי השעבוד הצף שמעבר לתקרת
השעבוד ,תשמש לפירעון החובות הכלליים.
(ב)
בסעיף זה" ,התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף "
–
התמורה שהתקבלה ממימוש נכסי השעבוד הצף בניכוי ההוצאות שהוצאו
לשמירת ערכם ,להשבחתם ולמימושם.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
16
-
הגבלת מימוש נכס
משועבד כשעסקי
החייב מופעלים
245
.
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד –
על הפעלת התאגיד לצורך לשם שיקומו הכלכלי ,או הורה הממונה, לעניין חייב
שהוא יחיד – על הפעלת עסקו כאמור לפי ב
סעיף
158
,לא יממש נושה מובטח
את הנכס המשועבד לטובתו בשעבוד קבוע ,ובשעבוד צף –
לא יגבשו ,אלא
באישור בית המשפט .
(ב)
בית המשפט יאשר את מימוש הנכס המשועבד בשעבוד קבוע או את
גיבוש השעבוד הצף בהתקיים אחד מאלה:
(1)
אין בנכס המשועבד בשעבוד קבוע או בנכס שחל עליו השעבוד
הצף כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה המובטח ,ולא נקבעו דרכים
אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2)
הנכס המשועבד או הנכס שחל עליו השעבוד הצף אינו נדרש לשם
שיקומו הכלכלי אין במימוש השעבוד או בגיבוש השעבוד הצף כדי לפגוע
באפשרות
אינם נדרשים
של
חייב שהוא תאגיד לשם
לשיקומו הכלכלי
של החייב שהוא תאגיד ,ולעניין חייב שהוא יחיד –
או אינם נדרשים
לשם
באפשרות ל
שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.
פידיון הנכס
המשועבד בידי
הנאמן
246
.הנאמן רשאי ,בכל עת ,לפדות את הנכס המשועבד ;על פידיון הנכס המשועבד
יחולו הוראות חוק המשכון ,בשינויים המחויבים.
,השר, באישור ועדת החוקה
.רשאי לקבוע הוראות לעניין זה
הודעה על כוונת
מימוש
247
.
(א)
מ
בלי לגרוע מהוראות סעיף
245
,נושה מובטח המבקש לממש נכס
המשועבד לטובתו ,יודיע לנאמן על כוונתו לעשות כן ,ובלבד שהגיש תביעת חוב
לפני מתן ההודעה או יחד עמה.
(ב)
הודיע נושה מובטח על כוונתו לממש את הנכס המשועבד לטובתו,כאמור
,)בסעיף קטן (א רשאי הנאמן ,בתוך
14
ימים ממועד קבלת ההודעה ,לפדות את
הנכס המשועבד כאמור בסעיף
246
.
הליכי מימוש
נכס משועבד
248
.
(א)
לא פדה הנאמן את הנכס המשועבד בתוך התקופה האמורה בסעיף
247
(ב ,)יחולו לעניין מימוש הנכס המשועבד הוראות אלה:
(1)
היה אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה המובטח לפי
סעיף
210
(ה( )בסעיף קטן זה – אומדן שווי הנכס המשועבד )גבוה באופן
מובהק מהחוב המובטח – ימומש הנכס בידי הנאמן;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
17
-
(2)
לא היה אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה באופן מובהק מהחוב
המובטח – ימומש הנכס בידי הנושה המובטח;
(3)
מצא בית המשפט כי אומדן שווי הנכס המשועבד שהגיש הנושה
אינו סביר או שהנושה המובטח לא הגיש אומדן כאמור ,רשאי בית
המשפט לקבוע בעצמו את האומדן ,ויחולו על המימוש הוראות פסקאות
(1
)או (2
)בהתאם לאומדן שקבע.
(ב)
על אף הוראות האמור ב
סעיף קטן (א ,)רשאי בית המשפט רשאי,
לבקשת נושה מובטח ,להורות כי מימוש הנכס המשועבד ייעשה בידי הנושה
המובטח אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין וכי אין בכך כדי לפגוע
בעניינם של שאר הנושים.
(ג)
במימוש נכס משועבד בידי הנאמן לפי סעיף קטן (א )יפעל הנאמן בהתאם
להנחיות הנושה המובטח, ו
אולם אם סבר הנאמן כי יש בהנחיות הנושה
המובטח כדי לפגוע בעניינם של שאר הנושים, רשאי הוא לבקש מבית המשפט
הנחיות לעניין דרך פעולתו .
(ד)
השר
מצא בית המשפט
רשאי לקבוע , אם מצא כי קיימות יש
נסיבות
,המצדיקות זאת הוראות לעניין אופן
רשאי הוא להורות
ש
מימוש נכס ה
ה
משועבד בידי הנושה המובטח
()לפי סעיף קטן (א2
)) או (ב
ייעשה
ו
תחת
ב
פיקוח הנאמן, ובתנאים שיקבע בית המשפט ובית המשפט על מימוש כאמור.
משכון לחיוב
המגיע לגוף מוסדי
249
.הוראות סעיפים
247
ו-
248
לא יחולו על משכון
לחיוב המגיע לגוף מוסדי
כאמור
בסעיף
17
(3
)לחוק המשכון ,ועל מימושו יחולו הוראות החוק האמור.
חלוקת התמורה
ממימוש נכס
משועבד
250
.
(א)
התמורה י מפ
דיון או ממימוש הנכס המשועבד תיזקף תחילה לחשבון
ההוצאות שהוצאו לשמירת ערכו ,להשבחתו ולמימושו ,ולאחר מכן תיזקף לכל
אחד מרכיבי החוב המובטח שלהלן ,בהתאם לחלקו היחסי בחוב המובטח :
(1)
קרן החוב והפרשי הצמדה וריבית שנוספו עד לפני מועד מתן הצו
לפתיחת הליכים;
(2)
הפרשי הצמדה וריבית שנוספו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים
עד י לפ
רעון החוב המובטח כאמור בסעיף
243
(ג.)
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
18
-
(ב)
הושלם מימוש נכס משועבד וטרם הוכרעה תביעת החוב של הנושה
המובטח ,רשאי הנאמן לעכב תחת ידו את התמורה שהתקבלה מהמימוש עד
להכרעה בתביעת החוב או לדרוש ערובה מהנושה המובטח כתנאי להעברת
התמורה לידיו.
סימן ב': נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות
נכס הכפוף
לשיור בעלות
251
.נכס הכפוף לשיור בעלות הוא נכס שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הנכס נמכר לחייב והועבר לחזקתו ,לפני מתן הצו לפתיחת הליכים;
(2)
הבעלות בנכס נותרה בידי המוכר ,לפי הסכם המכירה ,עד לתשלום
התמורה בעדו;
(3)
הוראות סעיף 2(ב )לחוק המשכון ,לא חלות על עסקת המכר.
הגבלה על העברת
חזקה כשעסקי
החייב מופעלים
252
.
(א)
ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד –
על הפעלת התאגיד לצורך לשם שיקומו הכלכלי ,או הורה הממונה, לעניין חייב
שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף
158
,לא יקבל בעלים של נכס הכפוף
לשיור בעלות את החזקה בנכס ,בשל אי-תשלום התמורה בעדו בידי החייב,
אלא באישור בית המשפט .
(ב)
בית המשפט יאשר העברת חזקה לבעלים של נכס הכפוף לשיור בעלות
בהתקיים אחד מאלה:
(1)
אין בנכס כדי להבטיח הגנה הולמת לבעליו ולא נקבעו דרכים
אחרות להבטחת הגנה כאמור;
(2)
אין ב
העברת החזקה כדי לפגוע באפשרות ל הנכס אינו
נדרש
שיקומו הכלכלי של החייב ,שהוא תאגיד, ולעניין חייב שהוא יחיד –
באפשרות לשמירת עסקו כעסק פעיל.
לשם
שיקומו הכלכלי של חייב
שהוא תאגיד או לשם
שמירת עסקו כעסק פעיל של חייב שהוא יחיד.
סימן ג': נושה בעל זכות עיכבון
זכות
עיכבון
253
.נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה ,בשל חוב עבר של
החייב ,יראו אותו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כמי שהנכס משועבד
לטובתו כערובה לחוב האמור ;על נושה כאמור יחולו הוראות חוק זה החלות
לגבי נושה מובטח ,ו
הכול בשינויים המפורטים בסימן זה.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
19
-
סמכות להורות על
מסירת נכס מעוכב
254
.
(א)
בית המשפט רשאי להורות לנושה המחזיק בנכס מנכסי קופת הנשייה
שיש לו לגביו זכות עיכבון ,להעביר את הנכס לנאמן ,ובלבד שמתקיימים שניים
כל אלה :
(1)
בית המשפט הורה ,לעניין חייב שהוא תאגיד ,על הפעלת
ו התאגיד
לצורך לשם שיקומו הכלכלי והנכס דרוש לצורך לשם השיקום כאמור,
או שהממונה הורה, לעניין חייב שהוא יחיד ,על הפעלת עסקו לפי סעיף
158
והנכס דרוש לצורך לשם שמירת עסקו של היחיד כעסק פעיל;
(2)
ניתנה לנושה הגנה הולמת.
(ב)
היה הנכס שיש לגביו זכות עיכבון מסמך הדרוש לנאמן לצורך לשם
הליכי חדלות הפירעון ,רשאי בית המשפט להורות על מסירתו לנאמן גם אם
לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (א ,)ויראו את החוב שלגביו חל העיכבון
עד
לגובה התמורה המקובלת בעד הכנת
ה מסמך או
כפי שיקבע בית
המשפט,גובה עלות ההכנה של המסמך כהוצאות הליכי חדלות הפירעון;
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מסמך שהוא נייר ערך כהגדרתו בחוק
החברות או שיק
שטר
כמשמעותו בפקודת השטרות4.
סימן ד': נושה בעל זכות קיזוז
קיזוז
255
.נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב ,כערכם
במועד מתן הצו לפתיחת הליכים ,ולהגיש תביעת חוב על היתרה ,בהתקיים
אחד מאלה :
(1)
חובות החייב והנושה כרוכים זה בזה;
(2)
נטילת חובות הדדיים ו
הסתמכות על זכות הקיזוז הן חלק ממהלך
עסקיו הרגיל של החייב או הנושה
, וחוב העבר אותו מבקש הנושה לקזז נוצר
במסגרת עסקיו ההדדיים של הנושה עם החייב;
(3)
החובות ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים ,התש"ם–
1980
5
,או לפי
סעיפים
312
או
315
לחוק הביטוח הלאומי.
הודעה על זכות
קיזוז
256
.נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות בתוך
30
ימים מהמועד שבו
נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים.
4 דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש2
', עמ12
.
5 ס '"ח התש"ם, עמ50
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
20
-
חלק ה :'מעמד הנושים וזכויותיהם
מעמד הנושים
257
.
(א)
בהפעלת סמכויותיהם ובמילוי תפקידיהם לפי חוק זה יתחשבו בית
המשפט ,הממונה והנאמן ,ככל האפשר ,בעמדת הנושים המובטחים ושאינם
מובטחים.
(ב)
עמדת הנושים שאינם נושים מובטחים תיקבע באסיפת נושים או
בוועדת הנושים ;היתה סתירה בין עמדת אסיפת הנושים לעמדת ועדת הנושים,
תכריע עמדת האסיפה.
(ג)
בית המשפט רשאי להחליט על סוגי עניינים שהנאמן לא יקבל בהם
החלטה אלא לאחר שנתן הזדמנות לוועדת הנושים להביע את עמדתה לגביהם.
זכות עיון
במסמכים
258
.
(א)
היה החייב תאגיד ,רשאי בית המשפט לאפשר לנושה לעיין במסמכי
התאגיד או במסמך אחר המצוי שנמצא בידי הנאמן ,אם מצא כי הדבר מוצדק
בנסיבות העניין,
ובכלל זה ו לאחר שהביא בחשבון
את הפגיעה בפרטיות
ם של
יחידים
של מי
הש
מוזכר
ים בדוח
במסמך מגילוי פרטים אישיים הנוגעים ל
ו הם,
ורשאי בית המשפט לקבוע תנאים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
(ב)
היה החייב יחיד ,רשאי הממונה לאפשר לנושה לעיין במסמך המצוי
שנמצא בידי הנאמן ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר שהביא
בחשבון את הפגיעה בפרטיות של מי ש מוזכר
במסמך;
לעניין זה הממונה
יתן
דעתו לפרטי מידע
שהיחיד ציין
כי הם מכילים מידע אישי רגיש
הכרוכה בכך ,
;
ורשאי הממונה לקבוע תנ
אים והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על פרוטוקולים של חקירה או בירור שניהל
הנאמן לפי סעיפים
50
,
152
,
281
או
291
ועל מידע שנמסר לנאמן מתאגיד בנקאי
או מרשות המסים לפי סעיפים ף סעי
49
ו-או
149
.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף152
(ג) או281(ה) לעניין
פרוטוקולים של חקירה או.בירור שניהל הנאמן
זכותו של נושה
לפנות לבית
המשפט
259
.נושה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו
בהליכי חדלות הפירעון.
כינוס אסיפת
נושים
260
.
(א)
הנאמן רשאי לכנס אסיפת נושים בכל עת כדי לשמוע את עמדת הנושים.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
21
-
(ב)
הנאמן יכנס אסיפת נושים ,לפי הוראת בית ה
משפט או הממונה או
לבקשת ועדת הנושים או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב-
25%
לפחות מערך
תביעות החוב ,כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים .
אסיפת נושים
ראשונה
261
.
(א)
בהליכי חדלות פירעון של תאגיד יכנס הנאמן אסיפה ראשונה של
הנושים בתוך
90
30
ימים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים או במועד אחר שיורה
בית המשפט ,אלא אם כן הורה החליט בית המשפט או הממונה, כי בנסיבות
העניין אין בכינוס אסיפה כאמור תועלת לניהול ההליכים.
(ב)
בהליכי חדלות פירעון של יחיד רשאי הנאמן לכנס אסיפה ראשונה של
הנושים אם סבר כי יש בכך תועלת לניהול ההליכים.
(ג)
הנאמן יכין ,עד שבעה ימים לפני מועד כינוס האסיפה הראשונה ,דוח
ראשוני לעניין מצבו הכלכלי של החייב ולעניין הפעולות שנקט הנאמן עד למועד
כינוס האסיפה ;הדוח יועמד לעיון הנושים בדרך שיקבע השר
הממונה.
(ד)
באסיפה הראשונה יחליטו הנושים על היקף מעורבותם בהליכי חדלות
הפירעון. ,ובכלל זה יחליטו בעניינים אלה:
(1)
האם למנות ועדת נושים;
(2)
לגבי חייב שהוא תאגיד – האם לבקש מבית המשפט להורות על
החלפת הנאמן שמינה.
סדרי פעולה של
אסיפת הנושים
262
.
(א)
זכות ההצבעה באסיפת הנושים תהיה לנושה שאינו נושה מובטח,
שהגיש תביעת חוב לפי הוראות חוק זה ,לפי ערך תביעת החוב שהגיש.
(ב)
היה חשש כי הסכום שצוין ב
תביעת חוב שהגיש נושה אינה תואמת
את
עולה על סכום החוב שבו הוא נושה בפועל, וכי
הסכום שצוין בה
נקבע
התביעה הוגשה מתוך כוונה להשפיע על זכות ההצבעה שלו ,רשאי הנאמן לבחון
את התביעה
ולקבוע
לשם קביעת
את התביעה לצורך קביעת זכות ההצבעה של
הנושה.
(ג)
החלטה באסיפת הנושים תתקבל בידי המצביעים באסיפה המחזיקים
יחד ברוב ערך תביעות החוב ;לעניין זה" ,מצביעים "
–
למעט מי שנמנעו
בהצבעה.
(ד)
נושה יעשה שימוש בזכות ההצבעה באסיפת נושים בתום לב ובדרך
מקובלת ויימנע מניצול לרעה של כוחו.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
22
-
(ה)
השר רשאי ,באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי
עבודתה של אסיפת הנושים, ובכלל זה הוראות לעניין זכות ההצבעה באסיפת
הנושים, ולעניין הצבעה באמצעות שלוח.
מינוי ועדת נושים
263
.
(א)
אסיפת הנושים רשאית למנות ,באישור בית המשפט
בית המשפט רשאי
למנות ועדת נושים או הממונה ,ועדת נושים שתייצג את עמדת הנושים שאינם
נושים מובטחים ותפעל לקידום עניינם בהליכי חדלות הפירעון
(בחלק זה–
)ועדת הנושים.
(ב)
החברים בוועדת הנושים יהיו נושים או מי מטעמם ומספרם לא יעלה על
חמישה ,אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת.
(ג)
בוועד
ת הנושים
ה יינתן ייצוג הולם לסוגי הנושים ;בית המשפט רשאי
לשנות את הרכב ועדת הנושים
הוועדה שעליו החליטה אסיפת הנושים אם מצא
כי אין בו ייצוג הולם לסוגי הנושים.
(ד)
ישיבה ראשונה של ועדת הנושים תתקיים בתוך
30
ימים מיום שמונתה
או במועד אחר שעליו תחליט אסיפת הנושים.
(ה)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי עבודתה של ועדת הנושים ;ועדת
הנושים תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בידי השר .
שמיעת עמדת
ועדת הנושים
264
.
(א)
ועדת הנושים רשאית להציג את עמדתה לפני הנאמן ,לפני בית המשפט
או לפני הממונה בכל עניין במסגרת הליכי חדלות הפירעון .
(ב)
מונתה ועדת נושים ,יקבל הנאמן החלטה בעניינים המנויים להלן רק
לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה בתוך פרק הזמן
שיורה בהתאם לנסיבות העניין ולצורכי הניהול התקין והיעיל של ההליכים :
(1)
תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם החייב;
(2)
העסקת אדם מטעם הנאמן לצורך לשם סיוע
שיסייע לנאמן
בביצוע תפקידו
בניהול הליכי חדלות הפירעון;
(3)
שעבוד נכס מנכסי קופת הנשייה;
(4)
נטילת אשראי חדש;
(5)
פשרה עם נושה או חייב של החייב בנוגע לגובה החוב ואופן
תשלומו שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
23
-
)*(
פירעון חוב לנושים מסוג מסוים;
(6)
כל עניין ש בית המשפט
עליו החליט, בית המשפט לפי סעיף
257
(ג),
כי על הנאמן לשמוע את עמדת ועדת הנושים לגביו;
(7)
כל עניין נוסף שקבע השר.
)(ג בית המשפט או אסיפת הנושים רשאים לפטור מראש את הנאמן
מחובתו לשמוע את עמדת
ה
של ועדת הנושים
קודם ל לפני קבלת שיקבל
החלטה
באחד או יותר מהעניינים המנויים בסעיף קטן.)(ב
(גד)
מונתה ועדת נושים ,יקבל בית המשפט החלטה לעניין שכרו של הנאמן
רק לאחר שנתן לוועדת הנושים הזדמנות להשמיע את עמדתה.
(דה)
בכל עניין שבו יש לתת הזדמנות לוועדת הנושים להשמיע את עמדתה
לפי סעיפים קטנים (גב )ו-(דג ,)תינתן הזדמנות גם לנושים המובטחים להשמיע
את עמדתם.
סמכות ועדת
הנושים לדרוש
מידע
265
.
(א)
בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא תאגיד רשאית ועדת הנושים
לדרוש מהנאמן כל מידע המצוי ש
בידיו ו
הדרוש לה לשם מילוי תפקידה.; סבר
הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים אינו נחוץ לה לשם מילוי תפקידה,
רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע ;בית
המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע ,ובכלל זה לאסור את
מסירת
ו
נושה מובטח רשאי לדרוש מהנאמן כל מידע המצוי בידיו ו
הנוגע לחוב
של החייב כלפי
ו.
)(ב סבר הנאמן כי מידע שדרשה ממנו ועדת הנושים או הנושה המובטח אינו
נחוץ לה לשם מילוי תפקידה,
או שהוא ,עלול לפגוע בתאגיד לפגוע
בפרטיותו
,של אדם או בהליכי חדלות הפירעון רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה
לפטור אותו ממסירת המידע ;בית המשפט רשאי
לתת פטור כאמור או
לקבוע
תנאים למסירת המידע ,או ובכלל זה לאסור את מסירתו.
(בג)
בהליכי חדלות פירעון לגבי חייב שהוא יחיד ,רשאי הממונה להורות
לנאמן למסור מידע לוועדת הנושים, או לנושה המובטח בכל הנוגע לחוב של
החייב כלפיו ,לפי בקשת
ה ,אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין ולאחר
שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך ,ורשאי הוא לקבוע תנאים
והגבלות לעניין העיון במידע והשימוש בו .
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
24
-
)(ד נושה מובטח רשאי לדרוש מהנאמן כל מידע ש
בידיו הנוגע לחוב של
החייב כלפי הנושה
, והוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו לעניין זה, בשינויים
.המחויבים
חלק ו :'הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי
מינוי הממונה על
הליכי חדלות
פירעון ושיקום
כלכלי
266
.
(א)
השר ימנה את הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
(ב)
הודעה על מינויו של הממונה תפורסם ברשומות.
הממונה – עובד
המדינה
267
.הממונה יהיה עובד המדינה ,ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה.
תפקידי הממונה
268
.תפקידו של הממונה לפעול לשמירת התקינות ,היעילות וההגינות של הליכי
חדלות הפירעון ולשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה ובכלל זה :
(1)
לפקח על התנהלות הנאמנים;
(2)
לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים לפי חלק ג;'
(3)
לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לצורכי לשם ניתוח ומחקר.
סמכויות הנאמן
נתונות לממונה
269
.כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לנאמן ,תהיה נתונה גם לממונה.
הממונה כצד
להליכים
270
.
(א)
הממונה יהיה צד לכל הליך המתנהל בבית המשפט במסגרת הליכי
חדלות הפירעון ,ורשאי ו
הוא רשאי לנקוט עמדה בכל הליך כאמור.
(ב)
בית המשפט לא יקיים דיון בהליך לפי חוק זה אלא לאחר שנוכח כי
הומצאה הזמנה לממונה הזמנה.
סמכות לבדוק את
נסיבות חדלות
הפירעון
271
.הממונה רשאי לבדוק את הנסיבות שהובילו את החייב לחדלות פירעון ובכלל
זה את התנהלותו של החייב ,ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם של מי שהיה נושא
משרה או בעל שליטה בו ,ולדווח על כך לבית המשפט.
הנחיות הממונה
272
.הממונה רשאי לתת לנאמנים הנחיות כלליות לעניין ביצוע תפקידיהם והפעלת
סמכויותיהם לפי חוק זה.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
25
-
סמכות לדרוש
מידע מנאמן
273
.הממונה רשאי לדרוש מנאמן למסור לו כל מידע הדרוש לו לשם ביצוע תפקידיו
ולהורות על אופן מסירת המידע כאמור.
חקירה בדבר
התנהלות נאמן
274
.
)(א (א)
היה לממונה חשש כי נאמן אינו ממלא כראוי את תפקידו ,יחקור
הממונה בדבר ,ידווח על כך לבית המשפט וימליץ לבית המשפט על הדרך
שאותה ש
ראוי לנקוט ,
; ובכלל זה על הפחתת שכרו של הנאמן.
)(ב חייב שהוא יחיד או נושה רשאים לפנות לממונה בבקשה כי יערוך
.חקירה לפי סעיף זה
(ב)
לשם חקירת התנהלות נאמן ,רשאי הממונה לבקש כי בית המשפט
יחקור את הנאמן.
פיקוח על
הרישומים
וה
דוחות
של
הנאמן
275
.הממונה יפקח על הרישומים שמנהלים הנאמנים והדוחות שהם מגישים,
ויבקרם.
פנייה לבית המשפט
למתן הוראות
276
.הממונה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע
למילוי לביצוע תפקידיו ולהפעלת סמכויותיו לפי חוק זה.
סיוע לממונה
בביצוע תפקידו
277
.
(א)
נאמן יסייע לממונה ככל הדרוש למילוי לביצוע תפקידיו וביצוע להפעלת
סמכויותיו .
(ב)
החייב יסייע לממונה וישתף עמו פעולה ככל הדרוש למילוי לביצוע
תפקידיו וביצוע להפעלת סמכויותיו.
עובדי הממונה
ונציגיו
278
.
(א)
הממונה רשאי לבצע את תפקידיו ולהפעיל את סמכויותיו בעצמו או
באמצעות עובדי המדינה הכפופים לו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א )רשאי הממונה לבצע תפקיד מתפקידיו או
להפעיל סמכות מסמכויותיו גם באמצעות מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה –
נציג הממונה )ולשלם את שכרו.
(גב)
על אף הוראות
האמור
סעיפים ב
סעי)ף קטן (א
ף קטנים ן קט (א) ו-(ב),
סמכויות הממונה לפי סעיפים
105
,
122
,
125
,
129
,
139
(א ,)
143
,
156
(ה ,)
169
, ו-
170
(ג) ו-
179
)(א יהיו נתונות
רק לעובד הממונה שהשר שה
ממונה
שהוא הסמיכו לכך , ושהוא עורך דין
בעל
ניסיון של חמש
שנות ניסיון כעורך דין
שנים.
;השר רשאי לקבוע את תנאי
הכשירות לצורך הסמכה כאמור.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
26
-
)(ג על אף האמור בסעיף קטן
,)(א הממונ
ה
רשאי
לבצע תפקיד מתפקידיו או
להפעיל סמכות מסמכויותיו ,), למעט סמכויות לפי סעיף קטן (ב
גם באמצעות
מי שאינו עובד המדינה (בסעיף זה – נציג הממונה )ולשלם את שכרו.
(ד)
נציג הממונה יפעל לפי הוראות הממונה ובפיקוחו ,אך אין בכך או
בתשלום שכרו לפי סעיף קטן זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין
המדינה.
(ה)
הממונה רשאי ,לפני מינויו של נציג הממונה או לאחר מכן ,לדרוש
שהנציג ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו ,ורשאי
הוא בכל עת לדרוש ןמ הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה ,כולה או
מקצתה
חלקה.
(ו)
דינם של נציגי הממונה כדין עובדי מדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
חוק שירות הציבור (מתנות ,)התש"ם–
1979
6;
(2)
חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה ,)התשכ"ט–
1969
7;
(4)
חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב ,]התשכ"ט–
1969
8;
(5)
חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים,)
התשי"ט–
1959
9;
(6)
פקודת הראיות [נוסח חדש ,]התשל"א–
1971
10
;
(7)
חוק שירות המדינה (משמעת ,)התשכ"ג–
1963
11
,בשינויים
המחויבים.
חלק ז :'סמכויות בית המשפט
6 ס '"ח התש"ם, עמ2.
7 ס '"ח התשכ"ט, עמ144
.
8 ס '"ח התשכ"ט, עמ103
.
9 ס '"ח התשי"ט, עמ190
.
10 דיני
מדינת ישראל, נוסח חדש18
', עמ421
.
11 ס '"ח התשכ"ג, עמ50
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
27
-
סמכות כללית
279
.
(א)
בית המשפט מוסמך ,בכפוף להוראות לפי חוק זה ,להחליט בכל שאלה
שבמשפט או שבעובדה ,המתעוררת בעניין הליכי חדלות פירעון שלפניו או אם
מצא כי הכרעה בה נדרשת לצורך שם ל ייעול ההליכים כאמור ,למעט החלטה
בשאלה הנוגעת להליכים פליליים או ימ
נהליים.
(ב)
בית המשפט הדן בחדלות פירעון לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו
מבית משפט אחר ,ולא יהיה ערעור על החלטותיו אלא בדרך הקבועה בחוק זה.
(ג)
ניתן צו לפתיחת הליכים ,רשאי בית המשפט להורות כי תועבר אליו כל
תובענה שהגיש החייב או שהוגשה נגדו ,התלויה ועומדת בבית משפט אחר
ושחלה לגביה הקפאת הליכים לפי פרק ה 'לחלק ב ,'ולגבי יחיד – לפי סעיף
121
.
(ד)
בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו לפי חוק זה,
לבטלו או לשנותו ,אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות
זאת.
(ה)
בית המשפט רשאי לקבל בכל עניין את הראיות בעל פה או בתצהיר;
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה.
איחוד הליכי
חדלות פירעון של
תאגיד ושל יחיד
280
.בית המשפט הדן בהליכי חדלות פירעון של תאגיד מוסמך לצרף להליכים אלה
הליכי חדלות פירעון של יחיד שהוא חבר התאגיד, או נושא משרה בו או ערב
לחובות התאגיד, המתנהלים בבית משפט אחר ,אם מצא כי הדבר יביא לייעול
ההליכים
, והוא מוסמך לעשות כן גם
; בית המשפט כאמור יהיה רשאי לדון
במאוחד בהליכי חדלות הפירעון של התאגיד, חבר התאגיד, נושה משרה בו, או
,ערב לחובות התאגיד אם הוגשה בקשה כאמור בעת פתיחת ההליכים לגבי
התאגיד.
חקירה בבית
המשפט
281
.
(א)
היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי ברשותו של אדם מידע בד
בר
נכסיו ,הוצאותיו ,חובותיו ,התחייבויותיו או נושיו של חייב שמתנהלים לגביו
הליכי חדלות פירעון או בדבר התנהלותו הכלכלית ,או כי אדם מחזיק בנכס או
במסמך של חייב כאמור או חב לו חוב ,רשאי הוא לצוות על אותו אדם להתייצב
לפניו לחקירה ,אם סבר כי החקירה דרושה לצורך שם ל הליכי חדלות הפירעון;
סמכויות החקירה לפי סעיף קטן זה יהיו נתונות לבית המשפט גם לגבי החייב.
(ב)
בית המשפט יזהיר את הנחקר לפני חקירתו ,בלשון המובנת לו ,כי עליו
להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים
בחוק אם לא יעשה כן ;הנחקר ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב
לעשות כן.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
28
-
(ג)
בית המשפט רשאי להציג לנחקר כל שאלה שתיראה לו ;על הנחקר
להשיב על כל שאלה ששאל בית המשפט.
(ד)
בית המשפט רשאי לבצע את החקירות באמצעות הנאמן ,באופן
ובתנאים שיורה.
(ה)
חקירה שבוצעה באמצעות הנאמן לפי סעיף קטן (ד ,)תתועד בפרוטוקול
שיימסר לנחקר ,ו
אולם רשאי הנאמן רשאי,, אם מצא כי הדבר דרוש לחקירה
לדחות את מסירת הפרוטוקול עד לסיום כל החקירות והבירורים הנוגעים
הנוגעות
להליכי חדלות הפירעון.
)(ו
על חקירה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף47
לפקודת הראיות [נוסח
חדש], התשל"א–
1971
12
; בוצעה חקירה בידי הנאמן לפי סעיף קטן
(ד) וביקש
הנחקר להימנע ממסירת ראיה לפי הוראות סעיף47
,(א) לפקודה האמורה
יכריע בית המשפט בבקשה,
ויחולו לעניין זה הוראות סעיף47(ב) לפקודה
.האמורה
)(ז
.נחקר זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין
צו זימון או מסירה282
.בית המשפט רשאי,
,מיוזמתו לבקשת הנאמן או
לבקשת
הממונה ,לתת צו –
(1)
המורה למי שזומן לבירור או לחקירה לפני הממונה או הנאמן –
להתייצב לפני הממונה ,הנאמן או בית המשפט;
(2)
המורה למי שנדרש למסור נכס ,מסמך או מידע לנאמן או לממונה –
למסרם לנאמן ,לממונה או לבית המשפט או להתייצב לפני מי מהם.
סמכות להורות על
תפיסה
283
.בית המשפט רשאי,, מיוזמתו, לבקשת הנאמן או לבקשת הממונה לתת צו
המורה לשוטר לתפוס נכס או מסמך של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות
פירעון ,הנמצא ברשות החייב או ברשות אדם אחר.
12
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
29
-
צו עיכוב יציאה
מהארץ
284
.
(א)
מ בלי לגרוע
מהאמור
מהוראות ב סעיפים142
ו-
161
()(ב4), בית המשפט
רשאי לצוות על עיכוב יציאתו ןמ הארץ של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות
פירעון ,ואם הוא תאגיד –
של חבר התאגיד או מי שהיה נושא משרה בו,
לתקופה שיקבע ,אם היה לבית המשפט יסוד סביר להניח כי אותו אדם עומד
לצאת ןמ הארץ וכי יציאתו עלולה לסכל את פירעון החובות של החייב או לפגוע
בצורה
פגיעה
ממשית
בחקירת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו
למצבו ; היה האדם תושב חוץ, לא
יינתן כנגדו צו עיכוב יציאה מן
יצווה בית
המשפט על עיכוב
יציאתו מ הארץ אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים
.שיירשמו .
(ב)
בית המשפט רשאי לצוות על עיכוב יציאתו ןמ הארץ של אדם
חייב
כאמור בסעיף קטן (א )במעמד צד אחד אם שוכנע כי דחיית הדיון עד לקיומו
במעמד הצדדים תסכל את מתן הצו ;ניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד
אחד ,יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-
14
ימים מיום מתן הצו.
(ג)
בית המשפט רשאי ,במקום לצוות על עיכוב יציאתו ןמ הארץ של אדם
)כאמור בסעיף קטן (א
הח
ייב ,להתנות את היציאה במתן ערובה להנחת דעתו.
סמכות מעצר
285
.בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של חייב שהוא יחיד שמתנהלים לגביו
הליכי חדלות פירעון,
ואם הוא תאגיד–
,בעל שליטה בו לתקופה שלא תעלה
על עשרה ימים ,ואם הוא תאגיד – על מעצרו של חבר התאגיד או מי שהיה נושא
משרה בו לתקופה שלא תעלה על עשרה ימים, אם מצא כי המעצר דרוש כדי
למנוע ממנו להשתמט מ
לפגוע ב
מ
הליכי חדלות הפירעון ,להשהותם או להכביד
עליהם בדרך אחרת ,או כדי למנוע הברחת נכס או מסמך של החייב ,הסתרתו
או השמדתו , ושוכנע כי
קיימים
יש
טעמים מיוחדים לכך וכי
אין כל אמצעי
חלופי שניתן לנקוט בו כדי למנוע את המעשים האמורים.
ביטול צו לפתיחת
הליכים בשל אי-
חדלות פירעון
286
.
(א)
מצא בית המשפט רשאי לבטל ,לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים ,אם
מצא
כי החייב אינו בחדלות פירעון וכי
או אם
אין
במתן ה צו
אין בצו כדי לסייע
כדי לסייע למנוע במניעת את
חדלות פירעונו. ,רשאי הוא לבטל את הצו.
(ב)
בית המשפט רשאי להשהות את ביטול הצו לפתיחת הליכים כדי לאפשר
הטלה מחדש של הגבלות או עיקולים שבוטלו עם מתן הצו ,לפי סעיפים
25
או
121
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
30
-
(ג)
ביטול צו לפתיחת הליכים אינו פוגע בתוקפם של מכירה ,העברה,
תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
(ד)
ביטל בית המשפט צו לפתיחת הליכים לגבי חייב שהוא תאגיד ,ישלח
הנאמן באופן מיידי העתק מההחלטה לרשם ,והרשם יעדכן את המרשם
בהתאם ;הודעה על ביטול הצו תפורסם לציבור באופן ובמועד שיקבע השר.
חלק ח :'אחריות נושא משרה ובעל תפקיד בתאגיד הנמצא
בחדלות פירעון
הגדרות –
'חלק ח
287
.בחלק זה – –
"דירקטור "
– חבר בדירקטוריון של חברה גדירקטור כהגדרתו בחוק החברות
או מי שממלא תפקיד דומה בשותפות;
"ניהול התאגיד ב
דרך של מרמה "
– ניהול התאגיד מתוך כוונה לרמות את נושיו.
אחריות דירקטור
שלא פעל לצמצום
היקף חדלות
הפירעון
288
.
(א)
ידע דירקטור או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא
נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה ,רשאי מצא בית המשפט, לבקשת
,הנאמן או הממונה
כי
דירקטור
ידע
או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא
בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה ,רשאי הוא, לבקשת
הנאמן או,הממונה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,להורות כי
ה
דירקטור יישא באחריות
כלפי התאגיד
לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל
מחדלו.
(ב)
לעניין סעיף זה ,חזקה כי דירקטור נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף
חדלות הפירעון של התאגיד ,אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של
התאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד האמצעים כמפורט להלן:
(1)
קבלת שירותים מקצועיים מגורמים המתמחים בשיקום
תאגידים
ופעולה בהתאם לייעוץ
שנתקבל מהם
שנתנו;
(2)
ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב;
(3)
פתיחה בהליכי חדלות פירעון.
(ג)
החליט תאגיד על פתיחה במשא ומתן מוגן לפי סעיף
338
,לא יישאו
הדירקטורים של התאגיד באחריות לנזקים כאמור בסעיף קטן (א .)
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
31
-
)(ג אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת הזהירות וחובת האמונים
של דירקטור.לפי כל דין
**
)(ד על אף הוראות סעיפים
259
ו-
260
לחוק החברות ,חברה אינה רשאית
לפטור
דירקטור
מאחריותו לפי סעיף זה או לקבוע הוראה בתקנון המאפשרת
לשפות
דירקטור
בשל הפרת חובתו לפי סעיף קטן
.)(א
)(ה לא
תקום לדירקטור
חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי הסתמך בתום לב
.הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון
הפרת חובה בידי
בעל תפקיד בתאגיד
289
.
(א)
מצא בית המשפט כי בעל תפקיד בתאגיד או מי שהיה בעל תפקיד
, בעבר
,או בהווה הפר חובה כלפי התאגיד אשר ש
מקימה עילה לחיובו בפיצוי ,תשלום
או השבת נכס לתאגיד ,רשאי הוא ,
,לבקשת הנאמן או הממונה
לאחר מתן צו
לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,
,)*( ולבקשת גורם כאמור בסעיף קטן
להורות
לאותו אדם לפצות ,לשלם או להשיב את כס נהנ לתאגיד.
(*)
בקשה
;לפי סעיף זה תוגש לבית המשפט על ידי הנאמן או הממונה
,ואולם
על
,)אף האמור בסעיף קטן (א
בקשה
כאמור
באותו
סעיף קטן
המוגשת
,נגד הנאמן
נגד מי שפעל מטעמו,
או
נגד כונס הנכסים, יכול
ה להיות מוגשת
שתוגש על
ידי
החייב
או,נושה של התאגיד.
(ב)
לעניין סעיף זה" ,בעל תפקיד ,"בתאגיד –
חבר התאגיד
יזם
התאגיד
כהגדרתו בחוק החברות ,נושא משרה בתאגיד ,הנאמן או מי שפעל מטעמו וכן
כונס נכסים.
ניהול ב
מרמה של
נושא משרה
290
.מצא בית המשפט כי מי שהיה נושא משרה בתאגיד ,היה שותף
ביודעין
לניהול
התאגיד
במרמה
בדרך של
מרמה של התאגיד בתקופה שקדמה למתן צו
לפתיחת הליכים לגבי התאגיד ,רשאי הוא,, לבקשת הנאמן או הממונה להורות
לגביו אחד או יותר מאלה:
(1)
לקבוע כי נושא המשרה יישא באחריות לחובות
לנזקים
שנגרמו
לה
תאגיד שנוצרו כתוצאה מניהול המרמה
התאגיד במרמה;
(2)
לפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שיורה ושלא
תעלה על חמש שנים.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
32
-
בירור בדבר ניהול
ב
מרמה של נושאי
משרה
291
.התעורר במהלך ניהול הליכי חדלות הפירעון חשד בדבר ניהול
התאגיד
במרמה
מרמה של התאגיד בידי נושאי המשרה בו בתקופה שקדמה למתן הצו לפתיחת
הליכים ,רשאי בית המשפט להורות לממונה או לנאמן לברר את הדבר ולהגיש
את ממצאיו לבית המשפט.
תחולה על מי
שמילא בפועל
תפקיד של
דירקטור
292
.הוראות חלק זה יחולו גם על מי שמילא בפועל תפקיד של דירקטור לרבות
בניגוד להוראות סעיף
106
לחוק החברות.
חלק ט :'הליכי חדלות פירעון בין- לאומיים
פרק א :'הגדרות ותחולה
הגדרות –
'חלק ט
293
.בחלק זה –
"בית המשפט "
–
כהגדרתו בסעיף 4
,ואם לא מתקיימים התנאים הקבועים
באותה הגדרה – בית המשפט המחוזי או בית משפט השלום ,בירושלים,
לפי העניין;
"בעל תפקיד זר "
– מי שהוסמך במסגרת הליך זר ,לנהל את הליכי השיקום או
הפירוק של החייב ,לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני ,וכן מי שהוסמך
במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי
חלק זה;
"הכרה ,"בהליך זר – הכרה בהליך הזר בידי בית המשפט לפי הוראות פרק ג;'
"הליך זר "
–
הליך שיפוטי או מינהלי המתנהל במדינה זרה ,לפי דין שעניינו
חדלות פירעון ,ושבמסגרתו מוסדרים,, לרבות באופן זמני יחסיו של
החייב עם נושיו ,במאוחד ,ונכסיו וענייניו של החייב נתונים לאחריותה
או לפיקוחה של רשות מוסמכת זרה ,למטרת שיקומו הכלכלי של החייב
או פירוקו ;
"הליך זר משני "
– הליך זר שאינו הליך זר עיקרי ,המתנהל במדינה זרה שבה
מקיים החייב פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים,
הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
33
-
"הליך זר עיקרי "
– הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז ענייניו של
החייב ;לעניין זה ,יראו את מקום הרישום של חייב שהוא תאגיד, או את
מקום מגוריו של חייב שהוא יחיד, כמקום שבו נמצא מרכז ענייניו ,אלא
אם כן הוכח אחרת;
"מדינה זרה "
–
לרבות שטח מחוץ לישראל שאינו מדינה ,המנוי בתוספת
השלישית;
""נושה זר–
;נושה ממדינה זרה
"רשות מוסמכת בישראל "
–
בית המשפט או הממונה ,ולעניין הליכי חדלות
פירעון לגבי יחיד בעל חובות בהיקף בסכום נמוך –
גם רשם ההוצאה
לפועל
חדלות פירעון;
"רשות מוסמכת זרה "
– רשות שיפוטית או כל רשות אחרת המוסמכת לפקח
על הליך זר או אחראית לניהולו.
תחולה –
'חלק ח
294
.הוראות חלק זה יחולו בכל אחד מאלה:
(1)
רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד זר מבקשים סיוע מהרשות
המוסמכת בישראל או מנאמן ,בקשר להליך זר;
(2)
הרשות המוסמכת בישראל או נאמן מבקשים סיוע מרשות מוסמכת זרה
או מבעל תפקיד זר ,בקשר להליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל;
(3)
הליכים זרים והליכי חדלות פירעון בישראל מתנהלים במקביל לגבי
אותו חייב או שמתנהלים לגביו במקביל כמה הליכים זרים;
(4)
לנושים או לבעלי עניין אחרים במדינה זרה או לבעל תפקיד זר יש עניין
לפתוח בהליכי חדלות פירעון
בישראל
או להשתתף בהליכים כאמור.
פרק ב :'גישה של בעל תפקיד זר ושל נושים זרים
לרשות המוסמכת בישראל
פניית בעל תפקיד
זר לרשות
המוסמכת בישראל
295
.
)(א בעל תפקיד זר רשאי לפנות ישירות לרשות המוסמכת בישראל.
מופיע בהמשך
309
)(ב
)(ב
.הנאמן רשאי לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
34
-
סמכות שיפוט
מוגבלת
296
.פנייה של בעל תפקיד זר לפי חלק זה לבית המשפט
לרשות מוסמכת בישראל
אין בה כשלעצמה כדי להקנות לבית המשפט
לרשות המוסמכת סמכות שיפוט
לגבי בעל התפקיד הזר או לגבי נכסיו או עסקיו של החייב ,אלא למטרה שלשמה
נעשתה הפנייה.
פתיחה בהליכי
חדלות פירעון בידי
בעל תפקיד זר
והשתתפותו
בהליכים
297
.
(א)
בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים
לגבי החייב שמתנהל לגביו ההליך הזר ,אם מתקיימים התנאים לפי חוק זה
להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים בידי נושה.
(ב)
בעל תפקיד זר רשאי להשתתף להיות צד בהליכי חדלות פירעון
המתנהלים לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר ,אם בית המשפט הכיר
בהליך הזר.
מעמדם של נושים
זרים בהליכי
חדלות פירעון
298
.
(א)
מעמדם של נושים ממדינה זרה (בחלק זה –
נושים זרים) וזכויותיהם
לעניין פתיחה בהליכי חדלות פירעון והשתתפות בהם ,זהים למעמדם
ולזכויותיהם של נושים מישראל.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א )כדי להשפיע על דירוג הנושה הזר בסדר
הפירעון ,ובלבד שחוב של נושה זר לא ידורג בדירוג נמוך מדירוג של חובות
כלליים ,אלא אם כן היה מדורג בדירוג זה אילו היה נושה מישראל.
יידוע נושים זרים
על החלטה של
רשות מוסמכת
בישראל
299
.
(א)
נקבעה לפי חוק זה חובה ליידע את הנושים על החלטה שקיבלה הרשות
המוסמכת בישראל במסגרת הליכי חדלות פירעון ,לרבות בדרך של פרסום
ההחלטה לציבור ,תימסר לכל נושה זר הודעה פרטנית על ההחלטה ,אלא אם
כן הורתה הרשות המוסמכת בישראל על דרך אחרת ליידוע הנושים הזרים,
המתאימה בנסיבות העניין.
(ב)
הודעה על מתן צו לפתיחת הליכים שיש לשלוח לנושים לפי סעיפים
26
,
106
או
117
תכלול לעניין נושה זר גם את אלה:
(1)
המועד להגשת תביעת חוב והמען שאליו יש להגישה;
(2)
הדרישה מנושה מובטח ,לפי חוק זה ,להגיש תביעת חוב לגבי חובו
המובטח.
פרק ג :'הכרה בהליך זר
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
35
-
הגשת בקשה
להכרה בהליך זר
300
.
(א)
בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר
(בחלק זה – בקשת הכרה.)
(ב)
לבקשת הכרה יצרף בעל התפקיד הזר מסמכים אלה:
(1)
תצהיר שלו שבו מפורטים כל ההליכים הזרים הידועים לו,
המתנהלים לגבי החייב;
(2)
אחד מאלה:
(א)
עותק של החלטת הרשות המוסמכת הזרה לפתוח בהליך
הזר ולמנות את המבקש לבעל תפקיד זר;
(ב)
מסמך מטעם הרשות המוסמכת הזרה המאשר את ניהולו
של ההליך הזר ואת מינויו של המבקש לבעל תפקיד זר;.
)(ג
ככל שאין בידי בעל התפקיד הזר
מסמכים כאמור
בפסק
ה
ת משנה (א) או (ב), ראיה אחרת המהווה מבחינת בית
המשפט הוכחה מספקת לניהולו של ההליך הזר ולמינויו של
.המבקש לבעל תפקיד זר
הכרה בהליך זר
301
.
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה בהליך זר ,יכיר בית המשפט בהליך
זר כהליך זר עיקרי או כהליך זר משני ,אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1)
ההליך הוא הליך זר עיקרי או הליך זר משני;
(2)
מגיש בקשת ההכרה הוא בעל תפקיד זר.
(גב)
שם ל החלטתו, רשאי בית המשפט להסתמך על המסמכים שהוגשו לו
לפי סעיף300
)(ב.
(בדג)
בית המשפט ייתן את החלטתו בבקשת ההכרה בהקדם .
תוצאות ההכרה
בהליך זר עיקרי
302
.
(א)
(1)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי יורה על סעדים אלה:
(א)
השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים
נגדו;
(ב)
השהיית כל העברה של זכות בנכס של החייב או שעבודו.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
36
-
(2)
השהיית הפעולות והקפאת ההליכים לפי פסקה (1
)יהיו בהיקף
ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן לגבי החייב צו לפתיחת הליכים.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות לפתוח בהליכי
חדלות פירעון לגבי החייב.
(ב)
נוסף על הוראות סעיף קטן (א ,)רשאי בית המשפט ,לאחר שהכיר בהליך
זר עיקרי ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,לתת כל סעד הנדרש לשם הגנה על הנושים
או שמירה על ערכם של נכסי החייב ,ובכלל זה –
(1)
להפעיל כל סמכות הנתונה לבית המשפט לפי חוק זה בהליכי
חדלות פירעון ;
(2)
למנות ל
הסמיך את בעל התפקיד הזר, או אדם אחר נאמן לניהול
לנ
הל את נכסי החייב בישראל ,ורשאי בית המשפט למנות את בעל
התפקיד הזר לנאמן
כולם או חלקם;
(3)
להורות על קיום חקירה ו
מסירת מידע בעניין נכסי החייב,
התנהלותו ,עסקיו ,התחייבויותיו וחובותיו ,בכפוף להגבלות הקבועות
בחוק זה;
(4)
לתת כל סעד אחר שניתן לתת לפי חוק זה בהליכי חדלות פירעון.
(ג)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,רשאי הוא ,לבקשת בעל התפקיד
הזר ,להסמיך את בעל התפקיד או אדם אחר לממש את נכסי החייב הנמצאים
בישראל,, כולם או חלקם ולפעול לחלוקתם ,ובלבד ששוכנע כי אין בכך כדי
לפגוע בנושים בישראל.
תוצאות ההכרה
בהליך זר משני
303
.הכיר בית המשפט בהליך זר משני ,רשאי הוא ,לבקשת בעל התפקיד הזר ,לתת
כל סעד כאמור בסעיף
302
(א )עד (ג) ,אם שוכנע כי הסעד נדרש לגבי נכס שראוי
לנהלו במסגרת ההליך הזר המשני או לגבי מידע הדרוש לאותו הליך ,וכי הסעד
נדרש לשם הגנה על הנושים או שמירה על ערכם של נכסי החייב.
סעדים זמניים
304
.
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשת הכרה ,רשאי בית המשפט ,לבקשת בעל
התפקיד הזר ,לפני החלטתו בבקשה ,לתת צו זמני המורה על סעד מהסעדים
המנויים בסעיף
302
(א )עד (ג) או על סעד זמני אחר שניתן לתתו לפי סעיפים
20
או
119
,לפי העניין (בחלק זה – סעד זמני.)
(ב)
על מתן סעד זמני לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים
20
(ב )ו-(ד )ו-
21
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
37
-
(ג)
בית המשפט רשאי לדחות בקשה למתן סעד זמני לפי סעיף זה ,אם יש
במתן הסעד כדי לפגוע בניהולו של הליך זר עיקרי.
הוראות לעניין סעד
זמני או סעד הניתן
לפי שיקול דעת בית
המשפט
305
.
(א)
בית המשפט לא יקבל החלטה לעניין מתן סעד זמני ,לעניין מתן סעד לפי
סעיפים
302
(ב )או
303
(בחלק זה – סעד שבשיקול דעת )או לעניין שינוי של סעד
כאמור ,אלא לאחר ששוכנע כי החלטתו מספקת הגנה ראויה לעניינם של כלל
הנושים ,החייב ובעלי עניין אחרים בהליך .
(ב)
בית המשפט רשאי להתנות בתנאים מתן סעד זמני או סעד שבשיקול
דעת אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג)
בעל תפקיד זר כל ו מי שרואה את עצמו נפגע ממתן סעד זמני או סעד
שבשיקול דעת רשאי
ם לפנות לבית המשפט בבקשה לשנותו או לבטלו.
השתתפות בעל
תפקיד זר בהליך
שהחייב צד לו
306
.הכיר בית המשפט בהליך זר לפי פרק זה ,רשאי בעל התפקיד הזר להיות צד
לכל הליך שהחייב צד לו ושיש בו כדי להשפיע על ההליך הזר ,למעט הליך
שהקפאת הליכים לא חלה עליו לפי חוק זה הליכים לפי סעיף31
.
עדכון על שינויים
307
.בעל תפקיד זר יודיע לבית המשפט ,בהקדם האפשרי ,על כל שינוי מהותי שחל
בהליך הזר ממועד הגשת בקשת ההכרה ,לרבות שינוי הנוגע למינויו ,וכן על
ניהולו של הליך זר נוסף הנוגע לחייב ,שנודע לו עליו.
פרק ד :'שיתוף פעולה עם רשות מוסמכת זרה ובעל תפקיד זר
שיתוף פעולה בין
הרשות המוסמכת
בישראל והנאמן
לבין רשות
מוסמכת זרה ובעל
תפקיד זר
308
.
(א)
הרשות המוסמכת בישראל תפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות
מוסמכת זרה ועם בעל תפקיד זר ,ישירות או באמצעות הנאמן ,בכל עניין
מהעניינים המפורטים בסעיף
294
.
(ב)
הנאמן יפעל בשיתוף פעולה מרבי עם רשות מוסמכת זרה ועם בעל
תפקיד זר בכל עניין מהעניינים המפורטים בסעיף
294
,במסגרת סמכויותיו לפי
חוק זה ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת בישראל.
קשר ישיר
309
.
(א)
הרשות המוסמכת בישראל רשאית לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה
ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי
חדלות פירעון.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
38
-
(ב)
הנאמן רשאי ,במסגרת סמכויותיו ובכפוף להוראות הרשות המוסמכת
בישראל ,לפנות ישירות לרשות מוסמכת זרה ולבעל תפקיד זר ובכלל זה לבקש
מהם ישירות מידע או סיוע בקשר להליכי חדלות פירעון.
דרכים לשיתוף
פעולה
310
.לשם קידום שיתוף הפעולה כאמור בסעיפים
308
ו-
309
,רשאית הרשות
המוסמכת בישראל ,בין השאר –
(1)
למנות אדם או גוף שיפעל לקידום שיתוף הפעולה בהתאם להוראותיה;
(2)
לקבוע דרכי התקשרות מתאימות עם רשות מוסמכת זרה או בעל תפקיד
זר;
(3)
לפעול לתיאום הניהול של נכסי החייב ועסקיו והפיקוח עליהם;
(4)
לפעול לתיאום בין הליכי חדלות הפירעון ו
הליכים זרים והליכי חדלות
פירעון בישראל
המתנהלים במקביל לגבי אותו חייב ,או בין כמה הליכים זרים
המתנהלים לגביו במקביל.
פרק ה :'הליכים מקבילים
הגבלת הליכי
חדלות פירעון עם
הכרה בהליך זר
עיקרי
311
.הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,יחולו הגבלות אלה לעניין הליכי חדלות
פירעון לגבי החייב שלגביו מתנהל ההליך הזר העיקרי :
(1)
לא ייפתחו הליכי חדלות פירעון לגבי החייב אלא אם כן יש לו נכסים
בישראל ;
(2)
הליכי חדלות הפירעון יוגבלו לנכסי החייב הנמצאים בישראל או
לנכסים אחרים של החייב כפי שיורה בית המשפט ,ככל שהדבר דרוש לצורך
שם ל שיתוף פעולה ותיאום כאמור בפרק ד.'
הכרה בהליך זר
עיקרי – חזקת
חדלות פירעון
בהליכי חדלות
פירעון
312
.הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי ,חזקה היא כי החייב נמצא בחדלות פירעון
לעניין התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 9
או
109
;
חזקת חדלות הפירעון כאמור ניתנת לסתירה.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
39
-
סעדים בהליכי
חדלות פירעון
ובהליך זר
המתנהלים
במקביל
313
.
(א)
הוגשה בקשת הכרה בהליך זר לאחר שנפתחו הליכי חדלות פירעון ,לא
יורה בית המשפט על מתן סעד לפי סעיפים
302
עד
304
אם יש בכך כדי לפגוע
בניהול הליכי חדלות הפירעון.
(ב)
נפתחו הליכי חדלות פירעון לאחר שהוגשה בקשת הכרה בהליך זר ,יבחן
בית המשפט את הסעדים שנתן לפי סעיפים
302
עד
304
ויתאימם או יבטלם
אם יש בהם כדי לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
סעדים בהליכים
זרים המתנהלים
במקביל
314
.התנהלו הליכים לפי חלק זה ,לגבי כמה הליכים זרים הנוגעים לאותו חייב,
יחולו הוראות אלה :
(1)
הכיר בית המשפט בהליך זר עיקרי –
(א)
יעיין מחדש בסעד זמני או בסעד שבשיקול דעת שנתן במסגרת
הכרה בהליך זר משני ,לפני ההכרה בהליך הזר העיקרי ,ורשאי הוא
לשנותו או לבטלו אם מצא כי הסעד פוגע בניהול ההליך הזר העיקרי;
(ב)
לא ייתן סעד זמני או סעד שבשיקול דעת במסגרת הכרה בהליך
זר משני ,לאחר ההכרה בהליך הזר העיקרי ,אם יש בו כדי לפגוע בניהול
ההליך הזר העיקרי;
(2)
הכיר בית המשפט בהליך זר משני ,ולאחר מכן הכיר בהליך זר משני
נוסף ,רשאי בית המשפט לתת כל סעד שבשיקול דעת הדרוש לצורך שם ל תיאום
בין ההליכים ,ורשאי בית המשפט לשנות או לבטל סעד שנתן ,לצורך שם ל
תיאום כאמור.
פירעון חובות
בהליכי חדלות
פירעון ובהליך זר
המתנהלים
במקביל
315
.
(א)
נושה שחלק מחובו נפרע במסגרת הליך זר ,לא יהיה זכאי לקבל תשלום
בשל אותו חוב במסגרת חלוקה בהליכי חדלות פירעון לגבי אותו חייב ,כל עוד
שיעור החוב שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה בסדר הפירעון קטן משיעור
החוב שנפרע לאותו נושה במסגרת ההליך הזר.
(ב)
אין בהוראות סעיף קטן (א )כדי לגרוע מזכויותיו של נושה מובטח בעל
זכויות פירעון מיוח
ד ות
או נושה בעל זכות קניינית.
פרק ו :'
הוראות
שונות
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
40
-
סייג תקנת הציבור
316
.על אף הוראות האמור ב
חלק זה, רשאית הרשות המוסמכת בישראל רשאית
להימנע מהפעלת סמכות לפי חלק זה ,ובכלל זה הכרה בהליך זר לפי סעיף
301
ומתן סעד לפי סעיפים
302
עד
304
,אם יש בהפעלת הסמכות כדי לפגוע בתקנת
הציבור או הוכח לבית המשפט כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
ההליך הזר התנהל במרמה;
(2)
האפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו בהליך
הזר לא היתה סבירה לדעת בית המשפט.
סיוע לפי דין אחר
317
.אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכות הרשות המוסמכת בישראל או הנאמן
לסייע לרשות מוסמכת זרה או לבעל תפקיד זר ,לפי כל דין.
חלק י :'הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים
פרק א :'הגדרות ותחולה
הגדרות –
'חלק י
318
.בחלק זה –
"הסדר חוב "
– הסדר בין חייב שהוא יחיד או תאגיד לבין בעלי העניין בהסדר
או סוג שלהם ,שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב;
"בעלי עניין ,"בהסדר חוב –
הנושים ,ולעניין חייב שהוא תאגיד –
גם חברי
התאגיד ,או סוג שלהם.
תחולה –
'חלק י
319
.הוראות חלק זה יחולו –
(1)
לעניין תאגיד – על הסדר חוב שנעשה באין צו לפתיחת הליכים;
(2)
לעניין יחיד –
על הסדר חוב ,בין שנעשה לפני באין מתן צו לפתיחת
הליכים ובין שנעשה לאחר מתן צו כאמור
יו.
פרק ב :'אישור הסדר חוב
כוחו של הסדר חוב
שאושר
320
.הסדר חוב יחייב את החייב וכל אחד מבעלי העניין בו ,גם אם לא הסכימו
להסדר כל בעלי העניין ,אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש וכן בידי בית
המשפט ,בהתאם להוראות פרק זה .
בקשה להבאת
הסדר חוב לאישור
בעלי העניין
321
.
(א)
המציע הסדר חוב והוא אחד המנויים להלן ,רשאי להגיש לבית המשפט
בקשה להבאת ההסדר לאישור בעלי העניין בו :
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
41
-
(1)
היה החייב יחיד – החייב;
(2)
היה החייב תאגיד –
התאגיד או חבר התאגיד ,וכן נושה –
אם
מתקיימים לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף
9
.
(ב)
מגיש הבקשה יפרט בה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה
את הסדר החוב המוצע, ואת התועלת שתצמח מאישורו, וכן –
בשינויים
,המחויבים
את הפרטים המנויים בסעיף82
)(ב
, בשינויים המחויבים ;השר,
,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בבקשה
ומסמכים שיש לצרף אליה הדרושים לבעלי העניין לצורך לשם קבלת החלטה
בדבר אישורו של הסדר החוב המוצע .
(ג)
מגיש הבקשה ישלח העתק ממנה לממונה.
הבאת הסדר חוב
לאישור בעלי
העניין
322
.
(א)
הוגשה לבית המשפט בקשה לפי סעיף
321
,יורה על הבאת הסדר החוב
לאישור הנושים .
(ב)
עלה סך נכסיו של חייב שהוא תאגיד על סך חובותיו והסדר החוב מציע
לכל נושה תמורה השווה למלוא סכום החוב שבו הוא נושה – תובא ההצעה גם
לאישור חברי התאגיד.
(ג)
על אף הוראות האמור ב
סעיפים קטנים (א )ו-(ב ,)מצא בית המשפט כי
יש ב עצם הבאת
הסדר החוב
לאישור הנושים
שלגביו מתבקש האישור משום
ניצול לרעה של ההליך
פגיעה בהליך לפי פרק זה ,לא יורה על הבאתו לאישור
בעלי העניין.
אסיפות סוג
323
.
(א)
אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין יהיה באסיפות שייערכו בנפרד לכל
סוג של נושים או חברי התאגיד (בפרק זה –
אסיפות סוג ,)בדרך שיורה בית
המשפט ;לעניין זה" ,סוג "
– כהגדרתו בסעיף
84
(א.)
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
42
-
(ב)
לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע בית המשפט
בזכותו של
כל נושה או חבר תאגיד
להצביע באסיפה ויקבע את
כוח ההצבעה
של
הצבעתו
כל נושה או חבר תאגיד באסיפות לפי סעיף זה יהיה לפי שיעור
החוב ש
הוא
בו הוא נושה
בו
או
לפי
שיעור זכויותיו בתאגיד ,לפי העניין ;בית
המשפט
יכריע בעניין זה, אך הוא
רשאי להורות כי ההליך
שבו
יוכרע
ייקבע
להכרעה בדבר כוח ההצבעה יתקיים לפני מנהל ההסדר שימנה לפי סעיף
326
;
להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה
בלבד.
(ג)
הוראות סעיף
84
(ג )עד (ה )יחולו על אסיפות סוג שכונסו לפי סעיף זה,
בשינויים המחויבים.
אישור הסדר חוב
בידי בעלי העניין
ובית המשפט
324
.
(א)
על אישור הסדר חוב בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט יחולו הוראות
סעיפים
85
עד
88
,בשינויים המחויבים ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב.)
(ב)
היה הסדר החוב עם חייב שהוא יחיד –
(1)
תיבחן התמורה המוצעת לנושה בהסדר החוב ,לעניין סעיפים
87
(2
()א )ו-
88
לעומת התמורה שאותו נושה היה מקבל אם היה ניתן לגבי
היחיד צו לשיקום כלכלי;
(2)
רשאי בית המשפט להתנות את אישור הסדר החוב בהכשרה
להתנהלות כלכלית נכונה שיעבור היחיד ,אם מצא כי הנסיבות שהובילו
לבקשה להסדר חוב מצביעות על כך ש
ההכשרה נחוצה
כאמור
תסייע
לצורך ל
שיקומו הכלכלי ;ה,הכשרה תבוצע בהתאם לכללים שיקבע השר
באישור ועדת החוקה;.
(3)2
-
נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה כאמור בסעיף217
ו
זכות
בנכס שחלה עלי
ה
ההגנה הקבועה בסעיף229
לא ייחשבו כהבטחת
תמורה לחייב או כהותרת נכס בידי החייב לעניין סעיף87
(2).
כוחו של הסדר
חוב שאושר
325
.
(א)
הסדר חוב שאושר לפי סימן זה מחייב את החייב ואת בעלי העניין.
(ב)
אין בהסדר חוב שאושר בידי בעלי העניין ובידי בית המשפט כשלעצמו
כדי לפטור את החייב מהחובות המנויים בסעיפים
89
(ב )ו-
175
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
43
-
מינוי מנהל הסדר
326
.
(א)
בית המשפט רשאי למנות מנהל הסדר לביצוע הפעולות כמפורט להלן,
כולן או חלקן :
(1)
הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות
הסוג;
(2)
הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב
שאושר ,לצורך לשם חלוקת התמורה לפי הוראות ההסדר;
(3)
פעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר ,כפי שיורה
בית המשפט.
(ב)
על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות סעיפים
33
ו-
37
או סעיפים
125
ו-
126
,בשינויים המחויבים.
(ג)
השר רשאי לקבוע,, באישור ועדת החוקה הוראות לעניין מנהל ההסדר,
ובכלל זה לעניין שכרו וסמכויותיו ולעניין ניהול ההליכים המתקיימים לפניו,
לרבות דרך הגשת הבקשות למנהל ההסדר ,הפרטים שייכללו בהן ואופן
ההכרעה בהן.
סמכות בית
המשפט לדון
במחלוקות
327
.בית המשפט שאישר הסדר חוב מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע
לפרשנות ההסדר או בנוגע ליישומו.
פרק ג :'אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב
הגדרות –
'פרק ג
328
.בפרק זה –
"הסדר חוב מהותי "
–
הסדר חוב בחברת איגרות חוב ,שעניינו שינוי מהותי
בתנאי הפירעון של סדרת איגרות חוב הכולל הפחתת חוב או דחיית
מועד הפירעון ,לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב ,כולן או חלקן,
בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב ;
"נאמן איגרות חוב "
– נאמן שמונה לפי פרק ה'1 לחוק ניירות ערך;
"חברת איגרות חוב", ו"סדרת איגרות חוב "
– כהגדרתן בחוק החברות.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
44
-
מינוי מומחה
לבחינת הסדר חוב
מהותי
329
.
(א)
מתקיים משא ומתן בין חברת איגרות חוב ובין בעלי איגרות חוב מסדרה
מסוימת לצורך לשם גיבוש הסדר חוב מהותי ,יפנה נאמן איגרות החוב של
אותם בעלי איגרות חוב ,ואם לא מונה נאמן איגרות חוב כאמור –
תפנה
החברה ,לבית המשפט ,
,במהלך המשא ומתן
בבקשה למינוי מומחה מטעם בית
המשפט לבחינת הסדר החוב (בפרק זה – המומחה .)
(ב)
נאמן איגרות החוב שהגיש את הבקשה למינוי המומחה וכן נאמני
איגרות חוב של בעלי איגרות חוב מסדרות אחרות רשאים להציע מועמדים
לתפקיד המומחה.
(ג)
הוגשה בקשה למינוי מומחה ,ימנה בית המשפט מומחה מטעמו ,אלא
אם כן סבר כי בנסיבות העניין מינוי המומחה אינו נדרש לשם הגנה על עניינם
של בעלי איגרות החוב.
(ד)
המומחה שימונה לפי סעיף זה יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית,
כמשמעותה לפי סעיף
240
(א1
)לחוק החברות או בעל כשירות מקצועית אחרת
הנדרשת לצורך ל
מילוי תפקידיו לפי פרק זה ,וכן בעל ניסיון מתאים ,ו
הכול כפי
שיקבע השר
, באישור ועדת החוקה.
(ה)
בית המשפט לא ימנה למומחה מי שעלול להימצא במצב של ניגוד
עניינים בין תפקידו כנאמן
כמומחה
לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של
קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה
ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן המומחה לבעל עניין או לבא כוח של
בעל
עניין בהליכי חדלות הפירעון.
(ו)
ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי חברת איגרות החוב ,יחדל המומחה
מכהונתו ;אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט להקנות
לנאמן את תפקידי המומחה וסמכויותיו לפי פרק זה ,בשינויים המחויבים ,או
למנות את המומחה לנאמן
אם מתקיימים בו התנאים לעניין זה לפי'סימן א
'לפרק ו' לחלק ב
, אם עמד בדרישות המנויות זה.
תפקידי המומחה
330
.תפקידי המומחה הם:
(1)
להגיש סיוע מקצועי בניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר החוב ,ובכלל זה
לתת ייעוץ מקצועי ,בעצמו או באמצעות בעלי מומחיות אחרים מטעמו ,לבעלי
איגרות החוב או לנציג שמינו מטעמם ,ולמסור להם מידע הדרוש להם לשם
ניהול המשא ומתן;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
45
-
(2)
להכין ,בהתאם להוראות בית המשפט ,חוות דעת לעניין כדאיות הסדר
החוב לבעלי איגרות החוב (בפרק זה – חוות דעת המומחה ;)חוות דעת המומחה
תומצא לבית המשפט ,לחברה ,לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב, זמן
סביר לפני כינוס האסיפות לפי סעיף
323
,במועד שיורה בית המשפט;
(3)
לבחון אם חלוקה שביצעה החברה בתקופה שקבע בית המשפט ושקדמה
למינוי המומחה ,היא חלוקה אסורה כהגדרתה בסעיף
303
לחוק החברות
(בסימן זה –
בחינת חלוקות העבר ;)ממצאי הבחינה כאמור יומצאו לבית
המשפט ,לחברה ,לנאמן איגרות החוב ולבעלי איגרות החוב לא יאוחר ממועד
המצאת חוות דעת המומחה.
חוות דעת המומחה331
.
(א)
חוות דעת המומחה תתייחס ,בין השאר ,לחלופות להסדר החוב המוצע
ולתמורה שהיו מקבלים בעלי איגרות החוב בכל אחת מהחלופות ,ובכלל זה
יבחן המומחה את החלופה של פירוק החברה ואת אפשרות מכירתה או מכירת
נכסיה לצד שלישי.
(ב)
אם בהתאם להסדר החוב המוצע ייוותרו, בהתאם להסדר החוב המוצע,
מניות בידי מי שהיו בעלי המניות של החברה ערב ההסדר ,תכלול חוות דעת
המומחה התייחסות גם לאלה:
(1)
ערכן של המניות שייוותרו כאמור ובפרט המניות שייוותרו בידי
בעל השליטה בחברה ,והתמורה שייתנו בעלי המניות בעדן;
(2)
האפשרות לפירעון איגרות החוב בדרך של הקצאת המניות
שייוותרו כאמור לבעלי איגרות החוב או בדרך של מכירתן לצדדים
שלישיים.
(ג)
כלל הסדר החוב המוצע הוראה ולפיה בעלי איגרות החוב או החברה
יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בחברה ,בעל עניין בה כהגדרתו בחוק
החברות או אדם אחר (בסעיף קטן זה –
פטור מאחריות ,)תכלול חוות דעת
המומחה התייחסות גם לאלה:
(1)
בחינה אם פעולות או עסקאות שביצע האדם שלגביו מוצע הפטור
מאחריות ,בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר החוב,
מקימות לבעלי איגרות החוב או לחברה עילות תביעה נגדו ,לרבות עילת
תביעה לפי סעיף
106
(ג )לחוק החברות;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
46
-
(2)
הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות בהתחשב בממצאי
הבחינה לפי פסקה (1
,)והשיקולים למתן הפטור כאמור.
(ד)
כלל הסדר החוב המוצע תמורה שונה לבעלי איגרות חוב מסדרות שונות,
תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר המוצע לכל אחת
מהסדרות ולהוגנות חלוקת התמורה בין בעלי איגרות החוב .
(ה)
היה הסדר החוב המהותי המוצע חלק מהסדר חוב בין החברה ובין
נושים אחרים ,תכלול חוות דעת המומחה התייחסות גם לכדאיות ההסדר
לאותם נושים.
(ו)
השר רשאי ,באישור ועדת החוקה, לקבוע עניינים נוספים שייכללו
בחוות דעת המומחה וכן לקבוע הוראות לעניין מתכונתה ולעניין דרכי
המצאתה והמצאת ממצאי בחינת חלוקות העבר.
כינוס אסיפות סוג
332
.בית המשפט לא יורה על כינוס אסיפות סוג של בעלי העניין בהסדר חוב מהותי
לפי סעיף
322
בטרם קיבל את חוות דעת המומחה ואת ממצאי בחינת חלוקות
העבר ;מועד כינוס האסיפות שיקבע בית המשפט יהיה זמן סביר לאחר המצאת
חוות הדעת וממצאי הבחינה לחברה ,לנאמן איגרות החוב ,לבעלי איגרות החוב
ולבית המשפט.
סמכות המומחה
לדרוש מידע
333
.
(א)
החברה ונאמן איגרות החוב ימסרו למומחה כל מידע שידרוש הנחוץ לו
לשם מילוי תפקידו.
(ב)
סברו החברה או נאמן איגרות החוב כי מידע שדרש מהם המומחה אינו
נחוץ לו לשם מילוי תפקידו ,רשאים הם לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור
אותם ממסירת המידע.
(ג)
בית המשפט רשאי לקבוע תנאים למסירת המידע לפי סעיף זה ,ובכלל
זה לאסור את מסירת המידע לבעלי איגרות החוב.
שכר והוצאות
334
.
(א)
בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה ,ורשאי הוא לאשר למומחה
לקבל שירותים מבעלי מומחיות אחרים לצורך לשם ביצוע תפקידיו ,בעלות
שיקבע.
(ב)
שכר המומחה והעלויות כאמור בסעיף קטן (א )ישולמו בידי החברה,
אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת ,מטעמים מיוחדים שיירשמו ;ואולם היה
הסדר החוב
המהותי
חלק מהסדר חוב בין החברה ובין נושים אחרים ,יקבע
בית המשפט מי יישא בשכר ובעלויות.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
47
-
שמירת הסמכויות
של נאמן איגרות
החוב
335
.אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של נאמן איגרות החוב לפי כל
דין.
הליך אישור בלעדי
336
.להסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב יהיה תוקף מחייב כאמור בסעיף
325
רק אם אושר לפי הוראות חלק זה.
פרק ד :'ניהול משא ומתן מוגן בידי תאגיד – הוראת שעה
הגדרות –
'פרק ד
337
.בפרק זה –
"דירקטוריון "
–
כמשמעותו בחוק החברות ,וכל גוף הממלא תפקיד מקביל
בשותפות;
"משא ומתן מוגן "
– משא ומתן לגיבוש הסדר חוב שבמהלכו חלות ההגנות לפי
פרק זה;
"תאגיד
ציבורי
מדווח "
– חברה ציבורית או חברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק
החברות או שותפות.מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות
החלטה על פתיחה
במשא ומתן מוגן
338
.
(א)
חייב שהוא תאגיד ציבורי
מדווח רשאי לפתוח במשא ומתן מוגן ,אם
הגורם המוסמך
הדירקטוריון של התאגיד
אישר כי מתקיימים שניים כל אלה:
(1)
אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע ,למעט חוב השנוי
במחלוקת בתום לב;
(2)
אין חשש
סביר
ממשי ש
התאגיד
לא
יוכל לפרוע
במועדם
את
החובות שמועד פירעונם חל בשנה הקרובה
בתקופה שלא תפחת
מב
תשעת החודשים הקרובים ,במועדם.
(ב)
התאגיד ימסור הודעה על פתיחה במשא ומתן מוגן וכן העתק מאישור
הגורם המוסמך
הדירקטוריון, לכל הנושים שהוא מעוניין בהגנה מפניהם
ולממונה ;השר רשאי לקבוע הוראות לעניין פרטי ההודעה כאמור ואופן
מסירתה.
(ג)
הודיע פתח התאגיד
במשא ומתן מוגן כאמור בסעיף קטן)(ב ,יפתח
יחל
באופן מיידי לנהל
ב משא ומתן עם הנושים שמסר להם הודעה
כאמור בסעיף
)קטן (ב.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
48
-
(גד)
השר רשאי לקבוע יקבע הוראות לעניין פרטי ההודעה נוסח אישור
הדירקטוריון
כאמור בסעיף קטן (אב) ואופן מסירתה.
(ד)
בסעיף זה" ,הגורם המוסמך "
–
(1)
בחברה ציבורית או בחברת איגרות חוב כהגדרתן בחוק החברות
ובשותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בפקודת השותפויות –
הדירקטוריון;
(2)
בתאגיד אחר – רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של
התאגיד.
הגנות התאגיד
הציבורי
המדווח
במסגרת משא
ומתן מוגן
339
.
(א)
ההגנות שיעמדו לתאגיד הציבורי
המדווח כלפי כל נושה שנמסרה לו
הודעה לפי סעיף
338
(ב )הן אלה:
(1)
הנושה לא יהיה רשאי להגיש לבית משפט בקשה להביא הסדר
חוב שהציע לאישור בעלי העניין ,לפי סעיף
321
;
(2)
הנושה לא יוכל להעמיד את חובו לפירעון מיידי;.
(3)
.הנושה לא יוכל להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים
(ב)
התקופה שבמהלכה יחולו ההגנות לפי סעיף קטן (א( )בפרק זה – תקופת
ההגנות )תהיה כמפורט בהודעת התאגיד לפי סעיף
338
(ב )בכפוף להוראות
אלה :
(1)
תקופת ההגנות תחל לגבי כל נושה במועד מסירת ההודעה לידיו;
(2)
תקופת ההגנות לא תעלה על שישה חודשים ממועד אישור הגורם
המוסמך
הדירקטוריון
לפי סעיף
338
(א;)
(3)
התקיימה
במועד פתיחת המשא ומתן מוגן או לאחריו
עילה
להעמדת חוב לפירעון מיידי – תסתיים תקופת ההגנות ,לגבי כל הנושים,
בתום
45
ימים מהיום שנמסרה לתאגיד הודעה על קיום העילה,
או
מיום
אישור הדירקטוריון לפי סעיף338
,)(א
,לפי המאוחר אך לא יאוחר מתום
התקופה שבפסקה (2
;)
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
49
-
(4)
לא שילם התאגיד חוב
שאינו שנוי במחלוקת בתום לב
במועדו,
תפקע תקופת ההגנות.
סעדים בשל פגיעה
מהותית בנושה
340
.בית המשפט רשאי ,לבקשת נושה ,להסיר את ההגנות הקבועות בסעיף
339
(א)
החלות כלפיו ,כולן או חלקן ,או להעניק לו סעד אחר כפי שיראה לנכון בנסיבות
העניין ,אם מצא כי תחולת ההגנות עלולה לפגוע בנושה פגיעה מהותית ;לעניין
זה יראו את ההגנות כעלולות לפגוע פגיעה מהותית בנושה ,בין השאר ,אם
:מתקיים אחד מאלה
אם קיים חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את
נושיו ,להעדיף מי מנושיו ,להבריח את נכסיו או לפגוע בשווי הנכס המשועבד
לטובת הנושה.
(1)
;יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו
(2)
יש חשש ממש
י כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה
;להבריח אותו מנושיו
(3)
;יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס המשועבד לטובת הנושה
(4)
יש חשש ממשי כי
התאגיד עושה שימוש לרעה בהגנות שניתנו לו
.לפי פרק זה
מינוי נציג הנושים
341
.
(א)
הודיע תאגיד תאגיד
מדווח
על פתיחה במשא ומתן מוגן ,ימנו הנושים
נציג מטעמם (בפרק זה – נציג הנושים )שינהל בשמם את המשא ומתן ויהיה
משקיף מטעמם בישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו.
(ב)
לא מונה נציג הנושים בתוך
21
ימים ממועד אישור הגורם המוסמך
כאמור
מסירת הודעת התאגיד לפי
ב
סעיף
338
(בא ,)ימנה הממונה את נציג
הנושים מתוך רשימה שגיבש לאחר התייעצות עם ראש רשות ניירות ערך,
הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והמפקח על הבנקים
ולאחר שהתייעץ התייעצות
עם הנושים; הנושים רשאי
ם בכל עת להחליף את
הנציג שמינה הממונה אם הגיע
וה להסכמה על זהותו של נציג אחר מטעמם.
(ג)
השר, רשאי ,
,באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע הוראות לעניין מינוי
נציג הנושים ,כשירותו ,שכרו וגיבוש הרשימה בידי הממונה.
מעמדו של נציג
הנושים
בדירקטוריון
342
.נציג הנושים רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו
ולקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל ,למעט
אך לא יהיה רשאי להיות
נוכח
נוכחות בישיבות וקבלת מידע
שעניינ
ןם
גיבוש עמדת התאגיד
לגבי ה
ה משא ומתן
המוגן ולקבל מידע הנוגע לכך
לגיבוש הסדר החוב.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
50
-
זכות לקבל מידע
343
.
(א)
התאגיד ימסור לנציג הנושים ,זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים
המפורטים להלן ,את כל המידע הנוגע לאותו עניין :
(1)
חלוקה לחברי התאגיד;
(2)
עסקה חריגה;
(3)
עסקה המנויה בסעיף
270
לחוק החברות.
(ב)
התאגיד ידווח מדי חודש לנציג הנושים על ההיקף הצפוי של הוצאות
הנהלה ו
הוצאות כלליות כמשמעותן בכללי החשבונאות המקובלים.
?לפצל את הסעיף
(ג)
התאגיד רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע תנאים לעניין נוכחות
נציג הנושים בישיבות הדירקטוריון וקבלת המידע לפי סעיף2
34
ולעניין
ל
מסירת מידע לפי סעיף זה או בבקשה לפטור אותו ממסירת מידע לנציג
הנושים או לנושים בשל סודיותו.
(ד)
בסעיף זה" ,חלוקה "ו"עסקה חריגה "
– כהגדרתן בחוק החברות.
דיווח לנושים
344
.
)(א סבר נציג הנושים כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד
או עלולה לפגוע בנושים ,ידווח על כך לנושים בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה
שעלולה להיגרם ודרכי הפעולה האפשריות של הנושים.
)(ב
נציג הנושים
אינו רשאי ל
לא י מסור לנושים מידע
אודות
על התאגיד
החורג מ ן.הנדרש לשם מילוי תפקידו לפי פרק זה
חזקה לעניין חובת
זהירות
345
.החלטת תאגיד לפתוח במשא ומתן מוגן יראו אותה ,לעניין חובת הזהירות של
נושאי המשרה בתאגיד ,כהחלטה שהיא לטובת התאגיד.
הוראת שעה
345
. הוראות פרק זה יעמדו בתוקפן ארבע שנים מיום תחילתו של חוק זה
, והן
ימשיכו לחול על משא ומתן מוגן שטרם
הסתיים במהלך התקופה האמורה, גם
לאחר
יה.
חלק י"א :עונשין וסמכויות אכיפה
פרק א :'עונשין
עונשין
346
.
(א)
חייב שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים ,ולעניין חייב כאמור שהוא תאגיד
–
חבר התאגיד או נושא משרה בו ,שעשה אחת מאלה ,דינו –
מאסר שלוש
שנים:
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
51
-
(1)
הסתיר נכס מנכסיו
של החייב
טרם מתן הצו לפתיחת הליכים,
במטרה שלא ייכלל בנכסי קופת הנשייה;
(2)
הסתיר נכס מנכסיו
של החייב
לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;
(3)
לא מסר מידע
,שנדרש למוסרו לפי הוראות חוק זה
או מסר מידע
כאמור שהוא
חלקי או כוזב לנאמן ,לממונה או לרשם ההוצאה לפועל,
במטרה לפגוע בהליכי חדלות הפירעון.
(ב)
יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים והתקשר בעסקה או ביצע פעולה
הכרוכות בקבלת אשראי ,שלא באישור הממונה או שלא בהתאם להוראותיו,
ולעניין יחיד שהוא חייב בעל חובות בהיקף בסכום נמוך – שלא באישור רשם
ההוצאה לפועל ,או שלא בשם שלפיו ניתן לו הצו או בלא שציין כי הוא חדל
פירעון ,בניגוד להוראות
לפי
סעיפים ,
123
, או
124
(ב)
או188
)(א ,דינו – מאסר
שנה.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א()
3
,)מי שאינו החייב, חבר התאגיד או
נושא משרה בו ו ש
נדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן ,לממונה או לרשם
ההוצאה לפועל
חדלות הפירעון לפי הוראות סעיפים
46
,
48
,
133
,
135
,
146
או
147
או להוראות הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיף
202
,ולא עשה כן ,או
מסר מידע
כאמור שהוא
חלקי או כוזב ,
והכול
במטרה לפגוע בהליכי חדלות
הפירעון ,דינו – מאסר שנה.
פרק ב :'סמכויות אכיפה
מינוי חוקרים
347
.
(א)
הממונה
השר
רשאי להסמיך למנות ,מבין עובדיו
עובדי משרדו ,חוקרים
שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה
, כולן או חלקן; הודעה על ההסמכה
תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממונה .
(ב)
לא ימונה
יוסמך
חוקר לפי סעיף קטן (א( )בפרק זה – חוקר ,)אלא אם
כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה ,לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת
פרטי העובד ,כי היא אינה מתנגדת למינויו
להסמכתו
מטעמים של
ביטחון הציבור ,לרבות בשל עברו הפלילי;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
52
-
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו
לפי פרק זה ,כפי שהורה השר ,בהסכמת השר לביטחון הפנים וכן הכשרה
מתאימה
בנושאים הנוגעים לחוק זה ול
ב
דיני חדלות פירעון, כפי שהורה
הממונה;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר ,בהתייעצות
עם השר לביטחון הפנים.
סמכויות אכיפה
348
.
(א)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק א ,'רשאי חוקר –
(1)
לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור ,או שעשויות להיות לו
ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור ;על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות
סעיפים 2
ו-3
לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)
13
,בשינויים
המחויבים;
(2)
לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה כאמור ;על תפיסה לפי פסקה זו
יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)
[נוסח חדש ,]התשכ"ט–
1969
14
(בסעיף זה –
פקודת מעצר וחיפוש,)
בשינויים המחויבים;
(3)
לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף
23
לפקודת מעצר וחיפוש
ולבצעו ;על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים
24
(א()
1
,)
26
עד
28
ו-
45
לפקודת מעצר וחיפוש ,בשינויים המחויבים.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א ,)הסמכויות המנויות באותו סעיף קטן לא
יהיו נתונות לחוקר לעניין עבירה של הסתרת נכס לפי סעיף
346
(א()
1
)או (2)
שנעברה באחת או יותר מאלה:
(1)
באמצעות ניהול עסק בידי אחר והסתרת זהותו של החייב;
(2)
באמצעות ביצוע עבירה נוספת;
(3)
אם הנכס המוסתר הוא רכוש אסור כמשמעותו בסעיף 3(א )לחוק
איסור הלבנת הון ,התש"ס–
2000
15 – בדרך של פעולה ברכוש ,כהגדרתה
באותו חוק ,שהוא רכוש אסור.
13
14
15 ס '"ח התש"ס, עמ293
.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
53
-
)(ג
אין
באמור
בהוראות ב סעיף )קטן (ב כדי לגרוע מהוראות
ה סעיף2
ל)פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות, להסמיך חוקר לחקור במקרה מסוים.
)(ד חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת
מילוי תפקידו ובהתקיים כל:אלה
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג
המזהה אותו ואת תפקידו
, ולובש מדי
חוקר בצבע ובצורה שהורה השר לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם
נחזים להיות מדי משטרה;
(2)
יש בידו תעודת חוקר החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו
.ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה
חלק י"ב :
הוראות
שונות
ערעור על החלטת
בית המשפט
349
.
(א)
פסק דין של בית משפט מחוזי
בערכאה ראשונה
שניתן לפי חוק זה ניתן
לערעור לפני בית המשפט העליון ,ופסק דין של בית משפט שלום שניתן לפי חוק
זה ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי ;לעניין זה יראו כפסק דין ,בין השאר,
אף
גם החלטות כמפורט להלן:
(1)
החלטה בבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיפים
18
או
116
;
(2)
החלטה בבקשה להפסקת כהונתו של הנאמן לפי סעיפים
55
או
140
;
(3)
החלטה שלא להביא הצעת תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב
לאישור הנושים וחברי התאגיד ,לפי סעיפים
83
(ג )או
322
(ג;)
(4)
החלטה לעניין אישור תכנית לשיקום כלכלי או הסדר חוב ,לפי
סעיפים
86
עד
88
או
324
;
(5)
החלטה לעניין הפסקת הפעלת התאגיד ועל פירוקו לפי סעיף
94
;
(6)
החלטה לעניין הפסקת הליכי הפירוק של תאגיד ועל הפעלת
התאגיד לשם שיקומו הכלכלי ,לפי סעיף
98
;
(7)
החלטה בבקשה לחיסול תאגיד לפי סעיף
99
;
(8)
החלטה בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים
108
,
183
ו-
או286
;
(9)
צו לשיקום כלכלי לפי סעיף
161
;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
54
-
(
10
)
החלטה לעניין שינוי צו לשיקום כלכלי לפי סעיף
170
;
(
11
)
החלטה לעניין ביטול הפטר לפי סעיף
176
;
)*(
החלטה
לעניין הקצבה לזכאי מזונות לפי סעיף179
;
)*(
החלטה לעניין העברת ניהול ההליכים מרשם חדלות פירעון לבית
משפט לפי סעיף207
;
)*(
החלטה לעניין הגנת בית מגורים לפי סעיף229
;
)*(
החלטה בדבר עיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף284
;
(
12
)
החלטה בדבר מעצר לפי סעיף
285
.
(ב)
ערעור כאמור בסעיף קטן (א()
12
)יידון בדן יחיד.
(ג)
החלטה אחרת של בית משפט מחוזי שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור
לפני בית המשפט העליון אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט
העליון שנשיא בית המשפט העליון קבע לכך ;החלטה אחרת של בית משפט
שלום שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי אם ניתנה רשות
לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי שנשיא בית המשפט המחוזי קבע לכך.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות
ששר המשפטים קבע בצו ,באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו כאמור,
יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
)(ה אין בהוראות סעיף קטן
)(ד
כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לערער על
החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.
ערעור על החלטת
הממונה
350
.
(א)
החלטה סופית של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית
משפט שלום ;לעניין זה יראו כהחלטה סופית ,בין השאר ,החלטות כמפורט
להלן:
(1)
החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים לפי סעיף
105
;
(2)
החלטה לעניין הסרת הגבלה לפי סעיפים
143
או
169
.
(ב)
החלטה אחרת של הממונה שניתנה לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית
משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית משפט השלום שנשיא
בית משפט השלום קבע לכך.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
55
-
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות
שר ש המשפטים
השר קבע ,בצו
, באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו
כאמור ,יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.; אין באמור בסעיף
קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמו באותו
סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.
)(ד אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין
לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה
הסופית.
ערעור על החלטת
רשם ההוצאה
לפועל חדלות
הפירעון
351
.
(א)
החלטה סופית של רשם ההוצאה לפועל
חדלות הפירעון
שניתנה לפי חוק
זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום ;לעניין זה יראו כהחלטה סופית ,בין
השאר ,החלטות כמפורט להלן:
(1)
החלטה שלא לזמן ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף
190
;
(2)
החלטה לעניין אישור הסדר תשלומים לפי סעיף
196
;
(3)
החלטה בעניינים שרואים אותם כפסק דין או כהחלטה סופית
לפי סעיפים
349
(א )ו-
או350
(א.)
(ב)
החלטה אחרת של רשם ההוצאה לפועל
חדלות הפירעון שניתנה לפי חוק
זה ניתנת לערעור לפני בית משפט שלום אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של
בית משפט השלום שנשיא בית משפט השלום קבע לכך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב ,)לא תינתן רשות ערעור על סוגי החלטות
שר ש המשפטים
השר קבע בצו
, באישור ועדת החוקה ;נקבע סוג החלטה בצו
כאמור ,יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.; אין באמור בסעיף
קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמו באותו
סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה הסופית.
)(ד אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין
לערער על החל
טה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על ההחלטה
הסופית.
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
56
-
עדכון סכומים
352
.
(א)
הסכומים הקבועים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה –
יום העדכון )בהתאם לשיעור שינוי ה
מדד
המחירים לצרכן
הידוע ביום העדכון
לעומת המדד הידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין יום העדכון הראשון
– לעומת המדד שהיה ידוע ביום
...
.
(ב)
השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים.
בית משפט השלום
המוסמך לדון
בהליכי חדלות
פירעון של יחידים
353
.
(א)
בית משפט השלום שידון בהליכי חדלות פירעון של יחידים בכל מחוז,
יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט.
(ב)
על אף הוראות האמור ב
סעיף קטן (א ,)השר ,בהתייעצות עם נשיא בית
המשפט העליון ,רשאי, בצו,
,באישור ועדת החוקה
להסמיך ,בצו ,לעניין מחוז
מסוים ,בית משפט שלום אחר מהאמור באותו סעיף קטן או
ובהתייעצות עם
,נשיא בית המשפט השלום בתי משפט שלום נוספים ,שידונו בהליכי חדלות
הפירעון של יחידים באותו מחוז.
החלת הוראות
החוק על חבר בני
אדם מסוים שאינו
תאגיד
354
.השר רשאי, בצו ,להחיל הוראות חוק זה ,כולן או חלקן ,בצו ,על חבר בני אדם
מסוים שאינו תאגיד כהגדרתו בסעיף 4 ושלא קבוע לגביו, בחיקוק, הסדר אחר
לאותו עניין ,ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור את ההתאמות והשינויים הדרושים
לצורך לשם ההחלה.
שינוי התוספות
355
.השר ,באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ,רשאי ,בצו ,לשנות את
התוספת הראשונה ו את
התוספת השנייה ,ובלבד שלא יוסיף לתוספת השנייה
אלא נכסים הדרושים לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו לצורכי מחייתם
הבסיסיים או שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה שתיגרם
בשלה לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
ביצוע ותקנות
356
.השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי,, באישור ועדת החוקה להתקין
תקנות לביצועו, לרבות,, באישור ועדת החוקה תקנות בעניינים אלה:
(1)
סדרי דין בהליכים לפי חוק זה ,ובכלל זה הוראות לעניין הגשת בקשות
לפי חוק זה ,מסמכים שיש לצרף אליהן ,מועדי הגשתן ,הגשת התנגדויות להן
וחובות פרסום;
(2)
חובות דיווח שיחולו על החייב, ו
הנאמן ,הממונה וכל בעל עניין אחר
בהליך חדלות הפירעון ,אופן עריכת הדוחות והפרטים שייכללו בהם;
הצ"ח חדלות פירעון-
'חלקים ד' וה–
סעיפים209
עד265
-
57
-
(3)
,באישור ועדת החוקה אגרות ותשלומים בעד הליכים לפי חוק זה.
מעבר למערכת
מקוונת
357
.השר,, באישור ועדת החוקה רשאי לקבוע,, באישור ועדת החוקה כי הליכים
פעולות הנעשות
לפי חוק זה ,כולם ן כול או חלקם
חלק
ן ,ובכלל זה דיווחים,
פרסומים ,הגשת בקשות ומסמכים ,מתן זכות עיון או הצבעות יבוצעו באופן
מקוון ,ורשאי הוא לקבוע הוראות לעניין אופן ביצועם
ביצוען של פעולות
מקוונות אלה.