חומר רקע

0 מ שרד המשפטים ה סניגוריה הציבורית ל שכת הסניגור הציבורי הארצי ה סניגוריה הציבורית דוח פעילות 1026 מגנים על האדם, השוויון והצדק מ וגש לשר ת המשפטים ב התאם לסעיף8 ,לחוק הסניגוריה הציבורית התשנ"ו- 5991 אוגוסט1027 1 דברי ברכה מאת שרת המשפטים דוח הסניגוריה הציבורית לשנת6152 סוקר בהרחבה את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בייצוג חשודים, נאשמים ואסירים. גם השנה ניתן להתרשם מפעילותה הענפה של הסניגוריה, הן בייצוג .לקוחותיה והן בכובעה המוסדי אל מול הרשויות אין ספק כי לסניגוריה הציבורית תפקיד חיוני בי .ותר בעשיית הצדק של מערכת המשפט הישראלית הסניגוריה הציבורית ממלאת היטב את ייעודו החברתי של משרד המשפטים, והסניגורים הציבוריים פועלים יומם ולילה להגשמת ייעוד זה. הייצוג המשפטי שניתן ללקוחות הסניגוריה הוא ייצוג איכותי העומד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים. בכך אנו מבטיחים כי במשפט הפלילי יישמר איזון בריא בין .התביעה להגנה, ומוודאים כי ההליך הפלילי יעמוד בדרישות של שוויון והוגנות לאורך השנים, הסניגוריה הציבורית הציגה תפיסה עקרונ ית חשובה לפיה המשפט הפלילי אינו "פתרון קסם" לכל בעיה חברתית. ואכן, כפי שציינתי במספר הזד מנויות, התחנה הפלילית אמורה להיות אחרונה ובהחלט לא ראשונה, ויש לנוע אליה רק על בסיס מחקר ולאחר שקילת מכלול ההשלכות והחלופות האפשריות. גישה זו אף עולה בקנה אחד עם המלצותיה של הוועדה לבחינת ,מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר שעיקריהן אומצו .לאחרונה בהחלטת ממשלה במורשת ישראל נקבע עקרון היסוד של "בריאת האדם בצלם אלוקים", ובסיסו עומדת החובה לנהוג בבריות בכבוד וביחס אנושי, אף כשמעשיהם מעוררים הסתייגות או סלידה. כפי שציין כבוד השופט אליקים רובינשטיין עם פרישתו מכס השיפוט, בפסק הדי :ן בנושא שטח מחייה ראוי לעצור ולאסיר "האסיר אינו יכול, כמובן, לממש בעת מאסרו את חרותו, אך אינו חדל כמובן להיות בן אנוש; והיחס ,האנושי אליו יועיל גם לחברה, במבט לעתיד ולמניעת שיבה לעבריינות ככל הניתן". פסק הדין שהסתמך רבות גם על דוחות הסניגוריה הציבורית, מצ ,יב בפני המערכות השונות אתגר לא פשוט והוא משתלב היטב עם המחשבה המחודשת על.מדיניות הענישה והכליאה בישראל זו העת לברך את עובדי הסניגוריה הציבורית ואת עורכי הדין הפועלים מטעמה, ולהוקיר תודה על ,עבודתם החשובה. ברכתי שלוחה גם לעומד בראשם, הסניגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר. אני .מאחלת לכולכם המשך עשייה פורייה איילת שקד שרת המשפטים 2 דברי ברכה מאת המנהל ת הכללי ת ההשלכות החמורות של נקיטת הליך פלילי מצד המדינה מחייבות את רשויות השלטון לנהוג ;באחריות וברגישות בבואן להפעיל את הסמכויות המסורות להן במסגרת ההליך, אך לא רק זאת לצד מנגנוני הבקרה הפנימיים עיגנה המדינה גם את צדו השני של המטבע: הסניגוריה הציבורית– גוף ממסדי חזק שפועל כל העת ליצירת איזון ראוי בהליך הפלילי. איזון זה מתבקש במדינה ,דמוקרטית, השואפת לקיים שוויון בפני החוק עבור כלל אזרחיה ולאפשר הליך פלילי הוגן .שתוצאותיו אינן תלויות במצבו הכלכלי של החשוד או הנאשם בשנה החולפת הוסיפה הסניגוריה הציבורית להעניק ייצוג משפטי מקצועי ואיכותי לזכאים לכך על פי חוק, בדגש על מי שידם אינה משגת ותוך התמקדות בקבוצות אוכלוסייה אשר לתוצאות ההליך הפלילי השלכות קשות עבורן– קטינים ואנשים עם מוגבלות. מיקוד הפעילות מאפשר לסניגוריה הציבורית להמשיך ולשפר את הייצוג האיכותי הניתן על ידה ול העניק ליווי משפטי כבר בשלבים מוקדמים של ההליך– .ובכך לצמצם מעצרים בלתי מחויבים ולמנוע פגיעה בחשודים בשלב החקירה ניתן להתרשם משביעות הרצון הגבוהה מצד ציבור הלקוחות של הסניגוריה הציבורית, כפי שהיא משתקפת מסקר הלקוחות שנערך השנה, בעיקר בכל הקשור בזמינות הגב והה מצד הסניגורים .ורמתם המקצועית ,פעילותה של הסניגוריה הציבורית מתאפיינת גם בהקפדה על מחקר מעמיק בכל מישורי פעילותה ומכאן גם תרומתה המשמעותית לפיתוח המשפט הפלילי בישראל ולעיצוב שיח זכויותיהם של חשודים, נאשמים ואסירים. השנה אף התבטא היבט זה בפסק דינו של בי ת המשפט העליון בעניין שטח המחייה הראוי לאסירים ועצורים (בג"ץ5896951 ), שהתבסס בין היתר על ביקורות ומחקרי .הסניגוריה הציבורית בעניין תנאי כליאה ומעצר ,בנוסף, הממשלה אימצה השנה את מסקנות דו"ח הוועדה בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר שהצביעו על הצורך בצמצום הכליאה, פיתוח חלופות למאסר ומתן משקל משמעותי לשיקום עבריינים. מסקנות אלה מבוססות גם הן על העמדות והנתונים שהציגו נציגי הסניגוריה הציבורית .בוועדה :ייחודיותה של הסניגוריה ותפקידה המרכזי במערכת המשפט הישראלית מייצרים כל העת אתגרים הממשק מול עורכי הדין החיצונ ,יים, הליווי המתמשך של הלקוחות ברגעי משבר משמעותיים הדיאלוג עם בתי המשפט והתיאום מול השחקנים הנוספים בהליך הפלילי. גדולתה של הסניגוריה טמונה ביכולתה להפוך את האתגרים להזדמנויות ולתעל את הממשקים כדי לקדם מהלכים חדשים ,ולחזק את השמירה על זכויותיהם של חשודים.נאשמים ואסירים תודתי והערכתי שלוחות לעובדי הסניגוריה הציבורית, לכלל הסניגורים המייצגים מטעמה, ולעומד בראשה, ד"ר יואב ספיר, שכהונתו הו א ,רכה השנה. אני מאחלת לסניגוריה הצלחה בשנה הקרובה .ובטוחה כי תמשיך להתקדם ולהשיג הישגים חדשים אמי פלמור המנהלת הכללית 3 פתח-דבר מאת הסניגור הציבורי הארצי "בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו ,הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או צריכה היא להיות "שיהא מיוצג ע"י מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר - חיים כהן " "על זכויות הנאשם הפרקליט כו16 , 19 ( 5991 .) סעיף8 "לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ ו- 5991 קובע כי בכל שנה יוגש דין- וחשבון על פעילות הסניגוריה הציבורית. חובה זו שקבע המחוקק היא מבחינתנו הזדמנות טובה להערכת מצב עדכנית ולדיווח מפורט לציבור הרחב על פעילותנו.הענפה ועל התכניות והאתגרים לעתיד ,מטבע הדברים, עיקר הדוח מוקדש לעבודת הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה. כידוע הסניגוריה הציבורית הוקמה על רקע של מציאות קשה בה רוב הנאשמים, העצורים והאסירים היו בלתי מיוצגים. לשמחתנו, תופעה זו של העדר ייצוג כמעט שאינה קיי מת עוד. כיום מעניקה הסניגוריה הציבורית ייצוג לאורכו של ההליך הפלילי, החל משלב המעצר ועד להליכים שלאחר הרשעה. פרקים מיוחדים מוקדשים לייצוג נאש מים בהליך הפלילי, לייצוג עצורים .ולייצוג אסירים כמו כן, אנו מקדישים פרקים נפרדים לתיאור עבודת הסניגוריה בייצוגם של קטינים ובייצוגם של אנשים עם מוגבלויות– שתי אוכלוסיות הראויות לתשומת לב מיוחדת, ואכן זוכות בה במסגרת .עבודתנו השוטפת כאלף סניגורים משתתפים במילוי השליחות ש ב ייצוג לקוחותיה של הסניגוריה הציבורית. סניגורים אלה, שחלקם הגדול עובדים מטעם הסניגוריה ממשרדיהם הפרט יים, הם זרועותיה של הסניגוריה הציבורית, ובלעדיהם לא היינו יכולים להגיע.להישגים הרבים המתוארים בדוח זה מתוך הכרה בחשיבות ם של קשר י העבודה בין הסניגורים הציבוריים החיצוניים לבין עובדיה הפנימיים של ,הסניגוריה הוחלט לשים דגש מיוחד במהלך השנה החולפת על הידוק הק שר עם הסניגורים החיצוניים ועל.שיפור השירות הניתן להם המהלכים שננקטו בהקשר זה, והיבטים נוספים של עבודה ,במיקור חוץ מתוארים בפרק העוסק בפעילותה של סניגוריה הציבורית באמצעות עורכי דין ח .יצוניים במהלך השנה החולפת אף ערכנו סקר בקרב לקוחות הסניגוריה הציבורית שנ ועד למדוד את שביעות רצונם מן השירות שקיבלו. ממצאי הסקר, המפורטים לראשונה בדוח, מלמדים על שבי.עות רצון גבוהה מאוד של הלקוחות אכן, על מנת שלא תהיינה שתי מערכות משפט נפרדות– אחת לעניים ואחת לעשירים– אין די בכך שכולם יהיו מיוצגים בידי סניגור, אלא נדרש כי איכ ות הייצוג שמעניקה הסניגוריה הציבורית תהיה גבוהה. סניגוריה איכותית היא ערובה למניעת הרשעות שווא, עיוותי דין ופגיעה בלתי מוצדקת .בזכויות. ואכן, הבטחת איכות הייצוג היא אחת מן המשימות המרכזיות של הסניגוריה הציבורית חלק מפרקי הדוח הנוכחי מפרטים את פעילות הסניגו ריה בהקשר זה, כגון פיקוח מקצועי על עבודת הסניגורים, הפצת הנחיות וידע, ארגון השתלמויות, יצירת פורומים מקצועיים והיעזרות במומחים. 4 פן נוסף בעבודת הסניגוריה הציבורית, הנסקר בדוח, קשור בפעילותה המוסדית של ה סניגוריה ,הציבורית בהגנה על עניינם של כלל החשודים .הנאשמים והאסירים ועל זכויות הפרט בהליך הפלילי בין יתר הפעילויו ת המוסדיות, אנו מתארים בדוח את מעורבות הסניגוריה בהליכי חקיקה ובפורומים ,שונים המעצבים מדיניות הגשת חוות דעת משפטיות כ"ידיד בית המשפט", השתתפות בביקורת רשמית על תנאי החזקתם של עצורים ואסירים וי צירת שיתופי פעו לה עם גורמי חינוך, שיקום ומניעה. פרקים נוספים בדוח עוסקים בנושאים מגוונים שאנו מייחסים להם חשיבות, כגון עבודת המחלקה ,למשפטים חוזרים והמאמצים למניעת הרשעות שווא ולתיקונן, התמודדות עם אלימות שוטרים ,הקשר שבין המשפט הפלילי למשפט המינהלי ופרויקטים שנועדו להתמודד עם בעיות העומק של ,לקוחות הסניגוריה הציבורית, אשר ההליך הפלילי בעניינם הוא לעתים רק הסימפטום של מצב אישי כלכלי וחברתי מורכב. בפרויקטים אלה, הכוללים את מערך הייעוץ השיקומי התומך של הס ,ניגוריה את בתי המשפט הקהילתיים ואת שיתופי הפעולה של הסניגוריה עם גופים אחרים שיכולים לסייע ללקוחות, יש כדי לקדם הן את האינטרסים של לקוחות הסניגוריה הציבורית והן את האינטרס .הציבורי במניעת חזרה לעבריינות השנה כולל הדוח פרק מיוחד הסוקר את ההתפתחויות המשמעותיות שחלו במערכת המשפט הפלילית בישראל בעשור האחרון , המסמנות ניצנים של מעבר ממדיניות של החמרה בענישה ועלייה מתמדת בשיעורי הכליאה אל עבר מדיניות רציונאלית יותר מבוססת- נתונים המבקשת .ליצור חלופות להעמדה לדין ולכליאה, ולתת משקל משמעותי יותר לשיקולים של שיקום התפתחויות אלו, ששיאן בהחלטת הממשלה לאמץ את המלצות ה וועדה המקצועית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעוברי חוק בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר, וכן בהחלטת בג"ץ מהעת האחרונה המחייבת את המדינה להקצות לכל עצור ואסיר שטח מחייה ראוי , טומנות בחובן פוטנציאל להתמודדות צודקת יותר ויעילה יותר עם תופעות של עבריינות ופש יעה. ,כבכל שנה שזורים בדוח גם הישגיה הרבים של הסניגוריה הציבורית, לרבות זיכויים נבחרים ומובא ים מגוון נתונים על היקפי העבודה .ועל היבטיה הארגוניים והתקציביים אני מבקש להודות לכל העובדות והעובדים בסניגוריה הציבורית ולכל צוות הסניגורים – פנימיים וחיצוניים כא חד– על ה עבודה ה מצוינת שאתם עושים. ההישגים המתוארים בדוח זה הם שלכם. תודה מיוחדת שלוחה ,להנהלת משרד המשפטים על התמיכה ועל הסיוע הרב שבלעדיהם אין, ובמיוחד לשרת המשפטים .ח"כ איילת שקד, ולמנהלת הכללית של משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור ד"ר יואב ספיר הסניגור הציבורי הארצי 5 תוכן עניינים 2. פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה ................................ ............................. 7 2.2 ייצוג נאשמים ................................ ................................ ................................ ............... 7 5.5.5 סקר שב יעות רצון לקוחות הסניגוריה הציבורית ................................ ................................ . 8 5.5.6 זיכויים בולטים בשנה החולפת ................................ ................................ ........................ 51 5.5.1 ייצוג נאשמים בדיונים מקדמיים (ימי הקראות) ................................ ................................ 51 1.2 ייצוג חשודים ועצורים ................................ ................................ ................................ .. 21 5.6.5 ריבוי המעצרים בישראל ................................ ................................ ................................ 59 5.6.6 עיכובים בהגשת תסקירי מעצר על ידי שירות המבחן ................................ ......................... 61 5.6.1 מעצרי לילה מיותרים ואי-שחרור חשודים בערובה בתחנות המשטרה ................................ .. 62 5.6.1 ייצוג חשודים ועצורים במהלך חקירתם במשטרה ................................ ............................. 62 2.1 ייצוג קטינים ................................ ................................ ................................ .............. 13 5.1.5 פיתוח הלכות משפטיות בתחום הנוער ................................ ................................ ............. 11 5.1.6 כליאת קטינים............................................................................................................... 19 5.1.1 מניעת עבריינות נוער – פרויקט חברתי ................................ ................................ ............. 15 1.4 ייצוג אסירים ................................ ................................ ................................ .............. 31 5.1.5 ייצוג אסירים בוועדות שחרורים ................................ ................................ ..................... 16 5.1.6 ייצוג עצורים ,נידונים ואסירים בעתירות אסירים ................................ ............................. 11 5.1.1 ייצוג אסירים בהליכי הפרדה ................................ ................................ .......................... 19 2.1 ייצוג בבית המשפט העליון ................................ ................................ ............................ 34 5.1.5 הטיפול בפניות וההחלטה על הגשת ערעור לבית המשפט העליון ................................ .......... 18 5.1.6 מינוי סניגורים בתיקי בית המשפט העליון ................................ ................................ ........ 19 5.1.1 הפיקוח בתיקי בית המשפט העליון ................................ ................................ .................. 11 5.1.1 תיקים בולטים בטיפול המחלקה בשנת 6152 ................................ ................................ .... 15 2.6 ייצוג במשפטים חוזרים ................................ ................................ ................................ 11 5.2.5 פעילות המחלקה למשפטים חוזרים בשנה החולפת ................................ ............................ 11 5.2.6 השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי ................................ ................................ ............ 11 5.2.1 מיזמים בתחום תיקון הרשעות שווא ................................ ................................ ............... 12 2.7 ייצוג לקוחות עם מוגבלויות שכליות ונפשיות ................................ ................................ ..... 17 5.9.5 תכנית להכשרת עורכי הדין המייצגים ................................ ................................ .............. 18 5.9.6 העדר מסגרות המוכוונות לטיפול בעוברי חוק עם לקויות שכליות ונפשיות ........................... 19 5.9.1 כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים................................ ........................... 21 5.9.1 החלטות חשובות בתיקי סניגוריה בתחום ייצוג חולי הנפש ................................ ................. 25 5.9.1 ייצוג מאושפזים בכפייה בצו בית משפט בפני ועדות פסיכיאטריות ................................ ...... 21 2.4 פיתוח הממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המינהלי ................................ ................ 61 5.8.5 קידום טענות מינהליות וחוקתיות במשפט הפלילי................................ ............................. 21 5.8.6 הגנה על נאשמים הטוענים למאוימות ................................ ................................ .............. 29 5.8.1 הליך הוגן בהפעלת מאסר חלף קנס ................................ ................................ ................. 29 2.1 טיפול בתלונות על אלימות שוטרים ................................ ................................ ................. 72 6 2.20 פרויקטים המתייחסים לבעיות העומק של לקוחות הסניגוריה ................................ .............. 73 5.51.5 מערך הייעוץ השיקומי התומך ................................ ................................ ........................ 91 5.51.6 יצירת אפיקים לייעוץ משפטי הוליסטי ................................ ................................ ............ 99 2.22 פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו ................................ ................. 74 1.11.1 עבודת הפיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית ................................ ................................ ... 98 5.55.6 פיתוח פורומים מקצועיים ................................ ................................ .............................. 99 5.55.1 פעילות פורום בקרת איכות הייצוג ................................ ................................ .................. 81 5.55.1 השתלמויות לצוות הסניגורים החיצוניים והפנימיים ................................ ......................... 81 5.55.1 הסתייעות הסניגוריה הציבורית במומחים ................................ ................................ ....... 85 1. פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית ................................ .............................. 41 1.2 מעורבות פעילה בדיוני חקיקה ומדיניות ................................ ................................ ........... 41 1.1 ידידת בית המשפט ................................ ................................ ................................ ...... 46 1.1 פעיל ות הסניגוריה לשיפור תנאי כליאה................................ ................................ ............ 44 1.3 קליניקות במוסדות אקדמיים העובדות בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית ....................... 41 1.1 קבוצת בוגרי הסניגוריה הציבורית ................................ ................................ ................... 11 1.6 קשרים עם גורמים בינלאומיים ................................ ................................ ...................... 11 1. היבטים ארגוניים ,ניהול ידע ומיחשוב ................................ ................................ ...... 11 1.2 דוברות ,תקשורת וקשר עם הציבור ................................ ................................ .................. 11 1.1 כתב העת "הסניגור" ................................ ................................ ................................ .... 17 1.1 ניהול הידע והמידע המקצועי בסניגוריה הציבורית ................................ ............................. 14 1.3 פיתוח ואפיון התוכנה החדשה בסניגוריה הציבורית ................................ .......................... 202 3. פעילות הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי דין חיצוניים ................................ .......... 201 4.1 עבודה במיקור חוץ ................................ ................................ ................................ ..... 201 3.1 מהלכים מערכתיים לחיזוק הסניגורים החיצוניים ולהידוק הקשר עמם ................................ 201 3.1 דרכי העסקה ותשלום ................................ ................................ ................................ . 203 3.3 הרכבת רשימת הסניגורים הציבוריים ................................ ................................ ............ 201 3.1 התחלופה ברשימת הסניגורים הציבוריים................................ ................................ ....... 206 3.6 מינוי סניגורים וחלוקת העבודה ביניהם ................................ ................................ ......... 207 1. היקפי הפעילות ועלותה ................................ ................................ ....................... 220 5.1 יציבות במספר ההליכים הכללי :ירידה בתיקים פליליים ועליה בהליכי חקירה ומעצר ............ 220 5.2 פילוח ההליכים לפי סוג הליך וסוג בית משפט ................................ ................................ . 222 5.3 פילוח הליכים לפי עילות מינוי................................ ................................ ...................... 221 5.4 חלוקת היקף העבודה בין המחוזות ................................ ................................ ................ 226 1.1 שכר טרחה ,הוצאות ועלות להליך ................................ ................................ .................. 226 1.6 חובת תשלום של זכאים לייצוג ................................ ................................ ..................... 224 פרק במיקוד :מערכת האכיפה הפלילית בישראל – האם ניתן לחוש ברוחות של שינוי? ........... 212 7 2. פעילות הסניגוריה הציבורית בייצוג לקוחותיה 2.2 ייצוג נאשמים בשנת6152 חלה ירידה .במספר ההליכים החדשים מסוג 'תיק פלילי' בהם טיפלה הסניגוריה הציבורית המדובר בירידה של כ- 5.1% ,לעומת השנה שקדמה לה ובמספר הנמוך ביותר של תיקים פליליים שנפתחו בסניגוריה הציבורית בחמש השנים האחרונות. תרשים א. היקפי ייצוג בהליכים מסוג תיק פלילי, במבט רב שנתי בשנים האחרונות הושם דגש בסניגוריה על הגברת הייצוג על ידי הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית. מאז הקמתה, תפיסת ההפעלה בסניגוריה הציבורית היתה כי הצוות הפנימי משתתף ב משימות הייצוג ביחד עם הצוות החיצוני, כאשר הייצוג הניתן בידי הצוות הפנימי משמש כמודל וכאמת מידה לייצוג איכותי לכלל הסניגורים. לייצוג על ידי הצוות הפנימי יתרונות רבים נוספים. ראשית, הוא מאפשר לצוות הפנימי, העסוק במשימות של פיקוח ושמירה על איכות הייצוג הניתן על ידי הסניגורים החיצוניים, לשמור על כשירות מקצועית ועל קשר יומיומי עם עבודת הייצוג, לרבות היכרות אישית עם בתי המשפט, גורמי התביעה והמשטרה ו ית ר השחקנים בהליך. בעינינו מפקח טוב חייב להיות בקיא בעבודה עליה הוא מפקח בעצמו ולא להתנתק ממנה. שנית, ייצוג על ידי הצוות הפנימי מאפשר השקעת זמן ומשאבים ראויים בתיקים ובערעורים .המעלים סוגיות עקרוניות, מקום בו תקנות שכר הטרחה לא יכולות להביא לתגמול הולם של סניגור חיצוני שלישית, הייצוג הפנימי מאפשר קליטתם והכשרתם של סניגורים צעירים מוכשרים השואפים לעסוק .בליטיגציה פלילית ורביעית, ייצוג פנימי חוסך ב.הוצאות הסניגוריה הציבורית עם התרבות משימות הפיקוח של הצוות הפנימי ולאור עומס העבודה הרב, נוצר קושי להתמיד בשמירה על שיעורי ייצוג גבוהים בקרב הצוות הפנימי. בעקבות דיונים בפורום הצוות הבכיר, הוחלט כי כל מחוז יקדם תכנית מובנית הכ ,וללת מכסות לייצוג של הצוות הפנימי המותאמות לעורכי הדין הספציפיים, ניסיונם 8 התפקיד אות ו הם ממלאים, תחומי התמחות ם ועומס העבודה המוטל עליהם. כמו כן, מונה בכל מחוז אחראי ליטיגציה שיהיה ממונה על הנושא. כפי שניתן לראות מתרשים.ב .שלהלן, התכנית אכן נשאה פרי חרף הירידה הקלה במספר התיקים הפליליים שטופלו על ידי הצוות הפנימי בשנת6152 , במבט רב שנתי עדיין ניתן לראות כי בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפי הייצוג על ידי הצוות הפנימי: מ- 470 הליכים מסוג 'תיק פלילי' בשנת1021 ל- 2,141 הליכים מסוג 'תיק פלילי' (המהוו ים כ- 3% מכלל ההליכים מסוג 'תיק פלילי') בשנת1026 . מגמת העלייה בהיקפי הייצוג על ידי הצוות הפנימי ניכרת גם בהליכים מכל הסוגים: מ- 5,992 הליכים בשנת6156 ל- 6,816 הליכים (המהווים כ- 6.1% מכלל ההליכים) בשנת6152 . תרשים.ב היקפי ייצוג על ידי הצוות הפנימי בהליכים מסוג תיק פלילי, במבט רב שנתי 2.2.2 סקר שביעות רצון לקוחות הסניגוריה הציבורית ,כיחידה המעניקה ייצוג משפטי לעשרות אלפי לקוחות מדי שנה התעורר בסניגוריה הציבורית צורך בקבלת מידע מהימן אודות שביעות הרצון של מקבלי השירות, הן .ברמה הארצית והן בפילוח לפי מחוזות העובדה ש חלק הארי של הייצוג על ידי הסניגוריה נעשה באמצעות עורכי דין הפועלים מ משרדי ה ה ם פרטיים מדגישה את הצורך לפתח כלים מגוונים למעקב ולפיקוח על איכות הייצוג. זאת, הן כדי לקבל תמונת מצב באשר לנקודות החוזק והחולשה במתן השיר ות והן כדי לאתר בעיות ולהפיק את הלקחים הנדרשים לשם שיפור .השירות על רקע זה, הוחלט לבצע סקר ארצי במטרה לבדוק את שביעות רצון לקוחות הסניגוריה הציבורית . בהליך מכרזי הוחלט כי החברה שתבצע את הסקר היא""דיאלוג , בראשות פרופ' קמיל פוקס .הסקר נערך בקרב כ- 211 ,לקוחות אשר יוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית בתיקים פליליים שהתנהלו בבית משפט השלום בדגימה לפי מחוזות וסוג מינוי. שיעורי ההיענות לסקר דווחו כ גבוהים יחסית, הלקוחות ככלל הפגינו צורך .לשתף ולספר והגיבו בחיוב להתעניינות בדעתם ,על פי ממצאי הסקר שביעות הרצון של ל קוחות הסניגוריה הציבורית, הן ברמה הכללית והן ב אשר ל מדדים הספציפיים, הי א גבוהה, וזאת אף בהשוואה לגופים דומים בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי. התרשים שיובא 870 973 1,140 1,311 1,283 0 200 400 600 800 1,000 1,200 1,400 6156 6151 6151 6151 6152 9 להלן מציג את שביעות הרצון הכללית של הלקוחות מאופן ייצוגם. הלקוחות נשאלו, "בסולם5 עד51 , באיזה מידה אתה מר וצה או לא מרוצה מהאופן שבו הסניגור ייצג אותם, כאשר5 מציין שאינך מרוצה כלל ו- 51 מציין ש אתה מרוצה מא ו."ד תרשים.ג שביעות רצון כללית מהאופן שבו הסניגור ייצג (ציון ממוצע4.3 ) עוד יצוין, כי מבין סוגי המינוי השונים, נמצא כי לקוחות שיוצגו על ידי סניגור ציבורי מהצוות הפנימי היו המרוצים ביותר (צ יון ממוצע9.6 מתוך51 ). שביעות רצון נמוכה יותר הובעה על ידי אלה שיוצגו ב מסגרת י ימ הקראות (ציון ממוצע8.1 מתוך51 ). עורכי הסקר גילו קורלציה גבוהה בין שביעות הרצון מ .תוצאת המשפט לבין שביעות הרצון הכללית מהסניגור בהקשר זה הל קוחות נשאלו "בסולם5 עד51 , באיזה מידה אתה מרוצה מתוצאות המשפט, כאשר5 מציין שאינך מרוצה כלל ו- 51 מציין שאתה מרוצה במידה רבה מא ו."ד ייתכן שאם הסקר היה מבוצע לפני שהתבררו .תוצאות המשפט, חלק מהממצאים היו משתנים תרשים.ד שביעות רצון מתוצאות המשפט( ציון ממוצע7.4 ) 10 הסקר אף בחן את שביעות הרצון מהסניגורים על פי מדדים שונים. כפי שעולה מתרשים.ה ,שלהלן ה מדדים המובילים הם יחס מכבד ו.בקיאות בפרטי המקרה באופן יחסי ,ייתכן כי יש מקום לשיפור במדדים של זמינות הסניגור ו הסברת ה תהליכים המשפטיים . מדדים אלה ,על אף שגם בהם שביעות הרצון היא עדיין גבוהה ,יחסית קשורים ככל הנראה גם להנגשת ההליך המשפטי ול תיאום ה.ציפיות עם הלקוח תרשים.ה סקר שביעות רצון לקוחות הסניגוריה הציבורית– הערכת הסניגור על פי מדדים שונים 2.2.1 זיכויים בולטים בשנ ה החולפת במסגרת עבודתם השוטפת, עורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית נוחלים הצלחות משפטיות ,רבות ו מסוגים שונים ( ,כך למשל חזרת המאשימה מכתב האישום, קבלת טענה מקדמית וביטול כתב האישום, תיקון משמעותי של סעיפי האישום, עיכוב הליכים, אי-הרשעה, גזר דין מקל )ועוד . ואולם, נדמה כי אחד הביטויים המרשימים ל עבודת הסניגור הוא זיכויו של הנאשם לאח ר ניהול הוכחות . תוצאת הזיכוי היא 67% 65% 65% 66% 77% 62% 18% 21% 17% 17% 14% 20% 7% 5% 8% 8% 3% 7% 6% 6% 6% 6% 4% 5% 3% 2% 4% 3% 1% 6% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% מקצועיות הסניגור בקיאות בפרטי המקרה הסברת התהליכים המשפטיים התחשבות בצרכים ורצונות יחס מכבד זמינות הסניגור לא יודע בכלל לא במידה מועטה במידה רבה במידה רבה מאוד 11 חריגה יחסית בנוף המשפט הפלילי, וככלל יש בה כדי להעיד על עבודה משפטית מאומצת ועל מיצוי טענות .ההגנה בניהול ההוכחות אין ספק כי שחרורו של הנאשם מנטל האש מה לע (ו)תים גם ממעצר ממושך וא שרור חזקת החפות שלו על ידי בית המשפט הם אירוע משמעותי הן מבחינת הנאשם והן מבחינת הסניגור. במהלך השנה זוכו בערכאות הדיוניות מאות נאשמים שיוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית. מצאנו לנכון לסקור בקצרה מספר זיכויים מעניינים שהתקבלו בשנה חו ה לפת : - )תפ"ח (מחוזי נצרת18111-12-52 מדינת ישראל נ' אילתי (החלטת זיכוי מיום68.1.6159 ונימוקי זיכוי מיום69.1.6159 ; ייצוג על ידי עוה"ד רימונה שלג וסוהאד אג'א ) – זיכוי פה אחד של נאשם מ רצח מו א. בית המשפט קבע כי לא ניתן לתת כל אמון בעדת התביעה המרכזית אשר הפלילה את הנאשם במעשה .שיוחס לו, לאור סתירות ותמיהות קשות שעלו מעדותה עוד נקבע כי בהתאם להיגיון הלוגי וההסתברותי שהנחה את התביעה בתיק זה, ניתן היה להגיע בנקל, ובאותה מידה של ודאות, למסקנה ההפוכה כי עדת .התביעה היא הרוצחת בית המ ,שפט אף ביקר בחריפות את מחדלי הרשות החוקרת בתיק ובפרט של "המעבדה לזיהוי פלילי, שלדבריו "היו רבים מנשוא. עד לזיכויו, הנאשם שהה במעצר כ- 55 חודשים. - )ת"פ (שלום קרית שמונה52619-19-51 מדינת ישראל נ' שור (ניתן ביום2.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד )אמיר סוויטאת– הנא שם זוכה מעבירה של חבלה חמורה בשל קביעת בית המשפט כי עומדת לו הגנה עצמית. בית המשפט נתן אמון בגרסתו של הנאשם לפיה אוים על ידי המתלונן באמצ עות סכין, וזאת בניגוד לגרסת.המתלונן שאותה מצא נטולת היגיון פנימי וככזו שאינה מתיישבת עם יתר הראיות בתיק - ת"פ (מחוזי תל- )אביב19196-19-51 מדינת ישראל נ' בהרי (ניתן ביום55.8.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד אורלי )פרייזלר– כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין גרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה . ,על פי האישום במהלך תגרה מחוץ לבר נגח הנאשם פעמיים בראשו של המתלונן, ולאחר מכן חבט ב ראשו באמצעות מוט ברזל. כתוצאה מהתקיפה, נגרם שבר בגולג ו.לתו של המתלונן, שאושפז, הורדם והונשם למשך תקופה גרסתו של הנאשם, למן הרגע בו נעצר, היתה כי הוא אמנם היה במקום, אך הוא לא התוקף המתואר בכתב האישום , ו כבר בחקירתו הראשונה במשטרה מסר .את שמו של התוקף האמיתי בית המשפט העדיף בסופו של דבר את גרסתו של הנאשם, על זו של המתלונן ועדי התביעה , וזאת לאור פרכות וסתירות שהתגלו בעדויותיהם ב מהלך החקירות הנגדיות של הסניגורית. בית המשפט מתח ביקורת קשה ביותר על מחדלי החקירה של המשטרה וכן על התנהלות התביעה בתיק אשר עלו לטעמו ע ד כדי פגיעה בהליך .ההוגן בעקבות הזיכוי, הנאשם שוחרר לאחר מעצר של55 .חודשים - ת"פ (שלום תל- )אביב11918-19-51 מדינת ישראל נ' ברוך (ניתן ביום2.5.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד עופר )אשכנזי– לנאשם בתיק זה יוחסו עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר ואיומים. בית המשפט ח מת ביקורת קשה על התנהלות המשטרה וקבע כי עדות השוטרים לגבי מעשיו של הנאשם, ואמירות מאיימות שהפנ ה אליהם כביכול, נסתרות באופן חד- ,משמעי על ידי סרטון שהגישה התביעה המשטרתית בעצמה שצולם על ידי אחד השוטרים שנכח באירוע (גם ההגנה הגישה סרטון דומה שצולם על ידי ילדיו של .)הנאשם עוד התייחס בית המשפט לכך שכנגד הנאשם הופעל ריסוס גז פלפל בניגוד לנהלים וה ופעלה נגדו אלימות מיותרת כאשר ה וא שרוע על הרצפה ,בלובי ש ל בניין מגוריו, מול שכנים רבים ומשפחת ו. עוד צוין ש על אף העדים הני טראליים הרבים למעשה– אף אחד מהם לא נחקר על האירוע. ,מכל הטעמים הללו .בית המשפט החליט לזכות את הנאשם - ת"פ (שלום תל- )אביב1221-51-51 מדינת ישראל נ' אבו טאלב (ניתן ביום61.9.6159 ; ייצוג על ידי עו"ד )עינת ברנע– זיכוי מ החזק ת סמים מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית שנמצאו.בביתו של הנאשם בית 12 המשפט קבע כי לאור ההפרות החוזרות והנשנות של סעיף62 לפסד"פ, העוסק בחובת קיומם של שני עדים לחיפוש במקום ,כמו גם של הצווים השיפוטיים שהתירו את אותם חיפושים בתנאי קיומם של שני העדים הללו– יש לקבוע כי ככלל יש לפסול את הראיות החפציות המושגות באותם חיפושים, כמו גם את ההודאות שניתנו לא.חר מכן בנוגע להחזקת אותן ראיות בהכרעת הדין המזכה בית המשפט ניתח את הרציונאל ים של דרישת שני העדים לחיפוש, ו ביקר באופן נוקב את ההפרות הנמשכות ש ל הדרישה הזו על ידי המשטרה. - )ת"פ (שלום לנוער רמלה58569-56-51 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום62.2.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד )איתי בן נון– זיכוי קטין כבן51 .מעבירת אינוס ל אחר שהתקיים משפט זוטא ו ל אחר צפייה בת יעוד החקירה של הקטין, קבע בי ת המשפט .כי ההודאה במשטרה אינה קבילה בי ת המשפט ביקר בחריפות את התנהלותו של החוקר שהפעיל על הקטין לחץ בל תי ראוי .בתחיל ת החקירה הקטין כפר במיוחס לו, ו רק לאחר שהחוקר הוציא את האב מחדר החקירות ועשה .שימוש באמצעי חקירה בלתי הוגנים, הנער הודה - )ת"פ (שלום רחובות11291-19-51 'מדינת ישראל נ אבו סלב (ניתן ביום61.5.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד )דמיטרי ברנשטיין– הנאשם זוכ ה משש עבירות התפרצות לאחר שבית המשפט החליט לפסול את הודאותיו מכוח סעיף56 לפקודת הראיות ולפי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית. בין הפגמים בחקירתו של :הנאשם ,אי תיעוד חלקים מהותיים מתוך חקירתו, אי יידוע הנאשם בדבר זכויותיו להתייעץ עם עורך דין הסתרת מעורבותם של קצין הבילוש ורכז המודיעין בתיק, אי תיעוד חזותי של השחזור שנערך לנאשם .ועוד בית המשפט התרשם כי הנאשם הוא איש דל, אשר ריצה את החוקרים בתשובותיו, ו קבע כי קיים ספק של ממש אם הודאתו של הנאשם נמסרה .בחופשיות ומרצון - )ת"פ (שלום ראשון לציון62991-18-51 'מדינת ישראל נ גדמו (ניתן ביום51.6.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד ארז נגה ) – כ נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של התפרצות לדירה, וזאת על סמך ממצא דנ"א שהופק מזירת העבירה .ונמצא תואם לפרופיל של הנאשם.הנאשם הכחיש כל קשר לביצוע העבירה בית המשפט קי בל את טענות ההגנה בדבר ה כשלים בהתנהלות גורמי החקירה בנוגע לטיפול בממצא מן הזירה (שרשרת המוצג), ובכלל זה איסוף, רישום, שמירה והובלה של דגימות הדנ"א. נקבע כי הפגמים יורדי ם לשורשו של עניין, ומותירים ספק שמא הגיעה למעבדה דגימת ממצא שאינה זו שנלקחה מזירת העבירה, ושמא לא דגימה מגוף הנא.שם היא שהושוותה אליה בנוסף לכך, בית המשפט קיבל את טענת .ההגנה בדבר מחדל חקירתי שבהימנעות מבדיקת גרסת הנאשם לאור כל ה אמור, בית המשפט זיכה את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו. - )תפ"ח (מחוזי ירושלים61529-11-51 'מדינת ישראל נ פלוני (ניתן ביום51.2.6159; ייצוג על ידי ע ו"ד )מיכאל עירוני– בית המשפט המחוזי זיכה אדם שהואשם בכך שלפני למעלה מ- 61 שנים ביצע עבירות של מעשה סדום ומעשה מגונה ב מתלונן שהיה תלמידו בכיתות א-ג .המתלונן הגיש לראשונה תלונה במשטרה בשנת6155 , כלומר61-58 שנה לאחר האירועים ,הנטענים וכתב האישום הוגש ארבע שנ י ם אחר כך ב שנת 6151 . המתלונן טען שכשנה וחצי קודם להגשת התלונה סיפר על העבירות שלהן היה ק ו רבן לאשתו , .ושכמה שנים קודם סיפר על כך לאחותו הקטנה ואחר כך לאמו הוחלט על זיכויו של הנאשם לאור סתירות בין דברי המתלונן לדברי עדי ם אחרים, עדי הגנה שהצב יעו על כך שחלק מת יאורי המתלונן לא התקיימו ,וסימני שאלה נוספים שחלק ם "עלו כבר במסגרת חקירת המשטרה ולא נע שה ולו מאמץ קל לבדוק נושאים אלה". - )תפ"ח (מחוזי ירושלים11181-16-51 'מדינת ישראל נ פלוני (ניתן ביום51.9.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד )ארנון איתן ומיכאל עירוני– בית המשפט המ חוזי זיכה אדם שהואשם באונס, מעשה סדום ועבירות 13 .נוספות על פי האישום, הנאשם ביצע ע בירות מין חמורות במתלוננת שהי תה כבת52 והועסקה על ידו בעבודות ניקיון בביתו. לא הי תה מחלוקת שהמתלוננת שהיא אם לי לד הציגה עצמה בפני הנאשם כבת59 . המחלוקת הי תה .בשאלה האם יחסי המין היו בהסכמה בית המשפט מצא כי בהתחשב ב אי- בהירויות ב עדו יו ת המתלוננת ועדי תביעה אחרים– כמו העובדה ש המתלוננת כבר שיקרה בעבר שנאנסה לאחר שהרתה ו הימצאותו של מניע אפשרי לתלונה (החשש )של המתלוננת שהרתה שוב – לא ניתן להרשיע א ת הנאשם על סמך דבר י המתלוננת., שלא נמצאה להם תמיכה בעניינים השנויים במחלוקת עד לזיכוי , הנאשם היה במעצר ב.משך שנה וחצי - )ת"פ (שלום ירושלים11966-12-51 'מדינת ישראל נ כהן (ניתן ביום59.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד טליה )רם– זיכוי נאשמת מהפרעה לשוטר במילוי תפקידו . על פי הטענה, ב משך חודש וחצי בשנת6156 הנאשמת התקשרה מספר שיחות מ די יום למוקד511 ובהן התלוננה על מטרדי רעש של שכניה וכן .התלוננה על כך שתלונותיה לא זוכות להתייחסות ראויה בית המשפט מצא שהנאשמת אינה מתלוננת ,שגרתית יי וש תכן שחו ותה התנכלות מצד שכניה . לאחר שבמהלך ניהול ההוכח ות הובאו הקלטות של שיחות הנאשמת עם שוטרי המוקד שאותן היא הקליטה , ציין בית המשפט כי ,מוקדני המשטרה "עלבו ."השפילו, ביישו ורמסו את כבודה של הנאשמת תוך שימוש בביטויים קשים כן ציין בית המשפט כי הדרך של הגשת כתב אישום נגד הנאשמת במטרה להניאה מלפנות למוקד, וביתר שאת נוכח התבטאויות ,השוטרים כלפיה וההתייחסות המזלזלת לפניותיה"מעוררת שא ט נפש וזעזוע עמוק". - )ת"פ (מחוזי חיפה11595-19-51 'מדינת ישראל נ שריקי ( ניתן ביום59.1.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד עלאא עתאמנה) – כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של ניסיון לשוד ונקבע כי הנאשם ישהה במעצר עד תום ההליכים. מהעובדות עולה כי הנאשם נכנס לסניף בנק דואר עם פתק שהציג בפני אחת הפקידות בו כתוב המסר הבא: "אני רציני, זה שוד, תהיי בשקט והכל יהיה בסדר". לאחר שאחת הפקידות לחצה על לחצן המצוקה,, הנאשם נמלט ו.בהמשך שוב חזר לסניף הדואר ונעצר הנאשם העיד כי לא ה יתה לו כלל כוונה לשדוד, אלא רצה להיעצר מהסיבה שאין לו היכן לישון . בית המשפט השתכנע כי מלכתחילה לא פעמה בליבו של הנאשם כוונה לבצע עבירת רכוש, וקבע כי גרסתו ש ביצע את המעשה על מנת להיעצר ולא לשדוד מתיישבת עם יתר הראיות בתיק ו כי אכן יש מקום לזכותו. - )ת"פ (שלום חדרה58999-18-51 'מדינת ישראל נ חסן ( ניתן ביום51.1.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד עמיקם שוחט) – כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ירייה מנשק חם באזור מגורים ואיומ ים. בעקבות ויכוח בין הנאשם ל מתלונן, ירה הנאשם מאקדח אותו החזיק ברישיון ,ירייה אחת באוויר ל כאורה ללא כל הסבר .סביר. המתלונן טען שמיד לאחר מכן הנאשם איים עליו בכך שכיוון את אקדחו בכוונה להפחידו בית המשפט בחר להאמין לגרסת הנאשם, לפיה ביום האירוע הגיע המתלונן בליווי מספר אנשים לביתו כשהוא אוחז בסכין, במטרה לאיים על החשמלאי שביצע עבודות בביתו באותו הזמן. המתלונן איים על הנאשם באומרו "אני אשחט אותך". בתגובה, ותוך הפחד שאחז בו, התרחק הנאשם וירה ירייה אחת באוויר וברח לביתו. בית המשפט קבע כי אין ספק שגרסת הנאשם היא הנכונה, ו ש הנאשם לא איים אלא אוים . נמצא כי הירי שביצע הנאשם מוגן מכוח""הגנת בית מגורים ,וע.ל כן יש לזכות את הנאשם - ת" )פ (שלום אילת 2111-16-52 מדינת ישראל נ 'אביטן ( ניתן ביום61.1.6152 ;ייצוג על ידי עו"ד אסי )לוי – כנגד הנאשם הו גש כתב אישום בעבירה של החזקת סם במשקל1 "ג ק . הסם נתפס אצל אחר כאשר על .שקית הניילון בה הוחזקו הסמים נמצאה טביעת אצבע אחת של הנאשם בית המשפט ק בע שהסברו של הנאשם לגבי טביעת האצבע שאותרה על שקית הניילון היה הסבר סביר ,על יסוד שלוש הבחנות חשובות 14 ביחס לאופייה של טביעת האצבע :הימצאותה על עצם נייד או נייח, סוג החפץ הנייד וגיל טביעת האצבע. .כפועל יוצא, הוחלט על זיכויו של הנאשם - "ת פ (שלום באר- )שבע 1112-51-51 מדינת ישראל נ' אבו ע צא ( ניתן ביום61.2.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד )מוחמד רחאל – במוקד המשפט עמדה שאלת זיהויו של הנאשם כמבצע מעשה תקיפה . המתלונן מסר כי ה וא מזהה את הנאשם, אותו הוא מכיר היכרות מוקדמת, כמי שביצע את העבירה "במאה אחוז". בית המשפט מ צא כי בנסיבות האירוע לא ניתן לתת אמון בזיהוי .זה, ועל כן זיכה את הנאשם ,במקרים המתאימים בעקבות ה חלטות זיכוי , מגישה הסניגוריה הציבורית בקשה לפיצוי לנאשם שזוכה בגין ימי מעצר ו או מאסר ו, וזאת לפי סעיף40 לחוק העונשין והתקנות שהוצאו מכוחו. 1 2.2.1 )ייצוג נאשמים בדיונים מקדמיים (ימי הקראות ימי מוקד, אשר נודעים גם כ"ימי הקראות מרוכזים", הם פרקטיקה אשר פותחה ושוכללה על ידי נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט השלום. ימי המוקד החלו במחוז מרכז בסוף שנות התשעים. העקרון המרכזי שהנחה את השיטה היה ריכוז מספר גדול של תיקים פליליים, פשוטים יחסית, בידיו של שופט- מוקד. במהלך יום הקראות פועל השופט, במידת האפשר ובאותם תיקים שמתאימים לכך, להבאת הצדדים לסיום ההליך בדרך מוסכמת, לרבות בדרך של הסדר טיעון או בדרך של חזרה מאישום. במסגרת הדיון המקדמי, שופטי המוקד רשאים לעיין בחומר החקירה, לברר עם הצדדים את עמדתם בתיק ול בחון אפשרות להסכמות. מנגנון זה עשוי לסייע בייעול ההליכים המשפטיים בתיקים מתאימים. יש במנגנון זה גם משום יתרון לתביעה, אשר באמצעות ימי המוקד מצליחה להביא לצמצום פערים ועיכובים בהגשת כתבי אישום, ומנגד הוא מאפשר לסניגוריה לייצג נאשמים בתיקים פשוטים יחסית בעלו.ת נמוכה ולהביא לתוצאות נוחות יחסית לנאשמים במקרה שבו נכשל הניסיון לסיים את התיק בהסכמה, והצדדים מבקשים לברר את האשמה באמצעות ניהול הוכחות– מועבר התיק לטיפולו של שופט אחר. במקרים אלה נותר ההליך שהתקיים במסגרת יום ההקראות חסוי על מנת למנוע חשיפת השופט לראי ות בלתי קבילות ולהבטיח שההתערבות השיפוטית במהלך דיון המוקד לא תתפרש כהבעת דעה של השופט בנוגע לסוגיות משפטיות המצויות בבירור. תנאים אלה מאפשרים .לצדדים לערב את שופט המוקד באופן ממשי יותר בהליך עם השנים, המנגנון של ימי המוקד הלך והתרחב, ובשנת6112 הוא קיבל ע יגון נורמטיבי בתיקון18 לחוק סדר הדין הפלילי, שבמסגרתו נוסף סעיף511 א לחוק שעניינו "דיון מקדמי". על מנת "שניהול ההליך במסגרת דיון מקדמי כאמור לא יגרום לנאשם להודות באישומים נגדו בטרם הבין את מלוא משמעותו של ההליך המקדמי ואת תוצאותיו", נקבע בסעיף511 ()א(ב6) .לחוק כי לא יתנהל דיון מקדמי אלא אם הנאשם מיוצג בידי סניגור2 זכותם של נאשמים שהוזמנו לדיון מקדמי לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית עוגנה בסעיף58 ()(א52 ) לחוק .הסניגוריה הציבורית כדי לאפשר לקיים ימי מוקד באופן יעיל, מציבה הסניגוריה הציבורית תורנים אשר תפקיד ,ם לייצג נאשמים שאינם מיוצגים באופן פרטי ואין בכוונתם להיות מיוצגים באופן פרטי גם בהמשך, כבר בשלב הקראת כתב 1 להלן מספר דוגמאות: ת"פ (מחוזי תל- )אביב19196-19-51 מדינת ישראל נ' בהרי ;)(ייצוג על ידי עו"ד אורלי פרייזלר ת"פ (שלום תל- )אביב19518-19-51 מדינת ישראל נ' מור חי ;)(ייצוג על ידי עו"ד אייל שמחוני ת"פ (שלום תל- )אביב 51961-19-51 מדינת ישראל נ' שיר )(ייצוג על ידי עו"ד יגאל בלפור ); ת"פ (שלום רחובות11295-19-51 'מדינת ישראל נ אבו סלב )(ייצוג על ידי עו"ד דמיטרי ברנשטיין); ת"פ (שלום רחובות1115-18-51 מדינת ישראל נ' מאיליין (ייצוג על ידי עו"ד אסנת מוליארסק י- )כדורי); תת"ע (שלום לתעבורה ירושלים1161-19-51 מדינת ישראל נ' אבו נאב (ייצוג על ידי .)עו"ד אשרף חסן 2 הציטוט לקוח מדברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית (הצעות חוק הממשלה תשס"ה518 ', בעמ119 .) 15 האישום. תורני הסניגוריה מתוודעים לחומר הראיות, משוחחים עם הנאשמים, ובכפוף לרצונם להיות מיוצגים מנהלים, בתיקים המתאימים, משא ומתן עם נציגי התביעה. ככ ל שמדובר בתיקים מורכבים או במקרים בהם נדרש לאסוף חומר נוסף או לברר עובדות נוספות, מונחים התורנים לדחות את המשך הדיון .בתיק למועד אחר. הסניגוריה הציבורית מקפידה לשלוח לימי מוקד סניגורים מיומנים ובעלי ניסיון רב עם השנים הלכה הפרקטיקה של ימי מוקד והתרחבה למחוזות השונים ולרוב בת ,י משפט השלום. נכון להיום מחוז צפון הוא המחוז היחיד בו אין ימי מוקד. מספר ימי המוקד המתקיימים בבתי המשפט הולך ועולה, וכך גם מספר התיקים שמטופלים בדרך זו ומידת מורכבותם. בשנת6152 ייצגה הסניגוריה במסגרת ימי מוקד בבתי המשפט במחוז דרום (באר-ש בע, אשדוד, אשקלון, קר ,ית גת ואילת), במחוז מרכז (רמלה, ראשון לציון כפר סבא, פתח תקווה, נתניה ורחובות), במחוז תל-אביב, ב מחוז ירושלים ובמידה מוגבלת .גם במחוז חיפה להלן יובאו נתונים כלליים על הליכים בימי המוקד, ובכלל זה העלות הממוצעת להליך. בהקשר זה יצו ין, כי התשלום לסניגור עבור יום הקראות, שעמד בשנת6152 על1,611 ₪ (לא כולל מע"מ), כולל את הטיפול גם בכל .)הישיבות הנדחות (למעט תיקים שהועברו לדיוני הוכחות תרשים.ו מספר תיקים ועלות ממוצעת לתיק בימי הקראות, במבט רב שנתי שנה מספר ימי הקראות מספר תורנויות הקרא ות מספר תיקים שנקלטו בימי הקראות מספר תיקים ששולמו במסגרת ימי הקראות מספר תיקים ממוצע שנקלטו ידי על תורן מספר תיקים ממוצע לתורן ששולמו כהקראות עלות ממוצעת ל תיק (לא כולל )מע"מ 1026 996 5,111 2,196 1,211 1.91 1.11 2,066 ₪ 1021 919 5,118 2,915 1,511 1.12 1.11 172 ₪ 1023 919 5,258 9,119 1,998 1.18 1.19 416 ₪ 1021 812 5,191 9,516 1,111 1.81 1.11 471 ₪ 1021 825 5,129 9,586 1,111 1.61 1.28 426 ₪ ה בעייתיות בימי הדיונים המקדמיים לצד היתרונות אשר פורטו לעיל , עם השנים וכ כ ל שהתרחב השימוש בימי דיונים מקדמיים, התחוורו גם קשייה ובעיותיה של ה שיטה. ביקורת נוקבת החלה להישמע כנגד הנוהג לזמן עשרות נאשמים ליום דיונים אחד , הגורם ל ביטול זמנם של המתדיינים ולעומס ודוחק באולם בית המשפט, אשר לא רק שלא אפשרו לקיים דיונים משמעותיים אלא אף גרמו לפגיעה במראית פני הצדק. ביקורת נ וספת הושמעה כנגד העדר מקומות .לקיום מפגש בין סניגורים לנאשמים או לתובעים המשטרתיים, והעובדה ששיחות פרטיות התקיימו במסדרון הדברים מצאו את ביטוים החריף אף בפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ6696918 אמסלם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום11.1.6119 .) נוכח הביקור ו ת הוקמה בשנת6119 ועדה לבחינת תהליכי ניהול ההליך השיפוטי הפלילי במחוז מרכז (שיטת המוקד הפלילי), בראשותה של סגנית נשיאת בית משפט השלום ברמלה, השופטת נירה דסקין, אשר מונתה על 16 ידי נשיאת בתי משפט השלום במחוז המרכז, השופטת דפנה בלטמן-קדראי. בדוח הוועדה, אשר הוג ש בשנת 6155 (להלן: "דוח דסקין"), נכללו המלצות שונות, ובהן: קביעת מכסת תיקים מירבית, מדרוג התיקים ופיזור שעות ההזמנה על פני יום הדיונים, בינוי ויצירת מקומות מפגש בין הצדדים המתדיינים ובין הסניגורים .לנאשמים ועוד אך הבעיות ה"כרוניות" של ההליך המשיכו ואף ה עמי קו נוכח הנטייה של בתי המשפט להפנות לימי המוקד תיקים מורכבים יותר . בעבר נותבו לימי המוקד תיקים פשוטים יחסית. בתיקים אלה ניתן היה להגיע ביום הדיון לתוצאות שהיו נוחות לנאשמים, ובכלל זה לאחוז גבוה יחסית של תיקים אשר הסתיימו בחזרת התביעה מכתב האישום או ללא הרשע .ה בדין עם השנים גברה המגמה להפנות לימי המוקד את כל התיקים המוגשים על ידי יחידת התביעות של המשטרה שלא מוגשת בעניינם בקשה למעצר עד תום ההליכים, לרבות תיקים מורכבים, ואף תיקים של נאשמים ששוחררו לחלופות מעצר. בנוגע לתיקים אלה, מתעורר החשש כי המסגרת של ימי המו קד אינה מאפשרת מתן ייצוג הולם, המחייב את עורך הדין ללמוד את חומר הראיות ולקיים שיחה .מהותית עם הלקוח לצורך ייעוץ בעיות "כרוניות" נוספות שמתעוררות בחלק מבתי המשפט הן עומס רב של מתדיינים באולמות המוקד בשעות הבוקר והעדר מקומות פרטיים למפגש בין עורכי הדין לבי .ן הלקוחות ב אשר ל בעיית ה עומס, על אף הנחיה של הנהלת בתי המשפט משנת6119 שלא לזמן יותר מ- 91 דיונים ליום מוקד, אנו חוזרים ונתקלים במקרים בהם בתי משפט מזמנ ים מספר גדול יותר של נאשמים, לע תים לאותה השעה, אף שהתיקים הנדונים בפני בית .המשפט הופכים למורכבים יותר נ וכח האמור, הוחלט במהלך השנים1021-1023 לקיים בחינה מחודשת של עמדת הסניגוריה הציבורית לגבי ימי המוקד . לצורך גיבוש עמדה זו, נאספו נתונים לגבי ימי המוקד ונערכו במהלך שנת6151 תצפיות על ידי נציגים של הצוות הבכיר ברוב בתי משפט השלום בארץ. בתצפיות אלו התרשם הצוו ,ת הבכיר של הסניגוריה בין היתר, מהאווירה בימי המוקד, ממידת העומס באולם ומחוצה לו, מהתנאים הפיזיים בהם מתקיימות ההתייעצויות בין עורכי הדין והלקוחות ובין עורכי הדין ונציגי התביעה, ממעורבות בית המשפט בקירוב הצדדים לכדי הסכמה ועוד. התצפיות לימדו כי בבתי המשפט בהם מזמנים נאשמים רבים לאותה שעת דיון גורמת התנהלות זו לעומס רב באולם ובמסדרונות, ללחץ על תורני הסניגוריה, להמתנה ארוכה של נאשמים ושל עו רכי דין ולכעס רב ולוויכוחים, לע תים קולניים, לגבי סדר שמיעת התיקים. בעיות אלו מחריפות כאשר נקבעים במהלך יום ההקראות גם תי קים אחרים כגון תיקי מעצר, בקשות שונות, דיונים בעניינם של עצורים או דיונים מהותיים אחרים. לצד הקושי לפעול במקצועיות ובשיקול דעת באווירה כזו, יש בכך כדי לפגוע .בתדמית מערכת המשפט בעיני הנאשמים ובאי המשפט האחרים באשר למקומות המפגש, נמצא כי ברוב בתי המשפט קיי ם חדר או חלל המוקצה למפגש בין נציג התביעה לסניגורים, אך חדר מפגש קבוע, המבטיח תנאים הולמים לשיחות בין סניגורים ללקוחות, קיים רק בבתי המשפט במחוז דרום. חסרונם של תנאים פיזיים הולמים לקיומה של ההידברות פוגע בפרטיותם של הנאשמים ומעורר חשש כבד לזילות ההליך. לע ,תים בתי המשפט מקצים לסניגוריה חדר נפרד לקיים בו את ההידברות אולם החדר מרוחק מדי מאולם בית המשפט שבו נערכים הדיונים, ולכן הסניגור התורן אינו יכול לעשות בו שימוש. הסניגוריה הציבורית עמדה בעבר על חשיבותם של מקומות לקיום מפגש בתנאים הולמים בין הסניגור לבין לק .וחו נמצא כי צורת התשלום לתורנים בימי מוקד אינה מתאימה לטיפול בתיקים מורכבים, וכי נוכח שינויים באופי התיקים המופנים לימי מוקד נדרש לשנות את ההנחיות הניתנות לתורנים, ולהנחותם שלא לתת ייעוץ על- אתר בתיקים מורכבים בהם אין להם אפשרות ללמוד את חומר הראיות. במקר ים אלה נדרשים התורנים לדחות 17 את הדיון למועד אחר, והטיפול בתי,קים מועבר למסלול הרגיל. עם זאת נוכח העומס וביטול הזמן הרב בחלק מבתי המשפט, התעורר חשש שמא חלק מהנאשמים מעדיפים לוותר על טענות משפטיות או עובדתיות מוצדקות ולהודות בהסדר טיעון– הכל במטרה להימנע מהצ .ורך להגיע לדיונים נוספים ממצא נוסף שהעלתה הבדיקה, אשר גורע מיעילותם של ימי המוקד ומיתרונותיהם, הוא שבחלק מבתי המשפט אין התביעה מקפידה להציב נציגים בכירים דיים, המוסמכים להפעיל שיקול דעת משמעותי לגבי המשך ניהול ההליך. מצב דברים זה פוגע באחד העקרונות הבסיס יים של שיטת המוקד. בהעדר נציג בכיר מטעם התביעה, אין יכולת לממש את תכלית ההליך ונפגעת יכולתו של השופט להביא את הצדדים לכלל .הסכמה. בנוסף, נדרשות דחיות רבות ומיותרות לצורך מפגש עם גורם בכיר מספיק בתביעה ההתרשמות הכל לית מאופן ניהול ימי המוקד לא הי תה אחידה. מ התצפיות עלה כי הצלחתם של ימי המוקד תלויה במעורבותו של בית המשפט ובתרומתו להשגת הסכמות בין הצדדים. בעוד שבחלק מבתי המשפט ההליך מקודם בהצלחה על ידי שופטי המוקד, אשר מעמיקים בהיכרותם עם חומר החקירה, מחווים את דעתם באופן מנומק ומנסים להביא את הצדדים לתוצאה מקו בלת, הרי שבחלק מבתי המשפט ההליך אינו מקודם באופן אפקטיבי. בהקשר זה ניתן להצביע על מגמות סותרות: מחד, בחלק מבתי המשפט שופטי המוק ד אינם מגלים מעורבות בהליך, ולע תים אף אינם נעתרים לבקשות מצד הסניגוריה לעיין בחומר החקירה ,ולבחון טענות עובדתיות ומשפטיות; מאידך ישנם שופטי מוקד אשר מפעילים לחץ רב על נאשמים לסיים את ההליך במסגרת ימי המוקד ולחזור בהם מרצונם לניהול הוכחות, תוך שהם חוזרים וקובעים ישיבות בפניהם .בהן מופעלים לחצים על נאשמים וסניגורים לסיים את עניינם בדיון המוקד בחודש יוני6151 שלחו הסניגור הציבורי הארצ י, ד"ר יואב ספיר, והמשנה לסניגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו, מכתב למנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, ולראש חטיבת התביעות במשטרת בישראל, תנ"צ לילי באומהקר. במכתב פורטו ממצאי הבדיקה וההתרשמות כי בחלק מבתי המשפט מתנהלים ימי המוקד בצורה יעילה ומועילה ומקוד מות הסכמות מושכלות החוסכות את המשך ההתדיינות בתיקים. עם זאת, כפי שתיארנו כאן, ישנם בתי משפט בהם יישום השיטה אינו מביא לתוצאות הרצויות מבחינת יעילות ההליך, ואף עולה החשש באשר למידת הגינותו. לאחר פירוט ממצאי הבדיקה ביקש הסניגור הציבורי הארצי לערוך מספר התאמו .ת באופן ניהול ימי המוקד על מנת להבטיח שהשאיפה ליעילות לא תגבר על החובה לקיים הליך הוגן בין ההתאמות שהתבקשו ניתן למנות דרישה שלא לזמן נאשמים מעבר למכסה ראויה ומוסכמת ובאופן מדורג, כשהמכסה המרבית ליום צריכה לעמוד על11 תיקים לכל היותר; הבטחת מרחב ראוי לקיום פגישות בין סניג ורים ללקוחותיהם באופן שיבטיח את ;פרטיות השיח בכל בתי המשפט בהם מתקיימים ימי מוקד קביעת קריטריונים ברורים ומוסכמים לגבי אופי התיקים המתאימים לימי מוקד, כך שלא י י קבעו תיקים מורכבים, מרובי נאשמים ואישומים או תיקים בהם הראיות כוללות תיעוד חזותי שאינו ניתן ל בדיקה על- ;אתר הגעה להסכמה מחייבת עם התביעה המשטרתית באשר לנוכחות גורם בכיר המוסמך לשנות ולבטל אישומים; וכן חידוד ה הנחיות לפיהן הדיונים במסגרת דיונית זו מחייבים הסכמה של הצדדים ואין להפעיל לחצים על נאשמים להודות. בפרט נדרש כי שופטים יכבדו בקשות של נאשמים לדחיית הדיון לצורך הסדרת ייצוג פרטי, וכי עליהם להעביר להליך רגיל תיקים בהם נאשמים מבקשים לטעון טענות מקדמיות ששופט .המוקד אינו חפץ להחליט בהן, או כופרים ומבקשים לקיים הליך שמיעת ראיות בעקבות פניית הסניגור,הארצי והמשנה לסניגור הארצי קיימו נציגי הצוות הבכיר בכל אחד ממחוזות הסניגוריה פגישות עם נשיאי בתי המשפט או סגניהם האחראים על ימי המוקד, במטרה להביא לשיפור נוס ף במתכונת בה מתקיימים ימי המוקד: 18 במחוז דרום, הסניגוריה הציבורית הגיעה להסכמות עם נשיא בתי משפט השל ום במחוז וסגני הנשיאים במרחב לכיש ובאילת, אשר מהוות שיפור משמעותי באופן בו מ תנהלים ימי המוקד בבתי משפט השלום בקרית גת ו באילת. בבית המשפט השלום בקרית גת, הוסכם שנוכח שיעורי ההתייצבות הגבוהים יוגבל מספר המוזמנים, ונאשמים יזומנו לבית המשפט באופן מדורג ל אורך ש עות יום הדיונים. כן הוסכם כי התביעה תערוך מיון מוקדם של התי קים ותבחין בין תיקים פשוטים יחסית, המתא ,ימים על פניהם לדיון ביום מוקד לבין תיקים מורכבים יותר, אשר יידונו בנפרד. הקריטריונים לסיווג תי ק ככזה שאינו מתאים לימי מוקד הם בין היתר: קיומו של הליך למעצר ע ד תום ההליכים; ריבוי נאשמים; ריבוי אישומים; ריבוי עדי תביעה; חומר חקירה בהיקף נרחב ועוד. הוסכם כי תיקים שלא יידונו במסגרת ימי המוקד יישמעו בנפרד, בימים שנקבעו .לכך מראש, ומבלי שינכחו בהם תורנים מטעם הסניגוריה הציבורית עוד הוסכם כי ייפתח חדר נוסף בבית המשפט לצורך קיום מפגשים בין נאשמים לבין תורני הסניגוריה, וכי נציג מטעם בית המשפט יד אג לניהול יום המוקד מחוץ לאולם ויספק למוזמנים מידע רלוונטי. גם בבית משפט השלום באילת אומצו הסכמות אשר יש בהן כדי להקל על קיום ימי המוקד בבית משפט ייחודי זה. כדי להקל על המגיעים מ רחוק, הוחלט שמספר ה מוזמנים ליום המוקד יהיה מצומצם ויעמוד על11-11 .נאשמים בלבד כן הוסכם כי בית המשפט לא ישמע דיונים אחרים במהלך יום ההקראות, וכי דיונים נדחים יותאמו ליומני הסניגורים התורנים. באשר לבית המשפט השלום בבאר-שבע, בו מתקיימים רבים מימי המוקד במחוז דרום, הציפה הסניגוריה הציבורית מספר .בעיות קשות אשר טרם באו על פתרונן במחוז מרכז, נערכה פגישה של נציגי הסניגוריה הציבורית עם נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז וסגני נשיאים של בתי המשפט השונים. בעקבות הפגישה נעשו מאמצים נוספים למצוא פתרונות נאותים לבעיה של ה עדר מקומות מפגש של סניגורים עם נאשמים ועם תובעים בקרבת אולמות המשפט. בבית המשפט בכפר סבא .נמצא פתרון חלקי ו אולם, בבתי משפט אחרים לא נמצאו פתרונות הולמים נוכח בעיות בינוי. הצעת הסניגוריה הציבורית לאמץ גם במחוז מרכז מודל של הפרדת תיקים מורכבים מימי המוקד השו ,טפים נדחתה וטרם נמצא פתרון ראוי לקושי זה. בנוסף, נוכח גישה מחמירה של חלק מיחידות התביעה במחוז, אין אפשרות לקדם את ההליך המשפטי ולהגיע לסיום מוסכם, בעיה שמקבלת בולטות במיוחד באולמות של שופטים הנוקטים בגישה פאסיבית ונמנעים מליזום ולעודד הסכמות. נציגי הסניגו ריה מקיימים פגישות עם ראשי יחידות התביעה במחו.ז במטרה להגיע לפתרונות מוסכמים בעקבות הביקורת, הונהגה בחלק מבתי המשפט שיטה של זימון הדרגתי של נאשמים, באופן שצמצם באופן משמעותי את העומס המאפיין ימים אל ה . במחוז תל-אביב, הוסכם בשיתוף פעולה עם סגן הנשיא של בית משפט השלום בתל- אביב, על הגבלת מספר התיקים אשר יקלטו על ידי תורני הסניגוריה הציבורית בכל יום מוקד, ועל הפרדת תיקים שאינם מתאימים לניהול במתכונת של יום מוקד. בינוי בית המשפט אף מאפשר חדרי מפגש מרווחים ונגישים במהלך ימי המוקד. עם זאת, להתרשמות הסניגור המחוזי וצוותו, התבססו ת הפרקטיקה של ימי מוקד במחוז תל-אביב גרמה ליצירת מסלול מהיר של ההליך הפלילי אשר גורם לריבוי כתבי אישום מיותרים. התרשמותם היא שהתביעה המשטרתית מגישה לעתים כתבי אישום בנסיבות בהן לא היו מוגשים כתבי אישום בעבר: כאשר הראיות דלות, והמעשים המיוחסים .לנאשמים הם קלי ערך במחוז ירושלים, הוקצה אולם למפגש של סניגורים עם נאשמים ועם התביעה, אשר נמצא ב סמוך לאולם בו מתנהלים הדיונים של ימי המוקד ואף מאפשר לקיים מספר מפגשים במקביל. יחד עם זאת, מספר בעיות :שעליהן הצביעה הסניגוריה הציבורית בעבר טרם באו על פתרונן לימי המוקד עדיין מופנים תיקים מורכבים שאינם מתאימים לניהול במתכונת זו; קושי מרכזי נעוץ בכך שחלק מהשופטים עדיין מפעילים על ההגנה לחצים להימנע מדחיית דיונים; ניהול ימי המוקד מתפזר אצל ארבעה שופטים, והסניגוריה הציבורית אינה 19 מקבלת מידע מלא בדבר מספר התיקים שנ קבעו וטיבם, דבר המקשה על הצבת מספר מתאים של תורנים .ופוגע ביעילות הכלכלית של צורת ייצוג זו במרץ6152 התקיימה בתל-אביב פגישה בנוכחות נשיא בתי משפט השלום במחוז תל- אביב, השופט אביחי דורון, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, ס גן נשיא בית משפט הש לום במחוז תל- ,אביב השופט צחי עוזיאל, הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, הסניגור המחוזי של תל אביב, ד"ר אלקנה לייסט, ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל, תנ"צ לילי באומהקר ומ"מ ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר (משותף) הפורום הפלילי, עו"ד אורי קינן. בפגישה חזר הסניגו ר הציבורי הארצי והציף את הבעיות הקיימות במחוזות השונים, והציע לקבוע סטנדרטיים ארציים לקיום ימי המוקד. בין היתר, הוצע לאמץ את ההבחנה שנקבעה בבית משפט השלום בקרית גת בין תיקים מורכבים לבין תיקים המתאימים לימי מוקד, בכל בתי .המשפט הנשיא דורון סיכם כי ישיבת המ שך תכונס לאחר בחינת ההמלצות ברמה המערכתית וברמה .המקומית כן הוסכם, לבקשת לשכת עורכי הדין, כי לטופס ההזמנה לדיון המשוגר לנאשמים תצוין במפורש .האפשרות לפנות ולשכור שירותי עורך דין פרטי הבעייתיות של ימי המוקד והפניית תיקים שאינם מתאימים מבחינת מורכבותם וסוג ה ראיות המצוי בהם להליך זה, נדונו גם בישיבות שהתקיימו בלשכת שרת המשפטים. בחודש פברואר6159 עדכן היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט כי נשיאת בית המשפט העליון הורתה על הכנת הנחייה לניהול ימי מוקד בבתי המשפט. במסגרת הנחייה זו אמורה להיקבע רשימת עניינים בהם לא יתקי ים הליך מקדמי, תוך התייחסות להמלצות שפורטו במכתבו של הסניגור הציבורי הארצי מיוני6151 . בכוונת הסניגוריה הציבורית להמשיך ולעקוב אחר אופן ניהול ימי המוקד ולהידבר עם הנהלת בתי ה מ שפט והגורמים ה רלוונטיים במטרה להביא לשיפורם. במקום בו יימצא שלא ניתן לקיים את הדי ,ונים באופן ראוי הוגן ויעיל, תשקול הסניגור יה הציבורית שלא להציב תורנים. 2.1 ייצוג חשודים ועצורים 2.1.2 ריבוי המעצרים בישראל במסגרת עבודתה השוטפת בייצוג חשודים בהליכי חקירה ומעצר, נדרשת הסניגוריה הציבורית להתמודד עם מגמות כלליות הנוגעות למדיניות השימוש בכלי המעצר. למגמות אלו השלכות לא רק על מצבם של העצורים ועל זכויותיהם הבסיסיות, אלא גם על פעילותה ועומס עבודתה של הסניגוריה הציבו רית, שמייצגת כיום את .מרבית העצורים בישראל מזה שנים הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל ועל המגמה המטרידה של גידול עקבי במספר המעצרים. כידוע, בשנת5992 נחקק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– ,)מעצרים התשנ"ו- 5992 .)"(להלן: "חוק המעצרים חוק המעצרים לא נולד בחלל ריק– החוק בא לעולם על רקע ריבוי הביקורות החריפות והצטברות הנתונים המדאיגים על השימוש הנרחב מדי בסמכויות המעצר, המחסור .בבקרה מספקת של בתי המשפט על הליכי מעצר ותנאי המחייה הקשים במתקני המעצר בישראל3 מחוקקי חוק המעצרים ביקשו להתאים :את דיני המעצר ותנאי המעצר בישראל לעידן החוקתי, ובמיוחד לחוק יסוד 3 ר', בין היתר, מבקרת המדינה דוח שנתי31 – לשנת2113 ולחשבונות שנת הכספים2111 ( 5991 '), בעמ191-199 ; האגודה לזכויות האזרח בישראל זכויות האדם בישראל– תמונת מצב2116 ; קנת מן "היקף מעצר עד תום ההליכים בבית-המשפט המחוזי בתל- "אביב עיוני משפט יב159 ( 5989 .) 20 .כבוד האדם וחירותו4 ההנחה היתה כי החוק החדש יביא לצמצום במספר המעצרים– הן לצורך חקירה והן עד לתום ההליכים– אשר במדינה ליברלית אמורים להיות החריג ולא הכלל, תוך הפחתת רמת הצפיפות בתאי המעצר .ושיפור תנאי המחייה בהם ואולם, הנתונים מלמדים ש ,מספר המעצרים במדינת ישראל לא רק שלא פחת מאז חקיקת חוק המעצרים אלא הלך וגאה. 5 מנתוני משטרת ישראל עולה כי בשנת5998 היו בישראל כ- 18,111 מעצרים. מספרם של אלה טיפס באופן הדרגתי והגיע לכ- 25,111 בשנת6152 . מספרם ,של המעצרים עד תום ההליכים גדל באופן ניכר ובעקביות: בשנת5998 היו2,181 מעצרים עד תום ההליכים, ואילו בשנת6152 היו59,918 מעצרים עד תום .ההליכים6 מנתוני המשטרה עולה כי מספר המעצרים לצרכי חקירה ("מעצרי ימים") אף הוא גדל בצורה משמעותית בעשור האחרון. בהקשר זה חשוב להדגיש כי ב למעלה ממחצית ממעצרי הימים (כ- 11,111 ), כלל לא מוגש כתב אישום כנגד העצור, ותיק החקירה שנפתח בעניינו .נסגר מאוחר יותר7 בשנים האחרונות, התעורר החשש שמגמת הגידול במעצרים במדינת ישראל קיבלה רוח גבית מיעדיה המוצהרים של משטרת ישראל, שמצאו ביטוים ב"תכנית המפנה" עליה הכריז מפכ"ל המשטרה הקודם, ואשר עיצבה והנחתה את עשייתה של משטרת ישראל בין השנים6151-6155 . התכנית הציבה ליחידות המשטרה " כיעד מרכזי את אלמנט חיזוק ההרתעה ", המודד את סיכויי העבריין להיתפס, ומהווה11% מהציון הכללי שניתן ליחידה. בין המדדים ש נשקלו " במסגרת "מתחם ההרתעה" נכלל גם מדד מעצרי תום הליכים ", שמדד .את מספר המעצרים עד תום ההליכים בכל העבירות והציב כיעד את הגדלתו8 ואכן, בשלוש השנים מאז ( נכנסה "תכנית המפנה" לתוקפה6151-6156 ), חלה עלייה של56,868 מעצרים עד תום ההליכים בהשוואה לשלוש השנים שק( דמו להן6155-6119 .) 9 תכנית "מפנה" זכתה לביקורות רבות מצד הסניגוריה הציבורית בהיותה סותרת באופן חזיתי את העקרון הבסיסי שהותווה בחוק המעצרים ובפסיקת בית המשפט העליון, ולפיו המעצר אינו צריך להוות כלי להרתעה ואינו יכול לשמש כמעין "מקדמה" על חשבון העונש. 10 גורמ ים בכירים נוספים מלבד הסניגוריה הציבורית ."ביקרו אף הם את תכנית "מפנה11 .נזכיר כי העצורים עד תום ההליכים טרם נשפטו, והם בחזקת חפים מפשע 4 על הקשר בין חוקי היסוד ותפיסת זכויות האדם לבין חקיקתו של חוק המעצרים ופרשנותו, ר' בין היתר, ההקדמה לדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק תשנ"ה6122 ', בעמ112 ); דנ"פ6152991 גנימאת נ' מדינת ישראל(, פ"ד מט1 ) 189 , 211 ( 5991 ); חיה זנדברג פירוש לחוק המעצרים חלק א9-8 , 52 , 11-11 ( 6115 .), והספרות הענפה המוזכרת שם 5 .הנתונים נלקחו מהשנתונים הסטטיסטיים של משטרת ישראל 6 .נתון זה כולל גם מעצרים עד החלטה אחרת 7 משטרת ישראל השנתון הסטטיסטי1026 ( 6159 '), בעמ18 . 8 משטרת ישראל השנתון הסטטיסטי1021 ( 6151 '), בעמ61 ;. במעצרי תום הליכים נכללו: מעצרים עד תום ההליכים מעצרים עד .החלטה אחרת; ושיפוט מהיר וכל כתב אישום שהוגש במהלך תקופת המעצר 9 משטרת ישראל השנתון הסטטיסטי1023 ( 6151 '), בעמ68 . 10 ר', בין היתר, דנ"פ גנימאת , לעיל ה"ש1 ; ב"ש295986 סורה נ' מדינת ישראל(, פ"ד לו1 ) 51 ( 5986 ); בש"פ2111911 מדינת ישראל נ' חביב(, פ"ד נז1 ) 812 ( 6111 ); בש"פ9116916 דאגי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום1.9.6116 ); בש"פ5121912 מדינת ישראל נ' נאשף (ניתן ביום65.6.6112 .) 11 במהלך יום עיון שנערך בינואר6151 בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בשיתוף הסניגוריה הציבורית והפרקליטות ,במחוז חיפה נשיאת בית משפט העליון (בדימוס) , השופטת דורית ביניש, מתחה ביקורת קשה על העלייה הגדולה במספר המעצרים הקשורה בתכנית "מפנה" של המשטרה, והביעה חשש כי תוצאתה של התכנית היא ריבוי מעצרים מיותרים . השופטת ביניש ציינה כי מעצר עד תום ההליכים אינו הישג, ואינו צריך להיכלל במדדים הבודקים את איכות עבודת המשטרה . עוד עמדה השופטת ביניש על פגיעתה הקשה של התכנית, שספק אם יש לה הצדקה, בזכויות הפרט, כמו גם ביעילות מערכת המשפט, וביקרה את הפער בין כוונותיו של המחוקק למציאות המעצרים בשטח; בשנת 6151 פורסם גם דוח מבקר המדינה בו נקבע כי הנתונים הקיימים מחייבים בדיקה לגבי נחיצותם של חלק מהמעצרים .ואפשרות הרחבת השימוש באמצעים חלופיים למעצר לדעת המבקר , על המשרד לביטחון פנים לבחון את העלייה בכמות המעצרים נוכח העובדה שאחוז לא מבוטל מהעצורים מ שוחרר לאחר פרק זמן קצר מבלי שהוגש נגדם כתב אישום (כ- 13% מהעצורים שוחררו לאחר פחות משלושה ימי מעצר, וכ- 21% נוספים השתחררו לאחר שבעה ימי מעצר). המבקר הוסיף כי המשטרה נדרשת לבחון א ת הגורמים לעלייה במספר המעצרים ולהסיק מסקנות כדי להבטיח 21 עוד נזכיר כי מעצרים עד תום ההליכים מתחילים ככלל במעצר לצורך חקירה. עלה החשש כי העמדת יעדים מספריים של מעצרים עד תום ההליכ ים יצרה בקרב דרגי השטח מוטיבציה לביצוע מעצרים מיותרים, ולהגשת בקשות מיותרות למעצר עד תום ההליכים. ואכן, במסגרת עבודתה השוטפת נתקלה הסניגוריה פעם אחר פעם ב מקרים חמורים של מעצרי שווא– הן לצורך חקירה והן במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים . זאת, גם במקרים בהם מדובר היה במצבים שבהם אין ל מעצר ,כל הצדקה ואף כאשר דובר באנשים ללא כל עבר פלילי ואשר אינם מסוכנים לציבור , בעבירות קלות יחסית, שבעבר לא היו מוגשות בגינן בקשות למעצר, ואף במקרים של אנשים פגיעים במיוחד כגון אנשים עם מוגבלויות נפשיות ואחרות. בדוחות הקודמים סקר נו .מספר החלטות בהן הגבירו בתי המשפט את ביקורתם על תופעה זו הביקורת השיפוטית על מעצרי השווא נמשכה ביתר שאת גם בשנה החולפת. 12 יש לזכור כי שימוש יתר במעצרים פוגע בצורה אנושה לא רק בזכויותיהם של העצורים לחירות ולכבוד, אלא גם בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא ,לתוצאה צודקת. כך למשל הסיכוי לשבור את רוחו של חשוד באמצעות המעצר לצרכי חקירה ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה . קיים גם חשש כי האפשרות של המשטרה להתמקד בגביית גרסאות מהחשוד העצור מייצרת תמריץ שלילי לביצוע פעולות חקירה נוספות מחוץ לחדרי החקירה שיכולות להביא לתוצאה מדויקת יותר . באשר למעצר עד תום ההליכים, ממדגם סטטיסטי שנערך מטעם מחלקת המחקר של הרשות השופטת, עולה כי התביעה עתרה למעצר עד תום ההליכים לגבי כ- 88% מהנאשמים בהליכים בבתי המשפט המחוזיים ולגבי כ- 69% מהנאשמים בהליכי ם בבתי משפט השלום. בית המשפט קיבל כ- 21% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט המחוזיים וכ- 11% .מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי משפט השלום13 ,חשוב לציין כי גם במקרים בהם הבקשות למעצר עד תום ההליכים נדחות לבסוף על ידי בתי המשפט עצם הגשת הבקשה למעצר עד תום ההליכים מביאה לשלילת חירות מיותרת . לעתים חולפים שבועות ואף שהמעצרים בעתיד יהיו הכר חיים ונחוצים, על פי הוראות חוק המעצרים ובהתאם לעקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ר' מבקר המדינה דוח שנתי61 ג– לשנת1023 ולחשבונות שנת הכספים1021 ( 6151 '), בעמ199-191 .) 12 ר', למשל, מ"י (שלום תל- )אביב11511-19-52 מדינת ישראל נ' לוי (החלטה מיום52.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד ענבר קינן), שם ביקשה המשטרה הארכת מעצר בשלושה ימים של חשוד בעבירת איומים, החולה במחלת ניוון שרירים ,ומתקשה לעמוד על רגליו. בית המשפט הורה על שחרור העצור תוך שהוא מציין כי מדובר באדם שבקושי מסוגל לזוז שנזקק לאחרים לצורך ביצוע פעולות בסיס יות. כן נמתחה ביקורת על המשטרה כי החזיקה את החשוד במעצר וכי לא חזרה בה מהבקשה להארכת מעצרו; מ"י12961-19-52 (שלום תל- )אביב מדינת ישראל נ' איסחרוב (החלטה מיום 61.9.6152 .; ייצוג על ידי עו"ד אלון בן זיו), שם ביקשה המשטרה להאריך מעצרו של חשוד בעבירות איומים והקמת רעש בית המשפט קבע כי מדובר בסכסוך שכנים ובעבירה שאינה ברף הגבוה, ולטעמו מלכתחילה לא היה מקום למעצר וניתן היה להורות על שחרור בתחנת המשטרה. כפ ועל יוצא, החשוד שוחרר בתנאים; ת"פ11511-12-51 )(שלום לנוער חיפה מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום55.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד אסף צברי), בו הנאשם נעצר בשבת בשעה1 לפנות בוקר, וכבר בשעות הבוקר הסתיימה החקירה. בהמשך הוא הובא בפני שופט רק במוצאי שבת, שם שוחרר . מטעמים שונים החליט בית המשפט לבטל את כתב האישום תוך קביעה כי לא היתה כל סיבה לעצור את הנאשם לאחר שהסתיימה החקירה וניתן היה לשחררו לבית אביו, שנכח בתחנת המשטרה. עוד קבע בית המשפט כי התנהלות המשטרה בנוגע למעצרו של הנאשם חרגה מן הסביר בנסיבות העניין והיוותה פגיעה קשה ולא מידתית בזכויותיו; מ"י12118-56-52 )(שלום פתח תקווה מדינת ישראל נ' תלוגוקר (החלטה מיום66.56.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד ליעד ידין), שם ביקשה המשטרה הארכת מעצר למשך ארבעה ימים כנגד חשוד בעל לקות נפשית, בגין חשד לביצוע עבירות של איומים ותקיפה הגור מת חבלה של ממש. בית המשפט קוע כי בסופו של יום עומד לפנינו עניינו של אדם בעל רקע נפשי מובהק והיה ניתן לשקול הליך חלופי לטיפול במקרה זה, וזאת על ידי הפניית עניינו לפסיכיאטר המחוזי כדי שיעשה שימוש בסמכויותיו האזרחיות. זאת, בהתחשב בעקרון השיוריות של הדין הפליל י לפיו יש לעשות שימוש זהיר בהליכים פליליים, ובמקום שיימצא בין כתלי בית המעצר למשך ימים ארוכים. בית המשפט הורה על העברת החשוד לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי ועל שחרורו במסגרת צו המעצר שהוצא כנגדו; מ"י16812-16-52 )(שלום אילת מדינת ישראל נ' שלו (החלטה מיום61.6.6152; ייצוג על ידי עו"ד אסף לוי), בו התבקש מעצר ל- 61 שעות של חשודה בגין עבירת הפרת הוראה חוקית בכך שהגיעה למשרדי חברת עמידר בניגוד לצו הרחקה שהוצא נגדה. בית המשפט הורה על שחרור החשודה תוך קביעה כי החשודה זקוקה בעיקר לסיוע נפשי ולא למעצר, וכי ההפרה נמצא ת ברף התחתון, ואין מתקיימת עילת מסוכנות או חשש .לשיבוש הליכי חקירה. לפיכך דחה בית המשפט את בקשת המשטרה והורה על שחרור החשודה בתנאים 13 אורן גזל-אייל, ענבל גלון וקרן וינשל- מרגל שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים 69-68 (אוניברסיטת חיפה ומחלקת המידע והמחקר ש ,ל הנהלת בתי המשפט6156 ). הנתונים מבוססים על בדיקה מדגמית שנערכה בין מאי6151 למאי6155 . 22 חודשים ארוכים עד להחלטת השחרור בשל דחיות הדיונים בשל הצורך בהעברתו של ח ומר החקירה ולימודו ובשל המתנה ל תסק יר מעצר .שאמור להתקבל משירות המבחן, הכורע תחת הנטל ההולך וגובר מעצרים עד תום ה הליכים, שלעתים מתמשכים חודשים ארוכים (ואף מעבר לכך), מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעתים מהווים לחץ חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון שתוצאתו אינה חמורה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון ממילא . ,למעצר עד תום ההליכים, אף בהעדר הסדר טיעון על ול להיות גם אפקט מחמיר מבחינת העונש : בכ- 61% ,מהתיקים בהם הנאשם היה עצור עד תום ההליכים תקופת המעצר בה ממילא שהה הנאשם היתה ארוכה יותר מעונש המאסר (או משני שלישים מתקופת .המאסר) שהוטל בסוף ההליך14 המשמעות היא שאלמלא המעצר סביר שהעונש היה נמוך יותר. מעבר לפגי עה בזכויות העצורים וביכולתם לנהל את הגנתם כראוי, הגידול במספר המעצרים מביא גם לריבוי התדיינויות .ולהחרפת העומס, הכבד ממילא, המוטל על מערכת המשפט בפגישה שקיים הסניגור הציבורי הארצי עם מפכ"ל המשטרה הנכנס בחודש ינואר6152 , ציין המפכ"ל כי מתקיימת חשיבה מעמיקה ומחודשת במשטרה אודות מדיניות המעצרים, וניתן היה להבין כי הוא מסתייג מקביעת מדדים ותפוקות בתחום זה וממעצרם של מי שמנהלים אורח חיים נורמטיבי. עוד ציין המפכ"ל כי בצד הנקיטה בסמכות המעצר במקרים המתאימים, תתמקד המשטרה במניעה מראש של עבירות באמצעות פעולות חינוך ., הכוונה והסברה לאזרח באותם מקרים בהם נקיטה בכלים אלה עשויה להיות אפקטיבית מנתוני המשטרה לשנת6152 , עולה כי חלה ירידה מינורית של1.8% במספר המעצרים הכולל לעומת מספר ם בשנת6151. מספר ההחלטות על מעצר עד תום ההליכים ירד בכ- 9.1% , אך מספר ההחלטות על מעצר עד הח.לטה אחרת עלה בשיעור דומה15 המסקנה המסתמנת מנתו נים אלה ומנתוני המעצרים בשנה הקודמת , היא כ י בשנתיים האחרונות ה יתה עצירה ב גידול המתמיד של מספר המעצרים בישראל. עם זאת, טרם ניתן לומר אם אכן מסתמן שינוי מדיניות שיביא גם לקיטון משמעותי במספר המעצרים. ,על רקע מציאות זו הסניגוריה הציבורית המשיכה גם בשנת6152 במימוש תכנית הפעולה הסדורה שגיבשה ואשר דווח עליה בדוחות הקודמים כתגובה לתופעת ריבוי המעצרים, וההתמודדות עם תופעה זו הוגדרה גם בשנת6152 כיעד מרכזי בתכנית העבודה השנתית של הסניגוריה . יעד זה חולק למשימ ות פרטניות שנועדו להביא להגשמתו. בין יתר המשימות שנבחרו להשגת היעד ניתן למצוא משימות אשר מתמקדות ביוזמה של הסניגוריה במישור המשפטי כתגובה לריבוי מעצרי השווא. יוזמה זו מתבטאת גם בהגשת הליכים יזומים ,במקרים המתאימים כגון עררים, בקשות רשות ערר, עיונים חוזרים בקשות לשחרור בשלב המעצר הראשוני על ידי הקצין הממונה ובקשות לפיצוי בגין מעצרי שווא. הליכים אלה מגבירים את הביקורת השיפוטית על .החלטות מעצר, והם אכן אפקטיביים בהגנה על הזכות לחירות צעדים נוספים שננקטו לצורך ההתמודדות עם ריבוי המעצרים כוללים המשך הכשרת הסניג ורים תוך חשיפתם לתמונה הרחבה של מדיניות המעצרים בישראל; הפצת הנחיות מקצועיות ייחודיות לעורכי הדין ;המייצגים בהליכי מעצר; הרחבת מאגר הידע המקצועי בתחום המעצרים בפורטל הידע של הסניגוריה ( התמודדות עם התופעה של עיכובים בהגשת תסקירי מעצר על ידי שירות המבחן לתופ עה ייחודית זו מוקדש 14 ר' אורן גזל- אייל "התפתחויות במשפט הפלילי הדיוני ומהותי6151-6156 "דין ודברים ט159 , 165 ( 6152 ,) והאסמכתאות הנוספות המובאות שם. פרופ' גזל-אייל ציין בהקשר זה כי נתון ז ה מתייחס לתקופה שקדמה ליישום ."תכנית המפנה", כך שניתן לשער כי שיעור המעצרים הממושכים גדל בהמשך אף יותר 15 מספר המעצרים עד תום הליכים פחת מ- 51,161 בשנת6151 ל- 56,952 בשנת6152 , ומספר המעצרים עד החלטה אחרת עלה מ- 2,168 ל- 9,116 בשנת6152 (ר' משטרת ישראל השנתון הסטטיסטי1026 ( 6159 '), בעמ19 ). מנתונים אלה עולה כי .בתי המשפט נענו לפחות בקשות למעצר עד תום ההליכים 23 פרק נפרד בהמשך בפרק 2.1.1), והתמודדות עם התופעה של מעצרי לילה מיותרים ואי- שחרור עצורים ( בערובה לתופעה זו מוקדש פרק נפרד בהמשך בפרק2.1.1 .) ריבוי המעצרים הוא מהתופעות המטרידות ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי, ולדעת הסניגוריה יש לה השלכות מדאיגות על משטר זכויות האדם בישראל ועל היחס שבין הפרט לשלטון. יש לקוות כי מקבלי ההחלטות, בראשם מפכ"ל המשטרה הנוכחי, יידרשו לתופעה במטרה להביא לשינוי במגמה קשה זו ולשימוש זהיר ומדוד יותר בכלי המעצר בישראל. 2.1.1 עיכובים בהגשת תסקירי מעצר על ידי שירות המבחן במהל ך השנה האחרונה, כמו גם בשנים עברו, נעשה מאמץ מצד הסניגוריה הציבורית להביא לצמצום משך .הזמן הנדרש לשירות המבחן להגיש תסקירי מעצר מזה שנים, דחייה שגרתית של דיון מעצר לצורך הגשת תסקיר שירות המבחן לבית המשפט או רכת כשלושה עד ארבעה שבועות, ולע תים אף למעלה מכך .מצב זה הגורם להארכת תקופת המעצר של נאשמים ( אשר בדיעבד עשוי להתברר כי הם ראויים לשחרור) אך ורק בשל סיבות ביר וקרטיות, אינו סביר וגורם להחזקת .נאשמים, שעומדת להם חזקת החפות, במעצר ארוך ומיותר מדובר בפגיעה חמורה בזכות לחירות, שהיא זכות חוקתית ראשונה במעלה. כשמ דובר במי שנעצרו לראשונה או בבעלי מוגבלות נפשיות או שכליות (אך לא רק עבור עצורים אלה), חוויית המעצר עלו לה ליצור מצוקה נפשית חריפה ואף בלתי הפיכה. לפגיעה הבלתי סבירה בחירות נלווית פגיעה בזכויות נוספות ובהן הזכות לכבוד, לחופש התנועה ולחופש העיסוק . החלטות של בתי המשפט המורות על הגשת תסקירי מעצר במועדים סבירים נקובים, אינן מקוימות תדיר על ידי שירות המבחן. פעמים רבות מבקש שירות המבחן דחיות חוזרות לצורך הגשת התסקירים. זאת ועוד, אנו מתרשמים כי עומס העבוד ה המוטל על קציני המבחן משפיע לע תים גם על איכות התסקירים ופוגע ביכולתם לבדוק לעומק חלופות אפשריות, ולפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה ויסודית אודות העצור. פגיעות חמורות אלו בזכויות חוקתיות מוצאות ביטוי בהחלטות בתי המשפט, אשר לא חוסכים בביקורת חריפה על .העיכובים בתסקירים להלן מקצת מהחלטות בתי המשפט בשנים6152-6151 בהן מ:שתקף מצב עגום זה )במ"ת (שלום ירושלים61198-16-51 מדינת ישראל נ' אייזנברג (החלטה מיום62.6.6151 ; ייצוג על ידי גבריאל טרונישוילי) התייחסה נשיאת בית המשפט השלום(דאז) , השופטת (בדימוס) שלומית דותן, לבקשת דחייה של :שירות המבחן ומתחה ביקורת חריפה על המצב הקיים "העובדה ששירות המבחן איננו מסוגל להגיש תסקירי מעצר בתוך פרק זמן סביר הופכת יותר ויותר לבלתי .נסבלת. היא גם מביאה לכך, שבית המשפט יאלץ לקבל החלטות בלא תסקירים במקרים מתרבים והולכים ככל שלשירות המבחן ישנו אכן יתרון על פני בית המשפט בהערכת המסוכנות ובהערכת הח לופה המוצעת למעצר, צריך שהדבר יובא לפני בית המשפט בתוך פרק זמן סביר. המתנה של שבועות לתסקיר מעצר היא בלתי סבירה בעליל. בהחלטות שהציג לעיוני ב"כ המשיב נכלל גם מקרה שבו תסקיר מעצר לא הוגש גם "בחלוף כחודש ימים מיום שבית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר. ביקורת ד ו מה עלתה גם מהחלטת השופטת קלמפנר- )נבון במ"ת (שלום חיפה2211-55-51 'מדינת ישראל נ בביץ (החלטה מיום69.55.6151 ; :)ייצוג על ידי ליאוניד פרחובניק "שירות המבחן על אף הוראות אשר ניתנו לו בידי בית המשפט, לא הגיש את התסקיר במועד אשר נקבע להיום והעמיד את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת לפיה לא יינתן התסקיר עד ליום22.21.1023 , שכן 24 לטענתם מספר הפניות לשירות המבחן עולה בהרבה על כוח האדם העומד לרשותם ולפיכך, לא יוכלו ליתן "את התסקיר במועד אשר נקבע בידי בית המשפט. )במ"ת (שלום ראשון לציון52191-19-51 דינ מ ת ישראל נ' קולנוגרוב (החלטה מיום51.9.6151 ; ייצוג על ידי עו"ד איתי שוחט) סקר השופט קליינמן את המצב הקשה, וקבע לאורו כי על אף הצורך בחוות דעת של שירות :המבחן, יש לשחרר את הנאשם למעצר בית גם ללא קבלת תסקיר ."אכן במקרים מעין אלו יש חשיבות לקבלת חוות דעת מקצועית של שירות המבחן אולם לא ניתן להתעלם מהמציאות בה אנו מצויים כאשר שירות המבחן נמצא תחת עומס כבד מאוד ומשיבים שנשלחו על ידי בית המשפט לתסקיר באמצע חודש אוגוסט מתבקשת דחיה עד אמצע חודש אוקטובר, כך שנתון זה צריך "להילקח בחשבון. )במ"ת (שלום עכו11981-18-51 מדינת ישראל נ' קנמאת (החלטה מיום61.9.6151 ; ייצוג על ידי עו"ד כמיל עודה) דחה השופט בכר בקשת דחייה מצד שירות המבחן לאור הפגיעה הקשה בנאשם, והורה על שחרורו :בתנאים "ביום10/4/1021 הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב. שירות המבחן הגיש בקשה לדחות את מועד הדיון אחרי12/20/1021 דהיינו, חודשיים ימים לאחר שהמשיב נעצר לראשונה. אני סבור כי אם במידה וביהמ"ש י י עתר לבקשה, יהיה בכך משום פגיעה בזכויות היסוד של המשיב שההליך המשפטי "בעניינו יישמע מוקדם ככל הניתן וביעילות הראויה. )גם במ"ת (שלום פתח תקווה18821-18-51 מדינת ישראל נ' ק שקוש (החלטה מיום8.51.6151 ; ייצוג על ידי עו"ד ליעד ידין) הוחלט כי יש מקום לבחון את חלופת המעצר בה עדר תסקיר מבחן, לאור העיכוב הניכר :בהגשת תסקירים על ידי שירות המבחן ,"אני סבורה כי בנסיבותיו של המשיב, ובעיקר בנסיבות המעשה המיוחסות לו, הימשכות הליכים זו כששי רות המבחן אף לא הגיש בקשה לדחייה ולא מסר צפי להגשת תסקיר שירות המבחן, משנה את נקודת האיזון ומטה את הכף לטובת שקילת שחרורו של המשיב לחלופת מעצר זמנית, גם מבלי שיתקבל בעניינו תסקיר." במ"ת11211-55-51 )(שלום פתח תקווה מדינת ישראל נ' ג'באלי (החלטה מיום51.56.6151 ; ייצוג על ידי עו"ד מאיה אלפי- שקד) הורה בית המשפט על שחרור נאשם ממעצר ללא תסקיר מעצר סופי, לאחר ששירות המבחן התעכב במסירתו. שירות המבחן ביקש דחייה של שבועיים בהגשת התסקיר, ולאחריה דחיה נוספת של שבוע כאשר מסר בשלב זה תסקיר חלקי בלבד, וביקש שבוע נוסף לצור .ך השלמתו לשם התרשמות מן המפקחים בית המשפט קבע שלאור הנחת שירות המבחן שיש מקום לשחרור אין מקום לדחייה נוספת, התרשם בעצמו .מן המפקחים והורה על שחרור במ"ת19156-16-52 )(שלום עכו מדינת ישראל נ' אולייניק ( החלטה מיום61.1.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד רומן קלוגרמן) ב יקש שירות המבחן דחייה של שלושה שבועות נוספים על הדחייה שניתנה לו מלכתחילה לשם הגשת תסקיר מעצר תוך שהוא מסביר זאת במניעה טכנית (בעיות תרגום ומפגש עם העצור בבית המעצר). בית המשפט לא מצא לנכון להאריך את המעצר לפרק זמן כה ממושך לצורך הגשת תסקיר, והורה כי נציגי שירות המבחן יתייצבו לדיון במטרה לייעל את ההליך ולבחון את החלופה בצורה מהירה במעמד הדיון. בדיון הודיע קצין המבחן כי אין הוא ערוך לבדיקה במתכונת זו, ועל כן בית המשפט נפנה לבדוק בעצמו את תנאי החלופה .המוצעת והורה על שחרור בתנאים של הנאשם ממעצר 25 במ"ת1611-56-52 )(שלום קריות מדינת ישראל נ' מוסינגר (החלטה מיום9.56.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד נאג'י :עאמר) ציין בית המשפט כך, בהחליטו לשחרר את הנאשם ללא המתנה לתסקיר שירות המבחן "אני מודעת לכך ש"דרך המלך" במקרה מעין זה הינה הפנייה לקבלת תסקיר שירות המבחן קודם לשחרור לחל ופה המוצעת. אולם לנוכח פרק הזמן הממושך הנדרש לעריכת התסקיר (חודש לפחות) ולאחר התרשמותי האמורה מהמפקחים המוצעים, אני סבורה כי יש בהם, בצירוף הפקדה משמעותית, להוות "חלופה ראויה ומספקת. מ החלטות הנ"ל ו מהחלטות רבות נוספות, עולה כי בה עדר אפשרות לקבלת תסקיר מעצר ,תוך זמן סביר בוחנים ח לק מבתי המשפט חלופות מעצר גם בה עדר חוות הדעת המקצועית של שירות המבחן, אך הדבר נעשה רק בחלוף פרק זמן בלתי סביר, המשקף פגיעה מוגזמת ולא סבירה בזכויות נאשמים. במקרים לא מעטים מסרבים בתי המשפט לבחון את החלופה המוצעת בה עדר תסקיר, ושלילת הח.ירות נמשכת אין מחלוקת כי בתיקים רבים יכולה הערכה מקצועית של שירות המבחן לסייע לבית המשפט להגיע לתוצאה ראויה, אך לא ניתן להמשיך ולקבל מצב בו פנייה לשירות המבחן גוררת תקופות מעצר לפרקי זמן בלתי .סבירים הסניגוריה הציבורית, המייצגת רבים מהעצורים הנפגעים מהמצ ב הקיים, סבורה כי יש צורך דחוף למצוא פתרונות מערכתיים, אשר יספקו מענה לפגיעה המתמשכת בזכויות העצורים כתוצאה ממצב עגום זה . למשרד הרווחה ו לשירות המבחן חייב להיות ת פקיד מרכזי בפתרון הבעיה, ומחובתם ל נקוט לאלתר בצעדים העומדים לרשותם לשם צמצום זמן ההכנה של תסקיר י המעצר ומניעת הפגיעה בזכויות העצורים. ככלל, על ,מנת שלא תיפגע הזכות לחירות במידה העולה על הנדרש סבורה הסניגוריה הציבורית כי יש להגיש תסקירי מעצר בתוך פרק זמן שלא יעלה על שבוע מהחלטת בית המשפט. במהלך השנים6151-6151 , נפגשה הנהלת הסניגוריה עם הנהלת שירות המ בחן למבוגרים לדיון בבעיה , ומשלא חל שיפור במצב פנה הסניגור הציבורי הארצי בחודש ינואר6152 במכתב מפורט אל מנכ"ל משרד הרווחה ומנהלת שירות המבחן למבוגרים. בתגובה לפניית הסניגור הארצי, נמסר כי נעשים מאמצים מערכתיים רבים לקצר את משך הזמן להגשת תסקיר לשבועיים ימי ם, ואף הוסכם כי לגבי חלק מן העצורים ראוי לעשות מאמץ מיוחד להגשת תסקיר בפרק זמן קצר מכך. בדוח השנתי הקודם כתבנו כי אנו סבורים שגם שבועיים הם פרק זמן ארוך מדי, ועם זאת ככל שניתן יהיה להגיע ליעד זה בזמן הקרוב, יהיה בכך שיפור משמעותי. בנוסף, על מנת לקדם את תהל יך קיצור זמני הגשת התסקיר הונחו הסניגורים הציבוריים לבקש מבתי המשפט כי גם ,בתקופת הביניים בה שירות המבחן פועל לקיצור משך הזמנים, ובמקרים המתאימים לנסיבות הנאשם והתיק הדחיות להגשת התסקיר לא תעל י נה על ימים בודדים וודאי שלא מעבר ליעד השבועיים שהציב לעצמו שירו ת המבחן. זאת, תוך מתן תעדוף לאוכלוסיות מיוחדות כגון בעלי לקויות נפשיות, פיזיות ושכליות, עצורים ללא עבר פלילי, וכן לכאלה אשר סיכויי שחרורם גבוהים. עוד רועננה ההנחיה לסניגורים לבקש במקרים המתאימים מבתי המשפט לבחון בעצמם ישירות וללא צורך בהמתנה לתסקיר את חלופ ות המעצר, בהתאם להחלטתו של השופט יצחק עמית בבש"פ198956 אל אעסם נ' מדינת ישראל. למרבה הצער, למרות מאמצים אלה תמונת המצב בשנת1026 נשארה בעיקרה דומה. מדיווח עדכני של מנהלי מחלקות המעצרים בסניגוריה הציבורית , עולה כי משך הזמן להגשת תסקירי מעצר עומד עדיין על שלושה עד ארבעה שבועות. הסניגוריה הציבורית סבורה כי אין להשלים עם מצב זה, ובכוונתה לנקוט בצעדים כדי להביא לשינוי המיוחל. 26 2.1.1 מעצרי לילה מיותרים ואי-שחרור חשודים בערובה בתחנות המשטרה בדוחות קודמים תיארנו את התופעה הקשה והבלתי חוקית, שלפיה משטרת ישראל הותירה אלפי חשודים במעצר לשווא למשך לילה שלם (ולע תים לסוף השבוע), רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט ולבקש את שחרורם בערובה כספית או בתנאים אחרים. זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים .ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות במהלך שנת1026 ניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות רבות .כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל בהקשר זה על ידי קציני המשטרה החלטות אלו, כמו גם הניסיון ה נצבר של הסניגוריה מעבודת השטח, מלמדים כי הבעיה טרם באה על פתרונה. בדוח השנתי לשנת6151 דיווחנו על פנייתו של הסניגור הציבורי הארצי בעניין זה למפכ"ל המשטרה, על תשובתו של המפכ"ל ועל הישיבה שקיים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) בנושא זה בחודש דצמבר 6151 . המשנה ליועמ"ש הורה למשטרה לנקוט בשורה של צעדים להמשך צמצום התופעה וכן להעביר נתונים ,ממוקדים יותר שיאפשרו לבחון את היקף התופעה (בין היתר נתונים אודות מספר הבקשות לשחרור בערובה שמוגשות לבית המשפט, ה תנאים בהם ה תבקש השחרור וכן נתונים המבחינים בתוך קבוצת המעצרים עד61 )שעות בין מעצרים הכוללים לילה במעצר לבין מעצרי יום בלבד. כמו כן הומלץ למשטרה לבדוק את האפשרות .לקבוע נוהל שיבנה את שיקול דעת הקצינים הממונים ,למרבה הצער משטרת ישראל לא יישמה צעדים אלה עליהם הורה המשנה ליועמ"ש. תחת זאת אנו עדים לאחרונה להצעתה להרחיב את תנאי השחרור בערובה עליהם מוסמכים קציני משטרה להורות על פי חוק ה מעצרים כתנאי לשחרורם של עצורים , וזאת בטענה כי הדבר יחסוך כביכול את הבאתם של עצורים לשחרור בתנאים בבית המשפט. הסניגוריה הציבורית מתנגדת נחרצות ליוזמה זו. ,כאמור המשטרה אי נה מפעילה את הסמכויות הנתונות לה כיום בחוק באופן ממצה, ועצורים מובאים לבית המשפט גם במק רים בהם ניתן היה לשחררם בתחנ ה. זאת, בין אם מבקשת המשטרה מבית המשפט להורות על שחרור בתנאים ז הים או קרובים לאלה שבסמכות ה ובין אם המשטרה נמנעת מלעשות שימוש באפשרות הראויה והמתבקשת לשחרר את החשוד ב מסגרת התנאים שבסמכותה, ולזמנו כשהוא משוחרר לדיון בבית המשפט בבק .שה להארכת התנאים ,לתפיסת הסניגוריה הציבורית אם היתה משטרת ישראל עושה שימוש נכון בסמכויותיה כפי שהן נתונות .לה בחוק בנוסחו כיום, ניתן היה לחסוך מאות מעצרי לילה מיותרים בשנה אין כל הצדקה להעניק למשטר ה סמכויות נוספות ופוגעניות בחוק כאשר עד כה היא לא הוכיחה שהיא מקפידה על יישום החוק במסגרת סמכויותיה הקיימות , וכאשר יש דרך מידתית יותר למנוע את תופעת מעצרי הלילה המיותרים. 2.1.3 ייצוג חשודים ועצורים במהלך חקירתם במשטרה על פי סעיף58 ()(א9 ,)) לחוק הסניגוריה הציבורית, תקנות הסניגוריה הציבורית (ייצוג עצורים מחוסרי אמצעים התשנ"ח- 5998, ותקנות הסניגוריה הציבורית (זכאות לייצוג לקטינים נוספים), התשנ"ח- 5998 , כל קטין עצור .לצרכי חקירה וכל בגיר עצור ומחוסר אמצעים זכאי לייצוג בידי סניגור ציבורי לשם מילוי הוראות החוק והתקנות, מפעילה הסניגוריה הציבורית מערך של עורכי דין תורנים וכוננ ים בכל רחבי הארץ. עד לאוגוסט6156 פעל המערך ה חל משעה9:11 .בבוקר ועד לחצות הלילה, לרבות בסופי השבוע החל מאוגוסט6156, הוחל בהרחבה הדרגתית של שעות הפעילות של המערך ל- 61 ,שעות ביממה9 ימים בשבוע. הרחבה זו הושלמה בפרישה ארצית מלאה בינואר6151 . 27 במחלק ות המעצרי ם במחוזות הסניגוריה מוצבים אנשי צוות משפטי ומנהלי , שתפקידם להפנות את ע ורכי הדין התורנים לתחנות המשטרה ולבתי המעצר הרלוונטיים, כדי להיפגש עם העצורים בהקדם האפשרי .ולייצגם בהמשך בבית המשפט, אם נמצאו זכאים לייצוג כתוצאה מפעילות הסניגוריה הציבורית, חל שינוי מ הותי בתחום ייצוג העצורים. מרבית העצורים לצרכי חקירה מיוצגים כיום בדיונים להארכת מעצרם בבתי המשפט, ואין ספק כי הליך זה הוגן ושוויוני יותר משהיה ,בעבר כאשר הרוב הגדול של העצורים לא היו מיוצגים. יחד עם זאת הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה כי מרבית העצורים בישרא .ל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות שלהם בסניגור לפני חקירתם במשטרה למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסניגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופ ן ממשי. 16 ביום1.1.6112 ניתן על ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב, פסק הדין בע"פ1565998 יששכרוב נ' התובע 'הצבאי הראשי ואח. כידוע, במסגרת פסק דין חשוב זה נפסלה הודאתו של חייל אשר נמנעה ממנו זכות ההיוועצות בעו רך דין .במהלך החקירה בפסק הדין כתבה השופטת (כתוארה אז) ביניש כי הדעה המקובלת היא שזכות הייצוג וההיוועצות בעורך דין מסייעת לשמירה על זכויותיהם של נחקרים, להבטחת הגינותם של הליכי החקירה ולמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין העצור לאנשי המרות החוקרים אותו. אי- ידיעתו של חשוד על זכותו לבקש להיוועץ בעור ך דינו עלולה להוביל בנסיבות מסוימ ות לפגיעה בהגינות החקירה. יצוין כי הסניגוריה הציבורית לקחה חלק בהליך זה כ"ידידת בית ה ."משפט ביום1.55.6119 ניתן פסק הדין בע"פ9912911 שי נ' מדינת ישראל , ובו נקבע חד- משמעית, ברוח הלכת יששכרוב ,ושוב על ידי הנשיאה (דאז) ביניש )כי כאשר חשוד (במקרה דנן החשוד אף לא היה בסטטוס של עצור מעוניין להיוועץ עם עורך דין, יש להפסיק את החקירה ולהמתין לבואו של עורך הדין באם זה הודיע על הגעתו תוך פרק זמן סביר. התפתחות חשובה נוספת חלה בפסק הדין בע"פ8991919 לין נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 1.55.6151 ), בתיק שהיה בייצוג של הסניגוריה הציבורית, שם נקבע לראשונה כי יש להקפיד על כריכת ההודעה על זכות ההיוועצות עם ההודעה על הזכות לסניגור ציבורי, וכי המועד הראוי למתן ההודעה הכפולה הוא לפני .תחילת החקירה למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון בפרשות יששכרוב, ש לין ו י ,, ועל אף הוראות החוק והתקנות משטרת ישראל אינה מקפידה ליידע את כל העצורים כראוי על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם. חלק מהחשודים מוותרים על זכותם להיוועץ בסניגור בנסיבות המעלות חשש כי לא הובהרה להם זכותם כראוי וכי לא מדוב .ר בוויתור מדעת המשמעות היא כי בעולם המציאות זכות ההיוועצות לפני חקירה שמורה בעיקר לנחקרים מיוחסים אשר .דבר חקירתם נודע להם מראש והם לא מעוכבים ולא נעצרים, או לנחקרים מנוסים המודעים לזכויותיהם אחרים לא זוכים פעמים רבות לממש את זכויותיהם. אמנם גם בשנת6152, כפי שהיה בשנים קודמות, חל שיפור בהתנהלות המשטרה בהקשר זה, ו אחוז ההודעות ,על בקשת עצורים לייצוג שמעבירה המשטרה למשרדי הסניגוריה לפני תחילת החקירה, עלה מ- 16.41% 16 להרחבה על תיאור התופעה הרחבה לפיה מרבית העצורים בישראל אינם זוכים לממש את זכות ההיוועצות בסניגור לפני תחילת חקירתם במשטרה, ועל המהלכים השונים בהם נוקטת ה סניגוריה הציבורית על מנת להתמוד ,ד עם תופעה זו ר' גם גליה ניצני "על מימושה של זכות ההיוועצות בסניגור ועל מערך הסניגוריה הציבורית לייצוג "מסביב לשעו ן" של "עצורים לפני תחילת חקירתם הסניגור 651 , 56-1 ( 6151 .) 28 בשנת1021 ל- 33.23% בשנת1026 . יחד עם זאת, שיעורן הכולל של הודעות מהמשטרה טרם חקירה מתוך כלל הפנ יות אל הסניגוריה הציבורית לייצוג עצורים נותר נמוך . .בהיבט זה, ההבדל בין אופן תפקוד המשטרה כאשר מדובר בעצורים קטינים לעומת בגירים הוא משמעותי בעוד ששיעור ההודעות לפני חקירה כשמדובר בבגירים עומד על18.88% בלבד, כשמדובר בעצורים קטינים הוא עומד על81.96% . הצורך בשיפור בקבוצת העצורים הבגירים בולט איפוא .במיוחד יתרה מכך, מנתוני הסניגוריה הציבורית עולה כי קיימת שונּו ת משמעותית גם בין המחוזות השונים, ובין תחנות ויחידות משטרה שונות בתוך כל מחוז ומחוז: בעוד ש שיעור היידוע במועד במחוז ירושלים עמד בשנת 6151 על15.11% , במחוז צפון עמד שיעור זה על כ- 15% בלבד. כשבוחנים את הנתונים ברזולוציה של תחנות המשטרה, השונּו ת גבוהה עוד יותר ולמעשה היא נעה בין הקפדה כמעט מלאה על הכללים המתקרבת ל- 511% בתחנות "המצטיינות", לבין הפרה כמעט מלאה של אותם כללים בתחנות בהן שיעור ההודעות במו עד עומד על אחוזים בודדים. שונּו ת זו ממחישה את העובדה כי כאשר יש רצון ומחויבות למלא אחר הכללים, ניתן לעשות זאת. בוודאי שלא ניתן להסביר שונּו ת כה קיצונית בתנאי המקום הספציפי או בוויתור על זכות ההיוועצות .מצד העצורים החשודים תרשים.ז שלהלן כולל את תוצאות הבד יקה, המתייחסת לשנת6152, באשר לשלושת השלבים להעברת פניות עצורים לייצוג על ידי סניגור ציבורי: טרם חקירה, לאחר חקירה, ולראשונה בסמוך להארכת המעצר בבית ,המשפט. כאמור הנתונים בתרשים מביאים למסקנה כי שיעורן הכולל של הודעות מהמשטרה בטרם חקירה מתוך כלל הפניות אל הסניגוריה הציבורית לייצוג עצורים, עומד על33.23% . עוד עולה מן התרשים, כי לגבי 27% מהעצורים לא מתקבלת כל הודעה בסניגוריה הציבורית– לפני החקירה או לאחריה– והסניגוריה נאלצת לפגוש עצורים אלה לראשונה ממש בסמוך להארכת המעצר בבית המשפט . הדבר פוגע ביכולתו של הסניגור להתכונן לדיון, לשוחח עם החשוד ולדאוג להתייצבותם של ערבים. הדבר גם מכביד על בתי המשפט ועל התנהלות הדיונים, שכן הסניגור נאלץ לנהל שיחות ראשוניות עם העצור ולבדוק את זכאותו לייצוג .בתנאים קשים באולם המעצרים או בתאי המעצר שבבית המשפט ת רשים.ז פניות חשודים לייצוג בשנת6152 – בחתך מחוזות, בחלוקה לפי מקור הפנייה ועיתוי קבלת ההודעה ( 5.5.6152-15.56.6152 ) 29 תרשים.ח שיעור הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לפני החקירה מתוך כלל הבקשות לייצוג על ידי *הסניגוריה הציבורית בשלב המעצר, במבט רב שנתי 3729 1854 1270 2272 4345 4686 5195 3298 5144 3194 3876 5435 23559 20739ארצי 5583 1665 7248 51.45%ירושלים 31.01% 4095נצרת והצפון553 39.83% שיעור הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לפני החקירה מתוך סך הפונים שביקשו ייצוג מהסנגוריה שיעור הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לאחר חקירה מתוך סך הפונים שביקשו ייצוג מהסנגוריה שיעור הפונים שבקשתם לייצוג התקבלה לראשונה בבית המשפט מתוך סך הפונים שביקשו ייצוג מהסנגוריה 3542 25.58% חיפה1877 10908 10618 48.93% 9031 42.96% 17.00% 44298 9075 53373 44.14% 38.86% 18.68% 8338 31.06% 20.01% 17.21% 22.97% 55.48% 13.50% סך הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לפני חקירה סך הפונים שבקשתם לייצוג הועברה מהמשטרה לאחר חקירה סך הפונים שבקשתם לייצוג התקבלה לראשונה בבית המשפט סך הפונים שביקשו ייצוג מהסניגוריה דרום2125 אביב-תל31.15% 8493 1915 10253 50.17% מרכז940 10251 37.81% 53.02% 9.17% 9311 30 * הנתון לשנת6155 הוא החל מחודש מרץ באותה שנה . לפני כן לא נעשה רישום של הלי כי חקירה בתוכנת הסניגוריה הציבורית. תרשים.ט ,אחוז הבקשות לייצוג שהועברו באמצעות המשטרה לפני חקירה או אחריה , מתוך כלל הבקשות לייצוג על ידי סניגור ציבורי בשלב המעצר, במבט ארצי רב שנתי אכן יש לברך על מגמת השיפור. אין ספק שכיום עצורים רבים יותר זוכים לממש את זכותם להיוועץ בסניגור לפני חקירתם. יחד עם זאת, כאמור לעיל ,הדרך למיצוי הזכות באופן מלא ולקיום הוראות החוק והפסיק ה בהקשר זה עדיין ארוכה. הסניגוריה הציבורית המשיכה לנקוט בפעולות שונות לצורך העלאת שיעור הייעוצים לפני חקירה– פעולות אשר אכן נתנו את אותותיהן והשפיעו לחיוב על המציאות בשטח: בינואר6151 הושלמה הפרישה הארצית של 31 הרחבת שעות פעילות מחלקות המעצרים למערך של61 ,שעות ביממה9 ימים בשבוע; נערכו פגישות עם המפכ"ל ועם נציגי המשטרה במחוזות השונים; הוטמעו ההנחיות לסניגורים להעלות טיעונים משפטיים בנוגע להפרת זכות ההיוועצות של נחקרים ואלה הניבו החלטות שיפוטיות רבות המבקרות את ה ;פרות הזכות ונשלחו נתונים מפורטים לכל דרגי המשטרה, החל במפכ"ל וכלה בקציני החקירות בתחנות; כן נמשכו .הפעולות לקידום החקיקה להסדרה ולעיגון של זכות ההיוועצות קידום טיעונים משפטיים בדבר הפרת זכות ההיוועצות בחקירה בשנה החולפת המשיכה הסניגוריה הציבורית לפעול להגשמת זכות ההיוועצות של חשוד הנמצא בחקירה משטרתית באמצעות העלאת טיעונים משפטיים המסתמכים על הוראות החוק הרלוונטיות ועל פסיקת בתי המשפט. במסגרת זאת, יושמו והוטמעו הה נחי ות שניתנו לסניגורים לטעון במקרים מתאימים לסעדים שונים בגין פגיעה בזכויות שונות של חשודים ,ובכלל זה ל.סעד של שחרור ממעצר כפי שצוין בדוח השנתי הקודם, במסגרת בקשת רשות ערר שהוגשה בשנת6156 לבית המשפט העליון מטעם הסניגוריה הציבורית, חזרה והדגישה השופטת עדנה ארבל את חשיבות זכות ההיוועצות ואת הלכת יששכרוב בה פותחה הדוקטרינה לפיה פגיעה בזכות ההיוועצ ות יכולה להוביל לפסילת הראיה. בהמשך, ד חתה השופטת ארבל את קביעות הערכאות דלמטה בדבר רלוונטיות הטענה רק להליך העיקרי, וק בעה כי לפגי ע ה בזכות ההיוועצות תהיה נפקות גם בשלב המעצר" : על הערכאות הדנות במעצרם של חשודים להתייחס לגופן של טענות הנוגעות לפגיעה בזכות ההי וועצות של החשודים, לבחון האם אכן נפל פגם בעניין זה ולקבוע את נפקותו לעניין המעצר תוך איזון מכלול השיקולים הרלוונטיים " (בש"פ9661956 , בש"פ9665956 פרץ ולוי נ' מדינת ישראל (ייצוג על ידי עוה"ד גלאון קפלנסקי, ניר אלפסה ונטע לב). מאז מתן החלטה זו, בתי המשפט בערכאות השונות התייחסו לא פעם לחשיבות העקרונית של זכות ההיוועצות, ובחלק מן המקרים אף נתנו לפגיעה בזכות זו ביטוי מעשי כבר בשלב הליך המעצר, ובכלל זה מתן סעד של שחרור ממ עצר או קיצור תקופת המעצר. כמובן שלצד הנפקות שיש להפרת זכות ההיוועצות בשלב המעצר, יכולה הפר ה כזו להביא גם לפסלות ראיות בעת ניהול התיק העיקרי, והסניגורים הציבוריים מונחים לטעון גם לעניין זה, ברוח הלכות יששכרוב שי ו. בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנת6152 , פיתחה הסניגוריה הציבורית את הטיעונים המשפטיים המועלים כנגד הפגיעה בזכות ההיוועצות טרם חקירה. בתוך כך, מועלים טיעונים כנגד ליקויים בעצם היידוע של חשודים בדבר זכות ההיוועצות, ובשלבי מימושה. המדובר ב מצבים בהם למרות ש ייד ה וע בדבר זכות ההיוועצות הוכנס על ידי משטרת ישראל לנוסח אזהרת חשוד לפני תחילת חקירתו, בפועל לא מיידע החוקר את החשוד בדבר הזכות, או שהיידוע נעשה בצורה פורמאלית בלבד, כדי לצאת ידי חובה, תוך חתירה להמשיך בחקירה ברצף וללא ייעוץ לפני תחיל ת ה על ידי סניגור. נוספים על כך מצבים בהם גם כאשר הנחקר מבין את זכותו להיוועץ בסניגור ומודיע לחוקר המשטרה כי הוא מבקש לממשה, החוקר ממשיך בחקירה ומודיע לסניגוריה הציבורית על בקשתו זו של הנחקר במועד מאוחר יותר ורק לאחר סיומה, או מקרים בהם החוקר .מסרב להמתין זמן סביר להגעת הסניגור ומתחיל את החקירה לפני הגעתו17 17 :להלן מגוון החלטות מהשנה החולפת שעסקו בטיעונים אלה מ"י (שלום באר- )שבע119-12-52 מדינת ישראל נ' קריף (החלטה מיום5.2.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד אלעד רן): החשוד ביקש להיוועץ עם סניגור ציבורי טרם חקירתו. הודעה נמסרה על ידי המשטרה למשרדי הסניגוריה, אך משהתייצב הסניגור הציבורי בתחנה וביקש להיפגש עם העצור, נטען על .ידי החוקר התורן כי הוא אינו מעוניין לקבל ייעוץ בית המשפט קבע כי היחידה החוקרת לא הקפידה על זכות ההיוועצות עובר לחקירתה וציין כי הוא רואה בחומרה התנהלות זו, שיש בה כדי לפגום באופן ממשי בזכויות החשוד. נוכח הפגם האמור, בית המשפט קבע כי לא יחשיב את שתיקת המשיב בחקירתו ככזו שנעשתה על דעתו החופשית, ומכאן שהי א לא תחזק את התשתית הראייתית נגדו או את המסוכנות הטמונה בו. המעצר הוארך בשישה ימים תחת תשעה ימים 32 טיעונים נוספים מועלים גם בנוגע לסוגיית הוויתור על זכות ההיוועצות. הכוונה להתמודדות עם טענות המשטרה כי לא אחת עצורים מוותרים על זכותם להיות מיוצגים, למרות שהם יודעו על קיומה של הזכות .לפני תחילת החקירה אכן, ניתן להניח ש חלק מן העצורים יוותרו על זכות ההיוועצות לפני ,תחילת החקירה ויימלכו בדעתם ויבקשו לממשה לאחר קיום החקירה. יחד עם זאת, הנתונים מעוררים שאלה כבדת משקל האמנם ויתורם של עצורים כה רבים הוא ויתור מדעת. כפי שעולה מהתרשימים שלעיל , בשנת6152 ב- 11.82% מכלל הפניות של עצורים לקבלת ייצוג, קיבלה הסניגוריה הציבורית א ת הפניות לאחר החקירה (במספרים מוחלטים מדובר ב- 69,851 מקרים.) 18 מכיוון שידוע בדיעבד כי ברוב המקרים העצורים הביעו עמדתם שהם מעוניינים בייצוג על ידי סניגור ציבורי לאחר חקירתם, קשה להניח כי בתחילת החקירה, כלומר זמן קצר לפני כן, ציבור כה גדול של עצורים שנמדד בעש רות אלפים, ויתר על כך. נוכח ההיקפים הרחבים של ה"מוו "תרים על הזכות, סביר יותר להניח כי אופן יידוע החשודים על זכותם להיות מיוצגים על ידי סניגור ציבורי לפני .תחילת החקירה לא נעשה בצורה מספקת, וכתוצאה מכך ויתורם על זכות ההיוועצות לא היה ויתור מדעת ,כאמור לעיל גם ה שונּו ת הרבה ב דבר ,אופן יישום הזכות בין קבוצות שונות של עצורים, בין מחוזות שונים ובין תחנות ,)המשטרה (כולל כאלה המצויות באותו מחוז מעידה על כך שלא ניתן להסביר את התופעה בכללותה בוויתור של העצורים על זכויותיהם, וסביר להניח כי הקושי טמון באי הקפדה על יישו ם זכות ההיוועצות ע ל ידי חוקרי המשטרה.באותם מקומות בהם שיעורי ההודעות טרם חקירה נמוכים ב הקשר זה, יש לציין כי ב ע"פ51119918 אבו עצא נ' מדינת ישראל (ניתן ביום61.8.6156 ) , שרטט השופט יורם דנציגר מספר עקרונות חשובים בנושא סוגיית הוויתור: ויתור על זכות ,ההיוועצות צריך שיהיה ברור ומפורש ואין להכיר באפשרות לוויתור משתמע; על הוויתור להיות חופשי ומרצון, קרי לחוקרים אסור לחתור להשפיע על הנחקר באמצעות תרגילי חקירה למיניהם במטרה לגרום לו לנטוש את זכות ההיוועצות; גם אם החשוד מוותר מפורשות על זכות ההיוועצות, על צ וות החקירה לוודא שהוא מבין את משמעות הוויתור על מנת שיהיה זה ויתור מדעת; על צוות החקירה לתעד את הוויתור בהקלטות וידיאו- אודיו, או בלית ברירה בצורה ברורה ומפורשת בכתב, עליו חתום הנחקר. 19 על מנת להתמודד עם הקושי ולוודא כי ויתור על זכות ה היוועצות הוא ויתור אמית ,י ומדעת עומדים הסניגורים הציבוריים בטיעוניהם המשפטיים, בין היתר, על כך שיש חובה לתעד לא רק את שלב יידוע החשוד בדבר זכות ההיוועצות, אלא גם את תגובתו של החשוד ליידוע זה, ו על כך ש לאי התיעוד של תגובת שביקשה המשטרה; מ"י5916-18-52 )(שלום פתח תקווה מדינת ישראל נ' סעדה (החלטה מיום6.8.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד גיא עין צבי): בית המשפט האריך את המעצר בשלושה ימים ב לבד, בשל הפרת זכותו של העצור להיוועץ בסניגור לפני חקירתו, כאשר הודעה לסניגוריה נשלחה כשלוש שעות לאחר מעצרו ואין כל אישור כי ההודעה נתקבלה במשרדי הסניגוריה. זאת ועוד, נקבע כי במקרה דנן לא נרשמה הודעה מפורשת, כפי שהיה צריך לרשום, מפי החשוד אם הוא מבקש להיווע ץ בעורך דין או מוותר על זכותו; מ"י19299-56-52 )(שלום חיפה מדינת ישראל נ' אבו אל היג'א (החלטה מיום65.56.6152 ,; ייצוג על ידי עו"ד משה נעמן): בית המשפט התייחס לפגיעה בזכות ההיוועצות של המשיב, אשר הוזהר ביקש להיוועץ בסניגור טרם תחילת חקירתו, אך בהתייעצות עם קצין אח"מ הובהר לחשוד כי הוא אינו זכאי להתייעצות נוספת עם סניגור לאור העובדה כי נפגש עם סניגורו בדיון בבית המשפט. בית משפט השלום לא מצא כל הסבר מניח את הדעת לעמדה זו של המשטרה וקבע כי מצופה היה מהיחידה החוקרת כאשר אין מדובר בחקירה דחופה, לאפשר לחשוד להיווע ץ בסניגור. בית המשפט הורה על שחרור המשיב, כאשר ערר המדינה לבית המשפט המחוזי התקבל אמנם באופן חלקי, אך בית המשפט המחוזי גיבה את החלטת בית משפט השלום לעניין הביקורת בסוגיית זכות ההיוועצות (עמ"י )(מחוזי חיפה11951-56-52 (החלטה מיום65.56.6152 ); מ"י58151-18-52 )(שלום ירושלים מדינת ישראל נ' כאמלה (החלטה מיום8.8.6152; ייצוג על ידי עו"ד יעקוב ג'אבר): בא- כוח המשיב הלין על כך שלא ניתנה לחשוד זכותו להיוועץ עם עורך דין, למרות שביקש לעשות כן, וכן על כך ששהה בלילה בתנאים בלתי הולמים. בהתחשב בטענות אלה, הורה בית המשפט .על שחרור המשיב לחלופת מעצר 18 ב- 18.82% מן המקרים העבירה משטרת ישראל את פניותיהם של העצורים בשלב שלאחר חקירתם ולפני הדיון בהארכת המעצר בבית המשפט, וב- 59% מן המקרים, אשר לא הועברו מראש כלל על ידי המשטרה, פגשה הסניגוריה הציבורית את העצורים לראשונה בסמוך לפני הדיון בבית המשפט. 19 'שם, בפס519 .לפסק דינו של השופט דנציגר ל חשיבות התיעוד של הוויתור על זכות ההיוועצות ול השלכות ה אפשריות של העדר תיעוד בהקשר זה, ראו גם פרשת שי 'הנ"ל, דברי הנשיאה ביניש בפס59 לפסק דינה ודברי השופט רובינשטיין .בפס' י"ד לפסק דינו 33 החשוד צריך להיות מחיר בדמות שחרור עצור ממעצרו או צמצום ימי המעצר כדי לקיים פיקוח הדוק על עבודת המשטרה. ,בעקבות טיעוני הסניגורים בתי המשפט שבו והדגישו את ה חשיבות של תיעוד תגובת החשוד ליידועו בדבר .זכות ההיוועצות בסניגור כך למשל ציין השופט א' דהאן, בתיק שבייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית: "...יש לחדד את אשר הנחתה הפסיקה ולהנחות היטב כי על השוטר הגובה אמרה הנגבית בתחנת המשטרה להודיע לחשוד ולהסביר לו בשפה המובנת לו כי עומדת לו זכות לייצוג על ידי סניגור ולהתייעצות לפני מסירת האמרה ואז יש לתעד את תשובת "החשוד, אם סירב לייצוג, אם לא ראה צורך בייצוג או אם ביקש להתקשר לעו ד מסוים וההתקשרות לא עלתה יפה לאחר מספר נ י סיונות או אם ביקש להתקשר לסנגוריה הציבורית ... תיעוד הזכות חשוב ממש כמתן הזכות עצמה ותיעוד יישומה של הזכות מאפשר לבית המשפט להתחקות ולבקר את קיומה של הזכות לייצוג ולייעוץ אשר נקבעה בפסיקת בית המשפט העליון. ראוי כי החוקרים המכהנים בתפקידם ברשות החוקרת יעשו כל מה שיכולתם כדי להקים קשר בין חשוד לבין סנגורו, בהינתן תנאי החקירה ויתעדו מאמץ זה. גם סירוב לייעוץ או לייצוג יש לתעד "ודבר שבשגרה הוא כי הדבר נעשה בתוך האמרה עצמה. 20 ביום61.1.6151 נכנס לתוקפו נוהל האגף לחקירות ומ 'ודיעין "יידוע חשוד בדבר זכויותיו בטרם חקירה" (מס 11.111.628 ). הנוהל מסדיר את חובת היידוע של חשוד הנחקר במשטרה בדבר זכויותיו, לרבות מסירת הודעה ,בכתב בדבר זכויות אלו. על פי הנוהל, לפני תחילת חקירת חשוד יבהיר החוקר לחשוד את זכויותיו ובכללן זכותו להיוועץ בעו רך דין לפני חקירתו, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק, ובכלל זאת גם בסניגור ציבורי אם .הוא זכאי לכך על פי חוק הסניגוריה הציבורית מברכת על כניסתו לתוקף של נוהל זה (הגם שראוי היה לעשות ,זאת לפני שנים רבות). יחד עם זאת כאמור, עדיין במרבית המקרים המטופלים על ידי הסני גוריה הציבורית מודיעה משטרת ישראל לסניגוריה על בקשתם של נחקרים להיות מיוצגים על ידה רק לאחר סיום חקירתם . מצב זה נגרם במידה רבה בשל הימנעותו של הנוהל מלטפל בשני ה נושאים ה עיקריים לעיל שבהם נעוץ :הקושי הראשון, סוגיית הוויתור על זכות ההיוועצות , ובכלל ז ה תיעוד תגובת החשוד ליידועו בדבר קיומה של הזכות . השני, סוגיית היישום של.הזכות אנו סבורים כי יש מקום שמשטרת ישראל תתקן את הנוהל ותוסיף ב ו את ,החובה לתעד את תגובת החשוד ליידועו בדבר זכויותיו וכן פרק המתייחס לשלבים הנדרשים על פי ה דין כדי להבטיח את מימוש זכות ההיוועצות. פניות אל משטרת ישראל לקידום זכות ההיוועצות על בסיס מערך נתונים משודרג כאמור בדוחות קודמים, בשנת6151 החלה הסניגוריה הציבורית לעשות שימוש בדוחBI מתקדם המאפשר לקבל בלחיצת כפתור נתונים בדבר מספר הפניות המגיעות מן המשטרה בנוגע לבקשת עצורים לקבל ייצוג 20 מ"י (של )ום אילת19159-18-52 'מדינת ישראל נ' עמאש ואח (החלטה מיום69.8.6152 ; ייצוג החשוד1 על ידי עו"ד יעל )דראבי). כן ר' מ"י (שלום פתח תקווה18-11-52 מדינת ישראל נ' מטרס (החלטה מיום5.1.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד איריס אהרונוב): בית המשפט קבע כי מעיון בהודעת החשוד עולה כי הוא יודע על זכותו להיוועץ בעורך דין, ואולם לא צוין מה היתה תשובתו לשאלה אם הוא מעוניין בעורך דין. יתר על כן, נמסר כי ההודעה לסניגוריה הציבורית נשלחה רק לאחר תום חקירתו של החשוד. בשל כך, בית המשפט הורה על הארכת מעצר קצרה ביותר; וכן עניין סעדה , לעיל ה"ש59 , ,בו צמצם בית המשפט את מספר ימי המעצר שהורה עליהם כדי לקיים פיקוח הדוק על עבודת המשטרה, וזאת בין היתר כי לא נרשמה הודעה מפורשת, כפי שהיה צריך לרשום, מפי החשו ד אם הוא מבקש להיוועץ בעורך דין או מוותר על .זכותו 34 מטעם הסניגוריה הציבורית, ועיתוי הגעתן למשרדי הסניגוריה ביחס למועד תחילת החקירה. הדוח מאפשר פילוח הנתונים בכל סוגי הרמות, הן ברמה הארצית והמחוזית והן ברמ ת תחנות המשטרה. זאת, במטרה לאתר בעיות המתעוררות במחוזות או בתחנות ספציפיות ולטפל בהן באופן מעמיק יותר. מערך הנתונים ,המשודרג מאפשר לפעול לשיפור המצב מול גורמי המשטרה, החל מהגורמים הבכירים ביותר במטה הארצי דרך מפקדי המחוזות וכלה במפקדי התחנות ובקציני החקירו .ת ואכן, גם במהלך שנת6152 קוימו פגישות ונשלחו פניות כתובות אל גורמי המשטרה בכל הרמות בה ן הוצגו הנתונים בפילוח ארצי, מחוזי ותחנתי, וכן בפיצול בין עצורים בגירים לקטינים. באפריל6152 פנה הסניגור הציבורי הארצי אל מפכ"ל המשטר ה בנושא זה בעקבות פגישה שקיים ע מו (פני י ה דומה נערכה בפברואר6151 אל מפכ"ל המשטרה הקודם). בפניית הסניגור הארצי הוצגו נתונים מפורטים באשר לאופן יישום זכות ,ההיוועצות בכל הפילוחים שלעיל נתבקשה התערבותו של המפכ"ל לשיפור המצב בשטח , כמו גם תיקון הנוהל הנ"ל בעניין יידוע חשוד בדבר זכויותיו בטרם חק ירה, בהיבטים שהוזכרו לעיל. 2.1 ייצוג קטינים מחלקות הנוער בסניגוריה הציבורית אמונות על ייצוגם של קטינים מגיל56 ועד גיל58 , בכל שלבי ההליך הפלילי, החל מ שלב ה חקירה ה ,משטרתית דרך ה מעצ ר וניהול המשפט הפלילי, וכלה בייצוג בפני ועדת השחרורים שליד כלא ""אופק .ה מחלקות א חראיות על הכשרתם המקצועית של הסניגורים המייצגים ופועלות ,מתוך התייחסות הוליסטית רחבה ללקוח הקטין תוך ,שיח תדיר וקשרים ענפים עם גורמי רווחה, קהילה .חינוך וצבא בשנת1026 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב- 21,021 הליכים של בני נוער, 21 המהווים כ- 22.1% מכלל ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו. 2.1.2 פיתו ח הלכות משפטיות בתחום הנוער ,עורכי הדין המייצגים קטינים מטעם הסניגוריה הציבורית נבחרים על בסיס מקצועיותם בתחום הנוער וגישתם לאוכלוסייה ייחודית זו, לרבות הבנה ו ידע ב.תחומי הטיפול והשיקום בשל גילם הצעיר מא ו ד של ,הלקוחות העדר בשלות ם ויכולתם המוגבלת להבין את שלבי ההליך ולממש באופן מלא ומושכל את הזכויות המוקנות להם בחוק, מוטלת על הסניגור המייצג קטינים אחריות מוגברת,. כמו כן קטינים הנאשמים בפלילים הם פעמים רבות נעדרי עורף משפחתי תומך,. משכך ועל מנת להבטיח הליך ה וגן וראוי אשר יאפשר את שיקו ם הקטינים ו את שילובם בחזרה בחברה, פועלים הסניגורים לשמירה על זכויותיהם של קטינים המעורבים בהליך הפלילי לו הגברת המודעות של המערכות השונות לפערי הכוחות, תוך הדגשת פגיעותם המובנית של קטינים .ומאפייניהם הייחודיים ,בשנה החולפת טענות כנגד התנהלות בלתי תקינה כלפי קטינים, תוך הפרה של הוראות חוק הנוער ותכליתו השיקומית , הועלו פעמים רבות על ידי עורכי דין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית. בחלק מהמקרים טענות אלו הביאו ל תוצאות רבות משמעות. :להלן מקבץ דוגמאות להחלטות מסוג זה 21 לרבות הליכים בבתי המשפט השונים לנוער, ועדות שחרורים, בתי משפט לתעבורה וכן הליכים בפני ועדות, במשטרה .או בפרקליטות 35 ביטול כתבי אישום בשל חוסר הקפדה על שלבי ההליך בת"פ9981-181-52 )(שלום לנוער טבריה מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום2.56.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד ,אליאס אבו עטא), בעניינו של קטין אשר הואשם בתקיפה וחבלה ממשית בוטל כתב אישום בשל אי קיום זכות השימוע לקטין בניגוד להוראות החוק . בי ת המשפט נעתר לטענות הגנה וקבע כי לא ניתן לתקן את הפגם בהתנהלות התביעה על ידי שימוע בדיעבד: "הגשת כתב אישום נגד נאשם בכלל וכנגד נאשם שהוא קטין בפרט אינה דבר של מה בכך [...] יש להיזהר בזכויות נאשמים קטינים יתר על המידה שכן פגיעה במי שעתידו כולו לפניו הינה פג יעה חמורה העלולה לתייגו בעיני החברה כאדם הנגוע בפלילים כבר בראשית "...דרכו. בפסק הדין התבסס בית המשפט לנוער על סעיף5ב לחוק הנוער ו על האמנה הבינ לאומית לזכויות הילד, המחייבות את שמיעת עמדתו של קטין לפני כל הליך שנעשה בעניינו. כן ביקר בית המשפט את הטענה שאין לבטל את כתב האישום בשל תקופת ההתיישנות ,שהי א בבחינת.""הוספת חטא על פשע )בת"פ (שלום לנוער חדרה21969-55-52 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 69.55.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד )פאטמה אבו עסבה, ,בעניינו של קטין אשר הואשם בשהייה בלתי חוקית בוטל כתב א ישום בשל אי הגשת תסקיר שירות המבחן בעניינו של קטין עצור, בניגוד להוראות חוק הנוער. בית המשפט לנוער קבע כי סירוב שירות המבחן לפנות זמן לשם הכנת תסקיר מידי בעניינו של הקטין, באופן אשר הוביל להמשך החזקתו במעצר, מקומם ומהווה .""חוסר צדק משווע בגין כך, ובשל המש ך החזקתו בתחנ ת המשטרה לאחר סיום ,החקירה קיבל בית המשפט את הטענה של הגנה מן הצדק, והקטין שוחרר לביתו . בת"פ (שלום נוער באר-שבע) 19666-55-51 (ניתן ביום69.1.6152 ; ייצוג על ידי)עו"ד יחיא סעדה, בוטל כתב האישום בשל אי קיום חובת ההיוועצות עם שירות המבחן כמחויב בסעיף21(ב) לחוק הנוער. לקטין נמסר טופס "הזמנה לדין וכתב אישום" בו יוחסה לו עבירת נהיגה ללא רישיון לפני היותו בן51 , והמאשימה טענה כי לא היה צורך בהיוועצות משום שסדר הדין המקוצר בתעבורה שונה מסדר הדין הפלילי ומטרותיו שונות, וכן כי המועד הקובע הוא למעשה המו עד בו הוגש כתב האישום לבית המשפט . בית המשפט הכריע כי קיימת בתיק חובת ההתייעצות אשר .לא מולאה צוין כי התייעצות עם שירות המבחן צריכה להיות עניינית ומהותית ומדובר במחדל היורד לשורשו של עניין המצדיק ביטולו של כתב האישום: "על המשטרה לשים לב אל אותה קבוצת קטינים רכים בשנים שטרם מלאו להם שלוש עשרה ולא למסור לידיהם את אותן הזמנות לדין על פי תקנה14 "על ידי השוטר על אתר בטרם התקיימה התייעצות כדבעי עם שירות המבחן . שחרור קטינים ממעצר בשל החזקתם בניגוד להוראות חוק הנוער ותכליתו בעמ"י (מחוזי לנוער תל- )אביב 'פלוני נ מדינת ישראל (ניתן ביום59.8.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד אלעד גויגולד )ויונתן שרמן, שוחררו ממעצר קטינים שהוחזקו אזוקים במשך הלילה בתחנת המשטרה בניגוד להוראות החוק. הקטינים, שנעצרו בשעת לילה מאוחרת בגין חשד לפריצה לרכבים, נאזקו לכ י ,סאות בתחנת המשטרה שם הושארו למשך הלילה במקום לה י שלח לבית מעצר ייעודי לקטינים. בית המשפט קיבל את הערר, ומתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה: "חוק הנוער נחקק כדי לשמור על זכויותיהם של קטינים. אין צורך להכביר מילים לאחר הלכת גנימאת על החשיבות שבשמירה על כבודם של נחקרים, כל שכן קטינים ובע מ ידה דווקנית על הוראות חוק הנוער". עוד צוין כי "יש ספק בעיני האם הודעות שנגבו לאחר מניעת ]...[ שינה והפרות בוטות של חוק הנוער, תוך הותרת העוררים אזוקים לכיסא כל הלילה, הן קבילות וחוקיות בעיניי מדובר ברף הגבוה של פגיעה בזכויות, בעיקר כשמדובר בקטינים". 36 במ"י )(שלום לנוער קריות11119-56-52 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום61.56.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד יניב ,)מנור שוחרר קטין ממעצר לאחר שנחקר בשעות הלילה בניגוד להוראות חוק הנוער ,, בגין חשד לפריצה לרכב התחזות והעלבת עובד ציבור . הקטין נעצר ב אישון לילה, וחקירתו עוכבה למשך מספר שעות . בית המשפט מתח ביקורת על חקירתו של הקטין בשעות הלילה המאוחרות ועל הבאתו להארכת מעצר בפני בית ,משפט בקובעו כי "ראוי לזכור כי מדובר בקטין ללא כל עבר פלילי וכי מעצרו הוא האמצעי האחרון בו יש לנקוט להשגת התכלית. את תכלית המעצר ניתן להשיג ללא כל קושי בנתוני מקרה זה באמצעים שפגיעתם בחירותו "של הקטין נמוכה יותר. החלטה זו היתה אמורה להתקבל כבר בתחנת המשטרה. ז יכוי קטינים בשל פגמים מהותיים בהליך החקירה בת"פ (שלום לנוער )רמלה 58569-56-51 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום62.2.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד איתי בן נון ו)רחל גססה, נפסלה הודאת קטין עקב פגמים בחקירתו של קטין, כתב האישום נמחק והקטין זוכה. ,הקטין נחקר לראשונה בחייו במשטרה בחשד לאינוס וכפר באשמה, אך לאחר שהוציאו את האב מהחקירה ובשלב מאוחר של החקירה, הודה הקטין בהאשמות. במסגרת הליך זוטא, צפה בית המ שפט בדיסק המתעד את החקירה וקבע כי ישנה הצטברות של פגמים, אשר יש בהם יחד כדי להקים ספק המצדיק פסילת קבילות ההודאה, :ובהם שימוש בלתי פוסק של החוקר במשפטים בעלי מבנה ותוכן דומים באופן תקיף וחד- משמעי ששיוו להן תוקף מדעי, הוצאת האב מהחדר ללא כל הצדקה בחוק, פיתו י והשאה– תוך התנהגות מאיימת, אי מתן אפשרות להתייעץ עם סניגור ועוד. בי ת המשפט ביקר את התנהלותו של חוקר המשטרה, שהפעיל לחצים ""בלתי אנושיים על הקטין : "כבר נאמר לא אחת כי לכל נחקר "סף שבירה" משלו. קטינים ככלל מצויים "בקבוצת סיכון מוגברת להודיות שווא. במכלול הנסיבות– גילו של הקטין, דלות שפתו ותצורת החקירה– קבע בית המשפט כי הודיית הקטין לא הית ה חופשית ומרצון ולכן אינה קבילה. בת"פ (שלום נוער ת ל-אביב ) 11118-11-51 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום68.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד )טליה דר, זוכה קטין מהחזקת קנאביס לשימוש עצמי בשל פסלות החיפוש. השוטרים הגיעו ללא צו לביתו ,של הקטין במטרה לע צרו בחשד לביצוע עבירת אלימות כשבועיים לפי כן, זאת מבלי להודיע לקטין ולאביו .מהי סיבת העיכוב ומבלי שתתקבל "הסכמה מדעת" לחיפוש בית המשפט קיבל את טענות ההגנה, וקבע כי כללי הפסלות "מקבל ים משנה תוקף בעניינו של קטין ובהקפדה יתרה, המצופה מגורמי החוק בדבר כיבוד "זכויותיהם. כן הוטלה ביקורת שיפוטית כנגד אופן הזמנתו האגרסיבי של הקטין לחקירה וכנגד הגעת .שוטרים ממחלק הסמים לביתו של הקטין בת"פ55516-16-51 (שלום לנוער ת ל-אביב) מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום51.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד ,)עידית קן ציפור זוכה קטין מעבירות תעבורה (תאונת דרכים) בשל מחדלים בחקירתו. בית המשפט פסל את הודעת הנאשם, שקשר עצמו לנהיגה ברכב ב מהלך חקירה שנערכה בבית החולים, ומתח ביקורת על כך שאין במשטרה נהלים לחקירת תאונות דרכים כאשר מדובר בחשודים קטינים: ,"ההודאה כבר אינה מלכת הראיות כאשר זכויות בסיסיות נלקחות מקטין ונסיבות של שכרות ופציעה, מראות שיתכן מאוד כי הקטין אמר את "...שאמר רק כדי להפסיק את החקירה באותה עת. בת"פ186-11-51 (שלום לנוער ירושלי )ם מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 9.6.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד יאיר קורן, גבריאל טרונ ישוילי ו עופר אשכנזי), בעניינם של קטינים אשר הואשמו בתקיפת שוטרים ובאיומים בוטל כתב האישום בשל הימנעות מחקירת טענת הנאשמים הקטינים על אלימות קשה של שוטרים. מהחלטת בית המשפט עולה כי המדינה מיהרה להגיש כתב אישום נגד הקטינים, אך מנגד, בזרועה השנייה, נמנעה מלחקור תלונתם של הקטינים על אלימות קשה ביותר של השוטרים שהופעלה כנגדם ומלטפל בעררים 37 הנוגעים לסגירת התיק נגד השוטרים, וזאת משיקולים של העד ר עניין לציבור. בית המשפט קיבל את טענת ההגנה מן הצדק, זיכה א ת הנאשמים וציין כי "איני סבור כי אין עניין לציבור בניהול חקירה בדבר אלימות "משטרתית ובפרט כאשר מופנית כלפי קטינים . שיקולי שיקום כשיקולים מרכזיים בעניינם של קטינים ב ע"פ8291951 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום2.2.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד סיגל דבורי), בית המשפט העליון דחה ערעור מדינה על קולת עונשו של קטין שביצע מעשה סדו ם ב ילד צעיר, וא שר ר את אי- הרשעת הקטין בדין . על ,אף חומרת המעשים נקבע כי החלטת בית המשפט קמא הינה צודקת והולמת את מכלול נסיבות העניין בהיות המשיב בעל פוטנציאל גבוה לטיפול ולשיקום ובשל האינטרס הצי בורי לקבל אל שורותיו אזרח משוקם: "התועלת מאי-הרשעתו של המשיב עו לה על זו שתיווצר מהרשעתו". בע"פ651951 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום 6.2.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד לימור סלומון ויסבלום ז"ל ו רחל ,דניאלי), בית המשפט העליון קיבל את ערעור הקטין, שהורשע בעבירת אינוס והמיר את עונש המאסר בן17 חודשים שהוטל ב- 6 חודשי עבודות שירות וצו מבחן , וזאת לאחר שהקטין ביצע הליך שיקומי ממושך ביותר בהוסטל שיקומי . במ"ת (מחוזי לנוער מרכז ) 68111-18-52 (ניתן ביום 6.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד רועי לנג )שיחרר בית המשפט המחוזי קטין עצור לחלופת מעצר מוסדית בקובעו כי לפוטנציאל השיקום תפקיד מרכזי בשיקולי השחרור . הקטין ,אשר הוחזק במעצר בגין עבירות של ניסיון שוד ופציעה בנסיבות מחמירות ,שנעשו תוך הפרת תנאי השחרור בתיק שוד אחר ,הביע נכונות להשתלב בחלופה טיפולית .למרות התנגדותה של המדינה ,קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן ,לפיה הנער נמצא בשלב קריטי שבו אם יי וותר במעצר ,הוא עשוי לוותר על עצמו ועל שיקומו .בית המשפט ציין כי "כאשר מדובר בקטין ,יש להיאחז בכל הזדמנות ריאלית שנראה שיש לה סיכוי". 2.1.1 כליאת קטינים הליכי השחרור המוקדם ושיקומם של קטינים אסירים אחוזי העבריינות החוזרת הגבוהים של קטינים אסירים ותנאי המאסר הקשים, עליהם התריעה הסניגוריה לאורך השנים, הובילו בתחילת שנת6152 להקמת מערך תחום האסיר-הקטין בסניגוריה הציבורית . במטרה לייצר מאגר ידע רחב ומומחיות בייצוגם של קטינים בוועדות שחרורים, ולצורך שיפור תנאי החזקתם בכלא, נב חרה מחלקת הנוער במחוז תל-אב ,יב בשיתוף פעולה מלא עם מחלקת האסיר במחוז תל- ,אביב להקים את מערך האסיר-הקטין, אשר נותן מע נה לקטינים המוחזקים בכלא אופק ובכלא עופר (קטינים .)ביטחוניים לשם ריכוז וטיפול בקטינים הכלואים, גובשה נבחרת מצומצמת של סניגורים, המתמחים בייצוג קטינים בו ו עדות. נוכחותם המוגברת של הסנ יגורים בבתי הסוהר והמאמצים המשפטיים ,שננקטו הובילו לגידול ב מספר הקטינים אשר ביקשו לממש את זכותם להעלות בפני ועדת השחרורים ולנסות לשקם את .חייהם בשנת1026 ייצגה הסניגוריה ב- 227 הליכי שחרור מוקדם של קטינים ברחבי הארץ. זאת, לעומת21 קטינים בלבד במהלך6151 . לצד הרחבת הייצוג המשפטי של קטינים בהליכי השחרור המוקדם, הוקדשו מאמצים רבים לפיתוח "שיח משפטי תואם ח.וק הנוער" בהליכי השחרור המוקדם ,בתוך כך הורחבו טענות הסניגורים בנושא המדדים 38 לשחרור מוקדם, תוך מתן משקל להתנהגויות אשר מהו ות חלק בלתי נפרד מהגיל בו מצויים הנערים (עליות )ומורדות בהליכי השיקום, הפרות משמעת ועוד, ונטענו תדיר טיעונים בדבר המשקל ההולם לגישה השיקומית, המאפשרת יציאה ממעגל הפשיעה בגיל זה. בכדי להתאים את אופי ה דיונים בו ועדות הדנות ,בעניינם של קטינים למאטריה המיוחדת ש ל חוק הנוער ושל שיקום קטינים , הקפידו הסניגורים הקפדה יתרה גם על מימוש זכויותיהם ,של הקטינים בהקשר זה (כך למשל הזכות לנוכחות הורים בוועדה, וכן במקרים המתאימים– נוכחות של הצוות הטיפולי וגורמי השיקום בוועדה) .יצוין כי חלק מן הוועדות נעדרות הכשרה מתאימה בתחום הנוער לסוג האוכלוסייה ולצרכיה הייחודיים (השופטים המכהנים כיום ב ו ועדות אף הם אינם .)בהכרח בעלי הכשרה בתחום הנוער במהלך השנה הוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית בקשת רשות ערעור מקיפה לבית המשפט העליון, אשר חידדה את המשקל שיש לתת להבדלים המובנים הקיימים בין קטינ ים לבגירים במסגרת בחינת השיקולים לשחרור המוקדם, ו את החשיבות הרבה שבשיקומם של קטינים אסירים. לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט 'י עמית:בפסק הדין שניתן בבקשת רשות הערעור "הסניגוריה הציבורית הצביעה על אחוז גבוה של רצידיביזם בקרב קטינים, גבוה משמעותית מאלו של בגירים. מנתוני שב"ס עולה כי שיעור הרצידיביזם בקרב צעירים עד גיל 24 הוא הגבוה ביותר בין שיעורי הרצידיביזם של אסירים משוחררים בכל קבוצות הגיל, וכי אחוז החזרה לכלא תוך חמש שנים מבין הקטינים ששוחררו מכלא "אופק" עמד על71% (!!!) [...] מדובר בנתון שיש להדהדו בקרב הגורמים הרלוונטיים ברשות המבצעת" ( רע"ב1919952 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 8.8.6152 ; )ייצוג על ידי עו"ד נטע פת וד"ר אלקנה לייסט. .אמירה זו היתה כנר לרגלנו בשנה החולפת ,במסגרת כך, הודקו שיתופי הפעולה עם הרשות לשיקום האסיר גובשו נהלי עבודה מות אמים לקטינים עם הנהלת בתי המשפט ו התקיימו פגישות עבודה עם גו רמי הפיקוד בכלא אופק. נציגי הסניגוריה אף השתתפו באופן פעיל בישיבה שהתקיימה ב וועדה לזכ ויות הילד של ה כנסת בנושא .אסירים קטינים הסניגורים הציבוריים המייצגים קטינים בוועדות השחרורים ממשיכים ללוות באופן צמוד ביותר את לקוחותיהם המשתחררים מבית הסוהר בקשייהם המרובים בתקופת השחרור המותנית. מנגד, קטינים רבים עדיין לא זוכים לשחרור מוקדם ולתכנית שיקו .ם. על מערכות עשיית הצדק לתת את הדעת לסוגיה כאובה זו 'כדברי כב השופט יצחק :עמית "אסירים שנכנסים למסלול שיקום יודעים מה הם אמורים לעשות לאחר שחרורם, אולם אסירים, כמו המערער שבפנינו, שנזרקים לרחוב, פשוטו כמשמעו, מה ווים תעודת עניות "לחברה הישראלית. בית סוהר אופק לקטינים מרקם היחסים הרגיש הקיים בכלא הנובע ,בין היתר, מהתלות המוחלטת של הקטינים בסגל ו מ גילם הצעיר של הקטינים (המוחזקים בכלא החל מגיל51 ,) מחייב הקפדה יתרה על שמ ירת זכויותיהם של הקטינים ו על שמירת .שלומם במסגרת בית הסוהר במהלך השנה נפגשו נציגי הסניגור יה הציבורית עם גורמי ההנהלה בכלא אופק, וכן בוצעו על ידי הסניגוריה הציבורית ש ני ביקורים רשמיים בכלא אופק. במהלך הביקורים הצביעה הסניגוריה על שיפור תנאי הכליאה לה זכו הקטינים השנה, בין היתר על ידי שילוב מלא של קטינ ים במסגרת החינוכית של בית הסוהר ,. לצד זאת במ סגרת בדיק ת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם היא מייצגת, עלו ממצאים ראשוניים 39 מטרידים,ביותר המעידים על שימוש מוגבר ובלתי מידתי באמצעי הבידוד. אמצעי זה הוכר על ידי האו"ם כבלתי אנושי בשימוש כנגד קטינים . במדינות מערביות מתקדמות נאסרה או הוגבלה משמעותית האפשרות .להחזקת קטינים בבידוד לצד השימוש המוגבר באמצעי הבידוד כענישה, נמצא כי תנאי ההחזקה בעת השהייה של קטינים בבידוד בישראל הם קשים, והקטינים אינם זוכים לכל חומר קריאה או כתיבה, או לשעת טיול וקשר עם בני משפ ,חותיהם בתקופת הבידוד אשר יכולה לה י.משך גם ימים ארוכים ,כמו כן ב מהלך השנה הועלו מספר תלונות חמורות על אלימות סגל כלא אופק, וב נוסף לתלונות הפרטניות שהוגשו ליחידה לחקירת סוהרים )(יאח"ס , הועברה תלונה ממסדית ב.גין אלימות שהופעלה כנגד קטינים ממעקב שבוצע בסניגור יה הציבורית ,עולה כי חלק מה תלונות נסגרו לאחר שהקטינים חזרו בהם מתלונתם . החשש שמא החזרה מהתלונה נובעת מלחצים המופעלים ע ל הקטינים או מחששות שלהם שמא יבו לע להם , הוביל ו לקיום מפגש עם פרקליטת מחוז מרכז וצוות הפרקל יטים האמון על בחינת תיקי יאח"ס .במהל ך הפגישה הוד גשו פערי הכוחות בין האסירים ה קטינים ל בין ה סוהרים והצורך ברגישות יתרה בעת בחינת .התלונות כמו כן , התקיימה פגישה עם מ פקדה החדש של יחידת יאח"ס, ב ה הוצפו מספר סוגיות בעייתיות , ביניהן נוהל ראיון מקדים, המתקיים על ידי גורמים בכירים בכלא אופק, בטרם העב רת התלונה לי ,אח"ס ואשר מוביל לע "תים לחזרה מהתלונה; "תלונות הדדיות– הליך המאפשר לסוהרים להגיש תלונה הדדית כנגד קטין אשר התלונן על אלימות שהופעלה כלפיו, מהלך המוביל להעברת התלונה לתחנת משטרה מקומית , .במקום ליאח"ס ועוד מצוקת ההשמה של קטינים במעונות הסניגוריה הציבורית מתריעה מזה זמן על כך שקטינים רבים נאלצים לשהות במאסר ובמעצר רק בשל מחסור מקומות במעונות מותאמים .העדר ן של מסגרות מותאמות ורשימות ההמתנה ה ממושכות מגביל במקרים רבים את היכולת של בתי המשפט לנקוט במסלול השיקומי המועדף של חוק הנוער ומאלץ אותם לנהוג בקטינים באופן הדומה יותר לשפיטתם של בגירים. ביוזמת הסניגוריה הציבורית, נערך השנה דיון בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת בנושא הקמת מסגרת סגורה לילדים הסובלים מ תחלואה משולבת. הוועדה, בראשותה של ח"כ יפעת שאשא ביטון, נחשפה לסיפורו של י', נער בן59 המיו ,צג על ידי הסניגוריה הציבורית, שהיה מאושפז מספר פעמים במחלקות פסיכיאטריות ובשל העדר טיפול כולל ומתאים עבורו לאחר שחרורו, נותרת משפחתו חסרת אונים מול התנהלותו, עד כדי תלונות ופתיחת תיקים פליליים בשל התנהגותו הלא מותאמת. על אף הצורך הברור וההתחייבות רבת-השני ם ,להקמת מסגרת מתאימה, כיום אין כל מסגרת אשר מסוגלת ומוכנה לקלוט קטינים בעלי תחלואה כפולה המתמודדים עם קשיים נפשיים מורכבים, ואינם יכולים לשהות בביתם, כשהמסגרות הקיימות (ביניהן מסגרות פוסט-אשפוזיות, באחריות משרד הרווחה) אינן מסכימות לקלוט אותם בשל מצבם. במ הלך הדיון בכנסת, ציינה נציגת משרד הרווחה כי כבר בשנת6119 פורסם מכרז, ונחתם הסכם הבנות בין משרד הבריאות .למשרד הרווחה, לשם הקמתו של מעון משולב לבני נוער אך מעון זה לא הוקם עד היום . קשה לתאר את סבלם הרב של בני המשפחות, אשר חווים פגיעה מתמשכת מצד ילדיהם שהתנהגותם אינה מטופלת ואינה מווסתת, ושל הקטינים הנאלצים בסופו של דבר לשהות במתקני כליאה ללא טיפול מתאים, רק בשל ההתמהמהות רבת השנים של הרשויות. בסיכומו של הדיון בכנסת מיום61.2.6152 , דרשה יו"ר הוועדה כי בתוך תקופה של חודש ימים יגבשו, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, פתרון להקמה של מסגרת מותאמת .שתכלול את המענים הנדרשים לקטינים אלה אך בחלוף כמעט שנה, טרם נמסר עדכון שכזה 40 גם בתי המשפט הדנים בעניינם של קטינים אלה מביעים פעם אחר פעם את תסכולם הר ב בנושא. כך למשל , בעניינו של קטין אשר לא נמצאה כל מסגרת המתאימה למצבו הנפשי הרעוע, הדגיש בית המשפט כי "קטינים במצבו של הנאשם נופלים בין הכיסאות. על הרשויות לפעול למציאת פתרון לבעיה זו המצויה על המדוכה "מזה תקופה בת שנים ללא יישום מעשי (ת"פ (שלום נוער ירושל )ים19598-15-52 מדינת ישראל נ 'פלוני (ניתן ביום 61.1.6152 ; .))ייצוג על ידי עו"ד פארס מוסטפא ת קופת המתנה ממושכת לצורך השמה במעונות הנעולים ו במעונות האבחוניים מהווה כאמור אף היא בעיה רבת שנים, הפוגעת קשות ביכולת השיקום והטיפול בבני נוער. זאת על אף ההתחייבויות והת כניות שהוצגו לשינוי המצב עד לשנת6159 . המשמעות הרסנית באשר ל קטינים רבים ,אשר במקום לשהות במסגרת טיפולית ,המקדמת שיקומם וחזרתם לחברה ,נשלחים ל כלא. בעדותה של האחראית על ההשמה בחסות הנוער, אשר זומנה לדיון בעניינו של קטין צעיר אשר לא נמצא עבורו מקום במסגרת מעון נעול היא תיארה "מצב עגום שאינו מאפשר להעניק טיפול לנערים לגביהם קבעו גורמים מקצועיים, שקיים סיכוי לשיקומם ותקווה לשילובם בחייהם הבוגרים כאזרחים מועילים ורק בשל מצוקת מקום לא ניתן להעניק את השיקום "הרצוי "(ענ )פ (מחוזי לנוער מרכז6811-15-52 (ניתן ביום15.5.6152 ); ייצוג על ידי עו"ד אלעד גויגולד. בערעור נאלץ בית המשפט לקבוע כי הקטין ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח ב בית הסוהר, במקום ב מעון הטיפולי .כפי שנקבע בגזר דינו מלכתחילה22 השנה הובהר כי המחסור במקומות במעונות הנעולים אינו נובע דווקא רק ממחסור במיטות או ב תקציבים . כך למשל, נדון עניינו של קטין בבית המשפט המחוזי בבאר- שבע, שהוטל עליו צו החזקה במעון למשך9 ,חודשים אך חסות הנוער הודיעה לבית המשפט כי לא ניתן לממש באופן מיידי את הצו מפאת העדר מקומות במעונות הנעולים. מעדות המפקח ת על הה ,שמה בחסות הנוער שהוזמנה לדיון עלה כי המניעה בהשמה אינה נובעת מכך שהמעונות מלאים, אלא מ מצוקת ההעסקה ואיוש תקני אנשי הדרכה, שאינה מאפשרת מימוש המכסות הקיימות עבור קטינים בשני המעונות הנעולים הקיימים. להפתעתו הרבה של בית המשפט, נמצא כי בעוד קטינים נשל חים לרצות עונשי מ אסר בשל העדר מקום לכאורה, למעשה ישנן 26 מיטות פנויות ב אותם מעונות הנעולים .השופט ביתן ,הורה בהחלטה יוצאת דופן כי הקטין ישובץ במעון נעול למרות עמדת חסות הנוער, שכן "זהו איננו מצב זמני ,החוסר קבוע ,והאפשרות המעשית להשתמש בכלי של מעון נעול הולכת ונהיית מורכבת יותר ויותר". עוד הודגש כי מדובר בהז דמנות הטיפולית האחרונה לפני הידרדרותו של הקטין למדרון שלא ניתן לצפות את קצהו (ת"פ (מחוזי לנוער באר- )שבע 51819-11-51 מדינת ישראל נ 'פלוני (ניתן ביום 62.5.6159 ; ייצוג על ידי עו"ד פ אולה ברוש.) אנו ממשיכים להיות עדים גם לתופעה ה מדאיגה של תקופות המתנה ארוכות ביותר לחלופות המעצר המוסדיות .מחסור במקומות השמה בחלופה ראשונית זו , אשר נועדה לספק מענה מיידי לקטינים אשר ביתם אינו יכול לשמש כחלופת מעצר הולמת, יש הב כדי להתוות את תוצאות ההליך הפלילי כולו ,עבור קטינים שמלכתחילה היו קטינים בעלי אופק טיפולי-שיקומי .לצד ההפרה המתמשכת של סעיף 51א לחוק הנוער ,לפיו בעניינם של קטינים מעצר יהווה אפשרות אחרונה ,קיימת פגיעה קשה באינטרס הציבורי המובהק בש שיקומם של קטינים ה אל . במהלך תקופת ההמתנה בכלא, נסגר פעמים רבות חלון ההזדמנויות הצר המאפשר לקטינים להשתלב בתהליכי טיפול ושיקום. לע תים לאחר מספר שבועות מאחורי סורג ובריח, גם יש קושי רב לגייס 22 )ר' גם מ"ת (מחוזי לנוער ירושלים11255-19-52 (החלטה מיום65.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד אוסאמה חלבי): "עמדה זו של חסות הנוער יוצרת מצב לא רצוי לפיו מנסיבות מנהליות ותקציביות הגורמות למצאי מצומצם של מקומות קליטה במעונות נעולים, קטינים הנמצאים מתאימים לכך ברמה העקרונית אינם יכולים להיקלט באותן מעונות. כאשר לית מאן דפליג, שזוהי מסגרת המעצר הראוי ה לקטינים כאלה ולא מעצר מאחורי סורג ובריח ולא למותר לחזור ולהזכיר את סעיף 51 א לחוק הנוער המורה לבית המשפט לנהוג ביד קפוצה וזהירה בהחלטות בעניין מעצר ממש של קטינים. לכך מתווספת ."...גם עמדת הפסיקה הכירה באפשרות לשחרור קטינים לחלופה גם בעבירות חמורות 41 מוטיבציה לטיפול ושיקום אצל קטינים, המעדיפים לסיים לרצות את עונשם בכלא . יש לשים לבנו גם לק ריאתם הנואשת של בתי המשפט בנושא, אשר נאלצים להשאיר קטינים במעצר רק בשל ההמתנות הארוכות. כך למשל בעניינו של קטין כבן51 וחצי, שבית המשפט החליט על הארכת מעצרו בשל הודעת גורמי הטיפול שקליטתו בחלופת מעצר תתאפשר רק בחלוף חודש ימים , וזאת על אף שדווח על התנכלויות שחווה :במעצר "אודה ולא אבוש, סביר להניח שאת הלילות הבאים אעביר תוך שאני מתהפכת על .משכבי בשל עניינו של הקטין, ומתוך דאגה לו, אך קצרה ידי מלהושיע נראה כי הגופים האחרים אשר אמונים על שלומם של הקטינים צריכים ליטול יוזמה ליד י הם ולעשות מעשה כפי שימצאו ל נ כון אשר יתכן ויש בו כדי להביא את השינוי הנדרש " (השופטת שרה חביב במ"ת (שלום לנוער באר- )שבע1911-16-52 פלוני נ 'מדינת ישראל (ניתן ביום2.1.6152; ייצוג על ידי עו"ד מירב מזרחי.) לצערנו ,אנו עדים למקרים רבים של קטינים אשר נפגעים קשות כתוצאה מהעדר מענה טיפולי . מציאות זאת מטרידה את הסניגוריה הציבורית, הפועלת במגבלותיה ככל יכולתה לשם צמצום התופעה ,הן על ידי טיעונים בבית המשפט והן ב אמצעות פניות לרשויות הרווחה .יש להמשיך ולקוות כי הפתרונות הנכונים יימצאו בהקדם וכי הם יועדפו על פני ה"פתרון" הקל והמיידי של כליאה , אשר גובה מחיר חברתי וכלכלי יקר בטווח הארוך. 2.1.1 מניעת עבריינות נוער– פרויקט חברתי בכל שנה נוספות הוראות חוק המגדירות מהי התנהגות אסורה בישראל, ומגיל56 ,מצופה קטין להיות מודע ולנהוג בהתאם לאיסורים אל ה . יחד עם זאת, ניסיוננו הרב בייצוג קטיני ם מלמד אותנו כי נערים צ עירים אל ה – ואף בגילאים מאוחרים יותר– אינם מודעים לקשת הרחבה של ההתנהגויות האסורות על פי חוק, ומכאן להשלכות האפשריות של מעשיהם. ההליך פלילי, הכולל מפגש עם הרשות החוקרת, שירות מבחן ומערכת בתי ,המשפט הוא לע תים חוויה ק שה ואף הרסנית בחייו של קטין. לע תים עצם קיום ההליכים כנגד קטין מבדל ומתייג אותו, גם כאשר מדובר באירוע חד- פעמי ובלתי אופייני באורח חייו של הנער. השלכות ההליך הפלילי אינן נגזרות מהתוצאה הסופית דווקא, אלא מעצם קיומו של ההליך, אשר מתנהל בשנים מכוננות בהתפתחות ו של הקטין , וע לול לפגוע בשירותו הצבאי ואף .במסלול ההכשרה המקצועי פעילות ההסברה והמניעה הענפה של מחלקות הנוער בסניגוריה הציבורית והמחלקה לזכויות התלמיד במשרד החינוך, הקיימת משנת6118 , נועדה להגביר את המודעות של בני הנוער למעשים האסורים על פי ה חוק ול השלכותיהם, תוך הבהרת זכויות וחובות הקטין בהליך ה .פלילי השנה הוקדשו מאמצים רבים לשם הרחבת הת כנית, באמצעות ביסוס מערך שיעורים מקוון המאפשר העברת התכנים ל מספר משמעותי של בני- ,נוער בו זמנית. זאת, תוך שימור הקשר האישי, באמצעות צ'אט פעיל ,ומערכי שיעור אינטראקטיביים. מערכי השיעור הותאמו לתלמידי החינוך המיוחד וכן למגזר הדתי ולמגזר .הערבי במסגרת הת כנית המקוונת, הועברו השנה שיעורים מקוו נים ל- 370 כיתות, ולכ- 23,000 תלמידים. לצד הפלטפורמה המקוונת, אשר הפכה להיות הפלטפורמה המרכזית להעברת השיעורים, גם השנה העבירו סניגורים המתמחים בייצוג נוער הרצאות בהתנדבות בבתי- .ספר ברחבי הארץ הרצאות הועברו בכ- 40 בתי ספר, לאלפי תלמידים. 42 תכני ההסברה הותאמו והועברו גם לסגלים חינוכיים, סגלי קידום נוער , סגל ארצי של החינוך ההתיישבותי- פנימייתי, וכן להנהגה הארצית של תלמידי החינוך ההתיישבו תי- .פנימייתי ולהורים ברחבי הארץ לצורך פיתוח התכנים ורשת התמיכה המקצועית, התקיימו גם השנה מספר מפגשים עם גורמים בכירי ם .במשרד החינוך זאת, לצד השתתפו ת הסניגוריה הציבורית בוו עדה בי נ משרדית המקדמת עשייה מערכתית להתנהלות מיטיבה .ברשת ולצמצום אלימות במערכת החינוך באמצעות שיתופי פעולה רחבים בין המשרדים והארגונים השונים מרבית ההרצאות מועברות בהתנדבות על ידי סניגורים חיצוניים המתמחים בייצוג נוער. הצוות הפנימי במחלקות הנוער של הסניגור .יה, שאף הוא נוטל חלק בהעברת ההרצאות, מרכז את התכנית ומפתח אותה צוות זה זוכה להערכה מיוחדת מגורמים רבים במשרד החינוך, ולאחרונה אף זכה בפרס על הצטיינות צוותית .של משרד המשפטים 2.3 ייצוג אסירים 2.3.2 ייצוג אסירים בוועדות שחרורים בהתאם ל סעיף58 ()(א55 ,) לחוק הסניגוריה הציבורית בשילוב עם סעיף52(ד) לחוק שחרור על- ,תנאי ממאסר התשס"א- 6115 , לוועדות השחרורים )(או ליושבים בראשיהן סמכות שבשיקול דעת למנות סניגור לאסירים .הבאים בפניהן המדובר בתיקון חקיקה שנכנס לתוקפו בסוף שנת6115 , על רקע המציאות הע גומה של העדר .ייצוג בוועדות השחרורים ,מטבע הדברים ר בים מן האסירים הם מחוסרי אמצעים וידם אינה משגת להעמד ת ייצוג משפטי. לפיכך, רבים ,מן האסירים לא היו מיוצגים כלל בהליכי השחרור המוקדם בפני ועדות השחרורים, טרם הרחבת סמכותה של הסניגוריה הציבורי ת למתן ייצוג גם בתחום מקצועי זה . הליכי השחרור המוקדם הם, לע ,תים קרובות בעלי מורכב,ות לא מבוטלת. מורכבות זו נובעת ,בין היתר מהצורך להתמודד עם חוות דעת של גורמים מקצועיים ;שונים בצורך להתמודד עם חומר מודיעיני (שבמקרים רבים נותר חסוי או נחשף באופן חלקי בלבד); ב פעילות אינטנסיבית מול גורמי טיפול ושיקום; בו .העלאת טיעונים משפטיים ניסיונה הרב ש ל הסניגוריה הציבורית בהליכים אלה מלמד כי על פי רוב אסיר שאינו מיוצג אינו י כול להתמודד באופן סביר עם מאפיינים מורכבים אלה של ההליך. חשוב להדגיש כי בהליכים אלה מוטלת על כף המאז ניים זכות ו של האסיר לחירות, ותוצאתם, לע תים, היא הותרתו של האסיר בבית הסוהר , אף .לשנים רבות עוד ראוי לציין בהקשר :זה, כי להליכי השחרור המוקדם חשיבות רבה במיוחד גם בהיבטים נוספים בעלי ערך ציבורי רב קידום שיקומם של אסירים; הפחתת פשיעה חוזרת; פינוי מקומות כליאה; וחיסכו ן בעלויות הכליאה והפשיעה (להרחבה על היבטים אלה ', ר גם בהמשך דוח זה ב פרק במיקוד.) בשנת1026 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב- 1,213 הליכים בפני ועדות שחרורים רגילות ומיוחדות. 23 תרשים.י היקפי ייצוג בהליכים בפני ועדות שחרורים, במבט רב שנתי 23 הנתו( נים כוללים הליכים לשחרור מוקדם בפני ועדות שחרורים רגילות6,521 הליכים), וכן הליכים בפני ועדות שחרורים מיוחדות, בבקשות של אסירי עולם לקצ( יבה ולשחרור מוקדם11 .)הליכים 43 על החלטות של ועדות השחרורים ניתן לעתור לבית המשפט המחוזי הדן בעתירות אלו בהרכב של שלושה שופטים. על החלטות של בית המשפט המחוזי ניתן להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון. בשנת 6152 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב- 566 עתירות על החלטות של ועדות שחרורים , וכן ב-1 בקשות רשות ערעור ל .בית המשפט העליון בעניין הליך השחרור המוקדם מנתונים שנמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט, 24 עולה כי בשנת6152 דנו ועדות השחרורים ב- 1,211 בקשות של אסירים לשחרור מוקדם. עולה,, איפוא כי בשנת6152, שיעורי הייצוג של הסניגוריה הציבורי ת בוועדות השחרורים עמד על18.9% , זאת לעומת15% בשנת6151 .יצוין כי חלק גדול מא ו ד מהאסירים אינם מיוצגים כלל . בהקשר זה, תיארנו בהרחבה בדוחות קודמים את הקשיים בדבר יישום זכותם של אסירים לבקש מינוי סניגור ציבורי לצורך הדיון בפני ועדת השחרורים. 25 עוד הרחבנו בעב ר אודות ה פגיעה המתמשכת בזכותם של אסירים לקבל יומם בפני ועדת השחרורים במועד בו הם זכאים לכך על פי החוק. 26 הסניגוריה הציבורית שבה והתריעה כי היא נתקלת, במהלך עבודתה השוטפת בייצוג אסירים בפני ועדות שחרורים, בתמונת מצב מדאיגה ביותר הבאה לידי ביטוי בעומס הרב המוטל על דיוני הוועדות, במחסור חמור במועדי דיון ובמצב בו כמעט כדבר שבשגרה דיונים בעניינם של אסירים נדחים ו גולשים הרבה מעבר למועד חלוף שני שלישים מן המאסר. ישנם אסירים אשר כלל אינם זוכים ליומם בפני ועדת השחרורים לפני מועד שחרורם המלא. מדובר בפגיעה קשה ומתמשכת על פני שנים בזכויותיהם החוקתיות של אסירים לחירות ולהליך הוגן בפני ועדת השחרורים, וכן בזכותם לפי חוק שחר ור על- תנאי ממאסר שעניינם יידון לגופו במועד– דהיינו, לפני תחילת השליש האחרון לריצוי מאסרם. מציאות קשה זו גוררת אחריה גם פגיעה באפקטיביות של תכניות שיקום אשר תקופתן מתקצרת בשל דחיית מועד השחרור; שחיקת התגמול על התנהגות טובה בכלא; וכן עלויות כליאה מיותרות של אסירים שלא שוחררו 24 נתונים אלה נמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט למרכז המידע והמחקר של הכנסת, ופורסמו בדוח שהוגש לוועדת הפנים " והגנת הסביבה בנושא היבטים בעבודת ועדות השחרורים" ( 51.1.6159). לעיון בדוח המלא של ה- :.מ.מ.מ https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03925.pdf 25 להרחבה, ר' בין היתר הסניגוריה הציבורית דוח פעילות1021 ( 6151 '), בעמ11-69 . 26 לעניין זה, ר' הסניגוריה הציבורית דוח פעילות1021 ( 6151 '), בעמ11-18 ; מבקר המדינה דוח שנתי63 ג– לשנת1021 ולחשבונות שנת הכספים1021 ( 6151 '), בעמ119 ; הנהלת בתי המשפט העברת ועדות השחרורים לניהול מערכת בתי המשפט- תכנית הקמה ( 6151 ") (להלן: "תכנית לניהול ועדות השחרורים במערכת בתי המשפט '), בעמ1-1 . 44 במועד והחרפה בבעיית הצפיפות שבמתקני הכליאה. בנוסף, עקב דחיות דיונים, העומס על הגופים שהכינו את חוות הדעת במועד מוכפל, שכן עליהם לעדכן את המסמך לקראת הדיון הנוסף. באופן דומה, גם על הפרקליט והסניגור להתכונן מחדש לדיון, ובכך גדלות העלויות ה כלכליות של קיום הדיון והשחיקה של כל הגורמים .המעורבים בהליך לאחר העברת האחריות על ניהול ועדות השחרורים לידי הנהלת בתי המשפט ניכר כי נעשה מאמץ להתמודד עם קשיים אלה . יחד עם זאת, עדיין אסירים רבים מובאים לדיון בוועדת השחרורים רק לאחר שחלפה התקופה של שני שליש ים ממאסרם. לפיכך נדרש שיפור משמעותי על מנת להבטיח כי כל אסיר יתייצב בפני .הוועדה במועד שיאפשר לו לממש את זכויותיו על פי החוק ליקויים נוספים עליהם עמדה סניגוריה הציבורית במשך שנים הם ליקויים בתנאי עבודתם של הסניגורים המייצגים בוועדות השחרורים . בשל העומס הר ב בדיונים, סניגורים נאלצים פעמים רבות לשהות במתחמי ועדות השחרורים הממוקמים בתוך מתקני הכליאה, החל משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות אחר הצהריים המאוחרות, וזאת ללא תקשורת עם העולם החיצון וללא ציוד אישי, שתייה ואוכל, אשר חל א יסור להכניסם למתקני הכליאה, ולע תים גם .ללא גישה נוחה לשירותים, מקום ישיבה נוח ומסתור מתאים מהשמש או הגשם ,זאת ועוד בחלק מ המקרים, הציפייה הארוכה וחסרת המעש עד לקיום הדיון מסתיימת בהודעה של ועדת השחרורים כי היא סיימה א ת עבודתה, והדיון נדחה למועד אחר. תנאים אלה הופכים את עבודתם של הסניגורים המייצגים בוועדות שחרורים לקשה מנשוא, באופן שרבים מהם כבר אינם מעוניינים לייצג במסגרת .הליך זה יצוין כי בעקבות יישום הת כנית להעב רת האחריות המלאה על הניהול של ו עדות השחרורים להנהלת בתי המשפט החל מפברואר6151, בחלק מהוועדות החלו להפעיל יום דיונים מדורג (כלומר, עורכי הדין מוזמנים לפי שעות ול א כולם לאותה שעה בבוקר), וכתוצאה מכך .זמני ההמתנה פחתו מעט כמו כן, נראה כי חלה .ירידה קלה בהיקף הדיונים שלא התקיימו ונדחו למועד אחר27 ,יחד עם זאת עורכי הדין עדיין מדוו חים על משך המתנה ארוך מא דו לדיונים, וכמובן שאין בכך כדי לתת מענה לליקויים הקשים בשאר תנאי השה י יה של עורכי הדין במתחמי הוועדות. עוד נציין כי בעקבות פניות הסניגוריה לשב"ס בנושא, וכן בעקבות דוחות מביקורים רשמיים שנערכו על ידי הסניגוריה הציבורית במתחמי ועדות השחרורים, אמנם חל שיפור מסוים, כאשר בחלק ממתחמי ועדות השחרורים הותקנו "קולרים" או מכונות לשתייה קלה, והתאפשרה גישה לקו טלפון חוץ ולמחשב עם קו אינטרנט. יחד עם זאת, בחלק ממתקני הכליאה עדיין אין עמדות שתייה, גישה לקו טלפון חוץ ולמחשב עם קו אינטרנט, ואף לא גישה נוחה לשירותים ומקום יש יבה נוח .עם מסתור מתאים משמש או מגשם אי- מתן אפשרות להכניס טלפונים ניידים לדיוני הוועדות הועלה בעבר על ידי הסניגור הארצי בפגישתו עם נציב בתי הסוהר )(דאז כבעיה משמעותית אשר יש הכרח למצוא לה פ תרון הולם בהקדם. תגובת הנציב הי תה שהנושא נבחן על ידי צוות משותף עם לשכת עורכי הדין. הנושא הועלה שוב במסגרות שונות, אך עדיין לא נמצא פתרון לבעיה. בכוונת הסניגוריה להמשיך ולפעול למען שיפור תנאי עבודתם של הסניגורים ותיקון .הליקויים העברת האחריות הארגונית להנהלת בתי המשפט 27 על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, בשנת6152 נדחו68.9% מהדיונים, לעומת11.1% מהדיונים שנדחו בשנת6151 '(ר בדוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת, לעיל ה"ש61 .) 45 ,כאמור החל מחודש פברואר6151 החל יישום התכנית להעברת האחריות המלאה על ועדות השחרורים לידי .הנהלת בתי המשפט כפי שצוין בדוחות קודמים, שינוי זה התרחש על רקע ליקויים קשים שאפיינו את אופן ניהול הוועדות במשך שנים רבות, כשהאחריות עליהן התחלקה בין הנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר. 28 היישום בוצע באופן מ דורג, כאשר בשלב ראשון החלו לפעול הוועדות בבית סוהר כרמל במחוז הצפון, ובהמשך בבתי סוהר נוספים במחוז ות השרון וה דרום, ובמרץ6152 הושלמה הפרישה הארצית עם הפעלת הוועדות גם .במחוז מרכז במקביל להפעלת הוועדות במתכונתם החדשה, התקיימו ישיבות של ועדת היגוי בינמשרדית (שכללה נציגים של כל הגורמים הרלוונטיים לוועדות השחרורים, לרבות נציג י הסניגוריה) אשר במסגרתה נדונו נושאים שונים שעולים תוך כדי העבודה השוטפת .ובמטרה להביא ליישום מוצלח של התכנית בנוגע לניהול הוועדות ועדת ההיגוי מתכנסת בימים אלה במתכונת אינטנסיב ית יחסית, מ תוך כוונה לגבש את הנ הלים כך שניתן יהיה להחילם בתוך חודשים ספורים. הסניגוריה הציבורית שותפה למהלך זה, ו נראה כי במסגרת הנ הלים ה עדכניים שמתגבשים יינתן ,מענה לחלק מהסוגיות והקשיים שתוארו. יחד עם זאת נעיר כי יישו םמ של הנהלים טרם החל כך שעדיין לא ניתן להעריך את מידת השיפור הצפוי, וכי ,הנהלים המתגבשים כעת הם חלקיים בלבד ועדיין לא החל גיבוש הנהלים המתייחסים לאוכלוסיות ייחודיות כגון: אסירים השפוטים למאסרים קצרים אשר יש צורך בהיערכות מהירה במיוחד לשם מימוש זכותם לדיון בשחרורם המוקדם במועד הקבוע בחוק, וכן אסירים קטיני .ם או בעלי מוגבלויות אנו מקווים כי עם סיום גיבוש נוהלי העבודה החד שים יחול שיפור של ממש בפעילות ו עדות השחרורים, באופן שיאפשר לממש בפועל ובאופן מלא את זכויות האסירים, כך שבקש ו ת לשחרור מוקדם תישמע נה במועד .ובאופן אפקטיבי 2.3.1 ייצוג עצורים, נידונים ואסירים בעתיר ות אסירים במסגרת הייצוג הניתן לאסירים בהליכי השחרור המוקדם, וכן במסגרת הייצוג השוטף לעצורים, לנאשמים ולמערערים, מגישה הסניגוריה הציבורית, במק רים המצדיקים זאת, עתירות אסירים שמטרתן מיצוי זכויות האסיר (או העצור) לצורך קידום ההליך המשפטי העיקרי בו הוא מיוצג. ,כך למשל, במקרים המצדיקים זאת .מוגשות עתירות אסירים בעניין חופשות ושילוב בטיפול ושיקום לצורך קידום הליך השחרור המוקדם לע תים , הפנייה לייצוג אסיר בעתירה מגיעה ישירות מבית המשפט לאחר שהחליט למנות לאסיר סניגור ציבורי בעתירה שהגיש בעצמו . יוזכר, כי ביום8.5.6156 ניתן בבית המשפט העליון בהרכב בראשות הנשיא גרוניס פסק דין שמשמעותו היא שלא רק שיש לבית המשפט סמכות למינוי סניגור ציבורי בעתירת אסיר, אלא שישנן נסיבות ש בהתקיימותן חייב השופט למנות סניגור ציבורי לאסיר , ושאי מינוי בהן יביא לביטול ההליך (רע"ב8916955 'רויטר נ מדינת ישראל) .עוד נזכיר את החלטת בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בבאר- שבע ב עת"א62119-11-55 בניטה נ' שב"ס ו עת"א 51191-11-55 בנשתי נ' שב"ס, שם עמד בית המשפט על סמכותה העצמאית של הסניגוריה הציבורית למנות סניגור בהליך של עתירת אסיר, כאשר הייצוג נעשה במסגרת הגשמת מינוי שניתן לסניגור במסגרת הליך עיקרי אחר, ואשר עתירת האסיר נועדה להגשים את הייצוג ההולם בו (במקרה זה .)המדובר היה בייצוג בעתירת אסיר כהליך נלווה להליך השחרור המוקדם לאחרונה נדונה סוגיה זו גם בבית 28 להרחבה, ר' בין היתר הסניגוריה הציבורית דוח פעילות1023 ( 6151 '), בעמ12-11 . 46 המשפט המחוזי בחיפה, בעת"א51512-15-59 אביטן נ' שב"ס (החלטה מיום51.6.6159 ) . גם במקרה זה נפסק כי הסניגוריה הציבורית, כרשות מינהלית, מוסמכת להחליט על מינוי סניגור מטעמה לייצוגו של אסיר במסגרת עתירת אסיר אשר מוגשת כהליך נלווה להליך אחר שבו נ יתן לסניגוריה הציבורית מינוי על.פי החוק בשנת1026 ייצגה הסניגוריה הצ יבורית ב- 311 עתירות אסירים, לעומת321 עתירות בשנת1021 . נתונים אלה מתייחסים רק לעתירות אסירים לפי סעיף26א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 5995 , שבהן הגורם העותר הוא האסיר עצמו, והם אינם מתייחסים ל"עתירות הפרדה" שבהן הגורם העותר הוא ( המדינה על עבודת ה ייצוג בהליכי הפרדה, יורחב להלן בפרק 2.3.1 .)ה מדובר בהיקפי ייצוג נמוכים ביותר .ביחס למספר הכולל של אלפי עתירות המוגשות מדי שנה29 כמו כן, בשנת6152 הסניגוריה הציבורית קיבלה15 פניות לייצוג בפני בית המשפט העליון בבקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בעתירת אסיר או בעתירת הפרדה, ובפועל ייצגה ב- 61 .בקשות כאלו הסוגיות העקרוניות שעולות במסגרת בקשות אלו הן רבות ומגוונות, וקשורות בין השאר לאופן הטיפול במידע חסוי, לעיתוי הראוי לטיפול באסירים עברייני מין, לאפשרות של אסירים להינשא בכלא, לאפשרות של אסירים להתרא יין בתקשורת, לסוג י ית המאסר חלף קנס, לסמכות ועדת השחרורים להורות על שחרור תושב האזור לשטחי המדינה, לביקורי בן זוג של אסיר מאותו המין, לכניסת מומחים לכלא, לתנאי ההחזקה באגפי ההפרדה, לתנא.י הובלה והכבילה של אסירים ועוד לאחרונה נכנס לתוקפו תיקון חקיקה שנועד לצ ,מצם את כמות העתירות הנדונות בבתי המשפט המחוזיים בין השאר, באמצעות קביעת עילה המאפשרת לבית המשפט למחוק עתירות אסירים על הסף, וללא דיון . ,זאת, על רקע טענה בדבר קיומה של מגמת עלייה במספר העתירות וכן על רקע טענה, שלא גובתה בנתונים בדבר נפח משמעותי של עתירות ש .ווא שמכביד על המערכת ללא סיבה הסניגוריה הציבורית התנגדה לתיקון והצביעה על כך שאין נתונים התומכים בצורך לבלום את מגמת העלייה ,בהגשת עתירות אסירים, וכן לנוכח קיומם של כשלים מהותיים במנגנוני בירור תלונותיהם של אסירים. זאת לנוכח העובדה שמפניות רבות שמגיעות ל סניגוריה הציבורית עולה כי יש בעיה ממשית באופן הטיפול של שב"ס בפניות ועתירות אסירים, ובכלל זה: התעלמות מפניות של אסירים; דחיית פניות של אסירים ללא הנמקה; עיכוב הבירור של פניות האסירים לשלב מאוחר מדי שלאחר הגשת העתירה; עיכוב בהגשת עתירות יהם של אסירים לבית המשפט ולעתים אף סירוב והימנ;עות מהגשתן חשש להתנכלות והעברה לבית ;סוהר אחר על רקע הגשת עתירות ו אי העברת פרטי העתירה וקורותיה.לאסיר שהגישה לפיכך, סברה הסניגוריה הציבורית כי אין הצדקה לאפשר מחיק ה על הסף של עתירות ללא דיון . במיוחד אין זה ראוי לדחות על ה סף ללא דיון עתירות של אסירים בלתי מיוצגים אשר פעמים רבות אינם יכולים להעלות את טיעוניהם .בכתב בצורה משכנעת עמדתה זו של הסניגוריה .הציבורית לא התקבלה תיקון החקיקה האמור נכנס לתוקפו בחודש מאי6159 , כך שעדיין לא ניתן לעמוד על השלכותיו. לטעמנו, קביעת מנגנון ה דחיה על הסף מגביר את הצורך בתיקון חקיקה אחר, שיוסיף אפשרות של זכות ערעור על החלטת בית המשפט בעתירה (כמקובל ב יחס ליתר העותרים לבית המשפט לעניינים מנהליים שאינם אסירים וכנדרש בסעיף59 לחוק יסוד השפיטה). לצורך מימוש זכות הערעור ניתן לאמץ פתרון של שמיעת עתירות בפני בית משפט שלום, בדומה למ תכונת שהוצעה בהמלצות 29 לפי נתונים שנמסרו על ידי"שב ,ס מספר העתירות בשנת6151 עמד על כ- 2,991 .עתירות אין בידינו נתונים לגבי מספר העתירות הכולל שהוגש בשנים6151 ו- 6152 ., אך יש להניח כי מדובר באלפי עתירות המוגשות על ידי אסירים מדי שנה 47 שפורטו בדוח ועדת חשין- רוזן אשר עסקה בנושא זה באופן מקיף ומפורט, ולאחר שנשמעו בפניה עמדות כל הגורמים הרלוונטיים. 30 2.3.1 ייצוג אסירים בהליכי הפרדה הפרדה היא החזקת ה,אסיר בנפרד מכלל האסירים וזאת מטעמים של ביטחון ,המדינה, ביטחון בית הסוהר שמירה על שלומם או בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים ולשם מטרות נוספות ,. מטבע הדברים החזקת אסירים בהפרדה היא הליך מיוחד אשר טומן בחובו פגיעה קשה מאוד בזכויותיו של האסיר לחירות ולכבוד. ככלל, אסיר המוחזק בהפרדה מנותק הלכה למעשה מכל מגע וקשר עם אסירים אחרים, והוא שוהה לבדו בתאו כ- 61 שע ות ביממה. לשהייה בהפרדה, אשר לע ,תים היא ממושכת מאוד ואף יכולה להימשך שנים .עלולות להיות השפעות קשות הן על מצבו הנפשי של האסיר והן על סיכויי שיקומו פקודת בתי הסוהר קובעת כי ההחלטה הראשונה על החזקת אסיר בתנאי הפרדה נתונה בידי הגורם המוסמך בבית הסוהר, אולם בתום תקופה של חצי שנה (בהפרדת יחיד) ושנה (בהפרדה זוגית), נדרשת החלטה של שופט בית משפט מחוזי לצורך בחינת המשך ההפרדה. עד לאחרונה קבעה הפקודה כי הדיון בבית המשפט בעניין הארכת תקופת ההפרדה יתקיים "בנוכחות האסיר או בא כוחו". לבית המשפט ה יתה הסמכות למנות סניג ור ,ציבורי לאסיר הפרדה לא מיוצג ובתי המשפט עשו שימוש הולך וגובר בסמכותם זו. גם המדינה הכירה בכך שיש מקום לייצוג על ידי סניגור בהליכי הפרדה, ולע תים אף ב .יקשה זאת ביוזמתה בעקבות דוח מיוחד שפורסם על ידי הסניגוריה הציבורית בספטמבר6156 ,בנושא החזקת אסירים בתנאי הפרדה31 קודמו הליכי חקיקה בנושא זה, וביום1.1.6151 פורסם ברשומות 'תיקון מס21 לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו- 2111 בנושא ייצוג אסירים בהליכי הפרדה. 32 ל פי התיקון, נקבעה בסעיף59 (ה) לפקודת בתי הסוהר חובת ייצוג בהליכי הארכת הפרדה, וכן הוספה בחוק הסניגוריה הציבורית עילה חדשה למינוי סניגור ציבורי בהליכי הפרדה. הצורך בשינויי חקיקה עלה מן הנתונים שנאספו בדוח הנ"ל לפיהם19% מהאסירים בהליכי הפרדה .לא היו מיוצגים הדוח הצביע על כך שסיכוייו של אסיר לא מיוצג שעמדתו תתקבל בעתירת המדינה להארכת החזקתו בהפרדה עומד על1%. לעומת זאת, בכ- 56% מהעתירות בעניינם של אסירים מיוצגים נדחתה בקשת המדינה להארכת תקופת ההפרדה באופן חלקי או מלא. מניסיוננו המצטבר, לייצוג בהליכי הפרדה השפעה גדולה גם על היכולת להציע לשירות בתי הסוהר ולבית המשפט לנקוט בפתרונות הדרגתיים, כגון: הוצאת ;האסיר מהפרדה לתקופת ניסיון; שילוב האסיר באגף רגיל מספר פעמים בשבוע או למספר שעות מוגבל ליום שילוב האסיר באגף רגיל בליווי אסיר תומך; מתן הזדמנות ליצור מגע חברתי עם אסירים אחרים, למשל ;במסגרת הטיול היומי ו שילוב האס יר בפעילויות חינוך ותעסוקה . פתרונות אלו, שהתאפשרו הודות לייצוג האסירים בידי הסניגוריה הציבורית, בסופו של דבר הביאו להוצאת אסירים מהפרדה או להטבה משמעותית .בתנאי כליאתם מכוח עילת הייצוג שנוספה בתיקון החקיקה ה נ"ל, ייצגה הסניגוריה הציבורית ב- 17 עתירות הפרדה בשנת1026, לעומת ייצוג ב- 11 עתירות הפרדה בשנת1021 . לאחרונה פורסם תזכיר חוק33 במסגרתו מוצע לעגן מספר שינויים נוספים עליהם הצביעה הסניגוריה ,הציבורית בדוח האמור. בין היתר, מוצע לעגן, לראשונה זכות ערעור לבית המש פט העליון על הארכת החזקה 30 הוועדה לבדיקת המתכו נת הראויה לבירור עתירות אסירים דין וחשבון( 6155 '), בעמ 19-68 . 31 מופרדים מזכויותיהם– דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת אסירים בהפרדה ( 6156 :). לעיון בדוח המלא http://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/Pages/DohotRishmi.aspx . 32 ספר החוקים6112 ', בעמ169 . 33 ,)תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (החזקת אסירים בהפרדה התשע"ז- 6159 . 48 )בהפרדה (במקום ערעור ברשות . כמו כן, מוצע להבנות את שיקול הדעת המינהלי והשיפוטי בעת קבלת החלטה בדבר החזקה בהפרדה, וכן מוצע לקבוע כי בקשה להארכת הפרדה מעבר לשנה תצריך אישור של פרקליט מחוז או משנהו . הסניגוריה הציבורית מברכת על התפתחו ת זו, בתקווה שהחקיקה אכן תקו דם במהרה. עם זאת, ראוי לציין כי דוח הסניגוריה הציבורית בנושא החזקת אסירים בהפרדה כלל המלצות נוספות כגון: הגבלת משך תקופת ההפרדה המינהלית או השיפוטית; העמקת התשתית הראייתית הנדרשת לשם החלטה על החזקת אסיר בהפרדה, וקביעת גורמים מייעצים לפני החלטה על החזקה בהפרדה; עיגון תנאי כליאה הולמים מיוחדים לאסירי הפרדה; קביעת חריג מפורש לפיו אין להחזיק בהפרדה אסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפש ;ית חמורה ו הגבלת האפשרות להחזיק קטינים בהפרדה וקביעת הסדרים מיו חדים לאוכלוסייה ייחודית זו. ניתן להניח שסוגיות אל ו תבואנה לידי ביטוי ב דיוני החקיקה הצפויים להתקיים בהמשך . 2.1 ייצוג בבית המשפט העליון בסניגוריה הארצית פועלת מחלקה המטפלת בסוגים השונים של ההליכים ,הנדונים בפני בית המשפט העליון ובהם: ערעורים פליליים, בקשות רשות ערעור, עתירות לדיון נוסף ועתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. האישור להגשת הליכים בתיקים אלה, מינוי עורכי הדין, הפיקוח המקצועי עליהם ואישור .שכר הטרחה, נעשים במחלקה זו כשמדובר בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון, למתן ייצוג איכותי ומקצועי משנה חשיבות, הן מן הטעם שבדרך כלל החלטת בית המשפט העליון תהיה"ה מילה האחרונה" שת י אמר בעניינו של הלקוח הספציפי, והן מן הטעם שהחלטות בית המשפט העליון מהוות תקדים המחייב את כל הערכאות. לייצוג איכו תי בבית המשפט העליון קיימת חשיבות מיוחדת, אם כן, גם מן הטעם שלתוצאות ההליך עשויה להיות השפעה אדירה על המשפט הפלילי בכללותו, וממילא על לקוחותיה האחרים של הסניגוריה הציבורית. 2.1.2 הטיפול בפניות וההחלטה על הגשת ערעור לבית המשפט העליון להבדיל מן הייצוג בערכאה הראשונה, שניתן בהתאם לעילות המינוי הקבועות בחוק, הייצוג בערכאת הערעור (ובפרט הגשת הליך ערעור) ניתן לאחר הפעלת שיקול דעת. מחלקת תיקי בית המשפט העליון מנהלת הליך בדיקה מובנה של פסקי הדין ב הליכים שטופלו על ידי הסניגוריה הציבורית והסתיי מו בבתי המשפט המחוזיים. עורכי דין במחלקה מעיינים בפסק הדין של בית המשפט המחוז י ובחוות דעת כתובות של הסניגור .שייצג בערכאה הדיונית ושל הגורם המפקח במחוז בו התנהל התיק לבחינת כלל פסקי הדין של כל בתי המשפט המחוזיים על ידי גורם אחד ישנו ערך נוסף. כך ניתן לאתר מגמות בפסיקה (לרבות פסיקות סותרות, רמת ענישה ועוד), ללמוד על מדיניות התביעה (למשל לגבי הגשת כתבי אישום, הס דרי טיעון ועוד) וגם להתרשם במבט- מ על.טיב הייצוג הניתן על ידי הסניגוריה הציבורית בקבלת ההחלטה אם להגיש ערעור נשקלים שיקולים מגוונים, ובהם חוות הדעת של הסניגור המייצג והרפרנט במחוז, סיכויי הערעור ועמדת הלקוח. בהערכת סיכויי הערעור ננקטת אמת מידה גמישה, במסגרתה נבדקת האפשרות להעלות כ נגד פסק הדין טיעונים ממשיים. לע תים מוגשים ערעורים גם כאשר סיכויי קבלתם נמוכים, על פניהם, וזאת כאשר קיימים טעמים כבדי משקל נוספ ים, למשל טענת חפות עקבית של הנאשם או .תוצאה עונשית קשה מאוד הראויה להיבחן בערכאה נוספת 49 בנוסף להליכים בהם הייצוג ניתן בעקבות החלטה להגיש ערעור, מחלקת תיק בית המשפט העליון מייצגת גם בהליכים בהם בית המשפט מינה את הסניגוריה הציבורית (לרוב ערעורים שהגישו הנאשמי ם בעצמם, או )ערעורים שבהם סניגור פרטי שוחרר מייצוג, .)וכן בהליכים שיוזמת המדינה (כגון ערעורים על קולת העונש בשנת 1026 התקבלו במחלקת תיקי בית המשפט העליון כ- 2,010 פניות , וניתן ייצוג ב- 161 ערעורים פליליים. בטבלה שלהלן מוצגת התפלגות הערעורים הפליליים בשנ ים6152-6156 ,)לפי יוזם הערעור (נאשם או מדינה והתפלגות ערעורי הנאשם לאלה שהסניגוריה יזמה ולאלה בהם קיבלה הסניגוריה מינוי מבית המשפט: תרשים.י"א התפלגות ערעורים פליליים בבית המשפט העליון, במבט רב שנתי 1021 1021 1023 1021 1026 ערעורי נאשם ביוזמת הסניגוריה615 658 659 661 213 מינוי בימ"ש16 19 19 11 16 ערעורי מדינה 62 61 11 15 31 סה"כ 699 116 151 685 161 2.1.1 מינוי סניגורים בתיקי בית המשפט העליון למחלקת תיקי בית המשפט העליון בסניגוריה הארצית רשימת סניגורים ציבוריים נפרדת מהרשימות במחוזות השונים. הרשימה נבנית ומתעדכנת בהסתמך על הערכות המועברות על ידי הסניגורים המחוזיים, על ניסיונה המצטבר של המחלקה ועל קיומם של ראיונות למועמדים פוטנציאליים. המטרה היא לרכז קבוצה מצומצמת ואיכותית של סניגורים שייצגו מטעם הסניגוריה הציבורית בבית המשפט העליון. ייצוג זה, על ידי קבוצה מצומצמת באופן יחסי של עורכי דין, יוצר ניסיון ומומחיות בקרב אותה קבוצה, מגביר את יכולת .הפיקוח ומעלה את איכות הייצוג בבית המשפט העליון באיזון שבין העקרונות השונים המנחים את החלטת המינוי להליכים בפני בית המשפט העליון, ומתוך כוונה להעניק את הייצוג הטוב ביותר האפשרי, פוחת משקלו של עקרון המשכיות הייצוג. הטעם העיקרי לכך הוא שהייצוג בבית המשפט העליון דורש מומחיות וכישורים מיוחדים, כגון: יכולת כתיבה משפטית ברמה הגבוהה ביותר, יכולת פיתוח טיעונים משפטיים יצירתיים, יכולת מחקר משפטי מעמיק, כושר רטורי, יכולת שכנוע גבוהים והופעה מכובדת. הניסיון מלמד כי עורכי דין שונים הם בעלי כישורים שונים, ועל אף שעורך דין פלוני העניק ייצוג טוב בבית המשפט המחוזי, ייתכן שבערעור לבית המשפט העליון עורך דין אחר יוכל להעניק ייצוג .טוב יותר 50 ,לעתים יוחלט להחליף את עורך הדין שייצג בערכאה ,הראשונה ולמנות עורך דין אחר לייצוג בערכאת הערעור על אף שעורך הדין שייצג בערכאה הראשונה מתאים לכאורה לטיפול בערעור מבחינת הניסיון ותחומי המומחיות. הניסיון מלמד שלעתים יש יתרון בעצם כניסתו של עורך דין חדש לטיפול בתיק, לאחר שקו ההגנה והטענות של עורך הדין שיי ,צג בערכאה הראשונה נדחו. עורך הדין החדש עשוי להביא עמו זווית ראיה חדשה .יצירתית ורעננה לתקיפת פסק הדין של בית המשפט המחוזי בשנים האחרונות ניתן דגש על ייצוג בהליכים בבית המשפט העליון בידי הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית, וזאת מכמה טעמים: ראשית, על עורכי הדין המפקחים על הייצוג בתיקים אלה לרכוש מומחיות מתמשכת בייצוג בערכאה זאת; שנית, קיים יתרון בכך שקבוצה קטנה יחסית של עורכי דין המתמחים בתחום יופיעו בתיקים רבים ויהיו בבחינת "שחקנים חוזרים" בפני שופטי בית המשפט העליון; ו שלישית, בבית המשפט העליון נדונים תיקי ם עקרוניים רבים, הדורשים עבודה מעמיקה שאינה מתבטאת בישיבות בבית המשפט. בתיקים כאלה יש קושי לתגמל באופן הולם סניגורים חיצוניים , אשר השכר שלהם קבוע בתקנות .ומחושב בעיקר לפי מספר הישיבות בשנת1026 שיעור הייצוג בבית המשפט העליון של עורכי הדין מהצוות הפנימי עמד על כ- % 11 . 2.1.1 הפיקוח בתיקי בית המשפט העליון בשל החשיבות הרבה של התיקים המתנהלים בבית המשפט העליון, ניתנת תשומת לב מיוחדת ומושקעים מאמצים בפיקוח המקצועי בתיקים אלה. כל התיקים מפוקחים באופן צמוד, וכל כתבי הטענות נבדקים ומאושרים מראש, בטרם הגשתם לבית המשפט.עליון ,הפיקוח הצמוד מאפשר להבטיח רמת ייצוג גבוהה וגם מסייע לאתר נושאים רוחביים, ו טענות וסוגיות .החוזרות על עצמן. בסיום ההליך בבית המשפט העליון מדווחת התוצאה למחוז הרלוונטי בשנת1026 ייצגה מחלקת תיקי בית המשפט העליון ב- 101 הליכים. תרשים.י"ב התפלגות ההליכים בבית המשפט העליון לפי סוג הליך , ב מבט רב שנתי סוג הליך 6156 6151 6151 6151 6152 ערעור פלילי 699 116 119 686 621 רע"פ 11 16 69 12 69 בג"צ 51 1 56 51 9 רע"ב 9 8 56 9 1 אחר 5 2 6 1 2 סה"כ 111 111 126 116 119 כאן המקום להזכיר, כי הנתונים ,המספריים המוצגים לעיל אינם משקפים את מספר ההליכים המנוהלים למעשה, על ידי הסניגוריה הציבורית בבית המשפט העליון. סוגים שונים של הליכים, כגון: הליכי ערר ו בקשות 51 רשות ערר על מעצר ימים ומעצר עד תום הליכים, עררים בנושא חומר חקירה, הארכות מעצר מעבר לתשעה ,חודשים ערעורים על החלטות בית משפט מחוזי בנושא של עיכוב ביצוע עונש וערעורים על החלטות בבקשות ל פסלות שופט, מטופלים ומפוקחים על ידי הסניגוריה במחוזותיה השונים. הליכים אלה מתרחשים תוך כדי ניהול ההליך העיקרי בערכאה הדיונית ומושפעים ממהלכם באופן ישיר. 2.1.3 תיקים בולטים בטיפול המחלקה בשנת6 102 ערע ו רים על הכרע ו ת דין ופסקי דין בעלי עניין  ע"פ1161951 חליל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום65.2.6159 ; ייצוג על ידי ד"ר ענת הורוויץ ) – זיכוי מעבירת ניסיון למעשה מגונה. בבית המשפט המחוזי זוכה המערער מעבירה של מעשה סדום, שיוחסה לו ,מלכתחילה, והורשע תחת זאת בעבירה של ניסיון למעשה מגונה. בערעור נטען שיש לזכותו גם מעבירה זו בין השאר בשל חוסר היכולת לבסס הרשעה על עדותה של המתלוננת, צעירה עם מו,גבלות שכלית שהגישה עשרות תלונות כנגד אחרים שלא הובילו לאישום. לאחר בחינת טענות המערער , לרבות בקשתו ,לבחון אם הצטברו תלונות נוספות שהגישה המתלוננת נגד אחרים ,הסכימה פרקליטות המדינה לזיכוי אם כי טענה שיש לעשות כן ""מחמת הספק בלבד . בית המשפט העליון הורה על ז יכוי המערער, ללא סייגים כלשהם.  ע"פ1691952 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום9.2.6159 ; ייצוג על ידי עו"ד יגאל בלפור ) – זיכוי (בדעת רוב) של מערער.שהורשע בביצוע עבירות מין בבתו החורגת התשתית הראייתית בתיק זה היתה בלתי :שגרתית הנאשם עצמו הודה בעבירות בחקירתו ב משטרה, ולעומת זאת בת ו החורגת (נפגעת העבירה לכאורה) הכחישה כי הנאשם פגע בה אי- פעם. גם אשתו של הנאשם (אמה של הנפגעת) שללה כל פגיעה בה. בנוסף קיימת עדות של שכנה, על עבירות מין שהמערער ביצע בה, שהתיישנו, וכן אישום משני בעבירת ינ סיון להטרדה מינית, בשל התכתבות בצ'ט עם אדם שהתחזה לקטינה (התכתבות זו הובילה למעצרו של .)המערער לכתחילה). הערעור הופנה כנגד ההרשעה באישום העיקרי בלבד (עבירות המין בבת החורגת השופטת ברק- ארז החליטה לזכות את המערער ,מאישום זה לאחר שב תני בח ה ודאותיו של המערער מנ צא כי ,משקלן "אינו גבוה" וכי קיימות בהן אינדיקציות שתומכות בטענה כי מדובר בהודאות שווא. לצד זאת לא נמצאה התוספת הראייתית הנדרשת. עונשו של המערער הופחת מ ארבע שנות מאסר לשישה חודשי .עבודות שירות  בש"פ8851951 סעד נ' מדינת ישראל( ניתן ביום51.1.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד טל ענר ו איתי פרג'ון) – פסק הדין עסק ב אבחנה בין סעיף91 לחסד"פ לסעיף518 לחסד"פ. בית המשפט העליון קיבל את טענתה המשפטית של הסניגוריה לפיה אין מניעה במישור הסמכות שסוגיית העיון בחומרי חקירה חסויים תוכרע במסגרת סעיף91 ( , זאת במובחן משאלת שיקול הדעת שבו קיימת עדיפות למסלול הדיוני של סעיף518 , .)בהתאם לפסיקה קודמת  ע"פ5192952 טווק נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום9.2.6152 ;עוה"ד גיא עין צבי ומורן כרמון ) – בית המשפט העליון פסק כי תקרת הפיצוי הקבועה שנקבעה בסעיף99 לחוק העונשין משקפת את סכום הפיצוי הכולל שניתן לפסוק לטובת קרוביו של אדם שחייו ניטלו במעשה עבירה, ובית המשפט אינו רשאי לפסוק את הפיצוי המרבי לפי התקרה לכל אחד ואחת מקרובי המנוח בנפרד. המדינה ו ארגוני נפגעי עבירה הגישו בקשה לדיון נוסף בפסק הדין, שעוד נ ה תלויה ועומדת (דנ"פ1261952 .) 52  ע"פ1991951 'אגבריה נ מדינת ישראל ( ניתן ביום15.56.6151; ייצוג על ידי שלמה ניסים ) – בית המשפט העליון דחה ערעור בתיק רצח. השופטת ברק-ארז, בדעת מיעוט, סברה כי בנסיבותיו החריגות של המקרה יש לקבל את טענ ת "ההגנה מן הצדק" שהעלה המערער מן הטעמים הנוגעים להפליה הקשה באופן ,העמדתו לדין במובן זה שהוא יזוכה מעבירת הרצח ותחתיה הוא יורשע בעבירת הריגה. בפרשה זו ניתנה החלטה נוספת בעלת עניין (בש"פ1891951): החלטה להאר כת מועד להגשת הערעור ב- 55 ים שנ .  ע"פ9299951 זהאדה נ' מדינת ישראל( ניתן ביום51.8.6152; ייצוג על ידי ליאור בר זוהר ) – אגב דחיית ערעורו של נאשם ברצח, התייחסו שופטי בית המשפט העליון לשאלת תחולת כלל הפסילה שבהלכת יששכרוב על אי-חוקיות בגביית הודעות של עדים (או פגיעה אחרת .)בהגינות ההליך כלפי העד  ע"פ2129951 אוחנה נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום6.1.6152; ייצוג על ידי עו"ד טלר ענר ) – פרשה ש י ל נ סיון להברחת טלפונים סלולריים לכלא עבור אסירים ב י ,טחוניים. המערער זוכה מעבירת קשירת קשר פשע .וכפועל יוצא מכך (וכן בשל נסיבות אישיות מסוימות) הופחת משמעותית עונש המאסר  ע"פ1191951 פלוני נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום61.55.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד מיכל עורקב י ורונה שוורץ ) – בתיק סבוך של עבירות מין חמורות במשפחה שבוצעו לפני שנים רבות, בית המשפט העליון זיכה את המערער מ חלק )העבירות מטעמי התיישנות (ספק לגבי חלק מהמעשים שיוחסו למערער בהיותו קטין והתערב בצורה משמעות ית בעונש– הופחתו1 .שנות מאסר ערעורים על גזרי דין  ע"פ5118952 טקלגרגי נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום9.1.6152; ייצוג על ידי עו"ד בני ברקי ) – תיק הריגה בו עלתה טענת הגנה עצמית. סמוך למועד הדיון שנקבע להגשת עיקרי טיעוניה, הציעה המדינה שהמערער יחזור בו מן הערעור על הכרעת הדין וישוחרר לאלתר, וכך אכן הוחלט בהסכ .מת הצדדים  ע"פ1169951 פרינץ נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום61.1.6152 ); ייצוג על ידי עו"ד שגיא סיוון – בית המשפט .העליון התערב בצורה משמעותית בגזר הדין בתיק מרמה רחב היקף, והפחית כשנתיים מאסר  ע"פ8911951 דיורי נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום51.9.6152; ייצוג על ידי עו"ד איתי בן נון ) – בתיק אלימות חמור התקבל הערעור על גזר הדין והופחתה שנת מאסר, בעיקר מן הטעם שהמערער תושב זר, שאינו .זוכה לביקורים וחופשות ולכן עונש המאסר קשה יותר עבורו  ע"פ5112952 אלימלך נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום8.9.6152; ייצוג על ידי עו"ד ארנון איתן ) – התקבל ערעור על גזר הדין בתיק דקירה והופחתו51 חודשי מאסר משיקולי אחידות בענישה וכן בשל מצבו הנפשי .של המערער  ע"פ2189951 פלוני נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום51.9.6152; ייצוג על ידי עו"ד איגור גלידר ) – בית המשפט העליון התערב בצורה משמעותית בגזר הדין בתיק עבירות מין חמורות והפחית6 .שנות מאסר  ע"פ1299951 טוויל נ' מדינת ישראל ( ניתן ביום9.5.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד עיסא מוחמדיה ) – ,המערער צעיר חרש-אילם, הורשע בעבירת שוד ונ י ,דון לשנת מאסר. בערעור נטענו טענות לגבי מצבו האישי וגילו וכן בדבר עונשיהם הקלים של שותפ יו לעבירה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את המאסר בפועל ודן את המערער ל-2 .חודשי עבודות שירות 53 2.6 ייצוג ב משפטים חוזרים מאז1002 ועד היום פנו אל הסניגוריה הציבורית311 .נידונים, בבקשה לקבלת ייצוג בבקשה למשפט חוזר 321 מהפניות נדחו, לאחר שלא נמצאה בעניינ .ם של הפונים עילה למשפט חוזר11 מהפניות הנותרות מצויות בשלבי בדיקה שונים. עד היום, הגישה המחלקה למשפטים חוזרים26 בקשות למשפט חוזר, מתוכן3 התקבלו ו- 22 נדחו. בקשה אחת למשפט חוזר תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון. כמו כן, המחלקה למשפטים חוזרים הציגה לערכאו ת עד היום1 עמדות מוסדיות ועמדות "ידיד בית משפט" בהליכים של בקשות למשפט חוזר או הליכים אחרים שעוררו שאלות משפטיות עקרוניות הנוגעות לתחום המשפטים החוזרים ולתיקון הרשעות שווא. סעיף58 ()(א9 ) לחוק הסניגוריה הציבורית, אשר נחקק בשנת6115 , הסמיך את הסניגוריה הציבורית לייצג ,נידונים אשר הסניגור הציבורי הארצי מצא כי ראוי להגיש עבורם בקשה למשפט חוזר. שנתיים לאחר מכן בשנת6111 , הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית המחלקה למשפטים חוזרים, העוסקת בקליטת פניותיהם של הנידונים, מיונן ובדיקתן, וייצוגם של אלה הנמצאים מתאימים ב.בקשה למשפט חוזר על פי הסמכות שהוקנתה לה בחוק, במסגרת הטיפול הראשוני בפניותיהם של נידונים פועלת המחלקה למשפטים חוזרים כרשות מינהלית, ולא כבאת-כוחם של הפוני ם אליה. עם קבלתה של פנייה חדשה המעלה עניין שבתחום טיפולה של המחלקה למשפטים חוזרים, פותחת המחלקה בהליך של בדיקה אשר במסגרתו ,מתבצעות פעולות שונות. בין היתר, פועלת המחלקה לאיתור כל החומרים הרלוונטיים, לומדת אותם לעומק נפגשת עם הפונים ובודקת את טענותיהם, לרבות טענות בדבר קיומן של ראיות חדשות אשר לא הוצגו בהליך המקורי. כמו כן, במידת הצורך מבצעת הסניגוריה הציב ורית בדיקות מגוונות על ידי מומחים ואנשי מקצוע מטעמה, מנסה לאתר ראיות נוספות, נפגשת עם עדים ומראיינת אותם ועוד. רק בתום הבדיקה ולאור תוצאותיה– מתגבשת החלטה בשאלת ייצוגו של הנידון. החלטה על ייצוגו של נידון בבקשה למשפט חוזר מתקבלת בנסיבות בהן הסניגור הציבורי הארצי השתכנע כי קיימת בעניינו עילה למשפט חוזר (מבין העילות הקבועות בסעיף15(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 5981 .) מעמדה המיוחד של הסניגוריה הציבורית בעת בדיקת הפניות למשפט חוזר, כרשות מינהלית שאינה מייצגת את הפונה, מחייב אותה לטפל בפנייה בדרך אובי ,יקטיבית, המקדמת את האינטרס הציבורי. אופן פעולה זה ,כמו גם מספרן הרב של הפניות אשר טופלו עד היום (כאמור116 פניות לייצוג במשפט חוזר), הביא לכך שמאז נוסדה פיתחה המחלקה למשפטים חוזרים מומחיות ייחודית בתחום המשפטים החוזרים ובטיפול בעניינם של נידונים הטוענים ל.הרשעת שווא 2.6.2 פעילות המחלקה למשפטים חוזרים בשנה החולפת בשנת1026 התקבלו במשרדי הסניגוריה הציבורית13 פניות לייצוג בהליך של בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 24 ()(א1 ) לחוק הסניגוריה הציבורית. במהלך השנה הגישה המחלקה למשפטים חוזרים בקשה אחת למשפט חוזר; הציגה לערכאות שתי עמדות מוסדיות הנוגעות לתחום המשפטים החוזרים; וכן הגישה לנשיא המדינה בקשת חנינה בתיק שבו נדחתה בקשה למשפט חוזר שהוגשה בעבר על ידי הסניגוריה הציבורית. במהלך השנה החולפת סיימה המחלקה למשפטים חוזרים את הטיפול ב- 11 פניות, לאחר שבתום הליך הבדיקה המוקדמת הסני גוריה הציבורית סברה כי לא התגבשה בעניינם עילה למשפט חוזר. 54 בשנת6152 סיימה המחלקה למשפטים חוזרים את הטיפול ב- 11 פניות שהגיעו אליה, מתוכן51 פניות שהוגשו אליה במהלך שנה זו, והיתר פניות שהטיפול בהן החל בשנים קודמות. נכון להיום, נותרו במחלקה למשפטים חוזרים11 פניות שבהן הליך הבדיקה טרם הסתיים, וטרם התקבלה החלטה בשאלת ייצוגו של הפונה בהליך .של בקשה למשפט חוזר יום ב 68.6.6152 המחלקה למשפטים חוזרים הגישה בקשה למשפט חוזר בעניינו של עובדיה שלום , אשר הורשע ברצח ומרצה מאסר מזה66 שנים. על הבקשה למשפט חוזר דווח בהרחבה בדוח הסניגוריה הציבורית לשנת6151 . 34 בקשה זו עודנה תלויה ועומדת וממתינה להכרעתו של בית המשפט העליון . ביום51.2.6159 התקיים הדיון בבקשה בפני.השופט סלים ג'ובראן יום ב 6.55.6152 המחלקה למשפטים חוזרים הגישה לנשיא המדינה בקשת חנינה בעניינה של דלאל דאוד ( הבקשה הוגשה)באמצעות עו"ד מורן כרמון . בקשת החנינה הוגשה לאחר שבש נת6151 בית המשפט העליון דחה בקשה למשפט חוזר שהוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית בשמה של דלאל דאוד (מ"ח1991951 ). גב' דאוד הורשעה בשנת6116 .ברצח בן זוגה ודינה נגזר למאסר עולם ,לאחר מספר שנים במאסר ובעקבות טיפול נפשי שעברה בין כותלי הכלא, הצליחה גב' דאוד לחשו,ף, לראשונה מסכת אלימות קשה ומתמשכת שסבלה מצד המנוח במשך שנים ו אשר הגיעה לשיאה בערב בו מצא המנוח את מותו, ימים ספורים בלבד לאחר לידת בנה של גב' דאוד וכשהיא מצויה במצב נפשי קשה ביותר. הסניגוריה הציבורית תמכה את סיפורה של גב' דאוד בראיות רבות שיצרו תמונה חדש ה,, שלא נחשפה במהלך המשפט באשר לאירועים שהובילו למות המנוח . בין ,היתר הוצגו דוחות אשפוז רבים מבתי החולים, אליהם הגיעה גב' דאוד כתוצאה מהאלימות הקשה שהפגין המנוח כלפיה, וכן תלונות שהגישה נגדו .במשטרה, אשר כמעט כולן נסגרו מבלי שננקטו נגדו הליכים כלשהם כאמור, בית המשפט העליון דחה את בקשתה של דלאל דאוד למשפט חוזר, ובעקבות כך הגישה הסניגוריה .הציבורית בקשת חנינה ביום11.1.1027 החליט נשיא המדינה להקל בעונשה של גב' דאוד, כך ש תוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים בתקופה הקרובה. 2.6.1 השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי בדוחות קודמים הצביעה הסניגוריה הציבורית על הקשיים המוסדיים ,המקשים ולעתים אף ,מונעים חשיפה ותיקון של הרשעות שווא בישראל, ובכלל זה: מניעת הזכות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות לאחר תום ההליך המשפטי; מניעת העברתם של חומרי חקירה בתיקים חלוטים לעיון הסניגוריה ;הציבורית ביעור והשמדת מוצגים; הימצאותה של פרקליטות המדינה בניגוד עניינים מובנה כאשר היא משיבה לבקשות למשפט ;חוזר וחקיקה שאינה מספקת בתחום המשפטים החוזרים .על רקע קשיים אלה והניסיון הרב שצברה , התריעה הסניגוריה כי להערכתה קיימת בישראל תופעה ,שאינה זניחה ואינה שולית ,של חפים מפשע המרצים מאסרים כבדים. .השנה הושם דגש בסניגוריה על הבעיה הקשה של השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי )מזה שנים, מתריעה הסניגוריה על כך שבישראל קיימת תופעה רחבה של השמדת מוצגים (או אובדנם בתום ההליך המשפטי, וכי תופעה ז ו יוצרת מכשול משמעותי המקשה ולע תי ם אף מונע חשיפה של הרשעות שווא, בהעדר אפשרות לבצע במוצגים בדיקות מדעיות שבכוחן להוכיח קיומה של עילה למשפט חוזר . תופעת השמדת המוצגים עומדת בניגוד להוראות החוק והפסיקה. הוראות חוק הארכיונים, התשט"ו- 5911 (להלן: "חוק הארכיונים") ותקנותיו מחייבים שמירה של התיק הפלילי, על מוצגיו, לתקופו ת ארוכות לאחר 34 ר' הסניגוריה הציבורית דוח פעילות1021 ( 6152 '), בעמ99-91 . 55 תום ההליך המשפטי (התקופות משתנות בהתאם לחומרת העבירה והערכאה שבה התנהל הדיון) . בית המשפט העליון קבע פעם אחר פעם, כי חוק הארכיונים הוא דבר החקיקה המחייב שמירה של המוצגים בתום ההליך המשפטי וכי השמדת מוצגים היא פעולה הע.ומדת בניגוד להוראות החוק35 חרף קביעות ברורות אלו, התופעה של השמדת מוצגים ואובדנם היא תופעה מתמשכת החוזרת על עצמה מזה שנים בתיקים המגיעים לפתחה של המחלקה למשפטים חוזרים. בהעדרם של המוצגים מהתיק הפלילי, הסניגוריה אינה יכולה לבצע בדיקות מדעיות שבכוחן להוכיח א ת חפותו של הנידון ולבסס קיומה של עילה למשפט חוזר. לא אחת נאלצת המחלקה .לדחות בשל כך פניות לייצוג בבקשה למשפט חוזר לאור מצב זה, הסניגוריה הציבורית פנתה לגורמים בכירים במשרד המשפטים והדגישה את הצורך להביא לשינוי המצב הקיים. בהמשך לפניות הסניגוריה, בשנת6151 הוקם על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים צוות שמטרתו לגבש ולנסח טיוטה לחקיקה חדשה ועדכנית בנושא שמירת מוצגים. בצוות היו ,חברים, בין היתר, נציגי פרקליטות, משטרת ישראל וכן נציגי הסניגוריה הציבורית. בעקבות עבודת הצוות פורסם תזכיר חוק שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, התשע"ו- 1021 . במהלך השנה החולפת הסניגוריה הציבורית הגישה שני מסמכי הערות לטיוטה שגובשה. בתמצית, עמדת הסניגוריה הציבורית היתה כי יש להורות על שמירת מוצגים בכל תיק שבו אדם נשלח למאסר מאחורי סורג ובריח, וכי תקופת השמירה צריכה להיות לכל הפחות כאורך תק ופת המאסר. למרבה הצער, הערות הסניגוריה הציבורית נדחו רובן ככולן, ותחת זאת התקבלו הערות משטרת ישראל, אשר דרשה לקצר את תקופות השמירה הקבועות כיום בחוק הארכיונים באופן משמעותי, כך שבפועל מרבית המוצגים במרבית התיקים לא י ישמרו כלל לאחר המשפט, ולע תים אף ניתן יהיה להשמידם תוך כדי ניהול המשפט עצמו. על רקע זה, הסניגוריה הציבורית קבעה– במסמך שהוגש למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים– " כי ההסדר המוצע הוא הסדר רזה ודל המצעיד את שיטתנו המשפטית לאחור. תחת הצורך לשפר את המצב הקיים בתחום שמירת המוצגים וליצור תנאים אשר יאפשרו חשיפה ותיקון של הרשעות שווא חמורות, טיוטת הצעת החוק מייחדת את האפשרות לבצע בדיקות במוצגים לשם הוכחת חפות רק למקרים יוצאי דופן ". כמו כן, לבקשת הסניגוריה הציבורית התקיימה פגישה בנושא עם היועץ המשפטי לממשלה, ובו העלה הסניגור הציבורי הארצי את חששותיה של הסניגוריה הציבורית לנוכח .הוראותיו המתגבשות של החוק החדש במהלך השנה החולפת התברר לסניגוריה הציבורית כי פרקליט המדינה ניסח לתובעים המשטרתיים ולפרקליטים הנחיה בנושא שמירת מוצגים. ההנחיה, שנועדה להיות בתוקף עד להבשלת החקיקה החדשה בנושא שמירת מ וצגי ם, הוצאה לאור החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור במ"ח8198951 אל- עביד נ' מדינת ישראל ( 6151 :) (להלן "פרשת אל- "עביד ), שם נקבע כי השמדת מוצגים בתיקי רצח היא פעולה .הנעשית בלא סמכות ובניגוד להוראות חוק הארכיונים עיון בהנחית פרקליט המדינה העלה כי המדוב ר בהנחיה שעיקר עניינה בהדרכת הפרקליטים והתובעים כיצד לפעול על מנת להביא לביטול קביעותיה של הנשיאה נאור בפרשת אל-עביד . זאת, לאור עמדת פרקליט .המדינה כי במצב המשפטי הקיים אין כל הסדר חוקי המחייב שמירה של מוצגים בתיקים פליליים לאחרונה החלה הסניגוריה הציבורית להיחשף לבקשות המוגשות על ידי התביעה בערכאות הדיוניות השונות, בהן מבקשת התביעה– הפועלת מכוח הנחיתו האמורה של פרקליט המדינה– להורות על השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי למרות שלא חלפו המועדים הנק ובים בחוק ובתקנות הארכיונים (לע תים אף 35 ר' מ"ח2518991 עזריה נ' מדינת ישראל(, פ"ד נא6 ) 111 , 125-112 ( 5999 ); מ"ח1128919 סביחי נ' עזריה נ' מדינת ישראל (החלטה מיום15.8.6155 '), בפס26 ; מ"ח8198951 אל-עביד נ' עזריה נ' מדינת ישראל (החלטה מיום56.6.6151 ,) 'בפס11-19 . 56 לפני שההליך הפך חלוט). בקש ,ות אלו מוגשות לערכאות חרף דבריו הברורים של בית המשפט העליון בסדרת החלטות שיצאו מלפניו במהלך השנים, כי השמדת מוצגים עומדת בניגוד להוראות החוק . באחת מאותן בקשות להשמדת מוצגים אשר הוגשו על ידי התביעה לבית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט מיכאל קרשן), צורפה הסנ יגוריה הציבורית כ"ידידת בית המשפט", והציגה את עמדתה העקרונית בנוגע .לחובה החוקית בדבר שמירת מוצגים בתיקים פליליים הכרעת בית המשפט בהליך זה טרם ניתנה (ת"פ )(שלום כפר סבא 11181-15-52 'מדינת ישראל נ'עיראקי ואח ; בשם הסניגוריה הציבורית: עוה"ד דורית נחמני-אלבק וקרן אבלין- .)הרץ 2.6.1 מיזמים בתחום תיקון הרשעות שווא בספטמבר6151 חברה הסניגוריה הציבורית אל ה- Innocence Network "(רשת החפות.)" 36 ארגון זה, אשר נוסד בשנת6111 , מאגד תחתיו עשרות ארגונים מרחבי העולם הפועלים לאיתור ולתיקון הרשעות שווא, בהם גם ארגוני סניגוריה ציבו רית ממדינות שונות. ייחודה של רשת החפות הוא ביצירת פלטפורמה המאפשרת .גיבוש בסיס ידע רחב ושיתופי פעולה בין ארגוני חפות הפועלים בשיטות משפט שונות ברחבי העולם המחלקה למשפטים חוזרים מקיימת קשרי עבודה עם נציגי רשת החפות ועם נציגיהם של ארגוני חפות שונים ברחבי העו לם. קשרים אלה מאפשרים עריכת התייעצויות מקצועיות, ה י כרות עם מומחים עולמיים בתחומים שונים וקבלת עדכונים שוטפים על הנעשה ברחבי.העולם בתחום תיקון הרשעות השווא רשת החפות מקיימת מדי שנה כנס מקצועי גדול שאליו מגיעים מאות אנשים– ,עורכי דין, אנשי אקדמיה חוקרים ומומחים פורנזיים– וחולקים זה עם זה את הידע שצברו בתחומים אלה. אל הכנס מוזמנים גם מזוכאים37 אשר שוחררו במהלך אותה שנה לאחר שמאבקם להוכחת חפותם צלח. בכנס לשנת6152 , שהתקיים בסן אנטוניו שבטקסס, השתתפו הסניגורית המחוזית במחוז חי פה, עו"ד ענת מייסד- כנען, ומנהלת המחלקה למשפטים חוזרים, עו"ד קרן אבלין- הרץ. בכנס לשנת6159 ,, שהתקיים בסן דייגו שבקליפורניה השתתפו הסניגורית המחוזית במחוז דרום, עו"ד הילה שפרלינג-סטרן ,, והממונה הארצית על ייצוג עצורים .עו"ד גליה ניצני עוד במהלך השנה החולפת, ה תקיים במילאנו שבאיטליה כנס ייסוד (שני במספר) של רשת החפות האירופאית. העוזר המשפטי לסניגור הציבורי הארצי, עו"ד ישי שרון, השתתף בכ נס זה כנציג .הסניגוריה הציבורית במסגרת החברות ברשת החפות, הסניגוריה הציבורית מציינת בשנים הא חרונות את יום הרשעות השווא הבינ לאומי, במטרה לקדם את המודעות הציבורית לתופעת הרשעות השווא ו ל צורך לאפשר את תיקונן. לרגל אירוע ,זה נערך ב- 69.9.6152 יום עיון בנושא הרשעות שווא אשר התקיים בסינמטק ירושלים. במסגרת יום העיון הוקרן הסרט "הפחד מ- 51 ", המבוסס על סיפור אמת של המזוכאי ניק יאריס, אשר הורשע ברצח ונידון לעונש מוות, ו ריצה שנות מאסר ארוכות וכואבות עד שחפותו הוכחה. בתום הסרט נערך מושב בהנחייתה של העיתונאית גלי גינת, ובו נשאו דברים המשנה לסניגור הציבורי הארצי ד"ר ענת הורוויץ, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) עו"ד עמית איסמן, דיקן הפקול טה למשפטים באוניברסיטת חיפה פרופ' אורן גזל-אייל, ומר ארי פינס, מיוצרי הסדרה התיעודית .""צל של אמת 36 'למידע נוסף אודות רשת החפות, רwww.innocencenetwork.org . 37 "מזוכאי " הוא התרגום שאומץ על ידי הסניגוריה הציבורית למילהexoneree ( נידון שהורשע בביצוע עבירה וחפותו .)הוכחה לאחר שפסק הדין בעניינו הפך חלוט 57 עוד במסגרת קידום המודעות הציבורית לתופעת הרשעות השווא, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ד"ר ענת הורוויץ, הרצתה השנה במסגרת המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העב רית, יחד עם פרופ' קתרין קמפבל מאוניברסיטת אוטווה, על תופעת הרשעות השווא– מפרספקטיבה ישראלית וקנדית. ד"ר הורוויץ אף .השתתפה במושב בנושא זה שנערך במסגרת כנס בינלאומי שקיים המכון ללימודים מתקדמים בשנה החולפת הסניגוריה הציבורית המשיכה להיעזר בשני מיזמים מיוח דים אשר נרתמו ל סייע במאבקה :לתיקון הרשעות השווא " מיזם אחד הוא"הפורום לתיקון הרשעות שווא בישראל . הפורום נוסד בשנת6156 וחברים בו מספר משרדי .עורכי דין מהמובילים בישראל עורכי הדין שבפורום מטפלים מטעם הסניגוריה הציבורית בפניותיהם של נידונים הטוענים להרשעת שווא, ומסייעים למחלקה למשפטים חוזרים בבדיקת קיומה של עילה למשפט חוזר. חברי הפורום טיפלו במהלך השנה ב-8 .פניות לייצוג במשפט חוזר עורכי הדין שנטלו השנה חלק בפעילותו של הפורום לתיקון הרשות שווא בישראל הם: עו"ד אייל רוזובסקי 'ועו"ד נועה נודלמן ממשרד מיתר ושות ; עו"ד דן שיינמן, עו"ד נוית נגב, עו"ד איריס ניב- סבאג ועו"ד ערן אלהרר ממשרד שינמ ן-נגב-ניב; עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ועו"ד ד"ר גרשון גונטובניק ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות'; עו"ד עודד גזית ממ שרד גזית, בקל, כהן; עו"ד בעז בן צור ועו"ד דקלה סירקי ס ממשרד בעז בן צור ושות '; עו"ד פרופ' קנת מן ו עו"ד פרופ' דוד ליבאי ממשרד ליבאי- מן; עו"ד נתי שמחוני ועו"ד אילנה זיבנברג .ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות'; עו"ד איתן מעוז ועו"ד יונתן רכס ממשרד איתן מעוז עורכי דין במסגרת פעילות הפורום לתיקון הרשעות שווא, חבר הפורום (וכיום שופט בית המשפט המחוזי בתל- )אביב .ד"ר גרשון גונטובניק פרסם השנה מאמר העוסק בסוגיה של שמירת מוצגים38 ד"ר גונטובניק נחשף לקשיים שמעוררת תופעת השמדת המוצגים לאחר שבתיק רצח שהיה בטיפולו כשהיה חבר בפורום, ובו הנידון טען להרשעת שווא, התברר כי המוצגים הושמדו בתום המשפט, בשיקול דע )ת הפרקליטות (ללא כל צו שיפוטי ובניגוד להוראות החוק. מצב דברים זה הוביל לסגירת התיק על ידי הסניגוריה הציבורית בלא כל אפשרות לבחון את טענת החפות של הנידון, המ משיך לרצות .את מאסרו גם בימים אלה המיזם השני אשר פועל בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית בתחום הרשע" ות השווא הוא פרויקט "החפות הפועל כקליניקה בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית. הקליניקה נוהלה השנה על ידי עו"ד יאיר הרשקוביץ, וד"ר ברק אריאל שימש כמנחה אקדמי שלה. במסגרת העבודה בקליניקה, הסטודנטים התלוו לעו"ד הרשקוביץ וסייעו למחלקה למשפטים חוזרים בטיפול ב פניותיהם של נידונים הטוענים לחפותם ומבקשים להגיש בקשה למשפט חוזר. עוד במסגרת פעילות הקליניקה, הוגש למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מסמך הערות לתזכיר הצעת חוק שמירת מוצגים לצרכים ראייתיים, התשע"ו- 6151 . 2.7 ייצוג לקוחות עם מוגבלויות שכליות ונפשיות בעשורים האח רונים גוברת בישראל הרגישות והמחויבות החברתית למצבם של אנשים עם מוגבלויות. חוקים כגון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח- 5998 וחוק הליכי חקירה והעדה (התאמות לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית) התשס"ה- 6111 , מהווים דוגמאות לחקיקה שמטרתה עיגון והבטחת זכויותיהם .של אנשים עם מוגבלות לכבוד ולשוויון 38 "גרשון גונטובניק "משפט חוזר והמעטפת המינהלית הסניגור 611 , 11-19 ( 6152 .) 58 כחלק מהמחויבות הבסיסית לנהוג בשוויון, נדרשות רשויות המדינה לבצע התאמות למציאת מסגרות עונשי ות וטיפוליות הולמות עבור אנשים עם מוגבלויות גם בהליכים פליליים. פעמים רבות קיים קשר הדוק בין ה מוגבלות השכלית או ההפרעה הנפשית החמורה של הנאשם לבין עצם ביצוע העבירה, ו לעתים נראה כי כשלים של מערכות הרווחה והבריאות במתן טיפול הולם והזנחת אוכלוסייה זו מגדילים את הסיכון .להסתבכות בעבירות בעתיד הסניגוריה הציבורית, המייצגת רבים מבין הנאשמים עם מוגבלויות, מתריעה מזה זמן רב על הפלייתם לרעה ועל חוסר הצדק הגלום בכך שבהעדר התאמות ראויות ומסגרות טיפוליות תומכות, נשלחים נאשמים לריצוי עונשי מאסר בפועל למרות שעונש זה אינו מתאים למצבם . אף שבמדינת ישראל אין מחקר או מסד נתונים שיכול ללמד על מצבם של נאשמים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות, מחקרים בעולם מצביעים על תופעה של ייצוג יתר של אנשים עם מוגבלויות בין כותלי בית הסוהר לעומת שיעורם באוכלוסייה הכללית. מחקרים מלמדים כי אנשים עם מ ,וגבלות פגיעים יותר בהליך החקירה וכי הסיכוי שיודו במעשים שלא ביצעו גבוה יחסית לאוכלוסייה הכללית. כמו כן, מחקרים אף מראים כי השהות במעצר או במאסר היא טראומטית וקשה במיוחד עבור אסירים עם מוגבלות שכלית לעומת אסירים ,אחרים וכי הם פגיעים וחשופים לניצול ל התעמרות לו אלימות. הספרות המחקרית מצביעה על מגוון רחב של אופנים בהם באה מצוקה זו לידי ביטוי: הם הופכים לקורבנות בידי אסירים אחרים או התעמרות של סוהרים; לעתים קרובות הם מנוצלים פיזית, נפשית, מינית וכלכלית; במהלך מאסרם הם מבצעים עבירות משמעת רבות שנובעות מחוסר הבנה מ או חוסר יכולת להסתגל לכללי ההתנהגות הנוקשים; הסיכוי שלהם להשתחרר שחרור מוקדם ברישיון הוא נמוך יותר, ולכן הם מרצים מאסרים ארוכים יחסית לעבריינים שביצעו עבירות דומות; וקיים חוסר מובנה בבתי הכלא במסגרות שיקומיות ו ב שירותים אחרים שמתאימים לצרכיהם. גם ההתמודדות ,היומיומית עם תנאים פיזיים קשים ה צפיפות בתא ים הו זמינות ה נמוכה של .שירותי רווחה ורפואה מקשים על אסירים עם מוגבלויות יותר מאשר על אסירים אחרים 2.7.2 תכנית להכשרת עורכי הדין המייצגים אחד הקשיים בייצוג לקוחות עם מוגבלויות שכליות ונפשיות נעוץ בקושי של עורכי הדין לאתר ולאפיין את המוגבלות בזמן, להצליח להבין את מצבו של הלקוח ולהציג מידע רלוונטי לבית המשפט. פעמים רבות מתרשמים עורכי הדין שהלקוח מעט "מוזר", "קשה הבנה" או "מתקשה בתקשורת" אך אינם יכולים להמשיג את התנהגותו במונחים מקצועיים נכונים שיאפשרו תקשורת טובה יותר מו ע . בשנת6151 ,החלה הסניגוריה הציבורית לפעול לפיתוח מערך הכשרה לכלל עורכי הדין המייצגים מטעמה בשיתוף וליו וי מקצועי של ארגון אשלים- .ג'וינט ה מערך מיועד להקנות לעורכי הדין כלים לזיהו י לקוחות עם .מוגבלות שכלית ונפשית וליצירת תקשורת מיטיבה עמם עם גיבוש התכנית התברר שקיים ביקוש לתכנית הכשרה דומה גם עבור עורכי הדין ב סיוע ה משפטי וב פרקליטות. התכנית הבסיסית הורחבה בהתאם, אושרה על ידי הוועד המנהל של אשלים-ג'וינט , ובספטמבר6152 אושרה גם על ידי הנהלת משרד המשפטים . תכנית ההכשרה מבוססת על סדנאות בסיס שיועברו לכלל עורכי הדין המייצגים, פנימיים וחיצוניים, וכן על הכשרת עומק שתינתן לקבוצה קטנ ה של מומחי ידע. בנוסף, עתידה הת כנית לסייע ביצירת עזרים בתקשורת .עם לקוחות בעלי מוגבלויות באמצעות פישוט לשוני של חומרים קיימים, זכותונים, סרטוני המחשה ועוד תכנית ההכשרה מיועדת להתפרש על פני שלוש שנים, והסדנאות לעורכי הדין הפנימיים והחיצוניים אמורות להתחיל במהלך שנת המשפט הקרובה, לאחר התקשרות עם גוף מפעיל ובניית תכנית ה מותאמת לצרכים של כל יחידה במשרד המשפטים. 59 2.7.1 העדר מסגרות המוכוונות לטיפול בעוברי חוק עם לקויות שכליות ונפשי ות אחת הבעיות המערכתיות הקשות בה נתקלת הסניגוריה הציבורית, עליה הרחבנו גם בדוח ,ות קודמים היא העדר מסגרות טיפוליות מספיקות עבור עוברי חוק עם מוגבלות שכלית שאינה עולה כדי פיגור, וכן עבור פגועי ראש, נאשמים על הרצף האוטיסטי או כאלו ש מוגבלות ם גורמת לפרצי אלימות ולחוסר ויסות התנהגות י . המחסור במסגרות ניכר במיוחד ביחס למסגרות שדורשות תיאום ושיתוף פעולה בין משרד הרווחה, שאמון על הטיפול בבעלי מוגבלות שכלית, לבין משרד הבריאות, שאמון על פגועי נפש, וכן ביחס לקטינים הסובלים מ מוגבלות .הגורמת לבעיות התנהגות קשות נוכח העדר מסגרות נוקט משרד הרווחה בפרשנות מצמצמת ביחס לחובותיו כלפי עוברי חוק לוקים בשכלם הקבועות בסעיפים59-59ט לחוק הסעד (טיפול ב אנשים עם מ וגבלות שכלית התפתחותית ), התשכ"ט- 5929 . 39 מדיניות זו מביאה למצב בו משרד הרווחה אינו נוטל אחריות למציאת מסגרות טיפוליות ושיקומיו ת לעוברי חוק אשר אינם מאובחנים כבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. כתוצאה מכך נשלחים עוברי חוק בעלי לקויות שכליות קשות הגובלות בפיגור או נאשמים עם פגיעות ראש לתקופות מעצר ומאסר ארוכות . תוצר נוסף של המדיניות המצמצמת היא שאפילו במסגרות הבודדות הקיימות בארץ לא נקלטים נאשמים עם מוגבלויות שכלי ו"ת. כך למשל, המעון "נווה מנשה , שהיווה מסגרת מרכזית למעצר ומאסר של נאשמים עם ,מוגבלות שכלית ה תרוקן ,במהלך השנתיים האחרונות כמעט לחלוטין וככל שידוע לסניגוריה הציבורית ב מהלך שנת6152 שהו ב ו .ארבעה חוסים בלבד במהלך השנים פעל ה הסניגוריה הציבורית במספר מישורים בכדי לקדם שינוי במדיניות משרד הרווחה. בין היתר פנתה הסניגוריה מספר פעמים למנכ"ל משרד הרווחה בבקשה שיקדם במשרדו פיתוח מענים חברתיים לעוברי חוק עם מוגבלות שכלית שאינם מאובחנים כבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית . לצד פניות אלו, פ נתה הסניגוריה הציבורית ליועץ המשפטי לממ שלה על מנת שיפעל לקדם הסדרה של דרך אבחון והפנייה לדרכי טיפול, או לריצוי מעצר ומאסר במעון נעול, של אנשים עם מוגבלות .שכלית משמעותית בהליכים פליליים בעקבות פניות הסניגוריה, החל המשנה ליועמ"ש (פלילי) בעבודת מטה שמטרתה לג בש פתרונות מערכתיים מוסכמים. על מנת להגדיל את שיתוף הפעולה בין אנשי המקצוע השונים בהליכים פליליים, הוקם פורום משותף לכלל הגורמים המקצועיים ובהם פרקליטות, סניגוריה, תביעות משטרה, שירות המבחן והשירות לחקירות מיוחדות. הפורום נפגש אחת לשישה חודשים, ושותפים בו .רפרנטים מקצועיים מכל המחוזות במאי 6159 ,הוקדש יום ההשתלמות השנתי שעורך המכון להשתלמויות פרקליטים ומשפטנים במשרד המשפטים בשיתוף עם הסניגוריה הציבורית, לזכרו של דיויד וינר ז"ל, לנושא הייצוג של אנשים עם מוגבלויות שכליות .ונפשיות בתחום הפלילי ובתחום האזרחי בע קבות התאבדות טרגית של לקוח הסניגוריה הציבורית , שאובחן כאוטיסט, פנתה המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו, לגורמים בכירים במערכת אכיפת החוק בבקשה למצוא פתרון מוסדי שיבטיח שיקול דעת זהיר ואחראי טרם החלטה לעצור או להגיש כתבי אישום נגד אוכלוסייה זו. הסנ יגוריה הציעה כי ככל שמדובר בחשודים המאובחנים ברצף האוטיסטי, תהא זו הפרקליטות (ולא התביעה המשטרתית) שתלווה את הליכי החקירה מתחילתם ותנהל את התיקים כנגדם. הצעה זו נועדה ל,הבטיח התמקצעות של גורמי התביעה העברת מידע מסודרת בין מערכות אכיפת החוק השונות, ובקרה רא ויה על יישום הוראות חוק הליכי חקירה 39 בינואר6159 תוקן החוק כך שהביטוי "מפגר" הוחלף ב"מוגבלות שכלית התפתחותית". השינוי שנעשה הוא טרמינולוגי .ואינו משקף שינוי באופן האבחון של האוכלוסייה הרלוונטית 60 .והעדה וחוקים נוספים בעקבות המכתב הוקמה במשטרת ישראל ועדת בדיקה אשר אמורה לפרסם בעתיד .הקרוב את מסקנותיה והמלצותיה הסניגוריה הציבורית פועלת לטובת לקוחות עם מוגבלות גם במסגרת חברותה בוועדת ההיגוי של בתי המשפט הקהילתיים. ה סניגוריה רואה חשיבות רבה בהגדרת טיפול בעוברי חוק עם מוגבלויות כחלק מאוכלוסיית היעד של הפרויקט, במטרה שהדבר יסייע להעמיק ולהרחיב את הקשר בין ההליך הפלילי לבין השיקום בקהילה עבור אוכלוסייה זו. הסניגוריה הציבורית ממשיכה גם לפעול בנושא העדר מסגרת טיפולית-שיקומ ית ( המיועדת לקטינים עוברי חוק עם מוגבלות להרחבה, ר' פרק2.1.1 .) 2.7.1 כבילת עצורים ואסירים בבתי חולים פסיכיאטריים תופעה מטרידה אשר הסניגוריה הציבורית עוסקת בה בשנים האחרונות היא כבילת עצורים ואסירים בבתי .החולים הפסיכיאטריים,במקרים רבים שהגיעו לטיפול הסניגוריה התברר כי עצורים אשר נשלחו לבדיקה פסיכיאטרית, במסגרת ההליך הפלילי, הוחזקו כשהם אזוקים למיטתם בידיהם וברגליהם, במשך ימים רבים ובתנאים בלתי אנושיים העולים כדי פגיעה קשה בשלומם הפיזי והנפשי . יתרה מכך, ליד מיטתו של העצור או האסיר הכבול מוצבים שניים או שלושה זקיפים אשר שומרים על העצור הכבול למיטה לעתים בארבע גפיו. במקרים רבים נכבלו עצורים אשר נחשדו או הואשמו בביצוע עבירות קלות יחסית. רוב הכבילות הללו נעשות ,)על ידי אנשי שירות בתי הסוהר (מיעוט הכבילות נעשות על ידי אנשי המשטרה ללא התוויה רפואית ואף בניגוד לעמדת הצוות הרפואי, תוך הפרעה לאבחון ולטיפול הפסיכיאטרי. לעתים מביאה הכבילה .להידרדרות במצבו הנפשי של העצור ברע"ב9819951 נעמן נגד מדינת ישראל (החלטה מיום61.55.6151 ; ייצוג על ידי עו"ד נועם בונדר), עתרה הסניגוריה הציבורית לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המ חוזי בבאר- שבע, אשר דחה את עתירת המבקש להורות על הסרת כבילתו במקום אשפוזו. בית המשפט העליון הורה לשב"ס לבחון את עמדתו ביחס לכבילת המבקש וכן התיר לקיים דיון נוסף בעניין בפני בי ת משפט קמא. בית המשפט הבהיר כי לצורך קבלת החלטה בעניין כבילה, ראוי שיועמד בפני בית המשפט מסמך ומידע רפואי מתאים, כדי שיוכל לשקול כדבעי .את נסיבות המקרה. לסיום הדגיש בית המשפט העליון כי יש להשתמש בסמכות הכבילה במשורה כפי שדיווחנו בשנ ,ים קודמות כמעט בכל המקרים בהם פנתה הסניגוריה הציבורית לבית המשפט בעתירה להסיר את הכבילה, בית המשפט אכן ה ורה כך. פעולה זו של הסניגוריה, וכן העמדה המתנגדת הברורה של חלק מ מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים, הביאה לריכוך משמעותי במדיניות המשטרה ולצמצום התופעה . חשוב לציין כי קיים קשר הדוק בין נכונות הצוות הרפואי, מנהל המחלקה ומנהל בית החולים, להסכים לכבילת עצורים במח ל קות לבין נורמות הכ בילה שמפעיל שירות בתי הסוהר. כך לדוגמה, בבתי החולים הפסיכיאטרים בבאר-שבע, בשער מנשה ובטירת הכרמל ו כן בבתי חולים נוספים, לא קושרים חשודים ונאשמים במח לקות בשל התנגדות מוחלטת של הצוות הרפואי. ככל שעמדת הצוות הרפואי המוצגת לאנשי ה משטרה ושב"ס נחרצת .פחות, כך בפועל מיושמת מדיניות קשירה נרחבת יותר גם השנה הונחו עורכי הדין לעקוב אחר מצבם של לקוחות שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים ובמקרים של .כבילה להגיש בקשות דחופות לבית המשפט בדומה לשנים קודמות, התערבו בתי המשפט בכל הבקשות שהובאו לפניהם וקבעו כי ג ם בעניינם של עצורים שיש חשש לבריחה או למסוכנות קיימות דרכי פיקוח מידתיות יותר. במקרים בהם מבקשת הסניגוריה הציבורית מ בית המשפט לה סיר את הכבילה, ניכר שהכבילה נעשית באופן אוטומטי וללא שיקול דעת ממשי . כך למשל, לא אחת אנו נתקלים במקרים בהם עצור לצרכי חקירה, המצ וי באחריות המשטרה, מוחזק ב מחלקה ללא הגבלה וכאשר משתנה הסט טוס המשפטי שלו, והוא 61 .הופך להיות תחת אחריות שב"ס, מתבצעת כבילה אוטומטית במקרים מסוימים מציגים נציגי שב"ס טיוטות נהלים המאפשרים כבילת עצורים, וטוענים שהנוהל מקובל על היועץ המשפטי לממשלה, ראשי מערכת הב ריאות וראשי מערכות האכיפה– אף שהמדובר בטיוטות הנמצאות במחלוקת חריפה (מ"ת (שלום תל- )אביב6619-19-52 ,; ייצוג על ידי עו"ד ניר אלפסה). התנהלות מטעה זו זוכה לביקורת של בתי המשפט והסניגוריה אף פנתה לא אחת לב"כ היועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורו לנציגי שב"ס לחדו ל מ לעשות שימוש בטיוטת הנוהל. במקרה אחר, נציגי שב"ס כלל לא טרחו ,להגיע לדיון בבקשה להסרת הכבילה והסתפקו בשליחת מכתב לקוני שלא הבהיר מדוע נדרש לשיטתם לנקוט באמצעי כה קיצוני של כבילת המבקש למיטתו (ת"פ (שלום תל- )אביב65216-11-51; ייצוג על ידי עו"ד שירלי ינאי-שטקל.)ר על מנת להתמודד עם הסוגיה ברמה מערכתית, פנו הסניגוריה הציבורית וארגון "בזכות" למשנה ליועמ"ש (פלילי) בבקשה לבחון מחדש את הנהלים המביאים לפגיעה כה קשה בחולי נפש. בעקבות הפנייה התקיימו מספר ישיבות במשרד המשפטים בהשתתפות הייעוץ המשפטי של שב"ס, המשרד לביטחו ן פנים, משטרת ישראל, משרד הבריאות, נציגי היועמ"ש וארגון "בזכות". עד כה לא הניבו הישיבות הסכמה פורמ א לית, אף שניכר שינוי בהתנהלות המשטרה ושב"ס. יש לקוות כי היועץ המשפטי לממשלה יפעיל את סמכותו ויורה לגורמי אכיפת החוק לשנות את מדיניותם ולהתאים אותה לחובתה של המדינה לתת מענה הולם לצרכיהם המיוחדים של אנשים עם מוגבלות, באופן שתיפסק הפגיעה החמורה בכבודם ובשלו.מם 2.7.3 החלטות חשובות בתיקי סניגוריה בתחום ייצו ג חולי הנפש "אי כשירות כפולה": הפסקת הליכים או זיכוי – המקרה של הנאשם חולה הנפש בדוחות הקודמים דיווחנו על פסק דינו התקדימי והחשוב של בית המשפט העליון ברע"פ6291951 מדינת ישראל נגד וחנון (ניתן ביום1.6.6151; ייצוג על ידי עו"ד גיל רוה ז"ל), בו הוחלט כי דינו של נאשם שנקבע לגביו כי הוא חוסה תחת סייג אי שפיות הדעת הוא זיכוי. בקשה לדיון נוסף שהגישה המ דינה על פסק דין זה נדחתה בדנ"פ5619951 (ניתן ביום1.9.6151; ייצוג על ידי עוה"ד דורית נחמני- .)אלבק וטל ענר בעקבות הלכה זו, נחלקו הערכאות הדיונ יות בשאלת דינו של נאשם אשר נמצא כי הוא אינו אחראי למעשיו ואף אינו כשיר לעמוד לדין: האם , לצד הפסקת ההליכים ,המשפטיים ניתן וראוי לזכותו מחמת אי שפיות הדעת כאשר הנאשם מבקש זאת. בית המשפט המחוזי בירושלים אימץ בהחלטה עקרונית וחשובה את עמדת הסניגוריה הציבורית בע )"פ (מחוזי ירושלים51919-56-51 'מדינת ישראל נגד ניזרי ואח , במסגרת דיון בו אוחדו חמישה ערעורים שעסקו בסוגיה זו (ניתן ביום65.9.6152; ייצוג על ידי עוה ,"ד חן הולנדר, ודים שוב זכריה ש נקלובסקי, נמיר אדלבי, טליה רם, שמשון וייס וחנן רובינשטיין). בהחלטה סקר בית המ שפט את הטעמים המוסריים והמשפטיים השונים המצדיקים קביעה לפיה ניתן לזכות נאשם, אשר נמצא כי הוא אינו אחראי למעשיו ואף אינו כשיר לעמוד לדין, מחמת אי שפיות הדעת, זאת כאשר אין מחלוקת בי ן הצדדים באשר לאמור בחוות הדעת. על אף החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, המחלוק ת בסוגיה זו נמשכה .והערכאות השיפוטיות נתנו החלטות שונות בעניין זה נוכח חוסר הבהירות המשפטית בסוגיה המשפטית- ,עקרונית הגישה הסניגוריה הציבורית לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור בנושא (רע"פ8215951 אשקר נגד מדינת ישראל ; ייצוג על ידי עוה"ד דורית נחמני- אלבק וחלי גראו- גלבוע). הסניגוריה השתיתה את טיעוניה על החידוש שנקבע בהלכת ו חנון, ועל הפרשנות העדכנית והראויה להלכות שנקבעו ב עניין ב ע"פ9198919 מדינת ישראל נגד פלוני )"(להלן: "הלכת פלוני . בתוך כך הובהרה החשיבות שבזיכוי כזה, אשר מתיישב היטב עם האינטרס לנהל הליכים בהקדם; הולם שיקולים 62 של שוויון ושל סופיות הדיון; מונע כפילות דיונים; ומתיישב עם היבטים של שימור ראיות, אפקטיביות ההליך .וזכויות דיוניות אחרות בית המשפט העליון החליט לשמוע את הדיון ב הרכב מורחב של חמישה שופטים . הדיון התקיים בחודש מאי 6159 ,ו בסופו, התקבל ערע ורה של הסנ יגוריה הציבורית, בהסכמת המדינה. בית המשפט אימץ את עמ דתה העקרונית של הסניגוריה וקבע כי מקום בו מוגשת חוות דעת פסיכיאטרית הקובעת כי הנאשם לא היה שפוי בעת המעשה ואינו כשיר לעמוד לדין, והתביעה אינה חולקת על חוות דעת זו, יורה בית המשפט על זיכויו של הנ אשם מחמת אי שפיות, וזאת בהתקיים התנאים עליהם הסכימו הצדדים ושנקבעו בפסק הדין. חשיבות ההלכה ב פרשת אשקר היא בעצם הדרישה המופנית למדינה להביע את עמדתה באשר לקביעה המהותית ,שבחוות הדעת .דבר שהיא נמנעה ממנו עד כה נראה כי יש בהבעת עמדה זו כדי לסייע לסניגור לקבל החלטה מושכלת באשר להתנהלות הרצויה, ובהערכת האפשרות לחידוש ההליכים. בנוסף, יש לזכור כי זיכוי מחמת אי שפיות הדעת חוסם את הדרך לחידוש הליכים בעתיד, ובכך מוסרת עננת אי הודאות האופפת, לא אחת, את .ההחלטה בדבר הפסקת ההליכים המשפטיים זיכוי מחמת אי שפיות הדעת אף מס יר את הכתם המוסרי .הדבק במעשי הנאשם ""אי כשירות כפולה במקרה של נאשם עם מוגבלות שכלית סוגיית אי הכשירות הכפולה שנדונה בעניינו של חולה הנפש התעוררה בשנה שחלפה גם בעניינם של נאשמים .עם מוגבלות שכלית בתי המשפט נדרשו לשאלה מה דינו של נאשם המוגבל בשכלו, אשר נקבע לגביו בחוות דעת של ועדת האבחון או של הפסיכיאטר המחוזי .כי הוא אינו כשיר לעמוד לדין ואף לא היה אחראי למעשיו האם יש להפסיק את ההליכים בעניינו, כשיטת התביעה, או שניתן וראוי לזכותו גם מחמת ליקוי בכושרו ?השכלי, כשיטת הסניגוריה בע"פ51919-56-51 'מדינת ישראל נגד ניזרי ואח , אשר הוזכר לעיל, נדונה גם סוגיה זו, ובית המשפט קבע כי הלכת ו חנון חלה גם על נאשמים עם מוגבלות שכלית . בית המשפט קבע כי משאין מחלוקת בין הצדדים באשר לקביעות ב חוות הדעת המקצועית , אין מניעה לזכות את הנאשם המוגבל בשכלו מחמת אי שפיות הד עת, על אף .שאינו כשיר לעמוד לדין מספר החלטות של בתי המשפט בשנה האחרונה קבעו כי ככל שמדובר בנאשמים שכושר השיפוט שלהם פגום בשל תהליך של דמנציה, ניתן להסתפק בחוות דעת של פסיכיאטר וכי אין חובה לשלוח את הנאשם גם לאבח ון של ועדת האבחון לפי חוק הסעד (כך"למשל, בת פ (שלום פתח- )תקווה56892-15-59 מדינת ישראל 'נ אנדאלאו (החלטה מיום69.5.6159; ייצוג על ידי עו"ד רן עמר); ת"פ (שלום פתח- )תקווה61199-18-52 'מדינת ישראל נ פוך (החלטה מיום66.9.6152 ); ייצוג על ידי עו"ד יורי קורנברג). קביעת ראיות לכאורה כתנאי להפסקת הליכים סעי ף51(א5) לחוק טיפול בחולי נפש (אשר תוקן במסגרת תיקון מספר8 לחוק) קובע כי בית המשפט המבקש להוציא צו לטיפול כפוי לנאשם שאינו כשיר לעמוד לדין, חייב לקבוע כי"קיימות ראיות לכאורה" כי הנאשם עשה את מעשה העבירה . דרישה זו נועדה למנוע מצב בו יאושפזו חולים לתקופות ארוכות בג ין עבירות, ללא שנקבע כי קיים לביצוען בסיס ראייתי נדרש. בעקבות טענות שהועלו על ידי סניגורים ציבוריים בדבר חולשת הראיות בתיקים שונים, תוקנו כתבי אישום רבים, נמחקו עבירות שלא היה להן די בסיס או נקבע על ידי בית המשפט כי קיימות ראיות רק לעבירות קלות יו תר מאלו שיוחסו לנאשמים מלכתחילה. הקלה בסעיף העבירה 63 תורמת לקיצור משך האשפוז הכפוי המקסימלי שיכול להיות מוטל על ,החולים הנגזר מעונש המאסר הקבוע בסעיף העבירה . ,כך למשל( בת"פ שלום ראשון לציון ) 21281-12952 'מדינת ישראל נ רוסו (ניתן ביום51.9.6152; ייצוג על ידי ,)עו"ד דימיטרי ברנשטיין תוקן כתב אישום שייחס לנאשם עבירה של מעשה מגונה לעבירה קלה יותר של התפרעות במקום ציבורי ; ( בת"פ )שלום חיפה11961-56952 'מדינת ישראל נ אבו אל היג'א (ניתן ביום 56.5.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד אבו אל יונס- )חטיב, קבע בית המשפט כי קיימות ראי ות לכאורה לעבירת תקיפת .שוטר בלבד, למרות שבכתב האישום יוחסו לנאשם עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים קרבה לסייג לאחריות פלילית לצורך הקלה בעונש סעיף11 ט(א) לחוק העונשין מונה את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בהן רשאי בית המשפט להתחשב בבואו לקבוע א ת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה כחלק מ גזירת הדין. סעיף11 ()ט(א9 ) קובע כי בין יתר שיקוליו של בית המשפט, הוא רשאי להתחשב גם בקרבה לסייג אי שפיות הדעת. בשורה של החלטות אימצו בתי המשפט טענות של סניגורים להקל בעונשם של נאשמים אשר ביצעו את העבירה תחת השפעה .של מחלתם ,כך למשל"בת( פ שלום )רמלה 'מדינת ישראל נ באסל (ניתן ביום62.2.6152 ; ייצוג על ידי ,)עו"ד איתי בר עוז נקבע כי הנאשמת, אשר הורשעה בגניבה, ביצעה את העבירה תחת השפעת דיכאון ממנו סבל ה, ועל כן הוחלט להקל בעונשה ו להאריך את עונש המאס ר על תנאי שהיה תלוי ו"עומד נגדה; בת )פ (מחוזי מרכז15811-11951 'מדינת ישראל נ לוין (ניתן ביום66.56.6152; ייצוג על ידי עו"ד גלעד)כצמן, קבע בי ת המשפט מתחם ענישה ,מופחת בהתבסס על הקרבה לסייג בשל הפרעה נפשית ממנה סבל הנאשם. בהמשך החליט בית המשפט לחרוג מהמתחם שנקבע ו להימנע מהטלת מ אסר בפועל ,לאור העובדה ש הנאשם היה מצוי במסגרת טיפולית ומעקב רפואי ; בעפ"ג (מחוזי תל-אביב )אוחרסט נגד מדינת ישראל (ניתן ביום51.5.6152; ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט), התקבל ערעור הסניגוריה והופחת עונשו של המערער ., אשר סבל מבעיות נפשיות בעת ביצוע העבירות נטען כי חוות הדעת שהוגשה מטעם הפסיכיאטר המחוזי וגם חוות הדעת של ההגנה ביססו את ה קרבה לסייג הנדרשת. ע רעור הסניגוריה התקבל , עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער קוצר והתנאי הופעל בחופף .למאסר שנגזר 2.7.1 ייצוג מאושפזים בכפייה בצו בית משפט בפני ועדות פסיכיאטריות הסניגוריה הציבורית מייצגת חולי נפש המטופלים בכפייה, בצו בית משפט, בכל בתי החולים והמרפאות לבריאות הנפש ברחבי הארץ. הייצוג בפני הוועדות הפסיכיאטריות ניתן על ידי קבוצה מצומצמת יחסית של עורכי דין חיצוניים שהתמחו ועברו הכשרה בתחום, וכן על ידי עורכי דין מהצוות הפנימי של הסניגוריה .הציבורית תרשים.י"ג מספר החולים שיוצגו בפני ועדות פסיכיאטריות בשנת6152 , בחלוקה לפי סוג הליך– בחתך מחוזות מחוז צו אשפוז צו לטיפול מרפאתי שימוע ערעורים *שהוגשו סה"כ תל-אביב 592 91 - 5 (1) 619 מרכז 611 551 1 1 (5) 191 64 חיפה 91 91 9 11 ( 51 ) 616 צפון 19 21 1 51 (1) 519 ירושלים 11 92 - 1 (1) 551 דרום 511 11 - 2 (1) 519 סה"כ 724 331 2 61 ( 16 ) 2,113 * חלק מהערעורים הוגשו על ידי החולים עצמם, והסניגוריה הציבורית מונתה לייצגם. בסוגריים צוינו מספר הערעורים .שהתקבלו ערעורים בשנים האחרונות, שמה הסניגוריה הציבורית דגש על הגשת ערעורים על החלטות הוועדה, במקרים .המתאימים, מתוך מטרה לקבוע הלכות חשובות אשר תנחינה את הוועדות הפסיכיאטריות הסניגוריה הציבורית ייצגה בשנת1026 ב- 61 ערעורים על החלטותיהן של הוועדות הפסיכיאטריות, מתוכם התקבלו16 )ערעורים (באופן מלא או חלקי . נתונים אלה מצביעים על שיעור הצלחה של כ- 18% בערעורים המלמד על מידת החיוניות והאפקטיביות של .עבודת הסניגוריה הציבורית בתחום זה במסגרת הערעורים שהגישה הסניגוריה הציבורית, בשנה האחרונה, נקבעו הלכות חדשות והתבססו הלכות חשובות, הנוגעות לתחום זה, ובהן : הכרה בזכויותיו של חולה הנפש לחירות, גם אם חירות זו מוגבלת; הכרה בחשיבותה של חופשה עבור החולה, בהיותה מקדמת את התהליך הטיפולי שיקומי; חובתה של ה ו ועדה לשחרר חולה אם התמל או התנאים לשחרור; חובתה של הו ו עדה הפסיכיאטרית לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין המחלה למסוכנות, כתנאי להארכת אשפוז כפוי; חובתה של ה ו ועדה הפסיכיאטרית לשקול חלופות לאשפוז; חובתה של ועדה פסיכיאטרית לקבוע מסוכנות של החולה לעצמו ולאחרים, כתנאי להחלטתה בעניין הארכת א שפוז או שחרור; נקבע כי קיומם של סימנים שליליים של המחלה אינם מהווים עילה להארכת אשפוז כ פוי; כי לא ניתן להטיל על החולה אחריות להביא בפני ה ו ועדה את מצבה של המתלוננת, כתנאי לשחרורו; כי אין לקבוע תקופה מינימלית לאשפוז מראש, שרק לאחריה יותר לחולה לצאת לחופשה; כ י יש למנות את התקופה המרבית לאשפוז מיום המעצר באשפוז ולא מיום הוצאת צו האשפוז; וכי האשפוז הפלילי לא יימשך אל מעבר לתקופת המאסר המרבית הקבועה בדין ביחס לעבירה החמורה שבכתב האישום. עוד נקבע בשורה של החלטות, כי רמת הראיות הנדרשת לצורך קביעת מסוכנות להמשך אשפו ז, צריכה להיות במדרג גבוה יותר מזו הנדרשת לצורך הארכת צו מרפאתי כפוי; כי התקופה המקסימלית לטיפול כפוי כוללת הן את משך זמן האשפוז והן את משך זמן הטיפול המרפאתי; כי ועדה פסיכיאטרית רגילה אינה רשאית להוציא צו הרחקה במסגרת ההחלטה על שחרור הנאשם מאשפוז; כי גם ב עידן שלאחר תיקון מספר8 לחוק טיפול בחולי נפש מהווה המסוכנות ציר מרכזי לבחינת ההצדקה להמשך אשפוז כפוי; כי סיכוי שיקומו של החולה אינו מהווה נימוק מרכזי או בלעדי לשחרור החולה; כי אין להתנות שחרורו של חולה במציאת פתרון שיקומי כאשר זה לא בנמצא; וכי אין לכפות טי.פול אם ניתן להשיג את מטרתו גם ללא כפייה 65 2.4 פיתוח הממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המינהלי מזה מספר שנים, הסניגוריה הציבורית מפתחת מומחיות ייחודית ב שימוש בטיעונים מתחום המשפט המינהלי במסגרת .המשפט הפלילי שילוב זה בין תחומי המשפט השונים הפך מרכזי במשפט הפלילי בעקבות פסק הדין בבג"ץ9515911 ניר עם כהן נ' מדינת ישראל ( 6112 ), אשר קבע כי דרך המלך כיום להעלאת טענות מן המשפט המינהלי הנוגעות להליך הפלילי– כגון טענות באשר לשיקול הדעת שהפעילה התביעה בהגשת כתב האישום או בשלבים שונים בניהול התיק– .אינה עוד בהליך נפרד בבג"ץ, אלא במסגרת ההליך הפלילי גופו40 העברת הטיעונים המינהליים אל לב ההליך הפלילי מאפשרת להעלותם באופן שגרתי ויומיומי יותר בפני הערכאות הדיוניות, כך שכיום, הכרת המשפט המינהלי והחובות המוטלות על רשויות החקי רה והתביעה על פיו, היא .חלק חשוב מן הידע המקצועי הנדרש מן הסניגור ,על מנת לסייע לסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה לעשות שימוש מושכל בכלים משפטיים חשובים אלה העמידה הסניגוריה הציבורית מערך שמטרתו להתמקצע בממשק שבין המשפט הפלילי לבין המשפט המינהלי ולספק תמי כה מקצועית וליווי מקצועי לעורכי הדין המייצגים מטעמה. לצורך כך , קיים בסניגוריה הציבורית הארצית תקן של מנהל תחום בכיר לתחום המשפט המינהלי וכן קיימים בכל מחוזות הסניגוריה ממונים מחוזיים על תחום המשפט המינהלי (ב היקף חלקי) העומדים בקשר הדוק זה עם זה ומתכנסים בא ופן תקופתי לצורך שילוב ושיתוף ידע. ,הפורום המקצועי בתחום המשפט המינהלי נתמך גם במאגר ידע ממוחשב משותף .המנוהל במסגרת פורטל הידע של הסניגוריה ריכוז הידע ופיתוח המומחיות בנושא המשפט המינהלי והחוקתי בסניגוריה הארצית ובמחוזות מאפשרים מתן ייעוץ שוטף וזמין בנושא ים אלה לסניגורים הפנימיים והחיצוניים, כמו גם למנהלי המחלקות והתחומים, בתיקים רבים ומגוונים, בכל שלבי ההליך הפלי לי, כמו גם בנושאים משיקים כגון ייצוג ב וועדות שחרורים ובעתירות אסירים . 2.4.2 קידום טענות מינהליות וחוקתיות במשפט הפלילי תשומת לב מיוחדת ניתנה גם השנה להעלאת טענות מינהליות הנוגעות לחובתה של המדינה לפעול בהתאם לעקרון- העל בדבר שיוריות המשפט הפלילי, וזאת הן על ידי בחירה בכלים מן המשפט המינהלי או האזרחי כחלופה לנקיטה בהליכים פליליים, והן על ידי הרחבת השימוש .בהליך של הסדר סגירת תיק מותנית41 באשר להליך של סגירת תיק בהסדר , נערכו השנה סדרה של פגישות בין הרפרנטים המרכזים את הנושא ,המינהלי בסניגוריה הציבורית, לבין הממונים על יישום הסדר סגירת תיק מותנה בתביעות ובפרקליטות ברמה הארצית והמחוזית. ההיכרות האישיות והמפגשים אופיינו ברוח של שיתוף פעולה ורצון לקדם יחד א ת המטרה של הרחבת השימוש בהליך של הסדר סגירת תיק מותנית במקרים המתאימים. בנוסף, במישור המוסדי, מפרסמת הסניגוריה מדי חודש באתר האינטרנט שלה טבלה עדכנית המרכזת את כל ההסדרים המותנים שנערכו בכל רשויות התביעה (מידע החייב בפרסום לפי סעיף29ח לחוק סדר הדין הפלילי ). טבלה זו מאפשרת לסניגורים המייצגים מטעמה וכן לציבור הרחב לקבל תמונה מלאה באשר להסדרים המותנים 40 להרח "בה, ר' רענן גלעדי "דוקטרינת הביקורת המינהלית בפלילים ספר אליהו מצא 169 ,(אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה ,שרון חנס ורענן גלעדי עורכים6151 .) 41 לתיאור כללי של הסדר סגירת תיק מותנית והדרך שבה הוא מגשים את עקרון שיוריות ההליך הפלילי, וכן להתייחסות ,לחשיבות שבהרחבת טווח העבירות עליהן חל ההסדר ר' בהמשך דוח זה בפרק במיקוד . 66 .הנחתמים בכל הארץ42 במסגרת הייצוג בתיקים פרטניים, הובילו טיעוני הסניגורים פעמים רבות לחזרתה של .המאשימה מכתבי האישום לשם עריכת הסדר מותנה43 נושא נוסף אשר עמד במרכ ז תשומת הלב השנה נגע לדין באשר להנחיות פנימיות של רשויות התביעה – חובת )המאשימה לקבוע הנחיות פנימיות, לפרסם אותן ולעמוד בהנחיות פנימיות שנקבעו. בעפ"ת (מחוזי ת"א 11958-56-52 מדינת ישראל נ' גבאי (החלטה מיום61.1.6159 ; ייצוג ע"י עוה"ד שירלי לוז ומיכל רובינשטי)ין , דחה בית המשפט המחוזי ערעור מדינה כנגד החלטת בית משפט השלום לתעבורה למחוק סעיף אישום מחמיר שיוחס לנאשם, ולהרשיע אותו חלף זאת בעבירה קלה יותר, וזאת נוכח העובדה שהמאשימה לא הביאה הצדקה לאישום החמור יותר, ולא פרסמה הנחיות היוצרות אבחנה מבדלת בשאלה מתי תיו חס לנאשם איזו מן העבירות, באופן שיש בו כדי לפתוח פתח לפגיעה בשוויון בפני החוק ולהתנהלות שרירותית ב הגשת כתבי האישום. בת"פ (שלום תל-אביב ) 1915-51-51 מדינת ישראל נ' ראובן (החלטה מיום59.1.6159 ; ייצוג ע"י עו"ד וז)הר משה, חזרה בה התביעה מכתב אישום שעניינו מכירת אלכוהול לקטין לאחר שהסניגור הראה כי על פי .התבחינים בהנחיית פרקליט המדינה, לא היה מקום להגיש את כתב האישום אף בהקשרים אחרים, הובילה העלאת טיעונים מן המשפט המינהלי ,להצלחות מרשימות, הכוללות זיכויים ביטול כתבי אישום, וחזרה של המאשימה מכתבי אישום שהוגשו. באחד המקרים זוכה נאשם בשל הגנה מן הצדק על רקע של אכיפה בררנית , לאחר שהנאשם הראה כי עיריית חדרה נהגה כלפיו באופן מפלה, כאשר סירבה לתת לו היתר והעמידה אותו לדין, בעוד ש למבנה סמוך, השייך לבן- דודו של ראש העירייה הקודם (שהוא אף שכנה של מנהלת מחלקת רישוי עסקיים בעירייה), ניתנו ה יתר בנייה ורישיון עסק על אף ש הוא נבנה .על שטח שייעודו שטח ציבורי פתוח44 ,במספר מקרים נוספים בוטלו כתבי אישום נוכח העובדה כי הנאשמים לא זומנו לחקירה מק דמית בטרם הגשת האישום. 45 בתי המשפט עמדו בהקשר זה על חשיבותה של חובת הרשות לחקור את החשוד בטרם תחליט אם להגיש נגדו כתב אישום, וזאת הן משום שחקירת החשוד מהווה ,חלק מן הבירור המלא של העובדות, שהוא הכרחי בטרם קבלת החלטה מינהלית הפוגעת בזכויותיו של האדם ו הן משום שהיא מעניקה לחשוד זכות טיעון. בעקבות החלטות אלו ואחרות, פורסמה ביום62.56.6152 הנחייה .מטעם מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) שעניינה מתן זכות טיעון לחשוד לפני הגשת כתב אישום ,במקרה אחר דחה בית המשפט את בקשת התביעה לתיקון כתב אישום בשל התנהלות בלתי הוגנת של התב יעה. 46 באותו מקרה העירה הסניגורית, במהלך פגישה שנערכה בפרקליטות, את תשומת ליבה של המאשימה לכך שהמתלונן לא נחקר כלל והדבר מצדיק את ביטול האישום. הפרקליטות מסרה לה כי תבדוק ,את טענותיה וכן ביקשה ממנה שתסכים לדחות את מועד הדיון הקרוב, אשר היה קבוע למתן תשובה לאישום לשם כך. הסניגורית הסכימה, מתוך הנחה כי המאשימה זקוקה לזמן האמור כדי שבקשתה למחיקת האישום תישקל, אך הפרקליטות ניצלה את הארכה כדי להורות על השלמת חקירה, בה נחקר המתלונן, ולאחר מכן 42 לעיו ן בטבלה : http://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/News/Pages/plealist_1215.aspx . 43 ר' למשל: ת"פ (שלום באר- )שבע15866-55-51 מ דינת ישראל נ 'בצלאל (החלטה מי ום51.56.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד הילה טל); ת"פ (שלום באר- )שבע11211-18-51 מדינת ישראל נ 'בן עמי (החלטה מיום62.56.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד )יוסי דגה); ת"פ (שלום ראשון לציון11621-12-51 מ דינת ישראל 'נ שומליסקי (החלטה מיום2.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד .)שני סגל 44 )תו"ב (עניינים מקומיים חדרה11822-19-51 ועדה מקומית לתכנון ובנייה חדרה נ' בעדאש (החלטה מיום51.56.6152 ; )ייצוג על ידי עו"ד אבי דובין); עפ"א (מחוזי חיפה18161-15-59 ועדה מקומית לתכנון ובנייה חדרה נ' בעדאש (החלטה מיום9.1.6159 .); ייצוג על ידי עו"ד מרסל בוחבוט 45 ר' למשל: ת"פ (עניינים מקומיים בני- )ברק566952 ועדה מקומית לתכנון ובנייה בני ברק נ' הררי (החלטה מיום 61.6.6159 ); ייצוג על ידי עו"ד דן טוניק); ת"פ (עניינים מקומיים בני ברק119952 ועדה מקומית לתכנון ובנ 'ייה בני ברק נ יעקב צבי הורביץ (החלטה מיום62.5.6159 ); ייצוג על ידי עו"ד דן טוניק); רע"ס (שלום פתח תקווה1119-19-51 ועדה מקומית לתכנון ובנייה רחובות נ' לזר (החלטה מיום51.5.6152 .); ייצוג על ידי עו"ד איה שריק 46 ת"פ (שלום תל- )אביב58611-18-51 'מדינת ישראל נ קפלן (החלטה מיום5.1.6159 .); ייצוג על ידי עו"ד יפעת כץ 67 הודיעה לבית המשפט על תיקון האישום על דרך הוספת המתלונן. בית המשפט קבע כי תיקו ן כתב האישום על ,בסיס הדברים שהועלו מצד הסניגורית בפגישת משא ומתן בין הצדדים היא פעולה בלתי הוגנת ובלתי סבירה שיש בה כדי לפגוע באופן קשה בהליך ההוגן. אשר על כן, על בסיס ההגנה מן הצדק ודוקטרינת הביקורת המינהלית, קבע בית המשפט כי יש לראות את הבקשה לתיקון כתב האישום כאילו הוגשה לאחר ההקראה, כך .שנדרש אישור בית המשפט, וכי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב האישום כחלק מן ההתמקצעות בתחום המשפט המינהלי הכללי, פיתחה הסניגוריה מומחיות מיוחדת בשני תחומים ספציפיים עליהם יורחב להלן : תחום הנאשמים הטוענים למאוימות ותחום המאסר .חלף קנס 2.4.1 הגנה על נאשמים הטוענים למאוימות כפי שפורט גם בדוח ות הקוד מים , בשנים האחרונות נחשפה הסניגוריה הציבורית למצבם העגום של נאשמים בהליך פלילי (בעיקר בעבירות שהייה בלתי חוקית), הטוענים כי נכנסו לישראל מכיוון שנשקפה סכנה לחייהם בשטחי הרשות הפלסטינית ורצ ועת עזה, בעיקר על רקע של שיתוף פעולה עם ישראל (אך גם על רקע נטייתם .)המינית, חשש לפגיעה בהם על רקע כבוד המשפחה ועוד ,נאשמים אלה הם בדרך כלל אנשים דלים שבדלים המצויים בשולי-שוליה של החברה .מדובר לא פעם בדרי- רחוב, באנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב, החיים מן היד .לפה ומיואשים מלמצוא פתרון למצוקתם פעמים רבות הם מרצים עונשי מאסר חוזרים ונשנים , על רקע ,כניסתם לישראל כאשר לטענתם הם מצויים במלכוד– סכנת חיים בצד הפלסטיני ואי הכרה מצד הרשויות בישראל .וכך סוכמו הדברים על ידי כב' השופט הרבסט מבית משפט השלום בירושלים, בגז ר דין במסגרתו :נמנע בית המשפט מהטלת מאסר על תנאי על מאוים" כתב אישום מעמיד את הנאשם במצב קשה ואף בלתי אפשרי בו הוא נצרך לבחור בין עזיבתה של מדינת ישראל לשטחי איו"ש שם יעמוד חייו בסכנה ברורה, לבין הישארותו בישראל וביצועה התדיר, תוך כדי כך, של עבירת שהייה בל תי חוקית. במה יבחר הנאשם? על כך ."נאמר כי "אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי47 פיתוח הייצוג בתחום זה כולל, בצד טענות קלאסיות מהמשפט הפלילי (כמו הגנת הצורך, הקבועה בסעיף11 י לחוק העונשין), גם שימוש רב בכלים ובתובנות מהמשפט המינהלי והחוקתי. תיקי הנאשמים הטוענים למאוימות, על אף שמספרם מועט (תיקים בודדים בשנה בכל מחוז), מצריכים השקעה מיוחדת, הן בשל הזהירות המתבקשת בטיפול בעניינו של אדם הטוען לסכנת חיים והן ב של מורכבותם המשפטית . ייצוגם של המאוימים במסגרת התיק הפלילי מעורר סוגיות משפטי ות ייחודיות בכל השלבים של ההליך הפלילי– מהליך המעצר, דרך בקשות לקבלת חומר חקירה, ועד לטיעונים המהותיים בתיק הפלילי, וזאת לצד ייצוג מאוימים שנדונו לעונשי מאסר בפני ועדת השחרורים. נוכח העובדה כי ההחלטות שניתנו במחצית הראשונה של שנת6152 נסקרו בדוח הקודם, נת ייחס להחלטות שניתנו בתחומים אלה במחצית השנייה של שנת6152 ובמחצית הראשונה של שנת6159 :, בכל הנוגע לנאשמים מאוימים - )בת"פ (שלום רחובות16255-11-51 מדינת ישראל נ' פלוני (ניתן ביום62.51.6152 ; ייצוג על ידי עוה"ד ,)שירן ברגמן ונועם גוטמן זיכה בית המשפט נאשם אשר טען למאוימות. המדובר בנאשם שנחשד בשיתוף פעולה עם ישראל, והועמד לדין ברשות הפלסטינית בגין בגידה. במהלך מעצרו ומאסרו ברשות, הנאשם עבר עינויים פיזיים. זמן קצר לאחר שחרורו מהמאסר הממושך והקשה, הנאשם ברח לישראל, בה נתפס והועמד לדין בגין שהייה בלתי חוקית. הנאשם זוכה מן המיוחס לו, לאחר שבית המשפט קבע כי התקיימו 47 )ת"פ (שלום ירושלים58116-18-52 (החלטה מיום55.8.6152 .); ייצוג על ידי עו"ד וסים דכוור 68 בעניינו תנאי הגנת הצורך, ולמצער, הגנת הצורך המדומה (דהיינו, שילוב של הגנת הצורך עם טענת טעות .)במצב דברים - במקרה אחר, טענת המאוימות הובילה את התביעה לביטו ל כתב אישום בגין שהייה בלתי חוקית, לאחר שהתיק כבר נק בע להוכחות, בשים לב לכך שהנאשם קיבל היתרי שהייה מטעמים הומניטאריים לאור .)מאוימות "במובן הרחב" (קרי, שאינה על רקע שיתוף פעולה48 במקרים נוספים בהם הועלתה טענת מאוימות, בתי המשפט הכירו בכך שיש בטענה כדי להביא ל הקלה ממשית בעונשם של נאשמים בשהייה בלתי חוקית ביש.ראל, גם במקרים בהם עמד לחובתם מאסר מותנה חב הפעלה49 במקרים אחרים, בתי המשפט מצאו להאריך תנאי בר- ,הפעלה שעמד לחובת נאשמים בעבירת שהייה בלתי חוקית50 וכן .הסתפקו בענישה שאינה כוללת מאסר מותנה51 - בדיני המעצרים , לאור המניעה לשחרר עצורים מאוימים לשטחי הרשות הפלסטינית, שם צפויה סכנה לחייהם, חזרו בתי המשפט על ההלכה לפיה במקרים אלו מן הראוי להורות על שחרורם של עצורים מאוימים לתוך תחומי מדינת ישראל, וזאת הן בשלב מעצר הימים52 והן בשלב המעצר עד תום .ההליכים53 בקשת רשות ערר שהגישה המדינה באשר ליישום הלכה זו נדחתה על ה סף (בש"פ2119952 (החלטה מיום65.18.6152 .)); ייצוג ע"י עוה"ד מיכל רובינשטיין ואשרף אבורזק - בדוחות הקודמים ציינו כי בתי משפט קיבלו את טענת הסנ י גוריה לפיה חומרים שנאספו על ידי ועדת המאוימים, מהווים חומר חקירה שיש להעבירו להגנה לפי סעיף91 לחוק סדר הדין הפלילי. 54 בפרט ראוי לציין את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בדיון בערר בנושא חומר חקירה (ע"ח11211-11-52 (החלטה מיום58.15.6159 ; ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי)), במסגרתה בית המשפט הורה להעביר לידי ההגנה חומרים שעמדו בפני ועדת המאוימים, ואף חייב את המדינה בתשלום הוצאות לעורר בסך6,111 ₪ .משום שנציג ועדת המאוימים הגיע לדיון מבלי שיש לו את התיק המלא של הנאשם - ולבסוף, נציין את החלטתה של ועדת השחרורים בבית סוהר השרון בוש"ר26981-16-52 (החלטה מיום 51.56.6152; ייצוג על ידי עוה"ד מאיה ברקאי ואמיר סלע), אשר הורתה על שחרורו של א סיר מאוים לשטח מדינת ישראל עד לתום תקופת הרישיון. המדובר בהחלטה השנייה בה אפשרה ועדת השחרורים לאסיר להשתחרר לשטח מדינת ישראל עד לתום תקופת הרישיון, כאשר בקשת רשות ערעור שהגישה המדינה על ההחלטה הקודמת להורות על שחרורו המוקדם של אסיר מאוים אל שטחי מדינת ישרא ל ( נדחתה רע"ב1911951 מדינת ישראל נ' פלוני (החלטה מיום61.55.6151 ); ייצוג ע"י עו"ד מג'ד בדר) . 48 ת"פ (שלום תל- )אביב12619-11-52 (החלטה מיום1.1.6159 .); ייצוג על ידי עו"ד יפעת כץ 49 )ת"פ (שלום רמלה11856-56-51 (החלטה מיום69.55.6152 ); ייצוג על ידי עו"ד שפיק דרבאשי); ת"פ (שלום רחובות 19555-56-52 (החלטה מיום8.6.6159 .); ייצוג על ידי עו"ד איתי בר עוז 50 )ת"פ (שלום רחובות2852-11-51 (החלטה מיום9.2.6152 .); ייצוג על ידי עו"ד איתי בר עוז 51 ת "פ58116-18-52 )המוזכר לעיל; ת"פ (שלום ירושלים16585-18-52 (החלטה מיום61.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד .)עומייר מריד 52 מ"י (שלום באר- )שבע16912-19-52 (החלטה מיום51.9.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד שחדה אבו מדיעם); מ"י65159-51-52 (שלום תל- )אביב65159-51-52 (החלטה מ יום58.51.6152; ייצוג על ידי עו"ד יפעת כץ); מ"י (שלום תל- )אביב11595-11- 59 (החלטה מיום61.1.6159 .); ייצוג על ידי עו"ד איה שריק 53 עמ"ת (מחוזי באר- )שבע21261-56-52 (החלטה מיום1.5.6159; ייצוג על ידי עו"ד רז קרן ישעיה); מ"ת )(שלום חיפה 116-56-52 (החלטה מיום51.56.6152 ); ייצוג על ידי עו"ד מוטי לוי); מ"ת (שלום חדרה11918-55-52 (החלטה מיום 69.55.6152 .); ייצוג על ידי עו"ד מוחמד מסארווה 54 )ת"פ (שלום פתח תקווה16229-56-51 (החלטה מיום61.9.6152; ייצוג על ידי עוה"ד יזהר קונפורטי ונ.)ועם גוטמן 69 2.4.1 הליך הוגן בהפעלת מאסר חלף קנס ,כפי שהוסבר בדוח השנתי הקודם מזה מספר שנים מתמקדת הסניגוריה הציבורית גם בייצוג נידונים שכלפיהם התבקשה הפעלת מאסר חלף קנס. עד לשנים האחרונות– בעקבות העלאת הנושא למודעות על ידי הסניגוריה הציבורית ופרסומו של פסק ב רע"פ819956 מדינת ישראל נ' גוסקוב ( 6156 ) – הוזנח נושא זה מבחינה משפטית ולא הוסדר כראוי במשך עשרות שנים, בעיקר בשל כשל מובנה של תת- ייצוג של אוכלוסייה שהיא מהשכבות החלשות ביותר.בחברה על פי מידע שהועבר לסניגוריה בשנה האחרונה מן המרכז לגביית קנסות, מדי שנה נכלאים מאחורי סורג ובריח מאות אנשים בשל העובדה כי לא שילמו ק נס שהוטל עליהם בהליך פלילי. כך למשל, בשנת1026 בלבד נכלאו342 אנשים בשל אי תשלום קנס שהוטל עליהם. יתרה מכך, מן הנתונ ים שהועברו עולה עוד כי בתי המשפט בישראל משתמשים, כעניין שבשגרה, בסמכותם להורות במסגרת גזר הדין על אפשרות נשיאת מאסר מקום בו הקנס לא שולם– מדי שנה מועברים למרכז לגביית קנסות קרוב ל- 10,000 תיקים שגזר הדין בהם כולל הוראת מאסר במקום קנס, כ- 1/1 מהם תיקי תעבורה . מתוך תיקים אלה, מונפקות מדי שנה כ- 1,000 פקודות מאסר, אשר כאמור מאות פקודות מתוכן מופעלות הלכה למעשה ומובילות לכליאתם של אנשים בשל אי תשלום קנס. תרשים.י"ד נתוני מאסר חלף קנס בישראל ב שנים6152-6156 שנה סוג תיק כמות תיקים בהם כלל גזר הדין אפשרות להטלת מאסר חלף קנס פקודות מאסר מופקות מספר תיקים שנסגרו בגין מאסר החייב (דהיינו– האדם ריצה מאסר חלף )הקנס 6156 פלילי 9,219 6,552 111 תעבורה 66,118 9 6151 פלילי 9,119 1,561 666 תעבורה 59,998 8 6151 פלילי 9,951 1,551 192 תעבורה 61,581 2 6151 פלילי 9,819 6,111 189 תעבורה 61,991 1 6152 (עד )אוקטובר פלילי 8,591 1,111 161 תעבורה 61,911 25 בעוד שבישראל העיסוק במאסר חלף קנס מצוי בתחילתו, במדינות רבות בעולם הועלתה ביקורת ציבורית ומשפטית כלפי כליאתם של אנשים בשל אי תשלום קנסות פליליים. כיום, במדינות רבות צומצמה האפשרות 70 לכליאתם של חייבים בשל אי תשלום קנס, וחלף זאת הוקמו מערכי גביה אלטרנטיביים שא ינם כוללים .מאסר55 .זאת, בין היתר, לאור מחקרים המלמדים כי מאסר חלף קנס פוגע במיוחד באוכלוסיות מוחלשות56 בדין הישראלי, פורסם בשנה האחרונה פסק דין עקרוני של בית המשפט העליון בשאלת הפעלת מאסר חלף קנס כלפי נידונים שאין ביכולתם לשאת בו מבחינה כלכלית– ע"פ1959951 אזולאי נ' מדינת ישראל (החלטה מיום2.1.6159 ; ייצוג על ידי עוה"ד רענן גלעדי ומיה רוזנפלד). בפסק הדין קבע השופט יצחק עמית כי אם נקלע נידון בתום לב ולאחר שנגזר דינו למצוקה כלכלית שמקורה בנסיבות שלא היו קיימות עת שהוחלט על פריסת החוב, תיטה הכף לטובת פריסה מחוד שת של התשלומים, ולעיכוב ביצוע המאסר חלף הקנס עד לקבלת ההחלטה בעניינו. עוד עמד בית המשפט בפסק הדין על הזהירות שבה על שופטים לנקוט בטרם השתת מאסר חלף קנס, נוכח הפגיעה הקשה של.ו בנאשמים פסק דין מרכזי נוסף בנושא מאסר חלף קנס, אשר ניתן על ידי בית המשפט המחוזי חיפה, הבהיר את תחולתה של הלכת גוסקוב ,גם באשר לשוהים בלתי חוקיים. באותו מקרה נגזרו על הנאשם, תושב הרשות הפלסטינית עונש מאסר על תנאי וקנס בסך1,111 ₪ או11 ימי מאסר תמורתו. לאחר מתן גזר הדין, שלח שירות בתי הסוהר בקשת הבהרה לבית המשפט להורות לו כיצד לנהוג בנאשם, מבלי ליידע את הצדדים להליך (הסניגור והתביעה). בעקבות בקשה זו, הורה בית המשפט על הפעלת המאסר חלף הקנס למשך11 הימים, וזאת מבלי לבקש את עמדת הצדדים או ליידע אותם כלל על הבקשה או על הוצאת צו המאסר. על החלטה זו הוגש ערעור דחוף על ידי הסניגוריה, במסגרתו הגיע הסניגור להסכמה עם הפרקליטות לפיה לא היה מקום להוציא פקודת מאסר בטרם תינתן ההזדמנות למערער להסדיר את הקנס מול המרכז לגביית קנסות. בית המשפט בפסק דינו התייחס עוד לכך שבגזר הדין של בית משפט השלום לא נקבעו כל הסדרים המאפשרים את ביצוע התשלום בזמן סביר, וכן כי לא נבחנה היכולת הכלכלית של הנאשם בטרם גזירת הקנס. בשולי פסק הדין מצא בית המשפט המחוזי לנכון לשבח את הסניגוריה הציבורית "שדאגה להגיש ערעור מיד לאחר שניתן גזר הדין של בית משפט קמא וגם פנתה לבית משפט זה, כדי שהדיון יתקיים במהירות האפשרית. הגשת ערעור זה, בהחלט "משקפת את חשיבות קיומה של הסנגוריה הציבורית וטוב שכך נעשה. 57 במסגרת ייצוגם של נאשמים אשר מתבקשת בעניינם הפעלת מאסר חלף קנס, הביאה הסניגוריה לביטולה של פקודת מאסר מקום שבו לא הומצאו כ דין לנאשם ההתראות בטרם הפקדת פקודות המאסר או להמרת ריצוי ימי המאסר חלף קנס כך שירוצו על דרך של עבודות שירות. 58 במקרים נוספים, העלאת טענות הסניגוריה בפני .ערכאת הערעור הובילה להפחתה משמעותית של ימי המאסר חלף קנס שהוטלו, או אף לביטולם59 באחד המקרים הקשים ביותר שטופלו השנה על ידי הסניגוריה הציבורית, מדובר היה בר', צעיר כבן68 , שנגזרו עליו בשנת6112 קנס בגובה של5,111 ₪ או21 ימי מאסר תמורתו (ת"פ )(שלום אשקלון 5551911 פלוני 55 כך במדינות אנגליה, אוסטרליה, סקוטלנד, אירלנד, ניו- .זילנד ועוד 56 המחקרים בארה"ב ( מראים כי אוכלוסיות מוחלשות כגון עניים, חסרי בית ו חולי נפש) הן הנפגעות העיקריות מתופעת .הכליאה בשל אי תשלום קנסות התופעה של כליאת אנשים חסרי אמצעים בשל אי תשלום ק נסות וחובות כספיים אחרים שהוטלו עליהם בהליך פלילי, זכתה בספרות ובשיח הציבורי לביקורת רבה" וכונתהThe New Debtors' Prisons ,'". ר :למשלChristopher D. Hampson, The New American Debtors' Prisons (2015); ACLU "Modern-Day Debtors' Prisons: The Ways Court-Imposed Debts Punish People for Being Poor" (2014). 57 )עפ"ג (מחוזי חיפה25698-11-59 ג'ואברה נ' מדינת ישראל (החלטה מיום11.1.6159 ; ייצוג על ידי עו"ד מוחמד .)מסארווה 58 )ת"פ (שלום חיפה5811-11-52 מדינת ישראל נ' אמארה (החלטה מיום68.5.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד בוריס ;)שרמן ת"פ (שלום באר- )שבע815919 המרכז לגביית קנסות נ' בן ארויה (החלטה מיום59.1.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד עמית .)דויטשר 59 עפ"ג (מחוזי באר- )שבע69911-51-52 אברהם נ' מדינת ישראל (החלטה מיום65.56.6152 ; ייצוג על ידי עו"ד ליאור )חיימוביץ– הפחתת111 ימי מאסר חל ף קנס ל- 561 )ימים; עפ"ג (מחוזי חיפה רחטמן נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 9.1.6159 ) – הפחתת חודשיים מאסר חלף קנס ל- 51 .ימים בלבד 71 נ' מדינת ישראל (החלטה מיום69.55.6152; ייצוג על ידי עו"ד שלמה פצ'בסקי ). במשך עשור כמעט, לא נעשתה כל פנייה ל- ר' בדבר הקנס. בסופו של דבר, הופעלה כנגד ר' פקודת המאסר בחלוף)!( למעלה מעשור , .וללא כל התראה מוקדמת זאת, כאשר סיים באותה עת הליך טיפולי מרשים של שנה וחצי במסגרת תיק אחר שנוהל נגדו ועמד לעלות שוב על דרך המלך. ר' כלל לא היה מודע לכך ש ניתן ל שלם את הסכומים ול הביא לביטול המאסר . לאחר ששילם את הסכומים ובעקבות בקשת הסניגוריה לביטול פקודת המאסר , 'ר שוחרר ממאסר, אולם זאת רק לאחר שריצה66 .ימי מאסר מיותרים שכמעט וסיכנו את ההליך השיקומי שבו שולב 2.1 טיפול בתלונות על אלימות שוטרים הסניגוריה הציבורית נתקלת במקרים רבים של תלונות על אלימות שוטרים, במ הלך ייצוג לקוחותיה. בדוחות השנתיים לשנים6151 ו- 6151, עמדנו על כך ש קיים פער ,משמעותי ביותר ומטריד למדי בין ה שיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונות יהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת ה שיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצ ב ההפוך שבו נטען ל .אלימות אזרחים כלפי שוטרים גם השנה ,הנתונים העדכניים מחזקים מסקנה זו .ומלמדים על הפער הניכר, כאמור כך למשל, ע ל פי השנתון ,הסטטיסטי של משטרת ישראל בשנת6152 נפתחו6,611 תיקים כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר ו- 961 תיקים נוספים .נפתחו כנגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות60 ראוי לציין, כי לא מעט מתיקים אל ה נפתחים כנגד אזרחים הנמנים על אוכלוסיות מוחלשות , אשר מטבע הדברים נקלעים ל שיעור יחסי גבוה יותר של מפגשי שוטר- .אזרח אל מול שיעור גבוה זה של ת יקי החקירה הנפתחים כנ גד אזרחים ש ,מייחסים להם עבירות נגד שוטרים בולט ת החולשה המשמעותית בהתמודדות עם תלונות של אזרחים המלינים על אלימות שננקטה כלפיהם על ידי .שוטרים ,לצערנו )המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש אינה מוסרת כיום נתונים ספציפיים לגבי תלונות בגין אלימות שוטרים. 61 מניתו ח נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש לשנת1026 , ניתן ללמוד על כך שתלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות .למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכ שליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה, כאשר תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין ע ם השוטרים . כך ,למשל בשנת6152 ערכה מח"ש חקירה ב- 991 תיקים בלבד, כאשר ב- 6,129 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. ,מתוך כלל תלונות אלה ב- 551 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב- 568 תיקים הוחלט או הומלץ .על העמדתם לדין משמעתי62 60 משטרת ישראל השנתון הסטטיסטי1026 ( 6159 '), בעמ69 . 61 בעבר מסרה מח"ש נתונים לגבי תלונות בגין אלימות שוטרים מתוך כלל התלונות המטופלות על ידה, אך לאחרונה חדלה מכך בנימוק לפיו התברר לה כי המידע הקיים במערכת המיחשוב ,הוא שגוי ואינו מדויק ולכן אי .ן אפשרות למוסרו 'לעניין זה, ר עת"מ )(מחוזי ירושלים59959-51-51 גלידר נ' המחלקה לחקירת שוטרים (החלטה מיום59.2.6152 ), שם " קיבל בית המשפט לעניינים מנהלים את עמדתה זו של מח"ש, אך לצד זאת הדגיש כי ,בהינתן חשיבותו של המידע האינטרס הציבורי בחשיפתו והקדמה הטכנולוגית מצופה כי העניין יבוא על תיקונו מוקדם ככל הניתן ". לאחרונה עתרה הא גודה לזכויות האזרח לבג"ץ, בדרישה להורות למח"ש לאסוף ולפלח באופן מפורט את התלונות המתקבלות אצלה בגין שימוש בכוח (בג"ץ1621959 .) 62 ר' המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה דין וחשבון שנתי לשנת1026 ( 6159 .) 72 לאחרונה סוגיות אלו הנוגעות לליקויים במיצוי הטיפול בתלונות אודות אלימות שוטרים נדונו בדוח מיוחד שפורסם על ידי מבקר המדינה. 63 בדוח זה, עמד מבקר המדינה על הקושי העולה מניתוח הנתונים כאמור, וכן מתח ביקורת חמור ה על אופן טיפולן של מח"ש והמשטרה בעבירות המבוצעות על ידי שוטרים. דגש מיוחד ניתן בדוח לכשלים משמעותיים בהתמודדות ע ם תלונות בגין אלימות שוטרים, וה עדר מי צוי מספק של חקירתן של תלונות אל ו . בפתח הדוח, עומד מבקר המדינה על החשיבות הרבה הקיימת בבירור חשדות ,לביצוען של עבירות על ידי שוטרים ומדגיש כי באופן חקירתן של תלונות נגד שוטרים על מעשים שעשו בעת מילוי תפקידם יש כדי להשפיע על האמון שהציבור רוחש למשטרה, ובעקבות זאת על תפקודה של המשטרה .ועל יעילות פעולותיה בסניגוריה הציבורית פועל פורום ארצי להתמודדות עם התופעה של אלימות שוטרים , אשר במסגרת ו גובשה ת ,כנית פעולה לשיפור הטיפול בתלונות המובאות לידיעת הסניגוריה מצד לקוחותיה אגב עבודתה השוטפת ולשיפור הקשר השוטף בין הסניגוריה הציבורית לבין המחלקה לחקירת שוטרים. זאת, גם בעקבות המלצות הצוות הבינ משרדי למאב ק בגזענות נגד יוצאי אתיופיה (בראשות מנכ"לית מש רד המשפטים, הגב' אמי )פלמור, שם נכללה המלצה לפיה הסניגוריה הציבורית תסייע לנחקרים ו לחשודים הטוענים לאלימות .משטרתית נגדם בטיפול בהגשת תלונות למח"ש בהתאם לכך , נערך מעקב שוטף והדוק אחר כלל התלונות אשר הוגשו למח"ש בעניינם של לקוחות הסניגוריה הציבורית. מסיכום ממצאי המעקב בשנה החולפת, עולה כי הנתונים ביחס לתלונות שטופלו על ידי הסניגוריה .הציבורית מחזקים את המסקנה בדבר השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים במהלך השנה החולפת, הועברו למח"ש על ידי הסניגוריה הציבורית615 תלונות שעניינן טענות לאלימות .שוטרים581 מהתלונות שהוגשו נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק ב-2 תלונות .בלבד התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי64 הסניגוריה הציבורית פועלת להגברת המודעות בקרב עורכי הדין הפועלים מטעמה לתופעה של אלימות שוטרים, ובפרט לצורך ל אתר מקרים המחייבים טיפול במישור זה על ידי הגשת תלונות מתאימות ל מחלקה לחקירות שוטרים . בנוסף, מקיימת הסניגוריה הציבורית מעקב שוטף ,אחר הטיפול ותוצאותיו וכן נוקטת בפעולות נלוות נוספות הנדרשות לשם הבטחת הטיפול המיטבי בתלו נות , לרבות עמידה בקשר שוטף עם גורמי מח"ש הרלוונטיים. בין יתר הפעולות בהן נוקטת הסניגוריה הציבורית :סיוע ממשי ביצירת קשר בין לקוחות הסניגוריה המתלוננים לבין המחלקה לחקירות שוטרים ושימורו של קשר זה; בחינת תוצאות הטיפול ו תוצרי החקירה; הכנת עררים והגשתם במקרים המת אימים ; טיפול מיידי במקרים חמורים ודחופים של אלימות שוטרים; ו בחינת השלכות משפטיות של התלונות ואופן הטיפול בה ן על התיקים הפליליים המקבילים .המתנהלים כנגד האזרחים ראוי לציין כי בקרב בתי המשפט ניכרת מודעות גוברת לקושי הקיים במיצוי הטיפול בתופעה זו, ו הדברי ם באים לידי ביטוי בשורה של החלטות שיפוטיות בהן נמתחה ביקורת חריפה על אי מיצוי החקירה כשמדובר בתלונת אזרח על אלימות שוטרים. בתי המשפט שבו והדגישו כי "לציבור עניין רב כי תלונות הדדיות של שוטר מול אזרח בעקבות אירוע נתון ייחקרו ויבוררו שתיהן עד תום מתוך גישה ש"וויונית ובלתי מפלה. 65 63 מבקר המדינה דוח ביקורת מיוחד- הטיפול המערכתי ב אלימות שוטרים ( 6159 .) 64 להשלמת הנתונים, יצוין כי16 תלונות מצויות עדיין בטיפול, וב-9 תלונות נוספות הופסק המעקב על ידי הסניגוריה .הציבורית לאחר שהמתלונן עבר לייצוג פרטי 65 )ע"פ (מחוזי ירושלים6519918 מדינת ישראל נ' סנדור רחמים (החלטה מיום5.2.6118 ). 73 להלן מספר דוגמאות מן העת האחרונה למקרים בהם בתי המשפט קיבלו את טענות הסניגורים הציבוריים בהקשר של אי מיצוי החקירה בעניין אלימות שוטרים. בחלק מהמקרים הביא הדבר לזיכוי הנאשמים או לביטול כתב האישום: - ת"פ )(שלום עכו 51121-56-51 'מ"י נ סועאד (החלטה מיום69.5.59 ; ייצוג ע"י עו"ד אנגאם ספייה:) בית ,המשפט ביטל כתב אישום שהוגש כנגד אזרח שיוחסה לו עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו לאחר שהתברר שטענותיו של האזרח לאלימות שננקט ה כנגדו מצד השוטרים לא נבדקו על"ידי מח .ש זאת, לאחר שבבירור שנערך במ חלקה לחקירות שוטרים נמסר כי תלונתו של האז רח נגנזה משום שלא היתה בידיה .כתובתו המדויקת של האזרח ועל כן לא נעשתה אליו כל פניה מטעמה - ת"פ )(שלום לנוער חיפה 11511-12-51 מ"י נ' פלוני (החלטה מיום 55.9.52 ;ייצוג ע"י עו"ד אסף צברי:) בית ה משפט החליט לבטל כתב אישום כ .נגד קטין שיוחסו לו עבירות של תקיפת שוטר והתנגדות למעצר ,הקטין העלה כבר בחקירתו במשטרה טענות לכך שהוא זה שהותקף על ידי השוטרים ללא כל הצדקה "והוא ואביו אף פנו בתלונה למח ש, אולם טענותיו לא נבדקו כלל על ידי מח"ש ולא נפתחה חקירה. לאחר שמיעת הראיות במלואן, מצא בית המשפט שהתנהגותם של השוטרים כנגד הקטין היתה פסולה, כי הוא עוכב על ידם ללא הצדקה וכי נעשה כנגדו שימוש בכ ו ח בלתי מוצדק. לצד זאת, מתח בית המשפט ביקורת חריפה על החלטת מח"ש שלא לפתוח כלל בחקירה בנסיבות המקרה. בית המשפט קבע כי מדובר באפליה חמורה ופסולה, בכך שלא נערכה כל בדיקה ביחס לטענותיו של הקטין כנגד השוטרים, בעוד שההליך הפלילי נגדו מוצה עד כדי העמדתו לדין, וכי הדבר "מעלה תחושה קשה של קיום סטנדרט אחד כלפי "אזרחים וסטנדרט אחר כלפי שוטרים . - ת"פ (שלום לנוער תל- )אביב 16992-18-51 מ"י נ' פלוני (החלטה מיום 15.1.52 ; ייצוג ע"י עו"ד יפעת כץ:) בית ה משפט ביטל, בהסכמה, כתב אישום שהוגש כנגד קטין בגין עבירה של תקיפת שוטרים. זאת, לאחר שהתברר שכתב האישום כנגד הקטין הוגש לאחר שטענותיו לאלימות כל פיו מצד השוטרים לא נבדקו כלל על ידי מח"ש, חרף העובדה שהקטין נחבל וחבלותיו תועדו בתמונות. למרות זאת, מח"ש אף נתנה לתביעה .המשטרתית אישור בדיעבד להגשת כתב האישום, כחצי שנה לאחר שכתב האישום כבר הוגש בפועל לאחר שהדברים הובאו בפני בית המשפט, הוא המליץ לתביעה לחזור בה מכתב האישום, ו כתב האישום כאמור בוטל בהסכמה . - רע"פ1188952 'אלקובי נ מדינת ישראל (ניתן ביום69.1.59 ; ייצוג על ידי עוה"ד רונה שוורץ ומשה :)קשלס ,בדוח השנתי הקודם נסקר מקרה בו ייצגה הסניגוריה הציבורית, 66 ובית המשפט מתח במסגרתו ביקורת חריפה על נוהל הטיפול של מח"ש בתלונות של אזרחים המועברות אליה אגב חקירתם של אזרחים במשטרה, כחש ודים בעבירות אחרות. באותו מקרה ביטל בית משפט השלום כתב אישום שהוגש כנגד שתי נאשמות שיוחסה להן עבירה של תקיפת שוטרים, ואשר תלונתן למח"ש לא נבדקה כלל בטענה ,שהמתלוננות לא נענו למכתב שנשלח אליהן לסור למשרדי מח"ש לשם הגשת תלונה מפורטת. אולם הוברר כי המכתבים לא הגיעו לידי המתלוננות, והם אף נשלחו על ידי מח"ש בדואר רגיל וללא מעקב מסירה. לצד ביטול כתב האישום, מתח בית המשפט ביקורת גם על נוהג זה, ובעקבות זאת שינתה מח"ש את נ הלי שליחת המכתבים. על החלטה זו הוגש ערעור על ידי המדינה לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור ו ביטל את החלטת בית משפט השלום. לנוכח חשיבות הסוגיה, ועל רקע הכשלים שנתגלו בטיפול בתלונותיהם של אזרחים בגין אלימות שוטרים, הגישה הסניגוריה הציבורית לבית המשפט העליון 66 )ת"פ (שלום ת"א11151-56-51 'מדינת ישראל נ' וקנין ואח (החלטה מיום51.55.6151 .) 74 בקשה למתן רשות ערעו,ר. בית המשפט העליון דן בבקשה ו בפסק דין ה שניתן הדגיש כי ככלל יש להקנות .תחילה עדיפות לבירור תלונות כנגד שוטרים, על פני העמדה לדין של אזרחים בטרם נערך בירור שכזה בנוסף, עיגן בית המשפט העליון את חובתה של מח"ש, מכאן ולהבא, לתעד ולעקוב אחר משלוח הפניות לאזרחים באופן שיוודא את מסירת ההודעות לידיהם. לבסוף, נתן בית המשפט העליון ביטוי מעשי לסדר הנכון של הדברים בכך שהורה להשהות את ההליך הפלילי כנגד הנאשמות– עד להשלמת חקירת מח ,"ש כפי שראוי היה מלכתחילה. בכך ,הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע שההליך כנגד הנאשמות לא יתנהל בלא שתמוצה תחילה חקירת טענותיהן כנגד.השוטרים פסיקה תקדימית זו של .בית המשפט העליון כבר מיושמת הלכה למעשה על ידי הערכאות הדיוניות67 על רקע זה, ונוכח הנתונים המובאים לעיל , הסניגוריה הציבורית סבורה כי אלימות של שוטרים כנגד אזרחים היא תופעה שאין להשלים עמה במדינה דמוקרטית. מצב בו תלונות של אזרח ים בנושא זה לא נחקרות עד תום משדר מסר בלתי ראוי לאזרחים ומביא לאובדן האמון שלהם במערכת. אי מיצוי החקירה משדר גם מסר בעייתי לשוטרים אלימים, כאילו המדובר בהתנהגות שניתן לעבור עליה לסדר היום. מן ה ראוי לאמץ את המלצות מבקר המדינה ולפעול ליישומן בהקדם, על מנת לש פר את הטיפול מערכתי בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים. 2.20 פרויקטים המתייחסים לבעיות העומק של לקוחות הסניגוריה חלק לא מבוטל מלקוחות הסניגוריה הציבורית הם חסרי הון חברתי או כלכלי, עולים חדשים, מיעוטים ,אתניים, אנשים עם מוגבלויות נפשיות שכליות או פיזיות, אנשים הסובלים מהתמכרויות ואנשים המתמודדים עם מצוקה כלכלית קשה הגוררת עזובה חומרית ורגשית. פרופיל לקוחות כזה מציב בפני סניגורים אתגרים גדולים בדרך למתן ייצוג הולם. לא אחת פועל הסניגור כדי להסיט את ההליך הפלילי לכיוון טיפולי על מנת להימנע מ ענישה מחמירה ולהיטיב את מצבו של הלקוח בעתיד. הסטה כזו משרתת כמובן גם את האינטרס הציבורי, כאשר היא מנוצלת למתן פתרון לבעיות העומק שהביאו את הלקוח להיות מעורב בפלילים מלכתחילה. אגב הייצוג, סניגורים רבים רוכשים היכרות עם מסגרות לגמילה בסמים, מסגרות טיפול באלי.מות במשפחה או מסגרות לבריאות הנפש יחד עם זאת, פעמים רבות הקושי עמוק ובסיסי יותר, וסניגורים נדרשים להתמודד עם לקוחות שהקשיים האישיותיים והחברתיים שלהם מורכבים ורבי פנים ומחייבים התערבות בתחומי חיים שהם מעבר לאופק של .ההליך הפלילי לקוחות אלה יכולים להיות אנ שים נעדרי רשת חברתית שניתן להסתייע בה ,או כאלה שדלותם קשיי השפה שלהם או חשדנות עמוקה שלהם כלפי מערכות שלטוניות, יוצרים מחסום בפיתוח תקשורת שתסייע לקדם את הטיפול בעניינם. במקרים כאלה נדרש סניגור לכישורים שלא הוכשר להם כדי להבין את מצבו הפסיכו-סוציאלי של הלק וח, ליצור עמו תקשורת טובה ובמקביל לנסות ולפענח עבורו את חלוקת הסמכויות ונהלי העבודה של המערכות הרלוונטיות בתחום הרווחה או בריאות הנפש ולבחון התאמתן לצרכיו .וליכולותיו של הלקוח 67 )בת"פ (שלום רמלה6899-11-52 משטרת ישראל נ' חסן ובל ( החלטות מיום62.1.6159 ומיום58.9.6159 ; ייצוג על ידי עוה"ד איתי בר-עוז ומרים בריינין ), יישם בית משפט השלום ברמלה את פסק הדין האמור, והשהה הליך פלילי כנגד שני נאשמים שהתברר שתלונתם למח"ש לא נבדקה לאחר שלא נענו למכתב שנשלח אליהם בדואר רגיל. בהמשך, על רקע אי התקדמות בטיפול מח"ש בתלונה, ביטל בית המשפט את כתב האישו.ם 75 בשנים האחרונות מקדישה הסניגוריה הציבורית תשומת לב מיוחדת לעובדה שההליך הפלילי ה וא פעמים רבות רק סימפטום של בעיות אישיות וחברתיות רחבות בהרבה. על מנת לתת טיפול נכון יותר ללקוחות יה , שישרת גם את הציבור בכללותו, פועלת הסניגוריה הציבורית להעניק הן ללקוחות והן לעורכי הדין המייצגים מטעמה רשת תמיכה מקצועית, באמצעותה ניתן יהיה לקיים התערבות מ עמיקה והוליסטית במצבם של לקוחות הזקו .קים לכך בחלק מהמקרים, כמו הקמת בתי המשפט הקהילתיים( להרחבה, ר' בהמשך דוח זה בפרק במיקוד) , מצטרפת הסניגוריה ליוזמות של גורמים אחרים ומקדמת שיתופי פעולה. חלק מהתכניות הן פרי יוזמה עצמאית של הסניגוריה הציבורית ,ו עליהן יורח ב להלן. 2.20.2 מערך ה ייעוץ ה שיקומי ה תומך בשנת 6118 החלה הסניגוריה הציבורית לפתח מודל עבודה שיאפשר לעורכי הדין המייצגים מטעמה נגישות לייעוץ מקצועי ראשוני על ידי איש טיפול ,הבקיא בעבודת הסניגוריה ומבין את הקשיים והאתגרים עמם מתמודדים סניגורים .בשלב הראשון ,הופעל פיילוט במחוז ירושלים של ,הסניגוריה ובשנת 6156 הורחב הפרויקט לכלל המחוזות. במסגרת הפרויקט נבחרו אנשי טיפול מתחום העבודה הסוציאלית או הקרימינולוגיה ללוות כל אחד מששת מחוזות הסניגוריה הציבורית ,ולתת יי עוץ שיקומי תומך בהיקף של עד מאה שעות חודשיות .נשות הטיפול לומדות להכיר את הייחודיות של עבודות הסניגור ,יוצרות קשרי עבודה מתמשכים עם עורכי הדין ומפתחות מענים לצרכים הייחודיים של המחוז עמו הן עובדות. שילובן בעבודת הסניגוריה מהווה מודל לשיתוף פעולה בין דיסציפלינות שונות, ועבודתן תורמת רבות לשיפור איכות השירות שניתן ללקוחות הסניגוריה הציבורית. הייעוץ השיקומי התומך תורם רבות גם לאינטרס הציבורי בכך שהוא מקדם פתרון של בעיות עומק של לקוחות הסניגוריה ותורם ל .שיקומם ולמניעת חזרתם לביצוע עבירות היועצות מטפלות בכ- 511 לקוחות חדשים בממוצע בכל חודש, במגוון רב של הליכים בהם מייצגת הסניגוריה הציבורית .מרבית ההליכים בהם מעורבים הלקוחות המופנים הם תיקים פליליים המתנהלים בבתי המשפט ומיעוטם הם הליכי שחרור על- תנאי ממאסר בפני ועדות השחרורים. רבים מן הלקוחות המופנים לייעוץ שיקומי תומך סובלים מהתמכרות לסמים או לאלכוהול ,או מבעיות פסיכיאטריות מורכבות .חלק מן הלקוחות מעוררים סוגיות טיפוליות ייחודיות לעברייני מין או לעברייני אלימות במשפחה . נוסף לייעוץ בתיקים ספציפיים, מסייע הייעוץ השיקומי התומך במיפוי שירותי הרווחה והטי פול הרלוונטיים ברמת המחוז וברמה ה ארצי ת ; בסיוע לעורכי הדין בכינון מערכת יחסים תקינה ואפקטיבית עם גורמי הטיפול; באיסוף מידע עדכני באשר לתכניות טיפול רלוונטיות ללקוחות הסניגוריה ובסיוע ביצירת מאגר מידע חיוני עבור .הסניגורים בשנה האחרונה התקיימו פגישות עבודה עם גורמים במשרד הרווחה, בהם שירות המבחן למבוגרים, קידום נוער, השירות להתמכרויות, אגף השיקום, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), וכן עם גורמים במשרד הבריאות, ברשות לשיקום האסיר, קליניקות באוניבר .סיטאות השונות ומומחים רבים סיורים מקצועיים התקיימו במסגרות טיפוליות כמו אילנות, אלפטאם, מערך ההוסטלים לדרי רחוב וכן בבתי חולים ובמרפאות לבריאות הנפש. קשרי עבודה ושיתוף פעולה נוצרו במהלך שנת6152 עם המוסד לביטוח לאומי, התקיימה פגישת היכרות עם הנהלת המוסד ונערכו הרצאות שמטרתן לחשוף את מנהלי המחלקות במוסד לביטוח לאומי לאופי עבודת הסניגוריה ו לאתר .ממשקי עבודה רלוונטיים היועצות משולבות במערך ההכשרה של עורכי הדין ומעבירות סדנאות והרצאות המיועד ות להעמיק את הידע והמיומנות של עורכי הדין בקשר עם לקוחות, הפנייתם ושי .לובם במסגרות משקמות 76 מספר דוגמאות מן השנה האחרונה שיובאו להלן ממחישות את חשיבות עבודתן של היועצות השיקומיות, הן בהקשר פרטני והן ביצירת אפיקים שיקומיים וטיפוליים עבור קבוצות ייחודיות של לקוחות: - מעורבות בוועדות סל שיקום לאסירים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות – דנה גרייף, הי ועצת של הסניגוריה הציבורית במחוז מרכז, פועלת רבות ליצירת קשר עם גורמי שב"ס ורש"א ועם הגורמים במשרד הבריאות האמונים על קביעת סל שיקום לאסירים עם מוגבלויות שכליות ונפשיות, הזכאים .לסיוע בעת שחרורם מהכלא היועצת השתתפה במספר ועדות סל שיקום שהתק יימו בכלא מג"ן, בו .מרוכזים מספר גדול של אסירים המתמודדים עם מוגבלויות נפשיות משמעותיות - "אבחון ושילוב בטיפול של אדם לוקה בנפשו ומימוש זכויות "סל שיקום – )בת"פ (מחוזי ירושלים1919- 12951 (ייצוג על ידי עו"ד איתן להמן , בליווי היועצת איה לוי), אדם ערירי כ בן22 , בעל לקויות חברתיות .ותקשורתיות ומחלת נפש, הורשע בביצוע מעשה מגונה בקטינה באוטובוס הסניגור התרשם שמדובר באדם בעל צרכים מיוחדים, אף שהלקוח לא אובחן בעבר. היועצת השיקומית של מחוז ירושלים סייעה בהפנייתו של הלקוח לאבחונים שונים וב יצירת קשר עם שירות המבחן. בסו ,פו של דבר אובחן הלקוח כחולה סכיזופרניה. אבחון זה ושיתוף הפעולה בין הסניגור ליועצת הביאו לענישה אשר שמה דגש על שיקולי השיקום , לשי לוב הלקוח בתכנית טיפולית מתאימה ו"למיצוי זכויותיו במסגרת "סל שיקום. - טיפול מיידי ושילוב בטיפול של דרת רחוב – בעמ"י )(מחוזי חיפה61116-51952 (ייצוג על ידי עו"ד מונא אבו אל יונס , בליווי היועצת מראם עזאם- ,)נאשף חשודה צעירה, דרת רחוב בת66 עם נסיבות חיים קשות ביותר, ת י ארה במהלך חקיר תה כי שבוע קודם למעצרה ה יתה ק ורבן למעשה אונס וטענה כי ביצעה .עבירות מתוך ייאוש וקריאה לסיוע פניית הסניגורית והיועצת השיקומית של מחוז חיפה לגורמי הרווחה סייע במציאת חלופת מעצר בקהילה סגורה, בה מתאפשר תהליך שיקומי במרחב השומר על הנערה .מפגיעות נוספות - מסגרת טיפולית חירומית לאדם מבוגר– בע"פ1811952 (ייצוג על ידי עו"ד אלעד רט, בליווי היועצת גילי תמי)ר, נדון בבית המשפט העליון ערעור על עונש מאסר שהטיל בית המשפט המחוזי בתל- אביב בעניינו של קשיש הואשם בחבלה חמורה בכך שתקף את שכנתו. היועצת השיקומית של מחוז תל- אביב פעלה למציאת מסגרת שתהווה חלופה למעצר, ושירות המבחן הצטרף בה מלצה דומה. בנוסף המליצה היועצת על קבלת חוות דעת הקושרת בין האירוע המוחי שעבר הנאשם בעבר להתנהלותו בעת האירוע נשוא כתב האישום. בית המשפט העליון התחשב בנסיבות החריגות של ביצוע העבירה, בגילו ובנסיבותיו האישיות של הלקוח וכן בהימצאותו במסגרת התואמת את צרכיו מבחינת מצבו הפיזי, הקוגניטיבי והמנטלי , והחליט להמיר עונש.מאסר בצו מבחן לתקופה שלוש שנים - מציאת מסגרת שיקומית לדר רחוב – )במ"ת (שלום אשקלון61551-11959 (ייצוג על ידי עו"ד דמיטרי דוגמן,), בליווי היועצת אתי רחמים דר רחוב כבן19 , המשתמש באופן קבוע בסמים, נעצר בגין התפרצות לבניין וגניבה. בעקבות הת ערבות היועצת השיקומית ,של מחוז דרום אותר הוסטל ה מתאי ם למכורים לסמים עם רקע פסיכיאטרי .הלקוח שוחרר למסגרת לאחר שמנהל המסגרת התייצב בפני בית המשפט , תיאר את אופי ההוסט ל והתחייב לדווח על .הפרת תנאים - אי-הרשעה של אדם שביצע את המעשים על רקע משבר נקודתי – ב ת"פ (שלום קריית )שמונה59569- 12951 (ייצוג על ידי עו"ד אביטל קורקוס , בליווי היועץ נועם אלון), גבר כבן11, נעדר עבר פלילי, נעצר ב ג ין 77 עבירות של פגיעה בפרטיות וגניבה, על רקע הליך פרידה קשה מבת זוגו. היועץ השיקומי של מחוז צפון סייע במציאת חלופת מעצר שתרמה להפחתה ב רמת המתח והחרדה בה היה שרוי הלקוח, ואפשרה לו .להעמיק את שיתוף הפעולה עם שרות המבחן, אשר לאחר מעורבות טיפולית המליץ על אי הרשעה ה המלצה התקבלה על ידי בית המשפט, .בהסכמת התביעה 2.20.1 יצירת אפיקים לייעוץ משפטי הוליסטי ההליך הפלילי הוא פעמים רבות רק אחד מני שלל עניי נים משפטיים האופפים את חייהם של לקוחותיה של .הסניגוריה הציבורית הטיפול ב עניינים אלה, אשר חורגים מתחומי העיסוק ,של הסניגוריה הציבורית הוא לע תים רלוונטי להליך הפלילי ועשוי להשליך על תוצאות המשפט, ובמקרים אחרים, נחוץ כדי להבטיח את יכולתו של הלקוח להמשיך בחיים .נורמטיביים ,לכן ב מהלך השנה ה משיך צוות בסניגוריה הארצית לעסוק במרץ ב פיתוחו של פרויקט ה ייעוץ ה משפטי ה הוליסטי שהושק בשנת6151 , שמטרתו להפנות את לקוחות הסניגוריה הציבורית לגורמים שיוכלו לסייע הם ל במיצוי זכויותיהם המשפטיות ,כגון מיצוי זכויות רפואיות , דיור ,הוצאה לפועל ,ביטוח לאומי, מעמד אישי ועוד . הפרויקט מבוסס על בירור צרכי הלקוחות והפנייתם באופן ישיר ופשוט יחסית , בראש ובראשונה ללשכות הסיוע המשפטי במשרד המשפטים ובמקרים אחרים לארגונים ,עמותות ,קליניקות משפטיות ו גופים אחרים המעניקים ייצוג משפטי בתחומים אלה. ש יתוף הפעולה עם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים התהדק השנה באופן משמעותי . שורה ארוכה של פגישות עבודה נערכו הן ברמת הדרג הבכיר והן בין הרפרנטים המחוזיים ל ייצוג הוליסטי שהתמנו בסיוע המשפטי ובסניגוריה הציבורית, ונקבעו דרכי פעולה המקלים ומייעלים את העברת הייצוג של לקוחות הזקוקים לסיוע הול יסטי בין הגופים. כך למשל, במחוז חיפה פנתה עורכת דין מלשכת הסיוע המשפטי לרפרנטית הייצוג ההוליסטי בסניגוריה הציבורית, בעניינו של אדם הסובל מפיגור שכלי שעוכב לחקירה במשטרה. בעקבות הפנייה, הוגשה בקשה דחופה לבית המשפט ובהמשך להחלטת בית ה משפט על מינוי סניגור ציבורי, הוענק לאותו אדם יי עוץ חיוני לפני חקירה . במקרה ,הפוך לקוח קטין של הסניגוריה הציבורית זכה לטיפול מיטבי של לשכת הסיוע המשפטי, שהגישה עבורו בקשה לקביעת גיל שהי תה נחוצה ל צורך הגנתו .בהליך הפלילי במקרים מורכבים יותר, הביא שיתוף הפעול ה בין שני הארגונים לא רק להעברת הייצוג, אלא לייצוג משותף של ממש. כך אירע, למשל, במקרה של נאשמת בעלת רקע מורכב ו מאוד קשה, אשר נדונה למאסר בפועל בתיק בו יוצגה על ידי הסניגוריה הציבורית במחוז צפון. הסניגורית הציבורית שטיפלה בתיק הבינה כי נשקפת סכנת חיים של ממ ש לנאשמת אם תיכנס לכלא, או אף אם משפחתה המורחבת תדע שנשפטה למאסר בפועל, ולכן בתיאום עם הרשות ל .שיקום האסיר הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע העונש תוך כדי הטיפול בבקשה, התברר כי הנאשמת לא רק מאוימת על ידי בעלה, אלא אף אינה מוכרת במוסד לביטוח לאומי והצטברו כנגדה חובו ת של מאות אלפי שקלים ה נמצאים בשלבי הוצ אה לפועל . עורך דין מטעם הסיוע המשפטי נרתם ל סייע ל נאשמת ב מישור האזרחי, ובמקביל הוחלט במשותף על הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה . בבקשה הקדישה הסניגורית הציבורית פרק נרחב למאמצי הסיוע המשפטי להסדיר את חובותיה של הנאשמת ו לקדם את ,הכרזתה כפושטת רגל עובדה המהווה פן חשוב בשיקומה ועשוי ה להשפיע לחיוב על .קבלת בקשת החנינה בתחום הנוער, יחסי שיתוף הפעולה עם הסיוע ה משפטי הדוקים במיוחד בזכות קשרי העבודה הטובים הקיימים בין מחלקות הנוער של הסניגוריה הציבורית והסיוע המשפטי, המאפשרים י יצוג הוליסטי של לקוחות קטינים בתיקי נזקקות. קטינים אלה המיו צגים על ידי הסיוע המשפטי בהליכי נזקקות, מוצאים עצמם פעמים רבות מעורבים גם בהליכים פליליים כתוצאה מנסיבות חייהם המורכבות. שיתוף הפעולה בין 78 עורכי הדין המייצגים את הקטינים בהליכים השונים, מוביל לחשיבה הוליסטית של הגופים המעורבי ם בטיפול ולהשגת תוצאות המותאמות לפרופיל הספציפי של כל קטין וקטין. מעורבות מוקדמת של מערך הסיוע המשפטי מנעה במקרים מסוימים הגשת כתבי אישום, והטיפול באותם קטינים נזקקים נמשך במישור .האזרחי בלבד ,בנוסף בצד ההסתייעות הדדית במסגרת ייצ וגם של לקוחות אינדיבידואליים, החליטו הסניגוריה הציבורית ,והסיוע המשפטי על קידומם של פרויקטים שונים בתחומי פעילות משותפים כגון"תיקי עוני" ולקוחות בעלי ,לקות נפשית ושכלית ויש לקוות כי פרויקטים אלה יקרמו עור וגידים בתקופה הקרובה . שיתוף הפעולה עם המוסד לביטו ח הלאומי התפתח אף הוא באופן ניכר במהלך6152, ואנשי הקשר בלשכות המחוזיות של הביטוח הלאומי העניקו מידע וסיוע חיוני ים ביותר ליועצות ה שיקומיות של הסניגוריה הציבורית ול סניגורים הנמנים עם הצוות הפנימי. צוות הפרויקט ההוליסטי בסניגוריה המשיך באיתור עמותות וקליניקות היכולות להושיט עזרה ללקוחות הסניגוריה וקיים פגישות רבות בהקשר זה. יצוין כי במסגרת הקשרים שכבר נוצרו עם עמותות וקליניקות, טופלו במרוצת השנה לקוחות רבים של הסניגוריה הציבורית בהקשרים אזרחיים שוני ,ם. כך למשל, מרכז אונו למשפט חברתי קליני, בראשותה של ד"ר ג'ודי ברודר סייע ללקוחות שונים בתחום ההוצאה לפועל ומיצוי זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, ועמותת "ידיד" טיפלה במספר לקוחות, ממקומות שונים בארץ, שביקשו לפרוס חובות בגין קנ.סות שהצטברו במרכז לגביית קנסות ב תחילת שנת המשפט, התפרס מה בפורטל הידע של הסניגוריה הציבורית רשימת הגופים השונים ש משתתפים בפרויקט ודרכי יצירת הקשר מם ע ,על מנת שהסניגורים הציבוריים יוכלו להפנות באופן ישיר לקוחות נצרכים לקבלת סיוע משפטי בתחומים השונים להם הם נזקקים . במקביל, ערכו נציגי הצוות בסניגוריה הציבורית הארצית הרצאות בנוגע לפרויקט ההוליסטי במחוזות השונים, במטרה להטמיע את הפרויקט בקרב הצוות .הפנימי והחיצוני 2.22 פעילות הסניגוריה לשמירה על רמת הייצוג ולשיפור איכותו 2.22.2 ע בודת הפיקוח על תיקי הסניגוריה הציבורית עבודת הפיקוח על איכות הייצוג נמצאת בליבת פעילותה של הסניגוריה הציבורית, והיא בין ההצדקות המרכזיות .להקמתה הסניגוריה הציבורית פועלת במודל מעורב: הייצוג המשפטי ניתן הן באמצעות עורכי דין ( עובדי מדינה הצוות הפנימי המונה כ- 561 סניגורים) והן באמצעות עורכי דין בע לי משרדים פרטיים (הצוות החיצוני המונה כ- 811 סניגורים ). למעשה, מדובר בשירו ת הניתן לציבור בעיקרו בשיטה של מיקור חוץ , כאשר .האחריות הניהולית והפיקוח המקצועי נותרים בידי המדינה לצורך הבטחת הייצוג ההולם הניתן ל לקוחות הסניגוריה, מטיל חוק הסניגוריה הציבורית על הסניגור הארצי לפקח על רמתם המקצועית של כל עורכי הדין הפועלים מטעמה, ועל הסניגורים המחוזיים לערוך פיקוח מקצועי על עבודת הסניגורים הציבוריים המייצגים מטעם המחוז .עליו הם אחראים לתהליך הפיקוח ארבעה יעדים עיקריים: הבטחת קיומו של ייצוג נאות בכל תיק ותיק וקבלת ההחלטות המקצועיות הנדרשות לקידום טובת הלקוח וההגנה על זכויותיו; קיום בקרה מתמדת על רמתם המקצועית ;של עורכי הדין ועל איכות הייצוג הניתן על ידם; חיזוק מעמדה המקצועי הגבוה של הסניגוריה הציבורית .ושמירה על כללי מינהל תקין ועל משאבי הציבור 79 בכל מחוז ות הסניגוריה פועלות כיום מחלק ות ייעודי תו לבקרה על איכות הייצוג העוסקות בעבודת הפיקוח הכללית. לקיומה של ה מחלק,ה לבקרה על איכות הייצוג ש בה מרוכזת עבודת הפיקוח, :יתרונות משמעותיים צבירת מומחיות וניסיון; ריכוז ידע מקצועי ; ריכוז מידע על עבודת עורכי הדין; הנחיות אחידות לעור ;כי הדין קביעת מדיניות כללית ואיתור נושאים מרכזיים כיעד ים לטיפול; ביקורת ובקרה אחידה; איזון נכון בין אחידות לגיוון ויצירתיות; מניעת שחיקה; .ויצירת גאוות יחידה מעבר לעבודתה הכללית של המחלקה לבקרה על איכות הייצוג ,מתבצעת עבודת פיקוח ייחודית במחלקות אחרות, בס וגי תיקים והליכים המצריכים מומחיות מיוחדת (כך למשל, במחלקת מעצרים, נוער, אסירים, פסיכיאטריה, עברייני מין ואנשים עם מוגבלויות או בתחומי משפט כגון תעבורה, מיסוי, תכנון ובניה וכיו"ב). לכל סניגור חיצוני מוצמד עורך דין פנימי מהמחלקה לבקרה על איכות הייצוג ,המ שמש כרפרנט הקבוע שלו בכל התיקים בהם הוא מייצג (למעט בהליכים המפוקחים במחלקות האחרות, שגם בהן מונהגת , ככל האפשר, הצמדת רפרנט קבוע). זהות הרפרנט נקבעת , ככל האפשר, בהתחשב בוותק, בניסיון ובתחומי המומחיות של הסניגור החיצוני ושל הרפרנט. ,ככלל עבודת הפיקוח כוללת מעקב אחרי המתרחש בתיקים; מתן ייעוץ שוטף לסניגורים המייצגים; הערכות ;תקופתיות בדבר רמתו המקצועית של הסניגור ואיכות הייצוג שהוא מעניק; מעבר על מסמכים ותיקונם טיפול בתקלות בייצוג ובתלונות של לקוחות, שופטים וגורמים נוספים, לרבות על ידי הפנייתן לגורמים המוסמכים במחוז; קבלת החלטות בדבר הגשת עררים וערעורים; אישור חוות דעת מומחים והוצאות הגנה ; והכשרת סניגורים צעירים לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית .באופן עצמאי בשנים האחרונות הונהג בסניגוריה הציבורית דגם פיקוח אחיד בכל המחוזות, בשינויים המחויבים הנובעים ,מגודל המחוז מעומס העבודה הקיים בו ומצרכיו הייחודיים. אמות המידה לפיקוח על תיקי סניגוריה הוסדרו ב נוהל פיקוח על תיקי.הסניגוריה הציבורית נוהל זה בא להגדיר ביתר פירוט את יעדיו ומטרותיו של תהליך .הפיקוח המקצועי, להבהיר את חשיבותו ולהסדירו באופן כולל וממצה הנוהל מתייחס לכי שורים הנדרשים .מסניגור המייצג מטעם הסניגוריה הציבורית על מנת שיוכל להעניק ייצוג הולם ללקוחותיו הנוהל מתאר את רמות הפיקוח וסוגיו השונים, כאשר סוג הפיקוח מושפע מגורמים שונים כגון הסוגיה הדומיננטית בתיק, הערכאה והשלב המשפטי בו מצוי התיק ומיהות הסניגור . ,בנוסף הנוהל קובע כי הפיקוח הוא ( תחום הדורש מומחיות מיוחדת, ובפרט בתחומים ייחודים כגון נוער, מעצרים, עברייני מין, חולי נפש ובעלי מוגבלויות .), ועדות שחרורים ועתירות אסירים, עבירות מיוחדות, תיקי מחוזי והליכי ערעור לצד הפיקוח על תיקים ספציפיים, מתקיימות ב מחוזות פגי" שות פיקוח עומק תקופתי" עם הסניגורים המייצגים. פגישות אלו מאפשר ות איסוף מידע מקיף על הייצוג הניתן על ידי עורך דין המייצג מטעם הסניגוריה הציבורית והסקת מסקנות באשר להמשך הייצוג על ידו. כמו כן, עורכי הדין מהצוות הפנימי עורכים תצפיות בבתי המשפט ומתעדים את תוצ.אות התצפיות מטבע הדברים, בשל המציאות המשתנה, הגידול בעומס העבודה ותחומי המומחיות החדשים להם נדרשת הסניגוריה, יש צורך מתמיד גם בריענון שיטות הפיקוח. בנוסף, יש חשיבות גדולה לקיומם של ממשקים ראויים ולהעברת מידע בין מחלקות הפיקוח השונות לבין בעלי תפקידים במח .וזות ובסניגוריה הארצית .המידע שנאסף אגב עבודת הפיקוח משפיע על גיבוש מדיניות כללית, כמו גם על החלטות המינוי בתיקים 2.22.1 פיתוח פורומים מקצועיים הסניגוריה הציבורית פועלת בשיטה של "ניהול מטריציוני" שבמסגרתה מנהלי המחלקות ואחראי התחומים במחוזות הסניגוריה כפופים יש ירות לסניגורים המחוזיים, אולם בה בעת הם מונחים מקצועית על ידי ממונים 80 על תחומים מקצועיים בסניגוריה הארצית. לשיטה זו יתרונות ניהוליים רבים, והיא מאפשרת היזון חוזר בין המחוזות ליחידת המטה של הסניגוריה הארצית, התייעצויות הדדיות, שיתוף ידע ופתרון בעיות רוחב. לא ורך השנים פותחו בסניגוריה הציבורית פורומים מקצועיים בין- ;מחוזיים העוסקים בתחומי פעילות כגון מעצרים אסירים; נוער; פסיכיאטריה, עברייני מין ובעלי מוגבלויות; תעבורה; אלימות שוטרים; מיסוי ואכיפה ( כלכלית; משפט מינהלי; ובקרה על איכות הייצוג שעליו יורחב בהמשך בפרק 2.22.1 .) ,הפורומים המקצועיים מרוכזים בסניגוריה הארצית וחברים בהם הממונים הארציים בסניגוריה הארצית מנהלי המחלקות ואחראי התחומים במחוזות ונציגים רלוונטיים נוספים. חברי הפורום המקצועי מתכנסים באופן תקופתי כדי לדון בנושאים השונים שעל סדר היום ומקיימים קשר הדוק ושוטף במ סגרת רשימת תפוצה .ייעודית בסוף שנת6152 הושק בסניגוריה פורום מיוחד ל טיוב הייצוג בסוגיות של מדע פורנזי . במסגרת זאת הוחלט על :שורה של פעולות ראשוניות לקידום הנושא, ובכלל זה מינוי רפרנטים ייעודיים אשר ישמשו מוקדי ידע ,בתחומי המדע הפורנזי (כגון טביעות אצבע זיהוי פנים, בדיקות סמים ,, דנ"א, הטיות קוגניטיביות, נשק טלפונים ואיכונים ועוד ), יצירת מאגרי מידע בפורטל הידע של הסניגוריה הציבורית, העלאת המודעות לסוגיות של מדע פורנזי בקרב הקהילה המשפטית, פיתוח מערך ה הכשרה והה שתלמויות לסניגורים ועוד. 2.22.1 פעילות פורום בקרת איכ ות הייצוג מטרתו של פורום בקרת איכות הייצוג היא להכין הנחיות משפטיות בנושאים שונים, שיתקבצו לקודקס כללי המ הווה את הנחיות הסניגור הציבורי הארצי בנושאים משפטיים. להנחיה משפטית מסודרת פוטנציאל להעלאת איכות הייצוג בתיקים פרטניים, כמו גם השפעה ארוכת טווח על ההלכ ה שתקבע בבתי המשפט. הפורום מורכב מ עורכי דין ב צוות.הפנימי מהמחוזות השונים ומהסניגוריה הארצית הצוות מאתר את התחומים בהם יש צורך בהכנת ההנחיות, כותב את ההנחיות, ולאחר ביקורת ואישור הסניגור הציבורי הארצי, ההנחיות מתפרסמות בקרב הסניגורים המופיעים בערכאות מטעם .הסניגוריה הציבורית עד כה התפרסמו51 הנחיות . בשנת6152 " פורסמו הנחיות בנושא כבילת עצורים בבתי חולים פסיכיאטריים " "ו טיפול בתיקי העלבת עובד ציבור" ". לאחרונה פורסמה הנחיה נוספת בנושא בדיקה מדגמית של סמים ." מספר הנחיות :נוספות נמצאות בשלבי עבודה ועיבוד וצפויות להתפרסם בשנה הקרובה" הנחיה על ייצוג אנשים עם מוגבלות" "; הנחיה על סייג השכרות ועבירות מטרה" ; " הנחיה מעודכנת בעניין פסילת ראיות ;" " הנחיה על ייצוג בתיקי שב"ח" "; הנחיה על מסדרי זיהוי" "; והנחיה על מאסר חלף קנס." הניסיו ן המצטבר של הסניגוריה הציבורית מלמד שיש להנחיות אלו השפעה רבה על עבודת הסניגורים מטעם הסניגוריה הציבורית ועל שיפור.איכות הייצוג הניתן על ידם 2.22.3 השתלמויות לצוות הסניגורים החיצוניים והפנימיים לצד ה הכשרה האישית הניתנת לעורכי דין צעירים לצורך השתלבותם בע ב ודת הסניגוריה הציבורית, ובנוסף להדרכה ולייעוץ הניתנים באופן שיגרתי על ידי הסניגורים הפנימיים במסגרת הליך הפיקוח, עורכת הסניגוריה הציבורית עבור עורכי הדין המופיעים מטעמה גם השתלמויות מרוכזות. ההשתלמויות מאורגנות בעלות נמוכה, בדרך כלל במשכן לשכת עורכי הדין ש .במחוז ההשתתפות בה שתלמויות אינה כרוכה בתשלום והיא 81 מהווה תנאי להמשך העסקה בסניגוריה הציבורית בכלל, או לקבלת מינויים בתחום הספציפי שנדון .בהשתלמות בפרט חלק מהנושאים להשתלמויות נקבעים ,על ידי הסניגוריה הארצית בשיתוף עם פורום ההשתלמויות בו חברים נציגים מכל המ ,חוזות .וחלקם נקבעים על ידי המחוזות לפי צרכיהם להלן מספר דוגמאות ל השתלמויות שקיימ ו מחוזות הסניגוריה במהלך שנת6152 , :אשר יועדו לצוות הפנימי והחיצוני כאחד מעצר עד תום ;ההליכים; עבירות סמים ובדיקות מדגמיות; אומנות החקירה הנגדית הטיות ב החלטות שיפוטיות ; הניסיו ן הפלילי; חקירות ילדים; דילמות באתיקה; מסקנות דו .ח ועדת דורנר; והעבודה מול שירות המבחן בנוסף, הסניגוריה הציבורית מקפידה לקיים מדי שנה ארבעה סמינרים יחידתיים במסגרת המכון להשתלמות פרקליטים ויועצים משפטיים . להשתלמויות אלה מגיעים כל עורכי הדין מהצוות הפנימי ,והן מאפשרות מלבד הדיון המשותף בסוגיות שעל הפרק, מפגש בין- מחוזי חשוב. במהלך שנת6152 נערכו סמינרים בנושאים " :הבאים סוגיות באתיקה;""; "מחשבים, אינטרנט והמשפט הפלילי "סדנא במשא- ;"ומתן ושכנוע ו"החקירה ."המשטרתית, מעצרים וייעוץ לפני חקירה 2.22.1 הסתייעות הסניגוריה הציבורית במומחים בזירה המשפטית של ימינו, בה שאלות של מד ע ושל מומחיות מקצועית נמצאות לע תים בליבת העיסוק המשפטי, יש חשיבות אדירה ליכולתה של הסניגוריה הציבורית להסתייע במומחים לצורך הכנת הגנה ראויה והתמודדות עם מומחי התביעה. המומחה הוא חלק בלתי נפרד מהייצוג ב תיק, ולהיעזרות נכונה של הסניגור .במומחה מתאים יכולה להיות השפעה אדירה על גורלו של התיק ושל הנאשם, כפי שיודגם בהמשך הפניות למומחים נעשות ל אנשי מקצוע הנכללים ברשימת המומחים של הסניגוריה הציבורית , בהתאם לסוג המומחיות, מידת המומחיות והדרישות המ .יוחדות בתיק פניות אלו נעשות אד-הוק, לצורך ייעוץ ,מקצועי ,כתיבת חוות דעת בתיק או מתן עדות בבית המשפט והן משולמות בהתאם לתעריפים שנקבעו בתקנות הסניגוריה הציבורית. במקרים בהם הלקוח או בני משפחתו יכולים לשלם למומחה ,או להשתתף בעלות התשלום נעשה .ישירות על ידם הסניגוריה הציבורית משקיעה מאמצים רבים לייע ו ל ולהתמקצעות עבודתה עם מומחים. כחלק ממהלך זה פותח בפורטל הסניגוריה הציבורית מאגר מידע התומך .בעבודה עם המומחים מאגר ה מידע כולל רשימ ה מעודכנת של המומחים העובדים עם ,הסניגוריה בהתאם לסוגי ההתמחות הראשית והמשנית של כל אחד מהמומחים, תוך קביעת אמות מידה אחידות להערכת המומחים. המאגר מגדיל את שיתוף המידע בין המחוזות ומאפשר לאחראים על המומחים בכל אחד מהמחוזות לעדכן באופן שוטף את פרטי המומחה ודרכי ההתקשרות עמו , כמו.גם את ההתרשמות המקצועית מעבודתו לעבודה עם מומח ים עשויה להיות תרו מה מכרעת להגנת הנאשם, ולא אחת היא מביאה להצלח ות של ממש . ל הלן מספר דוגמאות לכך מהשנה החולפת : - ת"פ (מחוזי באר- )שבע11116-11952 מדינת ישראל נ' פלטין (ייצוג על ידי עוה"ד אורי דייגי ועמית :)דויטשר כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של קשירת קשר ל ביצוע פשע ות קיפת אדם לשם שוד בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, תקף הנאשם ביחד עם אחרים את המתלונן בדירה בה מותקנות מצלמות אבטחה אשר תיעדו את האירוע. הנאשם כפר באשמה. לאור העובדה כי צילומי השעות הקודמות לאירוע נמחקו ממצלמות האבטחה, ניסתה המשטרה לשחזר את ה- DVR של מצלמות 82 האבטחה, אך הדבר לא עלה בידה. במסגרת הייצוג בתיק ובהתאם לדרישת הסניגורים, הועבר ה- DVR למעבדת וידאו לבחינת ההגנה, ושם עלה בידי מומחי ההגנה לשחזר חלק מתוכנו המתעד את השעות שקדמו לאירוע. תיעוד זה חשף עובדות שלא עלו בקנה אחד עם עדות המתלונן בדבר מעור בותו של הנאשם באירו ע. לאחר עדות המתלונן וחקירתו ע ל ידי ההגנה, שהסתייעה בפרטים שנחשפו ב- DVR ששוחזר, תוקן כתב האישום לעבירת אי מניעת פשע, .וסוכם כי הצדדים יעתרו במשותף לאי הרשעה - ( ת"ד שלום ל תעבורה באר- )שבע5911-55-56 מדינת ישראל נ' מחמוד (ייצוג ע ל ידי עו"ד שי :)רי שפר נאשם בעבירת הפקרה אחרי פגיעה וגרימת ת אונת דרכים שתוצאתה חבלות של ממש, אשר כפר כליל במעורבותו באירוע ההפקרה ותאונת הדרכים, זוכה מכל המיוחס לו. בוחן התנועה שהגיש חוות דעת מטעם ההגנה מצא כי לא נמצאה התאמה פיזית בין השברים שנמצאו בזירת התאונה לבין רכב ו של הנאשם (אשר לא .)אותר בזירת התאונה אלא בקרבתה מומחה ההגנה אף ציין כי למעשה, חלקים מרכבו של הנאשם שאמורים היו ליפול במקום התנגשות הרכבים– לא אותרו במקום. בנוסף התבסס הזיכוי על .מחדלי חקירה שונים התייעצו יו ת עם בוח ני תנועה מטעם ה הגנה אף תרמ ו למחיקת אישומ ים ולזיכויים ב תיקי גרם ,מוות ברשלנות. כך למשל בעניינו של נאשם קטין ב ת" פ (מחוזי ל )נוער נצרת11199-19-51 מדינת ישראל נ' פלוני )(ייצוג על ידי עו"ד נג'מה הייב, ו כך גם ב )ת"פ (שלום לתעבורה חדרה1151-19-55 מדינת ישראל נ' סאסי ,(ייצוג על ידי עו"ד ישי ניב), שם זוכה הנאשם מעבירה של גרימת מוות ברשלנות בין היתר לאור חוות הדעת של בוחן תנועה אשר ביססה את גרסת הנאשם לפיה המנוח הוא זה אשר נכנס באופן פתאומי לתוך נתיב הנסיעה של הנאשם, ו אשר.התייחסה למחדלי החקירה בתיק - תפ"ח (מחוזי לנוער נצ)רת 16111-18-52 מדינת ישראל נ' פלוני (ייצוג על ידי עו"ד פתחי פוקרא): כנגד נאשם קטין הוגש כתב אישום בגין עבירת רצח. בעקבות שימוש ב מומחה מתחום הנוירולוגיה( בסיוע פסיכולוגית וקרימינולוג קליני) , הצליח הסניגור לקעקע את מסקנות ועדת האבחון אשר קבעה כי הקטין אינו סובל מפיגור שכלי. בעקבות כך הסכימה הפרקליטות לתקן את כתב האישום והוסכם כי יחול סעיף 'האחריות המופחתת ברצח (ס111 )א(א.)לחוק העונשין - )ת"פ (שלום ראשון לציון21651-18-52 מדינת ישראל נ' צקולה :)(ייצוג על ידי עו"ד איתי בן נון כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין שתי עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות. הנאשם העלה בפני הסניגור טענה כי הוא למעשה קטין הצעיר בשנתיים מגילו המופיע בתעודת זהות. מדובר בתלמיד כיתה י"א, אשר עלה לישראל מאתיופיה בגיל צעיר, ועניין הרישום במשרד הפנים ככל הנראה נפל בי ן הכיסאות. בעקבות חוות דעת מומחי הגנה בתחום אנדוקרינולוגיה ורפואת שיניים ו חומרים נוספים– ובשיתוף פעולה עם ה סיוע ה משפטי במשרד המשפטים– תוקן גילו של הנאשם בהחלטת בית משפט לענייני משפחה. כפועל יוצא, קבע בית המשפט כי עניינו של הנאשם הקטין י ועב ר לבית המשפט לנ.וער - במספר מקרים חוות דעת של מומחים מטעם ההגנה בתחום הפסיכיאטריה (או בתחומים משיקים כגון נוירולוגיה) הביאו לזיכוי הנאש ם מחמת אי שפיות הדעת או לקביעת בית המשפט כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין בשל מצבו הנפשי (להרחבה על החלטות בולטות בתחום זה , ר' פרק2.7.3 ) . 83 1. פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית 1.2 מעורבות פעילה בדיוני חקיקה ומדיניות במסגרת פעילותה המוסדית, הסניגוריה הציבורית מעורבת בהליכי חקיקה ומדיניות שונים אשר יש להם נגיעה לתחומי פעילותה, בין היתר, בתחומי ה משפט ה פלילי ה מהותי, סדר דין ה ה פלילי, דיני ה ,ראיות, ענישה ,מניעת עבריינות בתי סוהר, עבודת רשויות אכיפת החוק ו סוגיות נוספות שיש בה ן כדי להשפיע על זכויות יהם .של חשודים, נאשמים ואסירים פעילותה של ה סניגוריה הציבורית בתחומי החקיקה והמדיניות מתבצעת במגוון פורומים מקצועיים בהם היא שותפה, מציגה את עמדותיה ותורמת משמעותית לליבון סוגיות משפטיות ומקצועיות הנוגעות לתחום פעילותה, ולשמירה על זכויות הפרט בגדרי המשפט הפלילי. נציגי הסניגוריה הציבורית נוטלים חלק פעיל :באופן שוטף בדיוני חקיקה ומדיניות המתקיימים בפני הגורמים המקצועיים הרלוונטיים מחלקת ייעוץ וחקיקה במשר ד המשפטים ; ועדת שרים לענייני חקיקה ואכיפה; ו עדת חוק ה , חוק ומשפט או ועדות אחרות של הכנסת; הפורו מים המקצועיים של לשכת עורכי הדין ; הוועדה המייעצת לסדר דין פלילי וראיות בראשות .שופטת בית המשפט העליון בדימוס, עדנה ארבל; ועוד ,בתוך כך הסניגוריה הציבורית עוקבת ב אופן שוטף אחר תזכירי חוק והצעות חוק פרטיות וממשלתיות , ומעבירה לגביהם הערות מקצועיות מטעמה. בנוסף, נציגי הסניגוריה הציבורית חברים בוועדות ציבוריות שמוקמות מעת לעת לשם בחינת המצב המשפטי בנושאים נקודתיים, ונציגים מטעמה מופיעים ומצי גים את עמדותיה בפני ועדות אח רות .בהן אין לסניגוריה הציבורית נציג ,להלן יפורטו חלק מהנושאים בהם פעלה הסניגוריה הציבורית בהליכי החקיקה והמדיניות בשנה החולפת :מאז שפורסם הדוח השנתי הקודם68 הרפורמה בעבירות ההמתה בשנה החולפת החלו הדיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ב הצעת חוק העונשין (תיקון– עבירות ,)המתה ורשלנות התשע"ו- 1021 . מדובר בהצעת חוק ממשלתית המבוססת בעיקרה על עבודת הצוות לבחינת עבירות ההמתה והעונשים הקבועים בצידן , אשר הוקם על ידי שר המשפטים (דאז) פרופ' דניאל פרידמן במאי 6119 . הצוות פרסם את המלצותיו באוגוסט6155 . הצוות מונה, בין היתר, בעקבות קריאתו של בית המשפט העליון לרפורמה מקיפה בפרק של עבירות ההמתה בחוק העונשין. קריאה זו נשמעה מפיו של הרכב מורחב של שופטי בית המ שפט העליון בדיון נוסף שנערך לבקשת הסניגוריה הציבורית בסוגיית הקינטור (דנ"פ5116911 ביטון נ' מדינת ישראל ). פרופ' מרדכי קרמניצר מונה לעמוד בראש הצוות. נציגי הסניגוריה הציבורית בצוות היו ד"ר יואב ספיר, סגן הסניגורית הציבורית הארצית (דאז) וכיום הסניגור הציבורי הארצי, ועו"ד קארין .מרידור מהסניגוריה הארצית. כן נטל חלק פעיל בדיוני הצוות עו"ד ישי שרון מהסניגוריה הארצית הצעת החוק מבקשת לערוך רפורמה יסודית בעבירות ההמתה, הכוללת שינויים משמעותיים בהגדרת העבירות ובדירוגן. הסניגוריה הציבורית בירכה על הצעת החוק ותמכה במר בית מרכיביה, אולם הביעה הסתייגויות 68 להשלמת התמונה, יצוין כי בדוח השנתי הקודם נסקרו שני תיקוני חקיקה משמעותיים שהתקבלו במהלך שנת6152 : חוק המאבק בטרור, התשע"ה- 1021 ו חוק חיסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד- 1023 (הסניגוריה הציבורית דוח פעילות1021 ( 6152 '), בעמ555-551 .) 84 משמעותיות בחמש סוגיות מהותיות: הותרת העונש של מאסר עולם חובה (בעבירת הרצח בנסיבות ;מחמירות); הכללת היסוד הנפשי של אדישות בעבירות הרצח; תחולתה של הלכת הצפיות בעבירות הרצח ביטול העבירה המיוחדת של המתת תינוק; ויצירת העבירה ה חדשה של גרימת מוות ברשלנות רבתי. בדיוני הכנסת, הסניגוריה הציבורית חזרה על עמדתה החולקת בכל ההקשרים הללו, כפי שהובעה על ידי נציגיה בדוח .הצוות .הדיונים בהצעת החוק נמשכים בימים אלה חילוט תקבולי עבירה מטרתה של ,)הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה התשע"ה- 1021 , כפי שהוגדרה בדברי ההסבר, היא ליצור הסדר אחיד ועדכני של הוראות החילוט השונות הקיימות בחקיקה. במסגרת זו, מבקשת ההצעה לאמץ מאפיינים הקיימים בהסדרים חריגים הנוגעים לחילוט בחוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג- 6111 ובחוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 6111, ולה .חילם על כלל העבירות הפליליות עמדתה העקרוני ת של הסניגוריה הציבורית היא כי מדובר בהרחבה קיצונית של סמכויות החילוט, תוך התעלמות מהאבחנה הברורה הקיימת בין אופיין החמור ויוצא הדופן של העבירות המוגדרות בחוק המאבק בארגוני פשיעה ובחוק איסור הלבנת הון, לבין מרבית ,העבירות הפליליות הנדונות בבתי המשפט. יתרה מכך הסניגוריה הציבורית סבורה כי במהלך מוצע זה טמון קושי חוקתי שכן המדובר באמצעים מרחיקי לכת העלולים לעלות כדי פגיעה בלת י מידתית בחשודים ו נאשמים, באופן החורג מהסביר ביחס למהות העבירה המיוחסת להם, נסיבות ביצועה או .נסיבותיהם האישיות, וכן בזכויותיהם הרכושיות של צדדים שלישיים בנוסף, התריעה הסניגוריה הציבורית כי הנוסח המוצע, וההרחבה הגורפת של השימוש באמצעי הקיצוני של חילוט מקיף ביחס לכל עבירה פלילית , מעוררים חשש ממשי לכך שאמצעים אלה יופעלו במרבית המקרים כלפי אוכלוסיות מוחלשות, של נאשמים חוזרים בעבירות רכוש קלות וכד', ולאו דווקא כלפי מי שנמנים על אותם ארגוני פשיעה או מעורבים במעשי עבריינות חמורים במיוחד. בהתייחסות שהעבירה הסניגוריה .הציבורית לתזכיר החוק, עמדנו על קשיים משמעותיים אלה ועל ליקויים נוספים העולים מהנוסח המוצע מעבר לסוגיות עקרוניות אלו, הסניגוריה הציבורית אף הציעה להוסיף להצעת החוק מנגנון המאפשר לבית המשפט להורות על שחרור כספי חילוט למימון הוצאות סבירות לצורך ייצוג משפטי. ההצעה להסדר כאמור התקבלה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) ואושרה על ידי שרת המשפט.ים .בשלב זה טיוטת הצעת החוק מונחת לאישורה של שרת המשפטים הוועדה לסדר דין פלילי וראיות גם במהלך השנה החולפת השתתפה הסניגוריה הציבורית בדיוניה של הוועדה לסדר דין פלילי וראיות, כיום בראשות השופטת בדימוס עדנה ארבל. נציגי הסניגוריה הציבורית בוועדה הם ד"ר יו אב ספיר, הסניגור הציבורי הארצי, ועו"ד דורי פינטו, הסניגור הציבורי המחוזי במחוז ירושלים. בשנה האחרונה נמשכו דיוני הוועדה בנושא חומר חקירה. 85 הצוות למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה ביולי6152 פורסם דוח הצוות הבינמשרדי למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בראשו ת מנכ"לית משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור, שבין חבריו היו גם נציגים מטעם הסניגוריה הציבורית (ד"ר ענת הורוויץ ועו"ד .גיל שפירא). הצוות הוקם על פי החלטת ממשלה בעקבות המחאה הציבורית של יוצאי אתיופיה הדוח כלל מספר המלצות חשובות :, ובהן הקמת יחידת תיאום במשרד המשפטים, שתרכז את הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה ; ציוד שוטרי סיור במצלמות על גופם במטרה לתעד את האירוע ים אשר קד מו להלי כי מעצר ; קביעת נהלים לגבי יישום סמכותם של שוטרים לפנות לאזרחים בבקשה להזדהות ואופן מימוש הסמכות כאשר לא מוצגת התעודה כמבוקש ; ניתוב התלונות בעניין התנהגות גזענית או בלתי הולמת של שוטרים אשר נמצאו מוצדקות– גם להליכים משמעתיים ;הרחב ה של ת חוב התרגו ם בחקירות נגד קטינים גם לחקירות או ישיבות שנוכחים בהם הורים של חשוד שאינם דוברי עברית בפגישות עם גורמי אכיפה ושירות המבחן ;תרגום לאמהרית של כל ל המסמכים הרשמיים המוצאים על ידי גורמי אכיפה וטיפול ; תיעוד חזותי של כל חקירות הקטינים במשטרה בעבירות מסוג פשע ובעבירות נגד שוטרים מסוג עוון ; בחינת הנהלים הקיימים להחזקת עצורים, בעיקר קטינים, בתחנות המשטרה ;בחינה מחודשת של נהל י השימוש ב"טייזר ;" הצעות שונות.שמטרתן מיצוי הטיפול בתלונות למח"ש בגין אלימות שוטרים; ועוד בהמשך להמלצות הצוות, נוסח שינוי לתקנות הסניגוריה הציבורית שיאפשר לסניגוריה לתת תגמול הולם לסניגורים המגישים בשם .לקוחותיהם תלונה למח"ש תיקון מוצע זה .הועבר לאישורה של שרת המשפטים הצוות לבחינת הכלים למאבק בצריכת זנות ביום69.2.6152 מינתה שרת המשפטים צוות בינ משרדי בראשותה של מנכ"לית משרד המשפטים, הגב' אמי פלמור, לבחינת הכלים לצמצום צריכת הזנות בישראל. תפקידו של הצוות, כפי שנקבע בכתב המינוי, הוא לבחון את הכלים העומדים לרשות הממשלה במאבקה בצריכת זנות, לרבות בחינת האפשרות לקבוע עבירה .של קבלת שירותי זנות מבגירים נציגות הסניגוריה הציבורית בצוות היו ד"ר חגית לרנאו, המ ,שנה לסניגור הציבורי הארצי, וד"ר איילת עוז מנהלת תחום המשפט המינהלי בסניגוריה הארצית, אשר לקחו חלק מרכזי בעבודת הצוות– הן במליאתו והן בתתי-הצוותים המקצועיים, ובעיקר בתת- .הצוות שהתמקד במענים המשפטיים בסופו של יום, הגיעו רוב חברי הצוות למסקנה כי אין מניעה משפטית לקבוע עבירה פלילית של קבלת שירותי זנות מבגיר. הסניגוריה הציבורית חלקה על עמדה זו, ואשר על כן ראתה לנכון לנסח את עמדתה בנפרד במסגרת דוח הוועדה. עמדתה של הסניגוריה הציבורית היא, בתמצית, כי לפני פנייה לפתרונות פליליים יש לבחון אם יש בכוחם של אמצעים חבר תיים המבוססים על הרחבת סל המענים הניתן לנשים בזנות, התאמתו לנשים בזירות השונות של הזנות והגדלת מידת הנגישות לתכניות הסיוע להשיג את התכלית של הפסקת הפגיעה בנשים בזנות, ללא תוצרי הלוואי השליליים הנגרמים משימוש בחרב של המשפט הפלילי. הסניגוריה אף התריעה על כך שהפללת לקוחות זנות עלולה להחמיר את מצבן של נשים בזנות, בין היתר בשל הורדת .הזנות למחתרת. חשש זה עמד גם בבסיס העמדה שהביע ארגון אמנסטי העולמי כנגד הפללת לקוחות זנות כמו כן, הסניגוריה הצביעה על קושי נוסף לפיו הפללת הלקוחות עלולה לפגוע באופן בלתי מידתי, וככל הנראה .אף בלתי שוויוני, בנאשמים פוטנציאליים, אשר חלק ניכר מהם מקיימים אורח חיים נורמטיבי בקרוב יוגש דוח ה צוות .לשרת המשפטים 86 לאחרונה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפה שתי הצעות חוק פרטיות המבקשות לקבוע עבירה של צריכת זנות בגיר, לצד הרחבת מערכי השיקום ו החינוך. זאת, בכפוף לקידומה של הצעת חוק ממשלתית שככל .הנראה תתמקד באכיפת האיסור באמצעות קנסות מינהליים "ועדת ה"שיימינג בשנה האחרונה התקיימו דיוני הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה בשירות הציבורי מפני פעילות ופרסומים פוגעניים ובריונות ברש .ת האינטרנט, בראשותה של השופטת (בדימוס) עדנה ארבל נציג הסניגוריה הציבורית בצוות הוא הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר. מטרת הוועדה, אשר מונתה על ,ידי שרת המשפטים, היא לדון בדרכים להתמודדות עם תופעת ה"שיימינג" באינטרנט וברשתות החברתיות תוך שמירה על האיזו ן הנדרש והמתחייב בין חופש הביטוי לבין ההגנה על הנפגעים מפורסמים כאמור. דיוני .הוועדה נמשכים גם בימים אלה 1.1 ידיד ת בית ה משפט בשנת 5999 הכיר לראשונה בית המשפט העליון במוסד של "ידיד בית ה משפט "במשפט הישראלי .במסגרת ההחלטה בבקשה למשפט חוזר בעניינם של אחמד כוזלי ואח( 'מ"ח 9969992 כוזלי ואח 'נ 'מדינת ישראל ,פ"ד נג(5 ) 169 ( 5999 ) ,)קיבל הנשיא ברק את בקשת הסניגוריה הציבורית להצטרף להליך ולהגיש את עמדתה כידיד ת בית ה משפט ,תוך שהוא מפנה לקיומו של מוסד חשוב זה בשיטות משפט שונות ( "Amicus Curiae" ) ומחליט לאמצו באופן עקרוני במשפט הישראלי .הנשיא ברק קבע כי לסניגוריה הציבורית עשויה להיות תרומה חשובה בהצגת עמדתה המוסדית ,גם כאשר היא אינה מייצגת את אחד הצדדים להליך ,כדי לסייע לבית המשפט בבירור הפרשה העומדת בפניו על השלכותיה ותוצאותיה (בפרשה זו התעוררו סוגיות עקרוניות בעניין טיבו של ייצוג ראוי והשפעתו של ייצוג לקוי ו"כשל בייצוג "על משפט בערכאה דיונית בכלל ,ועל קיומו של "עיוות דין "כעילה למשפט חוזר בפרט .) בית המשפט העליון חזר שוב על עמדתו זו בהרכב מורחב של תשעה שופטים בפרשת שוורץ (ע"פ 555999 שוורץ נ 'מדינת ישראל ,פ"ד נד(6 ) 615 ( 6111 ) )וקיבל את בקשת הסניגוריה הציבורית להצטרף להליך כידיד ת בית ה משפט ולהגיש במסגרתו טיעון בכתב מטעמה .השופטת (כתוארה אז )ביניש ,אשר כתבה את דעת הרוב בעניין זה (כנגד דעת יחיד של השופט קדמי ,)דחתה את התנגדות המדינה וקבעה כי בהתחשב במומחיותה ובניסיונה של הסניגוריה הציבורית ,צירופה להליך זה עשוי לתרום להעמקת הדיון ולהבהרתו (בפרשה זו התעוררה השאלה על פי אילו אמות מידה תידון בקשה לעכב ביצוע עונש מאסר של אדם שהורשע וערעורו תלוי ועומד .) מאז התבסס מעמדה של הסניגוריה הציבורית כגוף מקצועי ובעל מומחיות ,שלעמדותיו הכלליות בנוגע למשפט הפלילי יש לתת משקל משמעותי ,והסניגוריה הצטרפה כידיד ת בית ה משפט בהליכים נוספים ,רובם בבית המשפט העליון (כך לדוגמ ה ,בעניין הדוקטרינה הפסיקתית לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין ,שנקבעה בע"פ 1565998 יששכרוב נ ' 'התובע הצבאי הראשי ואח .)במקרים מסוימים ,הסניגוריה הציבורית צורפה להליכים כידיד ת בית ה משפט ביוזמת בית המשפט, כאשר זה פנה לסניגוריה בבקשה להציג את עמדתה העקרונית בסוגיות שונות. בדרך כלל ,האזרח שהוא צד להליך פונה לסניגוריה הציבורית ומבקש ממנ ה להתגייס לעניין ולהביא בפני בית המשפט את עמדתה ,כמי שצברה מומחיות מיוחדת בנושא .טרם תבקש להצטרף להליך ,בוחנת הסניגוריה 87 הציבורית אם המדובר בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, אם יש בידה לתרום באופן ייחודי לבירור הסוגיה העקרונית ואת סיכוייה להשפיע על ההלכה שתצא מלפני בית המשפט .במקרים מסוימים ,הסניגוריה הציבורית היא שיוזמת את מעורבותה בהליך .יצוין ,כי עם השנים ניכרת עליה ב מספר הפניות לסניגוריה הציבורית להצטרף כידיד ת בית ה משפט להליכים שונים .על מנת לשמר את מעמדה המיוחד כידיד ת בית המשפט ,ולאור משאביה המוגבלים ,הסניגוריה הציבורית מקפידה להגיש במשורה בקשות להצטרף לדיון במעמד זה ,רק לאחר בדיקה מעמיקה אם הסוגיה המשפטית הנדונה מתאימה לכך ,ואם לסניגוריה עשויה להיות תרומה איכותית ייחודית לדיון. כל הבקשות שהגישה הסניגוריה הציבורית להצטרפות לדיון במעמד של ידיד ת בית ה משפט עומדות כיום לעיון הציבור באתר האינטרנט של הס ניגוריה הציבורית במדור "דוחות, עמדות ופרסומים". במהלך השנה החולפת יה תה הסניגוריה הציבורית מעורבת כ ידיד ת בית המשפט בהליכים הבאים:  רע"ב1118951 מדינת ישראל נ' פלוני )(בשם הסניגוריה הציבורית: ד"ר חגית לרנאו ואושרה קנצפולסקי – בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המדינה ועניינה בשאלת עיתוי שילובם בטיפול של אסירים עברייני מין )(ברמת מסוכנות גבוהה .נוכח העובדה שהמשיב ק יבל את הסעד אותו ביקש ולבקשת בא- כוחו, הורה בית המשפט על צ י רופה של הסניגוריה הציבורית כמגיבה לבקשת רשות הערעור בסוגיה העקרונית שהתעוררה .תגובת הסניגוריה הציבורית פרשה את ההתפתחויות שחלו בתחום הטיפול בעברייני המין בקהילה ואפשרויות הפיקוח הנלוות, וכן מחקרים וכתיבה אודות חשיבות רצף טיפולי ומע בר הדרגתי מכליאה להשתלבות מחודש ת בקהילה. בדיון שהתקיים בינואר6152 המליץ בית המשפט על הקמת צוות מקצועי של מומחים שיכלו ל גם מומחים מטעם הסניגוריה הציבורית, במטרה לבחון את הגישות הטיפוליות השונות באשר.למועד תחילת הטיפול בעברייני המין הצוות המליץ, פה אחד, כי הטיפול ,הייעודי לאסירים עברייני מין ברמת מסוכנות גבוהה הניתן במב"ן יתחיל חמש שנים לפני מועד השחרור וזאת בשונה מהמצב ה .נוכחי שבו אסירים אלה משולבים בטיפול רק לקראת השחרור המלא ממאסרם מטרת השינוי היא לאפשר רצף טיפולי שיכלול שחרור מוקדם ממאסר וטיפול בקהילה למשך תקופה .משמעותית ביום3.3.1027 אימץ בית המשפט העליון את המלצות הצוות המקצועי ונתן להן תוקף של פסק דין.  רע"פ 9112952 התובעת הצבאית הראשית נ' סיגאוי (בשם הסניגוריה הציבורית: עוה"ד גיל שפירא ויגאל )בלפור– בקשת רשות ערעור שהגישה התביעה הצבאית בשאלת הסמכות לחפש בטלפונים סלולריים של נחקרים רק על בסיס הסכמתם, וללא צו שופט. הסניגוריה הציבורית הצטרפה להליך כידידת בית ה משפט, ובעמדה המפורטת שהגישה טענה כי לא ניתן לחפש בטלפונים סלולאריים בהסכמה ללא צו שיפוטי , בין היתר לאור לשונו המפורשת של החוק וכן נוכח ההיקף העצום של פגיעה בפרטיות בחיפוש כזה. עמדה דומה הביעו גם הסניגוריה הצבאית, שייצגה את המשיב לבקשה, והאגודה לזכויות האזר .ח לעמדה ההפוכה של התביעה הצבאית הצטרפה פרקליטות המדינה כמייצגת היועץ המשפטי לממשלה . ביום21.6.1027 החליט בית המשפט העליון שאין מקום ליתן רשות ערעור בהליך זה. ,לפיכך החלטת בית הדין הצבאי לערעורים , לפיה לא ניתן לבצע חיפוש במעבדה בטלפון סלולרי בהסכמת הנחקר ל לא צו ,שיפוטי .נותרה על כנה  ת"פ (שלום כפר- )סבא11181-15-52 'מדינת ישראל נ'עיראקי ואח (בשם הסניגוריה הציבורית: עוה"ד דורית נחמני-אלבק וקרן אבלין- )הרץ– בעקבות בקשת התביעה להשמיד את המוצגים בתיק בהתבסס על הנחיית פרקליט המדינה בנושא ,הסניגוריה הציבורית הגישה את עמדתה העקרונית כידידת בית המשפט בנוגע לחובה החוקית בדבר שמירת מוצגים בתיקים פליליים (להרחבה, ר' פרק2.6.1 ). הכרעת בית המשפט בהליך זה טרם ניתנה. 88 1.1 פעילות הסניגוריה ל שיפור תנאי כליאה ב שנת6152 המשיכו נציגי הסניגוריה הציבורית בכל המחוזות, מתוקף תפקידם כמבקרים רשמיים מכוח הסמכה של השר לביטחון פנים , לבקר במתקני כליאה ל צורך.בדיקת תנאי החזקתם של עצורים ואסירים דוחות הביקורים הרשמיים נשלחים לדרגים הגבוהים ביותר האחראים לנושא, ביניהם נשיאת בית המשפט ,העליון, שרת המשפטים,השר לביטחון פנים, היועץ המשפטי לממשלה ,מבקר המדינה, מנהל בתי המשפט מפכ"ל המשטרה ונציב ת שירות בתי הסוהר. בשנת1026 ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית ב- 13 מתקני כליאה שבאחריות שירות בתי הסוהר בו- 20 מתקני מעצר בבתי המשפט. דוח תנאי הכליאה לשנת6152 שפורסם לאחרונה, הוא הדוח השנתי ה- 51 שמייחדת הסניגו ריה הציבורית לבחינת תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. הממצאים שעלו במהלך הביקורים הרשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית, ואשר פורטו ,בדוח הצביעו .על שורה של ליקויים קשים חלק ניכר מליקויים חמורים אלה כבר פורט במסגרת דוחות קודמים ב שנים עברו, אולם הדברים טרם באו על .תיקונם התמונה המצטיירת בחלק לא מבוטל מבתי הסוהר שב אחריות שב"ס היא של תנאי מגורים קשים וצפיפות המגיעה לכדי6 עד1 מ"ר לאסיר בלבד, ולע תים אף פחות מכך . בהקשר זה יש להזכיר כי הצפיפות הבלתי נסבלת במתקני הכליאה שבה ועלתה כממצ א בדוחות הסניגוריה מהשנים האחרונות, ובפרט דוח ב מיוחד בנושא הצפיפות במתקני הכליאה שפרסמה הסניגוריה בשנת 1021 . 69 לאחרונה קיבל בג"ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן בנושא שטח המחייה הראוי לאסירים ועצורים (בג"ץ5896951 ) .על פי ההחלטה ,על הרשויות לדאוג לכך שבתוך 9 חודשים כל האסירים יזכו לשטח מחייה של 1 מ"ר (ללא שטח השירותים והמקלחת )ובתוך 58 חודשים ל-1 מ"ר (או 1.1 מ"ר כולל שטח השירותים והמקלחת .)יש לקוות כי בעקבות החלטת בג"ץ תגובש תכנית מערכתית אשר תבטיח את העמידה ביעדים שנקבעו ( 'להרחבה, ר גם בהמשך דוח זה בפרק במיקוד). מדוח הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי המאסר והמעצר בשנת6152 :עולים ליקויים נוספים כגון החזקת כלואים בתנאי הפרדה, בידו ד או שמירה קשים ביותר, כאשר לע תים ההחזקה בתנאי ם אלה קשורה ל מצב נפשי קשה של כלוא או כלואה; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים למיטה; תנאי מזג אוויר קשים (חום וקור) ותחושת מחנק בתאים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים; קשיים ב .מתן טיפול רפואי הולם לאסירים; ועוד ליקויים מדאיגים אחרים שנמצא ו במתקני שב"ס בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית קשורים לתשתית הטיפולית- ,שיקומית בשב"ס, והם מתבטאים, בין היתר, במחסור בעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר ,במחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית ובליקויים הנוגעים למסגרות החינוך התעסוקה והפנאי. הל יקויים בתחומים אלה אינם מתיישבים עם כלל מטרות הכליאה, שאינן רק הרחקה מן .החברה כי אם גם הזדמנות לשיקום, למניעת חזרה עתידית על עבירות ולשילוב נורמטיבי בקהילה ,כמובן 69 צפיפות אוכלוסין– דוח הסניגוריה הציבורית בנושא הצפיפות במתקני הכליאה ( 6151). ל:עיון בדוח המלא http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/DohotRishmi/Pages/DohotRishmi.aspx . 89 שיקום אינו אמצעי המועיל רק לפרט, האסיר, כי אם לחברה כולה, אשר יוצאת נ שכרת ממניעה של עבריינות .חוזרת כמו כן, נתקלו אנשי הסניגוריה בליקויים ,במערך הליווי של האסירים והעצורים לבתי המשפט על ידי שב"ס כגון טלטולם של הכלואים בדרכים במשך שעות רבות ,והארכת משך שהייתם במתקני המעצר שבבתי המשפט מעבר לנדרש להליך המשפטי .בעניינם מדוח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי ,הארץ :ובכללם צפיפות בלתי נסבלת בתאים ;תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר ;העדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עו"ד-לקוח ;והובלת אסירים ועצורים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב ,תוך פגיעה חמורה בכבודם. בעקבות פרסום ל,יקויים אלה בדוח .נקבעה ישיבה בנושא עם מנהל בתי המשפט הסניגוריה הציבורית מודעת למאמצים הננקטים כיום בשב"ס כדי להביא לשיפור המצב הקשה הקיים במתקני הכליאה. יש לציין לטובה כי בעקבות הדוחות המסכמים הקודמים שהוציאה הסניגוריה הציבורית , ניכר שיפור מסוים בתנאי המחייה בחלק מהמת קנים. כן התרשמנו מן הרצינות בה מ תייחס שב"ס לאמור בדוחות אלו , וממקרים רבים בהם בעקבות הדוח מתוקנים חלק מהליקויים . עם זאת, המצב במתקני הכליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת6152 עדיין רחוק מלהשביע רצון. אנו מקווים כי סיכום ממצאי הביקו רים שערכו אנשי הסניגוריה בדוח הנוכחי, יסייע לגורמים הרלוונטיים במציאת פתרון הולם לטיפול .בליקויים הקיימים כיום, ובפרט באותם ליקויים חמורים הדורשים מענה מיידי לאורך השנים, ניתן לדוחות הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי הכליאה משקל רב על ידי המערכות השונות ועל יד ,י מקבלי ההחלטות, ובכלל זה בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל .משרד המשפטים ועוד כך למשל, בפסק הדין של בג"ץ בנושא הצפיפות בבתי הסוהר , ישנם אזכורים וציטוטים נרחבים של דוחות הסניגוריה בנושא. גם בכירים רבים בשירות בתי הסוהר, כולל נציב י בתי הסוהר לדורותיהם, הכירו במקצועיותם של דוחות הסניגוריה והצהירו על הרצינות בה הם נלמדים ועל השינויים שנערכים בהתאם. יש לקוות כי גם הממצאים המפורטים בדוח הנוכחי יילמדו ויטופלו כראוי, בהקדם האפשרי, ובאופן שישפר את השמירה על זכויות ה עצורים ו ה אסירים בישראל, .ויישמר כבודם כבני אדם 1.3 קליניקות במוסדות אקדמיים העובדות בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית מאז הקמתה של הסניגוריה הציבורית, סניגורים ציבוריים הנמנים על הצוות הפנימי והחיצוני לוקחים חלק בהפעלת קליניקות פליליות בפקולטות למשפטים במגוון רחב של מוסדות אקדמיים . למעשה, הסניגוריה הציבורית נהגתה בקליניקה לסיוע משפטי בפלילים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל- אביב, אותה הנחה בשעתו מייסד הסניגוריה הציבורית, פרופ' קנת מן. הסניגוריה רואה ערך רב בקיום קשר רציף עם מוסדות אקדמיים ובהנחלת ערכי הסניגוריה, בראשם ההגנה על זכו.יות נאשמים וחשודים, דרך חינוך משפטי ככלל, הקליניקות הן סדנאות המשלבות שיעורים עיוניים עם עבודה מעשית. בקליניקות השונות לזכויות בהליך הפלילי, החלק העיוני מתמקד במאפייני המשפט הפלילי בכלל, ובבירור תפקידו החברתי של הסניגור והזכות לייצוג בפרט. כמו כן נדונות ב שיעורים סוגיות משפטיות ומעשיות מורכבות, כמו גם דילמות אתיות עמן מתמודד הסניגור המתעוררות תדיר במהלך ניהול הגנתם של נאשמים ועצורים. מספר קליניקות הפועלות בשיתוף פעולה עם סניגורים מהסניגוריה הציבורית, מוקדשות לעיסוק בנושאים ייחודיים כגון זכויות נאשמים עם מוג בלויות, זכויות האסיר וניהול משפטים חוזרים, ומטבע הדברים, השיעורים העיוניים המתקיימים .באותן קליניקות מותאמים לנושאים הייחודיים שבהם הקליניקות האמורות מטפלות 90 במרבית הקליניקות, במסגרת החלק המעשי מתלווים הסטודנטים לסניגורים ציבוריים ומסייעים להם בעבודתם במגו ,ון רחב של הליכים פליליים. הסטודנט מתלווה אל הסניגור הציבורי לדיונים בבתי משפט לפגישות עם לקוחות במשרד או בבית המעצר, ולישיבות עם גורמי התביעה השונים. כן עוסקים הסטודנטים בהכנת התיק, באיתור חומר משפטי ופסיקה, בהכנת חקירות ראשיות ונגדיות ובכתיבת מסמכים משפט.יים הסדנה תורמת לכל המעורבים בה: לסטודנטים מוענקת הזדמנות להכיר מקרוב ומבפנים את הפרקטיקה הפלילית, תוך מתן אפשרות לחוות באופן בלתי אמצעי את עבודת הסניגור הציבורי , ולהכיר את תפקידיה וערכיה של הסניגוריה הציבורית ; ולסניגורים הציבוריים מעמידה הסדנה כוח עזר נמרץ ומוכשר המסייע להם בטיפול בתיקים ובמתן שירות ללקוחות הסניגוריה. המוסדות האקדמיים במסגרתם פועלות הקליניקות .מברכים על שיתוף הפעולה הפורה, והביקוש לקליניקות בקרב הסטודנטים עולה על מספר המקומות הקיים לעתים קרובות מונחות הקליניקות על ידי עורכי דין בכירים מ.הצוות הפנימי של הסניגוריה הציבורית תרשים.ט"ו הסדנאות הפועלות בשיתוף פעולה עם הסניגוריה הציבורית בשנים6159-6151 המוסד האקדמי וסוג הקליניקה מספר הסטודנטים שהשתתפו בסדנה בשנת 1026-1021 מספר הסטודנטים שהשתתפו בסדנה בשנת 1027-1026 בשנת המנחה 1026-1021 המנח בשנת ה 1027-1026 מחוז הסניגוריה מולו עובדת הסדנה אוניברסיטת בר אילן קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 59 51 ענבל עו"ד רובינשטיין (מנחה אקדמית) ועו"ד שוורץ רונה (מנחה קליני ת) ענבל עו"ד רובינשטיין (מנחה אקדמית) ועו"ד שוורץ רונה (מנחה קליני ת) מחוזות תל- ,אביב ,מרכז ירושלים ודרום אוניברסיטת חיפה קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 9 51 עו"ד שרון רינגר עו"ד שרון רינגר מחוז חיפה אוניברסיטת תל- אביב קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 51 52 משה עו"ד וד"ר קשלס לייסט אלקנה (מנחים )קליניים משה עו"ד קשלס וד"ר לייסט אלקנה (מנחים )קליניים מחוז תל- אביב המכללה למנהל קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 59 51 עו"ד טל ענר עו"ד טל ענר מחוזות תל- אביב ומרכז 91 שערי מכללת משפט לייצוג קליניקה נאשמים וחשודים 59 51 עו"ד ניר רהט עו"ד ניר רהט נעם ועו"ד גוטמן מחוזות תל- ,אביב מרכז ודרום שערי מכללת משפט קליניקה לזכויות האסיר 51 61 מיה עו"ד רוזנפלד עו"ד מיה רוזנפלד מחוזות תל- אביב ומרכז מכללת נתניה קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 51 61 מיכל עו"ד עורקבי-דנצינגר מיכל עו"ד עורקבי-דנצינגר מחוזות תל- אביב ומרכז המרכז הבינתחומי קליניקה לזכויות עם נאשמים מוגבלויות 61 61 מיכל עו"ד עורקבי-דנצינגר מיכל עו"ד עורקבי-דנצינגר מחוזות תל- אביב ומרכז המרכז הבינתחומי לייצוג קליניקה בבתי קטינים משפט לנוער 51 1 רעות עו"ד (מנחה רוזנר קלינית )משותפת רעות עו"ד (מנחה רוזנר קלינית )משותפת מחוזות תל- אביב ומרכז האוניברסיטה העברית קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 61 61 ענת ד"ר הורוויץ (מנחה אקדמית) ועו"ד סלומון מני )(מנחה קליני ענת ד"ר הורוויץ (מנחה אקדמית) ועו"ד סלומון מני )(מנחה קליני מחוז ירושלים האוניברסיטה העברית החפות פרויקט (פרויקט במסגרת הקליניקה בהליך לזכויות )הפלילי 51 56 קרן עו"ד אבלין- הרץ קלינית (מנחה )משותפת יאיר עו"ד הרשקוביץ )(מנחה קליני סניגוריה ארצית (מחלקת משפטים )חוזרים 92 הקריה אונו האקדמית (הקמפוס )החרדי קליניקה לזכויות בהליך הפלילי 2 56 עו"ד ודים שוב עו"ד ודים שוב מחוז ירושלים אקדמי מרכז פרס קליניקה למשפט ופסיכיאטרי ה 61 -- עו"ד מרי גונטר -- מחוזות תל- אביב ומרכז אקדמי מרכז פרס קליניקה סניגוריאלית 8 61 ד"ר דליה חלק (מנחה אקדמית) ועו"ד אזולאי לימור (מנחה קליני ת) ד"ר דליה חלק (מנחה אקדמית) ועו"ד אזולאי לימור (מנחה קליני ת) מחוז דרום המכללה האקדמית ספיר סניגוריה ציבורית( הליכים שלפני משפט) 51 51 משה עו"ד 'סרוגוביץ משה עו"ד 'סרוגוביץ מחוז דרום 1.1 קבוצת בוגרי הסניגוריה הציבורית מזה כשלוש שנים מונהגת בסניגוריה יוזמה ייחודית של ."קבוצת "בוגרי הסניגוריה הציבורית לאורך ,השנים הסניגוריה הציבורית ייצרה קהילה של אנשים החולקים לא רק עבודה משותפת, אלא גם מחויבות לערכים העומדים בבסיסה של עבודת הסניגוריה. בנוסף, עם השנים נוצרו קשרים חברתיי .ם ענפים בין אנשי הארגון לאור זאת, הוחלט לייצר פלטפורמה שתאפשר המשך קיומם של קשרים א לה בין עובדי הסניגוריה הציבורית לבין עצמם ובינם לבין הארגון, גם לאחר שעזבו את הסני.גוריה הציבורית ועברו למקום אחר קבוצ ת הבוגרים כוללת כיום כ- 611 .חברים החברים בקבוצת הבוגרים נ כלל ים (בכפוף להסכמת ם ולקבלת פרטיהם) ברשימת תפוצה שמ אפשר ת יצירת .קשר הדדי במהלך השנה החולפת נשלחו לחברי רשימת התפוצה מידעו נים תקופתי ים של הסניגוריה ,הציבורית הכולל ים רשימות קצרות ,שכתבו בעלי תפקידים שונים בסניגוריה הציבורית וב הן עדכונים על פעילות הסניגוריה במגוון תחומים , מידע מקצועי ומשפטי ודיווחים מהארץ והעולם. כן נשלחו לקבוצת הבוגרים .הזמנות לימי עיון ואירועים 93 1.6 קשרים עם גורמים ב ינלאומיים הסניגוריה הציבורית מייחסת חשיבות רבה ליצירת קשרים עם גורמים העוסקים בייצוג חשודים, נאשמים ואסירים בארצות שונות, שכן לקשרים אלה תרומה משמעותית ביותר לפעילותה של הסניגוריה הציבורית .מהיבטים רבים .ראשית, שיתוף הפעולה עם גורמים הפועלים מעבר לים, הוכח כבעל ערך לימודי גבוה ביותר הניסיון הנצבר במדינות העולם, ובמיוחד בארצות-הברית בה מוסד הסניגוריה הציבורית הוא בן למעלה מ- 511 שנים, יש בו כדי לתרום רבות לחשיבה על תפקידה ודמותה של הסניגוריה הציבורית בישרא ל ולפיתוח השירותים השונים שהיא מעניקה ללקוחותיה. בנוסף, אותם גורמים העוסקים במתן ייצוג לנאשמים, חשודים ואסירים, יהיה מקום מושבם אשר יהיה, מתמודדים עם לבטים, אתגרים וקשיים הדומים עד מאוד לאלה המעסיקים את הסניגוריה הציבורית בישראל, ובכלל זה: דילמות הקשורות ל ,מבנה הסניגוריה הציבורית סוגיות שונות באתיקה מקצועית, התוויית היחס הראוי בין הסניגוריה הציבורית לגופים אחרים במערכת המשפט הפלילי ושורה ארוכה של שאלות נוספות הנוגעות לייצוג בפלילים ולמעמדה של הסניגוריה הציבורית .במסגרת מערכת אכיפת המשפט הפלילי החשיבות הטמונ ה ביצירת יחסי שיתוף פעולה עם סניגוריות ציבוריות וארגונים המעניקים סיוע משפטי בהליכים פליליים לחסרי אמצעים, אינה מתמצ ת במישור העיוני בלבד, ויש בה כדי לתרום באופן משמעותי ביותר גם לייצוג לקוחות הסניגוריה הציבורית. בדוחות השנתיים הקודמים דיווחנו בהרחבה על השק ת פרויקט לכינון יחסי שיתוף פעולה בין סניגוריות ציבוריות ברחבי העולם , שמטרתו הסדרת מנגנון בינלאומי להחלפת ידע ולהושטת סיוע משפטי. ביסוד היוזמה עומדת ההכרה כי במספר לא מבוטל של מקרים, קיים צורך בקבלת סיוע מעורכי דין זרים, אם לשם בירור והבהרת הדין הזר, ההליך הזר או טיבו של מתקן הכליאה הזר, ואם לשם השגת ראיות הנחוצות לשם ייצוג מיטבי של הלקוח. מקרים נוספים בהם שיתוף פעולה עם סניגוריה ציבורית זרה עשוי לשפר את טיב השירות המשפטי הניתן ללקוחות הסניגוריה הציבורית, הם במסגרת טיפול בתיקי הסגרה, העברת אסירים לריצוי עונש ם בארץ אזרחותם, או במצבים בהם מתעוררת .סוגיית גירוש מהארץ כמתואר בדוח ה פעילות הקודם של הסניגוריה הציבורית , במסגרת המפגש ה- 61 של מועצת האו"ם למניעת ( פשיעה ולמשפט פליליCCPCJ ), שהתקיים במאי6152 :בווינה, אוסטריה, התקבלה החלטה שכותרתה " Promoting legal aid, including through a network of legal aid providers ". ההחלטה קוראת למדינות לעודד פיתוח של רשת בינלאומית של ארגוני סיוע משפטי בהליכים פליליים ולשקול אופציות שונות .להקמת מערכת גלובאלית ווירטואלית בנובמבר6152 נערך הכנס הבינלאומי השני על גישה לסיוע משפטי בהליכ ים משפטיים, בבואנוס- ,איירס ארגנטינה. ד"ר ענת הורוויץ, המשנה לסניגור הציבורי הארצי, הציגה במהלך הכנס את הדרכים המגוונות בהן מפקחת הסניגוריה הציבורית על איכות הייצוג הניתן ללקוחותיה, ונטלה חלק בדיונים על קידום רעיון שיתוף הפעולה והסיוע ההדדי בין ארגוני הסיוע הפלילי ברחבי העולם. בתום הכנס גובשה "הצהרת בואנוס- "איירס ( הקוראת, בין היתר, לגיוס כספים לשם הקמת רשת בינלאומית של סניגוריות ציבוריתILAN) ולה קמת .קבוצת עבודה שתקדם חזון זה פרויקט נוסף שגובש ב מהלך שנת6151 ושהסניגוריה הציבורית ממשיכה ללוות בשנה החולפת , הוא הושטת עזרה ל- United Nations Office on Drugs and Crime ( UNODC ) במסגרת מאמצי הארגון לחזק ולטפח סניגוריות ציבוריות במדינות מתפתחות. בהקשר זה, הסכימה הסניגוריה הציבורית להתגייס ולקחת חלק בהשתלמויות מקצועיות שערך ה- UNODC בליבריה, שנועדו לחזק את מעמדה המקצועי ש ל הסניגוריה 94 הציבורית המקומית. ההשתלמויות נערכו במונרוביה, ליבריה, באוקטובר6151 ובנובמבר6151 ועסקו בסוגיות מקצועיות מגוונות. ביוני6152 הגיעה לישראל נשיאת ליבריה, כלת פרס נובל לשלום, אלן ג'ונסון- .סירליף במהלך ביקורה נפגשה הנשיאה עם שרת המשפטים ועם בכירים מהסניגוריה הציבורית, והודתה להם על .תרומתה של מדינת ישראל לפיתוח הסניגוריה הציבורית בארצה בעקבות הצלחת שיתוף הפעולה בליבריה ובעידוד משרד החוץ, התבקשה הסניגוריה הציבורית לקחת חלק בפעילות נוספת של ה- UNODC בווייטנאם. בנובמבר6151 השתתפו נציגי הסניגוריה הציבורית בדיונים עם בכירים במערכת הסיוע הפלילי בהנוי, ווייטנאם, לקראת קידום הליכי חקיקה בתחום זה, ובסוף יולי6152 הגיעה משלחת מווייטנאם לסיור מקצועי בארץ, במהלכו נפגשו חברי המשלחת עם בעלי תפקידים שונים בסניגור יה הציבורית. בהמשך למגעים אלה, התבקשה הסניגוריה הציבורית לארגן עבור הסיוע המשפטי בווייטנאם שתי השתלמויות על ייצוג נאשמים בתיקי אלימות במשפחה, במהלך ספטמבר6152 . עו"ד גיל שפירא, מהסניגוריה הציבורית הארצית, ועו"ד דוד ויצטום, סגן ה סניגורית המחוזית ב,מחוז דרום נסעו לווייטנאם וערכו את ההשתלמויות המבוקשות ומאמציה של הסניגוריה הציבורית בהקשר זכו לשבחים מקרב .כלל המעורבים במהלך השנה החולפת וכפי שדווח בהרחבה בפרק העוסק במשפטים חוזרים, נמשך הקשר ההדוק שנרקם עם ( רשת החפותInnocence Network ,) בעקבות הצטרפות המחלקה למשפ טים חוזרים לארגון. במסגרת ביסוס הקשר, השתתפו שתי נציגות של הסניגוריה הציבורית בכנס השנתי של הארגון שנערך בסן- ,דייגו, קליפורניה ובנוסף השתתפו נציגי הסניגוריה הציבורית בשני מפגשים שנערכו באירופה, במסגרתם נערכו התייעצויות .בנוגע להקמתה של רשת חפות אירופאית הק שר עם רשת החפות הבינלאומית הניב גם הזמנה להשתתף בסמינר על חידושים במדע פורנזי במסגרת ה- National Forensic College . המדובר במיזם מקצועי משותף ,וייחודי של ארגון הסניגורים האמריקאי ה- National Association of Criminal Defense Lawyers ( NACDL ) , שמטרתו העמקת ההבנה של סניגורים בתחום הפורנזי והכשרת רפרנטים בתחום זה בארגונים המעניקים סיוע משפטי בהליכים פליליים. נציגי הסניגוריה הציבורית נטלו חלק בסמינר בשנת6152 ובשנת6159 , ועם שובם הצטרפו לפורום מיוחד בסניגוריה הציבורית, שהוקם בשנה האחרונה ועוסק בפיתוח הבנתם ויכולותיהם של הסניגורים הציבוריים בתחום חשוב .זה כבשנים קודמות, אף השנה נפגש ו נציגי הסניגוריה הציבורית עם נציגים בכירים של מערכות משפט במדינות שונות, לבקשת משרד החוץ וגורמים נוספים. הסניגוריה הציבורית נענתה ברצון לפניות אל ו מתוך הכרה בחשיבותן של אותם מפגשים, לא רק מבחינת יחסי החוץ של מדינת ישראל אלא אף מבחינת עשייתה השוטפת של הסניגוריה הציבורית. בין היתר, אירחה הסניגוריה הציבורית במסגרת מפגשים אלה שופ טים וסניגורים ציבוריים מאר צות-הברית., אירלנד ודרום אפריקה 95 1. היבטים ארגוניים , ניהול ידע ומיחשוב 1.2 ,דוברות תקשורת וקשר עם הציבור בשנים האחרונות חלו תמורות של ממש בעולם התקשורת אשר השפיעו גם על הזירה המשפטית, ובפרט על המשפט הפלילי. במקרים מסוימים מתעורר הצורך במתן תגובה עניינית לטענות של הצד שכנגד ואיזון התמונה המוצגת בתקשורת, שכן לדיווחים בתקשורת פוטנציאל רב להשפיע ע ל חיי הלקוח ובני משפחתו, ואף ע ל ניהול ההליך הפלילי. על כן, לע תים ייצוג הולם של חשודים ונאשמים כולל גם את ייצוגם בזירה .התקשורתית על רקע זה, נזקקת הסניגוריה הציבורית באופן רציף ושוטף לשירותי ייעוץ תקשורתי ואסטרטגי. צורך זה התגבר מאוד בשנים האחרונות, בין הי ,תר, נוכח מורכבותן ורגישותן של הסוגיות עמן מתמודדת הסניגוריה אשר רבות מהן נמצאות במרכז סדר היום הציבורי. מעבר לתרומה להגנתם של לקוחות ספציפיים ולהעלאת המודעות הציבורית לפעילותה של הסניגוריה ולהצלחותיה, דברור איכותי מחזק את השיח הציבורי הערכי באשר לזכויות א .דם בכלל ולזכויות בהליך הפלילי בפרט בשנת6151 ,נוצר תקן פנימי ייעודי לדובר בסניגוריה הציבורית והוא מאויש .על ידי מר אורי שלו עם זאת, יש לציין כי פעילות הסניגוריה הציבורית בתחום זה עדיין מתבצעת תחת מחסור בכוח אדם, בייחוד בהשוואה לפעילותן של הפרקליטות והמשט .רה שירותי הדובר ניתנים לסניגוריה הציבורית הארצית, למשרדי המחוזות השונים של הסניגוריה ברחבי הארץ ולעורכי הדין המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית. בין יתר תפקידיו של דובר הסניגוריה : ליווי וייעוץ תקשורתי לעורכי הדין המייצגים מטעמה של הסניגוריה הציבורית במסגרת עבודתם השוטפת; מעקב אחר כתבות, מאמרים, סקירות ופרסומים אחרים בכלי התקשורת אודות פעילות הסניגוריה, ועדכון הנהלת הסניגוריה הציבורית; איסוף והפצת החלטות שיפוטיות בתיקי הסניגוריה הציבורית לכלי התקשורת; מתן מענה לשאילתות מכלי התקשורת; קידום תקשורת יזומה, ובכלל ,זה דברור יזום של תיקים מתאימים להעלאת המודעות הציבורית לפעילות הסניגוריה הציבורית ולמסריה; דברור פעילותה המוסדית של הסניגוריה הציבורית; סיוע בהכנת תגובות רשמיות לפניות מהתקשורת; מעורבות בהכנת הודעות לתקשורת וכתיבת מסמכים לתפוצה חיצונית; ניהול קשר שוטף עם גורמי התקשורת, ובכלל זה פתרון בעיות וטיפול במשברים; וסיוע להנהלת הסניגוריה הציבורית בתחום ה"ניו- מדיה". כל פעולות הדובר נעשות בהתאם .להנחיות הסניגור הציבורי הארצי או נציגיו פעילותה הענפה של הסניגוריה הציבורית בתקשורת ה משיכה להניב פירות, ו גם בשנה האחרונה ני כרים מספר .הישגים בשדה התקשורתי בתחילת השנה התקיימו פגישות תדרוך והיכרות של הכתבים עם הסניגורים המחוזיים ובכירים בסניגוריה הציבורית, וזאת במטרה להדגיש את חשיבות פעילותה של הסניגוריה הציבורית ולהעמיק את שיתוף הפעולה עם כלי התקשורת השונים. בנוסף התקיימו הרצא ות והדרכות בתחום התקשורת .לעורכי הדין הפנימיים והחיצוניים במחוזות השונים על מנת לשפר את דרכי התמודדותם בזירה התקשורתית במסגרת הפעילות השוטפת, ליוו ה דובר הסניגוריה ,באופן רציף את הפעילות המשפטית במחוזות השונים ובכלל זה ייע וץ לעורכי הדין במתן תגובות ובהכנה לפני ראיונות, הן בהליכים משפטיים בעלי פרופיל תקשורתי .גבוה והן כאשר מדובר בהצלחות משפטיות דובר הסניגוריה אף דברר כנסים ואירועים של הסניגוריה .הציבורית במטרה לקדם את השיח הציבורי בנושא זכויות חשודים ונאשמים 96 ,במקביל לפעילות התקשורתית השוטפת דובר הסניגוריה קי דם פעילות תקשורתית יזומה סביב נושאי ליבה שבהם התרכזה הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת. בין הנושאים העקרוניים ש סוקרו תקשורתית וזכו להד :נרחב ,תיקון הרשעות שווא ומשפטים חוזרים פגיעה בזכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי , הפרת זכות ההיוועצות של נחקרים עם סנ יגור ,ריבוי המעצרים ותופעת מע צרי השווא, כשלים במנגנון שיקום אסירים , תיקי עוני, מחסור במסגרות טיפוליות לנאשמים עם מוגבלות שכלית , פעילות הסניגוריה לקידום הליכים חלופיים.ועוד אתר האינטרנט, דף הפייסבוק וחשבון הטוויטר של הסניגוריה הציבורית השנה נמשך העדכון השוטף ש ל אתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית באתר משרד המשפטים ( http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SanegoriaZiborit .) ,האתר כולל מגוון של מסמכים, דוחות רשמיים חוות דעת וניירות עמדה שפרסמה הסניגוריה, ל צד מידע המופנה לציבור הפונים לסניגוריה, כגון טפסים, פרטי התקשרות ומענה בלשון מובנת לשאלות שעשויות להתעורר בקרב ציבור הפונים. כמו כן, החדשות העדכניות ביותר שעל סדר יומה של הסניגוריה מוצגות באופן בולט בעמוד השער של האתר, ומודעות הדרושים שמפיצה הסניגוריה מפור סמות באתר באופן שוטף, לצד פרסומן באתר נציבות שירות המדינה. אתר הסניגוריה נגיש :באופן מלא גם בשפות נוספות ערבית, רוסית ואנגלית . אתרים אלה כוללים את מלוא המידע המפורסם באתר בעברית. מאבחון שנעשה לאחרונה לאתר הסניגוריה על ידי אגף השירות במשרד המשפטים עלה כי הא.תר משרת היטב את מטרותיו וכולל מידע נהיר ומעודכן )(בתמונה: אתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית 97 לצד האתר הרשמי, המשיך ופעל במהלך השנה האחרונה עמוד הפייסבוק של הסניגוריה הציבורית , המתעדכן באופן יומיומי. העדכונים כוללים תיקים מעניינים בהם ייצגו עורכי הדין של הסניגוריה הציבורית, עדכונים באשר לפרסומיה ועמדותיה המוסדיות של הסניגוריה בנושאים שונים, וכן מידע רלוונטי מן הארץ והעולם בנושא ייצוג חשודים, נאשמים ואסירים. הצוות האחראי על עדכון עמוד הפייסבוק משקיע זמן ניכר ומחשבה ביצירת תכנים בהירים ומושכים, במטרה להנגיש את הנושאים בהם עוסקת הסניגוריה לכלל הציבור. כיום עוקבים אחרי עדכוני העמוד למעלה מ- 56,111 אנשים (עלייה של למעלה מ- 1,111 עוקבי ם ביחס לדוח השנתי הקודם). חלק מן העדכונים שהועלו בעמוד זכו לתהודה ניכרת, לתגובות ולשיתופים, והגיעו לעשרות אלפי משתמשים ברשת החברתית . הסניגוריה הציבורית משתפת פעולה עם מחלקת הניו- מדיה בדוברות משרד .המשפטים בכל הנוגע לקידום תכנים מרכזיים המועלים לעמוד הפייסבוק בחודש יוני6152 עלה לאוויר, לרגל חגיגות61 ,שנה לסניגוריה חשבון הטוויטר של הסניגוריה הציבורית , המצייץ אף הוא באופן שוטף עדכונים.הנוגעים לעבודת הסניגוריה הציבורית 1.1 "כתב העת "הסניגור " כתב העת הסניגור ", היוצא מדי חודש בחודשו, הוקם בשנת5999 .בסמוך לאחר הקמת הסניגוריה הציבורית ,כתב העת כולל מאמרים משפטיים, סקירה של התפתחויות בתחום הפסיקה והחקיקה מדור ספרות הסוקר את המאמרים ה חדש ים בתחו ם המשפט הפלילי שהתפרסמו בכתבי העת הישראליים, ומעת לעת אף עדכונים .מהמשפט המשווה כתב העת, היוצא לאור בשיתוף עם הוצאת "סקירה משפטית", נועד לרכז ידע עדכני ושוטף הנחוץ לעבודה הסניגוריאלית, לשימושם של סניגורים בכלל וסניגורים ציבוריים בפרט, וכן עבור הקהיל ה המשפט ית " .בכללותה הסניגור ," מקיף את כל תחומי המשפט הפלילי, לרבות דיני ראיות, דיני עונשין, סדר הדין הפלילי דיני מעצרים, הדינים המשיקים בין המשפט המינהלי למשפט הפלילי ודיני אסירים. בהקשרים אלה, מאפשר כתב העת לקוראיו להתעדכן בכל החדשות של המשפט הפלילי, בכל הערכאות , ומציג לפני הקוראים תמונת .מצב עדכנית של ההתפתחויות האחרונות במשפט הפלילי, לרבות יוזמות לשינוי ודעות מגוונות במשפט .ייחודם של המאמרים המתפרסמים בכתב העת הוא בכך שהם קצרים יחסית ובעלי ערך אקדמי ופרקטי במהלך השנים צבר כתב העת מוניטין ניכר ומאמריו מאוזכרים בפסקי דין רבים ובספרות המשפטית .הישראלית בכללותה"הסניגור "אף נכלל ב"רשימת כתבי העת ב"מדד ירושלים לסיווג כתבי עת במשפטים. בסוף ספטמבר6152 התפרסם גיליון חגיגי ומורחב של כתב העת לרגל10 שנה לסניגוריה הציבורית (גיליון 611 .) 70 גיליון זה כולל שתי הרצאות שנישאו בכנס61 שנה לסניגוריה הציבורית שנערך באוניברסיטת תל- אביב ביוני6152 , וכן שישה מאמרים פרי עטם של בכירים במערכת המשפט ובאקדמיה הישראלית, המתייחסים למגוון רחב של נושאים העומדים במוקד עשייתה של הסניגוריה הציבורית. ביוני6159 נ ערך יום עיון במכון טאובנשל א ג למשפט פלילי , בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, בעקבות הגיליון האמור של כתב העת. במסגרת יום העיון, הוצגו מאמריהם של כב' השופט יורם דנציגר ורונה תמנה, כב' השופט גרשון ,גונטובניק ,ד"ר אלקנה לייסט פרופ' אלון הראל ודביר יוגב, ע ליהם הגיבו שורה של מומחים מהאקדמיה ומהסנ גור י.יה הציבורית וכן משתתפים מהקהל 70 :לעיון בגיליון המלאhttp://www.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/News/Pages/sanegor_20_years.aspx . 98 1.1 ניהול הידע והמידע המקצועי בסניגוריה הציבורית הסניג וריה הציבורית היא יחידה מובילה במשרד המשפטים ובשירות הציבורי בכל הנוגע לניהול הידע הארגוני ולהנגשתו לעורכי הדין הפנימיים והחיצוניים ,הפועלים מטעמה. באמצעות כלים טכנולוגיים וניהוליים שונים רותמת הסניגוריה את כוחה כגוף מאורגן, המייצג במספר גדול מאוד של תיקים והשותף לתהליכים העיקריים בתחומי המשפט הפלילי, על מנת לשפר באופן מתמיד את איכות הייצוג הניתן מטעמה ללקוחותיה. הסניגוריה מתנהלת כ"קה ילת ידע" אחת, האוספת, מעבדת ומפיצה באופן שוטף מידע רלוונטי לעורכי הדין הפועלים .מטעמה, על מנת שעורכי הדין יוכלו לגשת למידע העדכני ביותר לצורך הייצוג בתיקים לצורך שליטה על כמות המידע העצומה וניהולו, מעוגן שימור הידע במסגרת ת הליכי העבודה בסניגוריה, כך ששימו ר והפצת הידע נתפסים כחלק בלתי נפרד מן הטיפול בתיקים על ידי הגורמים השונים. הפצת המידע ועדכונם של מאגרי הידע המשותפים מבוזר בין שלל גורמים במחוזותיה השונים של הסניגוריה, ב ריכוזם של ,רפרנטים מחוזיים לניהול ידע ,ובהנחייתה של ממונה ארצית על ניהול הידע וזאת על ,מנת לאפשר עדכון שוטף יומי.ומי ומלא של מאגרי הידע המשותפים בחלק ניכר מן הפורומים המקצועיים בהם חברים נציגים מכל המחוזות ומהסניגוריה הארצית, לקשר ההדוק בין חברי הפורום, הנערך בעיקרו באמצעות רשימות תפוצה ב דוא"ל ,ובמפגשים קבוצתיים מספר פעמים בשנה נוסף גם מאגר ידע ייעודי בפורטל הסניגוריה. מאגרים אלה מאפשרים לשמר את הידע שנצבר בפורומים המקצועיים, לעבד אותו, ולהנגיש אותו באופן מיטבי לסניגורים החיצ.וניים העוסקים בתחום מקצועי זה פיתוחם ויישומם של הכלים הטכנולוגיים ושל תהליכי העבודה, שמטרתם לנצל באופן מיטבי את עושר הידע הקיים בסניגוריה הציבורית, מרוכז בידיה של הממונה על תחום ניהול הידע בסניגוריה הארצית, אשר רכשה ידע תיאורטי ומעשי בתחום , ואף הצטרפה לאחרונה לקהילת מנהלי הידע בשירות הציבורי, המנוהלת על ידי נציבות שירות המדינה, שמטרתה לקדם שיתופי פעולה ולמידה הדדית בין מ מוני ניהול ידע ברשויות וגופים שונים בשירות המדינה ובשירות הציבורי הרחב ,. לצורך מתן מענה אפקטיבי לצרכי הידע השונים בסניגוריה עומדת הממונה על ניהול הידע בקשר רציף עם מנהלי המחלקות השונות בסניגוריה וקשובה באופן רציף לרעיונות והערות של עורכי הדין הפנימיים והח יצוניים, המיושמים באופן שוטף במסגרת מערך ניהול הידע הקיים ובאפיון הכלים העתידיים. כמו כן, הממונה על ניהול הידע עומדת בקשר עם הגורמים העוסקים בתחום ניהול הידע בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים לצורך שיפור וקידום מתמשך של התחום בסניגוריה .הציבורית פורטל י חידתי והפצת ידע הכלי המרכזי לשיתוף הידע בסניגוריה הוא פורטל הידע של הסניגוריה הציבורית, המופנה לכלל הסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית, פנימיים וחיצוניים כאחד. מדובר בפ ורטל ראשון ממין זה במשרד המשפטים, ולמיטב ידיעת נו בשירות הציבורי כולו ,ומטרתו לה וות אתר אחד לריכוז והנגשת הידע המקצועי הנאסף בסניגוריה הציבורית, במטרה לאפשר לכלל,הסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה ,נגישות מלאה61 שעות ביממה, לעושר הידע הקיים בסניגוריה, הן באמצעות מחשבים שולחניים , והן באמצעות טלפונים חכמים, וזאת לאחר הזדהות בשם משתמש ו.סיסמא ייחודיים לכל סניגור עדכון הפורטל נעשה בצורה מבוזרת, והדבר מוביל לכך ש הפורטל מתעדכן באופן יומיומי בחומרים חדשים על ידי נציגים מכל מחוזות .הסניגוריה 99 פורטל הידע,, שהוקם בסיוע אגף מערכות מידע פותח בפני כלל הסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה הציבורית גיש ,ה למגוון רחב של מאגרי ידע ומאגרי פסיקה בעלי ערך מוסף ניכר על פני המ אגרים המסחריים .הפועלים בשוק הערך המוסף מתבטא הן ב הערות, תובנות וסיכומים פרקטיים המלווים את תוצאות הפסיקה שבאתר, והן בקיומם של מאגרי מידע ייחודיים הנדרשים לעבודת הסניגורים, כגון מאגרי מידע בנושא ייצוג אסירים, ייצוג נוער, ייצוג בהליכי מעצר, ייצוג עבריינ י מין, מאגר כתבי טענות עקרוניים ועוד. כל המידע זמין באמצעות מנוע חיפוש קל ונוח. עוד מצויות בפורטל מכלול ההנחיות המקצועיות המופצות על ידי הסניגוריה הציבורית לסניגורים המייצגים מטעמה , מאגר נהלים פנימיים של רשויות נוספות, ריכוז של הטפסים המשמשים את הסניגורים בקשר עם הסניגוריה הציבורית ועוד . במהלך שנת1026 ותחילת שנת1027 נוספו לפורטל שלושה מאגרי מידע חדשים : מאגר סיכומי השתלמויות, הכולל מצגות וסיכומי הרצאות שנכללו בהשתלמויות הסניגוריה; מאגר "ייצוג הוליסטי", הכולל פרטי קשר של גופים אליהם ניתן להפנות את לקוחות הסניגוריה לקבלת סיוע משפטי נוסף; ו מאגר ייחודי של ידע פורנזי, הכולל דוחות בינלאומיים, פסיקה וכתבי טענות בנושאי טביעות אצבעות, הטיות קוגניטיביות, טעויות בזיהוי ותחומים נוספים. מאז עלייתו של הפורטל לאוויר בחודש מאי6152 , האתגר המרכזי אשר אפיין את הפעילות בתחום ניהול הידע היה הטמעת השימוש בפורטל בקרב הסניגורים הפנימיים והחיצוניים. הטמעה זו נעשתה הן על ידי מספר פניות ב דוא"ל שנועדו לעודד סניגורים חיצוניים להיכנס לפורטל, מתן עדיפות גבוהה למענה מיידי לתק לות בהן נתקלו הסניגורים בכניסה לפורטל, וכן סדרה של הרצאות שנערכו במחוזות הסניגוריה השונים במטרה להציג את הפורטל ואת יתרונות השימוש בו לכלל הסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה. מעקב מתמשך אחר נתוני השימוש בפורטל הסניגוריה (באמצעות תוכנת "גוגל אנאליטיקס") מצבי ע על כך שמאז עליית הפורטל .לאוויר, ישנה רמת שימוש גבוהה וקבועה יחסית בפורטל71 תרשים.ט"ז מספר משתמשים לחודש בפורטל הידע של הסניגוריה הציבורית 71 הירידות בשימוש בחודשים אוגוסט ואוקטובר מקורן (בהתאמה) בפגרת בתי המשפט ובתק .ופת החגים 0 200 400 600 800 1000 1200 יונ- 16 יול- 16 אוג- 16 ספט- 16 אוק- 16 נוב- 16 דצמ- 16 ינו- 17 פבר- 17 100 כך למשל, השוואה של מספר המשתמשים בפורטל ברבעון הראשון של6159 מלמדת על עלייה של כ- 51% במספר המשתמשים ביחס לרבעון האחרון של שנת6152 . ,לצד השימוש בפורטל הסניגוריה מפיצה )מידע מקצועי עדכני ועכשווי (פסיקה, חקיקה, הנחיות ועוד באמצעות דואר אלקטרוני לכל הסניגורים הפנימיים והחיצוניים, הן ברמה המחוזית והן ברמה הארצית. אף הפצת המידע מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך העבודה, באופן המוביל לכך שמדי יום, מופץ מידע רלוונטי בזמן אמת המאפשר לסניגורים המייצגים מטעם הסניגוריה הצ יבורית להיות מעודכנים בכל חידוש רלוונטי .למלאכת הייצוג (בתמונה: צילום- מסך של עמוד השער של פורטל הידע של הסניגוריה הציבורית מיום59.1.6159 . ניתן )להתרשם מעדכניותם של המסמכים האחרונים המועלים לפורטל 101 1.3 פיתוח ואפיון התוכנה החדשה בסניגוריה הציבורית במהלך שנת6118 החליטה הנהלת משרד המשפטים, בשיתוף עם הסניגוריה הצי בורית, על פיתוח תוכנה ייעודית חדשה לניהול תהליכי העבודה בסניגוריה הציבורית. מדובר בהחלטה חשובה לאור העובדה שהתוכנה .הנוכחית מיושנת מאוד ומוגבלת באפשרויות לספק מענה לצרכים המשתנים של הסניגוריה הציבורית במהלך שלוש השנים האחרונות התבצעו עבודות אפיון ופיתוח א ינטנסיביות לצד טיוב נתוני התוכנה הנוכחית לקראת הסבת ם למערכת החדשה. לפרויקט זה שותפים בכירים מצוות עורכי הדין ועובדי המנהלה בכל המחוזות. העבודה על אפיון התוכנה מול אגף מערכות מידע מרוכזת על ידי מנהל המרכז לשירותי ניהול בסניגוריה הארצית, והיא מפוקחת על ידי ועדת היגוי מורחבת המורכבת מהסניגור הציבורי הארצי ומהסניגורים המחוזיים. התוכנה החדשה ע תידה לעלות לאוויר כפיילוט ראשוני במחוז דרום באוקטובר6159 , ולאחר מכן תופץ בהדרגתיות לשאר .המחוזות התוכנה צפויה להבנות ולהאחיד את תהליכי העבודה, להוסיף בקרות על תהליכי תשלום שכר טרחה ולפשט את חוויית המשתמש. היא תכלול בתוכה את מערכת הדוקסנטר, עליה נכתב בהרחב ה בדו חות השנתיים הקודמים, ו היא אמורה להתממשק עם מערכות המידע של הנהלת בתי המשפט ושל.שב"ס במשך כשש שנים מבקשת הסניגוריה הציבורית לכונן ממשק בין מערכת המיחשוב של הסניגוריה הציבורית לבין מערכת "נט-המשפט" של הנהלת בתי המשפט. לממשק המתוכנן שני שלבים: בשלב הראש ון הממשק ישתול באופן אוטומטי את הסניגוריה הציבורית כגורם מסייע בכל התיקים בהם היא מייצגת, ועובדי הסניגוריה יוכלו לצפות בתיקים הללו באמצעות אתר האינטרנט של "נט- ."המשפט בשלב השני, בכפוף להסכמות עם הנהלת בתי המשפט, ניתן יהיה להעביר באמצעות הממשק מסמכים בין המ ערכות. אין ספק .שממשק כאמור ייעל עד מאוד את עבודתן של שתי המערכות לצערנו, העבודה על ממשק חיוני זה טרם החלה בשל סיבות הקשורות בהנהלת בתי המשפט. עד להקמת הממשק, תמשיך הסניגוריה הציבורית לעבוד מול מערכת "נט-המשפט" באמצעות היתרי עיון. במקביל להטמעת המערכת החד שה ובשל הצורך ב תשתית מ ידע מאוחדת מכל המחוזות, הסניגוריה ממשיכה להשתמש ב מערכת ה תובנ ה ה( עסקיתBusiness Intelligence ), עליה נכתב בדוחות האחרונים. המערכת מהווה בסיס ליצירת דוחות שונים עבור ,כל דרגי הניהול והביצוע בארגון, באמצעות כלים מתקדמים לדיווח ניתוח, הצפת .חריגים ומדידת ביצועים 102 3. פעילות הסניגוריה הציבורית באמצעות עורכי דין חיצוניים 3.2 עבודה במיקור חוץ הסניגוריה הציבורית פועלת על פי חוק בשיטה של מיקור חוץ. לסניגוריה הציבורית צוות מצומצם יחסית של סניגורים "פנימיים" עובדי מדינה (כיום כ- 561 ) וצוות חיצוני רחב של סניגורים "חיצוניים" הפועלים ממשרדיהם הפרטיים מטעם הסניגוריה הציבורית (כיום כ- 811 .) שיטה זו מקובלת במספר מדינות בארצות- הברית, והיא נחשבת בספרות המקצועית לאחת השיטות .המוצלחות להבטחת איכות ויעילות ,ואכן לעבודה בשיטה זו ב סניגוריה הציבור ,ית יתרונות רבים ומוכחים ובראשם: גמישות באופני הע ;סקה המאפשרת התייעלות מירבית אפשרות לפיזור העבודה ולמניעת עומס ושחיקה; העסקת מגוון רב של סניגורים המתמחים בענפ ים שונים של המשפט הפלילי, דוברי שפות זרות ובעלי נגישות למוקדים רלוונטיים (בתי משפט, תחנות משטרה ו ;מתקני כליאה) בכל רחבי הארץ אפשרות לגייס ;מומחים לתחומים מיוחדים ולמשימות חולפות פתרון בעיות של ניגוד עניינים; פוטנציאל לגיוס עורכי דין מן השור ה הראשונה; מעורבות רבה של הקהיל ;ה המשפטית הרחבה בעבודת הסניגוריה ו הדגשת האופי העצמאי .והבלתי תלוי בממסד מטבע הדבר ים, לשיטת עבודה זו כשהיא מופעלת בסניגוריה ,הציבורית גם נקודות תורפה ובראשן ה קושי ה מובנה בפיקוח וה תלות ה גבוהה בהיצע המקומי של עורכי הדין. ההתמודדות עם נקודות תורפה אלו וניהול הסיכונים המתחייב מהן מתבצעים על ידי הצוות הפנימי באמצעות הרכבת רשימת הסניגורים הציבוריים (כמתואר ב פרק3.3 ), מינוי הסניגורים המתאימים להליכים השונים על ידי מחלקות המינויים (כמתואר ב פרק 3.6 ) ו עבודת הפיקוח וההכשרות המקצועיות (כמתואר ב פרקים2.22.2. ו- 2.22.3 .) חוק הסניגוריה הציבורית קובע במפורש שיטת עבודה זו כשיטה מרכזית ואת חובתה של הסניגוריה לפקח על רמתם המקצועית של הפועלים מטעמה. תפיסת ההפעלה של הסניגוריה הציבורית מול ספקיה החיצוניי ם אי נה התפיסה הרווחת בחלק מן הגופים המפעילים שיטת מיקור חוץ, הנו הגים לע תים בשיטה של "שגר "ושכח .החוק קובע מפורשות כי ייפוי הכוח לייצוג הלקוח בתיק הסניגור יה ניתן לסניגור המחוזי או ,הארצי והוא ממנה את עורך הדין החיצוני, כשלוחו, ל ביצוע המשימה. תיק הסניגוריה אינ ו עובר בזאת לאחריותו המלאה של עורך הדין החיצוני, אלא נותר באחריות הסניגוריה הציבורית, אשר רשאית בכל שלב להעבירו לטיפולו של עורך דין אחר. הסמכות לקבלת ה החלטות המקצועיות ביחס לתיק נותרת בידי הסנ יגוריה הציבורית. לסניגור המחוזי או הארצי אחריות , מכ ו ,ח הוראות החוק, לייצוג המשפטי הניתן בתיק. בשל כך הסניגוריה הציבורית מעבירה ,, באופן שוטף, לעורך הדין המייצג מטעמה לא רק הנחיות מקצועיות כלליות אלא, ,במקרים המתאימים גם הנחיות פרטניות באשר לאופן הטיפול בתיק הספציפי. חלק מהפעולות המשפטיות בתיק לא מתבצעות מבלי שניתן להן אישור מפורש מאת הגורם המוסמך בסניגוריה הציבורית . עובדי הסני גוריה הם אל ה שמאשרים בפועל כל תשלום ותשלום בגין כל פעולה שבוצעה על ידי עורך הדין החיצוני. הס .ניגוריה מצלמת במשרדי התביעה את חומר הראיות עבור עורך הדין שמונה ומעבירה אותו אליו .הסניגוריה הציבורית מאשרת לגופה כל הוצאת הגנה נדרשת, ומשלמת במישרין למומחים השונים את שכרם כדי להנחות באופן מקצועי ולוודא מתן שירות מקצועי באיכות גבוה ה ללקוחות הסניגוריה, ו להבטיח תפעול יעיל של מערך עורכי הדין החיצוניים, לרבות ניהול לוגיסטי מיטבי ובקרה כספית על הוצאות הארגון , נדרשת ,הסניגוריה להתאים את הצוות הפנימי שלה להיקף הצרכים והמשימות העומדים לפתחה. במהלך השנים ובשל גודלו ה מוגבל של הצוות הפנימי, נאלצה הסניגוריה להסתפק ב העסקת מספר מוגבל של עורכי דין 103 חיצוניים, שעלי הם היא מסוגלת לפקח באופן אפקטיבי באמצעים העומדים לרשותה. תוספת וכ של ח אדם למערך הפיקוח הפנימי תאפשר ,העסקת מספר גבוה יותר של ספקים רי ענון מתמיד של השורות והפחתת עומס העבודה על עורכ י הדין ה פנימיים וה חיצוניים. 3.1 מהלכים מערכתיים לחיזוק הסניגורים החיצוניים ולהידוק הקשר עמם תנאי חיוני לקיומה של סניגוריה ציבורית איכותית הוא קיומו של קשר פורה וחזק בין הסניגורים הציבוריים החיצוניים לבין עובדיה הפנימיים של הסניגוריה. הסניגורים הציבוריים החיצוניים הם אלה שנמצאים בדרך כלל בחזית העשייה המקצועית , והם שמע ניקים את השירות החשוב ללקוחות הסניגוריה ולמערכת המשפט .הפלילית בישראל לאורך השנים הסניגוריה הציבורית נקטה במגוון פעולות שמטרתן לתת מענה לצרכי הסניגורים הציבוריים החיצוניים, ובכלל זה: פיתוח מערך הפיקוח והתמיכה המקצועיים, לרבות בתחומי מומחיות ייחודיים ;ובתחום האתיקה המקצועית פיתוח מערך הכשרה ו;השתלמויות לסניגורים החיצוניים שימור וניהול הידע המקצועי, לרבות הפצת הנחיות מקצועיות ו העלאת פורטל המידע החדש לסניגורים החיצוניים, הכולל בין היתר מאגרי פסיקה, הנחיות וכתבי טענות וכן מידע מקצ ;ועי במגוון תחומים איוש תקן פנימי לדובר הסניגוריה הציבורית שפועל על מנת לתת נראות ציבורית ל עבודת ם החשובה של הסניגורים ולערכי הסניגוריה הציבורית; פיתוח מערך הייעוץ הסוציאלי-קרימינולוגי בסניגוריה והרחבת ו לכל המחוזות, באופן התומך בסניגורים ופותח בפניה ם אפשרוי .ות נוספות בייצוג הלקוחות; ועוד לצד זאת, הסניגוריה הציבורית ניהלה מאבקים שונים הנוגעים לתנאי עבודתם המקצועית של הסניגורים החיצוניים, כגון בלימת ניסיונות לקיצוץ .בשכר טרחה וביטול פקודות שב"ס שעניינן הגבלת כניסת מומחים ועורכי דין בביקורים במתקני הכליאה הסניג וריה אף נקטה במספר פעולות שמטרתן לייעל ולטייב את הליכי תשלום שכר טרחה, כגון קיצור זמני .הטיפול בבקשות שכר הטרחה והגשת הבקשות באמצעות מייל בתכנית העבודה של הסניגוריה לשנה הקרובה , הן ברמה הארצית והן ברמת המחוזות , נקבעו יעדים הקשורים לחיזוק הסניגורים הציבורי ים החיצוניים, להידוק הקשר עמ ם ולשיפור השירות הניתן לה ם. כחלק מההיערכות המקדימה למימוש היעד ים , נשלח לסניגורים שאלון אינטרנטי הבוחן את חוויית עבודתו של הסניגור החיצוני. כ- 111 סניגורים וסניגוריות השתתפו במילוי השאלון, והתשובות שהתקבלו סייעו במיפוי הצרכים והאת גרים. בהמשך התקיימו שיחות חתך של הסניגור הארצי עם סניגורים וסניגוריות ממחוזות שונים, אשר נבחרו באופן מדגמי. שיחות חתך נוספות התקיימו גם ברמה המחוזית עם הסניגורים המחוזיים . בעקבות דיונים שנערכו בצוות הבכיר של הסניגוריה הציבורית, הוחלט לקדם מספר דרכי פעולה במישור הארצי, ובהן ,: העלאת תעריפי שכר הטרחה בתיקי ריטיינר, וכן הפחתה מסוימת של מכסת חוזי ריטיינר במטרה להגדיל את מלאי התיקים הזמיני ם לתשלום על פי התעריפים שבתקנות (בכפוף לקבלת האישורים הנדרשים מהנהלת משרד המשפטים); המשך המאבק על צמצום ימי ההקראות וה וצאה של תיקים מורכבים ,ממסגרת זו; עדכון וריענון נוהל שכר טרחה על פיו פועלות מחלקות שכר הטרחה בכל מחוזות הסניגוריה ; הקמת צוות מ שנה על מנת לבחון את""חוויית המשתמש בהגשת בקשות שכר טרחה מנקודת מבטו של הסניגור הציבורי, ובכלל זה נושאים הקשורים ל ,קיצור זמני טיפול פתיחת צווארי בקבוק, צמצום ה בירוקרטיה ועוד (המלצות הצוות אומצו לאחרונה על ידי הצוות הבכיר של הסניגוריה); קיום הכשרות ייעודיות לצוות הפנימי בנושא פיקוח ועבודה עם נותני שירותים במיקור חוץ, מתוך כוונה לטייב את השירות המוענק לסניגורים החיצוניים (הכשרה ראשונה התקיימה לכלל עורכי הדין ועובדי המנהלה בסניגוריה 104 התקיימה בחודש מאי6159 ); הרחבת שירותי צילום חומר חקירה ביחידות התביעה ברחבי הארץ; המשך פיתוח פורטל הידע הפתוח לסניגורים החיצוניים, תוך העשרת מאגרי המידע הקיימים והשקת מאגרי מידע חדשים; שילוב כלים טכנולוגיים אשר יקלו על עבודת הסניגורים, כגון הגשת בקשות שכר טרחה באופן מקוון ושימוש באפליקציה ייחודית המאפשרת דיווח קל ומהיר על ייעוץ בחקירה (השנה הוחל ניסוי באפליקציה מסוג זה, והכוונה היא להרחיב את השימוש בה לכל המחוזות); שילוב הסניגורים החיצוניים בפעילויות מוסדיות ובפגישות עם גורמי חוץ מתוך הכרה בניסיונם המקצועי ובהיכרותם הטובה עם הנעשה בשטח ; שילוב סניגורים ציבוריים חיצוניים ופנימיים במפגשים ייחודיים בנושא התמודדות עם קשיים רגשיים העולים במהלך עבודת .הסניגור; וקיום ערבי גיבוש משותפים לצוות הפנימי והחיצוני בכל אחד מן המחוזות עוד יצוין כי מחוזות הסניגוריה קיימו ישיבות עבודה לקידום מהלכים ספציפיים ברמת המחוז, מתוך הבנה כי מעבר לדרכי הפעולה הכלליות, חשוב לתת מענה לצרכים גם במישור המקומי, בהתאם למאפיינים הייחודיים של כ ל מחוז ומחוז. 3.1 דרכי העסקה ותשלום בשנים האחרונות מועסקים הסניגו:רים החיצוניים בחמש דרכים עיקריות  ,במינוי מתיק לתיק כשהתשלום נעשה בהתאם לתעריף המפורט בתקנות הסניגוריה הציבורית (שכר- טרחה לסניגורים ציבוריים), התשנ"ו- 5992 )"(להלן: "תקנות שכר הטרחה, ע ל פי פעולות משפטיות. היקף התשלומים בשנת1026 לעורכי הדין שהועסקו בדרך זו ה יה 217,011,610 ₪ .  בתורנות בבית או שעות הכוננות שבוצעו, והכל בהתאם9המשפט, כשהתשלום הוא לפי שעות התורנות ו לתעריף המפורט בתקנות שכר הטרחה. בדרך זו נעשה שימוש רק לצורך ייצוג בהליכי מעצר בבתי משפט .השלום היקף התשלומים בשנת1026 לעורכי הדין שהועסקו בדרך זו ה יה 21,110,170 ₪ .  במסגרת חוזה העסקה מיוחד, הקובע מראש ייצוג במספר תיקים מוגדר לתקופה, כשהתשלום הוא קבוע לכל תיק ותיק ומשולם ב- 56 תשלומים חודשיים שווים ("חוזי ריטיינר"). צורת העסקה זו משמשת לייצוג בתיקים פליליים המוגשי ם ע ל ידי ל שכות התב יעה של משטרת ישראל לבתי משפט השלום, .וכן לייצוג מאושפזים בכפייה בפני ועדות פסיכיאטריות מחוזיות בבתי החולים בשנ ת 6152 נחתמו כ- 111 "חוזי ריטיינר" עם סניגורים ציבוריים חיצוניים בכל מחוזות הסניגוריה. היקף התשלומים בשנת1026 לעורכי הדין שהועסקו בדרך זו ה יה 11,011,011 ₪ . הייצוג במסגרת"חוזי הריטיינר" מחייב גם זהירות ראויה. החשש הוא ששיטת תשלום זו, הקובעת תשלום אחיד עבור הטיפול בתיק, תפגע באיכות הייצוג. הסניגוריה הציבורית מודעת לחשש זה ומתמודדת עמו על ידי הפניית התיקים המתאימי ם לטיפול במסגרת זו ו באמצעות פיקוח .מקצועי  ,במסגרת חוזה העסקה מיוחד הקובע תשלום עבור יום עבודה בבית המשפט, שם אמור הסניגור לקלוט .לטיפולו את כל הנאשמים שהוזמנו לאותו יום לעריכת "דיון מקדמי" בכתב האישום שהוגש נגדם התשלום הוא חודשי, עבור מספר "ימי ההקראות" שב יצע הסניגור בחודש שחלף. בדרך העסקה זו 105 מטופלים רק כתבי אישום שהוגשו ע ל ידי לשכות התביעה המשטרתיות לבתי משפט השלום, ואשר נדונים .בפני שופט מוקד שכרם של עורכי הדין משולם לפי מספר ימי ההקראות בהם הופיעו ולא לפי מספר התיקים הפליליים בהם ייצגו. התשלום בגין יום ההקראות כולל גם שכר בגין דיוני ההמשך בכל התיקים שנקלטו, למעט .דיוני הוכחות עלות הייצוג הממוצעת בתיק שנקלט ביום הקראות היא כ מחצית מעלות של תיק המטופל על ידי ריטיינר המועסק בהסכם מיוחד, וכ שליש מעלות של תיק המטופל על ידי סניגור חיצוני המקבל תשלום על פי התעריף. בשנ ת 6152 הועסקו על ידי הסניגוריה הציבורית, לשם ייצוג בימי הקראות במחוז ות תל- ,אביב ,מרכז ירושלים ו דרום ,, במסגרת חוזים מיוחדים כ- 81 .סניגורים ציבוריים חיצוניים היקף התשלומים בשנת1026 לעורכי הדין שהועסקו בדרך זו ה יה 1,311,241 ₪ .  ,במסגרת חוזה העסקה מיוחד ע ל פי שעות עבודה, כאשר התעריף לשעה ומספר שעות העבודה לתקופה נקבעו מראש. צורת העסקה זו משמשת לייצוג בתיקים גדולים ומורכבים, בהם נדרשות שעות הכנה מרובות, כ .אשר התעריפים המפורטים בתקנות אינם יכולים להוות תמורה הולמת למאמץ המושקע כן נעשה שימוש בצורת העסקה זו ,למשימות נוספות אשר תקנות שכר הטרחה לא נותנות להן מענה ראוי וההתקשרות בחוזה שעתי יעילה יותר . התעריף לשעה נקבע בהתאם לוותק המקצועי של עורך הדין אשר .נבחר למשימה זו היקף התשלומים בשנת1026 ל עורכי הדין שהועסקו בדרך זו ה יה 2,371,111 ₪ . 3.3 הרכבת רשימת הסניגורים הציבוריים סעיף56 לחוק הסניגוריה הציבורית מטיל על הסניגור המחוזי חובה לערוך רשימה של עורכי הדין הכשירים ,לשמש סניגורים ציבוריים. הסניגור המחוזי רשאי שלא לכלול עורך דין ברשימה האמורה, או להוציאו ממנה אם שוכנע שהדבר דרוש להבטחת י י צוג הולם לנאשמים. הסניגור המחוזי ממנה סניגורים ציבוריים מתוך .הרשימה, אולם רשאי הוא למנות עורך דין שאינו כלול ברשימה אם זה הסכים לכך הליך הבחירה של הסניגורים הציבוריים ואופ ן מינוים לייצוג בתיקי הסניגוריה מפורטים בהרחבה בהנחיות הסניגור הארצי . ההנחיות צורפו כנספחים לדוח ה פעילות לשנת6112 ופורסמו באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית (להרחבה על הליך המינ 'וי של סניגור לייצוג בתיק, ר פרק3.6 .) על החלטת הסניגור המחוזי שלא לכלול עורך דין ברשימה או להוציאו ממנה, רשאי עורך הדין להגיש ערר לוועדת ערר סטטוטורית, שבראשה עומד שופט בדימוס (כיום השופטת בדימוס ד"ר עדנה קפלן- )הגלר וחברים .בה נציג לשכת עורכי הדין והסניגור הציבורי הארצי בשנת5999 הגישה הסניגורית הציבורית המחוזית במחוז תל אביב- מרכז עתירה לבג"ץ כנגד החלטת ועדת הערר לחייב את הסניגוריה לקבל לרשימת עורכי הדין הפועלי ם מטעמה עורך דין שהורשע בשורה של הרשעות .בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין72 באותו עניין ביקשה הסניגורית המחוזית שלא לקבל את עורך 72 בג"ץ1191999 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל- אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף21 (ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו- 2111 ו'אח, פ("ד נג1 ) 261 ( 5999 .) 106 הדין לרשימת הסניגורים הציבוריים, וועדת הערר )(בדעת רוב הפכה את החלטת הסניגורית המחוזית (בניגוד ,לדעתו של הסניגור הארצי). במסגרת ההחלטה בבג"ץ, אשר החליט לאמץ את עמדת הסניגוריה הציבורית עמד בית המשפט העליון על חשיבות הגישה הרואה בהבטחת ייצוג הולם את עקרון- העל המנחה את עריכת הרשימה ועל הצורך החיוני להגביל את מספר עורכי הדין העובדים עם הסניגוריה, וזאת מתוך שיקולים של ניהול אחראי ואפקטיבי תוך אפשרות לקיים מערכת של פיקוח נאות. בית המשפט העליון אף עמד על זכותה (וחובתה) של הסניגוריה הציבורית לכלול את "הכשירים ביותר" ברשימת הסניגורים הציבוריים, וציין כי הוא מסכים לדברים :הבאים שנאמרו על ידי יו"ר ועדת הערר "אין לי ספק בדבר זכותה של הסניגוריה הציבורית להעסיק את עורכי הדין הטובים ביותר מבין עורכי הדין המוכנים לפעול במסגרתה, בין דרך קבע ובין מפעם לפעם במשפטים שונים או מסוג מסויים. לדעתי, הסניגוריה הציבורית על- ,פי טיבה מהותה ובעיקר על- פי תפקידיה ושליחותה, לא יועדה לספק עבודה לעורכי דין המעוניינים בתעסוקה אלא לייצג נאמנה את ציבור הנזקקים לשירותיה, המורכב מהחלכאים והנדכאים חסרי האמצעים שהגיעו לספסלי החשודים והנאשמים בבתי המשפט, ולטעמי ראוי להרחיב את שליחותה גם לייצוג החשודים מעת מעצרם על- ידי המשטרה. ציבור זה זכאי לייצוג הולם, נאות וטוב על- ידי הטובים שבעורכי הדין הניתנים להשגה על- ידי הסניגור הציבורי והסניגורים המחוזיים בדיוק כפי שכל נאשם שממונו בידו, זכאי לייצוג הטוב ביותר שבהישג ידו. לא רק זאת, אלא טובת הציבור ואיזון הכוחות הראוי למתדיינים בבתי המשפט מחייב שמעמדה של הסניגוריה הציבורית יהיה כמעמדה של פרקליטות המדינה ושל הסניגורים המחוזיים כשל פרקליטי המחוז. אלה כאלה זכאים לכך שטובי הפרקליטים והסניגורים יתנו את שירותיהם המשפטיים לשולחיהם, הראשונים– למדינה והאחרונים– "לנאשמים. 73 בש נת1026 לא הוגש ו ערר ים. 3.1 התחלופה ברשימת הסניגורים הציבוריים עבודת הסניגוריה הציבורי ת מתחלקת בכל שנה בין מאות עורכי .דין כל עורך דין רשאי לפנות בכל עת בבקשה .להתקבל לרשימת הסניגורים הציבוריים הנתונים שלהלן ממחישים את השינויים שחלו בתוך רשימת עורכי .הדין, בכל מחוז ומחוז, במהלך השנים באופן כללי, ניתן לומר כי לאורך השנים חל ו שינויים משמעותיים .ברשימת הסניגורים הציבוריים הפעילים ,מטבע הדברים ולאור הג ידול בהיקפי הפעילות, מספר עורכי הדין ,גדל עם השנים. לצד גידול זה קיימת תחלופה באחוזים ניכרים ,מצד אחד ומצ ד שני, נשמרת יציבות .המאפשרת צבירת ניסיון והתמקצעות בשנת1026 עבדו עם הסניגוריה הציבורי ת162 עור כי דין פעילים )(פנימיים וחיצוניים.* 73 'שם, בעמ211-211 . 107 תרשים י ."ז מספר עורכי *הדין הפעילים– בחתך מחוזות, מבט רב שנתי מחוז / שנה 1021 1021 1023 1021 1026 תל-אביב 111 112 155 115 696 מרכז 161 691 621 ירושלים 511 519 521 528 519 דרום 599 655 612 651 598 חיפה 529 591 529 591 526 צפון 551 551 561 562 562 ארצית 588 591 582 591 591 * " המונח עורך דין פעיל" מתייחס לכל עורך דין שקיבל בשנה קלנדרית מסוימת לפחות מינוי אחד מטעם הסניגוריה .הציבורית ברשימת הסניגורים העובדים עם מחוזות הסניגוריה הציבורית קיימת תחלופה מתמדת. שיעור התחלופה ברמה הארצית עמד בשנת6152 על8.16% : מבין925 ,עורכי דין פעילים בשנה זו81 עורכי דין לא עבדו עם הסניגוריה הציבורית בשנה הקודמת. תרשים "ח י. התחלופה ברשימ ת הסניגורים הציבוריים )(באחוזים – ב חתך מחוזות, מבט רב שנתי מחוז עבדו ב- 1021 ולא ב- 1022 עבדו ב- 1021 ולא ב- 1021 עבדו ב- 1023 ולא ב- 1021 עבדו ב- 1021 ולא ב- 1023 עבדו ב- 1026 ולא ב- 1021 תל-אביב 58% * 65% מרכז 51% * 51% ירושלים 51% 59% 58% 51% 51% דרום 58% 58% 56% 51% 9% חיפה 59% 59% 56% 56% 55% צפון 59% 51% 51% 51% 8% ארצית 11% 11% 19% 11% 18% * השוואה התבצעה בהתבסס על הנתונים ממועד פיצול המחוזות, קרי החל מחודש פברואר6151 , וביחס לנתוני כל שנת 6151 . הנתונים המתייחסים למחוז ת "א-מרכז בטרם הפיצול מופיעים בדו ח הפעילות ל שנת6151 . 3.6 מינוי סניגורים ו חלוקת העבודה בי ניה ם הסניגוריה הציבורית שמה דגש מיוחד על מינוי סניגורים מתאימים לייצוג בהליכים השונים. למעשה, אחת המטרות המרכזיות של הקמת הסניגוריה הי תה יצירת גוף שירכז את החלטות המינוי מתוך תפיסה של הצורך 108 ,בהבטחת איכות הייצוג ובשקילת שיקולים רחבים המביאים בחשבון את תמונת המינויים בכללותה. זאת להבדיל משיטת מינוי אד-הוק על ידי בתי המשפט אשר הי.תה נהוגה לפני הקמת הסניגוריה הציבורית הניסיון מלמד כי מינוי הסנ ,יגור המתאים לייצוג בהליך הוא אכן נדבך קריטי בהבטחת איכות הייצוג. על כן תהליך המינוי אינו טכני, והוא מושפע מגורמים מגוונים. בשל מורכבותה, מצריכה מלאכת המינוי הפעלת שיקול דעת בזהירות, במיומנות ובהסתמך על ניסיון. לפיכך, הוקמו במחוזות הסניגוריה מחלקות מינויים שתפקידן לסייע לסניגורים המחוזיים בתפקיד מינוי הסניגורים לתיקים. המינוי מבוצע במטרה ליצור התאמה מירבית בין אפיוני הסניגור ל אפיוני התיק והלקוח. ככלל, בעת מינוי סניגור ציבורי לתיק תינתן עדיפות למינויו של עורך הדין שביכולתו לתת את הייצוג הטוב ביותר האפשרי ללקוח. במסגרת זאת, ניתנת עדיפות לייצוג המשכי של הלקוח על ידי אותו סניגור, ליצירת יחסי אמון בין הסניגור לבין הלקוח ולמניעת ניגו ד עניינים בעבודתו של עורך הדין. מינוי עורכי הדין הנכללים ברשימת הסניגורים הציבוריים נעשה תוך התחשבות ברצונם של עורכי הדין, בהעדפותיהם האישיות, בזמינותם ובמידת העומס המוטל עליהם. כל זאת, תוך שמירה על כללי המינהל התקין ועל חלוקה שוויונית, ככל הניתן, בתוך קבו צת עורכי הדין השווים בכישוריהם ובהתאמתם לתיקים. בנוסף, החלוקה והתיאום של עבודת הסניגורים הציבוריים מתבצעים תוך מתן משקל .ממשי לשיקולים של יעילות וחיסכון .עקרונות אלה מעוגנים בנוהל מפורט של הסניגור הארצי בנושא מינוי סניגורים בתיקי הסניגוריה הציבורית נוהל ז ה מסדיר את הליך המינויים של סניגורים ציבוריים לייצוג לקוחות הסניגוריה ומבנה את שיקול דעתו ,של עורך הדין הממנה. בנוהל אף ניתנים דגשים ספציפיים לגבי מינויים שיש להם מאפיינים מיוחדים (למשל מינוי סניגור מהצוות הפנימי, הליכים המתנהלים בפני בית המשפט העליון, תיק ים המתנהלים בבית המשפט .)המחוזי, תיקי נוער, הליכי מעצר, ערעורים, הליכי שחרור מוקדם ממאסר, ועדות פסיכיאטריות ה נוהל מפורסם באתר האינטרנט של הסניגוריה הציבורית. בשני התרשימים ש יובאו להלן תוצג החלוקה הפנימית של כמות המינויים בין עורכי הדין, וכן החלוקה הפנימית של שכר הטרחה. תרשים"ט י. חלוקת המינויים בין עורכי הדין הפעילים – בחתך ארצי, שנת6152 טווח המינויים סה"כ עוה"ד בטווח באחוזים 0-10 111 12.1% 12-200 551 55.1% 202-100 521 59.5% 102-100 512 55.1% 102-300 96 9.1% 302-100 19 1.9% מעל100 69 6.8% 109 השוואה רב שנתית: נבדקו11 עורכי הדין שמונו לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית מספר הפעמים הרב ביותר בשנים6151 ו- 6152 . השוואה מעלה כי51 מעורכי הדין שהופיעו ברשימה בשנת6152 לא הופיעו בה בשנת6151 ,. כלומר המדובר בתחלופה של 14% בתוך שנה. בנוסף לכך, נבדקו לגבי הש נים6151 ו- 6152 , 51 עורכי הדין שמונו לייצג מטעם הסניגוריה הציבורית מספר הפעמים הרב ביותר. השוואה בין השנים העלתה כי1 מבין עורכי הדין שהיו ברשימה בשנת 6151 לא הופיעו בה שוב בשנת 6152 ,. כלומר המדובר בתחלופה של 30% בתוך שנתיים. תרשים כ. חלוקת שכר טרחה בין עורכי הדין הפעילים – בחתך ארצי, שנת6152 השוואה רב שנתית: נערכה השוואה בין קבוצת11 עורכי הדין בעלי השכר הגבוה ביותר בשנת6152 לאותה קבוצה שקיבלה את השכר הגבוה ביותר בשנת6151. ההשוואה העלתה כ י59 מעורכי הדין שהופיעו בקבוצה זו בשנת6152 לא הופיעו בה בשנת6151 ,. כלומר ה מדובר בתחלופה של14% ב תוך שנה. בנוסף לכך, נבדקו51 עורכי הדין להם שולמו בשנים6152 ו- 6151 הסכומים הגבוהים ביותר מבין הסניגורים הציבוריים. השוואה בין השנים העלתה כי רק ארבעה עור כי דין נמצא ו ,בשתי הרשימות. כלומר המדובר בתחלופה של 60% בתוך שנ תיים. טווח התשלום (ב- ₪ , לא כולל מע"מ) סה"כ עוה"ד בטווח באחוזים 0-10,000 611 69% 10,002-210,000 669 62.6% 210,002-110,000 516 59.1% 110,002-110,000 92 55% 110,002-310,000 28 9.8% 310,002-110,000 11 1.2% מעל110,000 11 1% 110 1. היק פי הפעילות ועלותה 1.2 יציבות במספר ההליכים הכללי: יר ידה בתיקים פליליים ועליה בהליכי חקירה ומעצר ( למרות הירידה במספר התיקים הפליליים בהם מייצגת הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות 'ב ר פרק2.2 ,) ניכרת יציבות במספרם של כלל ההליכים. ה מונח "הליכים" משמש מדד מרכזי להיקף פעילותה של הסני גוריה הציבורית. בתוכנת המחשב של הסניגוריה הציבורית יירשם הליך כהליך נפרד כאשר הוא עונה על מספר מאפיינים כדלקמן: ככלל הוא מתייחס לשלב שונה של ההליך הפלילי, והוא מתנהל בפני גורם, מותב או ערכאה שונים; כשמדובר בהליך בפני בית משפט, הוא מקבל מספור נפרד בהנהלת בת י המשפט, והוא מצריך החלטה שיפוטית הסוגרת את ההליך. יצוין, כי בקשות שונות למיניהן, בעיקר אלו הנדונות במהלך התנהלות התיק הפלילי, כגון בקשות לקבלת חומר חקירה או בקשות לעיכוב ביצוע גזר דין וכיו"ב, אינן נרשמות כהליך .נפרד תרשים.כ"א הליכים חדשים שנפתחו – בחתך ארצי , מבט רב שנתי מתרשים זה ניתן ללמוד כי לאחר שנים של גידול משמעותי בהיקף ה פעילות של הסניגוריה הציבורית , נרשמה בשנתיים האחרונות התייצבות בהיקף הפעילות .הסיבה העיקרית לגידול בהיקף הפעילות בעבר היתה הרחבת .הזכאות לייצוג על ידי המחוקק ובעקבותיה צמצום התופעה של העדר ייצוג שרווחה קודם לכן בשנים האחרונות ניתן לייחס את עיקר הגידול בפעילות הסניגוריה הציבורית לעלייה משמעותית ,בהליכי חקירה מעצר ימים ומעצר עד תום הליכים . העלייה הניכרת בהליכים אלה נובעת בעיקרה מהמגמה של הגברת השימוש בכלי המעצר על ידי רשויות אכיפת החוק ( לעניין זה, ר' גם פרק2.1.2 בנושא "ריבוי המעצרים "בישראל .) הליכי חקירה ומעצר תופסים כיום כ- 21% מנפח הפעילות בסניגוריה הציבורית. בין השנים6152-6156 חלה עלייה של כ- 19% בהליכי חקירה ומעצר לעומת ירידה של כ- 2% לגבי יתר סוגי ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית. העלייה הניכרת בהליכי חקירה ומעצר בשנים האחרונות לעומת היציבות היחסית בשאר ההליכים "משתקפת היטב בתרשים כ ב .שלהלן 111 תרשים"ב כ. הליכי חקירה ומעצר ביחס ליתר ההליכים– בחתך ארצי, מבט רב שנתי 1.1 פי לוח ההליכים לפי סוג הליך וסוג בית משפט מתר"שים כ ג . שלהלן ניתן לראות כי בשנת6152 חלה ירידה מתונה ב.תיקים פליליים ירידה זו מצטרפת לירידה שחלה בין שנת6151 לשנת6151 . באשר לרוב ההליכים האחרים, נרשמה יציבות יחסית בשנת6152 . תרשים "כ ג . התפלגות ההליכים לפי סוג הליך– בחתך מחוזות, שנת6152 סוג ההליך תל-אביב מרכז ירושלים דרום חיפה צפון ארצית סה"כ 1026 סה"כ 1021 חקירה 1,161 1,188 6,885 1,191 1,196 5,911 11,603 12,266 מעצר ימים 2,281 1,181 1,899 2,858 2,169 6,951 11,201 11,104 עיון חוזר, ערר ובקשת רשות ערר על מעצר ימים 129 129 112 916 119 696 1,111 1,116 מעצר עד תום ההליכים 6,552 1,155 5,116 1,589 6,598 5,169 21,111 21,110 עיון חוזר, ערר ובקשת רשות ערר על מעצר עד תום ההליכים 196 965 159 955 191 595 1,007 1,061 תיק פלילי 2,119 9,281 1,298 9,668 1,686 6,111 11,732 11,211 ערעור פלילי/בר"ע/דנ"פ/מ"ח 519 612 695 511 91 81 699 2,116 2,302 ועדות פסיכיאטריות 616 191 551 519 611 511 2,111 2,160 הליכים לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר 121 191 682 919 518 691 61 1,121 1,111 טיפול ב עברייני מין 552 99 92 86 21 11 372 313 112 סוג ההליך תל-אביב מרכז ירושלים דרום חיפה צפון ארצית סה"כ 1026 סה"כ 1021 שימוע 551 25 21 21 98 92 313 372 הליכים אחרים 591 686 99 611 19 21 28 2,023 2,001 סה"כ 12,760 11,141 23,411 11,271 24,101 1,131 110 221,624 221,011 תרשים "ד כ. התפלגות ההליכים לפי סוג הליך ולפי סוג בית משפט– בחתך ארצי, שנת6152 בית משפט סוג הליך שלום שלום נוער מחוזי מחוזי נוער עליון *אחר סה"כ 1026 סה"כ 1021 ****חקירה 556 61 66,196 11,603 12,266 מעצר ימים 69,116 6,111 518 11,201 11,104 עיון חוזר, ערר ובקשת רשות ערר על מעצר ימים85 51 6,192 192 61 9 1,111 1,116 מעצר עד תום ההליכים 51,885 211 851 519 15 891 21,111 21,110 עיון חוזר, ערר ובקשת רשות ערר על מעצר עד תום ההליכים 5,691 581 5,591 555 518 519 1,007 1,061 תיק פלילי 61,196 1,121 5,111 591 1,992 11,732 11,211 ערעור פלילי/בר"ע/דנ"פ/מ"ח 822 551 119 2 2,116 2,302 **ועדות פסיכיאטריות 69 5,591 2,111 2,160 הליכים לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר*** 11 5 6,619 1,121 1,111 טיפול בעברייני מין 528 2 695 6 5 1 372 313 *****שימוע 21 1 5 182 313 372 הליכים אחרים* 588 15 112 52 18 691 2,023 2,001 סה"כ 61,711 7,734 7,266 111 117 12,311 221,624 221,011 * במסגרת בית משפט "אחר" נמצאים בי ת משפט לתעבורה, בי ת משפט מקומי, בי ת משפט ימ נהלי ובי ת משפט אזורי לעבודה., וכן הליכים בפני ועדות, במשטרה או בפרקליטות ** בפני ועדות פסיכיאטריות מחוזיות. *** בפני ועדות שחרורים. **** הליך המתנהל בתחנות המשטרה. ***** הליך המתנהל ב.תביעה 113 תרשים"ה כ. התפלגות תיקים פליליים לפי סוג בית משפט– ,בחתך מחוזות שנת6152 ית ב משפט תל-אביב*מרכז* ירושלים דרום חיפה צפון ארצית סה"כ 1026 סה"כ 1021 שלום 1,216 1,881 1,119 1,161 6,991 5,211 11,111 11,776 שלום נוער 898 895 288 998 156 151 3,160 3,613 מחוזי 591 511 592 699 511 511 2,030 2,231 מחוזי נוער 51 11 22 51 65 56 271 264 תעבורה151 291 211 111 912 115 1,332 1,213 עניינים מקומיים521 11 11 18 111 161 אחר 55 5 5 21 27 סה"כ 6,111 7,640 3,674 7,114 3,141 1,113 11,732 11,211 * בחודש ינואר6151 טרם פוצל מחוז ת"א- מרכז. ההליכים שנפתחו בחודש זה חולקו על פי היחס בין המחוזות בשאר .החודשים 1.1 פילוח הליכים לפי עילות מינוי תרשים"ו כ. התפלגות הליכים לפי עילות מינוי– בחתך מחוזות, שנת6151 עילת מינוי תל-אביב מרכז ירושלים דרום חיפה צפון ארצית סה"כ 1026 סה"כ 1021 נאשם בבית המשפט המחוזי בעבירה שעונשה 20 שנות מאסר ומעלה ( 21 )(א) לחסד"פ 529 519 551 611 511 81 585 2,017 2,012 נאשם שמונה לו סניגור לאור הודעת התביעה על כוונתה להטיל עונש ( מאסר21 )א(ג) לחסד"פ 1,191 1,258 6,211 1,152 1,161 5,982 12 10,211 21,217 נאשם מחוסר אמצעים המואשם בעבירה שעונשה1 שנות מאסר ( ומעלה24 ()(א3 )) 1 5 2 1 23 3 נאשם מחוסר אמצעים שבית המשפט מינה לו ( סניגור21 )(ג) לחסד"פ 5 5 1 1 נאשם עוור, חרש או אילם ( 21 )(א) לחסד"פ 1 1 5 5 5 21 21 114 עילת מינוי תל-אביב מרכז ירושלים דרום חיפה צפון ארצית סה"כ 1026 סה"כ 1021 נאשם, חשוד או עצור שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בשכלו ( 21(א) לחסד "פ חוק+ )טיפול בחולי נפש 5,151 885 61 159 669 15 5 1,122 1,401 נאשם או עצור שהוא קטין הנשפט בבית משפט לנוער 5,196 5,181 6,121 5,919 5,159 915 5 1,011 20,004 נאשם שהוא קטין מתחת לגיל26, הנשפט בבית משפט שאינו בית משפט ( לנוער21 )(א) לחסד"פ 0 3 נאשם קטין שבית המשפט מינה לו סניגור ( 24 )(ב) לחוק הנוער 88 15 62 92 29 19 5 116 116 נאשם שבית המשפט מינה לו סניגור משום שאינו יכול לנהל את ( המשפט24 ))(ב 192 119 119 151 128 115 15 1,143 1,114 נאשם המוזמן לדיון ( מקדמי24 ()(א26 )) 5,226 6,511 5,111 5,921 81 5 6,446 7,611 'נאשם מכוח ס12 )(ג ( לחסד"פ24 ()(א1 )) 56 21 16 נאשם שהוגשה בעניינו בקשה למעצר עד תום ( ההליכים12 לחוק )המעצרים 6,111 1,698 5,119 1,591 6,611 5,162 21,172 21,101 עצור מחוסר אמצעים ( 24 ()(א7 )) 1,185 2,981 1,911 8,115 8,129 1,121 16,100 11,311 עצור או חשוד שבית משפט מינה לו סניגור ( 21(ד) לחסד"פ) 6,991 5,111 111 5,991 812 119 4,161 1,121 עצור שמתקיים דיון בעניינו ללא נוכחותו ( 26 )(ה) לחוק המעצרים 6 1 6 4 אסיר לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר 111 161 692 919 569 621 66 1,120 1,113 אסיר בהפרדה 51 56 19 5 61 17 11 חולה נפש מאושפז בכפייה( 24 ()(א1 )) 529 159 511 519 598 512 5 2,060 2,011 מי שהוגשה לגביו עתירה לקבוע שהוא בר הסגרה ( 24 ()(א20 )) 1 1 3 מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע ( העבירה24 ()(א21 )) 1 1 2 21 1 חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין ( 24 ()(א23 )) 81 18 22 95 15 69 160 111 ידיד בית משפט 5 2 1 דיון נוסף ומשפט חוזר 5 2 2 ( לוחם בלתי חוקי6 )(ג לחוק כליאת לוחמים )בלתי חוקיים 0 0 115 עילת מינוי תל-אביב מרכז ירושלים דרום חיפה צפון ארצית סה"כ 1026 סה"כ 1021 *הליכים נלווים 1,111 5,199 5,515 5,288 5,118 288 81 1,334 1,670 סה"כ 12,760 11,141 23,411 11,271 24,101 1,131 110 221,624 221,011 *הליכים שהם נלווים להליך העיקרי בו נקבעה זכאות לפי אחת העילות, כגון: עררים, בקשות לעיון חוזר ובקשות רשות .ערר את העילות למינוי סניגור ציבורי מקובל לסווג לשלוש קבוצות : הראשונה – עילות היוצרות חובת מינוי . במקרים אלה בית המשפט אינו רשאי כלל לקיים את המשפט כש הנאשם לא מיוצג, ואפילו הנאשם אי .נו חופשי לוותר על הייצוג השנ יה י – עילות היוצרות זכאות לייצוג , ל פי קריטריונים הנקובים בחוק. לצורך מתן הייצוג לא נדרשת החלטה שיפוטית ודי בפנייה לסניגוריה הציבורית. בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם כשהנאשם אי נו .מיוצג השלישית – עילות היוצרות זכאות לייצוג בתנאי שבית המשפט הורה על מינוי סניגור ., על פי שיקול דעתו במקרים בהם בית המשפט לא הורה על מינוי סניגור, הוא רשא י לקיים את המשפט גם כשהנאשם אינ.ו מיוצג תרשים "ז כ. התפלגות הליכים לפי סוג עילת מינוי – בחתך ארצי, שנת 6152 מן הנתונים המוצגים בתרשים זה עולה כי הרוב המכריע של המינויים נעשה מכוח כללים הקבועים בחוק. רק כחמישית מכלל המינויים נעשים על סמך עילות המצריכות, לצד קריטריונים הנקובים בחוק, גם החלטה .שיפוטית 116 1.3 חלוקת היקף העבודה בין המחוזות נפח העבודה המוטל על כל אחד מ מח וזות הסניגוריה הציבורית נמדד בעיקר על פי מספר ה הליכים וסוג ההליכים ב הם מעניקה הסניגוריה הציבורית ייצוג באותו מחוז . השוני בין המחוזות נובע גם מ מאפייניו ה ייחודיים של כל מחוז, לרבות ,גודלו הפרי ש ה הגיאוגרפית שלו, מספר בתי המשפט המצו ,יים בתחומו שיעורי הפשיעה , מדיניות הגשת כתבי ,אישום מדיניות ערעורים ובקשות מעצר של גורמי התביעה, הרמה הסוציו-אקונומית של האוכלוס י יה באזור, ה חשיבות שמייחסים שופטי ם לזכות הייצוג המשפטי ומידת מעורבותם של עורכי .דין מהשוק הפרטי בהגנה על נאשמים ועל עצורים תרשים"ח כ. התפלגות הליכים לפי מחוזות , שנת6152 תל-אביב מרכז ירושלים דרום חיפה צפון ארצית סה"כ מספר שנת 1026 65,921 61,189 51,811 61,591 58,119 9,116 191 551,258 אחוזים שנת 1026 59% 65% 51% 66% 52% 8% 5% 511% מספר שנת 1021 65,119 65,119 51,816 61,998 58,161 51,188 151 551,196 אחוזים שנת 1021 59% 59% 51% 66% 52% 9% 5% 511% 1.1 שכר ,טרחה הוצאות ועלות להליך הנתונים שלהלן מתייחסים לשכר הטרחה המשולם לסניגורים הציבוריים החיצוניים ולהוצאות הגנה– מרכיבים המתוקצבים בנפרד ומנוהלים ע ל ידי הסניגוריה הציבור ית, בהתאם לתקנות שכר הטרחה ולחוזי .העסקה מיוחדים הנתונים אינם מתייחסים לעלות שכרם של עובדי הצ וות הפנימי המועסקים בתקן (עורכי דין, אנשי מנהלה ומתמחים) ולא לעלות משרדי הסניגוריה הציבורית במחוזות השו נים. שני אלה נקבעים ומנוהלים על ידי .משרד המשפטים 117 תרשים "ט כ . שכר טרחה והוצאות בשנים6152-6151 סוג התשלום הסכום)₪( בשנת 1026 הסכום)₪( בשנת 1021 אחוזים בשנת 1026 אחוזים בשנת 1021 תשלומים לפי תקנות שכר הטרחה עבור ייצוג בתיקים ובתורנויות 519,991,621 515,881,511 85.99% 85.21% תשלומים לעורכי דין המועסקים בהסכם מיוחד (ריטיינרים )חיצוניים 61,166,199 66,551,591 56.19% 55.89% תשלומים לעורכי דין המועסקים בהסכם מיוחד לייצוג בימי הקראות 1,116,581 1,989,156 6.99% 1.55% תשלומים לעורכי דין המועסקים לפי שעות 5,191,619 6,181,281 1.8% 5.56% הוצאות הגנה (שכר עדים מומחים )וחוקרים פרטיים 1,119,192 1,595,192 5.89% 6.61% סה"כ 241,111,177 246,032,324 200% 200% תרשים ל . שכר טרחה והוצ אות (באלפי שקלים), במבט רב שנתי מהנתונים שלעיל עולה כי בשנת6152 חל קיטון בהוצאות הסניגוריה הציבורית, בהתאם למגמה שדווח עליה בדוח השנתי האחרון . היקף התשלומים הכולל בגין העסקת עורכי הדין החיצוניים והוצאות הגנה עמד בשנת 1026 על כ- 241 מיליון₪ . נתון זה משקף עמידה יפה בתקציב שנקבע לסניגוריה הציבורית לשנת6152 על ידי אגף התקצי בים במשרד האוצר והנהלת משרד המשפטים, שעמד על כ- 582 מיליון ,₪ בתוספת51 מיליון ₪ מותנים בהכנסה מאגרות ,(להרחבה על נושא האגרות ר' פרק1.6 ). 118 כאשר מחלקים את הוצאות הסניגוריה במספר ההליכים, עולה כי העלות הממוצעת להליך בשנת1026 היתה כ- 2,623 ₪ . תרשים ל"א . עלות להליך, במבט רב שנתי 1.6 חובת תשלום של זכאים לייצוג תקנות הסניגוריה הציבורית (חובת תשלום של זכאים לייצוג) (הוראת שעה), התשע"ב- 6155 קובעות חובה של נאשם או מערער שנמצא זכאי לייצוג ומונה לו סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית לתשלום אגרה, בהתאם לסכומים הקבועים בסעיף 5 :לתקנות כמפורט להלן74 (2 ) לגבי נאשם שכתב האישום נגדו הוגש לבית המשפט המחוזי– 2,117 שקלים ;חדשים (1 ) לגבי נאשם שכתב האישום נגדו הוגש לבית משפט אחר– 120 ;שקלים חדשים ואם התובע החתום על כתב האישום הוא פרקליט מפרקליטות המדינה– 621 ;שקלים חדשים (1 )לגבי מ ערער שעניינו נדון בבית המשפט העליון– 2,117 ;שקלים חדשים (3 ) לגבי מערער שעניינו נדון בבית המשפט המחוזי– 120 .שקלים חדשים לצד חובת התשלום נקבע בתקנות כי ניתן לפטור חייב מתשלום "במקרים חריגים שבהם, בהתחשב בהכנסותיו, ברכושו ובחובותיו המוכחים של המבקש, או ב ,התחשב בגילו, במצבו המשפחתי או בבריאותו "אין ביכולתו לשלמו . פטור מלא או חלקי וכן דחייה או פריסה של מועד התשלום יינתנו על פי הנחיות הסניגור .הציבורי הארצי תקנה1 לתקנות קובעת כי הסניגוריה הציבורית תעביר למרכז לגביית קנסות ואגרות את גבייתם של חובות בגין התקנות בתום המועד שנקבע לתשלום האגרה. העברת הטיפול בגביית חובות למרכז מסייעת לשמירת .ההפרדה בין הליכי הייצוג לבין הליכי הגבייה 74 בהתאם לתקנה9 לתקנות, הסכומים מתעדכנים בכל5 לינואר לפי שיעור שינוי המ דד. הסכומים הנקובים נכונים לשנת 6152 . 119 נתונים לשנת1026 במהלך שנת6152 עמד הסכום הכולל של חיוב האגרות על51,191,289 ₪ב- 69,619 .הליכים בעקבות דרישות התשלום הראשונות שולמו על ידי לקוחות הסניגוריה כ- 5,611,111 ,₪ וחובות בסכום של 1,211,169 ₪ הועברו לגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות ואגרות. מתוך הסכום שהועבר לגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות ואגרות נגבו5,818,911 ₪ .נוספים סך הגבייה בשנת1026 עמד אם כן על כ- 1 מיליון₪. סך זה משקף ירידה בגבייה לעומת כ- 1.9 מיליון ₪ שנגבו בשנת6151 (להשלמת התמונה, כ- 1.6 מיליון ₪ נגבו בשנת6151 וכ- 6.9 מיליון ₪ נגבו בשנת6151 .) פטורים והקלות ניתנו על ידי הסניגוריה הציבורית ל- 2,988 לקוחות בסכום כולל של5,811,119 ₪ . 75 תרשים.ל"ב סיכום נתוני אגרות לשנת6152 סה"כ דרישות התשלום 51,191,289 ₪ שולם במועד 5,611,111 ₪ פטורים והקלות על ידי הסניגוריה 5,811,119 ₪ מהם פטורים לקטינים 111,285 ₪ מהם פטורים לעצורים ואסירים 919,992 ₪ הועברו לגביית המרכז לגביית קנסות 1,211,169 ₪ נגבו על ידי המרכז 5,818,911 ₪ דרישות תשלום לאוכלוסיות שחובותיהם אינם מועברים למרכז 1,199,611 ₪ מהם עצורים ואסירים 1,911,112 ₪ מהם קטינים 292,918 ₪ מהם זרים חסרי.ת.ז 52,996 ₪ ביטול בשל עיכוב בדרישת תשלום, מעבר לייצוג פרטי או טעות 191,595 ₪ 75 בנוסף לסכום זה, דרישות תשלום שבוטלו עקב מעבר לייצוג פרטי, טעות בדרישת האגרה או המצאת שובר נוסף לבקשת החייב, עמדו על191,595 .₪ 120 גם השנה ה נתונים מלמדים שכ- 11% מדרישות התשלום (בסכום כולל של1,199,611 )₪ מוצאות לאוכלוסיות ייחודיות שחובותיהן אינם מועברים לגבייה על ידי המרכז לגביית קנסות ואגרות. אוכלוסיות אלו הן בעיקר קטינים שהמרכז לא מפעיל אמצעי גבייה כלפיהם, ועצורים או אסירים אשר חובם מתגבש רק לאחר שחרורם ממשמורת ולכן לא ניתן להעביר את עניינם למרכז לפני .שחרורם כאמור בדוח השנתי הקודם, לאור הנתונים, החליט המחוקק בחודש יוני6152 על מספר שינוי ים בתקנות ב .אופן שיהפוך אותן ליעילות יותר ההחלטה לבטל א ת חובת ה תשלום המוטלת על קטינים נכנסה לתוקף ב אופן מיידי. בתחילת שנת6158 ייכנסו לת ו קפם שני שינויים נוספים: בנוגע לאסרים ולעצורים הוחלט כי החוב בעניינ ,ם יתגבש בדומה לכלל לקוחות הסניגוריה21 ימים לאחר מינוי עורך הדין, ויועבר לגביית המרכז לגביית אגרות וקנסות. עם זאת, על מנת למנוע מצב שהחוב ילך ויגדל אף שללקוח אין אפשרות לשלמו, הוחלט כי במהלך שהותם ב מעצר או במאסר לא יחו .לו על החובות תשלומי הצמדה וריבית בנוסף, החל מתחילת6158 )סכום האגרה הבסיסי (לתיקים בבית משפט שלום שאינם תיקי פרקליטות יעמוד על111 .₪ הסניגוריה .הציבורית נערכת ליישום שינויים אלה במועד 121 :פרק במיקוד מערכת האכיפה הפלילית בישראל– האם ניתן לחוש ברוחות של שינוי? לפני כעשור, באוגוסט שנת6119 , פרסמה הסניגוריה הציבורית את הדוח השנתי שלה לשנת6112 . הסניגוריה כללה באותו דוח פרק יוצא דופן, שכותרתו: "החמרה בענישה ועלייה בשיעור הכליאה– ללא בסיס אמפירי ובהתעלם מנתונים המצביעים על ירידה בפשי."עה76 פרק זה, שניכר בו שנכתב מתוך תחושת דחיפות, הציג קריאת אזהרה מטעם הסניגוריה הציבורית באשר לתהליכי- ,רוחב מסוכנים שניתן היה לזהות באותה עת שתוצאתם היא הובלת החברה הישראלית ו מדיניות הענישה הישראלית אל עברי פי פחת. כפי שנכתב במבוא :לאותו פרק ""בשנים האחרונ ות מאמצת החברה הישראלית, על כל שדרותיה, תפיסת עולם לגבי עבריינות ופשיעה, אשר מיובאת ישירות מהשיח הציבורי בארצות- הברית. השקפת העולם הזאת מבוססת על יצירה מוגזמת של פחד מפני פשיעה ועבריינות, חיזוק מערכות האכיפה על חשבון זכויות הפרט ואינפלציה במאסרים. חלק גדול מהדיון על עבריינות ופשיעה, כמו גם הדיון על תוצרי עבודת האכיפה, נעשה ללא נתונים איכותיים ומבוסס על דיווחים עיתונאיים מתלהמים ותחושות בטן. נוכח התמונה הקשה המשתקפת ממדיניות הענישה בארצות- הברית בעשורים האחרונים ונוכח העלייה החדשה במספר האסירים בארץ, קוראת הס ניגוריה לבחון מחדש הנחות יסוד בדבר הבעיות החברתיות הקשורות לעבריינות ופשיעה ובדבר הדרכים הראויות "להתמודד עם בעיות אלו. בין היתר, התייחס הפרק לכך שהליכי חקיקה וקביעת מדיניות בישראל נעשו פעמים רבות ללא איסוף נתונים שיטתי או בחינת מגמות כלליות אודות היקף העב ריינות בישראל. כן תואר באותו פרק גל סוחף של חקיקה פופוליסטית ששטף באותה עת את ועדת שרים לחקיקה ואת ועדות הכנסת– עוד ועוד הצעות חוק אשר ראו בהחמרה בענישה, בקביעת עונשי מינימום ובריבוי מעצרים פתרון קסם לבעיות הפשיעה. הסניגוריה הצביעה גם על תהליך של החמרה בע נישה במסגרת פסיקת בתי המשפט, ועל המחיר הכבד של התעלמות מפתרונות חלופיים לבעיית הפשיעה, החורגים מגדר שימוש חוזר ונשנה בעונש המאסר כברירת המחדל. השווינו בהקשר זה בין התהליכים שזיהינו בישראל לבין מגמה שהחלה באמצע שנות השבעים של המאה ה- 61 בארצות הברית והובילה את ארצות הברית לפיתוח תעשיית כליאה, ולהפיכתה למדינה עם שיעורי הכליאה הגבוהים בעולם. 77 תשע שנים בדיוק לאחר פרסומו של אותו פרק, שביקש להוות תמרור אזהרה, ביום55.8.6152 , התקבלה החלטת הממשלה2430 "בעניין "ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל . החלטת הממשל ה מורה על הקמת יחידה למחקר ומידע במשרד המשפטים, שתפקידיה יהיו לספק ליווי מחקרי ליוזמות חדשות בתחום הענישה ול י יצר תשתית נתונים ומחקר לצורך קבלת החלטות בתחום אכיפת החוק והענישה. ההחלטה מאמצת את המלצותיה של הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעוברי חוק בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר, לפיה יש לצמצם את היקף השימוש בעונש המאסר, ולצורך זה קובעת כי יש להרחיב את פרויקט בתי המשפט הקהילתיים ולהאריך את תקופת הגג למאסר בעבודות שירות. בנוסף, הוחלט להקים 76 הסניגוריה הציבורית דוח שנתי לשנת1006 ( 6119 '), בעמ91-85 . 77 כדאי לציין בהקשר זה כי אף בארצות הברית אופיין העשור האחרון בכתיבה אקדמית ביקורתית באשר למגמות .שהובילו לשיעורי הכליאה הגבוהים ובניסיון לבחון מחדש את מדיניות האכיפה והענישה ולייצר אלטרנטיבות לכליאה להרחבה, ר' חגית לרנאו עבריינות ואכיפת חוק ,(הוצאת פרדס6152 '), בעמ698-621 . 122 צוות בינמשרדי אשר יבחן חלופות נוספות לעונשי מאסר. לבסו ף, מורה החלטת הממשלה על יישומם של מספר .צעדים להפחתת הסיכון לעבריינות בתחום הנוער כיצד עברה מדיניות אכיפת החוק בישראל מתהליך, שנדמה היה שהוא חד-סטרי, לכיוון של החמרה בענישה ואימוץ ערכים של גמול והרתעה עליו מתבסס מודל הענישה האמריקאי, אל החלטת הממשלה, המורה על יצירת מנגנונים לחקיקה מושכלת הלוקחת בחשבון את עלויות הכליאה, על קביעת מדיניות מבוססות- נתונים ועל יצירת חלופות שיקומיות לכליאה? אילו התפתחויות אירעו במשפט הישראלי בעשור האחרון אשר מבטאות את המעבר מתפיסות מחמירות חד-מימדיות לתפיסות כוללניות יותר, ה מביאות גם ?שיקום וטיפול כדרך להתמודדות עם עוברי חוק? ומה עדיין נותר לעשות בפרק הנוכחי, המתפרסם בדיוק עשור שנים לאחר הפרק שבו פתחנו, ננסה לנסח תשובה ראשונית לשאלות אלו. נסקור להלן סדרה של התפתחויות מרכזיות במשפט הפלילי הישראלי בעשר השנים האחרונות, במטרה לחב ר את הנקודות לכדי מהלך רחב שהתרחש בעשור האחרון בהקשרים שונים לכיוון של יצירת חלופות חדשות לכלים המסורתיים של האכיפה הפלילית – מעצר, העמדה לדין, כליאה ומאסר. כפי שנראה, אימוצו והמשך קידומו של מהלך זה טומן בחובו את האפשרות ליצור כלים יצירתיים ויעילים להתמודד ות עם תופעות של עבריינות ופשיעה, .המבוססים על נתונים מחקריים ומאפשרים תגובה מידתית ומותאמת 1006 - 1020 : גל של הצעות חוק המבקשות להחמיר בענישה כפי שפורט והודגש כבר בדוח השנתי לשנת6112 , שנים אלו אופיינו במגמה של ריבוי הצעות חוק, רובן הצעות חוק פרטיות אשר הוגשו על ידי חברי כנסת, שביקשו להביא להחמרה ניכרת בענישה ולשימוש מואץ בעונשי .המאסר, וזאת ביחס לקשת רחבה של נושאים78 הסניגוריה הציבורית הביעה ביחס להצעות חוק ממין זה עמדה עקבית בדיוני ועדת שרים לענייני חקיקה וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפיה אין בכוחה של החמרה בענישה (להבדיל מהגברת האכיפה והגדלת סיכויי העבריין להיתפס, )וכן השקעה ברווחה וחינוך להביא להפחתה ברמות העבריינות. עמדת הסניגוריה הציבורית, שהוצגה שוב ושוב בפני ועדות הכנסת ומקבלי ההחלטות, התבססה על ניתוח דוחות לגבי מגמות דומות שהתרחשו בארצות-הברית וע ל מחקרים רבים אשר נערכו בעולם, המלמדים כי החמרה בענישה אינה מסייעת לצמצום עבריינות. יתרה מכך, הסניגוריה הראתה כי שימוש מוגבר בעונשי מאסר גורם להפניית תקציבי ענק להקמת בתי סוהר ובתי מעצר על חשבון טיפוח אמצעים חברתיים חלופיים למניעת עבריינות ופשיעה. אף מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים עמד ה על ,הקושי החוקתי והערכי באימוץ מדיניות ענישה מופרזת, במיוחד כשהיא מתבטאת בעונשי חובה ומינימום אשר נוטלים את שיקול הדעת מבית המשפט במקרה האינדיבידואלי ובכך מעבירים כוח משמעותי אל .התביעה בעת בחירת סעיף האישום 78 ר' לדוגמה הצעת חוק העונשין (תיקון– גניבות חקלאיות), התשס"ח- 6119 ; הצעת חוק העונשין (תיקון– תקיפת עובד ציבור ושוטר), התשס"ח- 6118; הצעה לתיקון חוק העונשין (החמרת הענישה על עבירות כלפי עובדי ציבור), התשס"ח- 6119; הצעת חוק הגנה על זהות סוכ ן מודיעין, התשס"ז- 6119 ; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (עונש מזערי בעבירות יצוא, יבוא, מסחר והספקה), התשס"ו- 6112 ; הצעת חוק העונשין (תיקון– החמרת העונש המזערי בעבירות מין), התשס"ו- 6112; הצעת חוק לתיקון חוק העונשין (החמרת העונש המזערי לאינוס), התשס"ז- 6119 ; הצעה לתיקון חוק העונשין (החמרת ענישה בעבירות רכוש), התשס"ח- 6118 ; הצעת חוק העונשין (תיקון– ענישה מוגברת בשל שלוש עבירות אלימות), תשס"ח- 6118 ; הצעת חוק העונשין (תיקון– החמרת הענישה בעבירות רכוש), התש"ע- 6119 ; הצעת חוק העונשין (תיקון– )תקיפת עובד חינוך , התש"ע- 6151 ; הצעת חוק העונשין (תיקון– החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשס"ז- 6119 ,); הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה התש"ע- 6151 ; הצעת חוק שהיה שלא כדין (איסור סיוע)(הוראת שעה)(תיקון– ,החמרת ענישה על הלנה העסקה והסעה שלא כדין), התש"ע- 6151 ; הצעת חוק העונשין (תיקון– ענישה על עבירה חוזרת), התשע"א- 6151 . 123 1001: פסק הדין בעניין הפרטת בתי הסוהר ביום59.55.6119 ניתן פסק הדין בבג"ץ6211911 המרכז האקדמי למשפט ועסקים נ' שר האוצר , בהרכב של 'שבעה שופטים של בית המשפט העליון. בפסק הדין, ביטל בית המשפט העליון את תיקון מס68 לפקודת בתי הסוהר, אשר הורה על הקמת בית סוהר שיופעל וינוהל על ידי תאגיד פרטי ולא על ידי המדינה (לימים רכשה המדינה את המבנה שהוקם לצורך בית סוהר פרטי והוא פועל כיום ככלא "אלה"). זאת, לאחר שבית המשפט קבע כי העברת סמכויות יסוד של המדינה בתחום אכיפת החוק– סמכויות הכליאה– לידי תאגיד פרטי הפועל למטרות רווח, מנוגדת לחו.ק יסוד: כבוד האדם וחירותו ,בפסק הדין עמד בית המשפט העליון בקול חד וברור על אחריותה של המדינה כריבון לאסיריה ועל הקשר ההדוק שבין חיי היומי ום בבית הסוהר לבין ההכרעה לגזור על האדם עונש של מאסר בפועל. בכך, הציף והדגיש בית המשפט באופן תקדימי את היקף ועומק הפגי עה בזכויות אדם שנגזרת מעונש המאסר, אף מעבר " :לשלילת החירות עצמה. כאמור בפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) ביניש בית הסוהר הוא, אפוא, המוסד בו מתרחשות (גם כאשר הוא פועל כדין) ועשויות להתרחש הפגיעות הקשות ביותר בזכויות אדם, אותן רשאית מדינה דמוקרטית מודרנית להש ית על הנתונים למרותה". 79 העלאת עקרונות אלה על נס באחד מפסקי הדין החוקתיים החשובים ביותר שניתנו על ידי בית המשפט העליון הובילה לא רק לביטול החוק, אלא עוררה דיון ציבורי רחב באשר למעמד החוקתי של בתי הסוהר, מדיניות הכליאה בישראל, וההשלכות שיכלו להיות להעברת בת .י הסוהר מאחריות המדינה לידי ידיים פרטיות 1006 - 1021 : מהצעת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה לתיקון221 לחוק העונשין ביוני6112 .הוגשה לכנסת הצעת החוק הממשלתית בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה80 הצעת החוק הממשלתית, שהתבססה בעיקרה על המלצות דוח ו עדת גולדברג משנת5999 , ביקשה להבנות את שיקול דעתו של השופט בגזירת הדין, וזאת במטרה להשיג שוויון ואחידות בענישה. בראש עקרונות הענישה הועמד עיקרון ההלימה, ממנו ניתן לחרוג רק בנסיבות חריגות, וכן הוצע לקבוע סולם עונשי של "עונשי מוצא" לכל עבירה, אשר יהוו את נקו .דת המוצא בקביעת העונש ההולם בידי השופט בשש השנים בה ן נמשכו הליכי החקיקה, הביעה הסניגוריה הציבורית התנגדות נחרצת לחלק מההסדרים שבהצעת החוק, ועמדה בין היתר על כך שאימוצם עלול לחזק את המגמה להחמרה בענישה ולשימוש מואץ בעונשי מאסר. עמדה זו התבססה על הניסיון ה מצטבר בעולם אשר לימד כי קביעת "תעריפי ענישה" ואימוץ גישה גמולנית כעקרון המנחה להבניית שיקול הדעת השיפוטי מביאים לאינפלציה חדה במאסרים (הן במספר המאסרים והן באורכם), באופן הגורם לתוצאות חברתיות קשות ולהשלכות תקציביות מרחיקות לכת. בפרט התנגדה הסניגוריה נחרצו .ת להגבלה של שיקול הדעת השיפוטי בענישה באמצעות המנגנון של עונשי מוצא בדיוני הוועדה השתתפו נציגים רבים מהאקדמיה ומעולם המשפט, אשר הציגו טיעונים ומחקרים הנוגעים למטרות הענישה ולאפקטיביות של אמצעי ענישה שונים בהתמודדות עם תופעות של עבריינות ופשיעה. המפגש בין אנשי מקצוע מתחומים שונים יצר דיון מעמיק בו בוררו ולובנו תכליות הענישה השונות, תוך שילוב בין ידע קרימינולוגי המבוסס על מחקר אמפירי לבין תפיסות משפטיות ותובנות מהפרקטיקה. בין השאר, נערך בכנסת יום עיון ייחודי בפני וע דת החוקה בהשתתפות מומחים מארצות-הברית, שעס ק בהשפעה המזיק ה שה יתה 79 'שם, בפס68 .לפסק דינה 80 הצעות חוק615 ', בעמ112 . 124 לחקיק ה דומה על מדיניות הכליאה בארצות- הברית ובהשלכות האפשריות של הצעת החוק על היקפי הכליאה .בישראל :בעקבות הדיונים הללו, שונו הסדרים רבים בהצעת החוק וההסדר שנחקק בסופו של דבר היה מאוזן ומורכב חלף ההתמקדות בתפיסה של שוויון פורמ א לי שאפי ינה את הצעת החוק, תיקון החוק שהתקבל מחזק תפיסה של שוויון מהותי, אשר לוקחת בחשבון אלמנטים אינדיבידואליים רבים. מן החוק הושמט המנגנון של עונשי מוצא, הוסף לו סעיף מטרה המבהיר כי מטרת החוק אינה החמרה ברמת הענישה, השיקום הוצב כעיקרון חשוב בענישה, אשר במקרים המת אימים מאפשר גזירת העונש בהתאם לשיקול זה במקום על פי העיקרון .המנחה של הלימה, ושיקולי ההרתעה הוגבלו משמעותית81 בכך, כלל בתוכו תיקון551 – בניגוד להצעת החוק ממנה נולד– פוטנציאל לחשיבה חדשה על מדיניות הענישה בישראל. ניתן אף לומר, בזהירות המחויבת, כי נראה שפוט נציאל זה אף החל מתממש, וכי החששות מהחמרת הענישה בעקבות תיקון551 .לא התממשו82 022 1 : חקיקת סעיף21 א לחוק הנוער– הליך חלופי שיקומי לקטינים בשנת6155 נחקק סעיף56א לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 5995 . סעיף56 א קובע כי בכל מקרה בו עולה מן החקירה כי יש בסיס ראייתי להעמדה לדין של קטין, על המדינה לבדוק טרם הגשת כתב האישום האם ניתן להפנות את הקטין להליך חלופי, אשר יוכל להביא את הקטין לידי קבלת אחריות למעשיו מבלי להכתים אותו בכתם של הליך פלילי. בנוסף, קובע הסעיף כי "השלמת ההליך החלופי תהווה שיקו ל מרכזי ומכריע בכל החלטה לגבי המשך ההליך הפלילי בעניינו של הקטין". הצעת החוק שקבעה את ,הסעיף התייחסה במפורש לחשיבות שיש להסטת ההליכים הנוגעים לקטינים להליכים בעל אופי שיקומי במטרה להימנע משימוש יתר באכיפה פלילית שפעמים רבות אינה פתרון הולם לכל הגורמים המעו רבים– .מבצעי העבירה הקטינים ונפגעי העבירה כאחד83 במסגרת הדיונים בכנסת, הובהר שהסעיף נועד ליצור כלי מרכזי להתמודדות עם קטינים שביצעו עבירות שלא :באמצעות ההליך הפלילי. ח"כ דב חנין, מיוזמי תיקון החוק, הסביר את מטרת החוק העיקרית במילים אלה "בקצרה– הרעיון של החוק הזה הוא רעיון שאומר שילד שמסתבך בעבירה פלילית צריך מסלול שמתאים לילדים, ו המסלול הקלאסי של הטיפול, של התביעה הכללית, בתי סוהר, ענישה וכדומה אינו המסלול הנכון לילד, ואינו המסלול הנכון לחברה , כי בסופו של דבר הוא גורר ילדים למעגל של הכשרה עבריינית ולא למע גל של שיקום וטיפול." 84 ואולם, על אף שמדובר בסעיף חשוב, הנותן ביטוי לעקרון השיקום, שהוא עקרון- העל ,החולש על הטיפול בקטינים במערכת הדין הפלילי הרי ש כפי שיפורט בהמשך, גם ה יום לא נעשה די שימוש .בסעיף זה 81 "ר' חגית לרנאו וישי שרון, "שמונה הכרעות ערכיות בחקיקת חוק הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה הסניגור 581 , 65-51 ( 6156 ). ר' גם רע"פ1299951 אלהרוש נ' מדינת ישראל (ניתן ביום9.56.6151 ), בו דחה בית המשפט העליון במפורש ,את בקשת המדינה לקבוע "עונש אחיד טיפוסי" לעבירת השב"ח לצרכי פרנסה, שכן קביעה כזו כמוה כקביעת עונש מוצא דבר המנוגד להכרעת המחוקק בתיקון551, אשר הות יר לערכאה הדיונית שיקול דעת לקבוע מתחם עונש הולם ולגזור את .הדין בתוכו 82 ר' קרן וינשל- "מרגל וענבל גלון, "השפעת תיקון החוק בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה על גזירת מאסרים (מחלקת המחקר של הרשות השופטת, טרם פורסם). מנגד, אך ר' ליאורה פסו (אבנעים) "תיק ון551 לחוק העונשין- מחקר אמפירי" (עבודה לתואר מוסמך, יוני6152 ., לא פורסם), המצביע על החמרה בענישה 83 'ר' הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס51) (הליך חלופי), התשס"ח- 6118 (הצעות חוק הכנסת 619 ', בעמ111 .) 84 ר' דברי ח"כ דב חנין בפרוטוקול ה דיון בהצעת החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט מיום11.55.6155 . כן ר' דברי ח"כ זבולון אורלב בפרוטוקול הדיון בהצעת החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט מיום68.2.6155 . 125 1021 : חקיקת תיקון66 לחסד"פ – הסדר סגירת תיק מותנית בשנת6156 נחקק תיקון22 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 5986 . התיקון, אשר הוסיף את סעיפים29א- 29 יב לחוק סדר הדין הפלילי, נועד לתת בידי גורמי התביעה כלי מידתי להתמודדות עם הפרות חוק קלות יחסית מצדם של אנשים ללא עבר פלילי. התיקון מאפשר לתובע להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מסוג עוון אם לחשוד אין עבר פלילי משמעותי ואם הוא מסכים לקחת אחריות על ביצוע המעשה ולעמוד בהסדר המבטא את חומרת המעשה כ גון תשלום קנס, פיצוי השתתפות בהליך שקומי, שירות לתועלת .הציבור ועוד ההחלטה להעמיד אדם לדין פלילי כרוכה מעצם טיבה בפגיעה בזכויותיו החוקתיות, ומשכך, הי א כפופה למבחנים החוקתיים של תכלית ראויה ומידתיות. פועל יוצא מכך הוא, כי על גורמי התביעה לשקול אם ניתן להסתפק בתגובה חברתית אפקטיבית ויעילה, הפוגעת באזרח באופן מידתי יותר. אף דברי ההסבר לחוק עומדים במפורש על כך שתכליתו של החוק היא להגשים את עקרון שיוריות המשפט הפלילי: "הסדר זה יעשיר את "ארגז הכלים" העומד לרשות התביעה, ויאפשר התאמה טובה יותר בין חומרת העבירה ונסיבות ביצועה לבין חומרת התגובה החברתית המופעלת נגד העבריין [...] ההסדר של סגירת תיק מותנית יעניק לתביעה במקרים אלה כלי מידתי והולם יותר.", הן מבחינת האינטרס הציבורי והן מבחינת הפרט85 ביום51.56.6152 ,הורחבו התנאים אותם יכול לכלול תובע בהסדר מותנה, לאחר ששירות המבחן הודיע בהתאם לסעיף29 ט לחסד"פ, כי ניתן לכלול במסגרת התנאים גם תכניות טיפול, תיקון ושיקום. בכך, הוטמע בין ה יתר לתוך הסדר סגירת תיק מותנית גם פיילוט קודם שהת קיים בשנים6151-6151 במחוזות תל-אביב ומרכז, ונועד לקדם "הטיה" של תיקים אשר היו מיועדים למסלול של הגשת כתבי אישום, למסלול שיקומי ,חלופי שנוהל על ידי שירות המבחן. במסגרת ההליך החלופי, הופנה החשוד לשירות המבחן שם הותאמה עבורו תכנית התע רבות אישית הכוללת קבוצה חינוכית- שיקומית, התנדבות בקהילה, פיצוי לנפגע העבירה ועוד. סיום מוצלח של ההליך הוביל, בדומה להסדר סגירת תיק מותנית, לגניזת התיק הפלילי. למנגנון של הסדר סגירת תיק מותנית ישנו פוטנציאל אדיר להפחית את מספר התיקי ם הפליליים המתנהלים, למנוע תיוג פלילי מ אנשים נורמטיביים ולתרום לשיקומם של עוברי חוק. ואולם, כפי שיובהר בהמשך, תחולתו המוגבלת .ביותר של ההסדר כיום מובילה לכך שפוטנציאל זה עדיין רחוק ביותר מלהיות ממומש כראוי 1021 : חקיקת 'תיקון מס31 לפקודת בתי הסוהר – תנאי כליאה הולמים ושיקום אסירים במאי6156 נוסף לפקודת בתי הסוהר סעיף55 ד, אשר קבע לראשונה בחוק את חובתו של שירות בתי הסוהר .לפעול לשיקום אסירים ה ,חובה שנקבעה בחוק מעניקה זכות קורלטיבית לאסיר להשתלב בפעולות שיקום ובה בעת מבטאת הכרה באינטרס החברתי לעודד טיפ ול ושיקום אסירים כתנאי להפחתת מועדות. זאת לצד ,חקיקת סעיף חשוב נוסף55ב, לפיו "אסיר יוחזק בתנאים הולמים שלא יהיה בהם כדי לפגוע בבריאותו "ובכבודו . על שינוי הפ רדיגמה והתפיסה שמתבטא בתיקון16 , עמד יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בעת שהציג את החוק בקריאה שניה ושל:ישית בפני הכנסת "עד היום שיקומו של האסיר בין כותלי בתי- הסוהר לא הוגדר כחלק מתפקידי שירות בתי-הסוהר, ומידת מעורבותו של השירות בהליך השיקום נגזר ה מסדרי העדיפויות שקבע כל נציב [...] אנחנו אמרנו: לא, צריך לשנות את הפאזה ]...[תפקיד שירות בתי- 85 הצעות חוק152 ', בעמ651 . 126 הסוהר אינו מתמצה בהחזקתם של האסירים במשמורת אלא גם בשיקומם של האסירים , כדי שישובו לחברה כאזר חים נורמטיביים בתום ריצוי עונשם ]...[ אדוני היושב- ראש, אני סבור כי אישור הסעיף בדבר שיקום האסירים הוא לא פחות מאירוע היסטורי, ויום אישורה של הצעת החוק החשובה הזו הוא יום חג." עם זאת , להשלמת התמונה נציין כי על אף חשיבותו הרבה של התיקון, הדרך ליישומו המלא במציאות עדיין .ארוכה, ובמישור הפרקטי יש עוד מהלכים רבים הנדרשים לצורך הגשמת זכותם של האסירים לשיקום86 1023: הקמת בתי המשפט הקהילתיים בשנת6151 החל לפעול בישראל פיילוט להקמת בתי משפט קהילתיים: בנובמבר6151 נפתח אולם ראשון של בית המשפט הקהילתי בבית משפט השלום בבאר- שבע; בספטמבר6151 נפתח אולם נוסף בבית משפט השלום ברמלה, ובמא י6159 הורחב בית משפט לסמים בתל- .אביב והוטמע לתוך המודל של בתי המשפט הקהילתיים בתי המשפט הקהילתיים הם חלק מתפיסה של "בתי משפט פותרי בעי ות" המכוונים ליצור מסגרת משפטית- טיפולית-שיקומית להתמודדות עם הבעיה שבשורש העבריינות, ולא רק עם הסימפטומים שלה. ייחודם הוא בשיתוף פעולה הדוק עם מגוון רחב של גורמים בקהילה ובריכוז מאמץ מערכתי במרחבים עירוניים בהם רמת העבריינות והפשיעה גבו הה כדי להביא לפתרון ארוך- .טווח של בעיות ברמה המקומית בתי המשפט הקהילתיים פועלים תוך שאיפה ליצור שיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים: גורמי רווחה, חינוך ,ותעסוקה ועדי תושבים, עמותות וכיו"ב . גופים אלה מסייעים ביישום ההחלטות השיפוטיות, בשילוב נאשמים במסגרות קהילת יות ובהצעת שירותים חברתיים ומידע. שיתוף הפעולה בין מערכת המשפט לבין הקהילה תורם לגיבוש מדיניות ענישה המותאמת לצרכי הקהילה ולמטרות של העצמה ושיקום לצד גמול והרתעה. כך למשל, גמילה מסמים ואלכוהול, השתלבות במערכת החינוך או סדנאות תעסוקה, בפיקוח בית המשפט ובאמצ עות גורמים בקהילה, מהווים פעמים רבות תחליף לעונשי מאסר. לצד השיקום נעשה ניסיון לעודד את .הנאשמים ואת בני משפחותיהם לפנות לשירותי רווחה, תוך הנגשת השירותים ועידוד ממסדי להשתתף בהם הדיונים בבתי המשפט הקהילתיים מתקיימים באווירה מיוחדת של שיתוף פעולה כשכל הצדד ים הנמצאים באולם מגויסים לשיקומו של הנאשם (ככל שהוא רוצה בכך ומסוגל לכך). שופטי בית המשפט הקהילתי שומעים את דברי הנאשמים ואת עמדתם ודעתם בנוגע להליך השיקומי הנרקם עבורם ולדרישות בהן הם מתבקשים לעמוד. בנוסף לדרכי השיקום הרגילות והמוכרות, משקיע צוות בית המשפט הקהילתי מאמץ לדאוג לצרכים ייחודיים של האוכלוסייה כדוגמת סיוע בהסדרת חובות, מיצוי זכויות וב ,יטחון תזונתי תעסוקה, ליווי של הנאשמים ושל משפחותיהם על ידי מתנדבים ודאגה לשעות הפנאי ולפיתוח קשרים מיטיבים עם הקהילה. עם השנים, וככל שהצוותים של בתי המשפט הקהי לתיים נחשפים לתהליכים מוצלחים של שיקום נאשמים שרגליהם היו נטועות עמוק באורח חיים עברייני, גוברת מידת הביטחון והאמון של רשויות התביעה ביעילות המודל, ומשולבים בו גם נאשמים שהתביעה סברה בתחילה שהם מסוכנים במידה המצדיקה מעצרם עד תום ההליכים. מחקר מלווה העוקב ב אופן שיטתי אחר הפרויקט טרם הושלם, אך עשרות בוגרי ההליך שממשיכים לשמור על קשרים רציפים ומיטיבים עם צוות בית המשפט, אף שאין להם כל .חובה חוקית לעשות זאת, הם עדות להצלחת הדרך השיקומית ולתחושת הערבות ההדדית שנוצרת במהלכה 86 לא ניתן להתעלם בהקשר זה מן הביקורת שנמתחה על אופן יישום תיקון16 בפועל בדוח מ בקר המדינה לשנת6151 , שעסק בהיבטים בשיקום אסירים (מבקר המדינה דוח שנתי63 ג– לשנת1021 ולחשבונות שנת הכספים1021 ( 6151 ,) 'בעמ191 .) 127 1021 : פרסום דוח הוועדה הציבורית לבחינת)מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים (ועדת דורנר הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר, הוקמה לפי החלטת ממשלה בסוף שנת6155 ,. בוועדה היו חברים נציגי משרד המשפטים ,הפרקליטות, הסניגוריה הציבורית .המשטרה, שירות בתי הסוהר, משרד הרווחה, משרד האוצר והאקדמיה כתב המינוי הטיל על הוועדה לגבש המלצות בדבר אופן הטיפול ב עוברי חוק שנגזר דינם, ובכלל זאת מגוון אמצעי הענישה ובפרט עונשי המאסר לסוגיהם; לגבש המלצות בעניין התווית עקרונות לעמדה ממשלתית ביחס לחקיקת עב ירות ועונשים ולבחון דרכים לאמוד עלות ותועלת של דרכי ענישה שונות; להציע לממשלה קווים מנחים למדיניות בתחום הטיפול בע וברי חוק וענישתם לרבות בחקיקה, בתיאום, בהנחיה, במחקר ובהקצאת משאבים, ולהציע דרכים חדשות להתמודדות עם עבריינות והטיפול בע וברי חוק. בחודש נובמבר 6151 פורסם דוח הוועדה, לאחר ארבע שנות דיונים בהן נבחנה מדיניות הענישה והטיפול בע וברי חוק בעיניים מחקריות ותקציביות. הדוח מסכם א י פוא דיון מקיף בין אנשי אקדמיה מובילים מתחום המשפט והקרימינולוגיה, נציגים בכירים של מערכות אכיפת החוק והסניגוריה הציבורית וקובעי .מדיניות בסופו של יום, לאחר בחינה מעמיקה של השפעות הכליאה, לצד מחיריה, קבעה ועדת דורנר באופן חד- משמעי כי יש לפעול לצמצום השימוש במאסרים– ובעיקר מאסרים קצרים– ולהרחבת השימוש בעונשים חלופיים . מסקנה זו נסמכה על קביעות מחקריות לפיהן החמרת הענישה (להבדיל מה עלאת סיכויי התפיסה) אינה תורמת להגברת ההרתעה מפני ביצוע עבירות עתידיות, שהיא הנימוק העיקרי המוצג בהקשר זה. עוד עמדה הוועדה על כך ששיקום בקהילה הוא יעיל יותר מאשר שיקום במאסר– העלות הישירה של החזקת אסיר במתקן כליאה עומדת על כ- 561,111 ₪לשנה, סכום גבוה הרבה יותר מאשר עלותם של עונשים חלופיים (למשל, עלות שכרו של קצין מבחן, שיכול לטפל בכל רגע נתון ב- 11-61 עוברי חוק במקביל, זהה לעלות החזקת .)אסיר אחד בכלא87 לבסוף, עמדה הוועדה עוד על כך שלעונשי המאסר יש השפעה קרימינוגנית– דהיינו הם מגבירים את הסיכוי לחזור ולבצע ע בירות– ואף בשל כך יש להימנע מהם כאשר אין הם הכרחיים. כדי לא לחרוג מהוראות החוק בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי ,בענישה, ועקרון ההלימה העומד בבסיסו התמקדה הוועדה במאסרים קצרים של עוברי חוק לא אלימים. חשוב לציין שמאסרים אלה מהווים חלק לא מבוטל מכלל המאסרים בישראל. במחקר שנערך בשנת6111 נמצא כי למעלה ממחצית האסירים שהשתחררו .באות שנה נדונו לתקופת מאסר של עד שנה אחת88 ,ועדת דורנר הציעה בדוח מספר חלופות למאסר ומעצר ;ביניהן הרחבתם של בתי המשפט הקהילתיים; הארכת משך עבודות השירות כחלופה למאסרים קצרים ו הגברת השימוש בשחרור על-תנאי ממאסר. המלצה נוספת של הוועדה עניינה ביצירת מנגנונים שיאפשרו חקיקה עתידית מושכלת וקביעת מדיניות אכיפת חוק המבוססת על נתונים. הוועדה עמדה על החשיבות הרבה ביצירת מסד עובדתי ומחקרי שישמש כבסיס לקביעת מדיניות בתחום הפלילי וקבעה כללים שנועדו להבטיח חקיקה מושכלת בתחום ה פלילי שאינה נסמכת על מידע אנקדוטלי ודעות קדומות הרווחות בציבור. לצורך כך, הוועדה המליצה על הקמת יחידה לאיסוף מידע ולמחקר בתחום אכיפת החוק, אשר תאפשר פי תוח אסטרטגיה ארוכת טווח ומבוססת- נתונים למדיניות אכיפת החוק בישראל, באופן שיאפשר בחינה ומעקב אחר רפורמות ש ונות, היזון חוזר ועריכת שינויים .נדרשים עיקרי ההמלצות של ועדת דורנר אומצו כאמור על ידי הממשלה ועוגנו בהחלטת הממשלה2430 . 87 'ר' דוח ועדת דורנר, בעמ69 . 88 "ר' קתרין בן צבי ודרור ולק "חוזרים למאסר: רצידיביזם של אסירים פליליים משוחררים בישראל צוהר ל בית הסוהר 51 , 58 ( 6155 '). כן ר' דוח ועדת דורנר, בעמ12 . 128 1026 : הצעת חוק תיקון214 לחוק העונשין – תיקונים לתיקון221 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס568 ) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשע"ו- 6152 , היא הצעת החוק המרכזית שהוגשה לאחר תיקון551 ., ונועדה להרחיבו ולפרשו, לאור הניסיון שהצטבר מאז חקיקתו חלקה הראשון של הצעת החוק קובע במפורש בחוק את האפשרות לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי צדק , וזאת בעקבות ביקורת בהקשר זה שהועלתה הן בכתיבה האקדמית89 הן בפסיקת בתי המשפט, ונוכח האמור בפסק הדין בע"פ1229951 לופוליאנסקי נ' מ דינת ישראל (ניתן ביום69.56.6151 ) בו קבע בית המשפט העליון במפורש כי עקרון המידתיות החוקתי מחייב לאפשר לבתי המשפט לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי צדק. הסניגוריה הציבורית תומכת כמובן באפשרות לחרוג משיקולי צדק ממתחם העו נש ההולם ורואה בכך תנאי הכרחי ל השגת צדק אינדיבי דואלי ומניעת עיוותי דין במקרים המתאימים. הסניגוריה הביעה דעתה כי לצורך הגשמת עקרונות אלה, יש צורך להותיר שיקול דעת רחב בידי בתי המשפט להגדיר את .שיקולי הצדק במקרים השונים, ולא להגביל את אפשרות החריגה אך לנסיבות המנויות בהצעת החוק חלקה המרכזי השני של הצעת החוק קובע כי תוקם ועדה מייעצת לענייני ענישה,. על פי הצעת החוק לוועדה יהיו שני תפקידים: הראשון, פרסום מתחמי מוצא לענישה אשר יתבססו על מיפוי וניתוח סטטיסטיים של ;)הענישה הנוהגת (בהשראת המלצת ועדת גולדברג לבחינת דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזר הדין השנ .)י, עריכת מחקרים ופרסום ממצאים והמלצות בתחום הענישה (בהשראת המלצות דוח ועדת דורנר הסניגוריה הציבורית הביעה עמדתה כי היא תומכת באימוץ מסקנות ועדת דורנר ובהקמת ועדה שתפקידה יהיה איסוף מסודר ושיטתי של מחקרים ומידע אודות מדיניות ענישה וטיפול, ולפרסם ממצאים וה מלצות לידיעת קובעי המדיניות והציבור, וזאת במטרה לקדם מדיניות ענישה מבוססת- .נתונים ומושכלת אוגוסט1026 : החלטת הממשלה2430 בנושא ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל כאמור לעיל, בחודש אוגוסט6152 התקבלה החלטת הממשלה5811 בעניין "ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל". החלטת הממשלה פותחת בהצהרה לפיה מטרתה היא "לייעל את תחום הענישה ושיקום האסירים בישראל, מתוך ראייה כוללת וכדי להביא לניצול מיטבי של ההוצאה הציבורית לצורך מניעת עבריינות, הפחתת היקפי תופעת הפשיעה והפחתת העלויות הנובעות כתוצאה מפשיעה. ב כלל זה, לקבוע כלים על מנת לסייע בטיפול בעבריינים שנגזר דינם, ענישתם ושיקומם כדי להביא לצמצום העבריינות וזאת "בהתחשב, בין היתר, בהיבטים חברתיים וכלכליים . בהחלטה מאמצת הממשלה את עיקרי המלצות ועדת :דורנר, וכן קובעת סדרה של שינויים במישורים שונים הקמת יחידה למ חקר ומידע במשרד המשפטים , אשר תפקידיה יהיו: ליווי מחקרי של יוזמות חדשות בתחום הענישה, הסברת מדיניות הענישה לציבור, איסוף מידע ומחקר בתחום האכיפה והענישה, איסוף וניתוח נתונים רלו ונטיים לקביעת מדיניות ענישה והערכת יעילות של דרכי ענישה ושיקום שונות. עוד קובעת ההחלטה כי הוועדה המייעצת לענייני ענישה, הנכללת כאמור בהצעת תיקון568 לחוק העונשין, היא שתתווה .את דרך פעילותה של יחידת המחקר שינוי בחקיקת עבירות ועונשים ,, כך שכל הצעת חוק המבקשת להחמיר בענישה, לקבוע עונש מזערי לעבירה לקבוע עבירות חדשות או להרחיב את התפרסותן של עבירות קיימות על התנהגויות נוספות תלווה בחוות דעת 89 ר' אורן גזל- "אייל "חריגה ממתחם העונש ההולם ספר דורית ביניש ( 6151 ); יובל ליבדרו "חריגה ממתחם העונש "ההולם מטעמי צדק הסניגור 599-8 , 1 ( 6151 .) 129 מקצועית אשר תכלול בין היתר את עלות השינוי המוצע, דיון בהצדקה ובאפקטיביות של שינוי הענישה המוצע, ו סקירה משפטית השוואתית. הרחבת פרויקט בתי המשפט הקהילתיים , כך שעד לסוף שנת6158 יורחב הפרויקט לשישה בתי משפט קהילתיים, אחד בכל מחוז. ההחלטה מורה במקביל על קיצוץ הדרגתי בבסיס תקציב שירות בתי הסוהר, לאור הצמצום הצפוי בענישה על דרך של מאסר בשל הרחבת השימוש בבתי .משפט קהילתיים בנוסף, מורה החלטת הממשלה על מספר מנגנונים נוספים לצמצום השימוש בעונשי מאסר : הרחבת האפשרות לרצות עונשי מאסר לתקופה של עד תשעה חודשים על דרך של עבודות שירות; הקמת צוות בינמשרדי לבחינת יצירת אפשרויות ענישה נוספות; הקצאת תקני איזוק אלקטרוני נוס פים לרשות לשיקום האסיר עבור אסירים משוחררים על- .תנאי; וקידום פרויקטים להפחתת עבריינות בתחום הנוער והצעירים 1027 : הכרזה על מדיניות אכיפה כלפי שימוש בקנאביס והחלטת הממשלה1373 בחודש ינואר6159 הכריז השר לביטחון פנים, ח"כ גלעד ארדן, על שינוי מקיף במדיניות האכיפה כנגד ,משתמשי קנאביס, שמטרתו ליצור הליך מידתי ומדורג לאכיפה. על פי המדיניות החדשה מוצע כי האכיפה תבוצע במדרג הבא: בעבירה ראשונה יינתן קנס למשתמש הקנאביס ללא רישום פלילי; ב עבירה שנייה יינתן קנס כפול ללא רישום פלילי; בעבירה שלישית ייסגר התיק בהסדר מותנה; ורק בעבירה רביעית יוגש כתב אישום. במקביל, פרסם משרד המשפטים נייר עמדה המציף בצורה מוחשית את הנזקים החברתיים הנלווים למדיניות של הפללה וסוקר מגמות לאי-הפללה וללגליזציה של סמים .קלים בעולם90 במרץ6159 אושרה מדיניות האכיפה החדשה על ידי הממשלה בהחלטת הממשלה6191 "אישור מדיניות אכיפה כלפי שימוש בקנאביס והקמת ועדה בין- משרדית לקידום המדיניות". ההחלטה מאמצת את המלצות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים במסגרת הצוות לבחינת מדיניות האכיפה כלפי משת משי קנאביס ,בישראל ומורה על הקמת ועדה בינ משרדית ליישום המדיניות, אשר תבחן את מכלול הצעדים הנדרשים ליישום .המדיניות, ותבחן בנפרד את עניינם של בגירים ושל קטינים המלצות הצוות והחלטת הממשלה מצביעות על תחילתו של מהלך של חשיבה מחודשת על השימוש בכלים של משפט פלי לי ועל נכונות לבחון אי-הפללה של התנהגויות שאינן מגיעות כדי הרף האנטי-חברתי שהוא נ קודת .המוצא להפעלת המשפט הפלילי 1027: פסק הדין בעתירת הצפיפות בבתי הסוהר ביום51.2.6159 , ביום פרישתו של כב' המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין מבית המשפט העליון, התפרסם פסק הדין בבג"ץ5896951 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים 'ואח . בפסק הדין, הורה בית המשפט העליון, באופן תקדימי, על הוצאת צו מוחלט המחייב את המדינה להביא לכך שבתוך58 חודשים שטח המחיה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על1 מ"ר ללא שירותים ומקלחת (או1.1 מ"ר כולל שירותים ומקלחת). עוד נקבע, כסעד ביניים, כי בתוך9 חודשים מיום מתן פסק הדין, יועמד שטח מחייתו של כל אסיר ועצור על1 .מ"ר לפחות, לא כולל שטח השירותים והמקלחת 90 ר' המשרד לביטחון הפנים הצוות לבחינת מדיניות האכיפה בנושא צמח הקנאביס– דו"ח מסכם (ינואר6159 ); יפעת ,רווה, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מדיניות האכיפה הנוהגת בנושא סם הקנביס– נייר עמדה (דצמבר 6152 .) 130 פסק הדין מצביע על החשיבות שמייחס בית המשפט העליון לזכויות אסירים ועצורים כחלק מן המשפט החוקתי ומשפט זכויות האדם בישראל. לא בכדי, הפנה כב' השופט מלצר בחוות דעתו לדבריו של נלסון מנדלה, לפיו "איש אינו יודע את אופ י יה של אומה עד אשר הוא בא בין כתלי בית הכלא שהי"א מקיימת. 91 בנוסף, מצביע פסק הדין על שינוי עומק בתפיסתו של בית המשפט באשר למדיניות האכיפה והענישה. לא בכדי, פסקאותיו האחרונות של פסק דינו של השופט רובינשטיין עומדות באופן צלול וחד- משמעי על כך שהגדלת מספר מתקני המאסר והמעצר אינה הדרך הבלעדית לפתור את בעיית .הצפיפות הקשה בבתי הסוהר הדרך העדיפה להפחתת הצפיפות במתקני הכליאה – אותה מבסס השופט רובינשטיין גם במחקרים אמפיריים ובניסיון שנרכש במדינות העולם– היא על ידי צמצום מספר המעצרים ונקיטת חלופות למאסר )(כגון אלו שהועלו בדוח ועדת דורנר, הנזכר בפסק הדין . פסק הדי ן מהווה סיכום הולם ל תהליך עליו עמדנו בפרק זה, והוא מצביע על הטמעת התובנות הנוגעות למדיניות אכיפה ולמדיניות ענישה מושכלות ומבוססות- .נתונים, גם בפסיקתו של בית המשפט העליון מבט לעתיד בסקירה שלעיל עמדנו על התפתחויות מרכזיות בעשור האחרון המצביעות על שינוי כיו ון רב- ערך של המשפט הפלילי הישראלי לעבר מדיניות מבוססת- נתונים, מידתית ומושכלת של אכיפת חוק וענישה. הראינו כי במישורים שונים הכירו מקבלי ההחלטות, המחוקק ובתי המשפט במחירים הנלווים לאכיפה פלילית– הן מבחינת הפגיעה בזכויות האדם ו הן מבחינת עלותם– והחלו לבחון א ,פשרויות לאמץ וליישם כלים חלופיים .פוגעניים פחות ויעילים יותר, להתמודדות עם עוברי חוק התפתחויות אלו ,הן כמובן מבורכות. יחד עם זאת, חשוב להבהיר שחלק מן השינויים הללו עדיין בראשיתם וחלקם עדיין בגדר הצהרות שטרם יושמו בעולם המציאות. בסיכום הדברים נבקש להאיר מס פר נושאים .שבהם עדיין נדרשים שינויים חשובים 2 .הצורך בהגברת השימוש בשחרור על תנאי שחרור על-תנאי הוא כלי רב- ערך בהפחתת מסוכנות ובשילובם של אסירים משוחררים בהליכי שיקום. נתונים ומ חקר ים רבים מלמדים על חשיבותו של השחרור המוקדם כחלק מיצירת רצף טיפולי וסיוע לאסיר בשלבים המורכבים של המעבר מכליאה להשתלבות בקהילה. שחרור מוקדם מצמצם את ההשפעה השלילית של השהות בכלא, מקדם מוטיבציה להתנהגות חיובית בקרב אסירים ולהשתתפות בת כניות שיקום, ומאפשר רצף .טיפולי המצמצם עבריינות חוזרת92 שלב השחרור לקהילה הוא שלב קריטי בגיבוש מדיניות לטיפול אפקטיבי בעוברי חוק. מחקרים רבים אשר פורסמו החל מסוף שנות השמונים של המאה ה- 61 בניסיון להצביע על גורמים המשפרים טיפול בעובר ,י חוק מלמדים כי מבין עקרונות אלה ניתן למנות את הצורך בהתערבות רב מערכתית המותאמת לאישיות ולצרכים של עובר החוק, התמקדות בזיהוי גורמים קרימינוגניים של עוברי חוק, למידה של ערכים נורמטיביים, שימת דגש על רכישת מיומנויות חיים שיסייעו לאדם להשתלב בסביבה נורמטיבית (כגון תעסוקה, פנאי והשתלבות 91 'שם, בפס9 .לפסק דינו של השופט מלצר 92 'ר "אורי תימור ומעין נגר "יושבים ומחכים: גורמים המעכבים שחרור מוקדם של אסירים צוהר לבית הסוהר 52 , 12- 62 ( 6151 .) 131 במערכות נורמטיביות ) וכן דגש על הצורך ביצירת רצף טיפולי והמשכיות הטיפול במעבר ממסגרות כליאה .סגורות לקהילה93 גם מבקר המדינה עמד על החשיבות ביצירת רצף טיפולי ועל הקשר בין תשומות טיפוליות שניתנות בכלא לבין מערך תכניות שיקום בפיקוח בקהילה. על סמך מחקרים ושיחות עם אנשי מקצוע קבע .המבקר, כי ללא הטיפול בקהילה עלולות התשומות הטיפוליות הרבות שמושקעות בכלא לרדת לטמיון94 ,אף על פי כן מהנתונים שהוצגו במסגרת דוח ועדת דורנר עולה כי בעשורים האחרונים ישנה ירידה עקבית ומשמעותית בשיעור השחרור המוקדם של אסירים ממאסר . בעוד שב שנת5991 שוחררו בשחרו ר על- תנאי 21.1% מן האסירים שהדיון בעניינם הסתיים באותה שנה בוועדות השחרורים, הרי שעשרים שנה לאחר ,מכן בשנים6156-6151, אחוזים אלה צנחו משמעותית, ורק11% מתוך ההחלטות המהותיות בבקשות לשחרור .מוקדם הן החלטות לשחרר95 מדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שפורסם ל אחרונה עולה כי על פי נתוני שב"ס רק51% מ בין האסירים, משתחררים לת כנית שיקום במסגרת שחרור על- .תנאי96 ירידה זו בשימוש בכלי החשוב של שחרור על-תנאי, נובעת, כך נראה, מתפיסה שגויה הרואה בשחרור על- תנאי בעיקרו מעין "פרס" לאסיר, ולא מכירה בחשיבותו של השחרור על- ,תנאי ,המאפשר יציאה הדרגתית, מפוקחת ומוגבלת בחזרה לחברה, ככלי ראשון במעלה להפחתת חזרתיות ולשיקום אסירים. בהקשר זה חשוב לזכור כ י מי שלא משתחרר בשחרור מוקדם על- תנאי, ומרצה את העונש המלא שנגזר עליו מאחורי סורג ובריח, חוזר לחיק החברה ללא כל ליווי ותכנית שיקומית, ועל .כן הסיכוי שיחזור לבצע עבירות גדול בהרבה הסניגוריה הציבורית סבורה כי מתבקש שינוי של התפיסות הרווחות בקרב ,ועדות השחרורים ובתי המשפט כמו גם בקרב מייצגי המדינה בערכאות, ואימוץ הבנה רחבה יותר של הח שיבות שבשחרור מוקדם של .אסירים שינוי כזה, שבל יבו הכרה באפקטי ביות של שחרור על- תנאי, יהיה בו כדי לקדם בצורה משמעותית יישום מדיניות מושכלת, ויעילה להתמודדות עם עוברי חוק. 1 .הפחתת מספר המעצרים כמתואר בהרחבה בפרק2.1.2 ,לדוח, השימוש במעצרים בישראל הלך וגאה עד מאוד בעשורים האחרונים ונראה כי לעתים קרובות שימוש זה חורג מהמטרות ומהעקרונות שהותוו לכך בחוק ובפסיקה . שימוש מיותר במעצרים מביא לפגיעה קשה בחשודים ובנאשמים, ויש לו גם השפעות הרסניות על מהלך המשפט ועל תוצאותיו , ובכלל זה על נגישות העצורים למסלולים שיקו מיים. אשר על כן, אחד התהליכים המרכזיים שעל מערכת המשפט הפלילית לעבור הוא של הפחתה משמעותית של מספר המעצרים, והותרתם– כפי שביקש המחוקק לקדם– ,למקרים בהם האינטרס הציבורי הוא חד וברור ולא ניתן להגשים את תכליות המעצר בכל דרך אחרת. לא למותר לציין כי אף בית המשפט העליון, בהחלטתו בעניין הצפיפות בבתי הסוהר, עמד על הקשר ההדוק שבין היקף המעצרים הנרחב לבין תנאי הכליאה, ו על הצורך בקידום מדיניות מעצרים מצמצמת. כאמור בפסקה קכ"ה לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטי" :ין נדמה כי הטמעת מסר המחוקק לפיו מעצר הוא המוצא האחרון בשרשרת 93 ר' לדוגמהCullen, F. T., & Gendreau, P. From nothing works to what works: Changing professional ideology in the 21st century The Prison Journal 81(3), 313–338 (2001). 94 דוח מבקר המדינה, לעיל ה"ש82 ', בעמ116 . 95 'דוח ועדת דורנר, בעמ11 . 96 מרכז המחקר והמידע של הכנסת היבטים בעבודת ועדות השחרורים ( 6159 :) https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03925.pdf 132 האפשרויות העומדות לרשות מערכת האכיפה, יכולה לסייע בהקטנת מספר העצורים ובהגדלת מרחב המחיה הנותר לאלה שאין מנוס אלא לעצרם." יש לברך על כך שמפכ"ל המשטרה הנוכחי מסתייג מקביעת מדדים מספריים בתחום ה מעצרים, ועל כך .שבשנתיים האחרונות מסתמנת מגמה של עצירה בגידול במספר המעצרים, שאפיין את העשורים האחרונים ואולם, הדרך עוד ארוכה יד ליישום מלא ונכון של הכלל לפיו מעצר הוא בבחינת מוצא אחרון. ברי כי לכל המערכות– ובתוכם משטרת ישראל, רשויות התביעה, שירות המבחן ו בתי המשפט– .תפקיד חשוב בהקשר זה 1 .הרחבת תחולתו של הסדר סגירת תיק מותנית תיקון22 לחסד"פ נכנס לתוקפו בפועל במאי6151 , ולווה בהנחיה שפורסמה על ידי היועץ המשפטי לממשלה באשר לאופן יישומו על ידי רשויות התביעה (הנחיית היועמ"ש1.1116 ). מטעמים תקציביים, באותה הנחיה נקבע כי לעת ההיא לא ייעשה כל שימוש בהליך סגירת תיק מותנית על ידי התביעה המשטרתית. משמעות הנחיה זו היתה כי באופן מעשי הוצאה מתחולת החוק האוכלוסייה העיקרית של חשודים שההסדר היה אמור לחול לגביה. ההנחיה הי תה אמורה להיות זמנית, אך בפועל נותרה בתוקף זמן רב . רק בחודש מרץ6152 , בעקבות פניית הסניגוריה הציבורית, עודכנה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אך גם הנח יה זו החילה את ההסדר בחוק רק ביחס לשלוש עבירות המצויות בסמכות התביעה המשטרתית: איומים (למעט אם נעברה העבירה כלפי בן משפחה); הסגת גבול כדי לעבור עבירה; ומעשה פ ,זיזות ורשלנות בחיה. אף הנחיה זו, אם כן מרוקנת מתוכן ממשי את ההסדר החשוב שחוקקה הכנסת והופכת אותו לאות מתה לגבי רוב- רובם של התיקים המצד.יקים את השימוש בהסדר סגירת תיק ביום61.1.6159 פנתה הסניגוריה הציבורית ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על מנת שי תקן באופן דחוף את הנחיית היועמ"ש בנושא זה, וירחיב בצורה משמעותית ביותר את היקף העבירות בהן מוסמכת התביעה המשטרתית לכרות הסדרים מותנים. הסניגוריה הציבורית עמדה על כך שרשימת העבירות המצומצמת שמה לאל את תכלית החקיקה, שהיא יצירת כלי משפטי מרכזי להתמודדות עם הפ רות חוק ברמת חומרה נמוכה יחסית. הסניגוריה הבהירה כי הרשימה המצומצמת מונעת מהתובעים המשטרתיים להפעיל ,שיקול דעת במקרים מתאימים בכל העבירות האחרות, ועמדה על כך שאין כל היגיון בכך שהפרקליטות המטפלת ככלל בתיקים החמורים יותר, תוכל להפעיל שיקול דעת באשר למקרים ה מתאימים לשימוש בכלי ,של סגירת תיק מותנית, ואילו דווקא התביעה המשטרתית, המטפלת בתיקים בעלי חומרה פחותה בהרבה תהיה.כה מוגבלת בהפעלת שיקול דעת כזה ,אשר על כן על מנת למצות את ה כלי ה חשוב של הסדר סגירת תיק מותנית להתמודדות יעילה, ראויה ומידתית עם עבירות שבוצעו על ידי אנשים נורמטיביים וחסרי עבר פלילי, מן הראוי לקבוע במפורש כי הסדר זה יחול באשר לרוב רובן של העבירות, אם לא בכולן, באופן שיאפשר שיקול דעת רחב והתאמה מקסימלית לנסיבות המקרים האינדיבידואליים . 3 .הרחבת הש ימוש בהליכים חלופיים לקטינים כאמור לעיל, בשנת6115 נחקק56 א לחוק הנוער, אשר קבע כי דרך המלך בהתמודדות עם עבריינות קטינים היא ככלל נקיטה בהליך חלופי, ככל שניתן להימנע מהעמדה לדין פלילי. ואולם, אף שחלפו מספר שנים לאחר חקיקת הסעיף, ולמרות שתוקן בשנת6151 באופ ן שיחייב באופן מפורש גם את התביעה המשטרתית והפרקליטות, נראה כי השימוש בו טרם צבר תאוצה, והוא עדיין אינו מהווה כלי מרכזי בתגובה החברתית 133 לקטינים עוברי חוק, כפי שביקש המחוקק לקבוע. בין היתר, נראה כי שימוש החסר בסעיף נובע מכך שעד היום פורסמו רק מספר קטן של נהל ים המסדירים הליכים חלופיים בהם ניתן לנקוט על פי החוק, ובייחוד בשל .חוסר הטמעה מספק של גורמי התביעה בדבר מרכזיותו של ההליך על מנת להגשים את תכליתו של סעיף21 א לחוק הנוער– ואת תכליתו של חוק הנוער כולו, המתמקד בשיקום עוברי חוק קטינים– יש מקום להכיר באופן ח ד- משמעי בעדיפותו של הליך חלופי לנוער, והותרתו של ההליך הפלילי אך ורק כמוצא אחרון. 97 1 .יצירת כלים להתמודדות עם בעיות ח ברתיות שלא באמצעות המשפט הפלילי ,אחת התופעות עליהן מתריעה הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות היא הפעלת סמכויות המשפט הפלילי ובפרט סמכות המע צר, במקרים בהם הפתרונות האמיתיים צריכים היו לבוא ממסגרות חברתיות אחרות כמו .רווחה או בריאות הנפש כך למשל, סמכויות המשפט הפלילי מופעלות לא אחת על אוכלוסיות חסרות יכולת כלכלית, במה שהסניגוריה " הציבורית מכנה בשנים האחרונות בשם תיקי עוני " – תיקים בהם העבירה הפ לילית מתבצעת על רקע של נסיבות של מצוקה כלכלית קשה ומציאות חיים הישרדותית בשל מחסור באמצעי קיום בסיסיים. במסגרת זו נתקלת הסניגוריה הציבורית בכתבי אישום המוגשים, למשל, בגין פלישה שלא כדין לדירות ציבוריות, חיבור פיראטי לרשת המים והחשמל, גניבת מזון ומוצרי קיום בסיסיים וקיבוץ נדבות. רק בשנה האחרונה, טופלו על ידי הסניגוריה הציבורית מקרים של העמדה לדין ומעצר של אנשים שאיימו בהתאבדות בשל מצוקה ;כלכלית98 אדם שנעצר לאחר שנכנס ל"בוד;קה" בכניסה לחניון כי רצה לשתות מים99 דר רחוב שהורשע בגניבה לאחר שגנב1 ;בקבוקי שמפו, חומר ניקוי, משקה ענבים, חבילת חמאה וחפיסת שוקולד100 ודר רחוב .שנעצר לאחר שנכנס לבתים ולגני ילדים בכדי לגנוב אוכל101 ,גם במישור הפסיכיאטרי, ניתן לזהות מגמה של שימוש בכלים מן המשפט הפלילי, ובפרט בהליכי המעצר כדרך להתמודד עם אנשים בעלי מוגבלות נפשית. בהקשר זה התריעו בתי המשפט כי פעמים רבות "קל להתפתות ולפנות להליך הפלילי" בעניינם של אנשים בעלי מוגבלות נפשית, במקום למצות את הכלים .האזרחיים הקיימים102 במקרים ,ממין אלה סבורה הסניגוריה הציבורית כי ראוי שהרשויות יתמקדו בני סיון למצוא פתרון הולם למצוקה שבבסיס ההתנהגות, באמצעות הפנייתו וליוויו של האדם לשירותי הרווחה או לשירותי בריאות הנפש, במקום לנקוט בצעדים פליליים הפוגעים בזכויות האדם, ואשר בטווח הארוך מערימים קשיים נוספים על האדם ומקטינים את סיכוייו לצאת ממעגל העוני והמצוקה. 97 'ר )בהקשר זה גם ת"פ (שלום לנוער חיפה8515-15-51 פלוני נ' מדינת ישראל (החלטה מיום15.5.6159 ; ייצוג על ידי עוה"ד יאנה יורין וגלית זמירי), בו הורה בית המשפט על ביטול כתב אישום תוך קביעה כי המאשימה לא נתנה לסעיף 56 .א לחוק הנוער את המשקל המרכזי והמכריע שהחוק העניק לו 98 'ר ת"פ (שלום תל- )אביב68926-51-51 מדינת ישראל נ' חיים )(ייצוג על ידי עו"ד אופיר כתבי ); מ"י (שלום ראשון לציון 8119-16-59 מדינת ישראל נ' צאנגואקר )(ייצוג על ידי עו"ד גלית בש. 99 מ"י (שלום תל- )אביב11151-19-52 מדינת ישראל נ' נופל .)(ייצוג על ידי עו"ד פולינה סורין 100 )ת"פ (שלום קריות25619-12-51 מדינת ישראל נ' אסור .)(ייצוג על ידי עו"ד אסי בוחבוט 101 )מ"י (שלום פתח תקווה15691-56-52 מדינת ישראל נ' אלקובי )(ייצוג על ידי עו"ד עמית פרנטי. 102 'ר עמ"ת (מחוזי תל- )אביב59221-11-59 מיכאלי נ' מדינת ישראל (החלטה מיום59.1.6159 ; ייצוג על ידי עו"ד יעל פינקלמן- )ניסן); מ"י (שלום פתח תקווה65691-15-59 מדינת ישראל נ' בלעום (החלטה מיום51.5.6159 ; ייצוג על ידי )עו"ד מתן סדן); מ"י (שלום פתח תקווה12118-56-52 מדינת ישראל נ' תלוגוקר (החלטה מיום66.56.6152 ; ייצ וג על ידי .)עו"ד ליעד ידין 134 6 . הגדרת קו ברור למקרים המצויים מתחת לרף הפליליות והימנעות מהגשת כתבי אישום בגין זוטות אחד מהעקרונות המרכזיים בעיצוב התגובה החברתית להפרות חוק הוא עקרון שיוריות המשפט הפלילי. על ,אף האמור, נתקלת הסניגוריה הציבורית לא אחת בשימוש יתר בסמכויות המשפט הפלילי ובכלל זה בהגשת כתבי אישום העוסקים בזוטות שאינן מגיעות כלל לרף הפלילי או במקרים בהם עושה המדינה שימוש במשפט הפלילי על אף קיומם של כלים מידתיים יותר . שוב ושוב, נתקלת הסניגוריה בכתבי אישום העוסקים במעשים פחותי ערך, הרחוקים לעמדתנו מן הרף הפלילי, שאינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג .של הגשת כתב אישום העמדה לדין .במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור דוגמה מ השנה האחרונה ניתן למצוא במקרה בו הועמד אדם לדין ב גין עבירה של היזק בזדון לרכוש, וזאת משום ש כאש ר היה בגילופין ובתום ריב עם אשתו, הכה בתריס בסלון במטרה לסגור אותו, אך זה נפל לחצר .ונשבר. הנאשם הורשע על ידי בית משפט השלום, אך זוכה, בהסכמת הפרקליטות, בבית המשפט המחוזי103 במקרה אחר , הועמדה נאשמת לדין בעבירת תקיפה בשל כך "שקרעה דפי נייר לחתיכות וזרקה אותם לעבר פניה של ה"מתלוננת וחתיכות הנייר פגעו בפניה של המתלוננת. 104 דוגמה נוספת לכתבי אישום שספק רב אם ראוי שיוגשו, גם לאור המדיניות החדשה עליה הכריז המשרד לביטחון פנים, הם כתבי אישום הנוגעים להחזקת כמויות זעומות של סם . בתוך כך, טופלו על ידי הסניגוריה בשנה האחרונה מספר רב של.כתבי אישום הנוגעים להחזקת פחות מגרם אחד של חשיש105 חוסר התוחלת בהגשת כתבי אישום בשל אחזקה ושימוש עצמי של סם מסוג ק נאביס מתעצמת נוכח השינוי המבורך במדיניות האכיפה עליה הצהיר כאמור המשרד לביטחון פנים בתחילת שנת6159 ,. נוכח התפתחות זו וההסכמה בדבר הצורך לעבור לאכיפה מינהלית בתחום זה, אין עוד הצדקה להגיש כתבי אישום או להמשיך .בניהול הליכים פליליים בשל אחזקה של קנאביס ותוצריו לצריכה עצמית סיכום לפני כעשור, נראה היה שישראל צפויה לחזור על כשליו של המודל האמריקאי, ולהוביל למדיניות ענישה וכליאה מחמירה, שתוצאותיה הן בעיקר הגדלת מספר האסירים השוהים בבית הסוהר. ואולם, מגוון התפתחויות בתחומים שונים של המשפט הפ .לילי הישראלי מסמנות מסלול חדש נראה שבעשור האחרון מתפתחת גישה ראויה של אימוץ מדיניות משפטית וחברתית מושכלת הכוללת קידום חלופות ענישה, הליכים ,חלופיים מבוססי שיקום ומנגנונים מורכבים המאפשרים התאמה מירבית של התגובה החברתית למעשה .העבירה ולמאפייניו של האדם עובר החוק בסקירה זו, ניסינו לעמוד על נקודות המפנה המרכזיות ששרטטו את שינוי הכיוון, ולהצביע גם על שינויים נדרשים נוספים לצורך הרחבת והעמקת הנתיב המבורך שבו מתקדמים, נכון לעת הזו, המשפט הישראלי .והחברה הישראלית 103 'ר ת"פ (שלום תל- )אביב66989-19-52 מדינת ישראל נ' אסטפובסקי (ניתן ביום65.56.6152 ; ייצוג על יד י עו"ד סנדי ליפשיץ); ע"פ (מחוזי תל- )אביב9969-16-59 אסטובסקי נ' מדינת ישראל (נית ן ביום1.1.6159 ; ייצוג על ידי ד"ר אלקנה .)לייסט 104 'ר )ת"פ (שלום חדרה55921-11-52 מדינת ישראל נ' מחאמיד )(ייצוג על ידי עו"ד אסיל מוצארווה: התביעה חזרה בה .בתיק מזה מכתב האישום 105 'ר למשל ת"פ (שלום קרית )שמונה51121-11-52 ( 1.89 )גרם חשיש); ת"פ (שלום נצרת5151-11-52 ( 1.12 ;)גרם חשיש )ת"פ (שלום טבריה11162-12-52 ( 1.18 .)גרם חשיש