חומר רקע
ה
טיפול בעביר
ו ת סמים בבתי
ה משפט
ה
קהילתיים
מוגש
לוועדה
המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
כתיבה: רננה גוטרייך י"ט שבט
"תשע
ח
אישור: שלי לוי
, ראש
ת צוות
4 פברואר
2018
גרסה לפני עריכה לשונית
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים91950
:'טל
6 4 0 8 2 4 0 / 1
-
02
:פקס
6 4 9 6 1 0 3
-
02
www.knesset.gov.il/mmm
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
עמוד 1 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן
מבוא 2
1.
רקע 5
2.
נוהל ההפעלה של בתי המשפט הקהילתיים 7
2.1
.
ההנחות בבסיס נוהל ההפעלה של בתי המשפט הקהילתיים 8
2.2
.
הקריטריונים להפניית תיקי
ם למסלול בית המשפט הקהילתי 9
2.3
.
ההליך בבית המשפט הקהילתי
10
3.
נתונים על המשתתפים בבתי המשפט הקהילתיים
14
3.1
.
מספר המשתתפים בתכנית בבתי המשפט הקהילתיים
15
3.2
.
מספר המשתתפים בהתפלגות לבתי משפט קהילתיים
16
3.3
.
סטאטוס המשתתפים בתכנית
17
3.4
.
התפלגות המשתתפים לפי עבירה מרכזית
19
3.5
.
מאפיינים דמוגרפים ואחרים של משתתפי התוכנית
21
3.6
.
תוצאות ההליך הפלילי בבתי המשפט הקהילתיים
22
3.7
.
סוגי התערבויות בבתי המשפט הקהילתיים
23
4.
נקודות לדיון
26
עמוד 2 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה המיוחדת של הכנסת ,למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ועניינו
ה
טיפול
בעבירות סמים בבתי
ה
משפט ה
קהילתיים בישראל.
במסמך זה נציג את הרקע להקמת בתי המשפט
,הקהילתיים את אופן הסדרתם
ו
את נוהל ההפעלה לפיו הם פועלים כיום . כמו כן, נציג נתונים באשר
למספר המשתתפים בהליך בבתי המשפט הקהילתיים ומאפייניהם של משתתפים אלה .
לשם הכנת
המסמך ביקש מרכז המחקר והמידע של הכנסת
מעמותת ג'וינט-
אשלים)(להלן: אשלים,
1
המרכזת את
הנתונים של התוכנית , נתונים שונים באשר
למשתתפים בעלי עבירות סמים .אשלים
העבירה לידנו נתונים
באשר לכלל
המשתתפים בתוכנית בעלי עבירות שונות ,
אך
מסרה כי בשלב זה אין באפשרותה לספק
פילוחים שונים באשר למשתתפים בעלי עבירות סמים .
,לכן במסמך שלהלן
י ובאו נתונים באשר
ל כלל
המשתתפים בתכנית בבתי-המשפט הקהילתיים ,
ובתוך כך נתונים מהם ניתן ללמוד על המקרים בהם
היתה למשתתפים עבירת סמים או בעיית התמכרות שעמדה ברקע ביצוע העבירה.
מבוא
החל משנת
2011
2
מתקיים בישראל תהליך במסגרתו נבחן המודל של""בית המשפט הקהילתי,
שמטרתו
יצירת כלים
להתמודד
ות
עם.תופעת הפשיעה ועם בעיות המובילות לפשיעה3
בית משפט זה הוא
אחד
הסוגים
של
'בתי-
'משפט פותרי הבעיות,
4 ש
הם בתי משפט של ערכאה ראשונה
המבקשים לספק
פתרון
,לבעיית העבריינות החוזרת באמצעות התמודדות עם בעיות חברתיות-
כלכליות העומדות ברקע של
.הפשיעה הנחת הי סוד העומדת בבסיסם
של בתי מ
פש ט אלה היא שחלק
גדול
מהעבירות הפליליות
מתבצעות על רקע של בעיות חברתיות-
כלכליות ולכן יש להתמודד
לא רק עם העבירה עצמה,
אלא גם עם
הגורמים ל
ה . בתי משפט אלו
מהווים מסגרת שיפוטית-
שיקומית
ה מבקשת לצמצם את העבריינות החוזרת
ולסייע לנאשמים הסובלים מבעיות שונות באמצעות התאמה אישית של הליכי שיקום שיהוו חלופה
למאסר.
5 מטבע הדברים בתי משפט אלו אינם מתנהלים בדרך הרגילה,
שכן
ההליך המשפטי נעשה תוך
מעורבות
של
גורמי תביעה
לצד גורמי
רווחה וקהילה.
6
1 אשלים היא שותפות בין הג 'וינט
ל
ממשלה לפיתוח ש .ירותים לטובת אוכלוסיות בסיכון
מס
גרת
זו היא אחראית על פיתוח
תוכניות
.חדשות יחד עם משרדי ממשלה רלוונטיים
אשלים
מלווה את התוכניות מבחינה מקצועית, מקדמת את
הפיתוח,
מביאה ידע, מחקר
וכו
'. התוכנית של בתי המשפט הקהילתיים היא פיילוט אשר שותפים לו הנה לת בתי המשפט, משרד
המשפטים (מחלקת ייעוץ וחקיקה, הסניגוריה הציבורית והפרקליטות), משרד הרווחה, חטיבת התביעות במשטרת ישראל
.ורשויות מקומיות מאשלים נמסר כי
את המנדט להובלת השותפות ולפיתוח קיבלה אשלים והיא מובילה אותו בהתאם
להנחיית הרשות השופטת ולצוות היגוי המו
רכב מהשותפים .ד "ר
דניאלה בייניש ,מנהלת תכניות משפט וקהילה בג'וינט-
,אשלים
דוא ,"ל28
בינואר
2018
.
2
לפי המחקר המלווה, התקופה שמאוגוסט2011
ועד אוגוסט2013
מכונה שלב 'פיתוח החזון', בתקופה שמספטמבר2013
ועד
ספטמבר2014
– נעשה פיתוח מודל ההפעלה וגיוס שותפים, ומס פטמבר2014
ואילך החל
שלב היישום. ד"ר טלי גל וד"ר
הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
,
'עמ26-29
.
3
ד"ר
טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ10
.
4 בין המודלים של בתי-משפט פותרי בעיות ניתן למצוא בתי-משפט לסמים (שהינו המודל הנפוץ ביותר), בתי-
,משפט קהילתיים
בתי-משפט לטיפול באלימות במשפחה, בתי-
משפט לטיפול בעבירות שבוצעו על ידי נפגעי נפש, בתי משפט לטיפול בזנות
ועוד. ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה , אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת
בר-
אילן, יולי2017
', עמ14
.
5
'ד
בייניש
,וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה,
,ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן
יולי
2017
', עמ98-99
.
6 ד"ר טלי גל ו
ד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה ,אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי2017
', עמ10
.
6
'ד
בייניש
,וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה,
,ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
,
:בתוך ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי
2017
', עמ98
.
עמוד 3 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לפי דו"
,ח המחקר המלווה של בתי המשפט הקהילתיים בישראל
ש
נערך על-
ידי
חוקר
ות
מאוניברסיטת
חיפה ואוניברסיטת בר אילן בה
תאם ל
החלטת הממשלה משנת
2016
:(להלן דו"ח,)המחקר המלווה
הבחירה ליישם בישראל את מודל
בית המשפט הקהילתי,
נבעה
מ ,"תפיסת העבודה בתחום הנוער באשלים
הרואה בקהילה מנגנון מרכזי בתהליכי הטיפול והשיקום של בני נוער וצעירים בסיכון ובני
משפחותיה
ם."
7
ב ,נוסף
מודל זה מאפשר להתמודד עם תופעות עבריינות
מסוגים שונים באמצעות
הליך אחד.
8 על-
פי
דו"ח
המחקר
המלווה ,
המודל של
בית המשפט הקהילתי פותח בארצות הברית על מנת להתמודד עם הבע
י ות
היומיומיות של שכונות הסובלות מאחוזי פשיעה ג
בוהים ומהשפעת התופעה על תחושת הב
י טחון ואיכות
החיים של התושבים . המודל מבוסס על
שיתוף פעולה בין
,משאבים שונים בקהילה, מעורבות קהילתית
התאמה של הכלים הטיפוליים ברמת הפרט ,, שימוש בחלופות למאסר והרחבת אמצעי הענישה הקיימים
הדגשת האחריותיות של הנאשמים וקביעת מדדי הצלחה.
9
לפי דו"ח המחקר המלווה ,
ה את
תכנית לפיתו
ח בתי המשפט הקהילתיים יזמה והניעה ד"ר דניאלה בייניש
)(להלן: ד"ר בייניש ,
שהצטרפה
מאוחר יותר לאשלים כמנהלת התכנית . אשלים הובילה עבודת מטה
פנימית לבחינת הנוש ו א לשם גיבוש המודל הוקם
פורום מקצועי שכלל את נציגי הנה ,לת בתי המשפט
המשטרה, פרקליטות המדינה, הסניגוריה הציבורית הארצית, אגף תקו
ן
במשרד הרווחה, המשרד לבטחון
פנים, אגף הרווחה במשרד
העלייה ו
הקליטה ומכון ברוקדייל .
באפריל2012
הציגה אשלים את המודל בפני
ו הו
עדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים,
בראשות השופטת
בדימוס דליה דורנר
(להלן ועדת
.)דורנר בשנת
2013
הוקם צוות היגוי בין-
משרדי
ש ,כלל נציגי גופים שונים, ובהם: שירות המבחן
הסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל, משרד המשפטים ונציגי עמותת אשלים .
באוקטובר2013
הציגו
נציגי אשלים את עיקרי התוכנית בפני נשי
א בית המשפט העליון דאז
, השופט
אשר
גרוניס, ו בפני
מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, והנשיא גרוניס אישר את עיקרי התוכנית ו
הנחה
את הנהלת בתי המשפט להיערך לפיילוט במסגרתו יפעלו שני בתי משפט קהילתיים בישראל במשך חמש
שנים. על פי הצעתו נקבע כי בית משפט קהילתי ראש ון ייפתח בבית משפט השלום בבאר שבע בסתיו2014
,
.ובית משפט שני ייפתח כחצי שנה לאחר מכן בבית משפט השלום ברמלה10
בשנת2013
החל צוות
ההיגוי
לגבש את נוהל ה
הפעל
ה
,של התוכנית שמטרתו גיבוש מדיניות הפעלה משותפת ו ומ סכמת של ההליך
הפלילי המיוחד בבית המ
שפ
ט הקהילתי,
11 צוו ו ת זה סיים את
העבודה על הנוהל
ביולי2014
.
12
באשר
למטרות התוכנית ,
לפי דו"ח המחקר
המלווה ,במסגרת ראיונות שנערכו עם חברי ועדת ההיגוי
עלו
מספר מטרות מרכזיות ל
תוכנית וב
הן
צמצום
פשיעה חוזרת (רצידיביזם) בעבירות קלות ובינוניות;
שיקום
הנאשם כדי לאפשר לו לתפקד ולהשתל;ב מחדש בחברה
שיקום
המעגל המשפחתי
של הנאשם ובכלל זה
7 , ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ27
.
8 צוי ן כי בישראל
פעל
.פיילוט נוסף של בית משפט לפתרון בעיות במודל של בית משפט לסמים
'ד
,בייניש וש' כהן בתי משפט
קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014, בתוך: ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג
בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, א
וניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ99
.
9
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי
2017
', עמ99
.
10
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג
בתי משפט קהילתיים בישרא ל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ28
.
11
'שם, עמ28
.
12
'שם, עמ29
.
עמוד 4 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מערכת היחסים בין הנאשם לבן
/בת הזוג ו
ה
ילדי
ם ;הגברת האמון במדינה ובמערכות
יה ;
וכן שינוי שיח
במערכות ובציבור לכך
שעבריינות אינה מנותקת מההקשר החברתי של
ה
אדם.
13
לאחר עבודת
ה
הכנה, יצא
ה התכנית
לפועל
כ ,פיילוט
הו ו
קמו שני בתי-משפט בשני מחוזות שיפוט שונים:
הראשון החל לפעול בבאר שבע )(מחוז דרום בנובמבר2014, והשני נפתח ברמלה
)(מחוז מרכז
באוקטובר
2015
.
14
בנובמבר2015
פורסם דוח
,הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות שופטת בית
המשפט העליון (בדימוס) דלינה,דורנר שעסק בין השאר במודל בית משפט קהילתי והמליץ
"לאמץ את
המודל המוצע... ולהקצות שופטים שימונו לבית המשפט הקהילתי ויטפלו במכלול ההליכים שימצאו
."מתאימים להעברה למסלול זה
לצורך כך המליצה ו הו
עדה "לגבש קריטריונים מוסכמים פהל
ניית
התיקים למסלול זה ולהתוות מנגנ ון ניתוב תיקים פנימי בבית המשפט שיאפשר העברת התיקים למסלול
זה". לצורך יישום המהלך הוועדה המליצה גם על "הרחבת שיתופי הפעולה בין מערכת האכיפה לבין
מערכות הרווחה ונותני שירותים קהילתיים שיאפשרו הרחבת המסגרות הטיפוליות והפניה של נאשמים
רבים יותר להליכים
הקהילת
יים".
15
,בהמשך להמלצות הוועדה באוגוסט2016
קיבלה הממשלה החלטה
לפיה
עד ליום ה-
1
באפריל2017
יוקם בית משפט קהילתי נוסף, ולאחר מכן ובכל חצי שנה יוקם בית
משפט קהילתי כך שביום1
באוקטובר2018
יוקמו בסך הכל ארבעה בתי משפט קהילתיים נוספים על
השניים שהיו קיימים באו
ת
ה עת ,כלומר
עד לאוקטובר2018
יהיו בישראל ב
סך הכל יש שה בתי משפט
.קהילתיים16
,בעקבות החלטת הממשלה במאי2017
התרחבה התכנית ובית משפט קהילתי שלישי פתח את שעריו בעיר
תל-אביב-
.יפו17
בנוסף ,במהלך השנים הורחבה פעילותם של שני בתי המשפט הקהילתיים הראשונים
שהוקמו :במה
לך שנת
2016
בית המשפט הקהילתי בבאר שבע הרחיב את פעילות
ו ליישובים דימונה18
ולאחר מכן ל
חורה ,בית ו
,המשפט ברמלה הרחיב את פעילותו לעיר לוד ובאפריל2017
.גם לרחובות19
כיום בתי המשפט הקהילתיים עדיין ,מצויים בשלב הפיילוט
ונכון
לינואר2018
פועלים
שלושה בתי משפט
קהי
לתיים :אחד ב( מחוז דרום
בבאר שבע ;) המיועד לתושבי הערים באר שבע, דימונה וחורה
אחד ב מחוז
( מרכז
ברמלה
) המיועד לתושבי הערים רמלה, לוד ורחובות; ו
אחד ב( מחוז תל אביב
בתל אביב ) המיועד
לתושבי העיר תל אביב-
.יפו והסביבה20
במסמך זה נעמוד על אופן הסדרתם של בתי-המשפט הקה ,ילתיים נציג את ההליך המתקיים בהם וכן
נתונים עדכניים אודות פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים
, בהם נידונות, בין השאר,
גם עבירות סמים
,מסויימות, כפי שיפורט בהמשך. נציין כי לדברי ד"ר בייניש
בית המשפט לסמים ש החל מינואר2003
21
13
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלו
וה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
,
'עמ43
.
14ג'וינט-
,אשלים בתי משפט קהילתיים: סיכום פעילות– שנת המשפט תשע"ז , אוגוסט2017
', עמ3.
15
הועדה הציבורית לבחינת מ ,דיניות הענישה והטיפול בעבריינים דין וחשבון
אוגוסט
2015
', עמ39
.
16
החלטת
ממשלה מספר1840
- ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל ,
11
באוגוסט
2016
.
17
ג'וינט-
,אשלים:בתי משפט קהילתיים
סיכום פעילות– שנת המשפט תשע"ז , אוגוסט2017
', עמ3.
18
הכנסת ה-
20
,, הוועדה המיוחדת של הכנסת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
טיפול בעבירות סמים דר ך בתי המשפט
'הקהילתיים, פרוטוקול מס51
,
31
באוקטובר2016
', עמ10
.
19
ג'וינט-
,אשלים בתי משפט קהילתיים: סיכום פעילות– שנת המשפט תשע"ז , אוגוסט2017
', עמ7
', עמ26
.
20
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה בג'וינט-
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
21
הכנסת ה-
18, הוועדה המיוחד ,ת של הכנסת למאבק בנגע הסמים בית דין לסמים–
תכנית פיילוט, פרוטוקול מספר54
,
15
במרץ2011
', עמ2.
עמוד 5 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
פעל,בבית משפט השלום בתל אביב22
אינו פו על יותר במתכונת עצמאית והוא הוטמע לתוך בית המשפט
הקהילתי שנפתח בתל אביב. לדברי
ה , בהתייחס לנאשמים הסובלים מהתמכרויות, בית המשפט הקהילתי
פועל במודל דומה לזה של בית המשפט לסמים בתוספת מענים רחבים יותר שאינם רק מתחום
ההתמכרויות, בעוד שבית המשפט לסמים נשען בעיק ר על מענים של השירות להתמכרויות ללא מעטפת
.רחבה יותר עוד נמסר כי בית המשפט הקהילתי פועל כיום לפי מודל שיתופי הכולל פרקטיקות עבודה שלא
.יושמו בבית המשפט לסמים בתל אביב23
בפרק הבא נציג בקצרה את אופן ההסדרה של בתי משפט
.הקהילתיים
1.
רקע
ב-
11
באוגוסט2016
קיבלה ממ :שלת ישראל החלטה שכותרתה
ייעול מדיניות הענישה ושיקום אסירים
בישראל , ובה הוחלט כאמור לאמץ את עיקרי המלצות
הוועדה לבחינת מדיניות הענישה והטיפול
בעבריינים (דו"ח דורנר) שהמליצה,, בין השאר
.לתמוך בפרויקט בתי המשפט הקהילתיים24
לפי החלטת
ה :ממשלה, יש
"להטיל על הנה
לת בתי המשפט, תוך היוועצות עם ועדת ההיגוי הבי
ן-
משרדית המפעילה
,את הפרויקט, להרחיב את המודל של בתי המשפט הקהילתיים במטרה לצמצם ענישה בדרך של מאסר
:באופן הבא
1. עד ליום ה-1
באפריל2017
יוקם בית משפט קהילתי נוסף, ולאחר מכן בכל חצי שנה יוקם בית משפט
קהילתי כך
שביום1
באוקטובר2018
יוקמו בסך הכל ארבעה בתי משפט קהילתיים נוספים על אלה
.הקיימים כיום
2
.. לבצע מחקר מלווה אשר יבחן את אפקטיביות בתי המשפט הקהילתיים
3
. כתוצאה מההחלטה להרחבת המודל של בתי המשפט הקהילתיים, החל משנת2017
יופחת סך של
מיליון שקלים מבסיס תקצ יב שירות בתי הסוהר. בנוסף, החל משנת2018
יופחת סך של מיליון שקלים
נוספים מבסיס תקציב שירות בתי הסוהר. קרי, החל משנת2019
ואילך יופחת בכל שנה סך כולל של
.ארבעה מיליוני שקלים בגין החלטה זו
4. לצד זאת, להטיל על הממונה התקציבים במשרד האוצר לסכם את הקצאת המשאב ים הנדרשים למהלך
במסגרת אישור תקציב2017
-
2018
,, וזאת בתיאום עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
."משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים25
דהיינו, החלטת הממשלה שהתקבלה כשנתיים
לאחר תחילת יישום הפיילוט, קבעה כי יש להרחיב את
המודל, לבצע מחקר מלווה שיבחן את
האפק
טיביות של המו דל, ולהקצות לכך.את המשאבים הנדרשים
כאמור נכון להיום פועלים
בישראל שלושה בתי משפט קהילתיים,
ועל פי החלטת הממשלה עוד כתשעה
חודשים מהיום אמורים לפעול בישראל שישה בתי-
.משפט קהילתיים על-
פי לוח הזמנים שנקבע
22
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-אילן, יולי
2017
', עמ99
.
23
ד"ר בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה בג'וינט-
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
24
החלטת ממשלה מספר1840
- ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל ,
11
באוגוסט
2016
.
,הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים דין וחשבון
אוגוסט
2015
', עמ39
.
25
החלטת ממשלה מספר1840
- ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל ,
11
באוגוסט2016
.
עמוד 6 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בהחלט הממשלה נכון להיום היו אמורים לפ
עול בישראל ארבעה בתי-
משפט קהילתיים והחמישי אמור
היה להתחיל לפעול
באפריל השנה .
,עם זאת
המ נהלת בתי המשפט נמסר למרכז המחקר והמידע של
הכנסת כי
בית המשפט הקהילתי הרביעי צפוי להיפתח בצ)פון (נצרת
ביוני2018
ו כי המועד אינו סופי
והוא
יעודכן בהתאם לקצב קליטת חברי צו.ות26
בהמשך להחלטת הממשלה ,פנה
מרכז המחקר והמידע של הכנסת להנהלת בתי המשפט בשאלה מהם
מקורות התקציב של בתי המשפט הקהילתיים; מה היה התקציב של כל אחד מבתי המשפט הקהילתיים
בכל אחת מהשנים2017-2014; האם התקציב מספק ובמידה ולא מהו סך התקציב הנדרש .מהנהלת בתי
המשפ
ט
נמסר רק כי תוקצבו שופטים עבור6
,בתי משפט קהילתיים כאשר
בשלב זה מומשו שלושה תקנים ,
אחד ימומש
במהלך
השנה
(להבנתנו ככל הנראה בעקבות פתיחתו המתוכננת של בית המשפט הקהילתי
)בצפון ,ו
באשר ל
שניים ה
נוספים טרם נקבע לוח זמנים .עם זאת, הנהלת בתי-
המשפט לא השיבה ליתר
השאלות הנוגעות לתקציב.
27
הקמתם של בתי
ה משפט
הקהילתיים
לא לוותה בשינוי חקיקה או בחקיקה ייעודית העוסקת בהסדרת
פעילותם .
בנוהל ההפעלה צו ין כי ההנחה
ש עמדה בבסיס עבודת הצוות היא שבהמשך הדרך, ככל שיוחלט
על אימוץ המודל של בתי-משפט קהילתיים באופן קבוע, תלווה הטמע ת המודל
בחקיקה
מתאימה. יחד עם
,זאת
לצורך הפיילוט ,בהינתן שהבסיס לעריכתו ולקיום ההליכים במסגרתו הוא הסכמת הצדדים ,הצוות
העריך כי אין הכרח לערוך תיקוני חקיקה ,וכי ניתן להסתפק בהוראות חוק קיימות.
28
לדברי משרד המשפטים, כיום "בתי
המשפט הקהילתיים
פועלים כבתי משפ ט שלום הדנים בעניינים
פליליים מכוח
סמכות
ם הנתונה
להם
על פי החוק29
ואינם
חורגים מסמכויות אלה".
30
עם זאת, לדברי
,המשרד"למען
הסדר הטוב, מוצע לעגן את דבר פעילותם
בחקיקה".
31
ב-
28
בדצמבר2017
הופץ תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (תיקון–
,)בתי משפט קהילתיים)(הוראת שעה
התשע"ח-
2017
.
32
בתזכיר מוצע:לקבוע ראשית , שהליך בפני בית משפט קהילתי יתנהל בבית משפט
;שלום
שנית , פעילותם תוסדר בנהלים שיגובשו על ידי המשרדים השונים הנוגעים לעניין, ובחוק תיקבע
רשימה לא סגורה של עניינים שיוסדרו בנהלים, ובהם בין השאר השיקולים והתנאים להעברת הד יון
;בעניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי ואת שלבי ההליך והפיקוח על התקדמות הנאשם בשלבי ההליך
שלישית , דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה אינו מתנהל בבית המשפט הקהילתי, לפיכך כשיש צורך
26
,שלומית לביא, סמנכ"לית בכירה תפעול ומזכירויות, הנהלת בתי המשפט, מכתב1
3
בינואר2018
.
27
שם .
28
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי
2017
', עמ106
.
29
,הכוונה היא לסמכויות שונות הנתונות לבית משפט שלום בשבתו כבית משפט פלילי, בין אם הן קבועות בחוק בתי המשפט
.בחוק סדר הדין הפלילי, בחוק העונשין או בחוק אחר
עו"ד ע ינת גדעוני, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט פלילי), משרד
,המשפטים, דוא"ל23
בינואר2018
.
30
,עו"ד עינת גדעוני ועו"ד מיכל גולד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט פלילי), משרד המשפטים, מכתב9
בינואר2018
.
31
.שם
32 תזכיר חוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] (בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשע"ח-
2017
.
עמוד 7 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לקיים דיון כזה הוא יועבר למותב שאינו בית משפט קהילתי. החוק המוצע יתווסף כסי מן ח' לחוק סדר
הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב-
1982
.
33
בתזכיר" נכתב כי מאחר שהתוכנית פועלת בשלב זה כתוכנית ניסיונית, ונוכח הגמישות הנדרשת בשלב
זה, שמטיבו הוא הליך למידה בעקבותיו יהיה צורך בשינויים, מוצע כי עיגון הקמת בתי המשפט יהיה
בהוראת שעה, כאשר אופן התנה לותם של בתי המשפט ייקבע בנהלים שיפורסמו לציבור באתר
."האינטרנט של משרד המשפטים34
פעילותם
של בתי המשפט הקהילתיים כיום נעשית בהתאם
לנ
הלים
שגובשו במסגרת
נוהל הפעלה
שעוצב
על ידי
צוות היגוי ארצי
בשנת2014
.
35
אחת מההנחות המוסכמות לגיבוש המודל הי
תה
שההליך יופעל
בהס .כמה של התביעה והנאשם באשר לקריטריונים לבחירת תיקים מתאימים למסלול הקהילתי, הוחלט
כי הללו ייקבעו בין היתר על פי הבעיות החברתיות הבאות לידי ביטוי בתיק, סוגי העבירות, חומרת
המקרים, נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, קיום עבר פלילי, סוג העבר הפלי ,לי
.מוכנות לטיפול ואפשרויות שיקום36
נוהל ההפעלה השתנה לאורך הזמן37
ובימים אלה נערכת עבודת,מטה לעדכנו38
אולם נכון ל ינואר2018
,
טרם פורסם
.נוהל הפעלה עדכני39
נוהל ההפעלה הקיים מתמקד בין היתר בסוגיות המרכזיות במדיניות
ההפעלה של ההליך הפלילי הקהילתי, ובעיקר בסו גי הבעיות שההליך נועד לטפל בהן, באופי התיקים
שי,כללו בפיילוט
בקריטריונים להעברה למסלול
בית המש
פ ט הקהילתי, בניתוב התיקים ובמבנה ההליך
.בתוך בית המשפט. נושאים אלה נדונו תוך התייחסות לחקיקה ולמדיניות קיימת40
בפרק הבא נציג את
עיקרי נוהל ההפעלה לפיו פועלים כיום
בתי המ
פש.ט הקהילתיים
2.
נוהל ההפעלה של בתי המשפט הקהילתיים
בפרק זה נציג את ההליך המתקיים
בבית המשפט הקהילתי
, כפי שהוא מוצג ב נוהל ההפעלה שגיבש צוות
ההיגוי בשנת2014
(להלן: הנוהל). כאמור נוהל זה עבר שינויים ובימים אלה
,נערכת עבודת מטה לעדכנו
אך נכון להיום טרם .פורסם נוהל הפעלה מעודכן לפיכך, נעזרנו בהסברים המובאים במחקר המלווה
שפורסם ביולי2017
,
וכן בהבהרות שהתקבלו מד"ר
בייניש, מ
נהלת תוכנית משפט וקהילה ב אשלים
33
תזכיר חוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש] (בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשע"ח-
2017
.
34
שם .
35
נציגי הגופים בצוות כללו את גב' רחל ויינשטיין, מנהלת שירות המבחן למבוגרים; גב' ליאור גול, קצינת מבחן מחוזית
למבוגרים, מחוז תל אביב והמרכז; ד"ר חגית לרנאו, המשנה לסניגור הציבורי האר צי; ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש תחום
ידע, חקיקה, משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה; סנ"צ עדנה טנא, רמ"ד בקרה וחקיקה בחטיבת התביעות, משטרת
ישראל; גב' עינת גדעוני, ממונה, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי); גב' מיכל גולד, מנהלת מחלקה, מחלקת ייעוץ וחקיקה
(פלילי); מר שלומי
כהן, ראש תחום נוער, אשלים; וד"ר בייניש, מנהלת תוכניות משפט וקהילה, אשלים. ד"ר טלי גל וד"ר
הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסי
טת בר-
אילן, יולי2017
,
'עמ28
.
36
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ30-32
.
37
,שם 'עמ29
.
38
,עו"ד עינת גדעוני ועו"ד מיכל גולד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט פלילי), משרד המשפטים, מכתב9
בינואר2018
.
39
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה בג'וינט-
,אשלים, שיחת טלפון14
לינואר2018
.
40
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ28
,; ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014, בתוך: ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה , אוניברסיטת
חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ99
.
עמוד 8 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בינואר2018
.בשל העובדה שאין בפנינו מסמך רשמי מעודכן המתאר את הנוהל ,לא נוכל להציג תמונה
מלאה ועדכנית לש ההליך המתקיים בבית המשפט הקהילתי.
לפי נוהל ההפעלה ,הצוות בבית המשפט יהיה קבוע,
.יעבור הכשרות מתאימות ויפעל בשיתוף פעולה
במסגרת זו יכהן שופט קבוע בבית המשפט, ולצידו נציגי רשויות התביעה, הסניגוריה הציבורית ושירות
המבחן. בנוסף, מספר אנשי צוות נוספים יהיו א חראים על הפעלת "המעטפת הקהילתית" הכוללת ניהול
של עבודת הצוות, סיוע בפתרון בעיות ובקשר עם גורמי השיקום, הנגשת
ה שירותים, ויצירת שותפויות בין
.בית משפט לגופים מקצועיים וגורמים בקהילה41
לדברי
ד"ר בייניש,
בכל בית משפט קהילתי יש כיום
שופט, תובע, כ-3
,פרקליטים5 ק
ציני מבחן, רכז/ת, עובדת סוציאלית קהילתית וכ-6
סניגורים מהסניגוריה
הציבורית.
לדבריה, מספרם של הסניגורים מהסניגוריה הציבורית ,משתנה מפעם לפעם בהתאם לצרכים
לייצוג קודם וכ
דומה
, ו הוא אינו כולל סניגורים פרטיים שמגיעים לעיתים. מספר אנשי הצוות בבית
המשפט הקהילתי
מ
שתנה מדי פעם מסיבות שונות, אך לדברי ד"ר ביינ
יש
זהו
פחות או יותר ה הרכב הקיים
וזאת
על-
.פי מודל העבודה שהוסכם עליו42
2.1
.
ה הנחות בבסיס
נוהל ההפעלה של בתי המשפט הקהילתיים
:בבסיס הנוהל עמדו מספר הנחות
ראשית , בשלב הפיילוט ההליך יופעל בהסכמה–
של הנאשם ו של
התביעה כאחד, כאשר חוסר ההסכמה של נאשם לא ישמש כטיעון להחמיר עימו ;שנית , יש לשמור על
גמישות בהגדרת מאפייני התיקים המתאימים להליך ונהלי העבודה כ
ד ,י להתמודד עם מקרים מגוונים
;ולהפיק תועלת מירבית מהפיילוט
שלישית , יש לשמור על גמישות גם ביחס לשלב העברת התיק לבית
המשפט הקהיל
תי, ולאפשר זאת גם לאחר ש כבר
נטענו טענות מקדמיות במסגרת התיק העיקר
י , או לאחר
שהתקיימו מספר דיונים במסלול הפלילי הרגיל שעסקו בעניינים צדדיים (המלצת צוות ההיגוי היא כי
נקודת ההפניה המרכזית להליך הקה
ילתי היא במסגרת הליך הניתוב המתק יים בפני השופט המוקד לאחר
הגש.)ת כתב האישום43 רביעית , הוסכם כי לצורך ההפעלה יגובשו נהלים פנימיים והנחיות לכל המעורבים
,ובכלל זה לשופטים
ל ,תובעים
ל
סניגורים ציבוריים ו
ל קציני מבחן באשר להפעלת שיקול דעת בהפניית
התיק ו
ב.ניהול התיק44
באשר לתוצאות ההליך הפלילי בבתי המשפט הקהילתיים , לדברי ד"ר בייניש, התוצאות האפשריות הן
מגוונות, וכוללות את מגוון העונשים הקבועים בחוק. התנאי המוחלט היחיד הנו שכאשר משתתף מסיים
את התכנית
בהצלחה לא י
י.גזר עליו מאסר בפועל45
נכון להיום ההליך בבתי המשפט הקהילתיים מיועד
לבגירים בלבד
, כאשר קטינים אינם יכולים להשתתף במסלול
.זה והם נשפטים בבית משפט לנוער46
41
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתי
ים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
:, בתוך
ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-א ,ילן יולי
2017
', עמ
109
.
42
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה בג'וינט-
,אשלים, דוא"ל24
בינואר2018
.
43
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
:, בתוך
ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי
2017
', עמ105-106
.
44
,שם
'עמ102
-
101
.
45
ד"ר
דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב 3
2
בינואר2018
.
46
,ד"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים ,דוא"ל24
בינואר2018
.
עמוד 9 מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
2.2
.
ה
קריטריונים להפניית תיקים למסלול בית המשפט הקהילתי
:בנוהל ההפעלה נקבעו שלושה קריטריונים מרכזיים שעל פיהם יופנו תיקים לבית המשפט הקהילתי
הקריטריון הראשון הוא
סוג הבעיות המהוות רקע לביצוע העבירה
. על-
פי הנוהל, גיבוש רשימת
המאפיינים שיש לשקול בבדיקת התאמת התיק לבית המשפט הקהילתי צריכה להיעשות מזווית הבעיות
החברתיות המתבטאות בתיק, כאשר לבית משפט זה יופנו עבירות שברקע שלהן ישנן בעיות
עמן
ניתן
.להתמודד באמצעות בית המשפט הקהילתי
בנוהל נכתב כי מחלקת המחקר של הרשות השופטת אפיינה
א
ת נתוני התיקים המוגשים לבתי משפט השלום ברחבי הארץ, על בסיס מדגם ארצי שנאסף בשנים
2011-
2010
, מו נתונים
אלה עלה כי מבחינת סוג העבירה כ-
75%
מהתיקים .עשויים להתאים למסלול הקהילתי
,עבירות אלה שייכות בעיקר לתחום עבירות הרכוש
ה ,סמים
ה
אלימות ופגיעה בסדרי שלטון ומשט.ר47
בנוהל הוגדרו שש בעיות אשר יכולות להיות גורם לביצוע עבירות
,ועשויה להתאים לבית משפט קהילתי
כאשר הבעיה הראשונה שהוצגה בנוהל היא בעיית ההתמכרות לסמים ולאלכוהול.
48
הקריטריון השני הוא
סוג העבירות המתאימות להליך זה
, וזאת על בסיס הבעיות החברתיות הרלוונטיות .על-
,פי הנוהל נקודת
המוצא היא כי כל העבירות על חוק העונשין, התשל"ז-
1977
,], על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש
התשל"ג-
1973, ועל חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-
2013
, האמורות להידון
בבית-משפט השלום, תוכלנה עקרונית להיכלל במסגרת של בתי המשפט הקהילת ,יים ובתנאי שברקע
.מתקיימות הבעיות המתאימות לשיפוט בבית משפט קהילתי
,על אף האמור נקבע כי
ישנן 9
עבירות שהוחרגו מחוקים אלו
ו
אינן מתאימות לדיון בבית המשפט הקהילתי
בשלב זה , ובתוכן.ייבוא/ייצוא סמים מסוכנים והדחת קטין לשימוש בסם49
עם זאת, באשר לעבירת
ייבוא/יי" צוא סמים מסוכנים והדחת קטין לשימוש בסם, צויין בהערת שוליים כי יתכנו מקרים בהם
הנסיבות הן למעשה נסיבות של צריכה עצמית או נסיבות בהן בפועל מדובר בעבירה שמתאימה לגישה
הקהילתית (פער גילאים קטן מאד, כמויות קטנות וכו'
) ויתכן שיהיה מקום לשיקול דעת... עבירת סחר
ב סמים, בכמות נמוכה יחסית, כאשר המניע הוא התמכרות (להבדיל ממניע כלכלי) כן תכלל בעבירות
"המתאימות לדיון בבית משפט קהילתי, בהתקיים יתר התנאים.
50
47
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-רוזנבר ,ג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי
2017
,
'עמ103
.
48
יתר הבעיות שהוגדרו הינן: מוגבליות (שכלית, נפשית וגופנית), אלימות במשפחה ,(במקרים הקלים יחסית), סכסוכי שכנים
.אלימות, בעיה כללית של ניתוק והזנחה חברתית ,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה , ירושלים ג'וינט
,אשלים ישראל9
בספטמבר2014, בתוך: ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל–
מחקר
מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן
'עמ102
. עו"ד עינת גדעוני ועו"ד מיכל גולד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה
,למשפט פלילי) משרד המשפטים, מכתב9
בינואר2018
.
49
יתר העבירות שהוחרגו הינן :
1
. עבירות כלכליות: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, עבירות
;בידי עובדי ציבור, הפרת אמונים בתאגיד2
;. עבירות על רקע של פעילות בארגון פשיעה3
,. פשעי שנאה, כגון הסתה לאלימות
;הסתה לגזענות, פגיעה ברגשי דת, המרדה, עבירות ממניע גזעני4. עב ;ירות מין5
. עבירות בנשק, סעיף144
;לחוק העונשין
6
;. ייבוא/ייצוא סמים מסוכנים והדחת קטין לשימוש בסם7
;. פגיעה במדיניות חוץ, סימן ה' לפרק ט' לחוק העונשין8
.
;עבירות נגד בטחון המדינה, פרק ז' לחוק העונשין9
. גרימת מוות ברשלנות, סעיף304
.לחוק העונשין
ד' בייני ,ש וש' כהן בתי
משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
:, בתוך ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניבר
סיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
,
'עמ103
.
50
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי
2017
,
'עמ103
.
עמוד
10
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
באשר ל עבירות מחוקים אחרים שאינם מנויים לעיל, לפי הנוהל, ככלל העבירות בחוקים אלה אינן
מתאימות לבית המשפט הקהילתי, למ עט במקרים בהם מוסכם על הצדדים שישנן
נסיבות חריגות
המצדיקות זאת או אם עבירות אלה נלוות לאישום מרכזי שהינו על-
פי אחד החוקים שהוחלט כי יידונו
.בבית משפט קהילתי51
הקריטריון
השלישי
להפניית תיקים למסלול בית המשפט הקהילתי מבוסס על כך ש העבירות
המתאימות להידון בבית
משפט קהילתי הם במנעד שבין מקרים קלים (שלהם נועדו מסלולים קלים
וקצרים כגון ס
גירת תיק בהסדר מותנה ) לבין מקרים חמורים שעונשם מאסר
בפועל. על-
פי הנוהל יתכנו
מקרים גבוליים ותתכן חפיפה מסוימת בין התיקים המתאימים למסלול של הסדר מותנה לבין אלה
המתאימים למסלול הקה ילתי. לפיכך יש מקום לקביעת מדיניות זהירה שתצמצם את האפשרות להשתמש
בהליך הקהילתי כתחליף להליך של הסדר מותנה וזאת על מנת ש לא להרחיב שלא לצורך את מספר כתבי
האישום במקרים קלים . עוד נכתב בנוהל כי יש
להתוות מדיניות שתשקף את מטרת ההליך, ש נועד בעיקר
להוות חלופה לע
ונש מאסר בפועל במקרים של עבריינות חוזרת
.המלמדים על דפוסי עבריינות52
,לפי הנוהל
נוסף לפרמטרים אלו, ייבחנו פרמטרים נוספים ובתוכם נסיבות ביצוע העבירה;
נסיבותיו
האישיות של הנאשם; קיום עבר פלילי וסוג העבר הפלילי (נט
י יה לעבירות דומות, עבירות שניכר כי יש להן
רקע)'משותף כגון התמכרות וכו;
.מוכנות לטיפול ואפשרויות שיקום פרמטרים אלה ייבחנו לאחר שיוכן
תסקיר אבחון ראשוני שההפניה אליו
אינה
.מחייבת את הסכמת הצדדים53
מבין התיקים שימצאו
.מתאימים יועברו רק תיקים בהם ניתנה הסכמת הצדדים54
2.3
.
ההליך בבית המשפט הקהילתי
להלן נפרט את :ההליך בחלוקה לשלושה שלבים
שלב
'א– הליך בפני שופט מוקד
ראשית, שופט המוקד55
בוחן האם התיק מתאים למסלול הקהילתי. במידה ו שופט
ה מוקד סבור כי יש
מקום לבחון הפניית התיק להליך קהילתי, ה
נאשם
.נשלח לבדיקת התאמה אצל קצין מבחן ייעודי
הבדיקות נעשות בשירות המבחן ולא ב דיוני המוקד. שירות המבחן מקצה ימים ייעודיים בכל שבוע
לבדיקות התאמה,
אשר לדברי
ד"ר
בייניש נעשות בסמוך ככל שניתן לדיון ההפניה, ובדרך כלל תוך
.שבועיים מתקבלת תשובה56
בפגישה זו קצין המבחן יציג ,בפני הנאשם את המודל יבחן את מידת הבנתו
51
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי
2017
,
'עמ103
.
52
.שם
53
,שם 'עמ104
.
54
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
', עמ32
.
55
על פי מדיניות בתי המשפט מרבית התיקים הפליליים קבועים כיום לדיון מקדמי בפני שופט מוקד. דיון זה נועד בין
היתר
לבירור עמדת הנאשם, לבחינת האפשרות לצמצום יריעת המחלוקת ולניתוב התיק בהתאם. במסגרת דיון זה ניתן יהיה
.לבחון את העברת התיק למסלול הקהילתי, לבקשת הצדדים או בהמלצת השופט ,ד' בייניש וש' כהן :בתי משפט קהילתיים
מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9 בספ טמבר2014, בתוך: ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט
קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן
יולי2017
,
'עמ105
.
56
,ד"ר דניאלה בייניש
מנהלת
תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים ,דוא"ל24
בינואר2018
.
עמוד
11
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ויברר באופן ראשוני את תחום ה בעיה המרכזי המצוי ברקע ביצוע העבירה ואת נכונות המופנה לטפל
.בפתרון בעיה זו57
לצד בעיות הרקע נבדק גם המצב האישי והמשפחתי של הנאשם, רישומו הפלילי, אם
.קיים, וכל פרמטר רלוונטי אחר בסיום האבחון יעביר קצין המבחן לעיונם של בית המשפט והצדדים דו"ח
תמציתי המתייחס למ .ידת התאמתו של המופנה להליך הקהילתי הדו"ח הינו
חסוי כך שלא ניתן יהיה
להשתמש בו במידה והתיק לא יועבר להליך קהילתי. לאחר קבלת דו"ח האבחון יוחזר התיק לשופט
.המוקד להכרעה באשר להעברה להליך הקהילתי ,כאמור.העברה תעשה רק בהסכמת הצדדים על-
פי
,הנוהל
התיקים שיועבר ו למסלול הקהילתי ייקבעו לדיון בפני בית המשפט הקהילתי"
במועד קרוב ככל
שניתן,"
58 כאשר
לדברי
ד"ר
" בייניש, בדרך כלל
ב
מיידי".
59
שלב ב '
- דיון ראשון בבית המשפט הקהילתי
מטרת הדיון הראשון הינה לקבל את הנאשם להליך, להסביר לו את מהותו, לברר האם הוא מוכן לקבל
עליו אח.ריות והאם הוא מודע להשלכות המשפטיות ומוכן להתחיל בתהליך60
על-
,פי הנוהל לאחר שהשופט יבהיר לנאשם את ייחודיות ההליך, ויציג בפניו את צוות בית המשפט ואת
שיטת העבודה, השופט יפנה את הנאשם-
בהסכמת הצדדים-
לקבלת
תסקיר מקיף
אשר יבחן את
אפשרות הכניסה להליך קהילתי
על רקע .מכלול הנסיבות ואפשרויות השיקום
לדברי
ד"ר,בייניש
כל
.התסקירים נערכים על ידי שירות מבחן שזו סמכותו כמקובל בכל ההליכים הפליליים61
על-פי הנוהל,
התסקיר יוגש תוך זמן קצר ככל האפשר על מנת שניתן יהיה לגבש עמדה בדבר התחלת המסלול
הקהילתי,
62
ולדברי ד"ר
בייניש , כיום התסקיר מוגש תוך45
.ימים מיום הדיון63
:התסקיר המעמיק יכלול
1.
פתיחה–
מקורות המידע עליהם
ה
תבסס התסקיר;
2.
רקע אישי ומשפחתי המתייחס לאישיות של האדם, תפקודו ומערכות יחסיו;
3.
התייחסות לה
י סטוריה העבריינית ולבעיה המרכזית
של הנאשם כולל הקשר בניהן;
4.
הסיכוי לשיקום בה תייחס לתוכנית השיקום המוצעת. תוכנית השיקום שתוצע תהיה מפורטת
.ותכלול היבטים לטיפול ושיקום ברמה האישית וברמה הקהילתית
57
לצורך הפיילוט סוכם שאין הכרח לערוך תיקוני חקיקה, וניתן להסתפק בהוראות חוק קיימות. למשל, בהקשר זה, ניתן
לראות בעריכת תסקיר האבחון הראשוני משום סמכות נלווית, סמכות עזר, הע ומדת לרשות השופט
המקיים דיון מקדמ י
לפי סעיף143א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-
1982
. שירות המבחן יערוך את התסקיר מכוח תקנה8
לתקנות המבחן (שירותי המבחן), התשי"ט-
1959
.
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה , ירושלים ג'וינט
,אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל–
מחקר
מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
,
'עמ107
-
106
.
58
,שם 'עמ107
-
106
.
59
ד"ר דניאל ,ה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים ,דוא"ל24
בינואר2018
.
60
.שם
61
.שם
62
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
, בתוך: ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי
2017
', עמ107
.
63
,ד"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים ,דוא"ל24
בינואר2018
.
עמוד
12
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
במידה ובתסקיר יומלץ לשלב את הנאשם בתוכנית שיקומית במסגרת בית המשפט הקהילתי, הצדדים
חייבים
לגבש
הסדר טיעון
.שיכלול את פרטי התוכנית המוצעת64 ל דברי ד"ר בייניש, על פי הנוהל, ההסדר
יגובש עד45
.ימים לאחר הגשת התסקיר65
,לפי המחקר המלווה הסדר הטיעון יכלול לקיחת אחריות של
הנאשם לביצוע העבירה ופרטים מלאים ככל שניתן בדבר ההליך השיקומי ותוצאותיו, אם כי ניתן להותיר
את התוצאות
העונשיות להחלטת השופט.
66
במסגרת הסדר הטיעון יו
בהרו, ככל הניתן, עמדות הצ דדים
,באשר לאפשרויות סיום ההליך
יוסבר במידת באפשר מה יהיו תוצאות של הליך שיסתיים בהצלחה, ומה
תהיה עמדת הצדדים במקרה של כישלון התהליך. עם הגשת הסדר הטיעון, יתקיים בבית המשפט דיון
במסגרתו יבחן בית המשפט את הסכמות הצדדי ם, יבהיר לנאשם את מהות ההליך ויכריע באשר לאימוץ
ההסדר. עם מתן הכרעת הדין, יורה בית המשפט על תחילת ביצוע התוכנית המוסכמת ויקבע את התיק
.להמשך דיוני מעקב בפניו67
במידה ולאחר המעבר להליך הקהילתי הנאשם התחרט או שאינו משתף פעולה ובשבועות הראשונים לא
ניתן לערוך לו תסקיר או להמליץ על תוכנית, יופסק ההליך וניתן להחזיר את הנאשם לשופט המוקד או
לסיים את
ההליך ב תיק בפני השופט הקהילתי. לאחר הגשת תסקיר העומק התיק כבר לא יוחזר למוקד
ואם יהיה צורך ההליך
השיקומי יופסק והשופט יגזור את הדין.
68
שלב
'ג– תהליך השיקום
בבית המשפט
הקהילתי69
תהליך השיקום בבית המשפט הקהילתי מתחיל מיד לאחר הדיון הראשון.
הנאשם יידרש להשתתף
בתוכנית השיקום שנקבעה, למלא את כל צווי בית המשפט ולהגיע באופן שוטף לדיוני מעקב. תוכנית
השיקום לכל משתתף נבנית על ידי קצין המבחן שזה תפקידו בחוק, יחד עם המשתתף וכמובן בהתחשב
בעמדת גורמי טיפול נוספים אם יש
כאלה .לדברי
ד"ר ,בייניש
הצדדים
מאוחדים באינטרס השיקומי
.ועומדים מאחורי תוכנית השיקום שנבנית וכולם מנסים לקדם אותה70
על-
פי הנוהל, דיוני המעקב
הראשונים יתקיימו בתדירות גבוהה יחסית (אחת לשבועיים בערך) ועם התקדמות התוכנית ה שיקומית
(לאחר4-6
חודשים) התדירות תפחת. לקראת כל דיון יוגש תסקיר משלים לבית המשפט אשר יכלול מידע
,רב ככל שניתן על מצבו של הנאשם, מידת שיתוף הפעולה שלו עם כללי התוכנית שנקבע
התקדמות, קשיים
וכו'. לפי הנוהל, בדיוני המעקב יינתן מקום מרכזי
לנאשם להשמיע דבריו בפ,ני בית המשפט71
כאשר לדברי
ד"ר.בייניש, הדיאלוג הישיר בין בית המשפט לנאשם מהווה כלי חשוב בהתקדמות התהליך השיקומי72
64
"ד ,ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים ,דוא"ל24
בינואר2018
.
65
.שם
66
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, א
וניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי2017
,
עמוד37
.
67
.שם
68
,ד"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים
,דוא"ל24
בינואר2018
.
69
.שם
70
.שם
71
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9 ב ספטמבר2014
:, בתוך
ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי
2017
,
עמוד109
.
72
,ד"ר דניאלה בייניש
מנ הלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים
,דוא"ל24
בינואר2018
.
עמוד
13
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
על-פי הנוהל,
על מנת לקדם את תהליך השיקום של הנאשם, צוות בית המשפט יהיה אחראי להפניית
הנאשם לתוכניות שיקום מתאימות לצד פיקוח ודיווח שיבחנו את מ ידת שיתוף הפעולה של הנאשם
ויאפשרו התערבות שוטפת בתהליך. אנשי הצוות יספקו עיד וד והכוונה לנאשם (ובמידת הצורך גם לגורמי
,)המקצוע המטפלים
יהיו אחראים על שינוי והתאמת התוכניות על פי הצורך, פתרון בעיות, ה מלצה על
ה.פסקת התוכנית במקרים בהם אין שיתוף פעולה ועוד בין
הדיונים נציגי שירות המבחן והצוות המסייע
יהיו בקשר שוטף עם הנאשם ועם הגורמים המשקמים על מנת לעקוב אחר התקדמות השיקום, לסייע
.בתהליך ולהציע פתרונות לבעיות וקשיים73
לדברי
ד"ר
בייניש ,
אם הנאשם אינו משתף פעולה, שירות
המבחן מדווח על כך בתסקירים ונעשה מאמץ להבין .מהם הקשיים הקיימים הצדדים והשופט יעודכנו
.ויהיו מעורבים בתהליך ככל שנדרש בית המשפט דורש שיתוף פעולה, יכול להציב גבולות ואף להחליט על
,הוצאה מן ההליך אם אין שיתוף פעולה
זאת לאחר שנעשה מאמץ לפתור את הבעיות, לשנות את התוכנית
הטיפולית וכדומה. יש לציין כי שירו ת המבחן רק ממליץ, ובית המשפט ישמע את הטיעונים ויקבע. לעיתים
שירות המבחן ממליץ על הפסק
ת ההשתתפות בתכנית
או שהתביעה מבקשת זאת מסיבות שונות, ובכל
זאת הסניגור והנאשם מבקשים לה משיך את התוכנית.ובית המשפט נענה לבקשתם74
לדברי ד"ר,בייניש עם סיום מלא של תוכנית השי קום קובעים מועד.לטיעון לעונש ולסיום ההליך הפלילי
דינו של הנאשם נגזר בהתאם להסדר הטיעון. במסגרת גזר הדין של נאשם שסיים בהצלחה, ניתן גם צו
מבחן לתקופה שיקבע בית המשפט, בדרך כלל על פי המלצת שירות המבחן. במהלך תקופת המבחן שירות
המבחן ממשיך לפקח על הנאשם ולסיי.ע במה שנדרש75
המסלול הקהילתי בבית המשפט כולל בסיום
התהליך מעבר הדרגתי לחיים עצמאיים, ביצוע שעות השבה לקהילה, ופרידה–
ובכלל זה בניית תכנית
.לשימור ההישגים76
,לסיכום שלבי ההליך להלן תרשים הלקוח מתוך נוהל ההפעלה
המ
ציג
את שלבי ההליך בבית המשפט
,הקהילתי שתוארו:לעיל77
73
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
:, בתוך
ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי
2017
,
עמוד109-108
.
74
,ד"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים
,דוא"ל24
בינואר2018
.
75
.שם
76
ג'וינט-
,אשלים
בתי משפט קהילתיים: ס יכום פעילות– שנת המשפט תשע"ז ,
אוגוסט2017
,
'עמ9
,; ד"ר טלי גל אחת מעורכות
,המחקר המלווה ,דוא"ל16
בינואר2018
.
77
,ד' בייניש וש' כהן
בתי משפט קהילתיים: מודל ההפעלה ,, ירושלים ג'וינט אשלים ישראל9
בספטמבר2014
:, בתוך
ד"ר טלי
גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן
יולי
2017
', עמ112
.
עמוד
14
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
3.
נתונים על המשתתפים בבתי המשפט הקהילתיים
בפרק זה נציג
נתונים
,על המשתתפים בהליך בבית המשפט הקהילתי
בהתבסס על שלושה מקורות מידע
שערכה אשלים : המחקר המלווה מיולי2017
, שהתבסס בין היתר על נתונים שהועברו לעורכות המחקר
מעמותת אשלים; המסמך "בתי משפט קהיל תיים: סיכום פעילות– שנת המשפט תשע"ז", שפורסם על-
ידי אשלים באוגוסט2017
,
וכן נתונים עדכניים שהועברו לידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת על ידי
עמותת אשלים בינואר2018
. לדברי מנהלת התוכניות בארגון אשלים, ד"ר
בייניש, "בכל בית משפט
עמוד
15
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קהילתי ישנו רכז/ת, מטעם ג'וינט
ישראל-
,אשלים, אשר מעת לעת פועל לאיסוף המידע והנתונים
,שהשותפים בפיילוט הסכימו כי יאספו78
מבלי לפגוע בפרטיות המשתתפים בפרויקט. במקביל כל שותף
בפרויקט אוסף מידע ביחס לנתונים המצויים אצלו", ולדברי בייניש, השותפים לתוכנית ובכללם אשלים-
.משתדלים לרכז אותם79
3.1
.
מספ
ר המשתתפים בתכנית בבתי המשפט הקהילתיים
על-
פי הנתונים שהועברו אלינו מאשלים בינואר2018
,מתחילת
התכנית
ועד ל-
3
2
בינואר2018
הושלמה
בחינת התאמתם לתכנית של כ-
734
איש , מתוכם324
נכנסו לתכנית - כ
לומר
%
44
מאלו שהושלמה
בחינת התאמתם נכנס
ו לתוכנית. לדברי
ד"ר ,בייניש
מרבית המופנים לבחינת התאמתם לתכנית לש בסוף
לא הופנו לתכנית נמצאו
כ לא מתאימים על ידי שירות המבחן או
ש
בחרו שלא ל.עבור להליך קהילתי
חלק
קטן
נפסל על ידי גורמי התביעה.
80
למרכז המחקר והמידע של הכנסת לא נמסר כמה נבדקים לא הופנו
כיוון שנמצאו לא מתאימים וכמה בחרו שלא להשתתף בהליך הקהילתי, שכן לדברי ד"ר
בייניש כיום אין
בידיהם נתונים על מספר האנשים שבחרו שלא להשתתף בהליך הקהילתי. לדבריה, נתון זה הינו חלק
המ,שאלות בהן יעסוק מחקר הערכה העתידי81
שיצא לדרך תוך כמה חודשים ומתוכנן להימשך3
.שנים82
נוסף על המשתתפים שהופנו לתכני ,ת
נכון
לינואר2018
ישנם
97
נאשמים נוספים
ה נמצאים
בשלבים
שונים של בחינת התאמ
תם לת
כנית וטרם התקבלה החלטה בעניינם.
83
.למשתתף בתוכנית יכול להיות יותר מתיק פלילי אחד מהנהלת בתי המשפט נמסר
כי
מספר התיקים
הכולל שנפתח בהליך הקהילתי
משנת
2014
ועד לסוף שנת
2017
עמד על356
:תיקים247
תיקים פלילים
קהילתיים ו-9
.תיקי תעבורה קהילתיים84
78
ד ,"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים
,דוא"ל28
ב ינואר2018
.
79
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
,ד"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים
,דוא"ל28
בינואר2018
.
80
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
81
ד "ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, דוא"ל24
בינואר2018
.
82
ד ,"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים
,דוא"ל28
בינואר2018
.
83
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וק הילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
84
בשנת2014
הופנו
83
:תיקים
82
תיקים פליליים קהילתיים, ותיק תעבורה קהילתי אחד, בשנת2015
הועברו
116
:תיקים
115
תיקים פליליים קהילתיים, ותיק תעבורה קהילתי אחד, בשנת2016
הועברו
101
:תיקים
94
תיקים פליליים קה ילתיים
ושבעה תיקי תעבורה קהילתיים, ובשנת2017
הועברו56
תיקים פליליים קהילתיים. שלומית לביא, סמנכ"לית בכירה תפעול
,ומזכירויות, הנהלת בתי המשפט, מכתב31
בינואר
2018
.
עמוד
16
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בתרשים מספ ר1 נציג את מספר המשתתפים שהחלו את ההליך בבתי המשפט הקהילתיים בכל אחת
מהשנים תשע( "ה2014
-
2015
)עד תשע "ח (עד
לינואר
2018
):
85
מנתוני השנים תשע
"ה-תשע"ז עולה כי ישנה עליה במספר המ,שתתפים שהחלו את ההליך בכל שנה כך
שמספר המשתתפים גדל בתקופה זו בכמעט פי שישה – מ-
26
משתתפים ל-
153
משתתפים . אנו בעיצומה
.של שנת תשע"ח ולכן לא ניתן ללמוד מהנתון הקיים כיום האם מגמת הגידול תימשך גם בשנה זו
3.2
.
מספר המשתתפים בהתפלגות לבתי משפט קהילתיים
ב תרשים
מספ ר2
נציג את התפלגות324
המשתתפים
בתכנית מתחילתה ועד ל-
23
בינואר
2018
לפי בית
משפט קהילתי:
86
מהתרשים עולה כי מתוך324
,המשתתפים
כ-
47%
ו הי
,בבית המשפט הקהילתי בבאר שבע
בית המשפט
הראשון שהוקם והחל לפעול בנובמבר2014
; כ-
36%
בבית המשפט הקהילתי ברמלה שנפתח באוקט ובר
2015כ , ו-
16%
בבית המשפט הקהילתי בתל אביב-יפו
שהחל את פעילותו
לפני פחות משנה , במאי2017
.
85
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
86
ש.ם
26
88
153
57
0
50
100
150
200
תשע"
ה(
2014-2015
)תשע"
ו(
2015-2016
)תשע"
ז(
2016-2017
)תשע"
ח(
עד2017
ינואר
2018
)
מספר המשתתפים שהחלו את ההליך בבתי המשפט
הקהילתיים בשנים תשע"
ה(
2014-2015
)ועד תשע"
ח(
עד
ינואר2018
)
153
118
53
0
50
100
150
200
באר שבע
רמלה
תל אביב-יפו
מספר המשתתפים שהחלו בהליך בבית משפט קהילתי
מתחילת התכנית ועד לינואר2018בהתפלגות לבתי משפט
עמוד
17
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בטבלה מספר1
נציג לגבי כל אחד מבתי המשפט הקהילתיים את מספר המשתתפים בו בכל אחת
מהשנים תשע"ה עד לתשע"ח (עד ינואר2018
:)
87
בית
משפט
קהילתי
תשע"ה
(
2015-2014
)
תשע"ו
(
2016-2015
)
תשע"ז
(
2017-2016
)
תשע"ח
(
2017
עד ינואר
2018
)
סך הכל
באר שבע
26
47
61
19
153
רמלה
41
51
26
118
תל אביב-
יפו
41
12
53
ניתן
לראות
כי בשני
בתי המשפט ה'ותיקים' יותר–
באר שבע ורמלה -
חלה עליה במספר המשתתפים
שנכנסו להליך (למעט שנת תשע"ח שנתוניה ח
לק
יים ולא ניתן ללמוד לגביה כאמור ,)כאשר
בבאר שבע
גדל
מספר המשתתפים תוך שלוש שנים
ביותר
מפי שניים
וברמלה
גדל מספר המשתתפים
בתוך שנתיים בכ-
24%
.
3.3
.
סטאטוס המשתתפים בתכנית
מתוך324
,המשתתפים שהחלו את המסלול הקהילתי מיום פתיחתו ועד היום196
מהם (כ-
%
60
)הינם
משת
תפים פעילים בתוכנית ,נכון לינואר
2018
. להלן תרשים מספר3
המתאר את התפלגות196
המשתתפים הפעילים לפי ב
תי
:משפט88
87
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
88
שם.
באר שבע ,
84
,
43%
רמלה ,
61
,
31%
תל אביב-יפו ,
51
,
26%
משתתפים פעילים במסלול בית המשפט הקהילתי
בהתפלגות לבתי משפט ,
נכון לינואר2018
עמוד
18
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
באשר ל-
128
האחרים, שנכון לינואר2018
:, אינם משתתפים עוד בתכנית54
(כ-
42%
) סיימו את התכנית
בהצלחה
ולגבי
74
(כ-
58%
)הופסק
.ההליך
54
המשתתפים שסי
ימו את התכנית בהצלחה, מהווים כ-
%
17
מכלל המשתתפים בתכנית
מיום
הפעלתה
ועד ינואר2018
(
324
.) מתוך
54
משתתפים אלה ,
33
השתתפו בתכנית בבית המשפט הקהילתי בבאר ושבע
והם מהווים כ-
22%
מכלל המשתתפים בתכנית בבית משפט זה, ו-
21
השתתפו בתכנית בבית המשפט
ברמלה, והם מהווים כ-
18%
.מכלל המשתתפים בתכנית בבית משפט זה
כאמור, לגבי
74
משתתפים ,שהם כ-
23%
מכלל המשתתפים בתכנית
, הופסק ההליך .בית המשפט הוא
הגורם המחליט על הפסקת ההליך לאחר ש אחד הצדדים המליץ על כך בפניו, אולם לדברי ד"ר בייניש
הסיבות להפסקת ההליך הינן מגוונות שכן חלק מהנ אשמים ביקשו לצאת מיוזמתם ובית המשפט גזר את
דינם; בעניינם של אחרים ביקשה התביעה להפסיק את השתתפותם מסיבות שונות (נפתח עוד תיק, היעדר
שיתוף פעולה וכדומה), בעוד אחרים יצאו מהתכנית על בסיס המלצת שירות המבחן, בדרך כלל בשל העדר
שיתוף פעולה וחוסר היענות לתוכנית ה
שיקום. כמו כן, לפעמים ישנה הסכמה של הצדדים על כך ש יש
להפסיק את ההליך.
89
בטבלה מספר2
נציג את
התפלגותם
של74
המשתתפים שלגביהם
הוחלט על הפסקת
ההלי ך בהתפלגות
ית לב משפט
קהילתי ושיעורם מכלל המשתתפים בתוכנית, נכון לינואר2018
:
90
בית
משפט
קהילתי
מספר
משתתפים
בתכנ
ית
מספר
משתתפים
ש לגביהם
הופסק
ההליך
שיעור המשתתפים
שלגביהם הופסק
ההליך
באר שבע
153
36
24%
רמלה
118
36
31%
תל אביב-
יפו
53
2
4%
סך הכל
324
74
23%
בבית
המשפט הקהילתי ברמלה
שיעור ה
משתתפים שלגביהם הופסק ההליך הוא הגבוה ביותר (
31%
.)
אין בידנו פילוח של מספר מסיימי התכנית או
משתתפים שלגביהם הופסק ההליך
מהתכנית לפי שנים
ולכן לא ניתן להצביע על מגמות ,אם ישנן ,בנושא זה.
89
ד ,"ר דניאלה בייניש מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים ,דוא"ל28
בינואר2018
.
90
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
עמוד
19
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
3.4
.
התפלגות המשתתפים לפי עבירה מרכזית
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש מאשלים לקבל גם פילוח של התיקים והנאשמים לפי עבירות
אולם נענינו כי אין בידיהם
.פילוח זה91
ב ,מחקר המלווה שכאמור פורסם ביולי2017
,ואינו
כולל נתונים
על
בית המשפט הקהילתי בתל-אביב-
,יפו
אלא התבסס על
נתוני
159
-
168
משתתפים92
בב ית המשפט
הקהילתי בבאר שבע וברמלה, מוצג פילוח של המשתתפים לפי
מאפייני עבירה ולפי בעיה מרכזית .
מבחינת
מאפייני העביר,ה במחקר המלווה סווגו המשתתפים ל
ח
מישה
,סוגי עבירות: אלימות, רכוש
סמים, אלימות במשפחה ואחר.
,ד"ר טלי גל מאוניברסיטת חיפה אחת מעורכות המחקר המלווה, העלתה
בפנינו כי סיווג
העבירה במחקר
נעשה
בהתאם ל .עבירה המרכזית במקרים בהם לצד עבירת הסמים היו
עבירות נוספות, כג ,ון רכוש ואלימות עבירות אלה הן שהוגדרו כעבירה המרכזית ולא עבירת הסמים, קרי
המשתתף לא סווג במחקר לעבירת הסמים על אף שהיתה לו גם עבירת סמים. מכאן עולה שניתן להניח
שכמעט בכל המקרים שבהם צוין
כי העבירה היא סמים ,
עבירה זו
היתה העבירה היחידה של הנאשם.
93
ב תרשים מספר4
נציג את
ממצאי המחקר המלווה באשר ל התפלגות המשתתפים לפי מאפייני העבירה
:המרכזית94
91
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
92
בתחילת
המחקר המלווה
צויין כי מספר כלל המשתתפים עלי ו התבסס המחקר הינו159
,
'(עמ61
)למחקר המלווה אולם
מטבלאות המוצגות במחקר עולה כי המחקר מתבסס על168
משתתפים
'(ראו למשל עמ63
)למחקר המלווה . לדברי ד"ר
טלי גל ,אחת מעורכות המחקר המלווה ,
,אוניברסיטת חיפה
פער זה נובע מכך שהועברו אליהם
נתונים מעודכנים ממזמיני
ה מחקר ,אשלים בשלב מאוחר יותר, לאחר שבוצעו כבר חלק מהניתוחים הסטטיסטיים של המחקר. ד"ר טלי גל אחת
,מעורכות המחקר המלווה, אוניברסיטת חיפה ,דוא"ל16
בינואר2018
.
93
,ד"ר טלי גל
,אחת מעורכות המחקר המלווה, אוניברסיטת חיפה ,דוא"ל24
בינואר2018
.
94
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי2017
', עמ62
.
אלימות
32%
רכוש
22%
סמים
20%
אלימות במשפחה
22%
אחר
4%
התפלגות המשתתפים בהליך הקהילתי לפי מאפייני
העבירה המרכזית
עמוד
20
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ניתן לראות כי על-
פי המחקר המלווה
לכ-
20%
מהמשתתפים היתה עבירת סמים כעבירה מרכזית ,
העבירה הרביעית בגודלה מבין5
העבירות שהוגדרו במחקר המלווה. כאמור יכול להיות שלמשתתפים
.נוספים ישנה עבירת סמים כעבירה משנית, אולם מהמחקר המלווה לא ניתן ללמוד מהו מספרם95
באשר לבעיה המרכזית העומדת ברקע לעבריינות,
96 המשתתפים סווגו על פי הבעיות הבאות: התמכ ,רות
בריאות נפש ,, מוגבלות העדר
תמיכה חברתית, עוני, חוסר יציבות רגשית
ותפקודית, אלימות.ואחר97
ב תרשים מספר5
נציג את ממצאי המחקר המלווה באשר ל התפלגות המשתתפים לפי אפיון הבעיה
:המרכזית98
מהתרשים
עולה
שלכ-
37%
מהמשתתפים
היתה
בעיה מרכזית של התמכרות, כאשר זהו השיעור הגבוה
.ביותר מבין הבעיות המרכזיות שסווגו במחקר המלווה לדברי ד"ר טלי גל הסיווג ל פי בעיה מרכזית
במחקר המלווה נעשה על-
ידי
הרכזים99
ו במקרים בהם
היתה אי-בהירות באשר ל
בעיה המרכזית
הסיווג
נעשה.התייעצות עם שירות המבחן100
95
,ד"ר טלי גל
,אחת מעורכות המחקר המלווה, אוניברסיטת חיפה דו ,א"ל24
בינואר2018
.
96
ד "ר
דניאלה בייניש ,
מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים
דוא ,"ל28
בינואר2018
.
97
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג
בתי משפט קהילתיים בישרא ל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי2017
', עמ62
.
98
נציין כי הערכים בתרשים מבוססים על הנתונים המוצגים בתרשים בעמוד62
במחקר המלווה, עם זאת בטבלה בעמוד65
במחקר מוצגים ערכים שונים. עד לסיום כתיבת המסמך לא עלה בידנו ליישב סתירה זאת לכ ן בחרנו להציג את הנתונים
המוצגים בתרשים בעמוד62
במחקר. שם.
99
לדברי
,ד"ר בייניש
רכז בית המשפט הקהילתי הוא עורך דין ו
הגורם המתכלל
את הפעילות של בית המשפט הקהילתי, מוביל
ומנחה את עבודת הצוות ומפתח את שיתופי הפעולה העירוניים, המערכתיים והקהילתיים. זה תפקיד של קוח מהמודל בתי
משפט
פותרי
בעיות בעולם, שקיים בצורה זו או אחרת בכל בתי המשפט הללו וזה חלק מצורת העבודה השיתופית הייחודית
בתוך ההליך ו
נובעת מהצורך
לייצר שותפויות עם גורמי
שיקום ורווחה מחוץ להליך .ד "ר
דניאלה בייניש ,
מנהלת תכניות
משפט וקהילה, ג'וינט ישראל– אש ,לים
דוא ,"ל28
בינואר2018
.
100
ד "ר
טלי גל,
,אחת מעורכות המחקר המלווה, אוניברסיטת חיפה דוא ,"ל24
בינואר
2018
.
התמכרות
37%
נפשי
11%מוגבלות
4%
תזונה
4%
תמיכה חברתית
12%
עוני
4%
חוסר יציבות
רגשית
11%
אלימות
2%
אחר
15%
התפלגות המשתתפים בהליך הקהילתי לפי אפיון
הבעיה המרכזית
עמוד
21
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אין
בידנו מידע כמה
בעלי עבירות סמים הופנו לבחינת התאמתם להליך בבתי המשפט הקהילתיים ,כמה
מתוכם נמצאו לא מתאימים ,כמה נמצאו מ תאימים
אך בחרו שלא להשתתף בהליך זה ,כמה
מהמשתתפים בתכנית
שהם
בעלי עבירות סמים נשרו ממנה , כמה סיימו אותה בהצלחה וכן
מהו פי
לוח
משתתפים אלה לפי בית משפט קהילתי
. לדברי אשלים בשלב זה אין באפשרותם לבצע פילוח
ים אלה.
101
3.5
.
מאפיינים דמוגרפים ואחרים של משתתפי התוכנית
מר
כז המחקר והמידע של הכנסת ביקש מעמותת אשלים גם נתונים על מאפיינים דמוגרפיים של משתתפי
התכנית
,בתחום הסמים
אולם לדברי ד"ר
,בייניש
בשלב זה אין להם יכולת לבצע את הפילוח המבוקש.
102
להלן
נציג
מאפיינים
דמוגרפיים שונים של
כלל משתתפי התכנית בהתבסס על המחקר המלווה ,שכ
אמור
נכתב ביולי
2017
,
ולכן הוא פחות עדכני מהנתונים האחרים שהועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת
על-
ידי
עמותת אשלים.
נציין כי המחקר מציג את נתוני כלל המשתתפים בשני בתי המשפט הקהילתיים
ב
באר שבע ו
ב
רמלה (כ-
159
משתתפים, כאשר חלק מהניתוחים נעשו בשלב מאוחר יותר ולכ
ן כללו כ-
168
)משתתפים.
103
המחקר התבסס גם על שאלון עמדות שמילאו
58
משתתפי.ם
לדברי ד"ר טלי גל, אחת
מעורכות המחקר, הנתונים
במחקר מתבססים על נתונים שהועברו על ידי אשלים
ומקורם בנתונים
שנאספו
על-ידי רכזי בתי המשפט וקציני המבחן על-פי פרמטרים שנקבעו על ידי עורכות ה.מחקר
104
לפי מחקר זה
טווח הגילאים של המשתתפים בתכנית
נע בין
19
ל-
67
,כאשר
הגיל הממוצע עמד
על
37
.
105
לפי סיכום פעילות שנת המשפט תשע "ז
בבתי המ
ט שפ הקהילתיים ,
43%
מהמשתתפים בתכנית
נכון
ל
אוגוסט
2017
היו בעלי משפחות עם
ילדים.
106
להלן כמה נתונים דמוגרפיים ואחרים בא
שר ל-
168
המשתתפים בתכנית שכאמור נכללו במחקר
:המלווה107
:מגדר67.26%
מהמשתתפים היו
גברים ,
30.36%
נשים ו לגבי2.38%
לא ידוע.
לאום:
85.7%
מהמשתתפים
יהודי
ם ,
11.3%
ערבי
ם ,
0.6%
"אחר
" ולגבי
2.4%
לא ידוע.
מצב משפחתי:
36.9%
מהמשתתפים
רווק
ים,
29.2%
נשו
אים,
26.2%
פרו
דים ו לגבי7.7%
לא ידוע.
מצב תעסוקתי:
44.1%
,מהמשתתפים מועסקים
47%
מובטל
ים ולגבי
8.9%
לא ידוע.
השכלה ,
13.7%
מהמשתתפים בעלי השכלה
יסודי,ת
77.4%
בעלי השכלה ברמת
תיכון,
0.6%
בעלי
השכלה
על-תיכו,נית
%
1.8
בעלי השכלה
אקדמי
ת ול-
%
6.5
" הוגדר
אחר".
108
101
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
102
שם.
103
,ד"ר טלי גל
אחת מעורכות המחקר המלווה, אוניברסיטת
,חיפה ,דוא"ל16
בינואר2018
.
104
שם.
105
המחקר התבסס על כלל המשתתפים בבתי המשפט הקהילתיים שעמד באותו זמן על
159
משתתפים .
ד"ר טלי גל וד"ר הדר
דנציג-
,רוזנברג
בתי משפט קהילתיים ביש ראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, יולי2017
,עמ '
63
.
106
ג'וינט-
,אשלים
בתי משפט קהילתיים :סיכום פעילות – שנת המשפט תשע
"ז , אוגוסט7
201
,
'עמ4.
107
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, י ולי2017
', עמ64
.
108
.שם
עמוד
22
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
רישום פלילי קודם:ל-
66.1%
מהמשתתפים קיים רישום פלילי קודם ,ל-
26.8%
מהמשתתפים לא
קיים רישום פלילי קודם
ולגבי%
7.1
לא ידוע.
109
נציין כי מהמחקר לא ניתן ללמוד על המאפיינים הדמוגרפיים והאחרים של משתתפים בעלי עבירות
סמים ,ולכן
לא
ידוע האם
.הם דומים או שונים ממאפייניהם של כלל המשתתפים בתכנית
3.6
.
תוצאות ההליך הפלילי בבתי המשפט הקהילתי
ים
לדברי ד"ר ,בייניש התוצאות האפשריות של ההליך הפלילי בבית המשפט הקהילתי הן מגוונות, וכוללות
.את מגוון העונשים הקבועים בחוק
התנאי המוחלט היחיד הנו שכאשר משתתף מסי
ים את התכנית
בהצלחה לא ייגזר עליו מאסר בפועל.
110
הנתונים העדכניים ביותר
באשר לתוצאות ההליך הפלילי של כלל
המשתתפים בתכנית
מוצגים בסיכום פעילות שנת המשפט תשע"ז ,שפורסם באוגוסט
2017
,
שכן נכון
לינואר2018
טרם התקבלו בידי 'אשלים' נתונים מעודכנים לשנת תשע"ח.
111
מהנת ונים עולה כי בהתייחס
ל-
39
המשתתפים ש נכון לסוף שנת תשע"ז ההליך הפלילי בעניינם הסתיים תוצאות ההליך הפלילי היו
כדלהלן–
טבלה מספר3
:
112
תוצאות ההליך הפלילי שמ תתפים
שסיימו
שעור
ה משתתפים
שסיימו
מחיקה113
2
5.1%
אי הרשעה
5
12.8%
)מאסר על תנאי (כולל הארכה
7
17.9%
פיצוי+ מאסר על תנאי+ צו מבחן
1
2.6%
מאסר על תנאי+ צו מבחן
17
43.6%
109
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, י ולי2017
,
'עמ65
.
110
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
111
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות משפט
וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, מכתב3
2
בינואר2018
.
112
הנתונים בטבלה מבוססים על תרשים הלקוח מ: בתי משפט קהילתיים :סיכום פעילות –
שנת המשפט תשע
"ז,
אוגוסט
2017
,
'עמ5.
113
."בדו"ח לא הוגדרה משמעותה של "מחיקה
עמוד
23
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוצאות ההליך הפלילי שמ תתפים
שסיימו
שעור
ה משתתפים
שסיימו
התחייבות ו/או קנס+ מאס על תנאי
ו/או פסילה
5
12.8%
שי
רות לתועלת הציבור
מאסר על+
תנאי
2
5.1%
סך הכל
39
100%
ניתן לראות כי כ-
44%
.מבין אלה שההליך הפלילי בעניינם הסתיים ניתן צו מבחן בנוסף למאסר על תנאי
אין בידנו מידע כמה מ משתתפים שההליך הפלילי בעניינם הסתיים הם
בעלי עבירות סמים ומה היו
תוצאות ההליך הפלילי של בעלי עבירות אלה .
3.7
.
סוגי התערבויות בבתי המשפט הקהילתיים
המחקר המלווה השווה בין שני בתי המשפט– באר שבע ורמלה, בין השאר בנוגע ל
סוגי ההתערבויות בהם
נקטו בתי משפט אלה .להלן יוצגו כלל
ההתערבויות בהן נקטו
בתי המשפט ברמלה ובבאר שבע
בהתפלגות
.לפי סוגי התערבויות יש לציין כי מספר ההתערבויות גבוה ממספר המשתתפים שכן בגין כל משתתף יכולה
להיות יותר מהתערבות אחת–
טבלה מספר4
:
114
סוג ההתערבות
מספר
התערבויות
מסוג
מסוים
בבית
המשפט
הקהילתי
ב
רמלה
שיעור סוג
ההתערבות
מספר
התערבויות
מסוג
מסוים
בבית
המשפט
הקהילתי
ב
באר שבע
שעור סוג
ההתערבות
סדנת העשרה
14
19.2%
21
22.1%
114
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
אילן, י ולי2017
', עמ70
.
עמוד
24
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
סוג ההתערבות
מספר
התערבויות
מסוג
מסוים
בבית
המשפט
הקהילתי
ב
רמלה
שיעור סוג
ההתערבות
מספר
התערבויות
מסוג
מסוים
בבית
המשפט
הקהילתי
ב
באר שבע
שעור סוג
ההתערבות
פעילות שעות פנאי
8
11.0%
8
8.4%
סיוע בתחום התעסוקה
27
37.0%
32
33.7%
הסדרת חובות
26
35.6%
37
38.9%
ביטחון בתזונה
20
27.4%
21
22.1%
הפניה לדיור ציבורי
6
8.2%
8
8.4%
ביטוח לאומי
17
23.3%
17
17.9%
ליווי מתנדב
11
15.1%
16
16.8%
הדרכת הורים
14
19.2%
15
15.8%
התערבות משפחתית
23
31.5%
27
28.4%
בדיקות שתן
21
28.8%
34
35.8%
טיפול ביחידות
להתמכרות
17
23.3%
28
29.5%
טיפול בתחליף סם
5
6.8%
8
8.4%
הפניה לטיפול במשפחה4
5.5%
3
3.2%
עמוד
25
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
סוג ההתערבות
מספר
התערבויות
מסוג
מסוים
בבית
המשפט
הקהילתי
ב
רמלה
שיעור סוג
ההתערבות
מספר
התערבויות
מסוג
מסוים
בבית
המשפט
הקהילתי
ב
באר שבע
שעור סוג
ההתערבות
קהילה טיפולית
8
11.0%
4
4.2%
אשפ
וז
7
9.6%
9
9.5%
הוסטל
5
6.8%
4
4.2%
השבה לקהילה
0
0.0%
18
18.9%
התייחסות לקורבן
העבירה
17
23.3%
15
15.8%
מהנתונים עולה כי ההתערבויות השכיחות ביותר
בבית המשפט הקהילתי בבאר שבע
היו הסדרת חובות
(
38.9%
( ); בדיקת שתן35.8%
( ); סיוע בתחום התעסוקה33.7%); וטי( פול ביחידות להתמכרות29.5%
.)
ההתערבויות השכיחות ביותר
ב
בית המשפט הקהילתי ב
רמלה
( היו סיוע בתחום התעסוקה37%
); הסדרת
( חובות%
35.6
( ); התערבות משפחתית%
23
( ); ובדיקת שתן%
21
.)
115
אין בידנו מידע באשר להתערבויות השכיחות בקרב משתתפים בעלי עבירות סמים ,אולם ניתן ל
ראות כי
טיפול ביחידות להתמכרות היווה
29.5%
מההתערבויות בבית
המשפט
באר שבע ו-
23.3%
מההתערבויות
בבית המשפט ברמלה ,זאת בנוסף לטיפול בתחליפי סם ,שהיווה
8.4%
מההתערבויות
בבית המשפט
בבאר שבע ו-
6.8%
מההתערבויות בבית המשפט ברמלה .
לדברי ד"ר
בייניש, בכל התיקים בהם ה יה רקע
של התמכרות או שימוש בסמים ניתן מענה שיקומי גם לנושא זה באמצעות מגוון הכלים הקיימים בשירות
להתמכרויות (מסגרות סגורות, טיפול בקהילה וכל שילוב רלוונטי). לדבריה, פעמים רבות זה המענה
המרכזי, כאשר לצדו מענים אחרים לפי צורך (טיפול בחובות, תעסוקה, לימודים ו.)'כו116
115
ד"ר טלי גל וד"ר הדר דנציג-
,רוזנברג בתי משפט קהילתיים בישראל– מחקר מלווה
, אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בר-
,אילן יולי2017
', עמ70
.
116
ד
"ר דניאלה בייניש , מנהלת תכניות משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים ,מכתב3
2
בינואר2018
.
עמוד
26
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
4.
נקודות לדיון
במסמך
זה שעניינו
ה :טיפול בתי המשפט הקהילתיים בעבירות סמים, עלו כמה נקודות לדיון
בישראל החל משנת2011
גובשה והחלה לפעול תכנית פיילוט במסגרתה
נבחן המודל של "בית
"המשפט הקהילתי, בהובלת עמותת אשלים
. מטרתה של התוכנית
ליצור כלים להתמודדות עם
תופעת הפשיעה ועם
ה בעיות המובילות אדם
לפשיעה. בית משפט זה הוא סוג אחד של 'בתי-
משפט
פותרי הבעיות', שהם בתי משפט של ערכאה ראשונה המבקשים לספק פתרון לבעיית העבריינות
החוזרת, באמצעות התמודדות עם בעיות חברתיות-
.כלכליות העומדות ברקע של הפשיעה נכון
להיום פועלים בישראל שלושה
בתי משפט קהילתיים: אחד במחוז דרום (בבאר שבע) המיועד
לתושבי הערים באר שבע, דימונה וחורה; אחד במחוז מרכז (ברמלה) המיועד לתושבי הערים
רמלה, לוד ורחובות, ואחד במחוז תל אביב (בתל אביב) המיועד לתושבי העיר תל אביב-
יפו
.והסביבה ,בהתאם להחלטת הממשלה
ע ד לאוקטובר2018
,, עוד כתשעה חודשים
אמורים לפעול
בישראל ב
סך הכל
.שישה בתי משפט קהילתיים117
הקמתם של בתי המשפט הקהילתיים לא לוותה בשינוי חקיקה או בחקיקה ייעודית העוסקת
.בהסדרת פעילותם
בנוהל ההפעלה
צוין כי ההנחה שעמדה בבסיס עבודת הצוות היא שבהמשך
הדרך תלווה ה .טמעת המודל בחקיקה מתאימה ,יחד עם זאת
לצורך
הפיילוט, בהינתן שהבסיס
לעריכתו ולקיום ההליכים במסגרתו הוא הסכמת הצדדים, הצוות העריך כי אין הכרח לערוך
.תיקוני חקיקה, וכי ניתן להסתפק בהוראות חוק קיימות לדברי משרד המשפטים, כיום"בתי
המשפט הקהילתיים
פועלים כבתי מש פט שלום הדנים בעניינים פליליים מכוח סמכותם
הנתונה
להם
על פי החוק
ואינם
חורגים
"מסמכויות אלה. עם זאת, לדברי המשרד" ,למען
,הסדר הטוב
מוצע לעגן את דבר פעילותם
בחקיקה."
118
ב-
28
בדצמבר2017
הופץ תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (תיקון–
בתי משפט קהילתיים)(הוראת
שעה), ה
תשע"ח-
2017
.
:לפי תזכיר החוק, מוצע לקבוע ראשית , שהליך בפני בית משפט קהילתי
;יתנהל בבית משפט שלום
שנית , פעילותם תוסדר בנהלים שיגובשו על ידי המשרדים השונים
הנוגעים לעניין, ובחוק תיקבע רשימה לא סגורה של עניינים שיוסדרו בנהלים, ובהם בין השאר
השיקולים והתנאים לה עברת הדיון בעניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי ואת שלבי ההליך
;והפיקוח על התקדמות הנאשם בשלבי ההליך
שלישית , דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה
אינו מתנהל בבית המשפט הקהילתי, לפיכך כשיש צורך לקיים דיון כזה הוא יועבר למותב שאינו
בית משפט קהילתי. החוק המוצע יתו
וסף כסימן ח' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשמ"ב-
1982
" . בתזכיר נכתב כי מאחר שהתוכנית פועלת בשלב זה כתוכנית ניסיונית, ונוכח הגמישות
הנדרשת בשלב זה, שמטיבו הוא הליך למידה בעקבותיו יהיה צורך בשינויים, מוצע כי עיגון
117
החלטת
ממשלה מספר1840
- ייעול מדיניות הענישה ושיקום האסירים בישראל ,
11
באוגוסט
2016
.
118
,עו"ד עינת גדעוני ועו"ד מיכל גולד, ייעוץ וחקיקה (המחלקה למשפט פלילי), משרד המשפטים, מכתב9
בינואר2018
.
עמוד
27
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הקמת בתי המשפט יהיה בהוראת שעה, כאשר אופן
התנהלותם של בתי המשפט ייקבע בנהלים
."שיפורסמו לציבור באתר האינטרנט של משרד המשפטים
פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים כיום נעשית בהתאם לנהלים שגובשו במסגרת נוהל
הפעלה שעוצב על ידי צוות היגוי ארצי בשנת2014
.
כאמור נוהל זה עבר שינויים ובימים אלה
נערכת עבודת מט ה לעדכנו, אך נכון להיום.טרם פורסם נוהל הפעלה מעודכן
לפיכך, לצורך
כתיבת ממסמך זה נעזרנו בהסברים המובאים במחקר המלווה שפורסם ביולי2017, וכן בהבהר ות
שהתקבלו מד"ר
בייניש, מנהלת תוכנית משפט וקהילה באשלים בינואר2018
.
בשל העובדה שאין
בפנינו מסמך רשמי מעודכן המ תאר את הנוהל, לא היה ביכולתנו להציג תמונה מלאה ועדכנית
של ההליך בבית המשפט. כאמור
, על-פי תזכיר החוק המוצע, לצד שינוי החקיקה המתוכנן,
אופן
התנהלותם של בתי המשפט הקהילתיים ייקבע בנהלים שיפורסמו לציבור באתר
.האינטרנט של משרד נשאלת השאלה האם יש מקום לפרסם כבר כיום ברבים נוהל
מלא ו עדכני
על-
פיו פועלים בתי משפט אלה כיום למרות שהתוכנית עדיין
ניסיונית
ולמרות שטרם הושלמה
החקיקה בנושא?
מהנתונים עולה כי
מ מועד הקמת בית המשפט הקהילתי הראשון
בשנת
2014
ועד ל-
23
בינואר
2018
הושלמה בחינת התאמתם לתכנית של כ-
734
איש , מתוכם324
נכנסו ל
תוכנית ,כלומר
44%
מאלו שהושלמה
בחינת התאמתם נכנסו לת
וכנית.
,נוסף על המשתתפים שהופנו לתכנית
נכון
לינואר2018
ישנם
97
נאשמים נוספים
ה נמצאים
בשלבים שונים של בחינת התאמ
תם לת
כנית
וטרם התקבלה החלטה בעניינם .
מתוך324
המשתתפים שהחלו את המסלול הקהילתי מיום
פ ,תיחתו ועד היום196
מהם (כ-
60%
)הינם משתתפים פעילים בתוכנית ,נכון לינואר
2018
.
באשר ל-
128
האחרים, שנכון לינואר2018
:אינם משתתפים עוד בתכנית54
(כ-
42%
) סיימו את
התכנית בהצלחה
ולגבי
74
(כ-
58%
)הופסק
.ההליך54
המשתתפים שסיימו את התכנית
בהצלחה, מהווים כ-
17%
מכלל המשתתפים בתכנית
מיום
הפעלתה ועד ינואר2018
(
324
.)
כאמור, לגבי
74
משתתפים ,שהם כ-
%
23
מכלל המשתתפים בתכנית
, הופסק ההליך.
,כלומר
כיום ניתן ללמוד באופן מלא על הצלחת ההליך רק מ-
54
משתתפים שסיימו אותו, שהם פחות
,מחמישית מכלל המשתתפים שהחלו בתוכנית. עם זאת יש לזכור שהפרויקט מצוי עדיין
בתקופת פיילוט שלדברי
ד"ר
."בייניש "בקושי הגיע למחצית הדרך שלו119
על-פי המחקר המלווה
,של התוכנית לכ-
20%
מהמשתתפים היתה
עבירת סמים כעבירה
מרכזית , וזוהי העבירה הרביעית בגודלה מבין5
.העבירות שהוגדרו במחקר המלווה
ייתכן
שלמשתתפים נוס פים ישנה עבירת סמים כעבירה משנית, אולם מהמחקר המלווה לא ניתן ללמוד
.מהו מספרם
באשר לבעיה ה
מרכזית
,העומדת ברקע העבירה
על פי המחקר המלווה
לכ-
37%
מהמשתתפים
היתה
,בעיה מרכזית של התמכרות
כאשר זהו השיעור הגבוה ביותר מבין הבעיות
.המרכזיות שסווגו במחקר המלווה
מהמ חקר המלווה לא ניתן ללמוד על ה
התערבויות השכיחות
של בתי המשפט הקהילתיים
בקרב
משתתפים בעלי עבירות סמים ,אולם
מפירוט כלל ההתערבויות בהן נקטו בתי משפט אלה באשר
לכלל המשתתפים עולה כי
טיפול ביחידות להתמכרות היווה
29.5%
מההתערבויות בבית
המשפט
119
ד"ר דניאלה בייניש, מנהלת תכניות
משפט וקהילה, ג'וינט ישראל–
,אשלים, דוא"ל24
בינואר2018
.
עמוד
28
מתוך 28
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
באר שבע ו-
23.3%
מההת
ערבויות בבית המשפט ברמלה ,זאת בנוסף לטיפול בתחליפי סם ,
שהיווה
8.4%
מההתערבויות
בבית המשפט בבאר שבע ו-
6.8%
מההתערבויות בבית המשפט
ברמלה .
לדברי ד"ר בייניש, בכל התיקים בהם היה רקע של התמכרות או שימוש בסמים ניתן
מענה שיקומי גם לנושא זה באמצעות מגוון הכלים הקיי מים בשירות להתמכרויות (מסגרות
סגורות, טיפול בקהילה וכל שילוב רלוונטי). לדבריה, פעמים רבות זה המענה המרכזי, כאשר לצדו
.)'מענים אחרים לפי צורך (טיפול בחובות, תעסוקה, לימודים וכו
אין
בידנו מידע כמה
בעלי עבירות סמים
)(כעבירה ראשית או משנית הופנו לבחינת התאמתם
להליך בבתי המשפט הקהילתיים ,כמה מתוכם נמצאו לא מתאימים ,כמה
נמצאו מתאימים
אך
בחרו שלא להשתתף בהליך זה ,כמה מהמשתתפים בתכנית
שהם
בעלי עבירות סמים נשרו
ממנה , כמה סיימו אותה בהצלחה וכן
מהו פי
לוח משתתפים אלה לפי בית משפט קהילתי .מרכז
המחקר והמידע של הכנסת ביקש מעמותת אשלים גם נתונים על מאפיינים דמוגרפיים של
משתתפי התכנית
בעלי עבירות ,סמים
אולם
לדברי ד"ר ,בייניש
בשלב זה אין להם יכולת לבצע
את הפילוח
ים המבוקש
ים.
נראה כי על מנת שניתן יהיה לבחון את יעילותו של מודל בתי המשפט הקהילתיים בטיפול
בנאשמים בעלי עבירות סמים
,יש מקום לשקול לאסוף מידע על מספרם של נאשמים אלה
מאפייניהם הדמוגרפיים, הבעיות העומדות ברקע הפשיעה, ההתערבויות שניתנו להם על-
ידי
בית המשפט, מספר הנושרים מההליך והסיבות לכך, תוצאת ההליך המשפטי בבית המשפט
הקהילתי ואפילו מידע על פשיעה חוזרת של נאשמים אלה לאחר
שהשלימו את ההליך בבית
.המשפט הקהילתי
בדיון שהתקיים בוועדה
המיוחדת של הכנסת ל מאבק בנגעי הסמים
ואלכוהול
בנושא טיפול בעבירות סמים דרך בתי המשפט הקהילתיים
באוקטובר2016
,
הועלה
כי למכורים לסמים המשתתפים בתוכנית התהליך קשה יותר ממשתתפים אחרים וזאת כיוון
שלצד הצ ורך להתמודד עם בעיות כגון חובות ומיצוי זכויות עליהם להתמודד גם עם
.ההתמכרות120
לאור קשיים מיוחדים אלו
ואחרים , נראה כי ישנה חשיבות מיוחדת לאיסוף מידע
אודות המכורים לסמים המשתתפים בתהליך
על מנת שניתן יהיה להעריך בצורה טובה יותר את
תרומתו לטיפול בהם ביחס לחלופו ת אחרות כמו גם לעצב את ההליך באופן שיאפשר להעניק
.להם מענה מיטבי להערכתה של ד"ר בייניש, מחקר הערכה העתידי
של התוכנית יצא לדרך תוך
כמה חודשים ומתוכנן להימשך3 שנים.
נראה כי במסגרת זו ניתן יהיה
להתמקד,, בין השאר
גם
בסוגיה זו.
120
הכנסת ה-
20
,, הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול
טיפול בעבירות סמים דרך בתי המשפט
הקהילתיים, פרוטוקול
'מס51
,
31
באוקטובר2016
', עמ22
.