מסקנות ועדה

ה כ נ ס ת מסקנות הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור בעקבות החלטה על דיון מהיר הכנסת העשרים ‏כ"ז בשבט התשע"ח מושב רביעי 12 בפברואר 2018 בנושא: ישראל מסתירה מידע ארכיוני באופן שאינו הולם מדינה דמוקרטית של חבר הכנסת נחמן שי יו"ר הכנסת וסגניו החליטו בישיבתם מיום 22.1.2018 (ו' בשבט התשע"ח) להעביר לדיון מהיר בוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור את הצעתו של חבר הכנסת נחמן שי, בנושא שבנדון. ביום 31.1.2018 (ט"ו בשבט התשע"ח) קיימה הוועדה דיון כאמור, בראשות ח"כ סתיו שפיר, יו"ר הוועדה. לאחר שיוזם הדיון, ח"כ נחמן שי, הציג את הנושא, הוועדה שמעה מד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה, כי רוב החומר הארכיוני השמור בארכיון המדינה אינו פתוח לעיון הציבור, ובשל הוראות הדין, הקובעות כי הגורם שהפקיד את החומר הוא הגורם שיחליט על חשיפתו, ומחייבות בדיקה של כל חומר שהפקידו בארכיון המדינה משרד ממשלתי או רשות מקומית, בטרם חשיפתו לציבור– גם לא ייפתח לעולם. לדבריו, חלק מהחומר שכן ייחשף לציבור, יהיה נתון להגבלות לא סבירות. עוד מסר כי מתוך 3 מיליוני תיקים השמורים בארכיון המדינה, רק כ- 550,000 פתוחים לציבור. לטענתו, המדינה אינה מטפלת בחומר הארכיוני שלה כמצופה ממדינה דמוקרטית, וכל הצעותיו לשינוי הוראות הדין במטרה להבטיח נגישות רבה יותר של הציבור לחומר הארכיוני – לא קודמו. הוועדה שמעה את תגובתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, לדברי גנז המדינה. עו"ד נזרי טען כי משרד המשפטים לא קיבל הצעות לתיקון חוק הארכיונים או לתקנות שהותקנו מכוחו, וכי המשרד אינו הגורם שאמור ליזום תיקונים אלה, אלא המשרד המופקד על יישום חוק הארכיונים – משרד ראש הממשלה. עוד אמר כי משרד המשפטים אמון על יישום הדין הקיים, וכי לצערו גנז המדינה פעל בשנים האחרונות מספר פעמים שלא בהתאם להוראות הדין. עם זאת, לשאלת יו"ר הוועדה, ציין עו"ד נזרי כי המצב הקיים, שבו כל כך מעט תיקים בארכיון פתוחים לעיון הציבור – היא תוצאה לא סבירה. היועצת המשפטית של ארכיון המדינה, עו"ד נעמי אלדובי, אמרה בדיון כי העבודה הפנים-ממשלתית לגבי תיקוני החקיקה טרם הושלמה, בשל מורכבות הנושא וריבוי הגורמים המעורבים בהסדרת התחום. בהמשך לדברים אלה, נמסר לוועדה שבחודש יוני 2017 נתן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד נזרי, הנחייה המבוססת על הוראות תקנות הארכיונים, ולפיה הגורם המוסמך להחליט על חשיפה של חומר ארכיוני הוא הגורם שהפקיד חומר זה, ולא גנז המדינה. בתום הישיבה, הגיעה הוועדה למסקנות הבאות: הוועדה מודה לח"כ נחמן שי על העלאת נושא חשוב זה לסדר היום, וכן למוזמנים שהגיעו לדיון. הוועדה סבורה שהמסגרת המשפטית שמסדירה את תחום הארכיונים, ובפרט את זכות הציבור לעיין במידע המופקד בארכיון המדינה - חוק הארכיונים, התשט"ו-1955, ותקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התש"ע-2010 – נטועה בעבר, ולכן אינה משקפת את עקרונות השקיפות וחופש המידע, הרלבנטיים במיוחד כאשר מדובר במידע השייך לציבור. הוועדה מדגישה כי המצב הנוכחי, שבו רוב מוחלט של החומר הארכיוני כלל אינו נגיש לעיון הציבור – לוקה בחוסר סבירות משמעותי, הדורש הסברים. חוסר הסבירות מתעצם בהתחשב בכך שהסדרת הנושא היא בתקנות לפי חוק הארכיונים, שאינן טעונות אישור ועדה מוועדות הכנסת, כלומר הממשלה הסדירה את הנושא ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי מצד אחד, ומצד שני – אינה מקצה מספיק כוח אדם ליישום אותן תקנות הקובעות כי חשיפת החומר הארכיוני מותנית בבדיקת המשרד הממשלתי שהפקיד את החומר. בכך, הממשלה מונעת בפועל את חשיפתו של חומר זה לציבור, והכל מבלי להציע הצעות קונקרטיות לשינוי המצב, לרבות הצעות לתיקוני חקיקה. הוועדה מבקשת להבהיר כי אין ספק שיש לאזן את עקרון השקיפות עם צורכי בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או כל אינטרס חיוני אחר המצדיק חיסיון, דוגמת הגנה על הפרטיות. עם זאת, נוכח היקפי החומר הארכיוני שאינו פתוח לעיון הציבור – מעל 98% מהחומרים הקיימים - ברור כי לא שיקולים אלה לבדם מונעים את הנגשת המידע לציבור. הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה, המופקד על ביצוע חוק הארכיונים, וממשרד המשפטים לעדכן אותה האם וכיצד בכוונתם לפעול לשינוי ושיפור המצב הקיים – מה נעשה עד כה, האם יש תזכיר חוק בנושא או טיוטת תקנות, כמה פגישות התקיימו בין המשרדים בנדון כדי לקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים, מהם האתגרים המרכזיים המקשים על קידום חקיקה זו, וכן תאריך יעד לסיום העבודה הפנים-ממשלתית בנושא זה. הוועדה מבקשת לדעת האם יש נוהל עבודה מסודר וקריטריונים בנוגע לקבלת החלטה על אי-חשיפתו של חומר ארכיוני, ובפרט לעניין שיקולי בטחון המונעים חשיפת חומר זה. ככל שיש נוהל כאמור, הוועדה מבקשת לפרסמו לציבור, שכן לדעת הוועדה, יש לוודא כי בנוהל זה יינתן משקל ואיזון גם לשיקולי שקיפות. הוועדה תמשיך ותעקוב אחר הנושא. הוועדה מבקשת מהמשרדים הנוגעים בדבר לדווח לה על ביצוע המסקנות תוך שלושה חודשים. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת ביום: כ"ז בשבט, התשע"ח 12 בפברואר 2018