חומר רקע
נוסח מעודכן מטעם הממשלה עם הערות הייעוץ המשפטי לוועדה (מסומנות בצהוב)
לדיון ביום 14 בפברואר 2018
יוזמים: חברי הכנסת משה גפני
אורי מקלב
פ/1370/20
הצעת חוק בתי דין רבניים (בוררות בעניין אזרחי), התשע"ז–2017
תוספת
תביעה בנזיקין לפיצויים בשל נזקי גוף
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"עניין אזרחי" – עניין שאינו אחד מאלה: "עניין אזרחי" – עניין שאינו אחד מאלה: "עניין אזרחי" – עניין שאינו אחד מאלה: "עניין אזרחי" – עניין שאינו אחד מאלה:
(1) עניין פלילי;
(2) עניין מינהלי - הליך שעניינו ביקורת שיפוטית על החלטה של רשות; לעניין זה "רשות" ו-"החלטה של רשות" כהגדרתן בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000;
(3) עניין שבסמכות שיפוט של בית דין רבני לפי חוק, לרבות עניין שניתן להסכים לגביו כי יהיה בסמכות שיפוטו של בית דין רבני;
(4) עניין;
(5) עניין שהמדינה או רשות מקומית היא צד לו;
(6) עניין הנמצא בסמכותו של בית הדין לעבודה שאינו יכול לשמש נושא הסכם בוררות לפי כל דין;
סכסוכים בדיני עבודה – ההצעה לאפשר לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בדיני עבודה ביחס להסדרים שאינם קוגנטיים, מעוררת קשיים:
(1) הסכמה חופשית: במערכת יחסים של עובד ומעביד ספק אם ההסכמה של העובד באשר לפורום השיפוטי שבו יידון הסכסוך בין הצדדים היא באמת הסכמה חופשית, גם כאשר מדובר בהסדרים שאינם קוגנטיים. ודוק, אף אם המדינה מקבלת זאת במצב שבו נכרתים הסכמים מסוג זה ב"שוק החופשי", אין הכרח להסכים לכך כשמדובר במערכת ממלכתית.
(2) תחום ייחודי: מדובר בתחום שבשל ייחודו המחוקק הקים מערכת משפטית נפרדת שמתמחה בטיפול בו, ומתן אפשרות לבתי הדין הרבניים לדון בו כבוררים אינה עולה בקנה אחד עם מגמה זו.
(3) חשש לבלבול ולחוסר יעילות: מכיוון שבהרבה מקרים סכסוכי בדיני עבודה כוללים מרכיבים שונים שחלקם קוגנטיים וחלקם לא, הדבר עלול ליצור בלבול בין המרכיבים מתוך הסכסוך שמותר לבית הדין הרבני לדון למרכיבים שאסור לו לדון. בנוסף, פיצול של סכסוך כללי אחד בין ערכאות, כך שהמרכיבים הקוגנטיים יידונו כהליך שיפוטי בפני בית הדין לעבודה, והמרכיבים שאינם קוגנטיים יידונו בבוררות בפני בית הדין הרבני, מוביל לחוסר יעילות בניהול ההליכים.
נוכח האמור, מוצע להחריג את דיני העבודה באופן קטגורי מהעניינים האזרחיים שבית הדין הרבני יהיה רשאי לדון בו כבורר.
(7) עניינים נוספים המנויים בתוספת בהתאם לסעיף 5.
בוררות בהסכמה 2. (א) בית דין רבני רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם על פי כל דין ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) בית דין רבני רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם על פי כל דין ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) בית דין רבני רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם על פי כל דין ובלבד שמתקיימים כל אלה: (א) בית דין רבני רשאי לדון כבורר בעניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם על פי כל דין ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1) כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו בכתב את הסכמתם לכך; ההסכמה תינתן בהסכם בוררות לפי טופס שיקבע השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול (להלן – טופס הבוררות);
אישור ועדת חוקה לטופס הבוררות – נוכח חשיבות ההסכמה, יש מקום לדרוש את אישורה של ועדת החוקה לתוכנו ונוסחו של הטופס.
(2) אין בין הצדדים הנוגעים בדבר אדם שמונה לו, או שיש למנות לו אפוטרופוס או נעדר, ואם היה בין הצדדים קטין - מדובר בתביעה כספית שאינה עולה על מאה אלף שקלים חדשים;
בוררות לקטינים בבית דין רבני – הרגישות המיוחדת הקיימת בכל הנוגע לזכויות קטינים, הובילה את המחוקק להעניק לקטינים – בהקשרים נורמטיביים שונים – זכויות והגנות מיוחדות. זכויות והגנות אלו לא בהכרח יישמרו לקטינים, במקרה שהדיון יתקיים בפני בית הדין הרבני שיחיל על הסכסוך דין תורה. לכן, הענקת סמכות לבתי הדין הרבניים לדון כבוררים בעניינם של קטינים, אינה נקייה מספיקות. ספיקות דומים עשויים להתעורר גם ביחס לבוררות רגילה, אך אף אם הדבר אפשרי בבוררות רגילה אין הכרח להסכים לכך כשמדובר בבוררות במערכת ממלכתית. נוכח האמור, מוצע למחוק את האפשרות שבתי הדין הרבניים יהיו מוסמכים לדון בעניין אזרחי שקטין צד לו (בדומה למחיקתם של פסולי דין ונעדרים). אם בכל זאת תחליט הוועדה להותיר אפשרות זו על כנה, כי אז נדרשת הבהרה שנוסף להסכמת ההורים, יש לקבל גם את הסכמתו של הקטין, ככל שהדבר אפשרי מבחינת גילו והבנתו.
(3) לפחות אחד הצדדים הנוגעים בדבר הוא יהודי; ואם היה אחד הצדדים תאגיד, הצד האחר הוא תאגיד או יהודי;
(ב) פניה לבית דין תוגש בצירוף טופס הבוררות החתום על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר, אשר ייחתם בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין. פניה לבית דין תוגש בצירוף טופס הבוררות החתום על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר, אשר ייחתם בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין. פניה לבית דין תוגש בצירוף טופס הבוררות החתום על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר, אשר ייחתם בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין. פניה לבית דין תוגש בצירוף טופס הבוררות החתום על ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר, אשר ייחתם בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת סכסוך לבית הדין הרבני, [חלופה ב- ללא המילים "הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת הסכסוך לבית הדין הרבני"] רשאי צד להגיש לבית הדין הרבני בקשה להתדיין לפניו על גבי טופס הבוררות אף אם אינו חתום על ידי כל הצדדים שהסכימו לבוררות; הוגש טופס כאמור מזכירות בית הדין תשלח לצדדים שאינם חתומים עליו הודעה על הגשת הבקשה ועל אפשרותם לחתום על טופס הבוררות; נוסח ההודעה ייקבע על ידי השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול. על אף האמור בסעיף קטן (ב), הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת סכסוך לבית הדין הרבני, [חלופה ב- ללא המילים "הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת הסכסוך לבית הדין הרבני"] רשאי צד להגיש לבית הדין הרבני בקשה להתדיין לפניו על גבי טופס הבוררות אף אם אינו חתום על ידי כל הצדדים שהסכימו לבוררות; הוגש טופס כאמור מזכירות בית הדין תשלח לצדדים שאינם חתומים עליו הודעה על הגשת הבקשה ועל אפשרותם לחתום על טופס הבוררות; נוסח ההודעה ייקבע על ידי השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול. על אף האמור בסעיף קטן (ב), הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת סכסוך לבית הדין הרבני, [חלופה ב- ללא המילים "הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת הסכסוך לבית הדין הרבני"] רשאי צד להגיש לבית הדין הרבני בקשה להתדיין לפניו על גבי טופס הבוררות אף אם אינו חתום על ידי כל הצדדים שהסכימו לבוררות; הוגש טופס כאמור מזכירות בית הדין תשלח לצדדים שאינם חתומים עליו הודעה על הגשת הבקשה ועל אפשרותם לחתום על טופס הבוררות; נוסח ההודעה ייקבע על ידי השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול. על אף האמור בסעיף קטן (ב), הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת סכסוך לבית הדין הרבני, [חלופה ב- ללא המילים "הסכימו הצדדים בהסכם בוררות על מסירת הסכסוך לבית הדין הרבני"] רשאי צד להגיש לבית הדין הרבני בקשה להתדיין לפניו על גבי טופס הבוררות אף אם אינו חתום על ידי כל הצדדים שהסכימו לבוררות; הוגש טופס כאמור מזכירות בית הדין תשלח לצדדים שאינם חתומים עליו הודעה על הגשת הבקשה ועל אפשרותם לחתום על טופס הבוררות; נוסח ההודעה ייקבע על ידי השר לשירותי דת בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
פניית בית הדין לצד שלא חתם על טופס הסכמה – לפי סעיף 3(ג) המוצע, אם צד לסכסוך לא חתם על טופס הבוררות בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין, מזכירות בית הדין תודיע לאותו צד על הגשת הבקשה ועל "אפשרותו לחתום על טופס הבוררות". הודעה מעין זו עלולה להפעיל לחץ על צד שאינו מעוניין להתדיין בפני בית הדין, שכן היא עשויה להיתפס כאיום על 'הצד הסרבן'. צד שזוכה ל"יידוע" שכזה ממוסד שיפוטי רשמי של המדינה, עלול לחשוש מההשלכות שיגרמו לו אם לא יסכים.
ודוק, גם אם החשש מוטעה, די בכך שהוא עלול להיווצר כדי לפגום בהסכמתו החופשית של הצד השני. יתירה מזאת, נוכח העובדה שחתימת הצדדים על הסכמה בכתב בסמוך להגשת הבקשה היא תנאי סף להתדיינות בפני בית הדין הרבני כבורר, עצם הפנייה של אחד הצדדים לבית הדין ללא שהצד השני חתם על טופס ההסכמה, אינה יכולה להתפרש אלא כהזמנה של הפונה לבית הדין ללחוץ על הצד השני, 'הסרבן'. נוכח האמור, וכדי להבטיח, עד כמה שניתן, את חופשיות הסכמת הצדדים, מוצע למחוק את סעיף 3(ג) המוצע, ולהבהיר כי אם לא נמסרה לבית הדין הסכמה בכתב של הצדדים שנחתמה בסמוך להגשת הבקשה לפי סעיף 3(ב), הפנייה תימחק על הסף, ובית הדין לא יוכל לפנות לצד שלא הסכים להתדיין בפניו או לכתוב דברים שמשתמע מהם שהצד שלא הסכים הוא "סרבן" (במשמעות הדתית של המונח). פניית בית הדין לצד שלא חתם על טופס הסכמה – לפי סעיף 3(ג) המוצע, אם צד לסכסוך לא חתם על טופס הבוררות בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין, מזכירות בית הדין תודיע לאותו צד על הגשת הבקשה ועל "אפשרותו לחתום על טופס הבוררות". הודעה מעין זו עלולה להפעיל לחץ על צד שאינו מעוניין להתדיין בפני בית הדין, שכן היא עשויה להיתפס כאיום על 'הצד הסרבן'. צד שזוכה ל"יידוע" שכזה ממוסד שיפוטי רשמי של המדינה, עלול לחשוש מההשלכות שיגרמו לו אם לא יסכים.
ודוק, גם אם החשש מוטעה, די בכך שהוא עלול להיווצר כדי לפגום בהסכמתו החופשית של הצד השני. יתירה מזאת, נוכח העובדה שחתימת הצדדים על הסכמה בכתב בסמוך להגשת הבקשה היא תנאי סף להתדיינות בפני בית הדין הרבני כבורר, עצם הפנייה של אחד הצדדים לבית הדין ללא שהצד השני חתם על טופס ההסכמה, אינה יכולה להתפרש אלא כהזמנה של הפונה לבית הדין ללחוץ על הצד השני, 'הסרבן'. נוכח האמור, וכדי להבטיח, עד כמה שניתן, את חופשיות הסכמת הצדדים, מוצע למחוק את סעיף 3(ג) המוצע, ולהבהיר כי אם לא נמסרה לבית הדין הסכמה בכתב של הצדדים שנחתמה בסמוך להגשת הבקשה לפי סעיף 3(ב), הפנייה תימחק על הסף, ובית הדין לא יוכל לפנות לצד שלא הסכים להתדיין בפניו או לכתוב דברים שמשתמע מהם שהצד שלא הסכים הוא "סרבן" (במשמעות הדתית של המונח). פניית בית הדין לצד שלא חתם על טופס הסכמה – לפי סעיף 3(ג) המוצע, אם צד לסכסוך לא חתם על טופס הבוררות בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין, מזכירות בית הדין תודיע לאותו צד על הגשת הבקשה ועל "אפשרותו לחתום על טופס הבוררות". הודעה מעין זו עלולה להפעיל לחץ על צד שאינו מעוניין להתדיין בפני בית הדין, שכן היא עשויה להיתפס כאיום על 'הצד הסרבן'. צד שזוכה ל"יידוע" שכזה ממוסד שיפוטי רשמי של המדינה, עלול לחשוש מההשלכות שיגרמו לו אם לא יסכים.
ודוק, גם אם החשש מוטעה, די בכך שהוא עלול להיווצר כדי לפגום בהסכמתו החופשית של הצד השני. יתירה מזאת, נוכח העובדה שחתימת הצדדים על הסכמה בכתב בסמוך להגשת הבקשה היא תנאי סף להתדיינות בפני בית הדין הרבני כבורר, עצם הפנייה של אחד הצדדים לבית הדין ללא שהצד השני חתם על טופס ההסכמה, אינה יכולה להתפרש אלא כהזמנה של הפונה לבית הדין ללחוץ על הצד השני, 'הסרבן'. נוכח האמור, וכדי להבטיח, עד כמה שניתן, את חופשיות הסכמת הצדדים, מוצע למחוק את סעיף 3(ג) המוצע, ולהבהיר כי אם לא נמסרה לבית הדין הסכמה בכתב של הצדדים שנחתמה בסמוך להגשת הבקשה לפי סעיף 3(ב), הפנייה תימחק על הסף, ובית הדין לא יוכל לפנות לצד שלא הסכים להתדיין בפניו או לכתוב דברים שמשתמע מהם שהצד שלא הסכים הוא "סרבן" (במשמעות הדתית של המונח). פניית בית הדין לצד שלא חתם על טופס הסכמה – לפי סעיף 3(ג) המוצע, אם צד לסכסוך לא חתם על טופס הבוררות בסמוך להגשת הבקשה לבית הדין, מזכירות בית הדין תודיע לאותו צד על הגשת הבקשה ועל "אפשרותו לחתום על טופס הבוררות". הודעה מעין זו עלולה להפעיל לחץ על צד שאינו מעוניין להתדיין בפני בית הדין, שכן היא עשויה להיתפס כאיום על 'הצד הסרבן'. צד שזוכה ל"יידוע" שכזה ממוסד שיפוטי רשמי של המדינה, עלול לחשוש מההשלכות שיגרמו לו אם לא יסכים.
ודוק, גם אם החשש מוטעה, די בכך שהוא עלול להיווצר כדי לפגום בהסכמתו החופשית של הצד השני. יתירה מזאת, נוכח העובדה שחתימת הצדדים על הסכמה בכתב בסמוך להגשת הבקשה היא תנאי סף להתדיינות בפני בית הדין הרבני כבורר, עצם הפנייה של אחד הצדדים לבית הדין ללא שהצד השני חתם על טופס ההסכמה, אינה יכולה להתפרש אלא כהזמנה של הפונה לבית הדין ללחוץ על הצד השני, 'הסרבן'. נוכח האמור, וכדי להבטיח, עד כמה שניתן, את חופשיות הסכמת הצדדים, מוצע למחוק את סעיף 3(ג) המוצע, ולהבהיר כי אם לא נמסרה לבית הדין הסכמה בכתב של הצדדים שנחתמה בסמוך להגשת הבקשה לפי סעיף 3(ב), הפנייה תימחק על הסף, ובית הדין לא יוכל לפנות לצד שלא הסכים להתדיין בפניו או לכתוב דברים שמשתמע מהם שהצד שלא הסכים הוא "סרבן" (במשמעות הדתית של המונח).
(ד) עד לקבלת הסכמתם בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר לסמכותו של בית דין לדון לפי סעיף זה לא עד לקבלת הסכמתם בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר לסמכותו של בית דין לדון לפי סעיף זה לא עד לקבלת הסכמתם בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר לסמכותו של בית דין לדון לפי סעיף זה לא עד לקבלת הסכמתם בכתב של כל הצדדים הנוגעים בדבר לסמכותו של בית דין לדון לפי סעיף זה לא
יצירת היכר שמדובר בהליך בוררות ולא בהליך שיפוטי – הצעת החוק יוצרת סיטואציה מורכבת וחריגה שבמסגרתה ערכאה משפטית פועלת כבורר. דבר זה עלול ליצור בלבול בין תפקידיו של בית הדין הרבני כערכאה שיפוטית לבין פעילותו כבורר, וכדי להימנע מכך, יש צורך ביצירת היכר שיבהיר לצדדים, כי חרף העובדה שה"תפאורה" היא של ערכאה שיפוטית, מדובר בהליך של בוררות. היכר זה יכול להיות באמצעות הבהרה של הדיינים לצדדים בתחילת הדיון כפי שמוצע, אך גם באמצעים נוספים (דיון לא באולם אלא בלשכה וכו'). נוכח האמור, מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות נוספות ליצירת היכר כאמור. יצירת היכר שמדובר בהליך בוררות ולא בהליך שיפוטי – הצעת החוק יוצרת סיטואציה מורכבת וחריגה שבמסגרתה ערכאה משפטית פועלת כבורר. דבר זה עלול ליצור בלבול בין תפקידיו של בית הדין הרבני כערכאה שיפוטית לבין פעילותו כבורר, וכדי להימנע מכך, יש צורך ביצירת היכר שיבהיר לצדדים, כי חרף העובדה שה"תפאורה" היא של ערכאה שיפוטית, מדובר בהליך של בוררות. היכר זה יכול להיות באמצעות הבהרה של הדיינים לצדדים בתחילת הדיון כפי שמוצע, אך גם באמצעים נוספים (דיון לא באולם אלא בלשכה וכו'). נוכח האמור, מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות נוספות ליצירת היכר כאמור. יצירת היכר שמדובר בהליך בוררות ולא בהליך שיפוטי – הצעת החוק יוצרת סיטואציה מורכבת וחריגה שבמסגרתה ערכאה משפטית פועלת כבורר. דבר זה עלול ליצור בלבול בין תפקידיו של בית הדין הרבני כערכאה שיפוטית לבין פעילותו כבורר, וכדי להימנע מכך, יש צורך ביצירת היכר שיבהיר לצדדים, כי חרף העובדה שה"תפאורה" היא של ערכאה שיפוטית, מדובר בהליך של בוררות. היכר זה יכול להיות באמצעות הבהרה של הדיינים לצדדים בתחילת הדיון כפי שמוצע, אך גם באמצעים נוספים (דיון לא באולם אלא בלשכה וכו'). נוכח האמור, מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות נוספות ליצירת היכר כאמור. יצירת היכר שמדובר בהליך בוררות ולא בהליך שיפוטי – הצעת החוק יוצרת סיטואציה מורכבת וחריגה שבמסגרתה ערכאה משפטית פועלת כבורר. דבר זה עלול ליצור בלבול בין תפקידיו של בית הדין הרבני כערכאה שיפוטית לבין פעילותו כבורר, וכדי להימנע מכך, יש צורך ביצירת היכר שיבהיר לצדדים, כי חרף העובדה שה"תפאורה" היא של ערכאה שיפוטית, מדובר בהליך של בוררות. היכר זה יכול להיות באמצעות הבהרה של הדיינים לצדדים בתחילת הדיון כפי שמוצע, אך גם באמצעים נוספים (דיון לא באולם אלא בלשכה וכו'). נוכח האמור, מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות נוספות ליצירת היכר כאמור.
תחולת הדין הדתי 3. (א) בלי לגרוע מסמכויות בית דין, בעניין שהובא בפניו בהתאם לחוק זה רשאי הוא לדון ולפסוק לפי דין תורה. (א) בלי לגרוע מסמכויות בית דין, בעניין שהובא בפניו בהתאם לחוק זה רשאי הוא לדון ולפסוק לפי דין תורה. (א) בלי לגרוע מסמכויות בית דין, בעניין שהובא בפניו בהתאם לחוק זה רשאי הוא לדון ולפסוק לפי דין תורה. (א) בלי לגרוע מסמכויות בית דין, בעניין שהובא בפניו בהתאם לחוק זה רשאי הוא לדון ולפסוק לפי דין תורה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בפסיקת בית הדין לפי חוק זה לא תיפגע זכות מהותית של בעל דין בניגוד ל - (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בפסיקת בית הדין לפי חוק זה לא תיפגע זכות מהותית של בעל דין בניגוד ל - (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בפסיקת בית הדין לפי חוק זה לא תיפגע זכות מהותית של בעל דין בניגוד ל - (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בפסיקת בית הדין לפי חוק זה לא תיפגע זכות מהותית של בעל דין בניגוד ל -
(1) (1) חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951; חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א–1951;
(2) (2) משפט העבודה שאין להתנות עליו, המגן על זכויות עובדים; משפט העבודה שאין להתנות עליו, המגן על זכויות עובדים;
(3) (3) חוק המעניק הגנה לאדם בעל מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998; חוק המעניק הגנה לאדם בעל מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998;
(4) (4) הוראות חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982; הוראות חוק החוזים האחידים, התשמ"ג - 1982;
(5) (5) הוראות כל דין החלות על אף כל ויתור והסכם נוגד. הוראות כל דין החלות על אף כל ויתור והסכם נוגד.
תחולת חוק הבוררות 4. על בוררות לפי חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח–1968 (להלן – חוק הבוררות), למעט סעיפים 31 עד 35, ובכפוף להוראות שלהלן: על בוררות לפי חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח–1968 (להלן – חוק הבוררות), למעט סעיפים 31 עד 35, ובכפוף להוראות שלהלן: על בוררות לפי חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח–1968 (להלן – חוק הבוררות), למעט סעיפים 31 עד 35, ובכפוף להוראות שלהלן: על בוררות לפי חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח–1968 (להלן – חוק הבוררות), למעט סעיפים 31 עד 35, ובכפוף להוראות שלהלן:
(1) על אף האמור בסעיף 21א לחוק הבוררות, פסק של בית דין רבני אזורי ניתן לערעור בפני בית הדין הגדול בין אם הצדדים להסכם בוררות קבעו זאת בהסכם הבוררות ובין אם לאו, ויחולו לעניין זה סעיפים 21א (ב) ו - (ג) לחוק האמור; על אף האמור בסעיף 21א לחוק הבוררות, פסק של בית דין רבני אזורי ניתן לערעור בפני בית הדין הגדול בין אם הצדדים להסכם בוררות קבעו זאת בהסכם הבוררות ובין אם לאו, ויחולו לעניין זה סעיפים 21א (ב) ו - (ג) לחוק האמור; על אף האמור בסעיף 21א לחוק הבוררות, פסק של בית דין רבני אזורי ניתן לערעור בפני בית הדין הגדול בין אם הצדדים להסכם בוררות קבעו זאת בהסכם הבוררות ובין אם לאו, ויחולו לעניין זה סעיפים 21א (ב) ו - (ג) לחוק האמור;
היכולת לבחור דיינים/הרכבים – מהסעיף המוצע עולה כי בניגוד להסכם בוררות רגיל, ישנם דברים שהצדדים אינם יכולים לבחור כשהם מסכימים להתדיין בבוררות לפני בית דין רבני, כמו השאלה האם יהיה או לא יהיה ערעור על פסק הבורר. האם הכוונה היא שמגבלה מעין זו תחול גם לגבי בחירת הבורר? אם אכן זו הכוונה, לא ברור מדוע שלא לאפשר לצדדים לבחור איזה דיין /הרכב ישמש כבורר כפי שהם יכולים לעשות בהסכם בוררות רגיל? היכולת לבחור דיינים/הרכבים – מהסעיף המוצע עולה כי בניגוד להסכם בוררות רגיל, ישנם דברים שהצדדים אינם יכולים לבחור כשהם מסכימים להתדיין בבוררות לפני בית דין רבני, כמו השאלה האם יהיה או לא יהיה ערעור על פסק הבורר. האם הכוונה היא שמגבלה מעין זו תחול גם לגבי בחירת הבורר? אם אכן זו הכוונה, לא ברור מדוע שלא לאפשר לצדדים לבחור איזה דיין /הרכב ישמש כבורר כפי שהם יכולים לעשות בהסכם בוררות רגיל? היכולת לבחור דיינים/הרכבים – מהסעיף המוצע עולה כי בניגוד להסכם בוררות רגיל, ישנם דברים שהצדדים אינם יכולים לבחור כשהם מסכימים להתדיין בבוררות לפני בית דין רבני, כמו השאלה האם יהיה או לא יהיה ערעור על פסק הבורר. האם הכוונה היא שמגבלה מעין זו תחול גם לגבי בחירת הבורר? אם אכן זו הכוונה, לא ברור מדוע שלא לאפשר לצדדים לבחור איזה דיין /הרכב ישמש כבורר כפי שהם יכולים לעשות בהסכם בוררות רגיל?
(2) על אף האמור בסעיף 2 ובסעיף 21א(א)(2) על סדרי הדין בפני בית הדין הרבני לפי חוק זה יחולו במקום האמור בתוספת הראשונה והשניה לחוק האמור, סדרי הדין שייקבע השר לשירותי דת בתקנות בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול. על אף האמור בסעיף 2 ובסעיף 21א(א)(2) על סדרי הדין בפני בית הדין הרבני לפי חוק זה יחולו במקום האמור בתוספת הראשונה והשניה לחוק האמור, סדרי הדין שייקבע השר לשירותי דת בתקנות בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול. על אף האמור בסעיף 2 ובסעיף 21א(א)(2) על סדרי הדין בפני בית הדין הרבני לפי חוק זה יחולו במקום האמור בתוספת הראשונה והשניה לחוק האמור, סדרי הדין שייקבע השר לשירותי דת בתקנות בהסכמת שר המשפטים ונשיא בית הדין הרבני הגדול.
(3) עד להתקנת התקנות האמורות בפסקה (2) יחולו לעניין חוק זה הוראות תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג, בשינויים המתאימים ובלבד שאינם סותרים הוראות חוק זה. עד להתקנת התקנות האמורות בפסקה (2) יחולו לעניין חוק זה הוראות תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג, בשינויים המתאימים ובלבד שאינם סותרים הוראות חוק זה. עד להתקנת התקנות האמורות בפסקה (2) יחולו לעניין חוק זה הוראות תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל – תשנ"ג, בשינויים המתאימים ובלבד שאינם סותרים הוראות חוק זה.
(4) מבלי לגרוע מהעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, עילה לביטול פסק בורר כאמור באותו סעיף תהיה גם אם בית הדין פסק בניגוד לעניינים הקבועים בחוק זה. מבלי לגרוע מהעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, עילה לביטול פסק בורר כאמור באותו סעיף תהיה גם אם בית הדין פסק בניגוד לעניינים הקבועים בחוק זה. מבלי לגרוע מהעילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות, עילה לביטול פסק בורר כאמור באותו סעיף תהיה גם אם בית הדין פסק בניגוד לעניינים הקבועים בחוק זה.
5. שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי . שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי . שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי . שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי .