החלטות ועדה
הכנסת
יושבת ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
סימוכין:4171117
ירושלים, א' בכסלו התשע"ח
19 בנובמבר 2017
לכבוד
לכבוד
לכבוד
לכבוד
לכבוד
שר הבריאות
מנכ"ל קופת חולים כללית
מנכ"ל קופת חולים מאוחדת
מנכ"ל קופת חולים לאומית
מנכ"ל מכבי שירותי בריאות
שלום רב,
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בראשותי, קיימה ביום כ"ה בחשוון התשע"ח (14 בנובמבר 2017), דיון בנושא "הטיפול בפגים – בפגיות ובקהילה", במסגרת "יום הפג" בכנסת, אותו יזמה חה"כ אורלי לוי אבקסיס.
בדיון השתתפו נציגי: משרד הבריאות, האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, רופאים, אחיות, עמותת לה"ב (למען הפגים בישראל), הורים ומוזמנים נוספים.
משתתפי הדיון הסכימו שחל שיפור ניכר בתפקוד הפגיות בכל בתי החולים, המתבטא, בין השאר, בירידה בשיעורי הזיהום בקרב פגים (ירידה של 70% ב-4 שנים), זאת בעקבות "תכנית הכוכבים"- מודל תמרוץ הפגיות, שמפעיל משרד הבריאות החל מ- 2014.
על פי נציגי משרד הבריאות מטרת התכנית היתה צביעת הכסף לטובת הפגיות, ואכן, מבקרות שמבצע המשרד, הכסף מושקע בפגיות וחל שיפור בכל המדדים. נציגת המשרד דיווחה שבשנה האחרונה העניק המשרד לכל הפגיות מענק ייעודי צבוע לצורך הצטיידות (800 מלש"ח ממשרד הבריאות ו-200 מלש"ח מתקציב בית החולים) .
בנוסף, הציגה נציגת המשרד שיפור במצבת כח האדם בפגיות – תוספת 293 תקני אחיות; תוספת 49 רופאים; הסמכת 121 אחיות בקורס על בסיסי בטיפול נמרץ פגים; תוספת של 16 אחים ואחיות מומחים לפגיות. למרות תוספת זו ציינו משתתפים כי הפער גדול עדיין וחסר כח אדם מקצועי שיאייש תקנים אלה, מכיוון שרופאים נמנעים מלהתמחות במקצוע הניאונטולוגיה בשל הקשיים הגלומים בו.
לפני כשנה, פורסם חוזר מינהל הרפואה "המעקב והטיפול בילודים מורכבים ובפגים עם שחרורם מאשפוז לקהילה" (להלן – "החוזר"). החוזר קובע עקרונות לגבי רצף הטיפול בילוד המורכב/הפג הרגיל במעבר בין בית החולים לקהילה ועקרונות לגבי המעקב הנדרש אחריהם על ידי רופאי הילדים ומקצועות בריאות אחרים (פיזיותרפיסט / מרפא בעיסוק/ תזונאי). עוד קובע החוזר חובה על קופות החולים לביצוע מעקב וזימונים יזומים של הפגים.
נציגי עמותת לה"ב – למען הפגים בישראל, ספרו לוועדה שיש קשיים ביישום החוזר וכי הורים מתקשים להשיג תורים לרופאים ולשאר העוסקים במקצועות הרפואה כנקבע בחוזר. נציגת משרד הבריאות דיווחה שבשנה הראשונה לפרסום החוזר לא ערך המשרד ביקורות שיטתיות באשר ליישומו, והחל מהשנה הבאה, תבוצענה ביקורות כאמור.
נציגת קופת חולים כללית דיווחה כי הקופה ביצעה מיפוי של המחוזות כדי לבדוק את הצרכים. סקר שנערך העלה שהמחסור בניאונטולוגים, הגורם לתורים ממושכים, הוא הגורם העיקרי לשביעות רצון נמוכה בקרב הורים. הקופה מתכננת הכשרה ייעודית של מגוון תפקידים בריאות בהתמחות בפגים. היא העלתה קושי נוסף - ציוד חובה, כמו מוניטור ודיפיברילטור, אינו נמצא בסל הבריאות, ועל ההורים לממנו מכיסם.
להלן סיכום הישיבה והחלטות הוועדה:
1. יש תמימות דעים בקרב המשתתפים בדיון שבכל הקשור לטיפול בפגים בפגיות, חל שיפור ניכר ויחד עם זאת, לפנינו עוד דרך.
למשרד הבריאות
2 . הוועדה קוראת למשרד להערך לתכנית לאומית שמטרתה הגדלת מספר רופאי הילדים בכלל, והניאונטולוגים בפרט.
3. הוועדה מבקשת לבחון מתן תמרוץ לניאונטולוגים, כבר בשלב ההכשרה, על מנת להגדיל את מספר הרופאים הבוחרים בהתמחות זו.
4. הוועדה מבקשת שבתי חולים שאינם משקיעים את כספי מודל התמרוץ בפגיות, אלא עושים בו שימוש אחר, יתומרצו שלילית.
5. הוועדה מבקשת לקבל תכנית בקרה על קופות החולים, באשר ליישום החוזר.
6. הוועדה מבקשת להכניס לסל הבריאות ציוד אלמנטרי לפגים, כגון מוניטור ודיפיברילטור.
לקופות החולים
7. הוועדה תמהה על כך שבדיון לא השתתפו נציגי קופות החולים, מלבד נציגת קופת חולים כללית.
8. הוועדה מבקשת שקופות החולים תשלחנה למשרד הבריאות תוכנית עבודה ליישום הוראות החוזר, ומבקשת לקבל העתק.
אודה להתייחסותכם, בהקדם.
בברכה,
ח"כ יפעת שאשא-ביטון
העתק: ח"כ אורלי לוי אבקסיס
ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
גב' רומי שחורי, יו"ר עמותת לה"ב