חומר רקע

ממדי העוני והפערים החברתיים דוח שנתי המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון 2016 2016 ממדי העוני והפערים החברתיים 2017 ירושלים, כסלו התשע"ח, דצמבר www.btl.gov.il המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון דוח שנתי פתח דבר דוחות העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי מלמדים על התקדמות מסוימת במאבק בעוני ובאי- שוויון ב-5 השנים האחרונות. עם זאת חלק ים ניכר ים של הציבור חיים עדיין מתחת לרמה סבירה של קיום בכבוד, כך ש נותרה עבודה רבה לעשות כדי לשפר את המצב החברתי- כלכלי, הן במרכז הארץ , בפרט ב ירושלים, והן בפריפריה הצפונית והדרומית של ישראל (תרשים 4 )'א . הוועדה למלחמה בעוני, בראשות ח"כ אלי אלאלוף ש הגישה ב- 2014 המלצות בשני כרכים עבי כרס הציע ה הצעות מגוונות וחשובות לקידום המצב החברתי-כלכלי בישראל. אחת ה הצע ות החשובות היתה הצעה לממ שלה לאמץ יעדים כמותיים לצמצום שיעורי העוני וחומרתו , בפרט בקרב ילדים ,כפי ש ניתן לראות (תרשים11 ,) הפער בין היעדים כפי שהוצעו ע"י הוועדה לבין המציאות נשאר עדיין מאוד משמעותי . פער זה מלמד שנדרש לעשות רבות לשיפור מצב העוני והפערים החברתיים. המלצות רבות ממתינות עדיין ליישום– ביניהן השיפור שהוצע בקצבאות קיום ובכלל זה כגון הצמדת השלמת הכנסה בזקנה והבטחת הכנסה בגיל העבודה לשינויים ברמת החיים כפי שהם מתבטאים בשיעור העלייה בהכנסה החציונית נטו. ( לגבי האוכלוסיה בגיל העבודה ההמלצות גם ה תחשבו ב דרישה לשמירה על תמריץ הולם לעבודה). המלצות נוספות כוללות שיפור מיצוי הזכויות בהטבות נלוות רבות וחשובות למקבלי קצבאות קיום ו ל עובדים ב.שכר נמוך כמו למשל בתחום השיכון בשנים האחרונות נרשם שיפור ניכר בהעלאת שיעורי התעסוקה בקרב קבוצות אוכלוסיה .שהתקשו בכך בעבר אך לא די בכך, שכן נותר עדי ין צורך ופישב ר תנאי ההעסקה שעשויה להעלות ,עוד יותר את שיעור התעסוקה וביניה ם התמורה לעבודה בקרב אוכלוסיות מופלות לרעה. דוגמא נוספת לעיוות המחייב תיקון– מצב שבו אם חד- הורית, שעובדת במשרה מלאה בשכר מינימום, אפילו אם יש לה רק ילד אחד, להשתכר בכבוד (לוח3) .עי וות זה גם לא מתוקן אם היא מקבלת מענק עבודה (לוח20 .)'ב משמעות הדבר שמשפחה כזאת נ זקק ת למעשה למערכת הב טחת הכנסה , כדי לא לחיות בעוני. מצב עניינים כזה אינו סביר לגבי אם עצמאית ש עובדת במשרה מלאה ומקבלת שכר מינימום על פי חוק. תיקון עיוות זה הוא על ידי שיפור משמע ותי של מענק העבודה, כך ש מיצוי ו יהיה קל יותר ורמתו תהיה גבוהה במידה מספקת. נתיב מרכזי נוסף לשיפור החוסן הכלכלי- חברתי של הציבור הישראלי נעוץ בהחזרת הביטוחיות למבוטחי הביטוח הלאומי , ביטוחיות שנפגעה בעשורים האחרונים והשפיעה לרעה על האי- שוויון בהכנסות בישראל , ב פרט בתחומי ביטוח האבטלה (מספר נמוך של ימי זכאות וסכום קצבה נמוך יחסית ל שכר האחרון לפני הפיטורין , כמו כן מבח ן ה הכנסה בקצבת הסיעוד) . מעל לכל אלה, אין לשכוח את דור העתיד- כדי להבטיח הגנה סוציאלית לאורך זמן באמצעות קצבאות הביטוח הלאומי יש לדאוג ל צדק בין-דורי ול קיימות ה ביטוח הסוציאלי , דהיינו לדור הצעירים ולדורות הבאים בכלל , דבר שלא מובטח כיום. שינויים בכיוונים אלה יבטיחו ש גם הציבור המוחלש והחי בעוני במדינת ישראל יהנה באופן משמעותי מפירות הצמיחה והשגשוג הכלכליים שמהם נהנית הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, והצמי חה הכלכלית תהיה לצמיחה מכלילה שמהם יהנה כל הציבור. פרופ 'דניאל גוטליב סמנכ"ל מחקר ותכנון דוח ,ממדי העוני והפערים החברתיים2016 תוכן עניינים א. ממדי העוני................................ ................................ ................................ ................... 3 1. קו העוני ורמת החיים ................................ ................................ ................................ ............ 3 2. ממדי העוני ב- 2016 והתפתחותם בשנים האחרונות (כולל ניתוח מותאם) ................................ ...... 5 3. השפעת תשל ומי חובה, קצבאות ומענק עבודה על ממדי העוני ................................ ...................... 8 4. ממדי העוני לפי קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים ................................ .......................... 12 ב. ממדי האי-שוויון ,הפערים ב הכנסות ,והגורמים להם ................................ .......................... 23 1. האי-שוויון בשנת 2016 ובשנים האחרונות ................................ ................................ .............. 23 2. גורמים המשפיעים על העוני ועל האי-שוויון ................................ ................................ ............ 30 ג. סוגיות נבחרות במדידת העוני והאי שוויון ................................ ................................ ......... 33 1. עוני מתמשך ................................ ................................ ................................ ....................... 33 2. העוני בישראל בהשווא ה בינלאומית ................................ ................................ ...................... 35 נספחים ................................ ................................ ................................ ........................... 42 לוחות לוח 1 :ההכנסה החודשית למשק בית לפי סוג הכנסה (ש"ח ,) 2016-2014 ................................ .............. 3 לוח 2 :קו העוני לפי גודל המשפחה , 2016 ................................ ................................ .......................... 4 לוח 3 :הכנסות משפחתיות מעבודה וקצבאות אוניברסליות כשיעור מקווי העוני , 2016 )%( .................... 5 לוח 4 :תחולת העוני (אחוזים )ומספר העניים , 2016-2015 ,נתונים מקוריים ................................ .......... 6 לוח 4א :תחולת העוני (אחוזים )ומספר העניים ,ללא האוכלוסייה הבדואית , 2016-2015 ,נתונים מותאמים ................................ ................................ ................................ ......................... 6 לוח 5 :תחולות העוני לפי הגדרות הכנסה שונות ,ותרומת המיסוי הישיר ותשלומי ההעברה לסוגיהם להפחתת העוני , 2015 ו- 2016 ................................ ................................ ............... 11 לוח 6 :תחולת העוני של נפשות בוגרות *בחלוקה לפי מין (אחוזים ,) 2016-1999 ................................ ... 15 לוח 7 :תחולת העוני של משפחות לפי קבוצות אוכלוסייה (אחוזים ,) 2014 עד 2016 .............................. 16 לוח 8 :ת חולת העוני של משפחות ,נפשות ,ילדים וקשישים ***לפי קבוצות אוכלוסייה , 2015 ו- 2016 (נתונים מקוריים) ................................ ................................ ................................ ............ 17 לוח 8א :תחולת העוני של משפחות ,נפשות ,ילדים וקשישים ***לפי קבוצות אוכלוסייה ,ללא האוכלוסייה ה בדואית (נתונים מותאמים ,) 2015 ו- 2016 ................................ ....................... 18 לוח 9 :חלקם של סוגי משפחות בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה הענייה לפי מאפיינים דמוגרפיים ותעסוקתיים , 2016-2015 ................................ ................................ ................................ .. 19 לוח 10 :הערכת עומק העוני וחומרתו לפי קבוצות אוכלוסייה ולפי מדדים נבחרים ,אחוזים , 2015 ו- 2016 ................................ ................................ ................................ .............................. 20 לוח 11 :תחולת העוני לפי מחוז ולאום , 2016-2015 ................................ ................................ .......... 22 לוח 12 :מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות באוכלוסייה לפי הכנסה כלכלית ופנויה , 2016-1998 .................. 24 לוח 13 :מקור וסוג הכנסה ותשלומי חובה לפי חמישונים ,* 2016 והשינוי הריאלי לעומת 2015 .............. 27 לוח 14 :חלקו של כל חמישון בסך ההכנסות ותשלומי חובה , 2016-2015 ................................ ............. 28 לוח 15 :הוצאות לפי חמישונים ,שיעורי שינוי ריאליים ו התפלגות ההוצאות , 2016-2015 ...................... 29 לוח 16 :התפלגות השכר **של השכירים והשכירים העניים לפי רמת השכר , 2016 ................................ 32 לוח 17 :אומדן לעוני מתמשך – משקל המשפחות והנפשות בסך העניים שהוצאותיהן הכספיות לנפש תקנית מתחת לקו העוני (אחוזים ) 2015 ו- 2016 ................................ ........................... 34 תרשימים תרשים 1 :תחולת העוני של משפחות ,נפשות ,ילדים וקשישים , 2016-1998 ................................ ........... 7 תרשים 2 :מדדי עומק וחומרת עוני *של האוכלוסיה הכללית , 2016-1998 ( 1998 = 100.0 ) ....................... 8 תרשים 2א :השפעת כלי המדיניות על ממדי עוני נבחרים ב- 2016 ................................ ......................... 9 תרשים 3 :השפעה של קצבאות על צמצום תחולת העוני – לפי המוסד המשלם , 2016-2002 ................... 10 תרשים 4 :תחולת העוני של משפחות עם י שנ מפרנסים – לפי קבוצות אוכלוסיה , 2016-1998 ................ 14 תרשים 4א :תחולת העוני לפי מחוזות , 2016-1997 ................................ ................................ ........... 21 תרשים 5 :האי-שוויון על פני זמן בישראל - מדד ג'יני לפי הכנסה כלכלית ופנויה : 1997 עד 2016 ........... 24 תרשים 6 :מדדי פערים ואי-שוויון נבחרים , 2016-1999 ................................ ................................ .... 25 תרשים 7 :מדד ג'יני לאי-ש וויון בהכנסה הפנויה לנפש תקנית ,מדינות OECD וישראל ,שנים שונות ( 2015-2012 ;ישראל 2016 ,)הגדרת ה- OECD ................................ ................................ ..... 26 תרשים 8 :השינוי הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש תקנית ב- 2016 לעומת 2015 ,בחלוקה לפי חמישונים (א חוזים) ................................ ................................ ................................ ......... 26 תרשים 9 :שיעורי התעסוקה בסקרי ההכנסות/הוצאות לעומת סקר כח אדם , 2016-1999 ..................... 30 תרשים 10 :שיעורי עוני בקרב נפשות ( 50% מחציון ההכנסה ,)מדינות OECD וישראל ,שנים שונות ( 2015-2012 ;ישראל 2016 ,)הגדרת ה- OECD ................................ ................................ ..... 37 א. לפי ההכנסה הפנויה ................................ ................................ ................................ .. 37 ב. תחולת העוני של נפשות לפי ההכנסה הכלכלית................................ ............................. 37 ג. תחולת עוני בקרב ילדים לפי הכנסה פנויה ................................ ................................ ... 38 תרשים 11 :שאיפת הוועדה למלחמה בעוני ,תחולת העוני בישראל ותווא י השינוי הנדרש בו לצורך התגשמות השאיפה ................................ ................................ ................................ .......... 40 א. תחולת עוני נפשות לפי הגדרת ה- OECD ................................ ................................ ..... 40 ב. תחולת עוני ילדים לפי הגדרת ה- OECD ................................ ................................ ..... 40 נספחים נספח 1א :תחולות העוני 2016-1998 כולל מזרח ירושלים ................................ ................................ .. 43 נספח 1ב :תחולות העוני 2016-1999 לא כולל מזרח ירושלים ................................ ............................. 43 נספח 2 :מספר המשפחות ,הנפשות והילדים העניים לפי הכנסה משפחתית פנויה , 2015 ו- 2016 ............. 44 נספח 3 :תחולת העוני של נפשות לפי קבוצות אוכ לוסייה ,אחוזים , 2015 ו- 2016 ................................ .. 45 נספח 4 :יחס פער ההכנסות בקרב משפחות לפי סוגי משפחה , 2015 ו- 2016 (אחוזים) ........................... 46 נספח 5 :השפעת תשלומי ה העברה והמיסים הישירים על האי-שוויון בהכנסות , 2015 ו- 2016 ................ 47 נספח 6 :נתונים כספיים לפי חמישונים לפי סולם השקילות של ה- DCEO ................................ .......... 48 א. הכ נסה לפי מקור וסוג , 2016 והשינוי הריאלי לעומת 2015 ................................ ............... 48 ב. הוצאות לפי חמישונים ,התפלגות ההוצאות ושיעורי שינוי ריאליים , 2016-2015 ................. 49 נ ספח 7א :תחולות עוני לפי קו עוני של 50% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- DCEO, 2015 ו- 2016 .......... 51 נספח 7ב :תחולות עוני לפי קו עוני של 40% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- DCEO, 2015 ו- 2016 .......... 52 נספח 7ג :תחולות עוני לפי קו עוני של 60% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- DCEO, 2015 ו- 2016 ........... 53 נספח 8 :תחולות העוני נפשות לפי הכנסה כלכלית והכנסה נטו והשפעת ת שלומי העברה ומיסים ישירים ,לפי גישת ה- DCEO (חצי חציון ,) 2015 ו- 2016 ................................ ......................... 54 נספח 9 :התפלגות העובדים ושיעורי גידול בסך התעסוקה לפי ענפי תעסוקה (אחוזים ,) 2015 ו- 2016 ...... 55 נספח 10 :השכר כאחוז מהשכר הממוצע והשינויים בו לפי ענפי תעסוקה (אחוזים ,) 2016-2015 ............. 56 נספח 11 :התפלגות העובדים ושיעורי גידול בסך התעסוקה לפי משלחי יד (אחוזים ,) 2016-2015 ........... 57 נספח 12 :שיעורי השכר והשינויים בו לפי משלחי יד (אחוזים ,) 2016-2015 ................................ .......... 57 נספח 13 :טווח הכנסות לפי עשירונים וגודל משפחה – 2016 ,לפי סולם שקילות ישראלי....................... 57 נספח 14א :מובהקות סטטיסטית של שינויים במדדי עוני נבחרים בקבוצות אוכלוסייה , 2016 מול 2015 ................................ ................................ ................................ ............................ 58 נספח 14ב :תחולות העוני לאורך השנים ורווחי סמך שלהם ברמת מובהקות של 5% ............................ 59 א. תחולת עוני משפחות: ................................ ................................ ................................ .. 59 ב. תחולת עוני נפשות: ................................ ................................ ................................ ..... 59 ג. תחולת עוני ילדים: ................................ ................................ ................................ ...... 59 נספח 15 :ממדי העוני לפי מדדים נבחרים , 2016-1998 ................................ ................................ ...... 60 נספח 16 :השפעה על תחולת העוני של הוספת כל 100 מיליון ש"ח לקצבה המסוימת ............................ 61 א. השפעה על עוני משפחות ................................ ................................ .............................. 61 ב. השפעה על עוני נפשות ................................ ................................ ................................ .. 61 ג. השפעה על עוני ילדים ................................ ................................ ................................ .. 61 ד. השפעה על עוני קשישים ................................ ................................ ............................... 61 נספח 17 :שיעור המשפחות ה עניות באופן מתמשך על פני זמן מתוך כלל העניים ,לפי קבוצות נבחרות , 2016-1999 ................................ ................................ ................................ ....... 62 נספח 18 :תעסוקה ומדדי עוני , 2016-1999 ................................ ................................ ...................... 62 א. תעסוקה ו תחולת עוני - כלל האוכלוסייה ................................ ................................ ....... 62 ב. תעסוקה ותחולת עוני - יהודים לא חרדים ................................ ................................ ...... 63 ג. תעסוקה וחומרת עוני – יהודים לא חרדים ................................ ................................ ..... 63 ד. תעסוקה וחומרת עוני – חרדים ................................ ................................ ..................... 64 ה. תעסוקה וחומרת עוני – ערבים ................................ ................................ ..................... 64 נספח 19 :תחולת העוני לפי קבוצות אוכלוסיה , 2016-1998 ................................ ............................... 65 נספח 20א :שיעורם והיקפם של משקי בית המקבלים מענק עבודה "(מס הכנסה שלילי ,)"לפי קבוצות אוכלוסייה , 2016 ................................ ................................ ................................ .............. 66 נספח 20ב :הכנסות משפחתיות כשיעור מקווי העוני בקרב משפחות הממצות את זכותן למענק עבודה , 2016 ................................ ................................ ................................ ................. 67 נספח 21 :שיעורי תעסוקה בקרב משקי בית לפי סוג המשפחה , 2016-2015 (אחוזים) ........................... 68 נספח 22 :חישובי תחולת העוני של ערבים עם וללא האוכלוסייה הבדואית................................ .......... 69 הערה כללית לדוח של 2016 בשנת 2016 הצליחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לראשונה לאחר3 שנים של חוסר הצלח ה לאסוף מידע על המצב החברתי- כלכלי של האוכלוסיה הבדואית בדרום .מאחר שמדובר באוכלוסיה עם ממדי עוני גבוהים וחמורים במיוחד ,גם אם שיעורה קטן בהשוואה לכלל האוכלוסייה, עובדה זו משבשת את ההסתכלות על השינוי במצב העוני בין 2015 לבין 2016 , שכן נתוני2013 עד2015 נמ וכים מדי עקב היעדר נתונים חברתיים-כלכליים לע הבדואים בסטטיסטיקה . כדי לאפשר השוואה של ממדי העוני והאי-שוויון ב- 2016 לשנים לפני כן חושבו לפיכך ממדי העוני הכלליים פעם כולל האוכלוסיה הבדואית בדרום(נתונים מקוריים ,לוח 4 )ופעם לא כולל אותה אוכלוסיה (נתונים מות אמים ,לוח 4 )'א ,זאת כדי לאפשר השוואה של נתוני2016 ל אלה של 2013 עד 2015 1. הניתוח הרגיל מצביע על ירידה בעוני של משפחות ב- 2016 בהשוואה ל- 2015 ,כמו גם ירידה בעומק העוני ,בחומרת העוני ובמדד ג 'יני לאי השוויון באוכלוסייה. עם זאת יש עליה קלה בממדי העוני של נפשות ו ילדים, אם כי הניתוח המותאם )(ללא האוכלוסיה הבדואית בשתי השנים מצביע על ירידה בעוני גם בהיבט ים אלה . 1 יצויין שבשל חלקה הקטן של אוכלוסיית הבדואים בכלל האוכלוסיה בישראל מתקבל שממדי העוני דומים למדי בין אם הבדואים נכללים בחישוב בין אם לאו. לכן הכללת האוכלוסיה הבדואית בשנים2002-2011 משנה רק במעט את ממדי העוני. ב- 2016 ממ.די העוני ללא האוכלוסייה הבדואית פחותים במידה יחסית ניכרת 1 תמצית הממצאים  רמת החיים במונחים של ההכנסה ה כספית ה פנויה לנפש תקנית עלתה ב- 2016 במונחים ריאלי ים ב- 3.8% , ובהתאם לכך עלה .גם קו העוני הנגזר ממנה  ב- 2016 יר דה תחולת העוני בקרב משפחות בהשוואה ל- 2015 – מ- 19.1% ל- 18.6% .  תחולת העוני של נפשות עלתה מ- 21.7% ב- 2015 ל- 22.0% ב- 2016 ושיעור הילדים החיים בעוני עלה מ- 30.0% ב- 2015 ל- 31.2% ב- 2016 . עליות אלה ,המנוגד תו למגמות החיוביות בתחומי העוני והאי שוויון ב- 2016 , נובע תו בעיקר ן מ שינוי הרכב באוכלוסיית הסקר של 2016, זאת בשל פקידת האוכלוסייה הבדואית לאחר ארבע שנים שבהן נעדרה מהסקר בשל קשיי פקידה. כאשר ,מתייחסים להרכב אוכלוסייה דומה בשני הסקרים תחולת העוני של משפחות יורדת בנקודת אחוז שלמה (לרמה של 18.1% ,)ו מתקבלת ירידה גם ב תחו לות ה עוני של .נפשות וילדים  ב- 2016 ח יו בעוני463,300 משפחות, שבהן1,809,200 נפשות , ומתוכן842,300 .ילדים  תחולת העוני של משפחות הנמדדת לפי ההכנסה הכלכלית (שמקורה בשווקים עוד לפני התערבות הממשלה )ירדה בשיעור מתון יותר , מ- 29.2% ב- 2015 ל- 28.9% ב- 2016 .  מדד 'ינ ג י לאי- שוויון בהכנסה הפנויה ירד ב- 1.8%, והמדד לאי- שוויון בהכנסה הכלכלית ירד ב- 1.3% . מאז תחילת המילניום הנוכחי ירד מדד ג 'יני הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור מצטבר של כ- 10% .  גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני ירדו ב- 2016, בכ- 4% בכ ו- 3% .בהתאמה  השיפורים בממדי האי- שוויון, כמו גם השיפורים בתחולות העוני, הם תוצאות השינויים שפעלו להגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחות ,קשישים ,וצעירים בעיקר בחלק הנמוך והבינוני של התפלגות ההכנסות: העלאת שכר המינימום בשיעור של6.8% ב- 2016 והעלאת קצבאות הילדים ו קצבאות הקשישים .הגידול המתמשך בשיעורי התעסוקה תרם אף הוא את תרומתו למגמה חיובית זו.  תחולת העוני של משפחות הקשישים ירדה מ- 22.5% ב- 2015 ל- 20.8% ב- 2016 .במקביל , תחולת העוני של נפשות קשישות ירדה לשיעור הנמוך ביותר מזה חמש שנים– 16.9% .  תחולת העוני של משפחות ערביות ירדה במידה ניכרת ,מ- 53.3% ב- 2015 ל- 49.4% ב- 2016 . עם זאת תחולת העוני של של נפשות וילדים עלתה במעט, על אף השינויים לטובה בכלל אוכלוסיית הילדים בעיקבות השינויים להגדלת ההכנסה הפנויה. השוואת שתי השנים ללא האוכלוסייה הבדואית שהתווספה השנה מעלה כי העוני ירד אצל הערבים גם בקרב נפשות וי .לדים במידה ניכרת, וכך גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני  תחולת העוני של החרדים עלתה במעט - מ- 44.6% ל- 45.1% . יתכן ש זה משקף תיקון לירידה החדה שנצפתה אשתקד. עם זאת תחולת העוני של ילדים ירדה בכ-2 נקודות האחוז ב- 2016 . חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפח ות העניות מגיע ל- 15% - שיעור גדול בהרבה .מחלקם באוכלוסיית המשפחות  על אף הירידות בתחולות ,העוני של מרבית קבוצות האוכלוסייה תחולת העוני בקרב האוכלוסייה העובדת )(עצמאית ושכירה הוסי פה לעלות במעט גם ב- 2016 , וכמו כן עלה חלקן 2 של המשפחות העובדות בכלל האוכלוסייה הע ניה ב- 2016 . עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני מורים על הטבה במצבן של משפחות עניות עובדות– בפרט בקרב המשפחות .שבראשן עצמאי והמשפחות שבהן שני מפרנסים ויותר יצויין גם שמספר מקבלי מענק עבודה גדול במציאות יותר מפי חמש מזה הנמדד בסקר, דבר שמטה כלפי מעלה א ת אומדני תחולת .העוני של משפחות עובדות  לראשונה מזה שנים ירד במעט שיעור העוני של האוכלוסייה שאינה עובדת ,בגיל העבודה ותחולת העוני שלה שהגיעה עד לכ- 73% ב- 2015 ירדה לשיעור של כ- 70% ב- 2016 . עם זאת .מצב האוכלוסייה שנותרה עניה בקבוצה זו הורע בהשוואה לשנה קודמת  בחינת תחולת העוני לפי מגדר מעלה כי תחולת העוני של גברים ירדה ביותר ממחצית האחוז בין2015 ל- 2016 , בעוד שתחולת העוני של נשים עלתה במעט .במקביל ,הצטמצמו הפערים של השפעת המדיניות על תחולת העוני לפי מגדר ,וב- 2016 אמצעי המדיניות חילצו 31.8% מהגברים ו- 33.3% מהנשי ם (לעומת28.2% ו- 34.1% ב- 2015 בהתאמה.)  תחולת העוני של עולים הוסיפה לרדת מ- 17.7% ב- 2015 ל- 17.0% ב- 2016 ובכך ממשיכה מגמת ירידה רצופה לאורך השנים האחרונות למעט עליה ב- 2013 . עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני עלו בשיעורים ניכרים– 10% ו- 23% בהתאמה.  הנתוני ם מורים כי אילמלא התערבות הממשלה באמצעות תשלומי העברה ומיסים ישירים היו תחולות העוני גבוהות יותר. תרומת אמצעי המדיניות להפחתת העוני עלתה ב- 3.1% ב- 2016 . הקצבאות והמיסים הישירים חילצו35.7% משפחות מעוני ב- 2016 לעומת34.6% ב- 2015 .שיעור הנפשות שנחלצו מעוני ד יר במעט מ- 24.5% ל- 24.1% בין שתי השנים (לוח5 ) ושיעור הילדים שנחלצו מעוני ירד בכ- 20% בין2015 ל- 2016 ,למרות המשך העליה בקצבאות .הילדים  על אף השיפורים הניכרים בממדי העוני והאי-שוויון ב- 2016 ,וירידה של כנקודת אחוז שלמה בין שתי השנים בתחולת העוני של נפשות גם חב ישוב לפי ה- OECD ,מצבה היחסי של ישראל בהשוואה בינלאומית מוסיף להיות קשה. במדרג מדינות ה- OECD ישראל ממשיכה להיות מוצבת בראש סולם העוני. זאת מאחר שמיקומה היחסי של ישראל תלוי גם בהתפתחויות .במדינות האחרות עם זאת בתחום האי- .שוויון מצבה טוב יותר 3 א. די ממ העוני 1. קו העוני ורמת החיים ב שנת 2016 המשיך התוצר לעלות כבארבע השנים האחרונות . הפעם שיעור הצמיחה אף עלה במקצת לכ- 4% במונחים ריאליים. במקביל נמשך הגידול בשיעור התעסוקה ובמספר המועסקים , שעלה ב- 3.2% לעומת2015 .תוך כדי כך נמשכה הירידה בשיעור האבטלה – מ- 5.3 ב- 2015 ל- 4.8% מכח העבודה ב- 2016 . התרחבות התעסוקה לוותה בעליית השכ ר הריאלי ב- 2016 בשיעור של 2.9% לאחר רצף של עליות שכר בשנים האחרונות ,אם כי העלי יה בשנה הקודמת היתה מתונה .יותר עליית השכר המצטברת בין השנים2010 עד2016 עמדה כ על- 9% . לאור ,התפתחויות אלה בדומה לשנתיי ם שקדמו לה, גם ב- 2016 עלו הכנסות משקי הבית לסוגיהן. על פי נתוני סקר הוצאות משקי הבית שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ,ואשר עליו מבוסס ים העיבודים והניתוחים דוח ב זה , העלייה בהכנסות התרחשה כתוצאה מגידול בשכר ובתעסוקה כאמור לעיל ,ו בעיקר בעקבות העלאת שכר המינימ ום בשיעור של3.8% ב- 2016 לאחר עלייה של6.8% ין ב 2014 ל- 2015 וכן עלייה בחלק מתמיכות הממשלה. ב- 2016 עלתה רמת החיים. ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש תקנית עלתה בשיעור של2.7% וההכנסה .הכלכלית לנפש תקנית עלתה גם היא בשיעור דומה ההכנסה החציונית לנפש תקנית2 עלתה ב- 2016 בשיעור גבוה יותר, של3.8% .וכך גם קו העוני הנגזר ממנה הפער בין ההכנסה ,הממוצעת לבין ההכנסה החציונית לנפש תקנית מלמד על ירידה באי השוויון בהכנסות .המשתקפת בממדים שונים המובאים בהמשך העלייה הריאלית בהכנסה, הממוצעת והחציונית, משקפת עלייה ברמת החיים של המ שק וה התקרבות של ההכנסה החציונית להכנסה הממוצעת משקפת שיוני לטובה ב חלוקת ההכנסות לשוויונית יותר ,בין היתר .לטובת מעמד הביניים לוח1 לוח1 : ,)ההכנסה החודשית למשק בית לפי סוג הכנסה (ש"ח2016-2014 סוג ההכנסה 2014 2015 2016 השינוי הריאלי בין 2015 ל- 2016 )(אחוזים הכנסה ממוצעת כלכלית למשפחה 16,202 16,558 16,881 2.5 כלכלית לנפש תקנית 6,135 6,303 6,446 2.8 ברוטו למשפחה 18,331 18,674 19,105 2.9 ברוטו לנפש תקנית 7,099 7,253 7,440 3.1 נטו למשפחה 15,151 15,431 15,738 2.6 נטו לנפש תקנית 5,904 6,023 6,152 2.7 הכנסה חציו נית חציון הכנסה נטו לנפש תקנית 4,923 5,053 5,216 3.8 קו העוני לנפש תקנית 2,461 2,527 2,608 3.8 2 בניגוד להכנסה לנפש, ההכנסה לנפש תקנית מתחשבת בהשפעת גודל המפשחה על הוצאותיה, שכן הוצאות המשפחה גדלות לאט יותר מגודל המשפחה. 4 קווי העוני למשפחות בגדלים שונים מוצגים בלוח 2 והם מראים כי יחיד עם הכנסה כספית פנויה לחודש הנמוכה מ- 3,260 ש"ח מוגדר עני כ על פי ה הגדרה הרשמית , וכך גם זוג, שהכנסתו נמוכה מ- 5,216 ש"ח .לחודש מעט פחות מ- 10 אלפי "ח ש לחודש נדרשים למשפחה בת חמש נפשות כדי ל א לחיות ב עוני. 3 2 לוח2 : ,קו העוני לפי גודל המשפחה2016 מספר הנפשות במשפחה מספר נפשות תקניות ש "ח לחודש תוספת שולית בש "ח 1 1.25 3,260 - 2 2.00 5,216 1,956 3 2.65 6,911 1,695 4 3.20 8,345 1,434 5 3.75 9,779 1,434 6 4.25 11,083 1,304 7 4.75 12,387 1,304 8 5.20 13,560 1,173 9 5.60 14,603 1,043 לוח3 מראה באיזו מידה עבודה מלאה של לפחות מפרנס אחד שמשתכר כר ש מינימום יחד עם הקצבאות שכל משפחה עם ילדים זכאי ת להן (קצבת ילדים אוניברסלית )מספיקות לקיום מינימלי (דהיינו מכסות את קו העוני). יחס מעל ל- 100% בלוח זה הוא אינדיקציה לכך ש ההכנסה מעבודה ומקצבאות אוניברסליות בגיל העבודה מספיקים כדי לחלץ משפחה בגודל המתאים מע וני . הלוח מראה כי לפי נתוני2016 אם חד-הורית עם ילד אחד חיה ב עוני גם אם היא עובדת במשרה מלאה בשכר מינימום4 )(ומקבלת קצבת ילדים– על אף השיפור המסוים שלה לעומת .השנים הקודמות, שיפור הנובע מהגידול בשכר המינימום ובקצבת הילדים עם זאת אם עצמאית עם שני ילדים הע ובדת ,במשרה מלאה בשכר מינימום לא ית חלץ מעוני בלי שתמצא משאבים נוספים בסדר גודל של כ- 40% מהכנסתה ,כאשר עם יותר משני ילדים ההשלמה הנדרשת גבוהה יותר .אצל זוגות שבהם שני בני הזוג עובדים משרה מלאה בשכר מינימום המצב מעט יותר טוב אך עדיין מצביע על בעיה קשה להיחלץ מעוני באמצעות עבודה וקצבאות ,אוניברסליות שכן רק משפחות עם עד שני ילדים לא יחיו ב עוני. בני זוג ש עובדים כל אחד בשכר מינימום בהיקף של משר ה וחצי ,י ימצא כ ו- 30% על מ קו העוני , אך כבר ילד שני יכניס ,אותם לעוני ומצב ם י חריף ככל שמספר הילדים בבית גדול יותר. גם אם שנ י בני זוג עובדים במשרה מלאה בשכר מינימום – הם י חיו בעוני אם יש להם3 ילדים כל ו ילד נוסף בבית משמעותו .עוני עמוק יותר בנספח 20 מוצג לוח דומה כאשר מובא בחשבון בנוסף לשכר ולקצבת הילדים גם מענק העבודה .יש לסייג חישוב זה מאחר שכידוע מענק העבודה לא מתקבל באופן א וטומטי ויש 3 נספח 13 מראה הכנסות של משפחות בגדלים שונים לפי עשירוני ההכנסה הפנויה. 4 שכר המינימום עלה ביולי 2016 מ- 4,650 ₪ ל- 4,825 ₪ ולכן חושב שכר מינימום ממוצע משוקלל לפי חודשי השנה . 5 לתבוע אותו באופן אקטיבי (על פי מחקרים בנושא נמצא כי שיעור המיצוי שלו הוא בסביבות60% )מהפוטנציאל .בנוסף אוכלוסיות מסוימות מוחרגות ממנו (הזכאות וגודלו של מענק העבודה מושפעים מהרכב משק הבית ומנתונים דמוגרפיים כגון גיל ,וכן מגובה ההכנסה מעבודה) 5 . ה ממצאים בלוח ה כולל את המענק (לוח נספח20 )'ב, מראים כי על אף התרומה של מענק העבודה להעלאת הכנסתם הפנויה של משקי הבית, יש מקום להעלות ו יותר כדי להפכו לאפקטיבי בצמצום העוני, בעיקר בקרב משפחות עם ילדים. 3 לוח3 :הכנסות משפחתיות מעבודה וקצבא ות אוניברסליות כשיעור מ קווי העוני , 2016 )%( הרכב משק הבית ההכנסה הפנויה משכר מינימום *לחודש למשרה אחת כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום *לחודש למשרה אחת וחצי כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום *לחודש לשתי משרות כאחוז מקו העוני ההכנסה הפ נויה משכר ממוצע *לחודש למשרה אחת כאחוז מקו העוני פעמיים ההכנסה פנויה משכר ממוצע *לחודש כאחוז מקו העוני יחיד 140 - - 270 - יחיד עם ילד 91 - - 176 - יחיד עם2 ילדים71 - - 139 - יחיד עם3 ילד ים61 - - 120 - זוג 88 131 175 169 340 זוג עם ילד 68 101 134 130 262 זוג עם2 ילדים 59 86 114 110 222 זוג עם3 ילדים 52 76 99 96 193 זוג עם4 ילדים 48 68 89 86 172 זוג עם5 ילדים 44 62 81 78 155 * מחושבת כסכום של שכר מינימום או שכר ממוצע ל- 2016 בתוספת גודל קצבת ילדים, בני כ וי תשלומי חובה. שכר המינ ימום הממוצע ברוטו ל- 2016 הגיע ל- 4,738 ש"ח והשכר הממוצע ל- 9,749 ש"ח לחודש. הערה : ראה בנספח20 .ב לוח דומה הכולל הכנסות זקופות ממענק עבודה ("מס הכנסה שלילי") לפי כללי הזכאות לאור המיצוי החלקי של הטבה זו אין היא כלולה ברכיבי ההכנסה בלוח זה. 2. ממדי העוני ב- 2016 והתפתחותם בשנים האחרונות (כולל ניתוח מותאם) תחולת העוני של משפחות ירדה בכמחצית האחוז, מ- 19.1% ב- 2015 ל- 18.6% ב- 2016 . עם זאת על פי ניתוח מותאם (הגורע את האוכלוסייה הבדואית ב- 2016 כדי להשוותה ל- 2015 ) שהוא יותר רלוונטי לאמידת השינויים בין 2015 ל- 2016 (לוח4א) 6 , מתברר כי תחולת העוני של משפחות ירדה בכנקודת אחוז שלמה בין שתי השנים ו תחולת העוני של נפשות וילדים ירדה אף היא אם כי .בשיעורים נמוכים יותר העליה בתחולת העוני של נפשות וילדים, למרות השינויים החיוביים בקצבאות הילדים, נובעת אפוא מהשינוי בהרכב האוכלוסייה בס קר לנוכח התחדשות פקידת הבדואים ב- 2016 לאחר היעדרם מהסקרים בארבע השנים שלפני כן . לוח4 א שהתווסף השנה בשל ,שינוי זה בסקר מראה את השינויים בתחולות העוני כאשר מתייחסים לאוכלוסייה ללא הבדואים בשנים2015 ו- 2016, מלמד כי ללא שינוי זה בהרכב האוכלוסייה, תחולת העוני של נפשות וילדים 5 כך , משפחות חד הוריות עובדות המקבלות קצבת הבטחת הכנסה יזכו לקצבה גבוהה יותר תמורת ויתור על מענק העבודה, על פי שינוי חקיקה שהופעל החל מינואר2016 . 6 יצו ין שבדומה לנהוג בסימולציות מסוג זה, החישוב נעשה באותו קו עוני שחושב לגבי כלל האוכלוסייה. חישוב קו עוני נפרד ללא הבדואים היה מניב תוצאה הקרובה יותר לתחולת העוני של משפחות באוכלוסייה הכללית (כולל )הבדואים– 18.4% . 6 .ירדה אף היא7 ב- 2016 חיו בישראל463,300 משפחות בעוני(עליה של0.5% )או 1,809,200 נפשות, בהן 842,300 ילדים (עלייה של 10.2% .) 4 לוח4 :תחולת העוני (אחוזים) ומספר העניים , 2016-2015 ,נתו נים מקוריים לפני תשלומי העברה ומיס ים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים 2016 משפחות 28.9 18.6 35.7 נפשות 28.9 22.0 24.1 ילדים 35.0 31.2 11.1 2015 משפחות 29.2 19.1 34.6 נפשות 28.7 21.7 24.5 ילדים 34.7 30.0 13.6 לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים מספר שחולץ מהעוני לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים 2016 משפחות 720,800 463,300 257,500 נפשות 2,383,800 1,809,200 574,600 ילדים 947,600 842,300 105,300 2015 משפחות 704,800 460,800 244,000 נפשות 2,269,700 1,712,900 556,800 ילדים 884,300 764,200 120,100 5 לוח 4א :תחולת העוני (אחוזים) ומספר העניים ,ללא האוכלוסייה הבדואית , 2016-2015 , נ תונים מותא ם מי לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומ יסים ישירים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים 2016 משפחות 28.5 18.1 36.5 נפשות 28.0 21.0 25.0 ילדים 33.6 29.7 11.6 2015 משפחות 29.2 19.1 34.6 נפשות 28.7 21.7 24.4 ילדים 34.7 30.0 13.5 לפני תשלומי העברה ומ יסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים מספר שחולץ מהעוני לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים 2016 משפחות 702,300 446,100 256,200 נפשות 2,253,100 1,687,400 565,700 ילדים 875,400 773,000 102,400 2015 משפחות 704,600 460,500 244,100 נפשות 2,268,300 1,711,500 556,800 ילדים 883,400 763,300 120,100 7 ניתוח לאורך זמן מראה כי גריעת נתוני האוכלו סייה הבדואית בשנים2002-2011 לא שינה מהותית את ממדי העוני וזאת בשל חלקם הנמוך יחסית באוכלוסיית הערבים ומאחר שרמת העוני שלהם קרובה לזו של ערבים בכלל. ב- 2016 , עם זאת, נראה שגריעת האוכלוסייה הבדואית היתה מפחיתה את ממדי העוני במידה רבה יותר (ראו נספח22 .) 7 מכאן ואילך, תתייחס אפוא ההשוואה בין שנת2016 לשנת2015 לשינוי הנובע מהחזרת האוכלוסייה הבדואית לפקידה לאחר ארבע שנות היעדרות ,בעיקר לגבי ממצאים המושפעים מכך במידה רבה. ת רשים1 מראה את התפתחות תחולות העוני של משפחות, נפשות, ילדים ו קשישים - בשנים 1998 עד2016 .תחולת העוני של משפחות ונפשות ירדה אל מתחת לרמ תו של 2003 ו אילו תחולת העוני של ילדים התייצבה ברמה מעט גבוהה יותר משל2003 .אך עדיין בקרבתה תחולת העוני של נפשות התייצבה ברמה של22%, לאחר ירידה ניכרת שהחלה ב- 2012 . מלבד הגידול בשיעורי התעסוקה ,ובשכר בפרט בקרב אוכלוסיות שהתקשו בשוק העבודה במשך שנים רבות ,יש לציין גם את השינוי המבני של בסיס הנתונים והמעבר מסקר הכנסות לסקר הוצאות. 8 מגמת ,הירידה ,אם כי בקצב מתון יותר נמשכה גם בשנתיים שחלפו מאז ועד 2015 . 1 תרשים1 : תחולת ה עוני של משפחות, נפשות, ילדים וקשישים , 2016-1998 תחולת העוני של נפשות קשישות (להבדיל ממשפחות שבראשן קשיש ,)ירדה בעקביות בשלוש השנים האחרונות .העלאת קצבת השלמת הכנסה לזקנה בסוף שנת 2015 הובילה להעמדתה על השיעור הנמוך ביותר מאז2012 – 16.9% .גם המדדים לעומק העוני ו מדד FGT לחומרת העוני9 ,)(המעניק משקל גבוה יותר לעניים יותר ירדו ב- 2016 . תרשים2 מציג את תחולת העוני של 8 ה שבר בין נתוני 2011 ל- 2012 נעוץ בשינוי מבני של הסקר שעליו מתבססים הנתונים :עד 2011 התבססו נתוני העוני על סקרי הכנסות (ש היה עד אז מורכב משילוב בין סקר הוצאות המשפחה ותצפיות מסקר כח אדם ), והחל מ- 2012 הם מתבססים על נתוני סקר הוצאות משק הבית .בלבד על השינויים ב הגדרות הסקר ראו בהרחבה בדוח העוני והפערים החברתיים של 2012 . 9 מדד ה- FGT לחומרת העוני מחושב החל מהשנה ב צורה מעט שונה מזו שחושב בדוחות שלנו עד כה, באופן ש יהיה יותר אינטואיטיבי, זאת מבלי לשנות את מהות החישוב. בכך הוא תואם את החישוב של מדד יחס פער ההכנסות (מד ד עומק העוני). החל מדוח זה הוא מחולק בתחולת העוני המתאימה לכל אגרגציה. משום כך המספרים בערך .מוחלט גבוהים יותר, וגם אחוזי השינוי הנגזרים מהם שונים, ובד"כ מתונים יותר, מאלה שהוצגו בעבר לפי צורת ה הצגה הנוכחית במקרה שכל העניים הם חסרי הכנסות בכלל, ולכן מדד פע ר ההכנסות הוא מרבי ( 100% ) , אזי מדד FGT יהיה בעל ערך1 כאשר בצורת החישוב הקודמת במצב זה המדד שווה לתחולת העוני. לעומת זאת אם הכנסות כל העניים הן במרחק שקל אחד בלבד מקו העוני אזי מדדFGT יהיה קרוב לאפס הן בצורת ההצגה הנוכחית והקודמת. 22.8% 29.6% 35.8% 34.0% 33.7% 30.0% 31.2% 18.0% 24.7% 23.7% 25.0% 23.5% 21.7% 22.0% 16.5% 20.3% 19.4% 19.1% 18.6% 16.7% 15.4% 18.0% 18.2% 16.9% 18.1% 21.0% 29.7% 15.0% 20.0% 25.0% 30.0% 35.0% 40.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 ילדים נפשות משפחות קשישים 8 נפשות, עומק העוני (יחס פער ההכנסות) והמדד לחומרת עוני בשנים 2016-1998 . מנתוני התרשים עולה כי עומק העוני ה נמדד על פי המרחק של הכנסת המשפחות מקו העוני אשר עלה בשנתיים האחרונות, ירד בכ- 4% ועמד על34.3% ב- 2016 .המדד לחומרת העוניFGT ירד בכ- 3% לאחר שעלה בשנתיים האחרונות. הירידה ביחס פער ההכנסות ובמדד לחומרת העוני נובעת מירידה במדדים הללו בקרב משפחות עם ילדים '(ר וח ל 10 )אשר העלאת קצבאות הילדים שיפרה את מצבן של המשפחות העניות מתוכן. מנגד, בקרב משפחות קשישים נרשמת עלייה בי ח ס פער ההכנסות ובחומרת ה עוני (ר' לוח10 )הואיל והתוספת לקצבת השלמת הכנסה לזקנה אשר הביאה לירידה בתחולת העוני של קבוצה זו, הייתה קטנה יותר מהעלייה ב .קו העוני 2 תרשים2 : מדדי עומק ו חומרת עוני* של האוכלוסיה הכללית , 2016-1998 ( 1998 = 100.0 ) *ראו הערה לעיל בנושא מדד חומרת העוני , FGT . 3. השפעת תשלומי חובה, קצבאות ומענק עבודה על ממדי העוני ההכנסה הכלכלי ת שמקורה ב השתכרות ב שוק העבודה וב הכנסות מ שוק ההון, מבטאת את העצמאות הכלכלית של המשפחה . לוח5 מראה כי תחולות העוני לפי הכנסה כלכלית(הכנסה ש לפני התערבות ממשלתית ישירה באמצעות מיסוי וקצבאות10 ) ,נותרה השנה ברמות דומות לאלה של השנה שעברה: בקרב משפחות תחולת העוני במדידה לפי ההכנסה הכלכלית ירדה ב- 0.3% והגיעה ל- 28.9% , בקרב נפשות היא עלתה ב- 0.2% וה גיעה ל- 28.9% ובקרב ילדים עלתה ב- 0.3% והגיעה ל- 35.0% . הפער בין תחולת העוני הכלכלי, הגבוהה יותר, לבין התחולה נטו מבטא את האפקטיביות של התערבות הממשלה. תרומת אמצעי המדיניות להפחתת העוני עלתה ב- 3.1% ב- 2016 . ב- 2016 הקצבאות והמיסים הישירים חילצו מעוני 35.7% מה משפחות העניות ( לעומת34.6% ב- 2015 (לוח 5) .לעומת ,העלייה בחילוץ מעוני בקרב משפחות בין שתי השנים המושוות שיעור הנפשות שנחלצו 10 הצגת הפער בתחולות העו ני הכלכלי עם התחולות לאחר התערבות מחייבת זהירות בניתוח שכן השפעת המדיניות מוטה לפי הסתכלות זו כלפי מעלה: סביר להניח שאלמלא קיומה של מערכת תמיכות כספיות, הפרט הי ה נאלץ לה תאמ ץ יותר כדי להשיג הכנסות כלכליות ולכן תחולת העוני הכלכלי הי תה כנראה נמו כה מזו הנמדדת. יצויין ש במקרה דמיוני וא- סוציאלי כזה של היעדר מערכת רווחה רמה זו הייתה גם דומה ל ,"תחולה "לאחר התערבות שכן במדינה שלא דואגת כלל לאזרחיה או שמערכת הרווחה שלה קמצנית ,ממדי העוני בסופו של דבר היו גבוהים יותר . זאת ניתן לראות בבירור בהשוואה של עוני כלכלי בין מדי נות שונות .במדינות בעלות מדיניות ניאו- ליברלית מובהקת , תחולת העוני לפני התערבות נוטה להיות נמוכה יחסית והתחולה לאחר התערבות גבוה יחסית. דוגמאות לכך הן מקסיקו., צ'ילה, ארה"ב וישראל 175.6 150.1 137.5 131.4 135.6 122.2 80 100 120 140 160 180 200 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 מדדFGT לחומרת העוני יחס פער ההכנסות תחולת העוני של נפשות 9 מעוני ירד במעט מ- 24.5% ל- 24.1% בין שתי השנים ו שיעור הילדים שנחלצו מעוני ירד באופן ניכר בכ- 18% בין2015 ל- 2016 ,למרות המשך העליה בקצבאות הילדים בשנה זו .יצוין שכאשר מתחשבים ב עובדה שהלמ "ס הצליחה השנה ל הוס יף מספר משמעותי של משפחות הבדואיות בסקר ומתייחסים לאוכלוסייה דומה בהרכבה ,מקבלים כי מדיניות הממשלה צמצמה את העוני גם בקרב נפשות ב שיעור גבוה יותר מזה שהיה ב- 2015 . על ,אף הפרוגרסיביות של מערכת מס הכנסה תרומת תשלומי החובה הישיר ים להפחתת העוני היא שלילית, מאחר שדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות משולמים על ידי כלל הציבור, לרבות רבים מ מעוטי ההכנסה. השפעת תשלומי החובה הישיר ים מעלים את תחו לת העוני של משפחות, נפשות וילדים ואף את חומרת העוני בשיעורים דומים (תרשים2 )א. ההשפעה המצמצמת את ממדי העוני העיקרית היא של קצבאות הביטוח הלאומי . כן קיימת השפעה מצמצמת אם כי פחות גם ב תשלומי העברה מהממשלה .קצבאות הביטוח הלאומי מהווים כ- 71% מסך תרומת תשלומי ה העברה .הקטנה ביותר היא ההשפעה של תמיכת משקי בית באחרים. ההשפעה הגדולה ביותר היא של קצבאות הביטוח הלאומי :הן מקטינות את חומרת העוני באופן חד - בכ- 45% . 3 תרשים2 :א השפעת כלי המדיניות על ממדי עוני נבחרים ב- 2016 החל מסקר הוצאות 2014 נ אספים נתונים לגבי מענק העבודה ("מס הכנסה שלילי" ) שמקבלות משפחות שבהן עובדים בעלי שכר נמוך. נספח20 מראה את הנתונים בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה .נתוני הסקר בנושא זה הם עדיין חלקיים וחסרים מאוד .כך למשל ,על פי נתוני הסקר רק כ- 48 אלף משפחות קיבלו מענק עבודה ב- 2016 בעוד שלפי נתוני רשות המס ים לשנ ת 2016 מספר המקבלים היה כ- 250 אלף עובדים ועובדות .ייתכן ש תופעה זו מעידה על הקושי של מקבלי מענק העבודה לראות את הקשר בינו לבין מאמץ העבודה בשנה הקודמת, קושי שטמון בשיטת התשלום .של המענק11 הבדלים גדולים קיימים גם בגובה המענ ק הממוצע. כלומר קיים .דיווח חסר לגבי מספר המקבלים ולעומת זאת דיווח יתר לגבי הסכום הממוצע יצוין ש לפי סקר הוצאות של2015 היו רק 42 אלף משקי בית שקיבלו מענק עבודה ,כך ש ייתכן ש קיים שיפור 11 .המענק מתקבל בפיגור של יותר משנה בעוד שהשכר מתקבל בסוף כל חודש -60.0 -50.0 -40.0 -30.0 -20.0 -10.0 0.0 10.0 20.0 תחולת העוני משפחות תחולת העוני נפשות תחולת העוני ילדים יחס פער ההכנסות FGT מדד חומרת העוני מס הכנסה ודמי ביטוח חובה קצבאות ותשלומי העברה אחרים קצבאות הביטוח הלאומי העברות בין משקי בית 10 מסוים בדיווח .כבשנתיים שקדמו לשנת הסקר הנוכחי- הביטוי של מענק העבודה וה שפעתו על ממדי העוני בסקר הוא אפוא עדיין חסר ומוטה כלפי מטה ולא ניתן להשתמש בו להערכת המצב החברתי של מקבלי מענק העבודה ב- 2016 . יש לקוות שעם הזמן יטוייבו הנתונים בסקר הנוגעים למענק העבודה ,כך שניתן יהיה ללמוד מהם על תרומתו להפחתת העוני וה אי-שוויו ן. ייתכן אפו א שמדידה טובה .יותר של היבט זה הייתה מצביעה על ממדי עוני נמוכים יותר משקלן של קצבאות הביטוח הלאומי, שהן עיקר תשלומי ההעברה, כ- 70% מסך התרומה לצמצום העוני, ורכיבי התמיכה ממוסדות ממשלתיים אחרים ותמיכה ממשקי בית אחרים (הכוללים גם חלק מ תשלומי ה מזונות) מהווים כל אחד עוד כ- 15% מסך התרומה של תשלומי .ההעברה חלקה הכולל של ( הממשלה להפחתת העוני כולל ה ביטוח ה )לאומי מגיע אפוא לכ- 87% מסך התרומה של תשלומי ההעברה ל צמצום העוני של משפחות12 . תרשים 3 מציג את התפתחות שלושת סוגי התמיכות הכספיות הנ"ל על פני זמן .בעוד שמשקלן של קצבאות הביטוח הלאומי ירד בהדרגה מכ- 80% ב- 2002 לכ- 70% ב- 2016 , משקלם של תשלומי מוסדות ממשלתיים אחרים ותמיכות ממשקי בית פרטיים עלה פי1.5 לערך לעומת 2002 . 4 תרשים3 :השפעה של קצבאות על צמצום תחולת העוני– ,לפי המוסד המשלם2016-2002 12 ישנן העברו ת נוספות מהממשלה למשפחות, כגון קצבאות בעין, שאינן מובאות כאן .בחשבון אחת החשובות בהן קצבת הסיעוד. תמיכות הניתנות לעסקים שונים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון וחוקים אחרים, אשר פועלות להעלאת הרווחים וכתוצאה מכך גם להעלאת ההכנסות של משקי בית אחדים לא מובאות כא ן בחשבון. על פי הערכות (שכן לא מפורסמים נתונים על כך), הנהנים העיקריים הם העשירונים .הגבוהים 80.7% 81.8% 74.6% 77.7% 69.7% 9.6% 10.9% 10.9% 15.4% 8.6% 14.5% 11.4% 14.9% 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% 70.0% 80.0% 90.0% 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 תשלומי המוסד לביטוח לאומי העברות ממשקי בית ופרטים תשלומי מוסדות ממשלתיים 11 6 לוח5 ,: תחולות העוני לפי הגדרות הכנסה שונות, ותרומת המיסוי הישיר ותשלומי ההעברה לסוגיהם להפחתת העוני2015 ו- 2016 תחולות העוני השפעת כלי המדיניות לפני תשלומי העברה ותשלומי חובה לאחר תשלומי חובה בלבד לאחר תשלומי העברה בלבד לאחר ת שלומי ביטוח לאומי בלבד לאחר תשלומים ממוסדות ממשלתיים ותשלומי ביטוח לאומי בלבד לאחר העברות ממשקי בית ופרטים בלבד לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים מס הכנסה ודמי ביטוח חובה תשלומי העברה ומיסים ישירים קצבאות ותשלומי העברה אחרים קצבאות הביטוח הלאומי תשלומי העברה של הממשלה וביטוח לאומי העברות בין משקי בית 2016 תחולת העוני משפחות 28.9% 31.4% 16.8% 20.3% 18.2% 27.0% 18.6% 8.2 -35.7 -41.8 -29.5 -37.1 -6.3 תחולת העוני נפשות 28.9% 32.0% 19.7% 22.6% 21.0% 27.6% 22.0% 9.7 -24.1 -31.8 -21.8 -27.6 -4.7 תחולת העוני ילדים 35.0% 39.2% 28.0% 31.4% 29.6% 33.6% 31.2% 10.7 -11.1 -20.2 -10.5 -15.6 -4.2 יחס פער ההכנסות 54.4% 54.3% 33.2% 36.9% 34.7% 52.5% 34.3% -0.2 -37.0 -38.9 -32.2 -36.2 -3.5 FGT מדד חומרת העוני 40.7% 41.8% 18.7% 22.5% 20.3% 38.6% 19.7% 2.8 -51.7 -54.0 -44.7 -50.1 -5.0 2015 תחולת העוני משפחות 29.2% 31.7% 17.2% 20.6% 18.5% 27.4% 19.1% 7.8 -34.6 -41.2 -29.6 -36.6 -6.1 תחולת העוני נפשות 28.7% 31.6% 19.5% 21.8% 20.6% 27.3% 21.7% 9.1 -24.5 -32.0 -23.9 -28.2 -4.7 תחולת העונ י ילדים 34.7% 38.0% 27.5% 29.9% 28.9% 33.2% 30.0% 8.9 -13.6 -20.6 -13.8 -16.6 -4.1 יחס פער ההכנסות 56.2% 56.0% 35.0% 40.2% 37.4% 53.6% 35.7% -0.3 -36.5 -37.6 -28.5 -33.5 -4.6 FGT מדד חומרת העוני 41.9% 43.1% 19.6% 24.4% 22.0% 39.1% 20.3% 2.8 -51.6 -53.2 -41.7 -47.4 -6.7 12 4. ממדי העוני לפי קבוצות אוכלוסייה ואזורים גיאוגרפיים תחולת העוני של משפחות הקשישים ירדה מ- 22.5% ב- 2015 ל- 20.8% ב- 2016 .במקביל, תחולת העוני של נפשות קשישות ירדה מ- 18.2% ל- 16.9% .בין שתי השנים ב סוף 2015 הוגדלה תוספת השלמת ההכנסה של קצבאות זק נה ושאירים ,במטרה לקרב את קצבת הזקנה הכ ו ללת לקו העוני (התואם ל גודל המשפחה ) וכן להשוות את מצבם של היחידים והזוגות כל אחד ביחס לקו העוני הרלוונטי , בהתאם להמלצות הוועדה למלחמה בעוני. מדצמבר2015 הקצבה ליחיד ללא תלויים בתוספת השלמת הכנסה הו עלתה בהתאם לקבוצות ה גיל בסכומים בין ש 135-178 ש"ח , והקצבה לזוג הו עלתה גם כן בהתאם לקבוצות גיל בסכומים שבין 511-542 ש"ח .מאחר שהשינוי התרחש בסוף 2015 ,מרבית ההשפעה של צעד זה תמ בטאת ב שנת 2016 וה שינוי ניכר ב ירידה ב תחולות העוני בקרב קשישים השנה. עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרת ה עוני עלו בשיעורים של כ- 7% וכ- 10% בהתאמה בקבוצה זו וזאת בעיקר משתי סיבות– האחת היא שהעלייה בקו העוני הייתה גדולה משיעור ההעלאה בקצבה ו השנייה היא ש מדד עומק העוני מתייחס לממוצע באוכלוסייה שנשאר ה בעוני ומאחר שהעניים הקרובים לקו העוני חולצו עקב תשלום התוספת, נ ותרו מ אחור .העניים יותר תחולת העוני של משפחות ערביות ירדה במידה ,ניכרת מ- 53.3% ב- 2015 ל- 49.4% ב- 2016 .עם זאת תחולת העוני של נפשות וילדים עלתה במעט, על אף השינויים לטובה בכלל אוכלוסיית הילדים בעקבות העלאת קצבאות הילדים. הכנסת מספר תצפיות משמעותי של האוכלוס ייה הבדואית ,למדגם לראשונה זה ארבע שנים, אוכלוסייה המתאפיינת בשיעור גבוה של משפחות גדולות גרמה להבדלים בשינויים של תחולת העוני של משפחות בהשוואה לאלה של נפשות וילדים. כאשר מנכים את התצפיות של האוכלוסייה הבדואית לצורך ההשוואה בין2015 ל- 2016 , מקבלים שתחולת העוני של משפחות ירדה בכ- 9% ותחולת העוני של נפשות וילדים ירדה בכ- 8% (לוח8 )א. 13 תחולת העוני הנמדדת לפי ההכנסה הכלכלית ירדה בשיעור חד אף יותר בין שתי השנים, כתוצאה מ המשך שילוב האוכלוסייה הערבית בכוח העבודה וגידול של כ- 1.2% נוספים בשיעורי התעסוקה של משקי בית ב אוכלוסייה זו על פי נתוני הסקר (נספח21 ) 14 . בנוסף לתחולת העוני באוכלוסייה הערבית ירדו באופן ניכר גם המדדים ל עומק העוני ולחומרת העוני בין שתי השנים ,בשיעורים שבין 7% ל- 8% . חלקן של המשפחות הערביות בסך המשפחות העניות מגיע ב- 2016 ל- 39% - לעומת חלקן בסך אוכלו סיית המשפחות העומד על15% . זו השנה הרביעית שבה נשאלו מרואיינים ממשפחות יהודיות באשר להגדרתם הסובייקטיבית את מידת דתיותם ,כך שלמאפייני ראש משק הבית התווסף המשתנה "חרדי לפי הגדרה סובייקטיבית "שהחליף את ההגדרות העקיפות של אוכלוסיית החרדים משנים קודמות. 15 תחול ת העוני של החרדים עלתה במעט מ- 44.6% ל- 45.1% ,על אף גידול ניכר של כ- 4% בשיעורי התעסוקה של משקי בית חרדים ב- 2016 (לפי נתוני סקר הו)"מ. תחולת העוני של ילדים במשפחות 13 ר 'גם הערה כללית לגבי נושא זה בתחילת הדוח. 14 העליה החדה בתחולת העוני של נפשות קשישות באוכלוסייה הערבית (בכ- 9% )נובעת משינויים הקשורים בהרכב המשפחות בסקר .השנה נ דגמו יותר מבשנה שעברה משפחות גדולות שבראשן קשיש באוכלוסייה זו. 15 לפי הגדרה זו ,ההשתייכות לזרם ביהדות נקבעת באופן ישיר על פי הזדהות עצמית של הנשאלים ,כך שמתייתר הצורך לנחש זהות זו על פי משתנים אחרים אשר אינם תמיד זהים לגבי כל המשתייכים לזרם החרדי (או זרם ר אח )ביהדות . החל מהשנה הושמטו מהדוח הממצאים על חרדים על פי ההגדר ות האומדני תו שהי ו קודם ( למשל בהתאם לבית ספר אחרון של אחד מבני המשפחה.) .עם זאת הן הושארו בתרשימים לגבי השנים שבהן לא הייתה הגדרה עצמית 13 החרדיות ירדה בכ-2 .נקודות האחוז בתחולת העוני הכלכלי ,חלה ירידה ,כנראה עקב הגידול בשיעור התעסו קה של חרדים בכלל ובפרט עקב הגידול במספר המשפחות בקרב חרדים שבהן שני מפרנסים . העליה המתונה בתחולת העוני של משפחות ב- 2016 משקפת על פי הערכה תיקון סטטיסטי של הירידה החדה שהיתה בשנה הקודמת בתחולת העוני של משפחות חרדיות, ולא מעידה על שינוי לרעה בשיעור העוני של משפחות החרדים .עם זאת יחס פער ההכנסות "(עומק העוני)" ומדדFGT לחומרת העוני עלו בשיעורים של כ- 5% וכ- 9% בין 2015 ל- 2016 .על פי נתוני סקר2016 חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפחות העניות מגיע ל- 15% - כמעט פי3 מחלקם היחסי באוכלוסיית המשפחות על פי סקר הו צאות .משקי הבית תחולת העוני של משפחות חד-הוריות עלתה בחדות, מ- 21.7% ב- 2015 ל- 26.1% ב- 2016 וחלקן באוכלוסייה הענייה עלה בכ- 33% .נראה שעלייה חדה זו מהווה במידה רבה תיקון סטטיסטי לממצאים שהיו בשנה הקודמת, שכן הרמה חזרה לזו ששררה ב- 2014 ושנים שקודם לכן. ייתכן שהיא גם משקפת עלייה במשקל המשפחות החד- הוריות בכלל המשפחות. בתחום המדיניות לא התרחשו שינויים שיכולים להצביע על השינוי לרעה(כמו )גם על השינוי לטובה בשנה קודמת אך כאמור לעיל באופן בסיסי ניתן להצביע על כך שמשפחות חד- הוריות מתקשות להימנע מ מצב של עוני או לצאת מ מנו לנוכח פערי השכר הניכרים בין ,נשים וגברים עבודה במשרה חלקית , ברובה לא ,מרצון קצבת קיום נמוכה ו מענק עבודה נמוך גם אם גבוה יחסית למקבלי מענק אחרים. תחולת העוני של משפחות עובדות עלתה במקצת וכך גם תחולת העוני של נפשות וילדים במשפחות אלו בין2015 ל- 2016 . ח לקן באוכלוסייה הענייה עלה במידה ניכרת– 58.6% מכלל המשפחות העניות, לרבות הקשישים, הן משפחות עובדות– בהשוואה לחלקן הנמוך יותר– 55.6% ב- 2015 . כאשר מתייחסים לאוכלוסייה העובדת בגיל העבודה בלבד , ללא משפחות הקשישים, מתברר כי חלקן של המשפחות העובדות מגיע לשיעור 57.6% . השינויים הקטנים בתחולת העוני של משפחות עובדות משקפים שינוי בהרכב של המשפחות הללו :תחולת העוני של חלקן עם מפרנס אחד הת על מ- 25.9% ב- 2015 ל- 27.0% ב- 2016 ,ו תחולת העוני של המשפחות עם שני מפרנסים ירדה מ- 5.6% ב- 2015 ל- 5.3% ב- 2016 .גם עומק העוני של מ שפחות עם שני מפרנסים ויותר ירד בחדות בשיעור כ של- 19% )(וחומרת העוני בשיעור כפול מכך בעוד אצל משפחות עם מפרנס אחד הוא ירד ב שיעור נמוך יותר (בכמחצית .)האחוז תרשים 4 מציג את תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים ויותר : תחולת העוני סך ב האוכלוסיה ירדה במקצת תוך יציבות יחסית של יהודים לא חרדים , המהווים את ה קבוצה הגדולה ביותר בכלל ובפרט בקבוצה זו .הממצאים מראים על הבדלים במגמות העוני בין החרדים והערבים , על אף הצטרפות בן /בת הזוג לשוק העבודה בשתי האוכלוסיות (השנה בעוצמה ניכרת באוכלוסייה החרדית): ב- 2016 עלה שיעור העו ני של משפחות חרדיות עם שני מפרנסים , לעומת ירידה בשיעורי .העוני של ערבים עם שני מפרנסים, ויציבות יחסית בכלל האוכלוסייה את היציבות היחסית בממצאים של משפחות אלה בכלל האוכלוסייה בהשוואה לתנודתיות הרבה בקרב הערבים ובפרט ,בקרב החרדים יש לייחס כנראה ל טעויות דגימה, הנובעות מ גודלו הקטן מדי של המדגם לגבי 14 אוכלוסיות ספציפיות ,)(עובדה המצביעה על החשיבות הרבה של הגדלת מדגם התצפיות בסקר וכן ל שינויים שהתרחשו בהג דרת אוכלוסיית החרדים החל מ- 2013 . 16 תחולת העוני של משפחות עם ילדים המהוות ,למעלה ממחצית מסך המשפחות העניות עלתה במ עט בין שתי השנים, אם כי היא נותרה ללא שינוי בהסתכלות מתואמת (דהיינו ללא האוכלוסייה הבדואית שכאמור מאופיינת במשפחות בעלות מספר גדול של ילדים וברמת עוני גבוהה) .עומק ה עוני וחומרתו ירדו בקרב משפחות עם ילדים ב- 6% ו- 7% בהתאמה ובהסתכלות מתואמת (ללא האוכלוסייה הב דואית) שיעורי הירידה גבוהים יותר– 8% ו- 13% .בהתאמה בשל הירידה בשיעורי העוני של הקשישים ,והוספת האוכלוסייה הבדואית למדגם, עלה חלקן של המשפחות עם ילדים מכ- 52% לכ- 56% בין2015 ל- 2016 .המשפחות הצעירות (ראש משק הבית עד גיל29 ) שקיימת חפיפה בינן לבין המשפחות עם ילדים ,התאפיינו אף הן בירידה גבוהה בכל מדדי העוני :תחולת העוני ,עומק העוני וחומרת העוני. 5תרשים 4 :תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים– לפי קבוצות אוכלוסיה , 2016-1998 *קבוצת :המרדים בתרשים זה מורכבת משתי סדרות לפי בית ספר אחרו ן בין השנים1998 - 2013 ולפי הצהרה סובייקטיבית החל משנת2014 .על ההבדל בין שתי הקבוצות אפשר ללמוד מלוח 7 המציג את שתיהן. בחינת תחולת העוני לפי קבוצות מגדר מעלה כי תחולת העוני של גברים ירדה ביותר ממחצית האחוז בין2015 ל- 2016, בעוד שתחולת העוני של נשים עלתה .קלות במקביל ,הצטמצמו הפערים של השפעת המדיניות על תחולת העוני לפי מגדר ,וב- 2016 אמצעי המדיניות חילצו 31.8% מהגברים ו- 33.3% מהנשים (לעומת28.2% ו- 34.1% ב- 2015 בהתאמה.) בפער בין תחולות העוני הכלכלי של גברים ונשים לא חלו שינויים של ממש והפער נשאר ברמה קבועה למדי של 16% לרעת נשים. תחולת העוני של עולים הוסיפה לרדת מ- 17.7% ב- 2015 ל- 17.0% ב- 2016 ובכך ממשיכה מגמת ירידה רצו פה לאורך השנים האחרונות למעט עליה חד פעמית ב- 2013 . עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני עלו בשיעורים ניכרים– 10% ו- 23% בהתאמה. 17 16 בעיות סטטיסטיות אלה מתבטאות בתנודתיות על פני זמן של תחולת :העוני תחולת העוני של חרדים בקבוצה זו עלתה מ- 2003 עד לרמתה הגבוהה ביותר (כ- 20% )ב- 2005 .ב- 2008 שוב החלה לעלות תחולת העוני ,ב- 2014 הגיעה לרמת שיא של כ- 30% וב- 2015 ירדה שוב באופן ניכר לכ- 23% .בקרב הערבים נשמרה תחולת העוני של משפחות עם שני מפרנסים סביב רמה לש 10% אך החל מ- 2009 החלה לעלות עד לכ- 25% ב- 2013 .ב- 2015 הגיעה תחולת העוני בקרב משפחות אלו לכ- 20% . 0.0% 5.0% 10.0% 15.0% 20.0% 25.0% 30.0% 35.0% חרדים* ערבים סה"כ יהודים לא חרדים 15 7 לוח6 : תחולת העוני של נפשות בוגרות *בחלוקה לפי מין ,)(אחוזים2016-1999 שנה גברים נשים לפני תשלומי העברה ומיסים לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני כתוצאה מתשלומי העברה ומיסים לפני תשלומי העברה ומיסים לאחר תשלומי העברה ומיסים שיע ור הירידה בתחולת העוני כתוצאה מתשלומי העברה ומיסים 1999 25.6 15.2 40.5 30.9 17.1 44.8 2002 27.0 16.2 40.0 31.5 16.9 46.3 2003 27.7 17.4 37.1 32.8 18.8 42.6 2004 27.6 18.0 34.7 32.2 19.7 38.8 2005 28.2 18.7 33.6 32.0 20.2 36.9 2006 26.8 18.2 32.2 32.1 19.6 38.9 2007 26.8 18.1 32.6 30.8 19.2 37.6 2008 26.3 17.6 33.1 31.4 19.5 38.0 2009 27.9 18.8 32.7 31.8 20.0 36.9 2010 26.7 18.2 31.8 31.3 19.9 36.4 2011 27.3 18.8 31.3 32.0 20.3 36.4 2012 25.2 17.3 31.4 30.2 19.7 34.7 2013 23.1 16.5 28.6 27.6 18.4 33.3 2014 24.3 17.1 29.6 28.1 18.3 34.7 2015 23.6 17.0 28.2 27.9 18.4 34.1 2016 23.9 16.3 31.8 27.9 18.6 33.3 *נשים וגברים בגילאי18 ומעלה. ב- 2016 תחולת העוני של המשפחו ת שאינן עובדות בגיל העבודה ירדה מ- 73% לכ- 70% .של ב ההשפעה החזקה של העלאת קצבאות הילדים על קבוצת אוכלוסייה זו, עלתה תרומת אמצעי המדיניות לצמצום העוני בקבוצה זו בכ- 13% .יחד עם זאת חלקן בסך האוכלוסייה ה ענייה נותר ב רמה כ של- 18% (במדידה לפי ה הכנסה ה פנויה )ו במדידה פי ל ההכנסה הכלכלית הוא ירד במעט. עם זאת מצבן של משפחות עניות בגיל ה עבודה שאינן עובדות הורע : עומק וחומרת העוני עלו בכ- 7% וכ- 11% בהתאמה בין שתי השנים. פילוח האוכלוסייה לפי גיל ראש משק הבית מורה על ירידה בממדי העוני בקבוצת הגיל שבה העוני בישראל הוא הנמוך ביותר– 46 עד גיל הפנסיה. תחולת העוני של קבוצה זו ירדה מ- 14.3% ל- 13.1% ותחולת העוני של קבוצה זו עומדת על שיעור הנמוך ב כ-5 נקודות האחוז מתחולת העוני הכללית באוכלוסייה. 17 יצויין גם כי אוכלוסיית העולים אינה מהווה קבוצה אחידה, הן מבחינת מוצא ארץ העלייה והן מבחינת הוותק .בישראל 16 8 לוח7 : ,)תחולת העוני של משפחות לפי קבוצות אוכלוסייה (אחוזים2014 עד 2016 הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים )(אחוזים 2014 2015 2016 2014 2015 2016 2014 2015 2016 כלל האוכלוסייה 29.1 29.2 28.9 18.8 19.1 18.6 35.5 34.6 35.7 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 24.7 24.8 24.8 13.6 13.8 13.3 45.2 44.5 46.5 חרדים* 64.4 58.5 58.7 51.5 44.6 45.1 20.0 23.8 23.1 עולים 35.1 36.3 36.1 18.0 17.7 17.0 48.8 51.2 52.9 ערבים 57.2 57.5 52.7 52.6 53.3 49.4 8.0 7.3 6.1 משפחות עם ילדים- סך הכול 28.0 27.2 27.4 23.3 22.3 23.1 16.7 18.2 15.5 1-3 ילדים 22.8 22.2 21.7 17.9 17.0 17.5 21.5 23.2 19.4 4 ילדים ויותר 56.2 53.7 54.4 52.7 49.7 49.9 6.2 7.4 8.2 5 ילדים ויותר 62.7 68.5 66.5 60.7 61.8 63.8 3.2 9.8 4.1 משפחות חד הוריות 41.9 38.3 40.9 25.1 21.7 26.1 40.0 43.4 36.1 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 18.7 18.9 19.2 13.1 13.3 13.6 29.6 29.8 29.4 שכיר 19.0 19.0 19.6 12.8 13.1 13.4 32.7 30.9 31.6 עצמאי 16.4 18.6 16.6 15.2 14.4 14.6 7.5 22.5 12.0 לא עובד בגיל עבודה 92.0 92.2 91.3 68.0 73.0 69.9 26.1 20.8 23.5 מפרנס אחד 36.5 36.9 38.3 25.4 25.9 27.0 30.3 29.6 29.5 שני מפרנסים ויותר 7.7 8.0 7.4 5.6 5.6 5.3 27.5 30.4 29.1 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד29 32.5 31.3 29.8 22.5 24.3 22.8 30.9 22.5 23.6 בגילאי30 – 44 24.8 23.7 24.4 19.5 18.1 19.4 21.3 23.9 20.3 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 17.5 20.0 18.8 12.2 14.3 13.1 30.1 28.3 30.4 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה **קשישים 48.7 48.5 47.7 23.1 22.5 20.8 52.5 53.6 56.4 ***בגיל הפנסיה לפי חוק 51.4 51.0 50.6 24.1 23.5 21.6 53.1 53.8 57.3 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 68.6 68.0 68.3 46.8 44.9 44.4 31.8 34.0 35.0 בין9 ל- 12 שנות לימוד 32.1 32.0 32.9 21.2 22.3 21.8 34.1 30.2 33.9 13 ומעלה שנות לימוד 21.2 21.7 20.9 13.0 13.2 12.9 38.7 39.4 38.0 * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב :** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה משפחות קשישים מגיל60 לאשה ו- 65 לגבר ***משפחות קשיש ים מ גיל62 לנשים ו- 67 לגברים. 17 9 לוח8: תחולת העוני של משפחות , נפשות, ילדים וקשישים** *לפי קבוצות אוכלוסייה , 2015 ו- 2016 )(נתונים מקוריים 2015 2016 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים כלל האוכלוסייה 19.1 21.7 30.0 18.2 18.6 22.0 31.2 16.9 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 13.8 14.1 19.8 15.2 13.3 14.3 21.2 13.1 *חרדים 44.6 52.4 60.3 19.2 45.1 52.6 58.7 16.7 עולים 17.7 17.2 22.1 22.1 17.0 16.7 24.4 20.2 ערבים 53.3 54.8 65.6 52.2 49.4 52.2 62.0 58.1 משפחות עם ילדים- סך הכול 22.3 25.8 30.0 15.9 23.1 27.1 31.2 27.0 1-3 ילדים 17.0 17.4 18.6 11.7 17.5 17.9 19.0 20.7 4 ילדים ויותר 49.7 52.4 53.1 - 49.9 52.9 53.4 - 5 ילדים ויותר 61.8 63.8 64.0 - 63.8 65.7 65.4 - משפחות חד הוריות 21.7 24.3 29.8 11.1 26.1 29.8 34.0 18.9 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 13.3 17.6 25.7 5.5 13.6 18.7 27.6 6.1 שכיר 13.1 17.4 25.4 5.2 13.4 18.4 27.0 6.2 עצמאי 14.4 18.9 27.7 6.8 14.6 20.6 31.2 5.4 לא עובד בגיל עבודה 73.0 81.6 89.2 50.1 69.9 79.2 88.2 . מפרנס אחד 25.9 41.0 60.0 6.9 27.0 43.4 62.0 7.8 שני מפרנסים ויותר 5.6 7.7 10.7 3.3 5.3 8.0 11.6 3.5 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד29 24.3 24.2 38.2 9.0 22.8 25.3 41.0 15.7 בגילאי30 - 44 18.1 24.1 30.2 8.8 19.4 25.6 31.7 10.5 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 14.3 16.4 24.7 9.0 13.1 15.5 23.9 6.2 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה **קשישים 22.5 20.8 32.1 21.1 20.8 19.4 40.2 19.0 ***בגיל הפנסיה לפי חוק 23.5 22.3 24.8 21.6 21.6 20.4 54.6 19.4 קבוצות השכלה של ראש משק הבית: עד8 שנות לימוד 44.9 47.9 66.3 39.9 44.4 51.4 73.9 40.2 בין9 ל- 12 שנות לימוד 22.3 25.9 39.5 15.7 21.8 26.8 41.7 14.7 13 ומעלה שנות לימוד 13.2 15.6 21.5 11.9 12.9 15.4 21.6 11.0 :הערה עבור התאים הריקים המסומנים ב- '- ,' אין בסקר הוצאות מספיק תצפיות על מנת לחשב נתון מהימן * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 .לגברים 18 10 לוח8א : תחולת העוני של ,משפחות נפשות ,ילדים וקשישים*** לפי קבוצות אוכלוסייה, ללא האוכלוסייה הבדואית )(נתונים מותאמים, 2015 ו- 2016 2015 2016 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים כלל האוכלוסייה 19.1 21.7 30.0 18.2 18.1 21.0 29.7 16.7 קבוצות אוכלוסיי:ה של ראש משק הבית יהודים 13.8 14.1 19.8 15.2 13.3 14.3 21.2 13.1 *חרדים 44.6 52.4 60.3 19.2 45.1 52.6 58.7 16.7 עולים 17.7 17.2 22.2 22.1 17.0 16.7 24.3 20.2 ערבים 53.7 55.3 66.2 52.5 48.7 50.7 60.9 57.5 משפחות עם ילדים- סך הכול 22.3 25.8 30.0 15.9 22.3 25.8 29.7 25.4 1-3 ילדים 17.0 17.4 18.6 11.7 17.1 17.4 18.4 19.7 4 ילדים ויותר 49.9 52.7 53.3 - 48.5 51.1 51.7 - 5 ילדים ויותר 62.3 64.4 64.6 - 61.9 63.6 63.4 - משפחות חד הוריות 21.7 24.3 29.8 11.1 24.3 26.7 30.6 17.8 מצב תעסוקתי של ר:אש משק הבית עובד 13.3 17.6 25.8 5.5 13.1 17.9 26.5 5.9 שכיר 13.1 17.4 25.4 5.2 12.9 17.4 25.7 6.0 עצמאי 14.4 18.9 27.7 6.8 14.6 20.7 31.4 5.4 לא עובד בגיל עבודה 73.0 81.6 89.2 50.1 68.7 77.3 86.8 - מפרנס אחד 25.9 41.0 60.0 6.9 26.3 42.2 60.8 7.8 שני מפרנסים ויותר 5.6 7.8 10.7 3.3 5.1 7.5 10.8 3.2 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד29 24.4 24.4 38.8 9.0 22.2 23.4 37.8 13.7 בגילאי30 - 44 18.0 24.1 30.2 8.8 18.7 24.6 30.5 10.3 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 14.3 16.4 24.7 9.0 12.8 14.8 23.1 5.9 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה **קשישים 22.5 20.8 32.1 21.1 20.7 19.1 37.1 18.9 ***בגיל הפנסיה לפי חוק 23.5 22.3 - 21.6 21.5 20.0 48.2 19.4 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 44.9 47.9 66.3 39.9 43.6 49.8 74.3 39.7 בין9 ל- 12 שנות לימוד 22.3 25.9 39.7 15.7 21.0 25.1 39.1 14.6 13 ומעלה שנות לימוד 13.2 15.6 21.6 11.9 12.9 15.2 21.5 11.0 הערה: עבור התאים הריקים המסומנים ב- '-', אין בסקר הוצאות מספיק תצפיות על מנת לחשב נתון מהימן * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמ ת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 לג בר *** גיל62 לנשים ו- 67 לגברים 19 11 לוח9 : חלקם של סוגי משפחות בכלל האוכלוסייה ובאוכלוסייה הענייה לפי מאפיינים דמוגרפיים ,ותעסוקתיים2016-2015 כלל האוכלוסייה האוכלוסייה הענייה לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים 2015 2016 2015 2016 2015 2016 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 86.6 85.4 73.5 73.3 62.4 61.0 חרדי ם* 5.9 6.1 11.8 12.4 13.7 14.9 עולים 19.7 19.7 24.5 24.6 18.3 18.0 ערבים 13.4 14.6 26.5 26.7 37.6 39.0 משפחות עם ילדים- סך הכול 44.7 44.9 41.7 42.6 52.1 56.0 1-3 ילדים 37.5 37.1 28.5 27.8 33.5 34.9 4 ילדים ויותר 7.2 7.8 13.2 14.7 18.6 21.0 5 ילדי ם ויותר 3.2 3.6 7.5 8.4 10.3 12.5 משפחות חד הוריות 5.3 5.7 6.9 8.1 6.0 8.0 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 79.9 80.3 51.8 53.4 55.6 58.6 שכיר 69.5 69.7 45.1 47.4 47.7 50.4 עצמאי 10.4 10.6 6.6 6.1 7.8 8.3 לא עובד בגיל עבודה 5.3 4.8 16.7 15.3 20.3 18.2 מפרנס אחד 30.2 30.6 38.1 40.7 41.1 44.6 שני מפרנסים ויותר 49.7 49.6 13.6 12.7 14.5 14.1 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :עבודה עד29 17.0 16.0 18.3 16.5 21.7 19.7 בגילאי30 - 44 34.3 34.9 27.8 29.5 32.4 36.6 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 29.3 29.2 20.1 19.0 22.0 20.6 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :פרישה **קשישים 21.8 22.2 36.1 36.7 25.6 24.9 ***בגיל הפנסיה לפי חוק 19.4 19.9 33.8 34.9 23.9 23.2 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 7.9 7.4 18.5 17.4 18.6 17.6 בין9 ל- 12 שנות לימוד 37.2 37.3 40.8 42.5 43.6 43.7 13 ומעלה שנות לימוד 54.8 55.4 40.7 40.1 37.8 38.6 * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 לגבר *** גיל62 לנ שים ו- 67 .לגברים 20 12 לוח10 : הערכת עומק העוני וחומרתו לפי קבוצות אוכלוסייה ו,לפי מדדים נבחרים ,אחוזים 2015 ו- 2016 לוח11 מציג את ממדי העוני לפי מחוזות ,ערים נבחרות גדולות ו לאום .בחלק מהקטגוריות התוצאות תנודתיות בשל מיעוט תצפיות. תחולת העוני במחוז ירושלים היא הגבוהה ביותר והיא אף הוסיפה לעלות במעט ב- 2016 . תחולת העוני של ילדים בעיר ירושלים היא 55.4% אם כי היא ירדה מכ- 58% ב- 2015 . גם עומק העוני וחומרת העוני במחוז ירושלים ובעיר ירושלי .ם בפרט, גבוהים מאשר בכלל האוכלוסייה לאחר מחוז ירושלים נמצא מחוז הצפון במדרג ,עם שיעורי עוני שגם הם גבוהים יחסית לשאר המחוזות. עם זאת שיעורי העוני נמצאים במגמת ירידה מתמשכת מאז 2012 במחוז זה. במרכז הארץ ממדי העוני ירדו :תחולת העוני של משפחות ושל נפשות במרכ ז ירדה ב- 9% ו- 4% בהתאמה בין 2015 ו- 2016 ותחולות העוני של ילדים עלתה בין שתי השנים . בראשון לציון ירדה תחולת העוני של משפחות ו נפשות כמ- 7% לכ- 6% ו תחולת העוני של ילדים ירדה אף היא . יחד עם זאת היתה שם עלייה של כ- 35% .בעומק העוני יחס פער ההכנסות מדד FGT מדד SEN 2015 2016 2015 2016 2015 2016 כלל האוכלוסייה 35.7 34.3 20.3 19.7 0.105 0.103 קבו:צות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 32.6 32.2 16.4 16.8 0.064 0.064 *)חרדים (לפי הגדרה סובייקטיבית 36.3 34.4 21.0 19.0 0.255 0.244 עולים 28.6 31.4 12.7 15.6 0.070 0.075 ערבים 39.3 36.6 20.6 18.8 0.281 0.253 משפחות עם ילדים- סך הכול 36.9 34.6 21.1 19.5 0.126 0.127 1-3 ילדים 33.7 31.2 16.4 14.5 0.080 0.077 4 ילדים ויותר 40.2 37.9 21.5 20.1 0.272 0.266 5 ילדים ויותר 41.3 38.9 21.6 20.4 0.335 0.337 משפחות חד הוריות 35.3 35.6 19.0 20.3 0.115 0.144 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 32.8 30.5 19.7 18.1 0.078 0.077 שכיר 31.9 30.3 18.6 17.6 0.075 0.075 עצמאי 38.3 31.8 26.8 21.0 0.098 0.090 לא עובד בגיל עבודה 52.0 55.8 37.3 41.4 0.542 0.545 מפרנס אחד 34.8 33.6 25.1 24.4 0.188 0.194 שני מפרנסים ויותר 28.4 23.1 17.6 12.5 0.031 0.026 ק:בוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד29 36.0 32.4 19.1 17.0 0.121 0.113 בגילאי30 – 44 37.3 34.7 25.1 22.1 0.120 0.120 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 36.3 37.8 20.7 23.1 0.080 0.079 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :פרישה **קשישים 26.8 28.6 10.0 11.0 0.077 0.076 ***בגיל הפנסיה לפי חוק 26.0 28.0 9.6 10.8 0.080 0.078 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 38.9 37.5 21.7 21.4 0.248 0.254 בין9 ל- 12 שנות לימוד 35.8 35.8 20.6 21.6 0.125 0.129 13 ומעלה שנות לימוד 34.5 31.2 20.2 17.6 0.074 0.067 * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 .לגברים 21 מחוזות תל- אביב והמרכז ובפרט ה עיר תל- אביב ממשיכים להוביל בממדי עוני נמוכים ביחס ליתר המחוזות בשתי השנים. ב- 2016 תחולת העוני של משפחות במחוזות תל אביב ובעיר תל- אביב ירדה מ- 12.5% ל- 10.3% ומ- 10.6% ל- 10.3% בהתאמה. תחולת העוני של ילדים בעיר תל- אביב ירדה כב נקוד ת אחוז והגיעה ל- 9.8%. עומק העו ני עלה בין2015 ל- 2016 מ- 32.2% ל- 33.8% במחוז תל- אביב ו עלה מ- 34.0% ל- 37.4% בעיר תל- אביב בין שתי השנים .תרשים 4 א ממחיש את הפער היציב בתחולת העוני לרעת הפריפריה לאורך השנים. במחוז חיפה היתה ירידה בתחולת העוני של משפחות ועליה בתחולות העוני של נפשות וילדים ו בעו מק העוני . במחוז הדרום עלתה תחולת העוני של נפשות בין 2015 ל- 2016 בכ-7 נקוד תו אחוז (מ- 18.5% ל- 25.2% ), ותחולת העוני של ילדים עלתה מ- 25.0% ל- 28.4% . באשדוד ירדו תחול ות העוני של נפשות וילדים בכ- 30% והגיעו לכ- 18% ו- 28.4% בהתאמה .מצבן של המשפחות העניות באשדוד הוט ב ומרחקן הממוצע מקו העוני ירד אף הוא בשיעור של כ- 12% וחומרת העוני ירדה בכ- 30% . הקפיצה בממדי העוני במחוז הדרום כגון העלייה בתחולת העוני של משפחות בכ-4 נקודות האחוז מוסברת בשילובה בסקר 2016 של האוכלוסייה הבדואית ,שתחולת העוני שלה מגיעה לכ- 58% (ערבים במחוז ה דרום ,לוח 10 .) תחולת העוני של ילדים בקרב אוכלוסייה זו נושקת ל- 70% . 6תרשים 4א: תחולת העוני לפי מחוז ות , 2016-1997 נספח 14 על שני חלקיו מציג את המובהקות של הנתונים הסטטיסטיים בדוח זה לפי קבוצות אוכלוסייה. הלוח מראה כי על אף השינויים הרבים בממדי העוני, רק לגבי חלק קטן מקבוצות האוכלוסייה השינויים בין2015 ל- 2016 נמצאו מובהקים מבחינה סטטיסטית (למשל: הירידה בעוני של ילדים יהודים; הירידה בפער ההכנסות של ערבים ושל משפחות עם ילדים ועוד). נספח 14 ב מדגים כי גם בהסתכלות לאורך זמן, למעט השנים2003-2004 שבהן היתה קפיצה בממדי העוני, בד"כ השינויים בממדי העוני (לפחות מאז ועד 2011 ,) לא היו מובהקים. גם בסדרה החדשה שמתחילה מ- 2012 לאחר השבר שהיה בשנה זו בעקבות ביטול סקר הכנסות והסתמכות על סקר )הוצאות (שמספר התצפיות בו קטן יותר– קשה למצוא מקרים שבהם שינו יים משנה לשנה הם .מובהקים 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% ירושלים צפון דרום חיפה דרום ללא בדואים תל אביב מרכז 22 13 לוח11: תחולת העוני לפי מחוז ו לאום , 2016-2015 2015 2016 תחולת העוני יחס פער ההכנסותFGT תחולת העוני יחס פער ההכנסותFGT משפחות נפשות ילדים משפחות נפשות ילדים *סה"כ 19.1 21.7 30.0 35.7 20.3 18.6 22.0 31.2 34.3 19.7 ירושלים 36.6 43.9 56.1 42.7 27.9 36.7 44.0 53.4 36.6 21.5 העיר ירושלים 39.0 46.5 58.2 43.0 28.2 38.4 46.0 55.4 37.4 22.2 הצפון 29.4 31.9 42.7 33.6 16.9 27.5 28.4 36.9 32.1 14.8 חיפה 22.6 23.6 31.9 36.0 18.8 21.4 24.7 35.3 32.0 16.1 העיר ח יפה 19.0 14.5 12.0 32.1 13.7 15.5 15.0 23.1 27.8 11.6 המרכז 9.8 10.2 12.7 29.0 14.4 8.9 9.8 14.3 32.0 17.3 העיר ראשון לציון 7.2 7.5 9.6 15.2 4.9 5.6 5.3 6.4 23.0 8.6 העיר פתח תקווה 9.6 8.8 11.1 17.6 5.1 7.8 9.3 12.9 24.9 10.6 תל אביב 12.5 13.1 19.1 32.2 17.0 10.3 11.7 19.4 33.8 19.1 העיר תל אביב 10.6 9.9 10.9 34.0 17.1 10.1 8.5 9.8 37.4 17.2 הדרום 18.4 18.5 25.0 33.5 15.9 22.1 25.2 35.7 36.4 21.9 העיר אשדוד 18.9 25.2 42.0 34.8 22.8 16.1 17.9 28.4 30.6 15.9 *יהודים 13.8 14.1 19.8 32.6 16.4 13.3 14.3 21.2 32.2 16.8 ירושלים 22.2 26.9 39.7 35.4 21.3 26.0 29.8 39.6 34.7 19.5 הצפון 17.6 15.9 20.4 35.7 17.1 15.2 13.6 16.9 31.2 13.0 חיפה 15.2 11.7 11.5 28.1 10.2 12.6 12.8 17.8 26.9 11.3 המרכז 7.5 7.4 9.3 26.5 12.4 7.5 7.6 10.9 28.9 13.5 תל אביב 12.1 12.9 18.9 32.1 17.1 10.3 11.6 19.3 34.1 19.2 הדרום 18.5 18.7 25.3 33.6 16.1 18.6 17.4 23.9 31.0 13.5 ערבים 53.3 54.8 65.6 39.3 20.6 49.4 52.2 62.0 36.6 18.8 ירושלים 76.4 76.0 83.4 47.5 26.9 69.6 72.9 78.2 38.3 19.6 הצפון 42.7 44.6 56.7 33.0 15.3 40.6 40.0 49.8 32.3 14.1 חיפה 58.2 59.4 71.9 40.7 21.3 61.6 62.2 74.0 35.4 16.0 המרכז 56.0 53.7 55.7 34.3 15.6 34.2 38.9 50.8 40.0 24.7 **תל אביב - - - - - - - - - - ***הדרום - - - - - 58.5 63.4 68.2 43.7 27.7 .* כולל ישובים ביהודה ושומרון *** לא קיי.מים עקב מיעוט תצפיות *** עבור שנת2015 לא קיימים נתונים מכיוון שעקב קשיי השבה לסקרים בקרב האוכלוסיה הבדואית מאז2012 הלמ"ס פקדה קבוצה זו בסקר הוצאות משקי הבית. בשנת2016 קבוצה זו שבה להיות .מיוצגת בסקר 23 ב. ממדי אי ה-שוויון, הפערים בהכנסות , והגורמים להם 1. האי-שוויון ב שנת 2016 ובשנים האחרונות לוח12 מראה את מדד ג'יני לאי- .שוויון בהכנסה הכלכלית ובהכנסה הפנויה לאורך זמן18 מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה היה ב- 2016 0.3590 ולפי ההכנסה הכלכלית הוא היה0.4659 .בהשוואה ל- 2015 האי-שוויון ירד לפי שנ י המדדים- בשיעורים של 1.8% ו- 1.3% .בהתאמה ירידות אלה ממשיכות את מגמת הירידה במדד לאי- שוויון בהכנסה הכלכלית שנרשמה בשנים האחרונות ומציבות את המדד לאי- שוויון בהכנסה הפנויה ברמה הנמוכה ביותר מאז סוף שנות ה- 90 של .המאה הקודמת שיעור התעסוקה כפי שעולה מ נתוני סקר ההוצאות נותר יציב מאז 2013 ואף עלה מעט השנה ,כך ש הפער בינו ובין שיעור התעסוקה המדווח במקורות אחרים (רא ו תרשים11 ) נותר בעינו .לוח מ 13 עולה כי הירידה במדד ג 'יני לאי- שוויון ב הכנס ות מוסברת בעליה חדה בהכנסות מעבודה בקרב החמישון ( התחתון19.3% ) , בשיעור גבוה משמעותית מזה שנרשם בחמישוני ההכנסה האחרים . העליה הגבוהה יותר בהכנסות החמישון התחתון בהשוואה ליתר החמישונים משתקפת גם בתרשים 8 המציג את העליה בהכנסה הפנויה לנפש תקנית לפי חמישונים . היא מוסברת בחלקה בעלייה הניכרת בשכר המינימום, ומשפיעה גם על החמישון השני של ההכנסות ואף בחמישוני הביניים האחרים. בהשוואה לחמישון התחתון, שבו עלתה ההכנסה הפנויה לנפש תקנית ב- 6.7% , עלתה ההכנסה בחמישון .העליון בשיעור של אחוז אחד בראייה ארוכת טווח (תרשים5 ) – מ- 1999 עד 2006 עלה המדד לאי- שוויון בהכנסה הפנויה לנפש תקנית , התייצב במשך3 השנים ,שלאחר מכן ומאז ירד בהתמדה, עם ירידה גדולה במיוחד ב- 2013 ותיקון שלה ב- 2014 .מ- 2002 (השנה שקדמה לקיצוצים העמוקים בתוכנית הכלכלית של2002- 2003 ) ועד2015 ירד האי-שוויון לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור גבוה של כ- 13% - לעומת ירידה קטנה יחסית ( 2.4% ) שנרשמה באי השיוויון .לפי ההכנסה הפנויה העלייה בשנים עד ש 2006 וההתיצבות לאחר מכן נבעו בין היתר ממדיניות הממשלה– תחילה הקיצוצים במדיניות הרווחה ולאחר מכן הרפורמה במס הכנסה וכן מצמיחה מוטת היי-טק בעשור הראשון של שנות ה- 2000 . בשנים מאז 2010 מגמת הירידה באי ה שוויון שיקפה את ההתפתחויות בשוק העבודה (על פי תוצאות הסקר) הן במדד ג 'יני לפי ההכנסה הכלכלית והן במדד לפי ההכנסה הפנויה19 , 20 . נראה שהירידה במדדי האי-שוויון בשנתיים האחרונות משקפת שינויים במדיניות החברתית בתחום הקצבאות : בקצבת הילדים מדובר בעלייה קטנה ותוספת זמנית בסוף2015 (כ- 10 ש "ח בקצבה האוניברסלית) ובקצבת הזקנה מדובר בתוספת בהשלמת הכנסה, שהיא קצבה מכוונת ישירות לקשישים החיים בעוני .ולא לכלל האזרחים הוותיקים גורם חשוב נוסף הוא העלייה ב שכר 18 מדד ג'יני מודד פערים בהכנסות בין כל שתי נפשות וזא ת עבור כל הנפשות במשק. כך יוצא שהוא מעניק משקל גדול יותר להכנסה ככל שהיא נמוכה יותר .המדד נע בין 0 ל-1 , כאשר הערך 0 משקף שוויון מוחלט ("לכל הפרטים הכנסה )"שווה והערך 1 משקף אי- שוויון מוחלט ("כל ההכנסה בידי פרט אחד ולכל יתר הפרטים אין הכנסה.)" 19 יש לסייג ני תוח זה בכך שההכנסות הגבוהות לא נמדדות בדרך כלל באותה איכות כמו ההכנסות הנמוכות וההכנסות של שכבת הביניים ,שכן שיעור ההשבה של בעלי הכנסות גבוהות בדרך כלל נמוך יותר. 20 חלק מהירידה במדד האי-שוויון היא כנראה טכנית וקשורה במעבר מסקר הכנסות לסקר הוצאות, מסיבות שע דיין .לא הובררו לחלוטין בשל הקושי לעמוד על מקורות ה"שבר" בין שתי סדרות הסקרים 24 המינימום , שהשפעתו על ממדי העוני נבלעת ב חלקה בעלייה בהכנסה החציונית עצמה ,ךכ שהשפעת ה מתבטאת גם במדדי האי- .שוויון 14 לוח12: מדד ג'יני לאי- ,שוויון בהכנסות באוכלוסייה לפי הכנסה כלכלית ופנויה 2016-1998 שנה לפני תשלומי העברה ומיסים ישירים לאחר תשלומי העברה ומיסים ישירים אחוז הירידה הנובע מתשלומי העברה ומיסים 2016 0.4659 0.3590 22.9 2015 0.4719 0.3653 22.6 2014 0.4778 0.3712 22.3 2013 0.4766 0.3634 23.7 2012 0.4891 0.3770 22.9 2011 0.4973 0.3794 23.7 2010 0.5045 0.3841 23.9 2009 0.5099 0.3892 23.7 2008 0.5118 0.3853 24.7 2007 0.5134 0.3831 25.4 2006 0.5237 0.3923 25.1 2005 0.5225 0.3878 25.8 2004 0.5234 0.3799 27.4 2003 0.5265 0.3685 30.0 2002 0.5372 0.3679 31.5 1999 0.5167 0.3593 30.5 )השינוי במדד (אחוזים 2016 לעומת2015 -1.3 -1.7 2016 לעומת2014 -2.5 -3.3 2016 לעומת2002 -13.3 -2.4 2016 לעומת1999 -9.8 -0.1 7 תרשים5: האי- שוויון על פני זמן בישראל- :מדד ג'יני לפי הכנסה כלכלית ופנויה1997 עד2016 תרשים6 מציג מספר מדדים של אי- שוויון ומשווה אותם לתחולת העוני בקרב נפשות: מדד ג'יני ו מספר מדדי יחס בין עשירוני הכנסה שונים. בכל עשירון בחרנו, כנהוג במדדים כאלה, את השכר 0.350 0.370 0.390 0.410 0.430 0.450 0.470 0.490 0.510 0.530 0.550 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 לפני תשלומי העברה ומסים ישירים אחרי תשלומי העברה ומסים ישירים 25 .הגבוה ביותר בכל עשירון21 מבין מדדי פערי ההכנסות בעשירונים השונים, המדדp90/p50, אש ר משקף את פערי ההכנסות ב קרב ,מחצית האוכלוסייה בעלת ההכנסות הגבוהות עלה במעט השנה לאחר שירד ברציפות מאז שנת2008 ו הגיע לרמה נמוכה אף מרמתו בשנת1999 . המדדיםp90/p10 ו- p50/p10 אשר משקפים בהתאמה את פערי ההכנסות בקרב כלל האוכלוסייה ובקרב מחצית האוכלוסייה בעלת ,ההכנסות הנמוכות ירדו השנה לאחר שעלו בשנים האחרונות ולאחר ירידה ממושכת במדדים הללו מאז2010 .השינויים הללו מסתכמים לכדי ירידה במדד ג 'יני לאי- שוויון בשיעור של1.8% לפי ההכנסה הפנויה ובשיעור של1.3% במדד ג 'יני לפי ההכנסה הכלכלית ,בין שתי השנים המושוות בדוח זה. 8 תרשים6 : מדדי פערים אי ו- ,שוויון נבחרים2016-1999 לצורך חישובים העשירונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל עשירון מונה10% .מהמשפחות השוואת האי- שוויון בהכנסה הפנויה בקרב המדינות המפותחות, כפי שמוצג בתרשים7 , מציבה את י שראל עם מדד ג 'יני גבוה מממוצע המדד במדינות המפותחות בכ- 10% .מיקומה הבין- לאומי של ישראל השתפר .במקצת לעומת השנה הקודמת לוח14 מראה את חלקו של כל חמישון בסך ההכנסה ל פי המקורות השונ ים להכנסה– ,עבודה פנסיה, קופות גמל והון, קצבאות ותמיכות וכו '. הנתונים מורים כ י חלקו של החמישון העליון בהכנסה מעבודה מגיע לכ- 42% מסך השכר במשק, לעומת שיעור הנמוך פי9 אצל החמישון התחתון המשתכר כ- 5% מסך השכר. פערים גדולים יותר קיימים במיסוי הישיר, בשל המבנה הפרוגרסיבי של מס הכנסה ובמידה פחותה גם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות: סך ההכנסות ממיסים ישירים מהחמישון התחתון עומד על0.5% - לעומת66.9% בחמישון העליון, המשלם למעלה מפי3 21 כך למשל מבטאp90/p50 את היחס בין השכר הגבוה ביותר בעשירון התשיעי חלקי השכר הגבוה ביותר בעשירון .החמישי 95 100 105 110 115 120 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 מדד ג'יני P90/P10* P50/P10 P90/P50 26 יותר מיסים מהחמישון שלפניו. סך ההכנסה הפנויה במשק מתחלקת באופן מעט יותר שיוויוני מאשר ההכנסה מעבודה: החמישון התחתון מקבל6.0% ממנה– לעומת41.4% שמקבל החמישו ן העליון ב- 2016 . בלוח15 מוצגות ההתפלגויות לפי חמישונים לגבי ההוצאות .הנתונים המובאים בלוח מורים כידוע על פערים קטנים יותר בהוצאה מאשר בהכנסה :ההוצאה לנפש תקנית בחמישון העליון גבוהה פי 2.9 מזו שבחמישון התחתון (לעומת פי 7.2 כאשר מתייחסים להכנסה הפנויה לנפש תקנית .)החמישון העליון צורך מוצרים ושירותים בשיעור של כ- 29% מסך הצריכה (בכ-9 נקודות אחוז יותר מחלקו באוכלוסייה ,)ואילו החמישון התחתון צורך כ- 13% - בכ-7 נקודות אחוז פחות מחלקו באוכלוסייה. 9תרשים 7 :מדד ג 'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה לנפש תקנית, מדינותOECD ,וישראל שנים ( שונות2015-2012 ; ישראל2016 ,)הגדרת ה- OECD 10 תרשים8 : השינוי הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש תקנית ב- 2016 לעומת2015 , בחלוקה לפי חמישונים )(אחוזים 0.3151 0.3470 0.0000 0.0500 0.1000 0.1500 0.2000 0.2500 0.3000 0.3500 0.4000 0.4500 0.5000 איסלנד סלובקיה סלובניה דנמרק צ'כיה נורווגיה פינלנד בלגיה אוסטריה שבדיה לוקסמבורג הונגריה גרמניה קוריאה צרפת שווייץ אירלנד פולין הולנד קנדה OECD איטליה יפן אוסטרליה פורטוגל יוון ספרד אסטוניה ישראל ניו זילנד לטביה אנגליה ארה"ב טורקיה צ'ילה מקסיקו 2.7 6.5 4.7 3.5 3.3 1.0 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 6.0 7.0 סה"כ 1 2 3 4 5 27 15 לוח13 ,*: מקור וסוג הכנסה ותשלומי חובה לפי חמישונים2016 והשינוי הריאלי לעומת2015 מקור /סוג הכנסה ותשלומי חובה ההכנסה (ש"ח לחודש) השינוי הריאלי לעומת2015 , אחוזים ממוצע1 2 3 4 5 היחס בין הכנסת החמישון העליון לתחתון ממוצע1 2 3 4 5 מעבודה 15,060 3,490 8,050 12,900 19,240 31,580 9.0 4.3 19.3 6.7 1.4 5.6 2.6 מפנסיה, קופו"ג והון 1,960 110 580 1,220 2,190 5,700 51.8 -8.4 -26.1 -7.9 0.4 4.4 -13.7 מסך תמיכות וקצבאות 2,150 2,250 2,270 1,940 2,020 2,300 1.0 6.3 3.2 1.6 4.5 4.5 18.7 תשלומים מביטוח לאומי בלבד 1,610 1,820 1,750 1,520 1,500 1,430 0.8 3.6 5.1 -1.1 8.0 5.8 1.0 תשלומים ממוסדות ממשלתיים בלבד 280 280 270 200 270 400 1.4 12.8 10.4 3.8 4.2 -5.6 50.4 תשלומים ממשקי בית ופרטים בלבד 250 160 250 210 250 400 2.5 11.5 -21.9 21.6 -15.1 8.3 59.2 סך תשלומי חובה 3,370 410 960 1,870 3,830 9,770 23.8 4.3 14.7 8.6 -1.0 8.5 3.1 מס הכנסה 2,040 50 320 850 2,150 6,820 136.4 5.0 19.5 7.4 -0.2 9.7 4.0 ביטוח לאומי 650 100 250 450 830 1,640 16.4 5.0 25.3 16.0 -3.5 7.8 3.3 ביטוח בריאות 670 250 390 570 850 1,310 5.2 2.7 10.0 5.3 0.0 6.0 0.0 נטו למשפחה 15,740 5,380 9,870 14,110 19,530 29,790 5.5 2.5 10.3 3.9 1.8 4.7 -0.2 ברוטו למשפחה 19,110 5,780 10,840 15,980 23,360 39,550 6.8 2.9 10.7 4.3 1.5 5.3 0.6 כלכלית למשפחה 16,880 3,520 8,490 13,970 21,270 37,150 10.6 2.5 15.6 5.0 1.1 5.6 -0.3 נטו לנפש תקנית 6,150 1,800 3,540 5,200 7,230 12,980 7.2 2.7 6.5 4.7 3.5 3.3 1.0 ברוטו לנפש תקנית 7,440 1,930 3,850 5,830 8,510 17,070 8.8 3.1 6.7 4.8 3.2 3.8 2.0 כלכלית לנפש תקנית 6,450 980 2,760 4,960 7,580 15,940 16.3 2.8 12.9 5.0 3.2 3.9 1.3 * החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% .מהמשפחות 28 16 לוח14 : חלקו של כל חמישון בסך ההכנס ות ותשלומי חובה, 2016-2015 מקור /סוג הכנסה 2015 2016 סך הכל 1 2 3 4 5 סך הכל 1 2 3 4 5 מעבודה 100.0 4.0 10.5 17.6 25.2 42.6 100.0 4.6 10.7 17.1 25.6 42.0 מפנסיה, קופו"ג והון 100.0 8.7 11.8 15.9 21.4 42.2 100.0 9.2 11.9 16.5 22.8 39.6 מקצבאות ותמיכות 100.0 21.5 22.1 18.3 19.1 19.1 100.0 20.9 21.1 18.0 18.7 21.3 תשלומים מביטוח לאומי בלבד 100.0 22.3 22.9 18.2 18.3 18.3 100.0 22.6 21.8 19.0 18.7 17.9 תשלומים ממוסדות ממשלתיים בלבד 100.0 19.9 20.9 15.3 22.8 21.2 100.0 19.4 19.2 14.1 19.0 28.2 תשלומים ממשקי בית ופרטים בלבד 100.0 17.7 18.0 22.1 20.1 22.1 100.0 2.4 5.7 11.1 22.8 58.0 תשלומי חובה 100.0 2.2 5.5 11.7 21.9 58.7 100.0 0.5 3.1 8.4 21.1 66.9 מס הכנסה 100.0 0.4 3.1 8.8 20.2 67.5 100.0 3.2 7.6 13.7 25.4 50.2 ביטוח לאומי 100.0 2.7 6.8 14.8 24.7 51.0 100.0 7.5 11.7 16.8 25.2 38.8 ביטוח בריאות 100.0 7.0 11.4 17.3 24.4 39.8 100.0 6.8 12.6 17.9 24.8 37.9 נטו למשפחה 100.0 6.3 12.4 18.1 24.3 38.9 100.0 6.0 11.3 16.7 24.5 41.4 ברוטו למשפחה 100.0 5.6 11.2 16.9 23.9 42.3 100.0 4.2 10.1 16.5 25.2 44.0 כלכלית למשפחה 100.0 3.7 9.8 16.8 24.5 45.3 100.0 3.7 9.8 16.8 24.5 45.3 * החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמיש ון מונה20% .מהמשפחות 29 17 לוח15 ,: הוצאות לפי חמישונים, שיעורי שינוי ריאליים והתפלגות ההוצאות2016-2015 ממוצע1 2 3 4 5 ,ההוצאה בש"ח לחודש2016 הוצאה לצריכה לנפש תקנית 6,180 3,660 4,560 5,750 7,010 9,940 הוצאה כספית לנפש תקנית 4,950 2,790 3,630 4,630 5,620 8,090 הוצאה לצריכה משפחתית 15,810 10,150 12,460 15,140 18,380 22,890 הוצאה כספית משפחתית 12,790 7,960 10,090 12,270 14,890 18,740 השינוי הריאלי לעומת2015 הוצאה לצריכה לנפש ת קנית 2.4 4.0 3.9 1.2 4.4 0.4 הוצאה כספית לנפש תקנית 3.3 4.9 5.5 2.0 5.3 1.3 הוצאה לצריכה משפחתית 2.6 5.6 3.9 -0.1 4.9 0.6 הוצאה כספית משפחתית 3.8 6.4 5.7 0.5 6.2 2.1 חלקה של ההוצאה בסך ההוצאה 2015 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 12.5 15.6 19.7 22.8 29.5 הוצאה כספית משפחתית 100.0 12.1 15.5 19.8 22.8 29.8 חלקה של ההוצאה בסך ההוצאה 2016 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 12.8 15.8 19.2 23.3 29.0 הוצאה כספית משפחתית 100.0 12.4 15.8 19.2 23.3 29.3 *המקור :עיבודי מנהל המחקר והתכנו ן לסקרי הוצאות משקי בית של הלמ "ס לשנים שבלוח. ** החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% .מהמשפחות 30 2. גורמים המשפיעים על ה עוני ועל אי ה-שוויון שנת 2016 התאפיינה בהמשך צמיחה – המשק צמח בכ- 4% (והתמ "ג לנפש בכ- 2% ,) והתעסוקה הוסי פה והת רחב ה בכ- 3% על פי נתוני סקרי כוח אדם (ובכ- 2% על פי נתוני הסקר) .נתוני הסקר מצביעים על המשך מגמת ה גידול בשיעורי התעסוקה של משקי הבית מ- 79.9% ל- 80.3% בין 2015 ל- 2016 (ראו נספח21 ,) כאשר אצל חרדים, ערבים, צעירים ומשפחות גדולות (קיימת חפיפה בין הקבוצות) היו עלי ות גבוהות מהממוצע. במקביל ב- 2016 רמת האבטלה עמדה על שיעור נמוך יחסית של 5.3% . יצוין שהירידה ברמת .האבטלה התרחשה בד בבד עם העלאת שכר המינימום השכר הריאלי עלה ב כ- 2.5% (לפי סקר ההוצאות, נספח 12 ) .בחינת עליית השכר לפי משלחי יד בסקר מראה ש בקרב בעלי מקצועות חופ שיים וטכניים, עובדים מקצועיים ועובדי מכירות ושירותים השכר דרי ( 4.9% - , 4.2% - ו- 2.5% - ,)בהתאמה ואילו בקרב בעלי משלח יד אקדמי ומנהלים היתה ( עלייה4.6% ) .עלייה חדה ( 11.3% ) נרשמה בקרב עובדי פקידות . הענפים שבהם עובדים עניים שיפרו שכרם היו בשירותים ( קהילתיים2.9% ( ), שירותי אירוח ואוכל4.3% ( ) ובשירותים עסקיים, בנקאות וביטוח18.1% ). בענף שירותי בריאות רווחה וסעד ובענף מסחר סיטוני וקמעוני שכרם של עובדים עניים ירד ב- 12.2% ו- 15.0% בהתאמה (נספח10 .) 11תרשים 9: שיעורי התעסוקה בסקרי ההכנסות/הוצא ות לעומת סקר כח ,אדם2016-1999 תרשים 9 מראה כי הפער בין שיעורי התעסוקה כפי שהם משתקפים בסקר הוצאות לבין שיעורי התעסוקה על פי סקרי כוח אדם של הלמ "ס נותר גבוה לאחר ש"נפתח" ב- 2013 ולאחר שנים ארוכות שבה השיעורים היו דומים . שיעור תעסוקה גבוה יותר משפיע לצמצום העוני . אין אומדן מדוייק להשפעה זו אולם סביר להניח כי הפער הזה ממשיך להשפיע על ממדי העוני הנמוכים בהשוואה לשנת2012 ולפני כן גם בשנת2016 . על פי הנתונים המינהליים קצבאות הביטוח הלאומי עלו בין שתי השנים בכ- 4.3% במונחים ריאליים לעומת גידול דומה , באופן יחסי ,של כ- 5.1% לפי נתוני הסקר. סך התשלומים עבור דמי אבטלה ירד בשיעור דומה לפי שני מקורות הנתונים– בשיעור של1% לפי הסקר ובשיעור של1.4% לפי הנתונים המינהליים . העלייה החדה בסך התשלומים לקצבאות הילדים (בשיעור של כ- 14% )משותפת אף היא לשני ה מקורות. עם זאת השינו יים אינם תמיד דומים, בעיקר לגבי קצבאות שתחולתן באוכלוסייה נמוכה ולכן 50.0 55.0 60.0 65.0 70.0 75.0 80.0 85.0 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 נתוני למ" ס- סקרי כוח אדם[ 25-64 ] לפי סקרי הכנסות/ הוצאות[ 25-64 ] 31 הן אינן מיוצגות היטב בסקר: ה תשלומים ל קצב ת הבטחת ה ה כנסה עלו בשיעור של כ- 8% על פי נתוני הסקר לעומת ירידה של כ- 3% על פי הנתונים המינהליים. לוח ב 16 מוצגת התפלגות העובדים במשפחות העניות ובכלל האוכלוסייה לפי רמת השכר. הלוח מראה כי מרבית השכירים, כ- 78%, עובדים במשרה מלאה (כ- 88% מהגברים השכירים וכ- 67% מהנשים השכירות ). גם רוב המועסקים החיים במשפחות העניות, כ- 61% .מועסקים במשרה מלאה כמעט חמישית מהשכירים ,חלקם אינם עניים ,מועסקים בשכר הנמוך משכר המ ינימום. מתוך האוכלוסייה הענייה, אפילו בקרב המועסקים במשרה מלאה ישנם כ- 44% שהכנסתם נמוכה או אינה עולה על שכר המינימום, מתוכם פחות ממחצית שהכנסתם אינה עולה אפילו על מחצית שכר המינימום על אף עבודה במשרה . יצוין כי על אף העלייה בשכר המינימום, שיעור השכירים שמש תכרים מתחתיו במשרה מלאה ולכן ככל הנראה חשופים לאי ציות לחוק מצד מעסיקיהם– ירד, ולא עלה בהתאם .לחששות שהובאו על ידי חלק מהכלכלנים כ- 52% נוספים מועסקים בשכר הגבוה משכר המינימום אך נמוך מהשכר הממוצע ,ושיעור שולי משתכר מעבר לשכר ממוצע .לעומתם ,בכלל האוכלוסיי ה מרבית המועסקים במשרה מלאה ,כ- 80% , משתכרים שכר העולה על שכר המינימום (לוח 16 .) כאמור , הירידה בממדי העוני והאי שוויון התרחשה על אף שהוכנסה מחדש לסקר אוכלוסייה המתאפיינת בעוני חמור– האוכלוסייה הבדואית. עם זאת הכנסת אוכלוסייה זו משפיעה גם בכיוון ההפוך בשיטה היחסית– שכן היא מורידה את קו העוני, אם כי כפי שמראים הנתונים, ההשפעה החזקה יותר היתה בכיוון העלאת שיעור העוני, כך שאילו אוכלוסיית הבדואים היתה נעדרת מהסקר כבשנים קודמות היו הממצאים אף חיוביים יותר. השיפורים שנצפו ב- 2016 :במרבית מדדי העוני תחולות העוני, ע ומק העוני וחומרת העוני, וכן במדדי האי שוויון הם פרי השינויים שפעלו להגדלת ההכנסה הפנויה של המשפחות: העלאת התמיכה הממשלתית למשפחות עם ילדים ולקשישים, העלייה בשכר ובשכר המינימום וכן העלייה בשיעורי התעסוקה, בייחוד של אוכלוסיות חלשות יותר– חרדים וערבים, צעירי ם ובעלי .משפחות גדולות 32 18 לוח16 ,: התפלגות השכר** של השכירים והשכירים העניים לפי רמת השכר2016 סך הכול )(אלפים באחוזים עד מחצית שכר מינימום מחצית עד שכר מינימום שכר מינימום עד לשכר ממוצע מעל שכר ממוצע סה "כ שכירים 3,349 100.0 13.7 14.8 38.3 33.3 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 2,614 100.0 8.9 9.2 42.1 39.8 בקרב האוכלוסייה הענייה כלכלית סה "כ שכירים 445 100.0 33.1 29.7 35.7 1.6 שכירים המועסקים במשרה מלאה 253 100.0 18.2 26.0 53.4 2.4 בקרב האוכלוסייה הענייה נטו סה "כ שכירים 305 100.0 30.2 28.5 38.3 3.0 שכירים המועסקים במשרה מלאה 182 100.0 16.8 22.2 56.5 4.5 בקרב גברים סה "כ שכירים 1,738 100.0 11.5 10.0 37.2 41.3 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 1,523 100.0 8.2 6.6 39.6 45.7 בקרב האוכלוסייה הענייה כלכלית סה "כ שכירים 239 100.0 26.1 24.5 47.2 2.3 שכירים המועסקים במשרה מלאה 169 100.0 13.9 21.1 61.9 3.2 בקרב האוכלוסייה הענייה נטו סה "כ שכירים 179 100.0 20.3 23.5 51.9 4.3 שכירים המועסקים במשרה מלאה 135 100.0 11.6 17.6 65.3 5.6 בקרב נשים סה "כ שכירים 1,610 100.0 16.1 19.9 39.4 24.6 *שכירים המועסקים במשרה מלאה 1,090 100.0 9.9 12.8 45.6 31.7 בקרב האוכלוסייה הענייה כלכלית סה "כ שכירים 206 100.0 41.2 35.7 22.4 0.7 שכירים המועסקים במשרה מלאה 84 100.0 26.8 35.8 36.3 1.0 בקרב האוכלוסייה הענייה נטו סה "כ שכירים 127 100.0 44.1 35.6 19.2 1.1 שכירים המועסקים במשרה מלאה 47 100.0 31.4 35.5 31.7 1.4 * 35 שעות עבודה שבועיות ומעלה. **שכר המינימום והשכר הממוצע במשק הותאמו לתקופת סקר הוצאות 2016 33 ג. סוגיות נבחרות ב מדידת ה עוני אי הו שוויון בחלק זה נציג היבטים חשובים נוספים בתחום מדידת העוני והאי שוויון בישראל .יוצגו בו השוואות בינלאומיות ,עוני מתמשך, יעד לצמצום העוני ולבסוף הערכות לגבי השפעת שינויים שהתרחשו ב- 2017 על העוני והאי שוויון. 1. ע וני מתמשך האוכלוסייה ה חיה ועב ני אינה קבועה מתקופה לתקופה: חלק נחל ץ מעוני, חלק אחר מצטר ף לאוכלוסייה זו .וחלק ממשיך לחיות בעוני תקופה ממושכת בהעדר נתוני אורך לגבי אוכלוסיה קבועה נהוג לאמוד את גודלה של הקבוצה החיה בעוני מתמשך באופן הבא: מתייחסים ל מי שגם הכנסתו וגם הוצאתו לצריכה מתחת לקו העוני , כאל אוכלוסיה שחיה בעוני מ תמשך, שכן הכי צר ה ,מושפעת בעיקר מההכנסה היציבה ולא מהשינויים הזמניים בה22 . ההנחה היא כי בעת אובדן פתאומי וחד- פעמי של הכנסה שוטפת (כמו למשל בשל כניסה לאבטלה), המשפחות ינסו לשמור על רמת חיים יציבה, ובטווח הקצר יגשרו על אובדן ההכנסה באמצעות פתיחת ,חסכונות לקיחת .'הלוואות וכד משפחות אלה נחשבות כעניות באופן זמני. 23 ,לעומת זאת משפחה שמעריכה שמצבה הכלכלי הורע באופן מתמ שך ,, תיאלץ לצמצם את הוצאת הצריכה ןכש יכולתה ל .חרוג מהכנסותיה מוגבלת ביותר לפיכך במשפחות שחיות בעוני מתמשך ,הן אלה שהכנסתן וגם צריכתן נמצאות מתחת לקו הע וני. 24 לוח17 מציג את חלקן ,של המשפחות והנפשות העניות, לפי ההגדרה של עוני מתמשך מסך המשפחות העניות .כללית ניתן לקבוע על פי הממצאים כי כשני שלישים של המשפחות העניות סובלות מעוני מתמשך. שיעור המשפחות הנמצאות בעוני מתמשך נותר ללא שינוי בהשוואה לשנה שעברה - 60% מהמשפחות העניות .ירידה חדה בשיעור המשפחות הנמצאות בעוני מתמשך נרשמה בקרב משפחות עם 4 ילדים או יותר , משפחות חד הוריות ,משפחות שלראש משק הבית שלהן השכלה של עד 8 שנות לימוד ובמידה מתונה יותר בקרב ערבים ובקרב קשישים ,כאשר כמובן עשויה להיות חפיפה בין הקבוצות. שיעור העוני המתמשך נבדל כאמור בין קבוצות האוכלוסייה השונות ,וכך למשל שיעור המשפחות הסובלות מעוני מתמשך בקבוצת המשפחות עם שני מפרנסים מגיע ל- 59% מסך המשפחות העניות (לאחר שעמד על56% )בשנה הקודמת ,, בעוד ששיעורן בקבוצות שרמת העוני בקרבן גבוהה יחסית (חרדים משפ ,חות גדולות, משפחות ללא מפרנס בגיל העבודה משפחות שלראש משק הבית שלהן השכלה של עד 8 שנות לימוד ) – מגיע עד77% - ומראה שמרבית המשפחות העניות בקבוצות אלה מאופיינות בעוני מתמשך .ולא רק זמני יצוין שבחינת הנתונים על פני זמן מראה כי קיימת מגמת עליה ויחד עמה תנודת יות רבה מסביב למגמה , וכאשר מתבוננים בקבוצת אוכלוסייה ספציפי ות התנודתיות אף גדולה יותר (נספח17 ). עם זאת במרבית השנים שחושב נתון זה עלה שתחולת העוני הפרמננטי בקרב משפחות נעה סביב60% . 22 על פי תורת ההכנסה הפרמננטית של מילטון פרידמן משפחה נוטה לשנות את תצרוכ תה השוטפת בעקבות שינויים יציבים .בהכנסה ואילו שינויים זמניים בהכנסה נוטים להגדיל בעיקר את החיסכון ואת רכישת המוצרים בני קיימא 23 לכן העובדה שאצל .עניים רבים הוצאת התצרוכת גבוהה מהכנסתם אינה סותרת את ההגיון הכלכלי 24 לנוכח העדרו בסקר ההוצאות של נתונים מהסוג ש ל סקרי מעקב, המאפשרים מ עקב אחר אותן משפחות שחיות ב עוני מתמשך ("פרמננטי"), המלצה2 )(א ב ""דוח הצוות לפיתוח מדדי עוני נוספים ה ציעה להתייחס אל המדד ה בא כאל מדד של עוני מתמשך (פרמננטי): משפחה מסוימת תוגדר כענייה באופן מתמשך אם הן הכנסתה והן הוצאת ה ל תצרוכת הן מת.חת לקו העוני 34 19 לוח17 : אומדן לעוני מתמשך– משקל המשפחות והנפשות בסך העניים שהוצאותיהן הכספיות לנפש )תקנית מתחת לקו העוני (אחוזים2015 ו- 2016 קבוצות אוכלוסייה משפחות נפשות 2015 2016 2015 2016 כלל האוכלוסייה 60 60 65 65 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 60 61 66 67 חרדים* 75 75 78 76 עולים 63 69 64 69 ערבים 61 58 64 63 משפחות עם ילדים- סך הכול 63 63 68 67 1-3 ילדים 54 56 55 58 4 ילדים ויותר 81 75 82 75 5 ילדים ויותר 84 76 84 77 משפחות חד הוריות 63 57 71 63 :מצב תעסוקתי של ראש משק הבית עובד 57 57 63 63 שכיר 59 59 65 64 עצמאי 43 44 49 54 לא עובד בגיל עבודה 62 63 73 74 מפרנס אחד 57 57 63 64 שני מפרנסים ויותר 56 59 64 61 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל :עבודה עד29 54 57 58 67 בגילאי30 - 44 62 58 69 64 בגילאי45 עד גיל הפנסיה 59 62 62 66 קבוצות גיל של ראש משק בית ב גיל :פרישה **קשישים 66 62 65 64 ***בגיל הפנסיה לפי חוק 66 62 65 63 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 73 67 78 72 בין9 ל- 12 שנות לימוד 57 60 62 65 13 ומעלה שנות לימוד 58 56 64 62 * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי די ווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה ב עבר :מגיל 60 לאשה ו- 65 לגבר. *** גיל62 לנשים ו- 67 לגברים. 35 2. העוני בישראל בהשוואה בינלאומית שיטת חישוב ממדי העוני של ה- OECD דומה לשיטה שפותחה בביטוח הלאומי והנהוגה בישראל – שת יהן מגדירות את ההכנסה הכספית הפנויה החציונית כאינדיקטור לרמת החיים ומגדירים אותה כ .קו העוני עם זאת קיימים הבדלים מסוימים ,הנוגעים בעיקר לסולם השקילות השונה בין שתי צורות החישוב25 . מקור הנתונים לחישובי העוני בכל מדינה הוא סקרי משקי בית שבהם נתונים על הכנסות , הנערכים ב ד "כ ב ידי הלשכות המרכזיות לסטטיסטיקה במדינות השונות. חישובי ה- OECD לגבי ישראל מבוססים אפוא על אותם נתונים כמו חישובי הביטוח הלאומי . ב- 2012 ה- OECD שינה במקצת את הגדרת החישוב כך שהכניס גם חלק מההכנסות בעין להכנסה הפנויה, ובעיקר הפחית מההכנסה רכיבי חיסכון כפויים כמו .הפרשות לפנסיה ותשלום דמי מזונות למשפחות אחרות יצוין ששינויים אלה אינם משפיעים על חישוב .ממדי העוני בישראל באופן משמעותי תרשים 10 על שלושת חלקיו מציג את תחולת העוני של נפשות לפי 50% מחציון ,ההכנסה לנפש תקנית העדכנית ביותר הזמינה (מהשנים2012 – 2015 ; ישראל- 2016 )במדינות ה- OECD , כאשר תרשים10 א מתייחס לעוני של נפשות לפי ההכנסה הכספית הפנויה, תרשים10 ב מתייחס לעוני של נפשות לפי ההכנסה הכלכלית ותרשים10 .)ג לעוני בקרב ילדים (על פי ההכנסה הפנויה בהשוואה של ישראל לעצמה בשנה קודמת ,תחולת העוני של נפשות המחושבת בצורת החישוב של ה- OECD ירדה בכנקודת אחוז שלמה ,מ- 19.6% ב- 2015 ל- 18.5% ב- 2016 (נספח8 ). עם זאת בהשוואת תחולות העוני כפי שמוצג בתרשים10 א ישראל ניצבת עדיין ,בקצה העליון של המדרג או בסמיכות אליו כאשר הירידה שחלה בתחולת העוני בישראל בשנים האח רונות שנבעה משלל גורמים וביניהם שיפור בשיעורי התעסוקה, עליה ריאלית בשכר הממוצע ובשכר המינימום ואף עלייה בקצבאות הזיקנה ,והילדים לא הצליחו להביא לשיפור הדירוג של ישראל בהשוואה בין-לאומית26 . זאת מאחר שגם במדינות האחרות מתרחשים שינויים שקצרה היריעה מלסקור אותם בדוח זה .נזכיר ש במקסיקו , שבשנים מסוימות ישראל הוצבה מתחתיה ברמת העוני, חלה בין2012 לבין2014 ירידה ניכרת בשיעור הנפשות העניות– של2.2 נקודות .ב- 2016 תחולת העוני של נפשות בישראל הגיעה ל- 18.5% . גם תחולת העוני בקרב ילדים, העומדת בישראל לפי הגדרת ה- OECD על24.6% ., ניצבת בקצה העליון של המדרג בהשוואה זו לעומת החישוב המתקבל לפי ההכנסה הפנויה ,השוואת תחולת העוני בקרב מדינות ה- OECD לפי ההכנסה הכלכלית של משקי הבית, זו שמקורה בשוק העבודה ובשוק ההון, מלמדת שטרום התערבות ממשלתית מצב העוני בישראל נמוך ביחס למדינות המ פותחות- עם תחולת עוני של26.1%, כ- 2% פחות מהממוצע בקרב המדינות המושוות (תרשים10 .)ב מתרשים 10 על חלקיו ניתן ללמוד כי בנוסף לשונות בין המדינות המפותחות בהיקפי העוני טרום ההתערבות הממשלתית, קיימת שונות רבה במידת התערבותן בחלוקת ההכנסות. תרשימי העוני לפי הכנ סה כלכלית והכנסה פנויה מעלים פילוח מעניין של המדינות על שני הצירים: המדינות בקצה השמאלי של התרשים, עם שיעורי עוני כלכלי נמוכים, נחלקות לשני סוגים: מחד, מדינות עם מערכת רווחה נדיבה, ,יחסי עבודה הוגנים, שיעורי התאגדות גבוהים ושכר הוגן כמו למשל איסלנד, הולנד דנמרק, שוודיה 25 לפירוט נוסף ראו בנספח "מדידת העוני ומקורות הנתונים "המופיע מידי שנה בנספח של הדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי. 26 השבר בסדרה בישראל גם הוא לא השפיע על מיקום ישראל בדירוג .ייתכן שהשינוי בהגדרת ההכנסה הפנויה ב- OECD – השפיע אף להגדלת הפער בין י שראל לבין מדינות ה- OECD .בסביבת המיקום של ישראל 36 ונורבגיה ומאידך מדינות עם מערכת רווחה מצומצמת או קצבאות ברמה נמוכה, יחסי עבודה פחות הוגנים ושיעורי התאגדות נמוכים יותר, כאשר ישראל שייכת לקטגוריה השניה .במדינות הנדיבות בתחום ה חברתי-כלכלי ממדי העוני נשארים נמוכים גם לאחר ההתערבות ,ומאידך , במד ינות מהסוג האחר שיעורי העוני על פי ההכנסה הפנויה הם מהגבוהים ביותר, כמו טורקיה, מקסיקו, ארה"ב, קוריאה וישראל. ניתן להסיק מכך ששיעורי העוני הכלכלי הנמוכים יותר בקטגוריה השניה מבטאים את חוסר הביטחון הכלכלי של משפחות עניות בגלל מערכת הרווחה המצומצמת במדינות א לה. מכאן שחלק מהאחריות לדחיפה של משפחות החיות בעוני לעבודה בשכר נמוך נעוצה דווקא בהיעדר הביטחון הכלכלי שנגזר ממדיניות רווחה מצומצמת מדי. סיבות נוספות למצב זה הן דפוסי העסקה בלתי הוגנים (גם אם חוקיים), כגון העסקה על פי שכר שעתי ולא שכר חודשי בהיקף נרחב, העס קת עובדים בשכר מינימום גם אם יש להם השכלה .ומיומנות במקצועם וכן ציות נמוך לחוק שכר המינימום, רמת התאגדות נמוכה ועוד מסקנה מעניינת מניתוח זה היא שהגישה החברתית- כלכלית ההוגנת והנדיבה לא סותרת כלל וכלל את החתירה לתעסוקה גבוהה ומוצלחת וכי אין צורך בקשיחות בתחו ם הרווחה כדי לשפר את העצמאות הכלכלית של אוכלוסיות .מוחלשות תחולות העוני עבור קבוצות שונות של משפחות, נפשות, ילדים וקשישים לפי גישת ה- OECD באוכלוסייה מוצגות בנספחים7 ,'א7ב' ו-7 ג' כאשר קו העוני מוגדר לפי50% , 40% ו- 60% מההכנסה הפנויה, בהתאמה. לפי שיטת חישו ב זו חלה השנה עלייה מתונה בתחולות העוני, בדומה לתחולות העוני הרשמיות כפי שמוצג בלוח8 . היות שסולם השקילות שבו נעשה שימוש בגישת ה- OECD מגלם כאמור יתרון לגודל רב ,יותר מזה של הסולם הישראלי תחולות העוני בקרב משפחות גדולות הינן פחותות בהשוואה למדד הרשמי הישראל י . כתוצאה מכך ממדי העוני בקרב ילדים אמנם נמוכים בהרבה מאלה ,המתקבלים לפי הגישה הישראלית, אך ממדי העוני בקרב קשישים גבוהים יותר מאחר שהם חיים במשקי בית קטנים יותר . לפי אותו הגיון תחולת העוני בקרב קבוצות אוכלוסייה שבהן שיעור גבוה של משפחות גדולות (ערבים, חרד ים ואחרים) הינה נמוכה יותר באמידות הללו בהשוואה לתחולות העוני הרשמיות. כך לדוגמה תחולות העוני לפי הגדרת ה- OECD ( 50% מהחציון) ולפי ההגדרה הרשמית בקרב משפחות חרדיות (לפי הגדרה סובייקטיבית) הינן43.2% ו- 48.7% בהתאמה; בקרב משפחות עם ילדים תחולות העוני הן19.4% ו- 22.3% בהתאמה וכו .' על אף ההבדלים בווריאציית החישוב , המגמות הכלליות בניתוח לפי קבוצות אוכלוסייה נותרות בעינן גם לפי חישוב זה: קבוצות האוכלוסייה העניות ביותר באופן יחסי הן המשפחות ,הערביות החרדיות והמשפחות הגדולות (החופפות במידה מסוימת זו את זו), משפחו ת שראשן בעל השכלה נמוכה במיוחד (עד 8 .שנות לימוד) ומשפחות שראשן אינו עובד בגיל העבודה 37 12תרשים 10 : שיעורי עוני בקרב ( נפשות50% מחציון ההכנסה), מדינותOECD ,וישראל שנים שונות ( 2015-2012 ; ישראל2016 ,)הגדרת ה- OECD א. 13לפי ההכנסה הפנויה ב. 14תחולת העוני של נפשות לפי ההכנסה הכלכלית 11.5% 18.5% 0% 2% 4% 6% 8% 10% 12% 14% 16% 18% 20% דנמרק צ'כיה פינלנד איסלנד הולנד לוקסמבורג נורווגיה צרפת סלובקיה אוסטריה שבדיה בלגיה אירלנד סלובניה גרמניה שווייץ הונגריה פולין ניו זילנד אנגליה OECD קנדה אוסטרליה פורטוגל איטליה קוריאה יוון ספרד אסטוניה צ'ילה יפן לטביה מקסיקו ארה"ב טורקיה ישראל 26.1% 28.2% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35% 40% 45% שווייץ קוריאה צ'ילה טורקיה איסלנד מקסיקו ניו זילנד קנדה סלובקיה נורווגיה דנמרק שבדיה ישראל אוסטרליה ארה"ב הולנד OECD פולין צ'כיה לוקסמבורג אנגליה סלובניה לטביה אסטוניה אוסטריה יפן גרמניה בלגיה איטליה פינלנד פורטוגל הונגריה צרפת יוון ספרד אירלנד 38 ג. 15תחולת עוני בקרב ילדים לפי הכנסה פנויה 13.6% 24.6% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% דנמרק פינלנד איסלנד נורווגיה סלובניה אירלנד שבדיה גרמניה שווייץ הולנד צ'כיה אוסטריה בלגיה אנגליה לוקסמבורג צרפת הונגריה פולין אוסטרליה OECD ניו זילנד סלובקיה אסטוניה קנדה לטביה יפן פורטוגל יוון איטליה מקסיקו ארה"ב צ'ילה ספרד ישראל טורקיה 39 3. יעד לצמצום העוני ההמלצה לקבוע יעד לצמצום עוני הובאה למספר ממשלות בישראל בהזדמנויות שונות .כך למשל הדגיש בנק ישראל כבר ב- 2003 את הצורך בק.ביעת יעד עוני27 הממשלה דאז לא נענתה להצעה, אך כ-4 שנים מאוחר יותר חזרה המועצה לכלכלה תחילה על המלצה דומה, והחליפה אותה מאוחר יות ר ביעד לצמצום העוני רב- שנתי לתקופה 2008 עד 2010 , שאושר על ידי הממשלה ב- 2008 .לקראת 2010 כשנראה היה שהיעד לא יושג , החליטה הממשלה להרחיב את התקופה שבה יש להשיג את אותו היעד עד ל- 2013 .בין השנים 2008 – 2013 .עקבנו בדוח זה אחר מידת ההשגה של היעד היעד בסופו של דבר הושג בשנים2008 עד2013 , בעיקר בגלל הירידה הניכרת בשיעורי העוני בשנה האחרונה ל יעד, שנת2013 . כפי שתואר בדוח של2013 , עוצמת הירידה בעוני ב- 2013 נתונה בספק ובכל מקרה הממשלות השונות לא התייחסו בתקופה זו ברצינות ליעד זה. ביולי 2014 הוגש לממשלה "דוח "הוועדה למלחמה בעוני28 .בדוח נכתב כי "שאיפת הוועדה היא ש ישראל תגיע לשיעור עוני הדומה לממוצ ע של ה- OECD נכון ( לאותה עת10.9% ) תוך10 שנים ותצמצם היבטים רב-ממדי ים של העוני .בדוח ה ומלץ שהשאיפה לצמצום העוני תתיחס לכלל האוכלוסיה ובפרט לקשישים ו לילדים .בנוגע לכלל האוכלוסיה ולילדים דוח הועדה למלחמה בעוני ה מליץ על קביעת שאיפה זו ביחס לרמות העוני הנמוכו ת יותר במדינות ה- OECD ולגבי הקשישים ביחס ל"רמת חיים הולמת". כן ה .מליצה הוועדה לכלול ביעד גם צמצום של עומקו וחומרתו של העוני חלק זה של הדוח מוקדש לבחינה לו מעקב ארוכי טווח של מצב העוני בישראל בהשוואה לנאמר בדוח הוועדה , כתחליף ליעד העוני שנקבע ב- 2007 בידי המ ועצה הלאומית לכלכלה ונבדק כאמור לעיל בדוחות הקודמים של הביטוח הלאומי. תרשימים 11א' ו- 11 'ב שלהלן מציגים את שאיפת הוועדה למלחמה בעוני: ממוצע תחולת העוני בקרב נפשות במדינות ה- OECD הינו10.9% (נכון לשנת 2012 ) וכדי שזו תהיה תחולת העוני בישראל בתום 10 שנים ממוע ד קביעת היעד ( 2014 ) ,הייתה נדרשת אז ירידה שנתית ממוצעת של פחות מ נקודת אחוז אחת (כ- 0.6 )נקודות אחוז , כפי שמתאר הקו השבור בתרשים המתחיל ב- 2013 . ממוצע תחולת העוני בקרב ילדים במדינות ה- OECD הוא13.0% , וכדי שזו תהיה תחולת העוני בישראל בתום 10 שנים החל מ- 2014 ה ייתה אז נדרשת ירידה שנתית ממוצעת של כ-1 .נקודות אחוז התרשימים מלמדים כי בשנ תיים הראשונות מאז פרסום דוח הוועדה תחולת העוני של ישראל לפי הגדרת ה- OECD התרחקה ממסלול היעד והשנה לראשונה השינוי היה בכיוון הרצוי, גם אם לא בעוצמה .הרצויה על מנת לעמוד בשאיפה נדרשת אפוא התמדה בכיוון שנבחר בשנה שעברה וזאת במינון גבוה יותר. יצוין שההרעה בתחולת העוני על פי המדידה הישראלית לעומת השיפור בתחולה לפי שיטת המדידה של ה- OECD נובעת בין היתר מכך שסולם השקילות של ה- OECD מעניק משקל נמוך יותר מהישראלי למשפחות גדולות ובכך הוא משקף ח וסר התאמה לתנאי המשק והחברה בישראל, שכן שיעור המשפחות הגדולות בישראל הוא גבוה אופן משמעותי מזה של מדינות ה- OECD 29 . לפיכך ההרעה במצבן של 27 ר 'גוטליב וקסיר ( 2003 ') עמ16 , http://www.boi.org.il/deptdata/papers/paper08h.pdf . 28 ר 'דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל ,)"("ועדת אלאלוף חלק 1 ,עמ ' 9 , http://www.milhamabaoni.org . 29 בשיטת ה- OECD משתמשים בשור ש גודל המשפחה כמספר הנפשות המתוקן– למשל משפחה בת9 נפשות תיחשב כמשפחה בת3 נפשות תקניות, בעוד שבסולם הישראלי מספר הנפשות התקניות הוא5.6 (ר' לוח2 .) 40 משפחות עם ילדים מקבלת משקל נמוך מדי לפי שיטת המדידה של ה- OECD בהשוואה לזו שמתקבלת על .פי שיטת החישוב הישראלית 16תרשים 11 :שאיפת ,הוועדה למלחמה בעוני תחולת העוני בישראל ותוואי השינוי הנדרש בו לצורך התגשמות השאיפה א. 17תחולת עוני נפשות לפי הגדרת ה- OECD ב. תחולת עוני ילדים לפי הגדרת ה- OECD * ממוצע ה- OECD חושב באמצעות הנתונים הזמ ינים המוקדמים ביותר של כל מדינה מבין השנים2012 – 2014 , כאשר למרבית המדינות נתון זה הוא של שנת2013 . 18.0% 18.8% 19.6% 18.5% ממוצע OECD ( שנת2012 *) 10.9% 8.0% 10.0% 12.0% 14.0% 16.0% 18.0% 20.0% 22.0% 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 23.5% 24.9% 25.6% 24.6% ממוצעOECD ( שנת2012 *) 13.0% 8.0% 10.0% 12.0% 14.0% 16.0% 18.0% 20.0% 22.0% 24.0% 26.0% 28.0% 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2024 41 4. ה תפתחויות שישפיעו על מצב העוני ב שנים הבאות בדוח זה לא באו לידי ביטוי שינויים באמצעי המדיניות שנעשו לאחר 2016 .בשנת 2017 ננקטו מספר צעדי מדיניות אשר צפו יים להשפיע בשנים הקרובות בכיוון של הפחתת ממדי העוני והאי- שוויון באוכלוסייה: - בינואר 2017 בוצעה פעימה נוספת של העלאת שכר המינימום והוא הועלה בשיעור של 3.6% ל- 5,000 ש"ח לחודש . עליה זו צפויה להשפיע בכיוון של הפחתת ממדי העוני והאי- שוויון בקרב האוכלוסייה העובדת., שיותר מרבע ממנה משתכרת עד שכר המינימום עליה נוספת צפויה ב- 2018 . - בינואר 2017 הוסיפו לעלות קצבאות ה זקנה הו שאירים בתוספת השלמת הכנסה ,במידה ניכרת במטרה לקרבן לקו העוני (המותאם למצבן המשפחתי) וכן להשוות את מצבם של היחידים והזוגות ביחס לקו העוני, בהתאם להמלצ ות הוועדה למלחמה בעוני. העלאה זו נוספת על העלאה משמעותית קודמת שחלה בדצמבר2015 . הקצבה ליחיד ללא תלויים בתוספת השלמת הכנסה עלתה בסכומים שבין60-131 ש"ח לחודש לפי קבוצות גיל ,והקצבה לזוג עלתה בסכומים שבין 95- 212 ש"ח לחודש לפי קבוצות גיל .שינוי זה צפוי לבוא לידי ביטוי מלא בכיוון של הפחתת העוני בקרב קשישים ב- 2017 . - הוגדלה תוספת הוותק עבור כל שנת ביטוח , מה שעשוי להשפיע על עקרות בית שעבדו רק מספר מועט של שנים (פחות מ- 12 שנים), עולים חדשים ועוד קבוצות שחוק פנסיה חובה חוקק בשלב מאוחר מדי של הקריירה המקצועית שלהם.או נשים שלא עבדו מספיק שנים - תכנית "נטו משפחה" נכנסה לתוקף במהלך שנת2017 והוחלה רטרואקטיבית מינואר2017 . התוכנית מוכוונת להקלה כלכלית על משפחות עובדות, בעיקר במעמד הביניים. במסגרתה הוגדל מענק העבודה והוקל נטל המס על משפחות עם ילדים קטנים באמצעות מנגנון .נקודות הזיכוי רכיבים אלה של התכנית צפויים להקטין את תחולת העוני בעיקר בקרב משפחות עובדות עם ילדים. הואיל ומדדי העוני נמדדים באמצעות הכנסות כספיות של משקי הבית, רכיביה הנוספים של התכנית- סבסוד צהרונים והקלה בנטל המס– אינם צפויים ל השתקף הם ב , על אף שהם עשו יים לשפר את המצב החברתי-כלכלי של משפחות רבות. 42 - נספחים 43 1 נספח1 א: תחולות העוני2016-1998 כולל מזרח ירושלים שנה תחולת העוני )(באחוזים משפחות נפשות ילדים 1998 17.4 17.5 21.8 1999 18.0 19.5 26.0 2002 18.1 21.0 29.6 2003 19.3 22.4 30.8 2004 20.3 23.6 33.2 2005 20.6 24.7 35.2 2006 20.0 24.5 35.8 2007 19.9 23.8 34.2 2008 19.9 23.7 34.0 2009 20.5 25.0 36.3 2010 19.8 24.4 35.3 2011 19.9 24.8 35.6 2012 19.4 23.5 33.7 2013 18.6 21.8 30.8 2014 18.8 22.0 31.0 2015 19.1 21.7 30.0 2016 18.6 22.0 31.2 2 נספח1 ב: תחולות העוני2016-1999 לא כולל מזרח ירושלים שנה תחולת העוני )(באחוזים משפחות נפשות ילדים 1999 17.8 18.8 24.9 2000 17.5 18.8 25.2 2001 17.7 19.6 26.9 2002 17.7 20.0 28.0 2003 19.2 21.5 29.4 2004 20.3 23.2 32.5 2005 20.3 23.7 33.8 2006 20.2 23.9 34.6 2007 19.5 22.8 33.2 2008 19.6 22.7 32.5 2009 20.0 23.8 34.4 2010 19.3 23.1 33.6 2011 19.3 23.2 33.4 2012 18.6 21.8 31.3 2013 17.9 20.2 28.4 2014 17.9 20.2 28.5 2015 18.1 19.9 27.6 2016 17.9 20.5 29.3 44 3 נספח2 ,: מספר המשפחות הנפשות והילדים העניים לפי הכנסה משפחתית פנויה , 2015 ו- 2016 2015 2016 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסיי ה 460,800 1,712,900 764,200 171,500 463,300 1,809,200 842,300 166,900 קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים 287,700 912,200 392,700 132,300 282,500 944,200 432,800 118,800 חרדים* 63,300 389,400 247,600 - 68,800 430,800 268,500 - עולים 84,100 228,200 76,600 52,400 83,600 224,400 83,700 51,100 ערבים 173,000 800,700 371,500 39,300 180,800 865,000 409,500 48,100 משפחות עם ילדים - סך הכול 240,200 1,333,800 764,200 9,500 259,300 1,467,100 842,300 15,600 1-3 ילדים 154,400 682,600 317,800 - 161,800 712,300 330,800 - 4 ילדים ויותר 85,900 651,100 446,400 - 97,500 754,900 511,500 - 5 ילדים ויותר 47,400 410,300 292,600 - 57,700 506,200 352,300 - משפחות חד הוריות 27,700 112,500 61,300 - 37,100 156,900 84,900 - מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: ובד ע 256,100 1,226,200 612,300 24,200 271,700 1,365,700 703,200 28,100 שכיר 219,700 1,058,200 526,500 18,800 233,300 1,168,600 591,000 24,100 עצמאי 36,100 166,700 85,000 - 38,400 197,200 112,200 - לא עובד בגיל עבודה 93,400 316,100 150,200 - 84,500 279,000 131,000 - מפרנס אחד 189,200 846,000 436,200 18,400 206,600 959,100 502,900 21,500 שני מפרנסים ויותר 66,900 380,200 176,100 - 65,100 406,600 200,300 - קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה: רמ "ב עד גיל 29 99,800 352,900 127,900 - 91,100 359,200 136,100 - רמב בגילאים30-44 149,400 800,900 489,800 - 169,400 897,800 546,000 11,900 רמב בגילאים45 -גיל הפנסיה 101,500 389,400 144,800 9,700 95,500 383,400 151,900 6,400 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה: קשישים** 118,200 185,400 - 151,400 115,400 185,500 - 143,200 בגיל הפנסיה לפי חוק*** 110,100 169,800 - 149,000 107,400 168,800 - 142,100 קבוצות השכלה של ראש משק הבית: עד 8 שנות לימוד 85,900 233,300 68,400 66,400 81,700 246,100 83,200 61,000 בין 9 ל- 12 שנות לימוד 200,700 809,900 370,100 51,800 202,600 868,900 413,300 53,300 13 ומעלה שנות לימוד 174,100 669,700 325,700 53,400 179,000 694,200 345,800 52,600 * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגי ל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 .לגברים 45 4 נספח3 : ,תחולת העוני של נפשות לפי קבוצות אוכלוסייה, אחוזים2015 ו- 2016 הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים )(אחוזים 2015 2016 2015 2016 2015 2016 סך כל האוכלוסייה 28.7 28.9 21.7 22.0 24.5 24.1 קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים 22.1 22.4 14.1 14.3 35.9 35.9 חרדים* 63.7 62.7 52.4 52.6 17.8 16.1 עולים 31.0 30.8 17.2 16.7 44.7 45.8 ערבים 57.9 54.9 54.8 52.2 5.3 4.9 משפחות עם ילדים - סך הכול 30.5 31.1 25.8 27.1 15.4 12.8 1-3 ילדים 22.2 21.8 17.4 17.9 21.9 18.0 4 ילדים ויותר 56.5 57.1 52.4 52.9 7.3 7.3 5 ילדים ויותר 69.9 68.3 63.8 65.7 8.8 3.8 משפחות חד הוריות 40.9 43.5 24.3 29.8 40.6 31.5 מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: עובד 22.6 23.4 17.6 18.7 22.1 20.1 שכיר 22.6 23.6 17.4 18.4 23.0 22.1 עצמאי 22.5 21.8 18.9 20.6 16.2 5.6 לא עובד בגיל עבודה 94.8 93.7 81.6 79.2 14.0 15.4 מפרנס אחד 51.5 53.2 41.0 43.4 20.5 18.4 י שנ מפרנסים ויותר 10.4 10.5 7.7 8.0 25.6 23.9 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה: עד 30 31.7 32.9 24.2 25.3 23.4 23.1 בגילאי 31 - 45 28.9 29.7 24.1 25.6 16.4 13.9 בגילאי 46 עד גיל הפנסיה 20.8 19.3 16.4 15.5 20.9 19.9 קבוצות גיל של ראש משק בית יל בג פרישה: קשישים** 43.9 44.2 20.8 19.4 52.6 56.1 בגיל הפנסיה לפי חוק*** 46.9 47.6 22.3 20.4 52.5 57.3 קבוצות השכלה של ראש משק הבית: עד 8 שנות לימוד 64.3 66.3 47.9 51.4 25.6 22.5 בין 9 ל- 12 שנות לימוד 32.7 34.4 25.9 26.8 20.9 22.2 13 ומעל ה שנות לימוד 21.7 21.0 15.6 15.4 28.1 26.9 * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי ד יווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 .לגברים 46 5 נספח4 : ,יחס פער ההכנסות בקרב משפחות לפי סוגי משפחה2015 ו- 2016 )(אחוזים הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים השפעה על פער ההכנסות בקרב עניים בלבד 2015 2016 2015 2016 2014 2015 סך כל האוכלוסייה 56.2 54.4 35.7 34.3 39.2 39.0 קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים 58.0 55.6 32.6 32.2 48.8 45.7 חרדים* 58.7 55.1 36.3 34.4 41.6 39.2 עולים 63.9 61.5 28.6 31.4 57.5 51.6 ערבים 53.1 52.5 39.3 36.6 26.3 30.8 משפחות עם ילדים - סך הכול 51.1 49.3 36.9 34.6 31.1 31.9 1-3 י לדים 46.8 44.6 33.7 31.2 31.8 33.4 4 ילדים ויותר 56.6 54.3 40.2 37.9 30.5 30.7 5 ילדים ויותר 60.1 56.4 41.3 38.9 33.3 30.9 משפחות חד הוריות 54.2 55.4 35.3 35.6 48.4 43.9 מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: עובד 41.6 40.7 32.8 30.5 25.5 28.2 שכיר 41.2 40.7 31.9 30.3 27.2 29.7 עצמאי 44.1 40.7 38.3 31.8 14.6 18.2 לא עובד בגיל עבודה 94.3 96.6 52.0 55.8 45.8 43.2 מפרנס אחד 46.0 45.7 34.8 33.6 27.6 28.9 שני מפרנסים ויותר 32.5 29.7 28.4 23.1 18.8 26.0 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה: עד 30 50.9 48.1 36.0 32.4 35.8 38.4 בגילאי 31 - 45 51.7 49.1 37.3 34.7 30.6 31.0 בגילאי 46 עד גיל הפנסיה 53.7 54.2 36.3 37.8 34.9 32.3 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה: קשישים** 77.2 75.3 26.8 28.6 71.3 69.2 בגיל הפנסיה לפי חוק*** 78.5 76.4 26.0 28.0 72.4 70.6 קבוצות השכלה של ראש משק הבית: עד 8 שנות לימוד 65.3 68.8 38.9 37.5 45.1 47.5 בין 9 ל- 12 שנות לימוד 52.8 51.5 35.8 35.8 34.9 33.2 13 ומעלה שנות לימוד 56.9 53.0 34.5 31.2 41.6 42.2 השפעה זו מורכבת משתי קבוצות: (א) משפחות שנשארו עני+ ות, (ב) משפחות שיצאו ממעגל העוני. לגבי הקבוצה השניה השיפור בפער ההכנסות הוא לפחות שווה לפער לפני תשלומי ההע ברה. לכן ההשפעה הכוללת יכולה להיות גבוהה מ- 100% . ;* לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ***בהתאם לה גדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 .לגברים 47 6 נספח5: השפעת תשלומי ההעברה30 והמיסים הישירים על האי- ,שוויון בהכנסות 2015 ו- 2016 *עשירון )חלקו של כל עשירון בכלל ההכנסה%(** לפני תשלומי העברה ומיסים לאחר תשלומי העברה לאחר תשלומי העברה ומיסים 2015 2016 2015 2016 2015 2016 תחתון 0.2 0.3 1.8 1.9 2.0 2.1 2 2.0 2.2 3.2 3.3 3.6 3.7 3 3.6 3.7 4.5 4.5 5.0 5.0 4 5.2 5.2 5.8 5.8 6.4 6.4 5 6.9 6.8 7.2 7.1 7.8 7.8 6 8.6 8.6 8.6 8.7 9.3 9.3 7 10.6 10.7 10.4 10.5 10.8 11.0 8 13.2 13.4 12.6 12.8 12.9 13.0 9 17.4 17.6 16.4 16.5 15.9 16.0 עליון 32.2 31.6 29.6 29.0 26.2 25.6 היחס בין הכנסת החמישון העליון לבין הכנסת החמישון התחתון 22.2 20.0 9.3 8.9 7.5 7.1 * המשפחות בכל טור דורגו י לפ רמת ההכנסה המתאימה לנפש תקנית .כל עשירון מונה 10% מן הנפשות באוכלוסייה. **במונחים של הכנסה לנפש תקנית. 30 ,ניתוח זה לוקה בחסר מאחר שחלק מתשלומי ההעברה לא מדווחים ולכן לא נכללו כאן. כך למשל אין דיווח על הטבות מס בעיקר בתחום החיסכון. כמו כן חסר מידע לגבי מענקים לסקטור העסקי במסגרת חוק עידוד השקעות הון. המידע החסר אילו היה נגיש במסגרת סקר ההכנסות .או ההוצאות, היה כנראה משנה את חלקם של העשירונים העליונים בהכנסה הלאומית 48 7 נספח6: נתונים כספיים לפי חמישונים לפי סולם השקילות של ה- OECD א. 8 ,הכנסה לפי מקור וסוג2016 והשינו י הריאלי לעומת2015 מקור /סוג הכנסה ההכנסה (ש"ח לחודש) השינוי לעומת 2015 ,אחוזים ממוצע1 2 3 4 5 ממוצע1 2 3 4 5 מעבודה 14,980 2,540 7,060 11,660 18,320 33,100 4.1 16.6 4.5 -0.1 3.2 2.8 ,מפנסיה קופו "ג והון 4,970 2,210 2,940 4,080 5,520 9,570 -4.5 4.5 -5.6 -3.0 3.1 -11.3 מקצבאות ותמיכות 2,150 2,260 2,290 1,990 1,950 2,280 6.3 1.4 3.2 8.1 3.2 16.0 תשלומי חובה 3,370 330 790 1,590 3,410 9,950 4.3 13.3 5.9 -2.5 5.4 2.8 נ טו למשפחה 15,740 4,660 9,160 13,300 18,920 30,790 2.5 8.4 2.6 0.9 2.9 0.1 ברוטו למשפחה 19,110 4,990 9,950 14,890 22,330 40,740 2.9 8.8 2.9 0.5 3.3 0.8 כלכלית למשפחה 16,880 2,710 7,570 12,830 20,290 38,380 2.5 15.2 2.7 -0.5 3.4 0.0 נטו לנפש תקנית 9,160 2,660 5,200 7,650 10,650 18,510 2.6 5.1 2.5 2.0 2.8 0.5 ברוטו לנפש תקנית 11,100 2,850 5,620 8,510 12,480 24,400 3.0 5.5 2.6 1.5 3.1 1.3 כלכלית לנפש תקנית 9,670 1,330 4,090 7,200 11,220 22,900 2.7 12.2 2.2 0.2 3.3 0.6 *החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% מהמשפחות 49 ב. 9 ,הוצאות לפי חמישונים, התפלגות ההוצאות ושיעורי שינוי ריאליים2016-2015 ממוצע 1 2 3 4 5 ההוצאה בש "ח לחו דש , 2016 הוצאה לצריכה לנפש תקנית 9,200 5,490 6,950 8,620 10,570 14,370 הוצאה כספית לנפש תקנית 7,390 4,180 5,580 6,890 8,580 11,730 הוצאה לצריכה משפחתית 15,810 9,380 12,210 14,750 18,590 24,100 הוצאה כספית משפחתית 12,790 7,300 9,890 11,880 15,130 19,760 השינוי הריאלי לעומת 2015 הוצאה לצריכה לנפש תקנית 2.6 5.6 2.7 1.2 5.7 0.1 הוצאה כספית לנפש תקנית 3.6 6.1 4.8 1.4 6.6 1.4 הוצאה לצריכה משפחתית 2.6 7.8 2.9 0.5 - 5.4 0.4 הוצאה כספית משפחתית 3.8 8.4 4.9 0.2 - 6.4 2.2 חלקה של הה וצאה בסך ההוצאה – 2015 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 11.3 15.4 19.2 22.9 31.2 הוצאה כספית משפחתית 100.0 10.9 15.3 19.3 23.1 31.4 חלקה של ההוצאה בסך ההוצאה – 2016 הוצאה לצריכה משפחתית 100.0 11.9 15.4 18.7 23.5 30.5 הוצאה כספית משפחתית 100.0 11.4 15.5 18.6 23.7 30.9 *החמישונים מוינו לפי ההכנסה הפנויה לנפש תקנית; כל חמישון מונה20% מהמשפחות 50 נספח מתודולוגי : הבדלים בחישוב מדדי העוני בין ישראל לבין ארגון ה- OECD בישראל ההכנסה החציונית מחושבת על בסיס הכנסות משקי הבית .ב- OECD ההכנסה החציו נית מחושבת על בסיס נפשות, כאשר לכל נפש במשפחה מופיעה ההכנסה המשפחתית הממוצעת. הבדל נוסף נעוץ בחישוב היתרונות לגודל משק הבית . המשמעות של מושג זה היא כדלקמן: ההוצאה המשפחתית עולה עם מספר הנפשות, אך הקשר אינו פרופורציונלי אלא ככל שהמשפחה גדולה יותר כך התוספת הדרושה לנפש נוספת הולכת וקטנה. שיטת התרגום של מספר הנפשות במשפחה למספר נפשות תקניות ("סולם השקילות") שונה. הביטוח הלאומי משתמש זה שנים רבות בסולם שקילות המבוסס על שיטת אנגל הותיקה אשר לפיה משפחות שגודלן שונה אך שיעור הוצאת המזון בסך ההוצאה לתצרוכת זהה- הן שקולות מבחינת רווחת המשפחה, ואילו סולם השקילות של ה- OECD מבוסס על השורש של גודל המשפחה31 כאומדן למספר הנפשות התקניות שלה. הבדל נוסף נעוץ בכך שה- OECD מחשב את ההכנסה החציונית לפי נפשות ולא לפי משפחות, דבר שמוריד את קו העוני במקצת בהשוואה לחישוב של הביטוח הלא ומי. כל אלה גורמים לכך ש קווי העוני של ה- OECD אמנם גבוהים יותר, אך תחולת העוני הנגזרת מהם נמוכה מזו של פי ההגדרה הישראלית באוכלוסייה הכללית32 . יצוין שהחל משנת2012 התווסף להכנסה הפנויה מרכיב של הערך הכספי של מוצרים בייצור עצמי של משק הבית– מרכיב אשר עשוי להי ות בעל משקל בארצות שבהן הכנסה בינונית ומטה. בישראל היקף המוצרים הללו הוא מזערי ולכן השינוי לא משפיע על החישוב לגביה33 . 31 כך למשל מספר הנפשות התקניות של משפחה בת4 נ פשות הוא2 , ושל משפחה בת9 נפשות הוא3 כן ו הלאה . משמעות הדבר שהעוני בקרב משפחות גדולות, שכידוע נפוצות בישראל, נמוך יותר לפי שיטת חישוב ה- OECD ולה י פך לגבי משפחות קטנות, כגון קשישים ובודדים. תוצאות ראשוניות של מחקר בתהליך בנושא זה מצביע על כך שגישה שמניחה שו ויון ברמת החיים של משפחות לפי סל צריכה שכולל מוצרים חיוניים נוספים למזון כגון דיור, ביגוד והנעלה מביא לסולם שקילות דומה מאוד לזה המתקבל לפי שיטת ה- OECD . 32 ה- OECD מחשב את ממדי העוני בשתי צורות נוספות : גם עבור60% ו- 40% מההכנסה הכספית החציונית– ראו נספחים 7-9 . 33 לפיכך בדוח זה יוצגו הממצאים לגבי ההשוואות למדינות ה- OECD .לפי ההגדרה החדשה בלבד 51 10 נספח7א ': תחולות עוני לפי קו עוני של50% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- OECD , 2015 ו- 2016 2015 2016 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסייה 19.6 19.6 25.6 21.6 17.9 18.5 24.6 18.8 קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים 15.0 12.9 15.9 18.9 13.4 12.1 15.7 15.7 חרדים* 38.5 43.1 48.8 - 18.8 21.4 24.6 20.5 עולים 22.0 17.6 19.0 30.9 19.3 15.5 18.9 25.7 ערבים 49.6 49.3 59.5 52.5 40.8 43.8 47.6 - משפחות עם ילדים - סך הכול 19.4 21.9 25.6 - 14.6 14.5 15.4 - 1-3 ילדים 15.0 14.8 16.1 - 39.1 40.8 41.4 - 4 ילדים ויותר 42.3 44.4 44.8 - 49.4 50.0 50.2 - 5 ילדים ויותר 52.5 53.6 53.7 - 24.1 26.5 30.5 - משפחות חד הוריות 20.5 21.0 26.3 - 11.5 14.6 20.9 5.1 מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: עובד 12.2 14.8 21.3 5.7 11.4 14.3 20.3 4.9 שכיר 12.1 14.6 20.8 5.5 12.6 16.5 24.2 - עצמאי 13.1 16.6 24.5 - 70.6 77.6 85.4 - לא בד עו בגיל עבודה 77.6 81.6 85.8 - 24.7 37.2 51.5 7.2 מפרנס אחד 25.5 37.0 52.8 7.8 3.4 4.8 6.5 - שני מפרנסים ויותר 4.2 5.5 7.4 - 20.1 20.1 30.7 - קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה: רמ "ב עד גיל 29 23.6 21.0 32.1 - 16.6 20.8 25.5 - רמב בגילאים30-44 16.6 21.0 25.9 - 12.4 12.9 18.5 - רמב בגילאים46 -גיל הפנסיה 14.3 14.7 21.0 11.0 25.3 21.8 - 22.4 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה: קשישים** 28.0 24.5 - 25.5 36.8 40.6 44.5 - בגיל הפנסיה לפי חוק** * 29.5 26.4 - 26.2 26.5 23.1 - 22.9 קבוצ ות השכלה של ראש משק הבית: עד 8 שנות לימוד 47.9 47.5 62.3 44.3 46.4 47.9 63.8 44.2 בין 9 ל- 12 שנות לימוד 21.8 22.9 34.6 17.9 20.5 23.0 34.8 16.0 13 ומעלה שנות לימוד 14.1 14.1 17.5 15.9 12.3 12.2 15.5 12.9 * לפי הגדר ה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 .לגברים 52 11 נספח7ב ': תחולות עוני לפי קו עוני של40% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- OECD , 2015 ו- 2016 2015 2016 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסייה 13.4 13.6 18.4 13.7 11.9 11.9 16.0 12.0 קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים 9.6 8.1 10.3 11.5 8.8 7.5 9.6 9.6 חרדים* 25.1 28.2 32.5 - 12.0 13.6 16.0 - עולים 11.9 10.0 12.4 15.8 11.3 9.5 13.7 12.0 ערבים 38.3 38.1 47.1 38.9 25.7 27.1 29.3 - משפחות עם ילדים - סך הכול 13.6 15.6 18.4 - 8.9 8.6 9.3 - 1-3 ילדים 10.0 9.8 10.8 - 26.8 27.5 28.2 - 4 ילדים ויותר 32.3 33.7 33.9 - 33.2 32.9 33.5 - 5 ילדים ויותר 39.3 40.1 40.1 - 16.5 17.9 21.1 - משפחות חד הוריות 14.9 15.7 20.1 - 6.6 8.3 12.3 2.2 מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: עובד 7.7 9.8 14.5 2.4 6.6 8.2 12.3 2.2 שכיר 7.5 9.5 14.3 - 6.6 8.9 12.6 - עצמאי 8.9 11.2 15.7 - 63.2 68.5 74.4 - לא עובד בגיל עבו דה 63.7 67.4 73.5 - 15.5 24.0 34.7 3.5 מפרנס אחד 16.6 25.5 38.0 2.8 1.2 1.5 1.9 - שני מפרנסים ויותר 2.3 3.2 4.2 - 13.3 11.9 18.1 - קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה: רמ "ב עד גיל 29 17.1 15.0 24.1 - 10.5 13.1 16.5 - רמב בגילאים30-44 11.1 14.6 18.5 - 9.2 9.1 12.6 - רמב בגילאים46 -גיל הפנסיה 9.8 10.1 15.2 - 17.0 14.8 - 14.5 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה: קשישים** 18.9 16.4 - 16.8 23.1 24.8 27.0 - בגיל הפנסיה לפי חוק** * 19.8 17.6 - 17.3 17.4 15.2 - 14.7 קבוצות השכלה של ראש שק מ הבית: עד 8 שנות לימוד 36.3 36.7 51.4 31.2 36.1 38.3 54.1 32.9 בין 9 ל- 12 שנות לימוד 15.3 16.4 26.1 11.4 13.5 14.7 23.0 10.0 13 ומעלה שנות לימוד 8.9 9.0 11.5 8.9 7.7 7.1 8.9 6.8 * לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילונ י, מ סורתי, דתי, חרדי, מעורב * בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 לגברים. 53 12 נספח7ג : תחולות עוני לפי קו עוני של60% מחציון ההכנסה לפי הגדרת ה- OECD , 2015 ו- 2016 2015 2016 משפחות נפשות ילדים קשישים משפחות נפשות ילדים קשישים סך כל האוכלוסייה 25.4 25.4 32.1 29.1 24.0 25.0 32.3 26.2 קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים 20.3 17.8 21.7 26.3 18.8 17.2 21.9 22.7 חרדים* 49.4 53.9 60.1 34.7 25.5 28.6 32.3 31.0 עולים 29.0 23.7 24.6 42.4 27.5 22.8 25.9 39.3 ערבים 58.8 58.9 68.7 60.6 54.5 57.6 61.9 - משפחות עם ילדים - סך הכול 25.4 28.1 32.1 19.0 20.7 20.6 21.8 25.2 1-3 ילדים 20.6 20.3 21.6 - 48.6 51.0 51.5 - 4 ילדים ויותר 50.5 52.9 53.5 - 61.5 62.7 62.4 - 5 ילדים ויותר 60.7 62.5 62.9 - 31.6 33.7 38.3 - משפחות חד הוריות 29.2 29.9 36.2 - 17.2 20.9 28.7 11.1 מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: עובד 17.3 20.4 27.9 11.2 17.0 20.5 28.1 11.8 שכיר 17.3 20.2 27.6 11.3 18.3 22.9 32.5 - עצמאי 17.6 21.6 29.8 - 77.4 83.3 90.0 - לא עובד בגיל עבודה 82.6 86.0 90.3 - 34.4 48.6 64.8 15.6 מפרנס אחד 33.5 46.4 63.3 13.9 6.6 8.8 11.8 4.5 שני מפרנסים ויותר 7.5 9.4 12.3 6.9 27.1 27.8 42.0 18.2 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה: עד 30 30.0 27.9 41.6 - 22.9 27.7 32.9 14.9 בגילאי 31 - 45 22.1 26.8 32.2 14.0 16.4 17.4 25.0 7.7 בגילאי 46 עד גיל הפנסיה 18.1 18.9 26.5 15.6 32.9 29.2 43.0 30.4 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה: קשישים** 36.9 32.8 - 33.9 47.9 52.0 56.4 25.9 בגיל הפנסיה לפי חוק*** 38.6 34.9 - 34.6 34.7 31.3 - 31.1 קבוצות השכלה של ראש משק הבית: עד 8 שנות לימוד 57.2 55.7 69.1 54.6 57.0 58.8 75.6 55.7 בין 9 ל- 12 שנות לימוד 28.5 29.9 43.1 25.6 27.8 30.5 43.8 23.5 13 ומעלה שנות לימוד 18.8 18.7 22.8 22.1 17.1 17.4 22.1 18.9 * לפי הגדרה סובייקטיב ית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 לגברים. 54 13 נספח8: תחולות העוני נפשות לפי הכנסה כל כלית והכנסה נטו והשפעת תשלומי העברה ומיסים ישירים, לפי גישת ה- OECD )(חצי חציון , 2015 ו- 2016 הכנסה לפני תשלומי העברה ומיסים הכנסה לאחר תשלומי העברה ומיסים שיעור הירידה בתחולת העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים )(אחוזים 2015 2016 2015 2016 2015 2016 סך כל האוכלוסייה 26.8 26.1 19.6 18.50 26.9 29.1 קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים 20.7 20.6 12.9 12.1 37.7 41.3 חרדים* 57.7 55.8 43.1 40.6 25.3 27.2 עולים 29.8 29.2 17.6 15.5 40.9 46.9 ערבים 53.9 47.9 49.3 44.2 8.5 7.7 משפחות עם ילדים - סך הכול 27.2 26.6 21.9 21.4 19.5 19.5 1-3 ילדים 19.3 18.5 14.8 14.5 23.3 21.6 4 ילדים ויותר 52.1 49.4 44.4 40.8 14.8 17.4 5 ילדים ויותר 65.6 59.8 53.6 50.0 18.3 16.4 משפחות חד הוריות 36.3 39.8 21.0 26.5 42.1 33.4 מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: עובד 20.3 20.1 14.8 14.6 27.1 27.4 שכיר 20.3 20.4 14.6 14.3 28.1 29.9 עצמאי 20.5 18.1 16.6 16.5 19.0 8.8 לא עובד בגיל עבודה 95.0 93.9 81.6 77.6 14.1 17.4 מפרנס אחד 49.8 49.2 37.0 37.2 25.7 24.4 שני מפרנסים ויותר 7.9 7.4 5.5 4.8 30.4 35.1 קבוצות יל ג של ראש משק בית בגיל עבודה: עד 30 29.0 29.3 21.0 20.1 27.6 31.4 בגילאי 31 - 45 26.6 25.9 21.0 20.8 21.1 19.7 בגילאי 46 עד גיל הפנסיה 18.6 16.9 14.7 12.9 21.0 23.7 קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה: קשישים** 46.0 45.0 24.5 21.8 46.7 51.6 בגיל הפנסיה לפי חוק*** 49.3 48.7 26.4 23.1 46.5 52.6 קבוצות השכלה של ראש משק הבית: עד 8 שנות לימוד 62.8 62.8 47.5 47.9 24.4 23.7 בין 9 ל- 12 שנות לימוד 30.4 31.0 22.9 23.0 24.7 25.8 13 ומעלה שנות לימוד 20.1 18.7 14.1 12.2 29.9 34.8 * לפי הגד רה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי, מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 לגברים. 55 14 נספח9 :התפלגות העובדים ושיעורי גידול בסך התעסוקה לפי ,)ענפי תעסוקה (אחוזים2015 ו- 2016 ענף כלכלי שיעור המועסקים בענף שיעורי הגידול המועסקים בענף בין2016-2015 2015 2016 סה "כ העניים הלא- עניים סה "כ העניים הלא- עניים סה "כ העניים הלא- עניים סך הכל 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 3.3 5.7 3.1 חקלאות 0.7 -- 0.8 0.7 -- 0.7 0.9 - -- - 12.0 )תעשייה (כרייה וחרושת 13.6 11.0 13.9 12.0 9.3 12.3 9.1 - - 10.4 - 9.0 חשמל ומים 0.8 -- 0.9 1.0 -- 1.0 19.4 -- 23.6 בינוי ובנייה 4.0 11.5 3.3 4.8 10.3 4.2 22.1 - 5.7 31.9 מסחר סיטוני וקמעוני 11.7 10.5 11.8 11.8 12.4 11.7 4.3 24.7 2.4 שירותי אירוח ואוכל 4.4 6.6 4.2 4.5 5.7 4.4 5.3 - 8.1 7.4 תחבורה, אחסנה ותקשורת 9.0 4.7 9.4 9.1 7.1 9.3 5.2 61.7 2.4 שירותים עסקיים, בנקאות וביטוח 15.3 12.7 15.5 15.0 11.0 15.4 1.4 - 8.3 2.1 מינהל ציבורי 11.9 7.1 12.4 11.9 5.6 12.6 3.0 - 17.1 4.1 חינוך 13.2 19.9 12.5 13.4 18.8 12.9 5.6 0.2 6.5 שירותי בריאות רווחה וסעד 10.8 10.0 10.9 11.0 11.5 10.9 4.7 21.1 3.2 שירותים קהילתיים חברתיים ואחרים 4.5 4.9 4.4 4.8 6.6 4.6 10.8 43.6 7.2 *שכר ממוצע בחישוב לפי נתוני קר ס הכנסות וכולל "ענף לא ידוע "שהושמט מהרשימה ;במקרה של מיעוט תצפיות מסומן -- . 56 15 נספח10 :השכר ,)כאחוז מהשכר הממוצע והשינויים בו לפי ענפי תעסוקה (אחוזים2016-2015 ענף כלכלי שכר כאחוז מהשכר הממוצע של העובדים:* שיעור שינוי ריאלי ב שכר העובדים בין 2015 ל- 2016 סה "כ העניים הלא- עניים סה "כ העניים הלא- עניים סך הכל 100.0 43.6 105.7 2.7 11.6 2.4 חקלאות 79.0 -- 82.9 - 2.5 -- - 2.3 תעשייה (כרייה וחרושת) 126.1 56.1 131.5 9.4 8.7 9.4 חשמל ומים 187.0 -- 191.1 3.3 -- 0.7 בינוי ובנייה 93.8 58.6 102.7 0.0 12.7 - 5.4 מסחר סיטוני וקמעוני 82.9 42.7 87.3 - 1.4 12.0 - 1.1 שירותי אירוח ואוכל 56.1 39.3 58.4 - 4.9 4.7 - 6.4 תחבורה ,אחסנה ותקשורת 144.0 53.7 151.1 - 1.0 0.5 0.7 שירותים עסקיים ,בנקאות וביטוח 121.9 38.3 128.0 5.6 - 6.3 5.4 מינ הל ציבורי 82.0 -- 84.6 5.7 -- 4.9 חינוך 88.2 45.6 94.6 4.9 20.0 3.5 שירותי בריאות רווחה וסעד 88.4 31.1 94.6 0.1 25.7 0.4 שירותים קהילתיים חברתיים ואחרים 62.0 41.1 65.1 - 1.1 19.8 - 1.1 *שכר ממוצע בחישוב לפי נתוני סקר הכנסות וכולל "ענף לא ידוע "שהושמט מה רשימה ;במקרה של מיעוט תצפיות מסומן -- . 57 16 נספח11 :התפלגות העובדים ושיעורי גידול בסך התעסוקה לפי משלחי יד ,)(אחוזים2016-2015 משלח יד שיעור המועסקים במשלח היד 2015 2016 סה "כ העניים הלא-עניים סה "כ העניים הלא-עניים סך הכל 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 בעלי משלח יד אקדמי ומנהלים 24.2 13.7 25.2 24.4 17.1 25.1 בעלי מקצועות חופשיים וטכניים10.1 2.3 10.9 9.2 1.9 10.0 עובדי פקידות 12.0 5.8 12.6 11.9 5.8 12.5 עובדי מכירות ועובדי שירותים 7.9 7.5 7.9 7.8 6.4 8.0 עובדי ם מקצועיים 31.6 50.5 29.7 31.7 49.2 30.0 עובדים בלתי-מקצועיים 5.9 12.4 5.2 5.9 13.5 5.1 *הסך- הכול כולל גם בעלי משלח יד "לא ידוע" 17 נספח12 :שיעורי ,)השכר והשינויים בו לפי משלחי יד (אחוזים2016-2015 משלח יד שכר כאחוז מהשכר ה ממוצע של העובדים:* שיעור השינוי הריאלי בשכר העובדים בין 2015 ל- 2016 סה "כ העניים הלא-עניים סה "כ העניים הלא-עניים סך הכל 100.0 43.6 105.7 2.7 11.6 2.4 בעלי משלח יד אקדמי ומנהלים142.8 48.5 149.2 1.0 8.6 1.8 בעלי מקצועות חופשיים וטכניים 180.2 63.5 182.5 -1.9 9.6 -2.1 עובדי פקידות 103.4 35.7 106.6 2.9 -15.5 3.3 עובדי מכירות ועובדי שירותים 74.0 36.5 77.1 3.3 1.7 2.7 עובדים מקצועיים 70.4 47.2 74.2 8.6 15.2 7.8 עובדים בלתי-מקצועיים 43.2 36.1 45.1 12.1 12.5 12.6 *הסך- הכול כולל גם בעלי משלח יד "לא ידוע" 18נספח 13 :טווח הכנסות לפי עשירונים וגודל משפחה – 2016 ,לפי סולם שקילות ישראלי עשירון יחיד ( 19% **) שתי נפשות ( 25% ) שלוש נפשות ( 15% ) ארבע נפשות ( 16% ) חמש נפשות ( 13% ) 1 2,369 3,790 5,022 6,292 7,107 2 3,427 5,483 7,265 9,102 10,281 3 4,438 7,101 9,409 11,787 13,314 4 5,445 8,712 11,543 14,462 16,335 5 6,519 10,431 13,821 17,315 19,557 6 7,612 12,179 16,137 20,216 22,835 7 8,932 14,291 18,936 23,723 26,796 8 10,781 17,249 22,855 28,633 32,342 9 14,093 22,549 29,877 37,431 42,279 10 133,045 212,871 282,055 353,367 399,134 * ערכים המרביים שדווחו בסקר ** שיעור של גודל המשפחה בכלל האוכלוסייה 58 19 נספח14א : מובהקות סטטיסטית של שינויים במדדי עוני נבחרים בקבוצות אוכלוסייה , 2016 מול 2015 קבוצות אוכלוסייה תחולת העוני משפחות תחולת העוני נפשות תחולת העוני ילדים יחס פער ההכנסותFGT סך כל האוכלוסייה לא לא לא* לא* לא קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית: יהודים לא לא כן לא לא חרדים** לא לא לא לא לא עולים לא לא לא לא לא ערבים לא* לא לא* כן כן משפחות עם ילדים - סך הכול לא לא לא כן לא 1-3 ילדים לא לא לא כן לא 4 ילדים ויותר לא לא לא לא לא 5 ילדים ויותר לא לא לא לא לא משפחות חד הוריות לא* כן לא לא לא מצב תעסוקתי של ראש משק הבית: עובד לא לא* כן כן לא יר שכ לא לא כן לא* לא עצמאי לא לא לא כן לא לא עובד בגיל עבודה לא לא לא כן לא מפרנס אחד לא לא* לא לא לא שני מפרנסים ויותר לא לא לא כן כן קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה: עד 30 לא לא לא כן לא בגילאי 31 - 45 לא לא לא כן לא רמב בגילאים45 -גיל הפ נסיה לא לא לא לא לא קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה: קשישים*** לא לא לא לא לא בגיל הפנסיה לפי חוק**** לא לא לא לא לא קבוצות השכלה של ראש משק הבית: עד 8 שנות לימוד לא לא כן לא לא בין 9 ל- 12 שנות לימוד לא לא לא* לא לא 13 ומעלה שנות לימ וד לא לא לא כן כן *הנתונים נבדקו ברמת מובהקות של 5% .הסימון "*"לא משמעו שהנתון אינו מובהק ברמה של 5% אך מובהק ברמת מובהקות של 10% ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר ***עקב תנודתיות מוצג ממוצע נע של שנתיים .הגדרה חרדים לפי עבודה גוטליב- ( קושניר2009 .) ** * * גיל62 לנשים ו- 67 לגברים. 59 20נספח 14ב : תחולות העוני לאורך השנים ורווחי סמך שלהם ברמת מובהקות של 5% א. 21תחולת עוני משפחות: ב. 22תחולת עוני נפשות: ג. 23תחולת עוני ילדים: 15.0% 16.0% 17.0% 18.0% 19.0% 20.0% 21.0% 22.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 15.0% 17.0% 19.0% 21.0% 23.0% 25.0% 27.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 20.0% 22.0% 24.0% 26.0% 28.0% 30.0% 32.0% 34.0% 36.0% 38.0% 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 60 24 נספח15 ,: ממדי העוני לפי מדדים נבחרים2016-1998 * מרחק בין קו העוני והכנסה ממוצעת של עניים לנפש תקנית במחירי2016 . ** החל משנה זו מחושב מדדFGT לחומרת העוני עבור משפחות עניות בלבד ולא כ עבור כלל ה משפחות כפי שהוצג בדוחות עד כה. כך המדד משקף את חומרת העוני של העניים, בדומ ה למדד .עומק העוני, בשקלול לפי עומק העוני המדד 1998 1999 2002 2003 2004 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 תחולת העוני של משפחות 16.6% 18.0% 18.1% 19.3% 20.3% 19.9% 20.5% 19.8% 19.9% 19.4% 18.6% 18.8% 19.1% 18.6% תחולת העוני של נפשות 18.0% 19.5% 21.0% 22.4% 23.6% 23.7% 25.0% 24.4% 24.8% 23.5% 21.8% 22.0% 21.7% 22.0% תחולת העוני של ילדים 22.9% 26.0% 29.6% 30.8% 33.2% 34.0% 36.3% 35.3% 35.6% 33.7% 30.8% 31.0% 30.0% 31.2% תחולת עוני של נפשות קשישים 16.1% 19.6% 15.5% 17.9% 20.2% 18.5% 16.7% 16.5% 16.3% 17.1% 17.8% 17.8% 17.5% 16.3% תחולת העוני של משפחות שבראשן קשיש 18.7% 25.0% 17.0% 19.2% 25.6% 23.1% 20.7% 19.9% 19.8% 24.1% 23.5% 24.1% 23.5% 21.6% יחס פער ההכנסות 26.1% 25.8% 29.7% 30.5% 33.3% 34.2% 35.5% 35.9% 34.7% 34.4% 32.8% 34.6% 35.7% 34.3% *עומק העוני בש"ח ש"ח 407 ש"ח 435 ש"ח 500 ש"ח 517 ש"ח 579 ש"ח 671 ש"ח 702 ש"ח 734 ש"ח 711 ש"ח 782 ש"ח 779 ש"ח 842 ש"ח 897 ש"ח 894 מדדTGF לחומרת הע וני** 13.1% 12.1% 16.9% 17.2% 19.9% 20.9% 22.8% 23.0% 22.0% 20.9% 18.5% 20.1% 20.3% 19.7% מדד ג'יני בקרב העניים 0.164 0.153 0.184 0.186 0.205 0.205 0.213 0.211 0.203 0.200 0.189 0.197 0.198 0.189 מדדNES 0.069 0.072 0.090 0.097 0.111 0.113 0.123 0.120 0.119 0.111 0.099 0.105 0.105 0.103 61 25נספח 16 :השפעה על תחולת העוני של הוספת כל 100 מיליון ש "ח לקצבה המסוימת א. 26השפעה על עוני משפחות ב. 27השפעה על עוני נפשות ג. 28השפעה על עוני ילדים ד. 29השפעה על עוני קשישים 1.7% 1.0% 1.6% 1.5% 0.6% 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 2.0% קצבת זיקנה ושארים קצבת ילדים דמי אבטלה קצבת נכות הבטחת הכנסה 1.5% 1.3% 1.5% 1.0% 0.6% 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 2.0% קצבת ילדים דמי אבטלה קצבת נכות קצבת זיקנה ושארים הבטחת הכנסה 2.2% 0.9% 0.8% 0.3% 0.1% 0.0% 0.5% 1.0% 1.5% 2.0% 2.5% קצבת ילדים דמי אבטלה קצבת נכות הבטחת הכנסה קצבת זיקנה ושארים 4.2% 0.3% 0.4% 1.1% 0.1% 0.0% 1.0% 2.0% 3.0% 4.0% 5.0% קצבת זיקנה ושארים דמי אבטלה הבטחת הכנסה קצבת נכות קצבת ילדים 62 30 נספח17: שיעור המשפחות העניות באופן מתמשך על פני זמן מתוך כלל העניים ,לפי קבוצות ,נבחרות2016-1999 31נספח 18 ,: תעסוקה ומדדי עוני2016-1999 א. 32תעסוקה ותחולת עוני - כלל האוכלוסייה 17.4 19.9 17.0 18.0 19.0 20.0 21.0 22.0 23.0 24.0 68.0 70.0 72.0 74.0 76.0 78.0 80.0 1999 שיעור תעסוקה תחולת העוני 2016 40 45 50 55 60 65 70 75 80 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 סה"כ ערבים קשישים לפי הגדרה ישנה חד-הוריות 63 ב. 33תעסוקה ותחולת עוני - יהודים לא חרדים ג. 34תעסוקה וחומרת עוני– יהודים לא חרדים 9.6 8.6 8.5 9 9.5 10 10.5 11 11.5 12 12.5 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 2016 1999 תחולת העוני שיעור תעסוקה 13.9 16.2 0 5 10 15 20 25 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 2016 1999 חומרת העוני שיעור תעסוקה 64 ד. 35תעסוקה וחומרת עוני– חרדים ה. 36תעסוקה וחומרת עוני– ערבים 9.8 17.6 0.0 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 35.0 40.0 45.0 50.0 55.0 60.0 65.0 2016 1999 שיעור תעסוקה חומרת העוני 8.6 17.2 0 5 10 15 20 25 40 42 44 46 48 50 52 54 56 58 60 2016 1999 שיעור תעסוקה חומרת העוני 65 37נספח 19 : תחולת העוני לפי קבוצות אוכלוסיה , 2016-1998 *האוכלוסייה החרדית ,ובהתאם לכך האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית ,מוגדרות בשנים השונות בכמה אופנים :עד 2011 לפי גישת גוטל יב-קושניר ;בשנים 2012-2013 לפי בית הספר האחרון (גישה קלאסית ;) ומשנת 2014 ואילך לפי הגדרה סובייקטיבית. 0.0% 10.0% 20.0% 30.0% 40.0% 50.0% 60.0% 70.0% 80.0% 90.0% ערבים במזרח ירושלים בדואים מוכרים בדרום חרדים* לא חרדים* 66 38 נספח20א)": שיעורם והיקפם של משקי בית המקבלים מענק עבודה ("מס הכנסה שלילי, ,לפי קבוצות אוכלוסייה2016 משקי בית שקיבלו מענק ע בודה גובה ממוצע של מענק ההכנסה שיעור הירידה במדדי עוני )(אחוזים כתוצאה ממענק העבודה שיעורם באוכלוסייה )(אחוזים שיעורם בקרב המשפחות העובדות )(אחוזים מספר מוחלט תחולת עוני משפחות עומק העוני (בקרב משפחות עניות) FGT (בקרב משפחות עניות) סה"כ 1.9 2.3 48,200 1,199 0.7 1.0 1.4 יהודים 1.9 2.3 41,000 1,022 0.9 1.6 2.6 חרדים לפי הגדרה סובייקטיבית 6.1 7.1 9,300 1,077 1.0 1.9 2.6 עולים מ- 1990 2.0 2.5 9,900 875 0.8 1.1 2.2 ערבים - - - - - - - משפחות עם ילדים 3.3 3.4 37,000 1,194 1.1 1.0 1.3 מספר הילדים 1-3 3.1 3.1 28,300 1,267 1.5 1.1 1.3 + מספר הילדים4 4.4 4.7 8,700 955 0.4 1.0 1.2 + מספר הילדים5 - - - - - - - חד-הוריות - - - - - - - בד עו 2.3 2.3 46,000 1,208 0.9 1.3 1.8 שכיר 2.2 2.2 38,100 961 0.6 1.1 1.3 עצמאי - - - - - - - לא עובד בגיל עבודה - - - - - - - מפרנס אחד 2.4 2.4 18,400 1,345 0.6 1.1 1.6 שני מפרנסים ויותר 2.2 2.2 27,600 1,117 2.1 2.0 2.7 רמ"ב עד גיל30 2.1 2.2 8,500 1,487 0.3 1.2 1.8 רמב בגילאים31-45 2.7 2.8 23,800 1,136 0.9 1.0 1.5 רמב בגילאים46 - גיל הפנסיה 1.8 1.8 13,500 1,131 1.4 0.8 1.2 קשישים לפי הגדרה ישנה - - - - - - - בגיל פנסיוני לפי חוק - - - - - - - השכלה עד8 - - - - - - - השכלה9-12 2.1 2.4 19,200 1,359 0.9 0.8 1.4 השכלה13 ומעלה 2.0 2.3 28,000 1,112 0.7 1.5 2.2 67 39 נספח20 :'ב הכנסות משפ חתיות כשיעור מקווי הע וני בקרב משפחות הממצות את זכותן למענק ,עבודה2016 הרכב משק הבית ההכנסה הפנויה משכר מינימום לחודש* למשרה אחת כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום לחודש* למשרה אחת וחצי כאחוז מקו העוני ההכנסה הפנויה משכר מינימום לחודש* לשתי משרות כאחוז מקו העוני יחיד ( 55 )+ 150 - - יחיד ( 23 )+עם ילד 100 - - יחיד ( 23 )+עם 2 ילדים 78 - - יחיד ( 23 )+עם 3 ילדים 70 - - זוג ( 55 )+ 94 140 188 זוג ( 23 )+עם ילד 73 109 146 זוג ( 23 )+עם 2 ילדים 63 93 124 זוג ( 23 )+עם 3 ילדים 57 83 111 זוג ( 23 )+עם 4 ילדים 52 75 100 זוג ( 23 )+עם 5 ילדים 48 69 90 68 40נספח 21 ,: שיעורי תעסוקה בקרב משקי בית לפי סוג המשפחה2016-2015 )(אחוזים 2015 2016 סך כל האו כלוסייה 79.9 80.3 :קבוצות אוכלוסייה של ראש משק הבית יהודים 79.7 80.0 *חרדים 79.9 83.3 עולים 78.9 79.4 ערבים 80.8 81.8 משפחות עם ילדים- סך הכול 94.7 95.2 1-3 ילדים 95.6 96.1 4 ילדים ויותר 89.8 91.0 5 ילדים ויותר 84.9 89.0 משפחות חד הוריות 88.0 86.6 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל עבודה עד30 93.1 95.1 בג ילאי31 – 45 95.1 95.1 בגילאי46 עד גיל הפנסיה 89.7 90.5 :קבוצות גיל של ראש משק בית בגיל פרישה **קשישים 31.9 32.9 ***בגיל הפנסיה לפי חוק 26.4 27.3 :קבוצות השכלה של ראש משק הבית עד8 שנות לימוד 40.3 40.6 בין9 ל- 12 שנות לימוד 82.1 81.5 13 ומעלה שנות לימוד 84.1 84.7 המקור : סקר הוצאות משק הבית ,* לפי הגדרה סובייקטיבית: רמת דתיות לפי דיווח המרואיין: חילוני, מסורתי, דתי, חרדי מעורב ** בהתאם להגדרה שהיתה נהוגה עד כה: מגיל60 לאשה ו- 65 .לגבר *** גיל62 לנשים ו- 67 לגברים. 69 41 נספח22: חישובי תחולת העוני של ערבים עם וללא האוכלוסייה הבדואית , 2016-2002 שנה ללא בדואים עם בדואים עוני משפחות עוני נפשות עוני ילדים עוני משפחות עוני נפשות עוני ילדים 2002 47.6% 49.5% 57.2% 47.6% 49.5% 56.8% 2003 48.1% 50.4% 57.4% 48.3% 50.9% 57.5% 2004 48.9% 50.2% 57.9% 49.9% 51.6% 59.2% 2005 52.0% 55.0% 64.0% 52.1% 55.4% 64.2% 2006 53.2% 56.2% 65.1% 54.0% 57.6% 66.8% 2007 50.5% 53.0% 60.7% 51.4% 54.5% 62.5% 2008 48.6% 51.9% 61.2% 49.4% 53.1% 62.1% 2009 52.9% 56.2% 65.3% 53.5% 57.4% 66.8% 2010 53.5% 56.1% 66.1% 53.2% 56.6% 65.8% 2011 53.3% 57.4% 65.9% 53.5% 58.0% 66.5% 2012 54.7% 58.2% 67.9% 54.4% 58.0% 67.9% 2013 52.0% 55.8% 66.5% 51.7% 55.7% 66.4% 2014 52.6% 54.1% 63.6% 52.6% 54.0% 63.5% 2015 53.7% 55.3% 66.2% 53.3% 54.8% 65.6% 2016 48.7% 50.7% 60.9% 49.4% 52.2% 62.0% :)מחברי הדוח (בסדר א"ב מירי אנדבלד דניאל גוטליב אורן הלר להב כראדי www.btl.gov.il