חומר רקע
הצעה לנוסח מתוקן של הצעות החוק:
1. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשע"ו-2016 – פ/3041/20 של ח"כ ניסן סלומינסקי ואח'
2. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וטיפול התביעה בתיק החקירה עד להגשת כתב אישום), התשע"ה-2015 – פ/693/20 של ח"כ דב חנין ואח'
3. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - משך החקירה), התשע"ה-2015 – פ/1322/20 של ח"כ טלב אבו עראר ואח'
59.1 (א) נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר ענין לציבור או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.
(ב) (1) משך זמן החקירה המשטרתית תסתיים בהקדם האפשרי בנסיבות העניין בהתאם לפעולות החקירה הנדרשות ובכפוף להוראות סעיף זה לא יעלה על פרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לבירור העניין החל מיום פתיחת החקירה, ובכל מקרה לא יעלה על תקופת הזמן הקבועה בפסקה (2).
(2) משך החקירה המשטרתית לא יעלה על התקופות המנויות להלן:
(א) בעבירה מסוג חטא – עד שישה חודשים ממועד פתיחת החקירה;
(ב) בעבירה מסוג עוון – עד שנה ממועד פתיחת החקירה;
(ג) בעבירה מסוג פשע למעט עבירה המנויה בסעיף קטן (ד) שדינה מאסר לפחות שלוש שנים ולא יותר מעשר שנים – עד שנתיים ממועד פתיחת החקירה;
(ד) בעבירה מסוג פשע שדינה עשר שנות מאסר ומעלה והוא עבירה המנויה בתוספת ראשונה ב' שדינה חמור ממאסר של עשר שנים לא יוגבל משך החקירה;
(ה) בעבירה שבה החשוד קטין – עד שמונה חודשים מיום ביצוע העבירה;
(3) כלל התיק כמה חשודים בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה יימנו התקופות לפי העבירה החמורה מביניהן.
(4) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) –
(א) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה שהוא הסמיך לכך בדרגת סגן ניצב ומעלה, רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (2) לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים אם סבר כי יש אינטרס ציבורי המצדיק זאת.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את משך הזמן הקבוע בפסקה (2), לרבות לאחר הארכה כאמור בפסקת משנה (א), לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת לעת אם סבר כי בשל טעמים מיוחדים שיירשמו האינטרס הציבורי מצדיק זאת.
(5) בפסקה (4) ובסעיף 61(ג), "טעמים מיוחדים" – לרבות פעולות חקירה מחוץ לשטח ישראל וחקירות שיש בהן עניין מיוחד לציבור.
(6) במניין התקופות האמורות בסעיף זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:
(1) פרק זמן שבו נבצר מהמשטרה להשלים את החקירה בשל היות החשוד מחוץ לישראל, בשל מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או בשל כך שלא ניתן לאתרו או שלא ידועה זהותו, ובלבד שהוכח כי המשטרה נקטה בנסיבות העניין בכל האמצעים הסבירים לשם השלמת החקירה לרבות השלמתה מחוץ לישראל;
(2) פרק הזמן שבו החקירה התעכבה כתוצאה מהליכים שבהם נקט החשוד; [הערה: מוצע למקד את הנוסח בהליכים מסוימים – לבירור עם משרד המשפטים; הנוסח מבוסס על הנחית היועץ המשפטי לממשלה ועל הצעת החוק הממשלתית בעניין התיישנות עבירות]
(3) פרק הזמן שבו נמנעה חקירתו של החשוד בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;
(ג) לא יקבל בית המשפט ראיות שהושגו בחקירה שנערכה בניגוד להוראות סעיף זה או בניגוד להוראות סעיף 61 , אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.2
(6) אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות כל דין אחר.
(ד) בסעיף זה, "יום פתיחת החקירה" – אם נפתחה החקירה בעקבות תלונה, המועד שבו הוגשה התלונה; אם נפתחה החקירה בעקבות מידע שהגיע למשטרה בדרך אחרת, המועד שבו החליט הגורם המוסמך על פתיחתה של חקירה או של בדיקה; החלטה על איסוף סמוי של מודיעין לא תיחשב כפתיחה של חקירה או בדיקה.
61.3 (א) הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.
(ב) ביקש התובע לערוך השלמת חקירה כאמור בסעיף קטן (א), יתחום מראש את משך הזמן המותר להשלמת החקירה וזאת בהתייעצות עם צוות החקירה, ובלבד שהתקופה שתיקבע לא תעלה על שלושה שישה חודשים.
(ג) פרקליט המחוז רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את משך הזמן שנקבע להשלמת החקירה כאמור בסעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת לעת.
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
61. הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט מפרקליטות המדינה תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט..
624. (א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;
(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;
(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
(4) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
(ב) על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב שבה תצוין עילת סגירת התיק והחשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.
מיום 7.8.2001
פסקה 62(א)(2) עד יום 16.11.2010
תיקון מס' 33 והוראת שעה
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח 2997)
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3)
ס"ח תשס"ה מס' 2001 מיום 24.5.2005 עמ' 462 (ה"ח 168)
הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תוקפה של הוראת השעה
י"פ תשס"ו מס' 5458 מיום 17.11.2005 עמ' 492
י"פ תשס"ז מס' 5596 מיום 16.11.2006 עמ' 546
י"פ תשס"ח מס' 5820 מיום 19.6.2008 עמ' 3490
י"פ תשס"ט מס' 5962 מיום 11.6.2009 עמ' 4281
י"פ תש"ע מס' 6046 מיום 11.1.2010 עמ' 1374
החלפת סעיף 62
הנוסח הקודם:
העמדה לדין
62. ראה התובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; אולם אם הועבר חומר החקירה לתובע כאמור בסעיף 12(א)(2), טעונה החלטה שלא להעמיד לדין מהטעם האמור אישור קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה.
תיקון מס' 33 (תיקון)
ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח 62)
(א) ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט ענין לציבור; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל העדר ענין לציבור תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך - בעבירות שהן פשע;
(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או קצין משטרה המשמש כתובע והוסמך לכך – בעבירות שאינן פשע, אשר חומר החקירה בהן הועבר לתובע מוסמך.
(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות שהן פשע והועברו לתובע משטרתי לפי הוראות סעיף 60(ג), למעט עבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויה בפרט (6א) לתוספת ראשונה א', ועבירות תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) ו-(ג) לחוק האמור, המנויה בפרט (8א) לתוספת ראשונה א';
(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לענין זה – בעבירות שאינן פשע;
מיום 7.10.2005
תיקון מס' 45
ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 332 (ה"ח 2951)
הוספת פסקה 62(א)(4)
מיום 16.11.2010
פקיעת פסקה 62(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות שהן פשע והועברו לתובע משטרתי לפי הוראות סעיף 60(ג), למעט עבירת פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, המנויה בפרט (6א) לתוספת ראשונה א', ועבירות תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ב) ו-(ג) לחוק האמור, המנויה בפרט (8א) לתוספת ראשונה א';
מיום 17.11.2010
תיקון מס' 62 – הוראת שעה
ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 31 (ה"ח 500)
תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון) תשע"ד-2013
ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח 800)
תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014
ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח 895)
תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017
ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח 1097)
החלפת פסקאות 62(א)(1) עד 62(א)(3)
הנוסח הקודם:
(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות שהן פשע;
(2) (פקעה);
(3) קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לענין זה – בעבירות שאינן פשע;
מיום 19.6.2002
תיקון מס' 36
ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 449 (ה"ח 3107)
הוספת סעיף 62א
מיום 29.10.2006
תיקון מס' 50
ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 6 (ה"ח 231)
(א) בסעיף זה –
"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);
"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 203א, 305, 307, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
מיום 22.7.1982
ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982
ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי -
(1) לאצול למשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים, למעט ערר על החלטת תובע, שהוא פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור;
(2) לאצול לפרקליט בדרגת סגן בכיר לפרקליט המדינה ומעלה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים על החלטת תובע כאמור בסעיף 11(א)(2) בסעיף 12(א)(2) שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות.
מיום 7.8.2001
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 501 (ה"ח 2997)
תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2)
ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח 114)
ביטול סעיף 66
הנוסח הקודם:
אצילת סמכות לענין ערר
66. (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להעביר לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים – את סמכותו להחליט בעררים על החלטה שלא להעמיד לדין מפני שלא נמצאו ראיות מספיקות, וכן בעררים על החלטה שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור כשההחלטה ניתנה בידי תובע שאינו פרקליט מפרקליטות המדינה.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי -
(1) לאצול למשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים, למעט ערר על החלטת תובע, שהוא פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין מפני שאין במשפט ענין לציבור;
(2) לאצול לפרקליט בדרגת סגן בכיר לפרקליט המדינה ומעלה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את הסמכות להחליט בעררים על החלטת תובע כאמור בסעיף 12(א)(2) שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות.
67. (א) אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.
(ב) כתב האישום יוגש במועד שאינו מאוחר מן המועד הקבוע להלן:
(1) בתיקים שבהם מטפל תובע משטרתי – עד שנים עשר תשעה חודשים מיום סיום החקירה;
(2) בתיקים שבהם מטפל תובע מפרקליטות המדינה או מפרקליטות המחוז – עד שנים שמונה עשר חודשים מיום סיום החקירה;
(3) באישומים לפי העבירות המנויות בתוספת השביעית – עד שנתיים שמונה עשר חודשים מיום סיום החקירה;
(ג) כלל התיק כמה חשודים בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה יימנו התקופות לפי העבירה החמורה מביניהן.
(ד) פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות המשטרתית, לפי העניין, רשאי להאריך את משך הזמן הקבוע בסעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, אם התקיימו נסיבות המצדיקות את הארכת התקופה.
(ה) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להאריך את משך הזמן הקבוע בסעיף קטן (ב), לרבות לאחר הארכתו כאמור בסעיף קטן (ג), לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ולחזור ולהאריך את משך הזמן כאמור מעת לעת אם התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות להאריך את התקופה להגשת כתב אישום בתקופה נוספת.
(ו) במניין התקופות האמורות בסעיף זה לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:
(1) פרק זמן שבו נבצר מהתובע לגבש החלטה על העמדה לדין בשל היות החשוד מחוץ לישראל, בשל מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או בשל כך שלא ניתן לאתרו או שלא ידועה זהותו, ובלבד שהוכח כי התובע נקט בנסיבות העניין בכל האמצעים הסבירים לשם גיבוש החלטה על העמדה לדין לרבות פעולות מחוץ לישראל;
(2) פרק הזמן שממועד הגשת בקשה לשימוע ועד למועד האחרון של החלטה בשימוע או פרק הזמן שממועד ההודעה לחשוד על אפשרות הגשת בקשה לשימוע ועד למועד האחרון לקיום השימוע, על פי כל דין, ובלבד שפרק הזמן לא יעלה על ששה חודשים;
(3) פרק הזמן שבו ההחלטה בעניין הגשת כתב האישום מתעכבת כתוצאה מהליכים שבהם נקט החשוד;
(4) פרק הזמן שממועד הגשת ערר על החלטה שלא להעמיד לדין ועד קבלת החלטה בערר ובלבד שפרק הזמן לא יעלה על שנים עשר חודשים;
(5) פרק הזמן שבו נמנעה העמדתו של החשוד לדין בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;
(6) פרק הזמן שממועד הגשת בקשת תובע להשלמת חקירה ועד להעברת חומר החקירה בחזרה לתובע לאחר השלמת החקירה; על תקופה זו יחולו הוראות סעיף 61(ב) ו-(ג).
(7) פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א'1 לפרק ד' עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן או עד לאי קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שנתגלה כי ההסדר הושג במרמה, הכל בכפוף להוראות סעיף 67ז.
(ז) לא יוגש כתב אישום בחלוף התקופות האמורות בסעיף זה ובסעיפים 59 ו-61, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, לאחר ששוכנע כי על אף חלוף התקופות האמורות, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות להעמיד את הנאשם לדין, וזאת בהתחשב בחומרת העבירה, בסיכון לציבור, בהתנהלות רשויות החקירה והתביעה, באפשרות לנהל הליך הוגן ולהגיע לבירור האמת, ובהשפעת חלוף התקופות על זכיותו הנאשם ועל מצבו. לא ידון בית המשפט בכתב אישום שהוגש בניגוד להוראות סעיף קטן (ד).
תוספת ראשונה ב'5
עבירות המתה
עבירות בטחון
עבירות חמורות כלפי קטינים
עבירות מין
עבירות חטיפה
עבירות בקשר עם ארגון פשיעה
תוספת שביעית
1. עבירות מסוג פשע חמור [הערה: יש לברר למה כוונת המציעים ולהתייחס לעבירות עצמן]
2. עבירות שנדרשת בהן חקירה הכוללת גביית עדויות או השגת מסמכים מגורמים הנמצאים מחוץ לישראל