חומר רקע
193
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
: "
דמוקרטיה
מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
על טיפול של רשויות אכיפת החוק
–
המשטרה
,
הפרקליטות ובתי
המשפט
–
בהתנגדות להינתקות
מאת
בועז סנג
* רו '
. ‡
‡Â·Ó
.
·.
ÂÚ·˜˘ È„Ó ˙ÂÈËÒ¯„‰Â ˙¯˙ÂÈÓ‰ ˙¢„Á‰ ˙¯ȷډ
·
˙ÈÎ˙ Ì¢ÈÈ ˜ÂÁ
˙˜˙ȉ‰
,
Ò˘˙
"
‰
-
2005
–
ÈÏÈÏÙ‰ ˜ÂÁ· ÈËÈÏÂÙ ˘ÂÓÈ˘
?
.
‚.
‰‡ÁÓ Â‡ „¯Ó
?
.
„.
˙ÂÓÈχ ¢ ‡Ï˘ ÌÈÈ‚ÙÓ ¯ˆÚÓ· ˘ÂÓÈ˘‰
–
‰Ú˙¯‰Â ËÙ˘Ó‰ ÈÙÏ ‰˘ÈÚ
?
Â‡È˘Â
–
Ó
ÌÂ˙ „Ú ¯ˆÚ
˙ÂÈ˘ ˙ÂÈ‚ÙÓ Ï˘ ÌÈÈËÙ˘Ó‰ ÌÈÎÈω‰
.
‰.
ÈωÈÓ ¯ˆÚÓ· ˘ÂÓÈ˘‰
.
Â.
˙ÓÈÒÁ
ÌÈ¯ÂˆÚ ÌÈÈ˘ ÈÙ· ˙¯˘Ù‡‰
˙¯‚·‰ ˙ÂÈÁ·· ÔÁ·È‰Ï
.Ê.
˙ίÚÓ Ï˘ ‰ÒÁÈ
ÌÈ˘È·Î ÂÓÒÁ˘ ÌÈÈ‚ÙÓÏ ˜ÂÁ‰ ˙ÙÈ·
.
Á.
˙ȘÂÁ ‰‡ÁÓ ÈÂÎÈ„
,
ÏÏη
,
˙¯ÈˆÚÂ
ÌÈÈ‚ÙÓ Ï˘ ÌÈÒ·Âˇ
,
˯ٷ
.
Ë.
ÌÈÈ‚ÙÓ „‚Î ÌȯË¢ ˙ÂÓÈχ
.È.
˙Â¯È˘ ˙ÏÚÙ‰
˙˜˙ȉ‰ È„‚˙Ó „‚Î ÈÏÏΉ ÔÂÁËÈ·‰
.
‡È
.
ȯˆÚÏ ÌÈ„ÁÂÈÓ ËÙ˘Ó È˙· ˙Ó˜‰
ÂÈ„ÁÈ ÌÈ¯ÂˆÚ ˙¯˘Ú Ï˘ ÌÈÈÚ· ÌÈÈ·È˘Ï˜ ÌÈÂÈ„Â ‰‡ÈÏΉ Ș˙Ó· ˙˜˙ȉ‰
.
·È
.
Ï˘ ˙Ù˙¢Ӊ ¯ˆÚÓ‰ ˙ί‡‰
120
ÌÈ„Â˘Á
̯„ ¯Ùη ˙ÂÓÈχ·
.
‚È
.
˙ÂÈÂÙÈ„Ú‰ ¯„Ò
‰¯Ë˘Ó·Â ˙ÂËÈϘ¯Ù· Ú·˜˘ „ÁÂÈÓ‰
.
„È
. "
˙‚˙Ó ‰È˯˜ÂÓ„
"
‰È˯˜ÂÓ„ ‡
˙„Ó‚Ó
?.
ÂË
.
¯·„ ˙ȯÁ‡
–
„È˙ÚÏ ÌÈÁ˜Ï
,
ÏÏη
,
‰È˯˜ÂÓ„Ï ÍÂÈÁÂ
,
˯ٷ
.
א.
מבוא
כידוע
,
דמוקרטיה אינה משטר המבוסס רק על הכרעת הרוב
,
אלא ג על שמירה על
זכויו
תיו של המיעוט
.
הללו כוללות
,
בי היתר
,
את חופש הביטוי
,
חופש המחאה
,
חופש
*
ראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במכללה האקדמית למשפטי
)
רמת
(. ג
תודתי
נ
תונה לד
"
ר רינת קיטאי על הערותיה המועילות
מאוד
לטיוטת המאמר
;
לחברי סגל המרצי
הקבוע של המכללה האקדמית למשפטי
)
רמת
( ג
על הערותיה בסמינ
ר המחלקתי שבו
הוצגה טיוטת המאמר
לגב ו
'
יעל אלו
.
ספר אורי קיטאי
194
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ההפגנה
,
חופש המצפו וחופש ההתאגדות
.
חירויות אלו ה נשמת אפה של הדמוקרטיה
.
ה
זכו בהקשרי אחרי להכרה בפסיקה של בית המשפט העליו
,
לעתי תו התבססות על
חוק
יסוד
:
כבוד האד וחירותו
,
ובוועד
ת חוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת שוקדי לאחרונה
על עיגונ בחוקה
.
מספרי על רוסיה הסובייטית
,
בימי ברית
המועצות לשעבר
,
שזכויות האד החשובות
דלעיל נרמסו בה ברגל גסה חר העובדה שחלק זכו להכרה בחוקה
.
אכ
,
נדרשת ג תרבות
דמוקרטית
.
תרבות דמוקרטית אינה נבחנת בראי ההכרע
ות הקלות שקיימת בעניינ תמימות
דעי
,
אלא באספקלריה של הכרעות קשות ושנויות במחלוקת
.
תכנית ההינתקות מרצועת
עזה
,
שביצעה ממשלת ישראל בשנת 2005
ושהייתה כרוכה בפינוי כפוי של אזרחי
מבתיה
,
הייתה הכרעה שנויה במחלוקת וקשה מאוד
.
ציבור גדול חש שנעשה לו עוול
.
תחושה ז
ו הוחרפה נוכח הדר שבה התקבלה הכרעה כה גורלית
.
כיצד מבצעי מהל כה
שנוי במחלוקת באופ דמוקרטי ובחוכמה
?
התשובה המוצעת במאמר זה היא שיש לשמור
מכל משמר על זכויות האד
,
לרבות חופש הביטוי
,
חופש המחאה וחופש ההפגנה
.
הא עמדה הדמוקרטיה הישראלית במבח
?
א תופסי את
הדמוקרטיה תפיסה שטחית
של הכרעת הרוב גרדא
,
ללא הפנמה של הערכי הדמוקרטיי
,
נית אולי להשיב בחיוב
.
לצערי
,
התשובה שמציע מאמר זה
,
המבוססת על תפיסה
מעט
מורכבת יותר של הדמוקרטיה
–
הכוללת ג שמירה על זכויותיו של המיעוט1 – היא שלילית
.
כ למשל חופש ההפגנה
כנגד ההי
נתקות נתפס על ידי רבי מדי כמטרד בלתי נסבל
,
לרבות כאלה שבעבר הצטיירו
כאבירי זכויות האד
.
המאמר מתמקד בפעולותיה
)
ובמחדליה
(
של מערכת אכיפת החוק
הפלילי
–
המשטרה
,
הפרקליטות ובתי המשפט
–
ומסקנותיו ה עצובות ומדאיגות באשר
לכל אחד משלושה גופי עתירי סמכויות וכוח
אלה
.
נוס על כ ג מלאכת המחוקק
–
שבאה לידי ביטוי בחוק חדש
:
חוק יישו תכנית ההינתקות
,
תשס
"ה2005
–
ואופ
התנהלותה של התקשורת
" –
כלב השמירה של הדמוקרטיה
– "
אינ מותירי מקו
לאופטימיות רבה באשר לנושא המאמר
.
1
ראו למשל א
'
ברק
"
המשטרה וזכויות אד בישראל
"
·¯˜ Ô¯‰‡
–
ÌÈ·˙Î ¯Á·Ó
)
כר
' ח , א
כה
' י ,
זמיר עורכי
( ס" תש , 667
,
680
" :בלא זכויות אד אי דמוקרטיה
.
דמוקרטיה אינה רק
שלטו הרוב
.
מדינה בה שולל הרוב את זכויות המיעוט
,
אינה מדינה דמוקרטית
".
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
195
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ב.
העבירות החדשות המיותרות והדרסטיות מדי שנקבעו
ב
חוק יישו תכנית ההינתקות
,
תשס
"ה2005
2 –
שימוש פוליטי בחוק הפלילי
?
תפקידו המרכזי של החוק הפלילי הוא להדרי ולכוו התנהגות ולא ליצור עברייני3 ,
לפיכ אי לגזור על הציבור גזרות שלא יוכל לעמוד בה
.
עיקרו מרכזי הוא עקרו
השיוריות של המשפט הפלילי
:
המשפט הפלילי
הוא האמצעי הדרסטי ביותר
,
פגיעתו
בחירות האד היא גדולה
,
ולכ יש למעט ככל האפשר בשימוש בו
.
המשפט הפלילי נועד להג על הערכי החברתיי החשובי תו הימנעות מהגבלה
גדולה מדי של חירות האד
.
בתקופות קדומות היה מקובל להשתמש במשפט הפלילי
שימושי ציניי
,
כגו להגנה
על האינטרסי האישיי של השליטי
.
כיו מקובל כי
השימוש במשפט הפלילי חייב להיות מוגבל למניעת נזק
)
אסור למשל לאכו מוסר
באמצעותו
(
תו הגנה על הערכי שחשיבות אינה שנויה במחלוקת4 .
התחו הפלילי חייב
להיות נקי
מוויכוחי פוליטיי
:
מחלוקת פוליטית
)
בתחומי הקונסנסוס
הציוני
דמוקרטי
(
באשר להצדקתה של עבירה פלילית מסוימת היא אינדיקציה לכ שאי לעבירה זו מקו
בחוק הפלילי
.
חוששני שכל מושכלות היסוד הללו נשכחו כשנקבעו האיסורי הפליליי שבהצעת חוק
יישו תכנית ההתנתקות
,
תשס
"ה2004
5 .
כ למשל נקבע בסעי27
)() א3
(להצעת החוק
:
"
המפ
ר הוראה לצאת משטח מפונה שניתנה בידי איש כוחות הבטחו
"
דינו
"
מאסר שלוש
שני
".
" ג
ישראלי הנכנס לשטח מפונה לאחר יו הפינוי או השוהה בו
,
בלא היתר או
שלא בהתא לתנאיו
"
צפוי לעונש החמור של שלוש שנות מאסר
)
סעי 27
)() א2
.((
כ
שעצ השהייה של תושב המקו בביתו לאחר
יו הפינוי הוגדרה כעבירה פלילית
.
כידוע
,
פינוי היישובי במסגרת תכנית ההינתקות נתו במחלוקת פוליטית לגיטימית
:
אפשר לתמו בו
,
ואפשר להתנגד לו
.
נצא מ ההנחה שהרוב רשאי
–
בהכרעה דמוקרטית
–
2
ח "ס1982
,תשס
' עמ , ה"142
.
3
ראו למשל ב
'
" רו ' סנג
פרשנות מרחיבה בפלילי
! ?
האומנ
'
אי מחוקק מב
לעדי המחוקק ולו
בלבד נתכנו עלילות החקיקה
'?
על נשיא בית
המשפט העליו כמחוקק
על והספד לכלל
הפרשנות המצמצמת
" ËÙ˘Ó ÈÏÚ
) ג
תשס
( ג"165
,
166
והאסמכתאות הנזכרותÌ˘
.
4
ראו למשלH.L.A Hart Punishment and Responsibility – Essays in the Philosophy of Law
(Oxford, 1968), 1-28
.
5
ה"ח 130
,תשס
"ה.
ספר אורי קיטאי
196
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
לכפות על היחיד את הפינוי
.
כמה רשעות או לפחות אווילות נחוצות כדי להפו אד
שאינו
מפנה את ביתו היקר לו לעבריי
?
לא בכדי מועטות ה העבירות המחדליות
.
רוב העבירות
הפליליות אוסרות עלינו לבצע מעשי אקטיביי
,
ורק במיעוט מוטלת עלינו החובה
לפעול
.
החובה לפעול מצמצמת מאוד את חירות האד6 .
מה הטע להפליל הפרת
"
הוראה
לצאת משטח מפונה שניתנה
בידי איש כוחות הבטחו
? "
הא האזרח המתגורר בגוש קטי
הוא חייל החייב להישמע להוראות מפקדו
?
דבר אחד הוא לפנותו בכוח סביר
,
כפי שהחוק
מסמי לעשות
;
דבר שונה לחלוטי הוא לצפות ממנו להתפנות מביתו מרצונו
,
באופ
אקטיבי
,
להכריז עליו כעבריי א הוא מתקשה להיפרד מחלקת
אלוהי הקטנה שלו
,
ולהשליכו לבית הסוהר בשל כ
.
הצעת החוק לא הסתפקה בכ אלא קבעה עבירות נוספות
.
המחוסרי עבירות אנחנו
?
כל
העוסקי במשפט הפלילי יעידו כי חוק העונשי הישראלי
,
שאותו ירשנו מהמנדט הבריטי
על אר ישראל
,
מכיל הרבה יותר מדי עבירות מיותרות7 ,בעלות עונש
י מופרזי מאוד8 ,
אשר אפילו האנגלי השמרני נפטרו מעונשיה כבר מזמ
.
לפיכ א החשש היה מאד
שינהג באלימות כלפי כוחות הביטחו שיפנו אותו
,
הרי שיש די והותר עבירות שבה נית
להאשימו
,
כגו תקיפה
,
תקיפה הגורמת חבלה ממשית
,
תקיפת עובד ציבור ועוד כהנה
וכהנה
.
והנה
הוצע בסעי 27
)() א4
(
להוסי עבירה של
"
התפרעות
"
המוגדרת כ
"
התקהלות
)!(
של שלושה אנשי או יותר המפרה את השלו
(. ? ")
הנה הרגנו את חופש ההפגנה ואת
חופש המחאה
,
את חופש הביטוי ואת חופש ההתאגדות
.
סעי 27
)() א6
(
הגדיר
עובר
עבירה
פלילית כ
דלקמ
" :
הפותח אטימה שנעשתה בנכס
על ידי כוחות הבטחו
".
לא נעל עקרו
הפרופורציה בענישה
?
האומנ גמולו הצודק של אד הפותח את פתח ביתו שנאט הוא
שלוש שנות מאסר
?
א סברת שלדעת מנסחי הצעת החוק שלוש שנות מאסר ה עונש חמור דיו
,
אזי
טעית
.
בסעי 27
)( ב
נקבעה החמרה לחמש שנות מאסר
)!(
א העבירות נ
עברו
"
תו סיכו
6
ראו למשל מ
'
קרמניצר
' ר ,
שגב
"
המחדל בדיני עונשי
"
¯ÈÓ˙ χÂÓ˘ ¯ÙÒ
) ( ס" תש197
.
7
ראו למשל מ
'
קרמניצר
˙ÂÈÙȈÙÒ‰ ˙¯ȷډ Ï˘ Ô‚¯‡Â ‰·Ó ȯ˜ÈÚ
)
חיבור לש קבלת תואר
דוקטור למשפטי
,
האוניברסיטה העברית
(. " תש ,
8
ראו למשלÔÈ„
‰ Ô·˘ÁÂ
˙¯ÈÊ‚· ÈËÂÙÈ˘‰ ˙Ú„‰ ÏÂ˜È˘ Ï˘ ‰ÈÈ·‰‰ Èί„ ˙ÈÁ·Ï ‰„ÚÂ
ÔÈ„‰
)בראשות שופט בית המשפט העליו אליעזר גולדברג
,
ירושלי
,
תשנ
, (ח"17
,
4443
;
" רו ' סנג 'ב
מי מעוניי במאסרי רבי וממושכי יותר
?
על הצעת חוק העונשי
)
תיקו
:
הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה
, (
תשס
"ה2005
"
,
ËÙ˘Ó ÈÏÚ
) ה
תשס
( ו"247
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
197
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
חיי אד
".
אי בכלל נית לסכ חיי אד בעצ הפרת ההוראה להתפנות או בפתיחת אטימה
שנעשתה בנכס
?
בסעי 27
)( ג
להצעת החוק נקבע כי
"
התוק איש כוחות הבטחו או אד אחר הפועל
לפי חוק זה
,
כשה ממלאי את תפקיד לפי חוק זה
,
דינו כדי התוק שוטר לפי סעיפי
273 ו274
לחוק העונשי
".
כל המוסי גורע
.
באו המציעי והוכיחו כי העבירות החדשות
שהציעו מיותרות לחלוטי
,
וכי ה בעצ מודעי לכ
.
די לנו בסעי 378
)( ב
לחוק העונשי
,
המתייחס ל
"
התוק עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלי עליו על פי די
".
הא מנסחי ההצעה
התעצלו לעיי בחוק העונשי
,
או שמא העדיפו להל אימי ג על
אזרחי שומרי חוק
,
שלא העלו על דעת התנגדות בכוח
,
אלא א ורק התנגדות פאסיבית
?
הג את מהטמה גנדי היו ה משליכי לבית האסורי
?
ההוגה ג
'
ו רולס לימדנו כי הדר הנכונה לקבל החלטות באשר לחקיקה הראויה היא
מעבר ל
"
מס הבערות
" )
“(The veil of ignorance”
–
בלי שנדע מראש באיזה צד של המתרס
נהיה נתוני מחר9 .
אי לשפוט את החוק בהנחה שהוא פוגע א ורק בתושבי גוש קטי
.
ידמיי כל אחד מאתנו
–
באשר הוא גר
–
סיטואציה שבה מחליטה חלילה ממשלה עתידית
לפנותו מביתו
.
הא ג אז תי
ראה בעיניו ההתנגדות הפסיבית תו הישארות בבית כעבירה
שדינה שלוש שנות מאסר
?
אכ
,
מס הבערות אינו קיי כא
.
זהו כנראה ההסבר לכ שרוב אות אנשי וגופי
שבגרונ רוממות חופש הביטוי
,
חופש ההפגנה
,
חופש המחאה
,
חירות המצפו והזכות
למרחב אוטונומי מוג נעלמו לה לחלוט
. י
בעת הזו
)
כמעט
(
כל מי שהמהל הפוליטי של
ההינתקות תא את השקפותיו החריש ג נוכח רמיסה גסה של זכויות האד הבסיסיות
ביותר
.
ביקורת זו על הצעת החוק הושמעה באוזני חברי ועדת החוקה
,
חוק ומשפט של
הכנסת10
.
הוצע לחברי הוועדה למחוק מהצעת החוק את כל העבירות הפליליות
שנקבעו
, בה
באשר לא היה צור א באחת מה
.
לאחר מכ דווח בתקשורת כי חברי הוועדה אכ
קיבלו עמדה זו והחליטו לבטל את האיסורי הפליליי החדשי11
.
א מתברר שבכל זאת
אנשי משרד המשפטי חזקי מאנשי האקדמיה
...
בחוק שנחקק בסופו של דבר אמנ
9
J. Rawls A Theory of Justice (Cambridge and London, 1971), 12, 136-142
.
10
ראו פרוטוקול הדיו מיו7.12.04
,באתר האינטרנט של הכנסת
.
11
ı¯‡‰
,
22.12.04
)
תחת הכותרת
"
רוב בוועדת החוקה נגד ענישה ייחודית למתנחלי
; "(ı¯‡‰
,
27.12.04
) תח
ת הכותרת
"
סעיפי העונשי בהצעת חוק פינוי
פיצוי יבוטלו
"(.
ספר אורי קיטאי
198
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
צמצמו מעט את היק העבירות החד
שות והקלו מעט את העונשי
,
א חלק מהאיסורי
הפליליי החדשי נותרו בעינ
.
כ למשל נותרה על כנה העבירה הפלילית שאי נדרשת
בה התנהגות אקטיבית כלשהי
,
אלא די בכ שאד שמקו מגוריו הוא בשטח המפונה נשאר
בביתו ואינו מתפנה מרצונו כדי שיוכרז כעבריי ויהיה צפוי לעונש
מאסר12
.
הנה כי כ
,
ג האפשרות של מחאה פסיבית לא אלימה של אד שמבקשי לפנותו
מביתו נשללה בחוק החדש והיא הוגדרה כעבירה פלילית
.
נראה כי העבירות הפליליות
החדשות נועדו לאפשר
"
פינוי דה
לוקס
, "
נטול מחאה והתנגדות ממשית
.
ג.
מרד או מחאה
?
חופש הביטוי הוא נשמת אפה של
הדמוקרטיה
.
זאת אפילו כשמדובר בביטויי בוטי
ומקוממי13
.
במהל התקופה שקדמה להינתקות נעשה ניסיו
–
ה על ידי פוליטיקאי ה על ידי
אנשי תקשורת
–
להציג את פעולותיה של המתנגדי להינתקות כמרד ולא כמחאה
,
ולפיכ
ביקשו לשלול אות מכול וכול14
.למרבה הצער
,
באווירה צי
בורית זו הופנתה שוב ושוב
הדרישה אל אנשי מערכת אכיפת החוק להעיר מתרדמתה את עבירת ההמרדה ולהשתמש
בה לש העמדה לדי של מתנגדי ההינתקות
.
עצ המושג
"
מרד
"
הוא זר ומוזר כשאי מדובר במסגרת הייררכית
,
כגו הצבא
,
אלא
באזרחי מדינה דמוקרטית
.
אמת
,
עדיי קיימת בחוק העונש
י שלנו עבירה פלילית של
12
סעי27
)() ב1
(לחוק יישו תכנית ההתנתקות
,
תשס
"ה2005
.
יצוי כי בהחלטתו של בית
המשפט הגבוה לצדק בעניי העתירות שהוגשו כנגד חוק יישו תכנית ההינתקות
" בג )
1661/05
˙ÒÎ „‚ ÌȯÁ‡Â ‰ÊÚ ÛÂÁ ˙ȯÂʇ‰ ‰ˆÚÂÓ‰
ÌȯÁ‡Â χ¯˘È
, פ"
ד נט
)2
(
481
(
נאמר בענייננו כ
: "
לא בחנו את חוקיות של ההוראות הפליליות בחוק יישו ההתנתקות
)
סעי 27
...(וממילא לא נקטנו בעניי זה כל עמדה
" )
פסקה 53
לפסק הדי
(.
13
ראו למשל ברק
, ÏÈÚÏ
הערה1
,' עמ671
ואיל
)"
שופטי ראו
]
בחופש הביטוי
[
זכות
' על '
או
זכות
'
עילאית
. '
היא צוירה כ
'
ציפור נפשה
'
של הדמוקרטיה
...
הטע העומד ביסוד זכות זו הוא
משולש
:
ראשית
,
זהו הרצו לשק את האמת
...
שנית
,
זהו הרצו להביא לידי הגשמתו
העצמית של האד
...
שלישית
,
זהו הרצו לבסס ולקיי את הדמוקרטיה
; "Ì˘
,' עמ675674
.(
וראו ר
'
גביז
ו χ¯˘È· Ì„‡ ˙ÂÈÂÎÊ
) תשנ
, (ד"56
ואיל
;
¯ ˢӷ ÈÂËÈ·‰ ˘ÙÂÁ ÏÚ ‰‚‰
È˯˜ÂÓ„
)מרכז אקדמי
' מ :
קרמניצר
, 2002
(
;
χ¯˘È· Á¯Ê‡‰Â Ì„‡‰ ˙ÂÈÂÎÊ
) כר ב
' ר ,
גביזו
' ח ,
שנידור עורכי
, 1991
( ,פרקי ח
.ט ,
14
ראו למשל מאמר המערכת של העיתו המתיימר להיות ליברליı¯‡‰
מיו15.8.05
,
שפורס
תחת הכותרת
"
זה מרד
,
לא מחאה
".
וראו מאמר התגובה
"
זאת מחאה
,
לא מרד
"
שפורס
באותו עיתו ביו 17.8.05
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
199
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
המרדה
,
א מדובר בירושה גרועה מהמנדט הבריטי על אר ישראל
.
זוהי עבירה אנטי
דמוקרטית שאבד עליה כלח
.
היא אולי הולמת משטר טוטליטרי
,
א היא אינה מתאימה
לדמוקרטיה
.
וכל כ למה
?
משו שהעבירה הזו הורגת את חופש הביטוי
.
כדי להמחיש עד
כמה רחבה ה
גדרתה של עבירה זו אצטט אחת מארבע חלופותיה
: ")3
(
לעורר אי רצו או
מורת רוח בקרב יושבי האר
"15
.
בית המשפט העליו כתב כ16
" :
מ הראוי לשקול את
ביטולה של עבירת ההמרדה שבחוק העונשי שלנו והחלפתה בעבירה התואמת את
משטרנו
...
היא משקפת תפיסת עול שאינה דמוקרטית
.
היא
תואמת שלטו מנדטורי
,
שאינו
שלטונו של הע
,
על
ידי הע
,
למע הע
.
היא אינה מעניקה משקל מספיק לחופש
הביטוי
".
בינתיי כבר נחקקה עבירה אחרת
,
ראויה
–
הסתה לאלימות
.
יש להבחי היטב בי
אלימות לבי מחאה לא אלימה ובי הסתה לאלימות לבי המרדה
.
בעוד שהראשונה בכל
צמד
היא עבירה פלילית מוצדקת
,
השנייה בכל צמד אינה מתאימה לשמש כעבירה פלילית
במדינה דמוקרטית
.
עצ בחינתה הרצינית של האפשרות להשתמש בעבירה זו כדי לדכא את
ההתנגדות להינתקות אומרת דרשני17
.
ד.
השימוש במעצר מפגיני שלא נקטו אלימות
–
ענישה לפני המשפט והרתעה
?
ושיאו
מ –
עצר עד תו
ההליכי המשפטיי של מפגינות קטינות
בשנת 1971 סירבו קציני משטרה לית ל
חברי
"
הפנתרי השחורי
"
רישיו הפגנה
.
הנימוקי היו כי למבקשי עבר פלילי
,
וכי ה תומכי בתנועת
"
מצפ
".
לא דובר בנימוקי
הקבילי למניעת הפגנה
–
חשש לפגיעה בסדר הציבורי או פגיעה ב
קניי של אד אחר
.
ההתנגדות הפוליטית הייתה הטע המרכזי לסירוב
,
והחשש להפרת הסדר נוכח העבר
הפלילי היה רחוק ובלתי מוכח
.
המפגיני ניסו להפגי
,
והמשטרה פיזרה אות בכוח רב18
.
הא התקדמנו מאז
?
הזכות להפגי היא הכרחית במשטר דמוקרטי
.
בהשוואה לאפשרויות אחרות לבטא
דעו
ת היא מיוחדת בכ שהיא מאפשרת לכמה אנשי להתאחד ולהביע דעת המשותפת
15
סעי136
)3
(
לחוק העונשי
,
תשל
"ז1977
,
Ò
"
Á
864 תשל
' עמ , ז"226
.
16
פ "ע6696/96
χ¯˘È ˙È„Ó „‚ ‡‰Î
,פ"
ד נב
)1
(
585
) מפי השופט ברק
(.
17
מעניי לציי
שכאשר באו אנשי משרד המשפטי לשכנע את חברי ועדת חוקה
,
חוק ומשפט
של הכנסת בנחיצותה של העבירה החדשה יחסית
"
הסתה לאלימות
, "
ה הבטיחו לבטל את
עבירת ההמרדה
או לפחות לצמצמה
.
הבטיחו
,
א לא קיימו
...
18
' ד
ליבאי
"
הזכות להפגי ולהתקהל בישראל
" ËÙ˘Ó ÈÂÈÚ
) ב
תשל
"ב
תשל
( ג"54
.
ספר אורי קיטאי
200
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
באופ שבו המסר מועבר בעוצמה גדולה יותר ותו שאיבת כוח של היחיד מ הקבוצה
.
לפיכ השאיפה צריכה להיות שלא להגביל את הזכות להפגי יותר מההכרחי
.
כ למשל
כתב השופט אהר ברק בעניי זה
:
"
חופש הביטו
י נסוג מפני בטחו המדינה ושלו הציבור
,
רק א הפגיעה
בבטחו ובשלו הציבור היא קשה
,
רצינית וחמורה
,
ורק א קיימת ודאות
קרובה כי הגשמתו של חופש הביטוי תביא לפגיעה זו
.
על כ
,
מפקד מחוז
במשטרה רשאי למנוע היתר לקיו הפגנה
...
רק א קיימת ודאות קרובה
לכ
,
כי תתרחש
פגיעה רצינית בשלו הציבור
.
בטר תיפול ההחלטה
,
יש
לבחו ולבדוק קיומ של אמצעי חילופיי
...
איסור ההפגנה צרי
להיעשות כצעד אחרו בלבד
.
זאת ועוד
:
במקו שהדבר אפשרי
,
יש להעדי
תמיד בחינה של חוקיות הביטוי לאחר התרחשותו
,
על פני בחינה של
חוקיות הביטוי לפני התרחשו
. תו
בחינה לפני ההתרחשות יש בה כדי
להקפיא את הביטוי
;
בחינה לאחר ההתרחשות יש בה כדי לצנ את הביטוי
.
עדי צינו על פני הקפאה
"19
.
בפסיקת בית המשפט העליו נקבע לא אחת כי
"
זכות ההפגנה והתהלוכה היא מזכויות
היסוד של האד בישראל
...
היא מוכרת
,
בצד חופש הביטוי או מכוח
, ו
כשייכת לאות
חירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי
"20
.
נוכח עקרונות אלה היה מתבקש למעט ככל האפשר בהכרזה על הפגנות כבלתי חוקיות
,
ולמעט עוד יותר במעצר מפגיני
.
במציאות הוכרזו הפגנות רבות כבלתי חוקיות
,
ונעצרו
אלפי מפגיני21
.
19
ברק
, ÏÈÚÏ
הערה1
,עמ
' 676
.
החשש המסוי שבו עוסק הקטע המצוטט לעיל הוא כי
המתנגדי להפגנה יפגעו במפגיני
.
לסקירה על חופש ההפגנה ראו למשל מ
'
הופנונג
χ¯˘È
–
˜ÂÁ‰ ÔÂËÏ˘ ÏÂÓ ‰È„Ó‰ ÔÂÁË·
) תשנ
, (א"195
ואיל
,
והמקורות הנזכרי ש
;
ליבאי
,
ÏÈÚÏ
הערה18
.
20
ר
או למשל בג
"148/79
¯ÚÒ
'
‰¯Ë˘Ó‰Â ÌÈÙ‰ ¯˘
,פ"
ד לד
)2
(
169
; " בג153/83
ÈÂÏ
'
χ¯˘È ˙¯Ë˘Ó Ï˘ ÈÓ¯„‰ ÊÂÁÓ‰ „˜ÙÓ
,פ"
ד לח
)2
(
393
,
398
.
21
השיעור
"
אלפי
"
אינו השערה גרדא
.
בהמש ניווכח כי קיימות החלטות שיפוטיות העוסקות
כל אחת בעשרות רבות של מפגיני באופ קולקטי
. בי
באחת מה נדונו לא פחות מ
120
מעצרי יחדיו
.
שבוע לפני מועד פינוי היישובי דיווח המשנה לפרקליט המדינה
)
תפקידי
מיוחדי
( )
שתפקידו המיוחד היה הטיפול בהתנגדות להינתקות
" עו (
ד שי ניצ לוועדת חוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת כ
: "...
נכו להיו נעצרו
,
מתחילת ינואר
,
עד
היו
,
שזה שבעה
חודשי
,
נעצרו בכל הפרות הסדר כ
1,200 איש
..."
;
ראו פרוטוקול הוועדה מס
' 565
מיו
7.8.05
,' עמ15
.זאת עוד לפני הפינוי עצמו
.
לאחר ההינתקות
,
ביו 7.11.05
,
נער בפני אותה
ועדה דיו בדוח הסנגוריה הציבורית שיידו להל
.
בדיו זה דיווח עו
"
ד ניצ כי נע
צרו 6,000
אנשי
,
והוגשו 700
כתבי אישו
)
הדיו שודר בטלוויזיה
,
בערו הכנסת
(.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
201
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
אשר למעצר
,
נוכח
חזקת החפות
–
שתפיסתה הנכונה היא ערכית ולא אמפירית22
–
הכלל חייב להיות שאד שטר הוכחה אשמתו בפני בית המשפט המוסמ יתהל חופשי
.
רק במקרי חריגי נית להצדיק מעצר לפני הרשעה23
.
רק במקרי חריגי שבחריגי נית
להצדיק מעצר ממוש עד לתו ההליכי המשפטיי
.
כדי להגש
י כלל זה נחקק חוק סדר
הדי הפלילי
)
סמכויות אכיפה
–
מעצרי
, (
תשנ
"ו1996
24
,ונקבעו בו שלוש עילות מעצר
,
מסוימות ומצומצמות
,
שמטרת למנוע מעצרי בלתי
מוצדקי ולצמצ את כמות
המעצרי
:
האחת
–
יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט וכד
';
השנייה
–
יסוד סביר
לחשש שהנאש יס
כ את ביטחונו של אד
,
של הציבור או של המדינה
;
השלישית
–
במקרי חריגי
"–
מנימוקי מיוחדי שיירשמו
– "
לצור הליכי חקירה שלא נית לקיימ
אלא כשהחשוד נתו במעצר
.
נוס על הכרחיותה של עילת מעצר קבועות בחוק המעצרי
שתי דרישות נוספות
:
האחת
–
קיו חשד סביר לביצוע
עבירה
)
לאחר הגשת כתב אישו
נדרשות ראיות לכאורה לביצוע עבירה אשר יש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעה25
(
;
השנייה
–
לא נית להשיג את מטרת המעצר בדר אחרת
,
כגו שחרור בערובה
,
שפגיעתה
בחירות קטנה יותר26
.
א –
ורק א
–
הורשע הנאש
,
מגיע השלב שבו על השופט לשקול מהו ה
עונש הראוי
.
בשלב הזה יש לשקול ארבעה שיקולי מרכזיי
:
גמול
,
הרתעה
,
מניעה ושיקו
.
רק בשלב
המאוחר הזה
–
לא לפני ההרשעה
.
הרי ייתכ שהחשוד והנאש הוא ח מפשע
.
המעצר
איננו עונש
.
מטרותיו מוגדרות ומצומצמות מאוד
–
כקבוע בחוק המעצרי
.
חומרת העבירה
אינה עילה למעצר27
.ענישה לפני הרשעה במשפט אינה לגיטימית
.
הרתעה אינה עילה
למעצר
.
והנה
,
במסגרת פעולותיה של מערכת אכיפת החוק
–
המשטרה
,
הפרקליטות ובתי
המשפט
–
כנגד המתנגדי למהל ההינתקות נעשה שימוש רב מאוד במעצרי לש
הרתעה כללית של הציבור
,
ואולי א לש ענישה שלפני משפט
.
אנשי
שהפגינו כנגד
מדיניות ההינתקות ללא נקיטת אלימות כלשהי מצאו עצמ במעצר
.
למרבה הצער
,
שימשו
22
ראו ר
'
קיטאי
"
חשיבותה של חזקת חפות פוזיטיבית
,
תפקידה וטיבה בהליכי הקודמי
להכרעת הדי בפלילי
" ËÙ˘Ó ÈÏÚ
) ג
תשס
( ד"405
.
23
פ " דנ2316/95
˙‡ÓÈ‚
'
χ¯˘È ˙È„Ó
,פ"
ד מט
)4
(
649
.
24
Ò
"
Á
1592 תשנ
' עמ , ו"338
)
להל
:
חוק המעצרי
(.
25
פ " בש8087/95
‰„‡Ê
'
χ¯˘È ˙È„Ó
,) ד נ "פ2
(
133
,
147
.
26
סעי21
לחוק סדר הדי הפלילי
)
סמכויות אכיפה
–
מעצרי
, (
תשנ
"ו1996
.
27
במאמר מוסגר יצוי כי לצערי משטרת ישראל עדיי נוהגת להשתמש במעצר
–
שתנאיו
בישראל מחפירי
–
לש הפעלת לח על חשודי להודות בעבירות שבה ה חשודי
–
ראו
' ב
" רו ' סנג
ההודאה כבסיס להרשעה
–
האומנ
'
מלכת הראיות
'
או שמא קיסרית הרשעות
השווא
" ËÙ˘Ó ÈÏÚ
) ד
תשס
( ה"245
.
ספר אורי קיטאי
202
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
בתי המשפט חותמות גומי של הפרקליטות ושל המשטרה
,
ובמקו לקיי ביקורת שיפוטית
ממשית אישרו כמעט את כל בקשות המעצר28
.
הדברי הגיעו לשיא בהחלטה של בית
המשפט העליו
–
מפי השופט
ת איילה פרוקצ
– יה '
לעצור עד לתו ההליכי
)
כלומר עד
לסיו המשפט
(
ילדה בכיתה ח
) '
בת 14
(!
אשר הפגינה נגד ההינתקות תו הפרת התנאי של
מעצר בתחומי יישוב מסוי שהוטל עליה בשל הפגנה קודמת שבה השתתפה29
.
לא הייתה
טענה של המשטרה ושל הפרקליטות בדבר אפילו שמ של שימוש ב
אלימות
.
המעשה
החמור ביותר שיוחס לילדה היה העלבת שוטרת
.
הילדה הוחזקה במעצר שלושי ותשעה
ימי ולילות
.
בעקבות מקרה זה חתמו כמעט כל המרצי למשפט פלילי בישראל על עצומה שבה
נאמר כ
:
"̯ˆÚÓÓ ˙ÂÈ˘ ÌÈÈ˘ ¯Â¯Á˘Ï ‰‡È¯˜
אנו
,
מרצי וחוקרי המתמחי במשפט הפלילי
,
ללא
קשר לדעותינו
הפוליטיות
,
מודאגי מאד מהשימוש של מערכת אכיפת החוק בהלי
הדראסטי של מעצר עד תו ההליכי של קטיני המואשמי בהפרת החוק
במסגרת התנגדות להינתקות
.
מעצר קטיני
,
המואשמי בעבירות כגו הפגנה בלתי חוקית והפרעה לסדר
הציבורי
,
אינו ראוי ה משפטית וה מ
וסרית
.
במיוחד כשמדובר בקטיני
,
יש לנהוג באיפוק ולא להיחפז בשימוש באמצעי החמור ביותר של שלילת
חירות ממושכת לפני משפט
.
ג א קיימת סכנה כי הקטיני יחזרו ויבצעו
את המעשי שבגינ ה מואשמי בתקופה שעד לתו ההליכי
המשפטיי נגד
,
הפגיעה הקשה של המעצר עד תו ההל
יכי בקטיני
,
העלולי להיוותר ע צלקות נפשיות משמעותיות
,
אינה שקולה לסכנה
שייתכ וצפויה לאינטרס הציבור
.
28
בפרוטוקול מס
' 565 של ועדת חוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת מיו 7.8.05
,' עמ21
מופיע
הדיווח הז
: " ה
שי ניצ
]
המשנה לפרקליט המדינה
)
תפקידי מיוחדי
([:
אמרתי ליושב
ראש
,
וברשותו אני אחזור
,
מתו 1,200 אנשי שנעצרו מתחילת השנה על רקע כל האירועי האלה
,
יש היו משהו בי 20 ל30
עצורי עד תו ההליכי
.
רוני בראו
:
כמה ביקשת
?
שי ניצ
:
לא הרבה יותר
.
יעקב בריי
)
מהמשטרה
(:
ביקשנו סביב המספר הזה
".
29
פ " בש6844/05
χ¯˘È ˙È„Ó
'
˙ÈÂÏÙ
,
נבו
–
המאגר המשפטי הישראלי
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
203
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
אנו קוראי לאנשי מערכת אכיפת החוק
–
לשופטי
,
ליוע המשפטי
לממשלה
,
ולפרקליט המדינה
–
לשקול שוב את הצור במעצר הקטיני
ולמצוא את הדר לשחרור המיידי
"30
.
מע
ניי לקרוא את הנמקתה של השופטת להחלטתה הקיצונית
,
באשר היא עשויה לשפו
אור על הל המחשבה המוטעה ועל התפיסה הלא נכונה
–
לדעתי
–
של הדמוקרטיה ושל
זכויות האד אשר הוליכו לאכיפת החוק האגרסיבית כנגד המתנגדי להינתקות
:
"
המשיבה היא נערה צעירה בשני אשר עד לתקופה ה
אחרונה לא היתה לה
כל מעורבות ע החוק
.
היתקלותה ע החוק היא פרי אירועי התקופה
.
היא
נסחפה
,
ע חברותיה
,
למאבק האידיאולוגי המתנהל כיו סביב מדיניות
ההתנתקות
...
...
על רקע תנועת מרי המונעת על ידי מבוגרי
,
אשר אינ חוסכי מילדיה
מעורבות במהלכי הפוגעי בחוק
,
מסכ
ני את גורל ואת טובת
,
ואינ
מגונני עליה לבל יקחו חלק במאבק רעיוני שה אינ כשירי
,
על שו
גיל הצעיר
,
להבי את משמעויותיו ואת תוצאותיו
...
תופעות אלה של
פריצת גדר
החוק
,
והתעלמות מצווי בית המשפט אינ יכולות לזכות ליחס
מקל ומתו בשל רקע רעיוני כזה או אחר
העומד מאחוריה
,
או בשל גיל
הצעיר של נערי ונערות הנכרכי למאבק זה שלא בטובת
...
לא תינת
לגיטימציה כלשהי למעשי של הפרת החוק הננקטי לצור החדרת רעיו
חברתי או מדיני כזה או אחר
.
במסגרת ההלי הדמוקרטי והשמירה על
שלטו החוק יישמר הסדר החברתי
,
וכללי המותר וה
אסור ייאכפו
,
כ
בעיתות רגיעה
,
וכ בעיתות משבר
;
כ לגבי בוגרי
,
וכ לגבי צעירי
,
ככל
שיהיו מעורבי במעשי של הפרת החוק
"31
.
בתפיסה הראויה של הדמוקרטיה
,
של הכרעת הרוב וזכויות המיעוט אדו בהמש
.
בשלב זה אסתפק בהפניית תשומת הלב לכ שמעבר לתפיסה זו או אחרת של מוש
גי אלה
נעל מהחלטתו זו של בית המשפט העליו עקרו הפרופורציה
.
העבירות שיוחסו לילדה ה
קלות יחסית
–
בדרגת
"
עוו
"
ולא בדרגת
"
פשע
".
העונש שלו הייתה צפויה לו הורשעה הוא
קל יחסית
;
כפי הנראה ללא מאסר
.
מכא שאי מדובר אפילו ב
"
מקדמה
"
על חשבו עונש
30
על העצומה
,
אשר נשלחה ביו 2.8.05 אל ראשי מערכת אכיפת החוק
,
חתמו
חמישה עשר
מרצי למשפט פלילי
,
ומיד לאחר מכ הצטרפו שניי נוספי שלא אותרו קוד לכ
.
רק
מרצ
) י
למשפט פלילי
(
מעטי
,
שנית למנות על אצבעות יד אחת
,
לא חתמו על העצומה
)
חלק שהו בחו
(. ל"
סמו מאוד לאחר פרסו העצומה שוחררה הילדה ביוזמת התביעה
.
31
פ " בש6844/05
,
ÏÈÚÏ
הערה29
.
ספר אורי קיטאי
204
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
שיינת בעתיד
ש –
ג היא כידוע פסולה נוכח חזקת החפות
–
אלא מדובר בענישה לפני
משפט בעונש חמור שאינו צפוי להיגזר אי פע
,
והכול כפי הנראה לש הרתעת ציבור
המפגיני הפוטנציאליי כנגד הלי ההינתקות
.
העילה למעצר היא לכאורה יסוד סביר לחשש לסיכו ביטחו הציבור
.
האומנ הפגנה
לא אלימה
מסכנת את ביטחו הציבור
?
טענה נוספת שהועלתה להצדקת המעצר היא שנוכח
עמדת של ההורי אי אפשרות מעשית למנו
ע את הישנות העבירה ללא מעצר
.
קשה
להשתחרר מ הרוש שהמימרה
"
אבות אכלו בוסר ושיני בני תקהינה
"
מבצבצת מבי
שורות ההחלטה
.
מכל מקו
,
לדידי
,
אפילו א אי אפש
רות למנוע מהילדה להשתת שוב בהפגנה בלתי
חוקית
,
הרי שנוכח עקרו הפרופורציה עדי הסיכו
)
ג א הוא גבוה
(
שהעבירה הזו
תישנה על פני נזקיו הקשי
)
ואולי א הבלתי הפיכי
(
של מעצר ממוש של הקטינה
.
בשולי הדברי יצוי כי מעצר הממוש של מפגינות קטינות גר כפי הנראה
לתחושה
לא נוחה ג בקרב אנשי אכיפת החוק
.
אלא שבמקו להולי לשחרור המהיר
,
באווירה של
מלחמת חורמה ב
"
מורדי
"
לש הגנה על
"
שלטו החוק
"
ועל הדמוקרטיה שהייתה קיימת
ערב ההינתקות
,
הוליכה
תחושה זו
דווקא לקיצוניות ההפוכה
:
בפרקליטות המדינה נדונה
ברצינות האפשרות לשלול
את ההחזקה בילדות המפגינות מהוריה ולמסר לאימו
.
נית
לכ נימוק פסידו
רציונלי וסופר
פטרנליסטי
,
שלפיו הילדות עוד במעצר משו שההורי
אינ מסכימי לתנאי השחרור האפשרי32
.לדידי
,
עצ שקילתו של רעיו נורא זה לנתק
ילדות מהוריה היה ועודנו מדאיג מאוד
.
דוגמה נוספת
לסטיית בית המשפט מ החוק ומ ההלכה הפסוקה לש החמרה ע
עצורי ההינתקות נית למצוא בהחלטתה של שופטת בית המשפט העליו איילה פרוקצ
יה '
בעניי מעצר של שישה קטיני בני 13
עד13.5
33
.
בית משפט השלו החליט לשחרר
בתנאי ערבות
,
באשר
"
פרט להימצאות
,
עובר למעצר
,
בשטח
בו בוצעו העבירות
,
בו
אסור היה לה להימצא
,
אי כנגד
,
נכו לעת זו
,
ראיות פרטניות הקושרות אות לביצוע
העבירות המיוחסות לה
"34
.בית
המשפט המחוזי ביטל החלטה זו והורה על הארכת
מעצר בהסתמכו
"
על סירוב של העוררי לתת לגורמי החקירה פרטי מזהי ולשת
פעולה בחקירה
,
ג א לגבי חלק מה בשלב מאוחר יותר של המעצר התייצבו הוריה
32
הדברי פורסמו בתקשורת
.
למשל
:
במהדורות החדשות בטלוויזיה ביו 8.6.05
.
באחת
המהד
ורות רואיי נציג הפרקליטות עו
"
ד שי ניצ
,
והוא הסביר כי מדובר במקרה חריג וביקש
להצדיקו
.
33
פ " בש6352/05
ÈÂÏÙ
'
χ¯˘È ˙È„Ó
,
נבו
–
המאגר המשפטי הישראלי
)"
אירוע המואסי
"(.
34
Ì˘
,
פסקה3
לפסק הדי
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
205
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
והזדהו
"
ועל כ ש
"
מתו קלטות
]
אלה
[
נראי בבירור עוררי 3 ו4
כמי שלוקחי חלק
באירועי האלימי
"35
.
כלומר
:
לפחות באשר לחלק מהקטיני כבר נמסרו פרטי מזהי
,
וראיות יש רק כנגד
שניי מששת הקטיני
)
חוסר
שי "
תו פעולה
"
בחקירה כמוב שאיננו עילת מעצר
,
נוכח
זכות השתיקה
(.
הא בית המשפט העליו מבקר את בית המשפט המחוזי על אופ הדיו
וההחלטה הקולקטיביי בלי לעשות את ההבחנות המתבקשות מאליה בי הילדי באשר
לזיהוי ובאשר ל
]
חוסר
[
קיומ של ראיות לכאורה לכ שנעברה עבירה כל
שהי
?
נהפו הוא
:
השופטת פרוקצ
'
יה כותבת על
"
להט יצרי אידיאולוגי
,
אשר טומ בחובו סכנה ממשית
וישירה לשלו האד
,
לשלמות הגו ולבטחו הרכוש
"
וקובעת כ
: "
טיבה של ההתפרעות
שהתרחשה עלול לסמ
,
חלילה
,
התחלה של מעשי התפרעות אלימי נוספי במקומות
אחרי
,
שיש לעוצר ולב
ולמ בעוד באיב
,
פ חלילה ישולח הרס
,
ותוחמר הסכנה
לבטחו הציבור
,
לסדר הציבורי
,
ולאכיפת החוק ושמירתו
"36
.כלומר
:
הרתעת הרבי כעילת
מעצר
–
בניגוד חזיתי להוראות חוק המעצרי
,
אשר ביטל את חומרת העבירה כעילת מעצר
,
ובניגוד לרוחו
.
מימרת העוול
"
אבות אכלו בוסר ושיני
בני תקהינה
"
עולה ג מהחלטה זו
:
"...
מחיר יקר שה ומשפחת משלמי על נכונות של יוזמי פעולות
התפרעות כדוגמת זו בענייננו להשתמש לביצוע בנערי צעירי
.
מקו
שהורי הנערי לא ייחלצו למנוע מה לקחת חלק בהפרות חוק וסדר
,
ה
עלולי לשל על כ בשלומ ובחופש האישי ש
לה
...
להורי הילדי
אחריות כבדה להרחיק את ילדיה ממוקדי הסכנה ולהותיר מחו למאבק
האידיאולוגי שה מנהלי
,
שהוא עניינ של מבוגרי
"37
.
מכא עוברת השופטת להלכה חדשה וקשה שנקבעה בכמה החלטות בנוגע להתנגדות
להינתקות
: "
לצור ביצוע חקירה משטרתית
,
די בקצה חוט של חשד
לביצוע עבירה
...
מטבע הדברי
,
כאשר נחקר אירוע המוני אלי בעל חומרה מיוחדת ששותפי לו עשרות
בני אד
,
די בקצה חוט של נוכחות מחשידה במקו האירוע כדי להצדיק חקירה של הנוכח
במקו
"38
.חקירה מילא
,
א מדוע דווקא במעצר
,
בייחוד כשמדובר בקטיני
?
לצור
הצדקת המעצר מגיי
סת השופטת
–
על מנת שלא להסתפק בהרתעת הרבי שנדונה לעיל
–
ג את העילה של שיבוש מהלכי משפט
:
35
Ì˘
,
פסקה4
לפסק הדי
.
36
Ì˘
,
פסקה6
לפסק הדי
.
37
Ì˘
,
פסקה7 לפ
סק הדי
.
38
Ì˘
,
פסקה8
לפסק הדי
.
ספר אורי קיטאי
206
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
"אי מנוס מניהול חקירת של העוררי בתנאי מעצר
,
מחשש שיבוש
מהלכי החקירה
...
א ישוחררו הנערי מ המעצר ויחזרו לבתיה
–
שיבוש
העלול להיגר באמצעות השפעה של גורמי חיצונ
יי שוני העלולי
להדרי
,
לכוו ולתעל את גרסותיה של העוררי בפני גורמי החקירה
"39
.
זוהי הרחבה חדשנית ובלתי רצויה של עילת המעצר
"
שיבוש הליכי משפט
".
עד כה היה
מקובל שעילה זו עוסקת בחשש מהחשוד העצור עצמו
,
ולא בחשש מפני השפעותיה של
בני ביתו עליו40
.
לבסו
,
על יח
סה החד
צדדי והלא מקובל של השופטת אל הילדי נית אולי ללמוד
מפסקת הסיו של החלטתה
:
"
לבקשת הסניגוריה
,
מתבקשי גורמי המשטרה Ϙ˘Ï
לאפשר למשפחות
העוררי לספק לה בגדי וציוד אישי
,
וכ Ϙ˘Ï
את בקשת לשוחח
טלפונית ע ילדיה
,
א ובמידה שהדבר מתיישב ע הנוהלי ו
ע צרכי
החקירה
.
בכפו לאמור לעיל
,
הערר נדחה
"41
.
שמא שכחה השופטת
,
בלהט המלחמה באידאולוגיה שהיא מייחסת לעוררי
ולמשפחותיה
,
כי העברת בגדי וציוד אישי לְ עצורי
–
אפילו בגירי
–
אינה מעשה של
חסד
,
אלא מילוי זכות המעוגנת בדי42
?
בהחלטה אחרת
,
של השופטת נאור
,
נדו
מקרה שבו נעצר אד ללא ראיות לכאורה
.
משהצביע על כ הסנגור בעררו
,
בחרה השופטת למתוח ביקורת על סנגור אחר שהופיע
בערכאה הראשונה
,
התעלמה מאחריותו של בית המשפט
,
אשר החליט על המעצר ללא
ראיות לכאורה
,
והפנתה את העורר חזרה לערכאה הראשונה
" ל–
עיו חוזר
".
ש אכ נמצא
שכלל לא היו ראיות לכאורה
,
והעורר שוחרר ממעצרו
–
לאחר ששהה בו כחודשיי
( )! 43
.
לאחר כתיבת מאמרי
,
בסו חודש אוקטובר 2005
,
פורס בתקשורת כי בסנגוריה
הציבורית נכתב מסמ שכותרתו
"
מדיניות מעצרי קטיני על רקע התנגדות לתוכנית
ההתנתקות
"44
.במסמ זה נאמר
,
בי היתר
: כ ,
39
Ì˘
,
פסקה9
לפסק הדי
.
40
ראו החלטתו של בית המשפט העליו
)
מפי השופט אלו
(
בבש
פ "5890/91
Ȅ¯Ë
'
˙È„Ó
χ¯˘È
,פ"
ד מו
)1
(
553
,
559558
.
41
Ì˘
,
פסקה11
לפסק הדי
.
42
ראו למשל תקנה5)( ב
לתקנות סדר הדי הפלילי
)
סמכויות אכיפה
–
מעצ
רי
( )
תנאי החזקה
במעצר
, (
תשנ
"ז1977
,ת "ק5829
,תשנ
' עמ , ז"663
.
43
פ " בש6171/05
ËÒ·¯‰
'
χ¯˘È ˙È„Ó
,
נבו
–
המאגר המשפטי הישראלי
.
44
ראו למשלı¯‡‰
,
20.10.05
;
˙¯Á‡ ˙ÂÚÈ„È
,
28.10.05
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
207
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
"
הטיפול המשפטי בעצורי ההתנתקות מחזק את ההרגשה כי הצור להרתיע
את המתנגדי לתוכנית
,
לסכל כל גור שמפריע על מנת לאפשר את המש
ביצוע התוכנית
,
גוברי על כללי בסיסיי הדרושי לניהול הלי פלילי
תקי
.
דווקא בתחו הנוער מקו שיש לנקוט משנה זהירות הכללי מופרי
בצורה בוטה
,
תו רמיסת זכויות מהותיות ודיוניות של חשודי ונאשמי
בפלילי
.
הדבר בא לידי ביטוי במספר מישורי ומתחיל בכ שהרשויות
החוקרות והעוצרות נוקטות במדיניות של
'
יד קלה על ההדק
. '
מדיניות זו
זוכה לשיתו פעולה מצד בית המשפט
.
בהתנהלות הפרקליטות ובהליכי
המתק
יימי בבית המשפט
,
ישנה סטיה בולטת לחומרה ממדיניות המעצרי
הקיימת בימי שבשגרה
.
בנוס לזה
,
המציאות מלמדת כי קיימת אכיפה
סלקטיבית של החוק עפ
"
י ההשתייכות הפוליטית
.
להל מספר דוגמאות
...
1 .
יצירת דיני
'
חדשי
'
לצור ההתנתקות
...
שיפוט הנאשמי נעשה באופ
קולקטיבי
...
תשתית ראייתית חלשה
...
הרחבה של דיני השותפות למימדי
שטר נראו כמות
.
מדיניות המעצרי הנרחבת מופעלת כלפי כל אד
שהיה באיזור בו אירעה התפרעות
...
2 .
מתחזקת התחושה כי מעצרי ההתנתקות נועדו להשתמש בנאשמי ככלי
להרתיע אחרי
.
הדבר מזעזע במיוחד במציאות שבה ממהר
י לבצע
מעצרי אשר אי בבסיס שמ של ראיות ולעיתי מדובר בקטיני נעדרי
עבר פלילי
.
3
.
העדר בחינה ראויה של חלופת מעצר
–
קטיני נורמטיביי
,
ללא עבר
פלילי ואשר מציגי חלופת מעצר ראויה אינ משוחררי לחלופה
...
4
.
בתי המשפט הדני בעניינ של קטיני
]
בייחוד
בית המש
פט המחוזי
[
מתעלמי מכ שה יושבי כבית משפט לנוער
.
נזנחה כליל הגישה
הטיפולית
שיקומית הנוהגת בבית המשפט לנוער
...
אי כלל בחינה הא
קיי צור בהתערבות של הגורמי הטיפוליי
.
לא אחת
,
נעצרי נאשמי
עד תו ההליכי ללא שיתבקש קוד לכ תסקיר אשר יבח את השלכות
המע
צר על הקטי ואת החלופות המוצעות על ידו
.
5 .
המדיניות המחמירה מצד רשויות התביעה נמשכת ג לאחר מת החלטות
ע"
י בית המשפט
.
כ לדוגמא כמעט על כל החלטת שחרור מוגש ערר
.
כל
קטי שמשוחרר למעצר בית זוכה לביקורי פתע רבי
...
תחושה של
אפליה
...
ספר אורי קיטאי
208
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
6
.
פוגעת בתפקידו של שירות
המבח לנוער
...".
ציטטתי בהרחבה את עיקרי הדוח משתי סיבות
:
האחת
–
מכיוו שהסנגוריה הציבורית
טיפלה בענייניה של רבי מעצורי ההינתקות
,
התרכז אצלה מידע רב בנושא זה
,
ויש
חשיבות רבה להערכותיה
.
אי מדובר בהשערות בלבד או בדדוקציה המתייחסת למקרי
מעטי
,
אלא בתיאור מ
, צב
באינדוקציה על בסיס מקרי רבי מאוד
,
שנעשתה על ידי גו
מקצועי מאוד
.
הסיבה השנייה היא שמסמ הסנגוריה לא פורס במלואו
,
כנראה בגלל תקיפתו של
מנהל בתי המשפט את הסנגורית הציבורית הארצית בחריפות בשל חיבורו
,
בצירו דרישת
התנצלות שגרמה
לה להסתייג מחלק מ הדוח45
.
זוהי בעיניי סיבה טובה להשתמש במאמרי
זה ג כבימה לפרסו דוח הסנגוריה הציבורית שאותו ניסה לגנוז
.
לדידי
,
התרעה על רמיסת
זכויותיה של חשודי ונאשמי בכלל ושל קטיני בפרט היא תפקיד מרכזי של סנגוריה
ציבורית
,
וחובה עליה למלאו ללא מורא46
.
ה.
השימוש במעצר מינהלי
ה
מעצר המינהלי איננו חלק מהלי פלילי של חקירה והעמדה לדי
,
באשר אי נלווית לו
כוונה לקיי לנעצר משפט
.
המעצר המינהלי הוא אמצעי מנדטורי דרקוני
,
שאי לו מקו
בדמוקרטיה בת ימינו
.
א יש ראיות לביצועה של עבירה פלילית מסוימת
,
על הפרקליטות
להגיש כתב אישו ולהעביר את
ההכרעה לבית המשפט המוסמ
,
ולא לכלוא אד ללא
הלי משפטי ראוי לשמו
.
העצורה המינהלית אינה יודעת מהי
)
א בכלל קיימת
(
התשתית
העובדתית למעצרה
–
לא מה ה ההאשמות נגדה ולא מה ה הראיות שמפניה עליה
להתגונ
.
הראיות
)
א יש כאלו
(
נותרות חסויות
.
החוק הישראלי והחוק בש
טחי מאפשרי
מעצר בצו מינהלי למש שישה חודשי
,
ע אפשרות להארכות חוזרות ונשנות ללא
הגבלה47
.
45
ראו הדיווח על מכתבו של מנהל בתי המשפט השופט אוקו ועל תגובתה של הסנגורית
הציבורית הארצית
,
עורכת הדי ענבל רובינשטיי
ב ,
˙¯Á‡ ˙ÂÚÈ„È
,
28.10.05
.
46
וראו המאמר
"
אוקו מהל אימי
" Ô¢‡¯ ¯Â˜Ó
,
יומ
, 4.11.05
.
47
ראו חוק סמכויות שעת חירו
)
מעצרי
, (
תשל
"ט1979
;
הצו בדבר הוראות בטחו
)
יהודה
ושומרו
( )
' מס378
(ל" תש1970
.וראו על אודות המ
עצר המינהלי בישראל
:
גביזו
, ÏÈÚÏ
הערה13
,
פרק יב
" –
זכויות אד בשעת חירו
"
ובייחוד עמ
' 139
ואיל
' א ;
רובינשטיי
' ב ,
מדינה χ¯˘È ˙È„Ó Ï˘ È˙˜ÂÁ‰ ËÙ˘Ó‰
) כר ב
,
תשס
( )" ה"
רשויות השלטו ואזרחות
, "(
963957
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
209
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
בית המשפט העליו עמד בעבר על הפגיעה החמורה בחירות האד שמהווה השימוש
במעצר המינהלי
.
כ למשל נאמר בהחלטה שניתנה בדנ
פ "7048/97
¯˘ „‚ ÌÈÂÏÙ
ÔÂÁËÈ·‰
48
:
"בעיקר קשה פגיע
תו של מעצר מינהלי בחירותו של הפרט ובכבודו
.
הפרט
נעצר בלא משפט
,
מכוח צו המוצא על ידי הרשות המבצעת
)
שר הבטחו
(.
המעצר עשוי להימש
...
תקופה ארוכה שאינה מוגבלת מראש
.
לא פע אי
העצור יודע
–
בשל טעמי של ביטחו המדינה
–
מהי התשתית העובדתית
להחלטה על מעצרו
.
יכול
תו להתגונ כנגד המעצר המינהלי מוגבלת
".
בהחלטה נוספת
,
שניתנה בעמ
"8788/03
ÔÂÁËÈ·‰ ¯˘ „‚ ÔÓ¯„Ù
49
,נאמר
:
"
נראה שלא יהא זה מוגז לומר
,
כי על העצור לנהל את מאבקו כנגד צו
המעצר כשעיניו מכוסות ואחת מידיו קשורה
.
במילי אחרות
,
העצור מוצא
עצמו כשהוא מוגבל באמצעי ה
עומדי לרשותו במערכה שהוא מנהל כנגד
צו המעצר
.
הצידוק לקביעתו של הסדר כזה
,
הפוגע באופ קשה בחופש
הפרט
,
נמצא בסיכו הקיי לביטחו המדינה והציבור
".
לפיכ המבח שנקבע בפסיקת בית המשפט העליו הוא
"
ודאות קרובה לפגיעה בבטחו
המדינה או הציבור
,
א לא יבוצע המעצר המ
ינהלי
"50
.
בחודשי שקדמו למהל ההינתקות נעשה שימוש
)
אמנ
מועט
(
במעצר מינהלי
.
אי
טע רב בהתייחסות מפורטת להחלטות שבה אושר מעצר כזה51
משו
שהסתו בה רב
על הנגלה
–
החומר היה ונותר חסוי
.
לפיכ אתייחס דווקא להודעתו של היוע המשפטי
לממשלה בתקשורת
,
שלפיה בעתיד יי
עשה שימוש נרחב יותר במעצרי מנהליי כלפי
יהודי
,
וכי שיטת המעצר המינהלי
"
תינקט בשלבי קריטיי מתו הנחה שתהיה תשתית
עובדתית מספקת
"52
.
ראשית
,
סבורני כי המתח בי קיומה של תשתית עובדתית מספקת לבי השימוש במעצר
המינהלי תו הימנעות מהגשת כתב אישו לבית המשפט
ג –
ובל בסתירה פנימית
.
48
פ " דנ7048/97
ÌÈÂÏÙ
'
ÔÂÁË·‰ ¯˘
,פ"
ד נד
)1
(
721
,
741
.
49
" עמ8788/03
ÔÓ¯„Ù
'
ÊÙÂÓ Ï‡˘
,
ÔÂÁË·‰ ¯˘
,פ"
ד נח
)1
(
176
,
186
.
50
המבח נזכר
–
תו הפניה לתקדימי
–
בפסק הדי בעמ
"4794/05
ÔÙ‡
'
ÔÂÁËÈ·‰ ¯˘
,
נבו
–
המאגר המשפטי הישראלי
.
51
ראו למשלÌ˘
; " בג5555/05
ÔÓ¯„Ù
'
ÊίӉ „˜ÈÙ ÛÂχ
, פ"
ד נט
)2
(
865
; " בג
7772/05
¯Ï„‡
'
‰Â ¯È‡È ÛÂχ
,פ"
ד נט
)2
(
860
.
52
חדשותMSN
,
8.5.05
.
ספר אורי קיטאי
210
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
שנית
,
ג א בסופו של דבר היה השימוש במעצר מינהלי חריג
,
עדיי מדאיגה הנכונות
להשתמש בו
.
שלישית
,
קיימת טענה כי מכיוו שהמעצר המינהלי מופעל כפע בפע כנגד ערבי
פלסטיני הנחשדי בפעילות חבלנית עוינת
,
אי סיבה שלא להשתמש בו ג כנגד יהודי
.
ב
טענה זו שני כשלי
:
האחד
–
ג א אי מקבלי את עמדתי
,
השוללת את המעצר
המינהלי מכול וכול
,
עדיי יש מקו להבחנ ת בי פעילות טרור במסגרת של מלחמת קיו
בי עמי שוני לבי פעולות מחאה של אזרחי על רקע מחלוקת פני
חברתית
;
בי
שלטו צבאי
)
בשטחי
(
לבי דמוקרטיה
)
במדינת ישראל
(.
כש שניסיו לבחו שלטו צבאי
בקני מידה דמוקרטיי הוא בעייתי
,
כ ג אי להחיל על המדינה הדמוקרטית את הכללי
החלי במסגרת השלטו הצבאי53
.
כ למשל נראה שאי מתקיי הרציונל של חשש מסיכו
חיי אד במעקב אחר חשודי כשאי מדובר בטריטוריה עוינת54
.
הכשל
השני
–
השימוש במעצר המינהלי הוא רע
.
א עושי כ בהקשר מוגבל מסוי
–
של המלחמה בטרור
–
בי שרואי בכ רע הכרחי ובי שרואי בכ רע לא הכרחי
,
הרחבה
של עשיית הרע בש השוויו היא הוספת רע מיותר
.
עקרו השוויו נועד לעשיית טוב ולא
להרחבתה של עשיית הרע
.
ו.
חסימת
האפשרות בפני קטיני עצורי
להיבח בבחינות הבגרות
בפסק הדי שנית בבג
"355/79
¯‰ÂÒ‰ È˙· ˙Â¯È˘ „‚ ÔÏ˘
תרג נשיא בית המשפט
העליו השופט אהר ברק מ הפסיקה האמריקנית אמירה רצויה
,
ומאז נוהגי לצטטה
בפסיקה הישראלית
:
"
חומות הכלא אינ מפרידות בי העצור לבי כב
וד האד
...
החופש נשלל
מהעצור
,
צל האד לא נלקח ממנו
"55
.
53
לעמדה דומה בעניי זה
)
בלבד
(
ראו ע
'
פדהצור
"
בי
'
דמוקרטיה מתגוננת
'ל '
דמוקרטיה
מתחסנת
– '
ישראל במבח
"
˙È˯˜ÂÓ„ ˙·¯˙
6
) תשס
( ב"135
.
54
לשיקול זה כהצדקה למעצר מינהלי בפסיקה של בית הדי האירופי לז
כויות האד ראו The
Republic of Ireland v. The United Kingdom (1978) 2 E.H.R.R. 25, 37
.
55
" בג355/79
ÔÏ˘
'
¯‰ÂÒ‰ È˙· ˙Â¯È˘
,פ"
ד לד
)3
(
294
,
298
.
מקור הממרה בפסיקה
האמריקנית
;
ראו Wolff v. McDonnell, 418 U.S. 539, 555-56 (1974)
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
211
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
בשורה ארוכה של פסקי די נקבע שעונש המאסר הוא עצ שלילת החירות
,
ואי להוסי
עליו תנאי קשי
.
כ למשל נאמר בפסק הדי שנית בעע
א "4463/94
È˙· ˙Â¯È˘ „‚ ÔÏ‚
¯‰ÂÒ‰
:
"הלכה מושרשת היא עמנו
,
כי זכויות היסוד ש
ל האד
'
שורדות
'
ג בי
חומות בית הסוהר ונתונות לאסיר
)
וכ לעציר
(
א בתו תא כלאו
.
יוצאות
מכלל זה ה א זכותו של האסיר לחופש התנועה
,
ששלילתה מ האסיר
נובעת מכליאתו
,
וכ מגבלות המוטלות על יכולתו לממש חלק מזכויותיו
האחרות
...
הנחת היסוד היא
,
שסל זכויות האד ש
ל אסיר מכיל את כל
הזכויות והחירויות הנתונות לכל אזרח ותושב
,
למעט חופש התנועה שנשלל
ממנו עקב המאסר
"56
.
הזכות לחינו
)
הזכות
"
להשכיל ולרכוש ידע
"(
היא זכות מרכזית וחשובה57
.
היא אינה
נשללת מ האסיר
,
קל וחומר שאי לשלול אותה מקטיני
,
אשר לגביה מקובל בעול
להקפיד
עליה עוד יותר מהרגיל58
.בפסק הדי שנית בבג
"881/78
59
נדחתה עתירה בדבר
סיפוק צורכי לימוד לנערי שהורשעו
,
ונפסק שיש
לאפשר לה לממש
את זכות ללמוד
,
בכפו לסדרי הביטחו והתקציב
.
כל שנפסק באשר לאסירי צרי לחול מכוח קל וחומר על עצורי
.
לעצור עדיי עומדת
חזקת הח
פות
.
המעצר אינו עונש ואינו
"
מקדמה
"
על חשבו עונש
–
שאולי ייגזר בעתיד
ואולי לא ייגזר
כלל
–
לפיכ עקרונית היה ראוי לספק לעצור תנאי כמו אלה הקיימי
מחו לכותלי מתק הכליאה
.
במדינת ישראל מאפשרי לאסירי להיבח בבחינות הבגרות
.
ג לאסירי ביטחוניי
.
את מה שמקבל
האסיר קל וחומר שיש לתת לעצור
,
שעודנו בחזקת
ח מפשע
,
שהרי לא הוכחה אשמתו
–
שאולי קיימת ואולי לא
.
קל וחומר ב בנו של קל
וחומר כשמדובר בעצור שהוא קטי
.
בהתא לאמור לעיל
,
נערכו בשירות בתי הסוהר ובמשרד החינו כדי לאפשר לקטיני
שנעצרו בשל פעולות מחאה כנגד תכנית
ההינתקות
,
להיבח בבחינות הבגרות
,
ובתחילה
אכ
אפשרו לה להיבח
.
כל זאת עד להופעתו של היוע המשפטי לממשלה מנח מזוז
56
א " עע4463/94
ÔÏ‚
'
˙Â¯È˘
¯‰ÂÒ‰ È˙·
,) ד נ "פ4
(
136
,
152
)
פסקה12
לפסק הדי
, (
מפי
השופט מצא
.
57
על הזכות לחינו ראו למשל י
'
רבי ÍÂÈÁÏ ˙ÂÎʉ
) תשס
(. ב"
58
כ
,
למשל
,
קובע סעי 77 לUN Standard Rules for the Treatment of Prisoners
:
“...The education of illiterates and young prisoners shall be compulsory and special
attention shall be paid to it by the administration”
.
59
" בג881/78
ÁψÂÓ
'
ÔÂÓ„ ‡ÏÎ „˜ÙÓ
,פ"
ד לג
)1
(
139
.
ספר אורי קיטאי
212
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
בכנס לשכת עורכי הדי באילת
,
שבו אמר כי אי הפגנות
דה "
לוקס
, "
וכי
"
א הייתי יודע
מראש שיתנו לה להיבח בבחינות בגרות בתו בית המעצר
,
זה לא היה
קורה
.
מי שרוצה
להיאבק צרי לדעת לשל את המחיר ולעשות לעצמו את החשבו
"60
.
המילי
"
לשל את
המחיר
"
מעידות כאל עדי על תפיסה מוטעית לחלוטי של המעצר כענישה לפני משפט
.
בעקבות הנחיה זו אכ הוחלט במשרד החינו ובשירות בתי הסוהר כי ה אינ ערוכי
לביצוע בחינות הבג
רות במתק הכליאה
.
אות גופי שלפני הכרזתו של היוע המשפטי
לממשלה השכילו לאפשר בחינ ת קודמות
–
ג לעצורי בגי פעולות מחאה כנגד מהל
ההינתקות
–
שוב אינ מסוגלי לעשות כ
.
בעניינ של הקטינות העצורות אשר ביקשו להיבח בבחינות הבגרות במתמטיקה הוגשה
עתירה לבית
המשפט הגבוה לצדק
.
העתירה נדונה על ידי שלושה שופטי
.
פסק הדי נכתב
על ידי השופט מישאל חשי61
.השופט קיבל את התירו של הרשויות
,
שה אינ ערוכות
לאפשר את הבחינה
.
העובדה שעד להכרזתו של היוע המשפטי לממשלה קבל ע
)
הצופי
בטלוויזיה
(
ועדה
)
עורכי הדי
(
היו הרשויות
ערוכות היטב לביצוע בחינות בגרות במתקני
המעצר וא אפשרו את בחינת הבגרות באנגלית62
,לא בלבלה את השופט
.
א השופט חשי
לא הסתפק בדחיית העתירה ובשלילת בחינות הבגרות של הנערות
.
הוא בחר להתייחס ג
לשאלה העקרונית
:
"
על טעמי אלו שמנינו למעלה נוסי ונציי כי די העתי
רה להדחות ג
מטע זה שהעותרי לא ייסדו את עתירת על יסודות משפטיי וא לא
ביססו את הטענה המשפטית העקרונית כי עציר זכאי להיבח בהיותו
במעצר
...
בדחותנו את העתירה אי אנו מכריעי
,
לכא או לכא
,
בשאלה
המשפטית העקרונית שעשויה היתה להתעורר
,
והיא
,
הא על דר הכלל
זכאי עצירי להבח בבחינות בהיות בבית
המעצר
?
מקובלת עלינו עמדת
המדינה כי מדובר בשאלה משפטית עקרונית הדורשת בחינה ודיו על
היבטיה השוני
,
תו נתינת הדעת לפסיקת
עבר של בית
המשפט ביחס
לקיו מבחני לאסירי ואסירות בי כותלי בית
הכלא
.
אלא שהעתירה
שלפנינו אינה
מהווה כלי ראוי לבחינה עקרונית זו
,
שכ העותרי לא עמדו
60
ÔÈ„‰ ͯÂÚ
54
)
יולי2005
(
38
;
ı¯‡‰
1.6.05
;הדברי א שודרו בטלוויזיה הישראלית
,
ש
נית היה לשמוע ג תשואות רמות של עו
רכי די שישבו בקהל
.
אילו אמר היוע המשפטי
אמירה יפה על זכויות האד
–
קל יותר היה להבי את התשואות
.
ההתלהבות מדבריו
,
המהווי הכרזה על מלחמת חורמה של מדינת ישראל
–
באמצעי הדראסטיי ביותר שיש
, לה
המשפט הפלילי
–
בתיכוניסטיות
,
תו שלילת זכות להבח בבחינת הבגר
ות במתמטיקה
,
היא בעיניי אינדיקציה נוספת לכ שיש כא הטייה פוליטית
,
לכל הפחות בקרב המריעי
.
61
" בג5283/05
Á
"
ÈÂÏ Î
'
ÍÂÈÁ‰ „¯˘Ó
,פ"
ד נט
)2
(
826
.
62
Ì˘
,
פסקה12
לפסק הדי
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
213
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
בנטל לקיומו של דיו משפטי עקרוני שכזה ולא הציגו כל טיעו משפטי
שיתמו בעתירת
.
הדיו העקרוני ימתי איפוא למקרה אחר
"63
.
האומנ בית המשפט
–
בייחוד העליו
–
אינו יודע את הדי הישראלי
,
לרבות ההלכה
הפסוקה
ר ,
ק משו שבעלי הדי לא הביאו בפניו אסמכתאות
?
והרי כשהשופטי רוצי ה
מגיעי ג לפסיקת בתי המשפט בקנדה ובניו
זילנד
.
בענייננו
,
נוכח העובדה שבית המשפט
העליו הכיר בפסיקה קודמת בזכות של אסירי להיבח בבחינות הבגרות
,
אי בכלל
שאלה באשר לעצורי
,
שה עדיי בחזקת ח
פי מפשע
,
קל וחומר כשמדובר בקטינות
.
השופט בעצ מכריז על שאלה משפטית שהיא סבוכה שעה שהיא פשוטה ביותר
,
– או
ליתר דיוק
–
איננה קיימת
כלל
.
ג האמירה כי
"
הדיו העקרוני ימתי איפוא למקרה אחר
"
יוצרת תחושה לא נוחה
,
בייחוד א מאמצי את משנתו של ההוגה ג
'
ו רולס בדבר
"
מס
הבערות
"
שרק מעבר לו עלינו לקבל החלטות כאלו
.
ז.
יחסה של מערכת אכיפת החוק למפגיני שחסמו כבישי
אי חולק כי חסימת כביש על ידי מפגיני היא עבירה
.
אי חולק כי על המשטרה
לפנות מ הדר
,
בכוח סביר
.
אי חולק כי עקרו הפרופורציה מכתיב התייחסות שונה
להפרעה לת
נועה בהשוואה לניסיו רצח
.
האומנ אי חולק
?
לאחר שבתחילה יוחסו למפגיני נגד מהל ההינתקות אשר חסמו כבישי במהל
הפגנת עבירות הולמות של הפרעה לסדר הציבורי
,
התבשרנו בתקשורת כ
: "
היוע
המשפטי לממשלה
,
מני מזוז
,
הורה להחמיר את הענישה נגד מתנגדי ההינתקות שיחסמו
צירי תנועה
.
במקרי שבה תיגר הפרעה משמעותית לתנועה יוגשו כתבי
אישו
מחמירי כנגד מפירי הסדר
,
וה יואשמו בסעי
'
סיכו חיי אד בנתיב תחבורה
'
שהעונש
המירבי עליו הוא 20 שנות מאסר
"64
.
נוסח הסעי הוא כדלקמ
: "
העושה אחת מאלה
,
בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה
או כל
י תחבורה או לסכ את בטיחותו
,
דינו
–
מאסר עשרי שני
...".
ה"
כוונה
"
הנדרשת
היא יסוד נפשי של מטרה
,
רצו
,
יחס שאיפתי
.
האומנ הייתה למפגיני
–
אפילו לאלה בה
אשר חסמו כבישי
–
כוונה לפגוע בנוסע או לסכ את בטיחותו
?
די ברור שלא
.
˙È˘‡¯
,
על
פי הפרסו דלעיל של הנחיו
תיו של היוע המשפטי לממשלה
,
הוחלט להשתמש בעבירה
חמורה זו לא רק במקרי יוצאי הדופ האפשריי או הדמיוניי שבה המפגי רוצה לפגוע
בנוסעי
,
אלא
"
במקרי שבה תיגר הפרעה משמעותית לתנועה
".
˙È˘
,ככלל
,
הבערת
63
Ì˘
,
פסקה11
לפסק הדי
.
64
˙¯Á‡ ˙ÂÚÈ„È
,
21.3.05
.
ספר אורי קיטאי
214
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
הצמיגי או הנחת הדוקרני נעשתה כאשר הכביש כבר היה חסו
על ידי המפגיני
,
והיא
נועדה להקשות על המשטרה לפנותו
.
הדבר אכ משבש את התנועה
,
א הוא אינו מסכ את
החיי ואת שלמות הגו
–
הערכי המוגני על ידי העבירה החמורה שבה בחר היוע
המשפטי לממשלה
–
והוא לא נועד לסכנ
.
˙È˘ÈÏ˘
,
א אכ חושבי ברצינות על מפגי
קיצוני מטו
ר המתכוו לפגוע בנוסעי
,
אולי יש להעמידו לדי באשמת ניסיו לרצח
?
הצעה כזו לא הועלתה
,
כפי הנראה משו שאז היו נחשפות מיד ההפרזה והאבסורדיות
שבהצעה הפסידו
משפטית של היוע המשפטי לממשלה
.
נראה כי באווירה הציבורית ששררה ערב ההינתקות הכריזו רשויות אכיפת החוק
מלח
מת חורמה חסרת פרופורציות על המתנגדי למהל ההינתקות
.
ייחוס העבירה
החמורה
,
שעונשה כעונש על ניסיו לרצח
–
עשרי שנות מאסר
–
נועד
,
כפי הנראה
,
להרתיע את המתנגדי מלהפגי תו דמוניזציה שלה
;
לשוות למעשיה אופי עברייני
חמור מאוד במקו זה ההול אות
–
הפרעה לסדר
הציבורי
.
על יחסה זה של מערכת אכיפת החוק נית ללמוד ג מהתבטאות נוספת של היוע
המשפטי לממשלה
:
"
בהתייעצויות שהתקיימו בלשכת היוע אמר מזוז לנציגי המשטרה כי אי
שו קשר בי חסימת צירי תחבורה לבי חופש הביטוי וההפגנה
.
לדעתו
,
מדובר בעבירות אלימות חמורות
,
ויש לה
בטיח לכל האזרחי חופש תנועה
ולא לאפשר למפגיני
'
לתקוע
'
מאות אלפי אנשי בדרכי
"65
.
האומנ
?
ראשית
,
הכיצד אי קשר בי חסימת הכבישי לבי חופש הביטוי וההפגנה
?
הרי הקשר הוא מוב מאליו
–
אפילו א המפגיני מפרי את החוק ומפריעי לנוחותו של
הציבור
.
שנית
,
א אלו ה
"
עבירות אלימות חמורות
, "
מה ה עבירות אלימות קלות
?
כיצד
נסווג מעתה את הפגיעות בגו האד
,
החל מעבירת התקיפה
,
דר גרימת פציעה
,
חבלה או
חבלה חמורה וכלה בעבירות ההמתה
?
שלישית
,
משטרת ישראל ידועה כמשטרה אלימה
,
בי היתר בכל הנוגע לפיזור הפגנות66
.תפקידו הנכו של הי
וע המשפטי לממשלה
,
שהוא
משפט בעל כשירות להתמנות לשופט בבית המשפט העליו
,
אינו ללבות את אלימות
המשטרה תו דמוניזציה של המפגיני שכביכול עוברי ה עבירות אלימות חמורות
.
תפקידו לשנ באוזני המשטרה את עקרונות המשטר הדמוקרטי
,
לרבות חופש הביטוי
,
חופש
ההפגנה וחיר
ות האד
.
65
Ì˘
.
66
ראו למשל מדינת ישראל
–
משר
ד המשטרה
:
˙ ÂÓÈχ· È˙ίÚÓ‰ ÏÂÙÈˉ ‡˘Â· ‰„Ú‰ Á„
ÌȯË¢
) פרופ
' מ '
קרמניצר יו
, ר"1994
) (
להל
: ÌȯË¢ ˙ÂÓÈχ ˙¯È˜ÁÏ ‰„Ú‰ Á„
( ;
וכ
·¯ ¢‡ ÈÚ¯ȇ ˙¯È˜ÁÏ ¯Â‡ ËÙ¢‰ ˙¢‡¯· ˙È˙ÎÏÓÓ‰ ‰¯È˜Á‰ ˙„Ú Á„
2000
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
215
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
לכאורה
,
הנזק שבייחוס עבירה חסרת פרופורציה למפגי שחס כביש אינו גדול ואינו
בלתי הפי
,
שהרי קרוב לוודאי שבמשפטו יזוכה
–
לפחות מ העבירה החמורה מדי
.
אלא
שעצ האישו בעבירה החמורה של סיכו חיי אד בנתיב תחבורה הולי לעתי קרובות
להחלטה של בית המשפט ע
ל מעצר עד תו ההליכי המשפטיי67
.
נראה כי מערכת אכיפת החוק הפכה ברטוריקה משפטית תופעה רחבה של אי
ציות
בלתי אלי לחוק
(civil disobedience) לתופעה של אלימות
.
כ למשל נאמר בהחלטה
שיפוטית אופיינית לתקופה של ערב ההינתקות
:
"
סבורני
,
כי במקרה דנ
,
כמו ג במקרי אחר
י של חסימת צירי
,
לש
קידו מטרות פוליטיות
,
קיימת מסוכנות טבועה
,
ולפיה
,
קיי חשש כי אות
עברייני צעירי ישובו לבצע מעשי מסוג זה
,
ובכ יפגעו בשלו הציבור
,
ויסכנו את בטחונו
"68
.
בדומה
,
נקבע בהחלטה אחרת כ
:
"...
בנסיבות ההתפרעויות בזמני הקשי בה אנו מצויי
,
והדברי ידועי
עד כי אי עוד צור לפרט
,
חסימת צירי תנועה על ידי אלה הסבורי כי זו
הדר להביע דעת
,
ובתו כ לסכ חיי אד
,
יש בה לכשעצמה
,
‡ ÏÏ Û‡Â
˙ȘÂÁ È˙Ï· ˙Âω˜˙‰ Ï˘ ‰¯È·Ú‰ „·ÏÓ ˙¯Á‡ ‰¯È·Ú ‰„Ȉ· ‰‡·˘
,
כדי
להקי עילה למעצר
" )
ההדגשה שלי
('ס ' ב – 69
.
נראה כי
השופטי
–
בשורה ארוכה של החלטות
–
קבעו בעצ חזקה שלפיה מעצ
חסימתו של כביש מוכחת מסוכנות לביטחו הציבור
,
ולפיכ מתקיימת עילת מעצר
.
בכ
למעשה הוסיפו השופטי לרשימת העבירות שרק לגביה קבע המחוקק בחוק המעצרי
67
דוגמאות אחדות מני רבות
פ " בש : 5426/05
ÔÓÎÈÈË
'
˙È„Ó
χ¯˘È
,
נבו
–
המאגר המשפטי
הישראלי
)
להל
:
עניי ÔÓÎÈÈË
(
;( א"ת) ש "ב92293/05
χ¯˘È ˙È„Ó
'
¯·Èȯ˘
,
נבו
–
המאגר המשפטי הישראלי
( א"ת) ש "ב ; 91700/05
χ¯˘È ˙È„Ó
'
¯ÊÚÈχ
)
לא פורס
,
נית
ביו 18.6.05
) (במאמר מוסגר יצוי כי השופט חאלד כבוב מבלבל בי רשלנות לבי
מחשבה
פלילית ומטרה בהסתפקו בכ ש
"
היה על המשיבי להיות מודעי בהכרח ג לאפשרות
שמעשיה עלולי לפגוע בנוסעי תמימי ובמשתמשי בדר
ש "ב ; "(4651/05
˙È„Ó
χ¯˘È
'
ËÒ·¯‰
)
לא פורס
,
נית ביו 18.7.05
) (
במאמר מוסגר יצוי כי השופטת ליאורה
ברודי דנה באופ מוטעה ל
חלוטי בהלכת הצפיות
,
כביכול כבר מעשה ההכנה המוקד של
ייצור
"
מסמרי נינג
" ה'
יוצר אפשרות קרובה לוודאי
)
ומודעות אליה
(
של סיכו נוסעי בנתיב
תחבורה עוד לפני ההגעה אל הכביש והשלכת
(.
זאת ועוד
:
נוס על ההשפעה על המעצר עד
תו ההליכי
,
ייחוס עבירה חמורה מדי יוצר אצ
ל הנאש חרדה בלתי מוצדקת
.
68
( א"ת) ש "ב60059/05
ÌÈÂÏÙ
'
χ¯˘È ˙È„Ó
)
לא פורס
,
נית ביו 23.6.05
.(
69
) ש "ב
ראשל
( צ"311/05
χ¯˘È ˙È„Ó
'
˜ËÒ¯Ù
)
לא פורס
,
נית ביו 3.7.05
.(
ספר אורי קיטאי
216
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
חזקה של מסוכנות
–
סחר בסמי
,
עבירות ביטחו ועבירו
ת שנעברו תו שימוש בנשק
,
באלימות או באכזריות70
– את העבירה הבאה לידי ביטוי בחסימת כביש
.
החלטות כאלה
לוו
,
לעתי קרובות
,
בדברי תוכחה והרתעה של השופטי
,
אשר מעידי על מטרת
.
כ
למשל
:
"
ידעו משיבי אלה ודומיה כי אי ידה של המערכת המשפטית רפה
,
וכי
תגובתה להפרת ה
חוק ולסיכו הציבור
,
תהיה מכבידה
"71
.
למעשה
,
לא הסתירו השופטי כי בעבר לא ראו מקרי כאלה כמקימי עילת מעצר
,
וה ביקשו להצדיק את ההבדל על בסיס האידאולוגיה של המפגיני
:
"
כאשר מדובר במשיבי הפועלי על רקע להט אידיאולוגי
,
קבעה הפסיקה
הרלוונטית כי יש להתייחס באופ
שונה ה בשאלת אומד המסוכנות
,
ה
בעניי תנאי שחרור
.
ההחמרה בפסיקה הביאה לכ שהתפרעות מסוג זה
לכאורה זכתה להקי עילת מעצר
.
מצב בו דר כלל לא היתה קמה עילת
מעצר
"72
.
נראה כי שורשיה של החלטות רבות מסוג זה אשר התקבלו בערכאות הנמוכות נטועי
בכמה התבטאויות של בי
ת המשפט העליו
,
שהראשונה שבה הייתה
,
כפי הנראה
,
זו של
השופטת פרוקצ
'
יה בעניי נמבורג
:
"
הרקע האידיאולוגי העומד ביסוד ההפגנה
,
שהפכה להתפרעות
,
אינו מעלה
ואינו מוריד לעני חומרת של הפרות החוק שבוצעו על ידי העוררי
.
קיי
סיכו בהסתברות גבוהה כי מאורעות נוספי ה
עשויי להתרחש במסגרת
מהלכי מדיניי שוני
,
עלולי להצית את תגובותיה הרעיוניות של
העוררי
,
באופ העלול להניע להשתת בפעולות מחאה אלימות
,
העלולות לצאת מגדר שליטה
.
על מערכת אכיפת החוק להתגונ כראוי כנגד
תופעה מסוכנת זו ולנקוט באמצעי מנע מתאימי כדי למנוע או
תה
"
)
ההדגשה שלי
('ס ' ב –73
.
לעיסוקו של בית המשפט ברקע האידאולוגי של המפגיני
,
להשלכותיו על התוצאות
המשפטיות של הדיוני במעשיה ולשאלת הצדקתו של עיסוק זה אשוב בהמש
.
70
סעי21
)() א1
)(( ג
לחוק סדר הדי הפלילי
)
סמכויות אכיפה
–
מעצרי
, (
תשנ
"ו1996
.
71
) ש "ב
ראשל
( צ"299/05
χ¯˘È ˙È„Ó
'
ÈÂÓχ ÈÂÏÙ
)
לא פורס
,
נית ביו 9.6.05
.(
72
( א"ת) ש "ב1858/05
χ¯˘È ˙È„Ó
'
ÔÊÈËÁ·
)
לא פורס
,
נית ביו 14.4.05
.(
73
פ " בש1821/05
‚¯Â·Ó
'
χ¯˘È ˙È„Ó
,
נבו
–
המאגר המשפטי הישראלי
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
217
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
השאיפה לסווג את חסימות הכבישי כמסכנות חיי אד הוליכה אפילו ל
"
עיגול פינות
"
על ידי שופטי בתי
אור העובדות
.
כ למשל מאל לעיי בהחלטתה של שופטת בית
המשפט העליו עדנה ארבל בעניי
ÔÓÎÈÈË
74
.
בעוד שבתחילת ההחלטה נאמר כ
:
"
כתב האישו מייחס לעוררי כי
...
קשרו קשר לבצע חסימת נתיב תחבורה
בנתיבי איילו
.
זאת
,
על ידי השלכת צמיגי לכביש הסוא והבערת באופ
העלו
ל לסכ את חיי המשתמשי בנתיב
...
זרקו שמונה צמיגי אל ציר הדר
לאחר ששפכו עליה חומר דליק
,
חסמו את נתיבי התנועה וניסו להצית את
הצמיגי שהיו מונחי על הכביש
"75
;
הנה בהמש ההחלטה אנו מוצאי תיאור מקצי
,
המתרחק מעובדות אלה
:
"
בית משפט זה חזר והדגיש כי יידוי אבני
ובקבוקי הוא בבחינת שימוש
בנשק קר ÌÈ‚ÈÓˆ ˙˜È¯Ê ÈÎ ‰ÙÈÒÂÓ È‡Â
,
ÌÈ‚ÈÓˆ ‰ÓΠ‰ÓÎ ˙Á‡ ÏÚÂ
ÌȯÚ·
, כמו
ג ניסיו להבעיר בנתיב תחבורה
,
ה בבחינת נשק ח
...
כל
אלה מקימי את עילת המעצר
...
דהיינו
,
מתקיימת במקרה דנ עילת
המסוכנות
" )
ההדגשה שלי
('ס ' ב –76
.
אי חולק
שחסימת כביש באמצעות צמיגי בוערי היא עבירה
,
א קיי הבדל של
שמי ואר
,
מבחינת הסכנה לחיי אד
,
בי הנחת צמיגי על הכביש והצתת רק לאחר
שהתנועה נעצרה
,
לבי זריקת צמיגי בוערי
,
שאי לה כל בסיס עובדתי
,
אפילו לא בכתב
האישו
,
ונראה כי נוצרה בהינ קולמוסה של ה
שופטת
.
את הפרק הנוכחי
,
העוסק ביחסה של מערכת אכיפת החוק למפגיני שחסמו כבישי
,
ברצוני לחתו בהתייחסות קצרה נוספת לדר הפסולה של ייחוס עבירות חמורות מאוד
למעשי קלי יחסית
.
הכמיהה להרתעה הביאה לתכנית הפתטית הזאת
:
"
משרדי המשפטי והמשטרה מתכווני לסרוק בימי א
לה את ספרי
החוקי כדי למצוא סעיפי נוספי שבה נית להאשי את חוסמי
הכבישי
,
כדי לגרו להרתעה
"77
.
א אי אנשי המשטרה והפרקליטות בקיאי בדי הפלילי
,
לעול לא מאוחר מדי
,
ואי
זו בושה ללמוד
.
אדרבה
,
ישובו אל ספסל הלימודי ויחזרו על קורס החובה
"
דיני עונשי
".
74
ענייÔÓÎÈÈË
,
ÏÈÚÏ
הערה67
.
75
Ì˘
,פסקה
1
לפסק הדי
.
76
Ì˘
,
פסקה4
לפסק הדי
.
77
˙¯Á‡ ˙ÂÚÈ„È
,
21.3.05
.
ספר אורי קיטאי
218
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
אז
ילמדו
,
בי היתר
,
שנוכח חוק עונשי מנדטורי גרוע כשלנו
,
שבו עבירות רבות מדי
,
המוגדרות באופ רחב מדי
,
ועונשיה מופרזי
,
א על אנשי אכיפת החוק לנער את האבק
מעל עבירה שכוחת אל כלשהי
,
זהו סימ מובהק שיש להניח לעבירה זו בתרדמתה ולא
לעורר אותה
.
ג כ רבה מדי ההפלל
ה במדינת ישראל
,
ואי לשנות את כללי המשחק
בהתא להפגנות התורניות ולרקע האידאולוגי שלה
.
מחר תחלופנה ההינתקות
,
ההפגנות
וההפללות
,
וניאל להמשי ולחיות ע הכרסו בדמוקרטיה המתגבש עתה
.
ח.
דיכוי מחאה חוקית
,
בכלל
,
ועצירת
אוטובוסי של מפגיני
,
בפרט
ערב ההינתקות נ
ערכה הפגנת מחאה כנגדה בעיר נתיבות
.
משטרת ישראל אפילו לא
המתינה להגעת המפגיני למקו ההפגנה כדי לבחו את מעשיה ובמידת הצור להגיב
בהתא
.
האוטובוסי נחסמו כבר בנקודות המוצא שלה
–
בערי אחרות
.
המשטרה תפסה
את אישורי ההזמנות של ההסעות ועצרה את האוטובוסי שהיו
אמורי להסיע מפגיני
לנתיבות
,
פרסה כוחות גדולי סביב העיר ועיכבה אוטובוסי שבה מתנגדי ההינתקות
,
החרימה מנהגי את רישיונותיה ואיימה שא ימשיכו בנסיעת ייענשו78
.
אפילו היה יסוד לסירוב המשטרה לתת אישור לצעדה שתכננו מתנגדי ההינתקות
,
הרי
שהיה אסור לה לפגוע בח
ופש הביטוי ובזכויות אד אחרות יותר מהנדרש
.
הדר שנקטה
המשטרה
–
מניעה מאזרחי לנסוע מעיר לעיר בתחומי מדינת ישראל
–
אינה חוקית
,
והיא
פוגעת פגיעה חמורה ובלתי מידתית בחופש התנועה
.
המשטרה אינה מוסמכת לעכב
אוטובוסי רק בשל החשש שהנוסעי מתכווני להתקב במקו מסו
י ולהפגי
.
רק א
וכאשר הייתה מתפתחת הפגנה בלתי חוקית
–
דבר התלוי ג במשטרה
,
היכולה כמוב לתת
היתר להפגנה ולא לאסור
את קיומה
–
הייתה המשטרה מוסמכת להגבילה
,
וג זאת רק
באמצעי סבירי
,
מידתיי ובהתא לחוק
.
במקרי רבי אחרי דוכאה מחאה חוקית
,
ואזכיר רק אחדי
מה
:
מעצר קטינות בגי
תליית שלטי
;
מניעת כניסה של נערות לרחבת הכותל
;
סילוק נערי מ האזכרה השנתית
78
ראו למשל הדיווח ב
Ynet
)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-114439,00.html
(
והדיווח בעיתוı¯‡‰
,
19.7.05
) תחת הכותרת
: "
המשטרה עצרה 300
אוטובוסי בדר
לעצרת
"(.
להתייחסות נוספת לעצירת האו
טובוסי ובה המפגיני עוד בערי המוצא כגו תל
אביב ראו פרוטוקול מס
' 565 של ועדת חוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת מיו 7.8.05
,' עמ21
.
בדצמבר2005
פורס דוח
χ¯˘È· Ì„‡‰ ˙ÂÈÂÎÊ
–
·ˆÓ ˙ÂÓ˙
2005
של האגודה לזכויות
האזרח בישראל
.
בדוח מופיעה התייחסות לעצירת האוטובוסי של
המפגיני על ידי
המשטרה תחת הכותרת
"
הגבלת חופש הביטוי על רקע ההתנתקות
; "
ראו Ì˘
, עמ
' 40
,
41
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
219
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
לזאב ז
'
בוטינסקי רק משו שלבשו חולצות כתומות שהצטרפו לססמ
) ה
הלא מוצלחת
לטעמי
,
א בהחלט חוקית
( "
יהודי לא מגרש יהודי
; "
מניעת חופש הביטוי באירוע זמר
ציבורי79
.
הקור
את המתקשה לגלות אמפתיה למוחי נגד ההינתקות מתבקשת לעצו את עיניה
ולדמיי מחאה שהיא עשויה ליטול בה חלק
)
למשל
:
מחאה כנגד הכיבוש
;
מחאה כנגד
גירוש ערבי מבתיה
, (
ואשר נגדעת באבה על ידי המשטרה בדרכי שהוזכרו לעיל
,
ולדמיי את פעולותיה האופייניות של המשטרה במשטר
דיקטטורי
,
ולהשוות
...
הא נוח
עתה לפקוח את העיניי ולהניח לאור להכות בה
?
מי יגלה עפר מעיניו של ג
'
ו רולס
,
אשר
לימדנו את
"
מס הבערות
"?
ט.
אלימות שוטרי כנגד מפגיני
כ תדר תת
ניצב ניסו שח
,
מפקד מחוז הדרו של משטרת ישראל
,
ביו 20
ביולי
2005 את מפקד יחידות
משמר הגבול של המחוז בעת ההפגנה הגדולה בכפר מימו
:
"
אתה רוצה מעצרי
?
אני רוצה מעצרי
!
זינזאנות ומעצרי כפרה
,
אני רוצה מעצרי
.
ואני אומר ל כבר עכשיו
,
תשתמש במכת
] ז "
מכליות להתזת מי וצבע
לפיזור הפגנות
[
ללא התניות
!
אל תקרא לי
,
תפעיל מכת
, ז"
חרא עליה
,
שיישרפ
ו!
...
תת לה מכות בפלג גו תחתו
,
תעבוד אי שאתה יודע לעבוד
.
אתה יודע
,
אני מומחה לחרדי האלה
..."80
.
בדוח
"
הפרת זכויות האד וזכויות במשפט של מתנגדי תוכנית ההתנתקות
"
של המרכז
המדיני לישראל ועמותת
"
חננו
"
מתועדי מקרי רבי נוספי של אלימות כנגד מפגיני
,
79
לפירוט מקרי אלה ואחרי ראו
Á„
"
È„‚˙Ó Ï˘ ËÙ˘Ó· ˙ÂÈÂÎÊ ̄‡‰ ˙ÂÈÂÎÊ ˙¯Ù‰
˙˜˙˙‰‰ ˙ÈÎÂ˙
"
,המרכז המדיני לישראל ו
"
חננו
"
עמותה לסעד משפטי
)2005
.(
80
התדרי האלי תו
עד על ידי צל ערו 10
;
ראו הדוחÌ˘
,' עמ16
.
כ נית לצפות בתדרי
המזעזע באינטרנט
" תנ .
צ שח נענש בנזיפה חמורה ובשלילת שכר של שישה ימי עבודה בשל
התנהגות שאינה הולמת שוטר
;
ראו Ì˘
.
ספר אורי קיטאי
220
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
לרבות
פגיעה בקטיני ובקטינות
–
מעצר ממוש ואלימות
;
אלימות כנגד מפגיני ואפילו
כנגד עוברי אורח
;
הכאת עצורי בכלא מעשיהו ועוד81
.
מכיוו שספק בעיניי א הכתיבה על מקרי רבי ממעו הציפור תמחיש לקוראת את
חומרת הבעיה
,
אביא מתו הדוח הנ
"
ל פירוט של מקרה אחד
–
המקרה של ע
קיבא ויתקי
:
"...
ברשותנו סרט וידאו של האירוע
.
ביו 29
ביוני2005
נערכה ברמת ג
הפגנה נגד תוכנית ההתנתקות
...
במהל ההפגנה התנפלו על מר ויתקי
מספר שוטרי והשכיבוהו על האר
.
השוטרי עיקמו את ידיו
,
חנקוהו
,
דחפו אצבעות לעיניו
,
הפעילו לח על אפו והיכוהו שוב ושו
. ב
בעוד מר
ויתקי שכוב על האר והשוטרי רוכני עליו
,
הגיח פקד ער נעי
,
קצי
הסיור במשטרת רמת
ג ודח את אצבעותיו לתו אפו של מר ויתקי ומש
את ראשו לאחור
,
בעוד האצבעות של השוטר בנחיריו של הקרב
.
לפי
עדויות ראייה שהגיעו לידינו
,
לאחר ההתעללות נעמד הפקד נעי
בצד וניגב
את הד שעל ידיו
.
מר ויתקי נעצר ונלקח בידי השוטרי לתחנת המשטרה
.
, ש
בעודו אזוק
בידיו
,
הוא הוכה בידי שוטרי מספר
,
ה סטרו על פניו
,
נגחו בראשו והיכו
אותו באגרופי
.
במהל מסכת ההתעללות נפלה כיפתו של ויתקי
,
וכשזה
ביקש את כיפתו
,
סטר שוטר על פניו
כ .
אשר ביקש לזהות את תוקפיו
,
הוטח
ראשו בקיר
"82
.
כמה הרהורי בשולי מקרה מזעזע זה
:
ראשית
,
סבורני כי די אפילו במקרה מתועד אחד כזה כדי להדיר שינה מעיני כולנו
.
שנית
,
המעוניי במקרי נוספי מסוג זה יעיי בדוח הנ
"
ל וימצא תיעוד של מקרי לא
מעטי
.
שלישית
,
נכו שאלימות
שוטרי אינה בעיה חדשה במקומותינו
,
כפי שנית ללמוד
למשל מדוח הוועדה לחקירת אלימות שוטרי83
.
עד היו הופנתה אלימות קיצונית כזו
בעיקר כנגד החשודי כעברייני
,
ולפיכ
–
חר חומרתה הרבה
–
לא את כול הדאיגה
.
הנה לפנינו סדרת מקרי של הפניית האלימות המשטרתית כנגד מפ
גיני שבימי כתיקונ
–
ואולי אפילו בזמ ההפגנה
–
ה אזרחי שומרי חוק
.
א נית להתנח מעט בתועלת
81
Ì˘
.
82
Ì˘
,' עמ26
.
יצוי כי עובדות כמעט זהות מפורטות בכתב אישו שהוכ במחלקה
לחקירות
שוטרי
)
תיק מח
ש "2724/05
(
כנגד השוטרי המתעללי
–
קצי הסיור ער נעי
)
מחדיר
האצבעות לנחיריי
(
וסגנו אביר אליר
)
המכה בתחנת המשטרה
(.
83
ÌȯË¢ ˙ÂÓÈχ ˙¯È˜ÁÏ ‰„Ú‰ Á„
,
ÏÈÚÏ
הערה66
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
221
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
מסוימת שאולי תצמח מ האלימות המשטרתית החמורה שהופעלה כלפי המפגיני כנגד
תכנית ההינתקות
,
הריהי טמונה בתיעוד מקרי של אלימות ובהוכחת סכנותיה ג בפני
אנשי שבדר כ
לל אינ מוטרדי מאלימות המשטרה
,
תו חלוקת העול ל
"
טובי
"
מול
"
רעי
" ; "
אנחנו
"
שומרי החוק מול
ה "
"
הפושעי
.
אלימות השוטרי היא רעה חולה
במקומותינו
,
והיא רעה ומסוכנת ג כשהיא ננקטת כנגד פושעי
.
רביעית
,
כשאנו מחפשי
את המסרי שקיבלו השוטרי האלימי
,
שבה אולי
ראו אור ירוק להתנהגות האלימה
,
נית לאתר אות בכל דרג ובכל פינה
:
כ למשל בתדרי של תת
ניצב ניסו שח שצוטט לעיל
;
כ למשל במאמר המערכת של העיתו המתיימר להיות ליברלי
"
האר
, "
שבו הותק
מפכ
"
ל המשטרה על שהודיע כי משטרת ישראל תפנה את המפגיני ללא נשק אלא תו
שי
מוש בידיי84
,
ובמאמר מערכת נוס תחת הכותרת
"
זה מרד
,
לא מחאה
"85
;
, כ
אולי
,
בהנחייתו למשטרה של היוע המשפטי לממשלה שלפיה אי שו קשר בי
חסימת הכבישי לבי חופש הביטוי וההפגנה
,
אלא מדובר בעבירות אלימות חמורות86
;
, כ
אולי
,
בהנחייתו של היוע המשפטי לממשלה שלפיה א
ייתבעו שוטרי בגי
פעולותיה כנגד מתנגדי ההינתקות
,
תיקח המדינה על עצמה את האחריות למעשיה
)
דהיינו מעי חסינות87
(;
כ כנראה בהחלטתה של המחלקה לחקירות שוטרי
)"
"( ש" מח
לסגור
"
מחוסר עניי
לציבור
"
כמעט את כל התיקי שנפתחו בעקבות תלונות אזרחי כנגד שוטרי שנקטו
אלימות
–
לעתי קשה ומתועדת בווידאו
–
כנגד מתנגדי להינתקות88
;
84
ı¯‡‰
,
21.3.05
,
19.5.05
.מעבר ל
"
מס הבערות
"
אולי היה צרי לומר ש
מאמר המערכת של
ı¯‡‰ היה בעצ הסתה לאלימות
?
85
ı¯‡‰
מיו15.8.05
.
וראו התגובה
"
זאת מחאה
,
לא מרד
"
מיו 17.8.05
.
כא המקו לציי
שברשימה המקורית נכתב
"
עיתו המתיימר להיות ליברלי כמו
'
האר
" '
ולא
"
עיתו ליברלי
כמו
'
האר
" '
כפי שמשו מה פורס
.
86
˙¯Á‡ ˙ÂÚÈ„È
,
21.3.05
.
87
ı¯‡‰
,
12.6.05
.
88
ראו למשל ההודעה לתקשורת של עור די אביעד ויסולי מ המטה למע אר ישראל מיו
10.10.05
,שבה מפורטות ג התלונות
:
אלימות והתעללות במפגיני
;
שימוש בחומרי
מסוכני כנגד מפגיני
;
מעצרי בלתי חוקיי
;
עדויות שקר של שוטרי בבתי המשפט
;
שיב
וש הליכי חקירה ומשפט על ידי שוטרי ועוד
" מח .
ש סגרה את התיקי
"
מחוסר עני
לציבור
".
וראו הדיווח שפורס בעיתו Ô¢‡¯ ¯Â˜Ó
מיו4.11.05
תחת הכותרת
"
מחצית
מהתלונות למח
"
ש נסגרו ללא חקירה
".
על פי דיווח זה
,
כתב האישו כנגד השוטרי
המתעללי ער נעי ואברה אליר
, Ï
ÏÈÚ
הערה82
,
הוא כתב האישו הפלילי היחיד שהוגש
עד
אז
חר התלונות הרבות שהוגשו למח
"ש.
ספר אורי קיטאי
222
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
, כ
אולי
,
בפסיקת של בתי המשפט שלפיה נוכח הרקע האידאולוגי של המפגיני
"
על
מערכת אכיפת החוק להתגונ כראוי כנגד תופעה מסוכנת זו ולנקוט באמצעי מנע מתאימי
כדי למנוע אותה
"89
.
ודוק
:
אינני טוע לקשר סי
בתי
)causa sine qua non
(
בי גור זה או אחר לבי אלימות
השוטרי
,
אלא לקשר אפשרי בי האווירה הציבורית הכוללת לבי אגרסיביות המשטרה
כנגד המתנגדי למהל ההינתקות ולבי הסלחנות כלפי אגרסיביות זו
.
לבסו
,
יצוי כי מאמר זה נכתב ע סיו ביצוע תכנית ההינתקות
)
אוגוס
ט 2005
(
והוא
עוסק בתקופה זו
,
א אי אפשר שלא לחשוב על הקשר שבי אכיפת החוק האגרסיבית כנגד
המתנגדי להינתקות והסלחנות כלפי אלימות המשטרה לבי האלימות המשטרתית חסרת
הרס שננקטה לאחר מכ בעת פינוי המאחז בעמונה
,
בחודש פברואר 2006
.
אלימות זו
כללה
,
בי היתר
,
דהיר
ה של פרשי משטרה אל תו קבוצת מפגיני והנחתת מכות אלה
בראשיה תו ריצו גולגלות
)
מתועד על ידי מצלמות הטלוויזיה
(.
אירוע זה נחקר על ידי
ועדת חקירה פרלמנטרית
.
י.
הפעלת שירות הביטחו הכללי כנגד מתנגדי ההינתקות
על פי חוק שירות הבטחו הכללי
,
תשס
"ב2002
,
"השירות מ
ופקד על שמירת בטחו
המדינה
,
סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו
,
מפני איומי טרור
,
חבלה
,
חתרנות
,
ריגול
וחשיפת סודות מדינה
,
וכ יפעל השירות לשמירה ולקידו של אינטרסי ממלכתיי חיוניי
אחרי לביטחו הלאומי של המדינה
..."90
.
במדינות טוטליטריות
,
שבה ההפגנה כנגד מדיניו
ת השלטו אינה נתפסת כלגיטימית
,
משתמשי בגופי ביטחו חשאיי ג כנגד אזרחי המתנגדי למדיניות השלטו באופ
בלתי אלי
.
חוששני כי במוב מסוי הצטרפנו אליה ערב ההינתקות
.
בדוח
"
הפרת זכויות האד וזכויות במשפט של מתנגדי תוכנית ההתנתקות
"
מפורטי
מקרי שבה הופעל ה
" שב
כ כנגד אזרחי שביקשו למחות כנגד תכנית ההינתקות91
.
אי
מדובר במחבל היהודי שהכול חוששי מהאפשרות של קיומו בהווה או בעתיד
–
אותו
מטור אשר ינסה לפגוע בערבי חפי מפשע או במסגדי אשר על הר הבית
.
מחבל כזה
אכ מצדיק שימוש בשב
"כ.
89
פ " בש1821/05
,
ÏÈÚÏ
הערה73
,החלטה של בית המשפט העליו מפי השופטת פרוקצ
. יה '
90
סעי7
") ייעוד השירות ותפקידיו
"(
לחוק שירות הביטחו הכללי
,
תשס
"ב2002
,
Ò
"
Á
תשס
"ב.
91
ראו הדוח
, ÏÈÚÏ
הערה79
,' עמ4338
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
223
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
א מתברר שג מר נת אנגלסמ
ח –
בר מרכז הליכוד ומתנגד לתכנית ההינתקות בגלוי
בפורומי שוני
–
זכה לפיקוח ולחקירה על ידי שירות הביטחו הכללי בלי שהיה
בפעולותיו דבר הקשור למטרותיו של השב
"כ92
.
ההסבר המלא שהנני מציע לעזות המצח שבהפעלת השב
"
כ כנגד אזרחי המוחי
מחאה בלתי אלימה כנגד תכנית ההינתקו
ת יובא בהמש
.
בשלב זה אסתפק בהצבעה על כ
שהדבר לא היה מתאפשר אלמלא האווירה הציבורית
–
הבלתי דמוקרטית לטעמי
–
שבה
נתפס אי
ציות בלתי אלי
(civil disobedience)
כבלתי חוקי וכמסכ את הדמוקרטיה רק
משו שמטרתו היא לשכנע כי יש לשנות החלטה שקיבל הרוב
.
ליצירת אווירה
כזו אחראי
גורמי רבי
,
לרבות אלה אשר הכתירו אי
ציות בלתי אלי כהמרדה
.
. יא
הקמת בתי משפט מיוחדי לעצורי ההינתקות במתקני הכליאה
ודיוני קולקטיביי בעניינ של עשרות עצורי יחדיו
פורמלית אי מדובר בבתי משפט חדשי
.
הנהלת בתי המשפט הגדירה את הדבר
כהרחבת מקו ה
מושב של בתי משפט קיימי
.
הטענה הייתה שנוכח מספר המעצרי הגדול
במהל ההינתקות יהיה קשה להסיע עצורי כה רבי אל בתי המשפט לש דיו בענייניה
,
ולפיכ רצוי ומועיל שבתי המשפט יקיימו את הדיוני בסמו למתקני הכליאה
.
א קשה
להביא את מוחמד אל ההר
,
נביא את ההר אל מו
חמד
.
בהתא להחלטה יצירתית זו נבנו אולמות משפט במתקני הכליאה עצמ
.
השופט הד
בחירותו של אד יעשה כ בצל של חומות הכלא
.
מהו המסר שהדבר משדר
?
שמא נצמיד
ג את בית המשפט העליו בשבתו כבג
"
למתקני הכליאה
?
נשווה בי שני אנשי החשודי באותה עבירה מסוימת
.
הא מתקב
ל על הדעת שזה
אשר עבר אותה עבירה על רקע אידאולוגי מסוי יידו בשל כ בבית משפט מיוחד
?
להלכה
–
אי מתקבל על הדעת
,
לפחות לא במדינה דמוקרטית
.
במציאות הישראלית
–
מתברר שכ
.
צחוק הגורל הוא שבתי המשפט המיוחדי
,
אשר לכאורה נועדו לייעל את הליכי הדיו
ולא לבדל את מ
תנגדי ההינתקות ולזכות ביחס משפטי שונה
,
לא השיגו את מטרותיה
כלל
:
92
Ì˘
,' עמ4342
.
ספר אורי קיטאי
224
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ראשית
,
האי לחשוש שעצ הקמתו של אול משפט מיוחד לש דיו במעצרי רבי
יהיה נבואה המגשימה את עצמה וידחו את מערכת אכיפת החוק לביצוע של מעצרי
רבי
?
הטבע שונא רִ יק
...
שנית
,
מה התועלת בהשקעת מ
מו רב להקמת אולמות משפט שהשימוש בה יהיה קצר
מועד
,
או שמא
,
חלילה
,
משהוקמו ישמשו בעתיד ג ללא קשר לגלי מעצרי כה גדולי
?
הטבע הרי ממשי לשנוא ריק
...
שלישית
,
בעוד שההצדקה שהוצעה להקמת בתי המשפט המיוחדי הייתה יעילות
העברת העצורי
,
במציאות התקשו הרשויות להעב
יר עצורי אפילו את המרחק הקצר של
עשרות מטרי שבי מתק הכליאה לבי האול החדש
.
כ למשל כשנדונה ביו שישי
, 19
באוגוסט2005
,הארכת מעצר של כ
120
קטיני במתק הכליאה
"
דקל
, "
ביקש התובע
המשטרתי לקיי את הדיו ללא נוכחות הקטיני בנימוק שהללו מסרבי לצאת ממתק
ה
כליאה
.
לאחר שהסנגורי עמדו על כ שמרשיה יגיעו לאול
,
הורה בית המשפט
למשטרה להביא
,
והתברר שמלכתחילה לא סירבו להגיע
,
והמניעה היחידה להבאת
מקורה בקשיי לוגיסטיי של אנשי שירות בתי הסוהר93
.
רביעית
,
אולי אי זה פלא שהדיו באולמות המיוחדי הושפע מצל חומות מתק
הכליאה עד כי נשללו מ הקטיני העצורי זכויות בסיסיות ביותר
.
כ למשל היה קשה
להורי ולעורכי די להגיע למקו המרוחק מכל יישוב
.
כ למשל אפילו באשר לאלה מה
שהצליחו להגיע במועד
,
סירב בית המשפט לבקשת עורכי הדי לאפשר לה להיפגש ע
מרשיה הקטיני העצורי לפני ה
דיו
.
כ למשל נדחסו אל תו האול בכל פע כשישי
נערי
,
והדיו בהארכת מעצר התקיי משו מה באורח קולקטיבי94
.
הדבר מנע בירור
אינדיווידואלי לגבי כל עצור
:
הא בכלל נטל חלק במעשי שיוחסו למפגיני
?
הא קיימת
בנוגע אליו עילת מעצר
?
הא קיימות בעניינו נסיבות מיוחדות
המחייבות את שחרורו95
?
כ למשל משו שהדיו נער באופ קיבוצי
,
איל בית המשפט את ההורי שהגיעו
לדיו לבחור בי ויתור על זכות של ילדיה לדיו בדלתיי סגורות
–
בהיות קטיני
–
93
העובדות מפורטות במכתבה של האגודה לזכויות האזרח
)
עור די אבנר פינצ
( וק '
אל מנהל
בתי המשפט מיו 22.8.05
.וראו ג דוח האגודה לזכויות האזרח
, ÏÈÚÏ
הערה78
,' עמ2827
.
94
ראו בש
פ "8019/05
˜˘¯‰ÈÒ
'
χ¯˘È ˙¯Ë˘Ó
,) נט2
(
946
)
להל
:
עניי ˜˘¯‰ÈÒ
(; בש
פ "
8028/05
ıȷ¯‰
'
χ¯˘È ˙È„Ó
,
נבו
–
המאגר המשפטי הישראלי
)
להל
:
עניי ıȷ¯‰
.(
95
ראוÌ˘
.כ למשל התברר שאחד העצורי שהוריו נרצחו בפיגוע
,
ביקש להגיע אל אחיו
הקטני ולהשתת עמ באזכרה להוריו
.
נסיבות מיוחדות אלו לא עמדו כ
לל לנגד עיניו של
השופט נוכח הדיו הקולקטיבי
;
ראו מכתבה של האגודה לזכויות האזרח
, ÏÈÚÏ
הערה93
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
225
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
לבי ויתור על נוכחות ההורי בדיו
.
כ למשל לא נעשה אפילו בירור יסודי של גילו של כל
עצור חר העובדה שחלק נחזו כילדי מתחת לגיל האחריות הפלילית
–
תריסר שני96
.
חמישית
,
א עדיי חסרה הוכחה נוספת לכ שדובר למעשה בבתי משפט מיוחדי
המיועדי למתנגדי לתכנית ההינתקות
,
אולי נית למצוא אותה בהחלטתו של בית משפט
השלו ברמלה להעביר את הדיו במעצר של
חשודי בהדלקת צובר גז בעיר רחובות
לבית המשפט שבמתק הכליאה
,
וזאת בשל החשד שהעבירות בוצעו על רקע של התנגדות
לתכנית ההינתקות97
.
בסופה של הינתקות קשה להשתחרר מ הרוש הקשה שדובר בבתי משפט מיוחדי
,
שעניינו של אד נדו דווקא בה ולא בבית משפט רגיל רק משו שהאד
מתנגד למדיניות
השלטו
.
. יב
הארכת המעצר המשותפת של 120
חשודי
באלימות בכפר דרו
שתי החלטות של בית המשפט העליו
,
שתיה מפי השופטת
)
כתוארה אז
(
דורית ביניש
,
אשר ניתנו ביו 24.8.2005
,
מספקות לנו שני חרכי שדרכ נית להיווכח בהתייחסות
המיוחדת לזכויותיה של חשו
די בהתנגדות להינתקות
.
תיאור האירוע הוא חד
צדדי ומשות לשתי ההחלטות
:
"
במהל פינוי כפר דרו ביו 18.8.05
התבצרו על גג בית הכנסת שבמקו
מאות צעירי ונקטו פעולות אלימות קשות נגד כוחות הביטחו שעסקו
בפינוי המקו
.
פעולות אלה כללו זריקת חפצי ותקיפת השוטרי במוט
ות
ברזל
,
ובחפצי קהי אחרי
.
בי היתר שפכו המתבצרי על אנשי כוחות
הביטחו שמני
,
מדללי צבע וחומר שזוהה כבסיס מסוג סודה קאוסטית
,
העלול
,
על פי הנטע
,
לגרו לפגיעה גופנית ולכוויות
.
בסופה של
ההתפרעות האלימה בלילה שבי 18.8.05 ל19.8.05
,
הורדו מגג בית
הכנסת 251 איש ונעצרו
"98
.
" חד
צדדי
"
כתבתי לא חלילה כהצדקה לאות פעולות אלימות שננקטו
.
השימוש
באלימות הוא חמור
,
ואי ספק שיש להעמיד לדי את אלה אשר נקטו אלימות
ולהעניש
.
96
Ì˘
.
97
Ì˘
;
ı¯‡‰
,
22.8.05
.
98
עניי˜˘¯‰ÈÒ
,
ÏÈÚÏ
הערה94
;
ענייıȷ¯‰
,
ÏÈÚÏ
הערה94
.
ספר אורי קיטאי
226
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
אלא שמ הדיווחי בתקשורת וממקורות נוספי נקל להבחי
–
א רק קיימת הנכונות
והפתיחות
–
כי האלימי מב
י המפגיני היו מיעוט קט
)
חלק גדול מ המפגיני התיישבו
בחלקו האחורי של הגג והורדו מש ללא כל מאבק
–
ונעצרו ג ה
; (
כי האלימות שננקטה
הייתה חמורה הרבה פחות מזו שהצטיירה בדיווחי הראשוניי עליה
;
כי הופעלה אלימות
קשה ג מצד של השוטרי אשר פינו את השוהי על
גג בית הכנסת ובתוכו99
.
כא המקו
לציי כי בחרתי במשוכה הגבוהה של האירוע האלי ביותר מצד של חלק מהמתנגדי
להינתקות
" –
אירועי כפר דרו
– "
משו שא נגיע
–
הקוראי והכותב
–
למסקנה
שאכיפת החוק הייתה במקרה זה אגרסיבית מדי
,
ושהופרו זכויות בסיסיות לרבות זכויותיו
ש
ל חשוד
,
אזי מסקנה דומה באשר למקרי רבי אחרי שבה לא ננקטה כלל אלימות
כלשהי מצד המפגיני תתבקש מאליה
,
בבחינת קל וחומר
.
ג תיאור ההליכי שקדמו לדיו בבית המשפט העליו הוא משות לשתי ההחלטות
:
"
למחרת הובאו 120 מבי העצורי בפני נשיא בית משפט השלו בבאר
שבע
השופט מ
'
מיכליס לש הארכת מעצר
...
בבקשת המעצר נטע ביחס
לכל העצורי כי ה חשודי בכניסה לשטח מוגבל ללא היתר
,
עבירה לפי
סעי 27
)() א1
(לחוק יישו תוכנית ההתנתקות
,
וכ במספר עבירות על
סעיפי שוני בחוק העונשי וביניה
:
השתתפות בהתפרעות לאחר הוראת
פיזור
,
תקיפ
ת שוטר בנסיבות מחמירות
,
חבלה בכוונה מחמירה
,
שימוש
ברעל מסוכ ועוד
.
בית משפט השלו קבע בהחלטתו כי א שלא הוצגו
ראיות למכביר לא היתה מחלוקת כי העצורי שבפניו היו על גג בית הכנסת
וכי
'
נית לומר שיש ראיות במידה לכאורית מספקת בשלב ראשוני זה כאשר
המעצר היה אתמול
בשעת ערב והחקירה בראשיתה
.
מדובר במאות עצורי
ובהיק חומר חקירה רב
.
אי ספק כי הראיות מקימות עילת מעצר כנגד
החשודי
"100
.
על החלטת המעצר ההמוני
– 120
עצורי
–
ללא דיו פרטני הוגש ערר בשמ של כל
העצורי
.
מכא ואיל נפרדו לתקופת ביניי קצרה דרכיה של העצורי
ו ,
שבו ונפגשו
בהחלטותיה של השופטת בייניש
.
נפרדו
–
שכ שני שופטי של בית המשפט המחוזי
בבאר
שבע דנו כל אחד בערר של כמחצית מ העצורי
.
הערר האחד נדו בפני השופטת
' ח
סלוטקי
,
שבפניה הובא עניינ של 58
עצורי
.
בהחלטתה קבעה השופטת כי בית משפט
השלו שגה בהנחתו כי אי
מחלוקת בדבר שהות של העוררי על גג בית הכנסת
,
לפיכ
החליטה לבדוק לכל הפחות א יש בחומר הראיות שבתיקו של כל עצור ראיות המקימות
99
ראו המפורטÏÈÚÏ
בהערה88
.
100
ראו שתי ההחלטות
, ÏÈÚÏ
הערה94
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
227
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
חשד סביר להימצאותו על גג בית הכנסת בעת האירוע
.
באשר לרוב המכריע של העצורי
)50
(
הסתפקה השופטת בסימני צבע על גופ או על בגדיה
א ,
שר הותז על ידי המשטרה
,
ולא הוסיפה ובדקה א יש ראיות לכאורה כי עברו עבירה כלשהי
.
אצל עצורי מעטי
)8
(
לא היו סימני צבע
,
ולא הוצגה ראיה אחרת כלשהי לנוכחות על הגג
,
ולפיכ החליטה
השופטת לשחרר לחלופת מעצר בתנאי של מעצר בית וערבויות101
.
על ההחלטה הגישו עררי לב
ית המשפט העליו ה העצורי ה הפרקליטות
.
הא בית
המשפט העליו הביע מורת רוח משלילת חירות המונית שכזו
,
ללא בדיקה פרטנית א
אמנ קיימות ראיות באשר לכל אד
–
אפילו היה על הגג
–
כי ביצע עבירה
?
נהפו הוא
:
השופטת ביניש רומזת על מורת רוח דווקא מניסיונו של בית המש
פט המחוזי לברר לפחות
את עובדת הימצאותו של כל עצור על גג בית הכנסת באמצעות כתמי הצבע
,
וקובעת הלכה
חדשה וקשה כדלקמ
:
"
כאשר מדובר בשלב ראשוני של חקירה
,
די ברמה ראייתית המקימה
'
חשד
סביר
'
על מנת לעצור חשוד
...
Ï˘ ‰¯È˜Á ÈÎ¯ÂˆÏ È¢‡¯ ¯ˆÚÓ· ¯·Â„Ó
ÈÂÓ‰ Ú¯ȇ
,
¯˘‡
˙·Î¯ÂÓ ‡È‰ Â˙¯È˜Á ·ÈË ÌˆÚÓ
.על כ נראה
,
כי
בנסיבות העבירות הנדונות
,
ÈÂËÈ· È„ÈÏ ‰‡·‰ ˙È˙Èȇ¯ ‰˜ÈÊ· ‰Ê ·Ï˘· È„
‰¯È·Ú‰ ̘ӷ ˙ÂÁη
כדי לבסס חשד סביר כנגד המשיבי ולקשור
אות באופ ראשוני לעבירות שלכאורה בוצעו
.
באשר להוכחת החשד
הסביר
,
מקובלת עלי טענת המדינה
כי אכ הרימה את הנטל הראשוני בעניי
הנוכחות בגג באמצעות החומר המשטרתי הנוגע לאופ מעצר של
החשודי
...
ˆ¯ÚÓ‰ ˙ÏÈÚÏ ¯˘‡
,
ÈÙ ÏÚ ÌÈ·È˘ÓÏ ÌÈÒÁÂÈÓ‰ ÌÈ˘ÚÓ‰
˙ÂÎÂÒÓ ÏÚ ÌÈ„ÈÚÓ Ì·ÈË
...
˘Â·È˘‰ ˙ÏÈÚÏ ¯˘‡
,
נוכח האמור אי צור
להכריע בה
,
א כי נכו הדבר כי
Úˆȷ· ÌÈ·¯ ÌÈ˘‡ ÌÈ·¯ÂÚÓ ¯˘‡Î
˙¯ȷÚ
,
ÔÚÂˆÈ·Ï ˘‡¯Ó ˙‚¯‡˙‰ ‰˙Èȉ ÈÎ „˘Á ˘ÈÂ
,
ÚÂ·Ë ˘˘Á ÌÈȘ
ÌÈÎÈω ˘Â·È˘ Ï˘ ˙¯˘Ù‡Ï
...
הג שנכונה הטענה כי
„˙ ÈÓ ‰Ú·˜ ̯Ë
Ì‰Ï ˙ÂÒÁÂÈÓ‰ ˙¯ȷڷ ÌÈ·È˘Ó‰ Ï˘ Ì˙·¯ÂÚÓ
,
˙ÂÁΉ ̈ÚÏ ¯·ÚÓ
̘ӷ ‰„È˘ÁÓ‰
,הרי שבשלב ראשוני זה קמה עי
לת מעצר ביחס אליה
...
אשר על כ
,
ערר המדינה מתקבל
.
החלטת בית משפט השלו לעצור את
המשיבי עד ליו 25.8.05 תושב על כנה
..." )
ההדגשות שלי
('ס ' ב –102
.
101
תיאור ההלי
בבית המשפט המחוזי לקוח מהחלטתו של בית המשפט העליו בעניי
˜˘¯‰ÈÒ
,
ÏÈÚÏ
הערה94
.
102
Ì˘
.
ספר אורי קיטאי
228
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
מכיוו שמדובר בהלכה חדשה וקשה
,
שוב אזעיק לעזרתי את ג
'
ו רולס
:
הקוראי
מתבקשי לדמיי הפגנה שבה ה עצמ עשויי
)
עלולי
( ?
להשתת
)
למשל הפגנה כנגד
החלטה לגרש ערבי מבתיה
(
אשר אחדי מהמשתתפי בה נוקטי אלימות
,
ורק אז
לקרוא שוב את המשפטי שהבלטתי לעיל
.
הא לא נית לקבוע כי דווקא נוכח הפגנה
המונית על רקע של מחלוקת פוליטית
,
דווקא אז מעצר סיטוני
)
במקו פרטני
(
הוא מסוכ
מא
וד לדמוקרטיה103
?
תפיסה המתירה לנקוט מעצר כאמצעי ראשו של החקירה הפלילית אינה נותנת את
המשקל הראוי לחירות הפרט ולחזקת החפות הנתונה לו104
" .חשד סביר
"
אינו זהה לחשד
קלוש
,
כעולה מהדרישה
"
סביר
". "
החשד הסביר
"
חייב להיות אובייקטיבי ולהתייחס באופ
קונקרטי לעבירה המיוח
סת לחשוד105
.
. יג
סדר העדיפויות המיוחד שנקבע בפרקליטות ובמשטרה
כמודג בפרקי הקודמי
,
הפנתה מערכת אכיפת החוק משאבי גדולי לטיפול
אגרסיבי בהתנגדות להינתקות
.
כדי לאפשר זאת נקבעו בפרקליטות ובמשטרה
הנחיות
מיוחדות
.
ההנחיות לא פורסמו
,
והוטל עליה איפול
,
שספק א ני
ת ליישבו ע הוראות חוק
חופש המידע
,
תשנ
"ח1998
106
.על פי הפרסו בתקשורת
,
אחת מה קובעת שורה של
עבירות שאי לטפל בה כלל בתקופת ההינתקות
,
אלא חקירת תידחה לאחריה
.
במהל
ההינתקות תחקור המשטרה רק עבירות חמורות מאוד כרצח ואונס
,
וחקירת של עבירות
חמורות פחות
,
לרב
ות גניבה
,
תקיפה ומעשה מגונה
,
תידחה לאחר ההינתקות
.
לפי הנחיה
אחרת
,
עבירות מסוימות
,
קלות יחסית
,
שתיעברנה בתקופת ההינתקות
,
לא תיחקרנה לעול
,
אלא התיקי יסגרו מיד
.
הנחיה שלישית
–
חמורה בעיניי
–
קבעה באשר לעבירות מסוימות
שבדר כלל נחשבות לקלות
,
כגו התקהלות אסו
, רה
כי תיאכפנה רק א הרקע לעבירה הוא
המאבק נגד ההינתקות107
.
103
להשלמת הסיפור יצוי כי הערר השני
–
של 60
עצורי
–
נדו בפני שופט בית המשפט
המחוזי בבאר
שבע יוס אלו
.
שופט זה קיבל את עמדת הפרקליטות באופ קיבוצי
,
ללא דיו
פרטני בענ
יינו של כל עצור
.
שופטת בית המשפט העליו דורית ביניש דחתה את הערר על
החלטתו תו ציטוט ה
"
הלכה
" הנ "
ל שקבעה באותו יו ממש בעניי ˜˘¯‰ÈÒ
,
ÏÈÚÏ
הערה
94
.
ראו ענייıȷ¯‰
,
ÏÈÚÏ
הערה94
.
104
' ר
קיטאי ÌÈÏÈÏÙ· ‰ÁΉ‰ ˙„ÈÓÏ ¯·ÚÓ ˙ÂÙÁ‰ ˙˜ÊÁ Ï˘ ‰˙ÂÚÓ˘Ó
) חיבור לש קבלת
התואר דוקטור למשפטי
,
האוניברסיטה העברית בירושלי
(. ל" תש ,
105
" בג465/75
È‚„
'
‰¯Ë˘Ó‰ ¯˘
,) ד ל "פ1
(
337
,
סעיפי108
לפסק הדי
.
106
ראו בעניי זה רובינשטיי ומדינה
, ÏÈÚÏ
הערה47
,' עמ1020
...")
הנחיה הקובעת מדיניות של
תביעה פלילית
,
שלמעשה הופכת מעשה אסור למו
תר
...
מ הראוי שתפורס ברבי
"(.
107
·È¯ÚÓ
,
3.7.05
,
תחת הכותרת
"
ג עד לפושעי
".
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
229
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
הדברי נדונו בוועדת החוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת
,
ויושב ראש הוועדה אמר באשר
אליה כ
:
"
ממידע שנמסר לי מגורמי בתו המערכת עולה לכאורה כי מערכת אכיפת
החוק פועלת נגד מתנגדי ההתנתקות על פי הנחיות סודיות כ
מו במדינות
טוטליטריות
,
שבה הכוח השלטוני מופעל נגד קבוצות שמפריעות במחאת
למשטר
,
על פי הנחיות בלתי שוויוניות ובלתי חוקיות
"108
.
חוסר הנוחות
)
בלשו המעטה
(
שמעורר האיפול שהוטל על ההנחיות השתק היטב
בדבריה של חברי הוועדה109
.
דוגמה נוספת לאי
השוויו שיצרו ההנחיות
היא ההנחיה שלפיה דינ של קטיני בגילאי
1814 החשודי בעבירות שנעשו במסגרת המאבק נגד ההינתקות
,
יהיה כדינ של בגירי
.
כפי הנראה לש יישו הנחיות חריגות אלו נקבע בה כי התיקי יסומנו במחשבי המשטרה
,
הפרקליטות ושירות בתי הסוהר בסימו מיוחד
,
במילה
"
התנתקות
"110
.
ה
נחיות שכאלה אינ מתקבלות על הדעת במשטר דמוקרטי
.
ה מפלות ורומסות את
עקרו השוויו בפני החוק111
.
ה מאפשרות רדיפה ודיכוי מופרזי
,
בניגוד לעקרו
הפרופורציה בענישה הפלילית112
.
ה חוטאות לרעיו הגדול ולגישה המקובלת של העדפת
השיקו של בני נוער על פני תיוג וענישת113
.
ה ראויות לכל גנאי ומצערת מאוד
ההידרדרות עדיה
.
" . יד
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
בפרקי קודמי הדגמתי רמיסה של זכויות אד בסיסיות במהל ההינתקות
.
נית
להוסי
דוגמאות
,
א סבורני כי הקרקע כבר בשלה למעבר לשאלה המרכזית וכבדת
המשקל
:
כיצד הגענו עד הל
ו
?
מהו הרקע שבאמצעותו נית אולי להסביר את האופ שבו
נהגו רשויות אכיפת החוק
,
החל מהמשטרה
,
עבור בפרקליטות וכלה בבתי המשפט
?
וכיצד
108
Ì˘
.
109
ראו פרוטוקול מס
' 565 של ועדת חוקה
,
חוק ומשפט של הכנסת מיו 7.8.05
.
110
·È¯ÚÓ
,
3.7.05
")
ג עד לפושעי
"(.
יצוי כי בדיו שנער בפני ועדת חוקה
,
חוק ומשפט של
הכנסת הסביר נציג
הפרקליטות עור די שי ניצ את הסימו המיוחד כהכנה לאיסו נתוני
סטטיסטיי על ההינתקות
;
ראו פרוטוקול מס
' 565
מיו7.8.05
,' עמ30
.
111
איה
"
מבח סמית
) ? "
בעבר
" –
מבח בוזגלו
, "
בעל הניחוח הגזעני
(.
112
ראו למשלÔÈ„‰ ˙¯ÈÊ‚· ÈËÂÙÈ˘‰ ˙Ú„‰ ÏÂ˜È˘ ˙ÈÈ·‰Ï ‰„Ú‰ Á„
,
ÏÈÚÏ
הערה8.
113
ראו למשל א
'
מלמד ÌÂ˜È˘ ‡ ‰˘ÈÚ
?
)
2001
.(
ספר אורי קיטאי
230
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
זה החרתה החזיקה אחריה ג התקשורת
,
האמורה לתפקד ככלב השמירה של
הדמוקרט
יה114
?
ככלל
,
חר כל האזהרות ונבואות הזע ההתנגדות להינתקות
לא הייתה אלימה
.
רוב
המכריע של מאות אלפי המפגיני נגדה לא נקטו אלימות כלשהי
.
דובר בעצ באי
ציות
אזרחי
(civil disobedience)
,כהגדרתו המקובלת של ג
'
ו רולס
:
[...“D]efining civil disobedience as a public, nonviolent, conscientious yet
political act contrary to law usually done with the aim of bringing about a
change in the law or policies of the government. By acting in this way
one addresses the sense of justice of the majority of the community and
declares that in one considered opinion the principles of social
cooperation among free and equal men are not being respected”.
“We are appealing to others to reconsider, to put themselves in our
position, and to recognize that they cannot expect us to acquiesce
indefinitely in the terms they impose upon us”115.
רק קו
מ עברייני נהגו באלימות
,
וג היא לא הגיעה לממדי חמורי
.
בכל זאת
,
משו
, מה
בחרו ראשי מערכת אכיפת החוק להתייחס אל כלל המפגיני כנגד ההינתקות כאל
מורדי מסוכני ואלימי
.
בהתא לכ הופעלו כנגד אמצעי אכיפה אגרסיביי מאוד אשר
נועדו לדכא את ההתנגדות
.
ראשית חטא
ת באופ הלא
מאוד
ד
מוקרטי שבו התקבלה ההחלטה על ההינתקות
.
פורמלית מדובר בהכרעת הרוב באמצעות נציגיו
.
מהותית
–
נוכח התפנית החדה שבי
עמדתו המוצהרת של ראש הממשלה אריאל שרו ערב הבחירות שקדמו להינתקות לבי
114
ראו למשל מאמרי המערכת שלı¯‡‰
,
ÏÈÚÏ
הערות14
,
84
והבעת המשאלה האלימה של ירו
לונדו
"
למחו את אפו
"
של המפגי שיחסו את דרכו ב
˙¯Á‡ ˙ÂÚÈ„È
,
23.6.05
.
115
Rawls
,
ÏÈÚÏ
הערה9
,' עמ364
,
383
.וראו ש פרקי המש
: נה5 –
“The definition of Civil
Disobedience”
;
57
–
“The Justification of Civil Disobedience”
;
59
–
“The Role of Civil
Disobedience”
.בדומה
,
מגדיר יוס רז מרי אזרחי כ
"
מרי הנובע ממניעי מוסריי
ופוליטיי
...
מעשה הפרת חוק ממניעי פוליטיי
,
שתכליתה לתרו במי
שרי לשינוי חוק או
לשינוי במדיניות הציבורית
,
או לבטא מחאה והינתקות מחוק מסויי או ממדיניות ציבורית
–"
ראו י
'
" רז
הזכות למרי אזרחי
"
˙ÂȈ‰ Ï·‚
) ' י
מנוחי
' ד ,
מנוחי עורכי
,
תשמ
( ו"51
,
52
.
למקור המאמר ראוJ. Raz The Authority of Law (Clarendon Press, Oxford, 1979)
. ;' ח
כה
"
הזכות והחובה להתנגד לשלטו
"
˙ÂȈ ‰È˘ÂÓ„ ÏÚ
) ' י
מנוחי עור
( " תש , 55
;' ד
הד
"
סירוב פוליטי או מצפוני
: או )
היש גבול בי מרי אזרחי לסרבנות מצפונית
(" ?
‰È˘ÂÓ„ ÏÚ
˙ÂȈÂ
) ' י
מנוחי עור
( " תש , 87
) ההגדרה למרי אזרחי
' עמ , 8988
.(
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
231
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
תכנית ההינתקות שבה בחר לאחר מכ
,
ואשר למעשה הוצעה כאלטרנ
טיבה הפוליטית על
ידי מפלגת העבודה בראשות עמר מצנע ונדחתה על ידי בוחריו של הליכוד ושרו
–
היה
מתבקש
,
ולו רק כדי למנוע תחושות קשות של בוחרי כי קולותיה בעצ נגנבו
,
להעמיד
הכרעה כה חשובה למבח הע
,
בי באמצעות בחירות ובי באמצעות משאל ע
.
תחושות
כאלו של בוח
רי
,
העלולות להולי לתחושת ניכור כלפי השיטה הדמוקרטית
,
ה להערכתי
מסוכנות לדמוקרטיה הישראלית הרבה יותר מהפרות החוק של קומ מ המתנגדי
להינתקות
.
ערב ההינתקות היטיב קליי הלוי לתאר את משמעות הדברי בעיניה של רבי
מהציבור הישראלי
:
"
תכנית ההינתקות מביאה את
המדינה אל סִ פו של אחד המשברי הפנימיי
החמורי שידעה מעודה
.
לראשונה בתולדותיה תתנער המדינה היהודית
מרצו
,
ובגיבוי רוב מוצק של נציגיה הנבחרי
,
מתביעתה לחֵלק מאר
ישראל ההיסטורית
.
והיא תעשה זאת באופ שאי נחר ממנו
–
באמצעות
עקירת הפיזית של יהודי מבתיה
א .
סו קִ צ של קהילות יהודיות הדהד
בעוצמה רבה לאור כל שנות ההיסטוריה היהודית
,
ומנקודת מבט ציונית
הוא היפוכו הטרגי של עקרו ההתיישבות
.
ואול הטראומה הכרוכה בפינוי
יישובי אינה מתמצה בסמליות זו ואפילו לא בסבל האישי של המפוני
;
שכ כאשר חלק אחד מ הע מאשי חל
ק אחר בכ שנת יד ל
'
חורב
',
לא
פחות
–
התוצאה הצפויה היא קרע עמוק בחברה הישראלית עד כדי
התרופפות תחושת שותפות הגורל של יהודֵי ישראל
.
בי שמצדדי
בהינתקות כצעד חיובי שיביא לתיקונה של טעות היסטורית
,
ובי שרואי
בה בגידה בעקרונות יסוד
–
ללא ספק יש להכיר במהל
כרגע מכריע
בתולדות המפעל הציוני כולו
"116
.
אמת
.
לא בהכרח117
מערכת אכיפת החוק היא שקובעת א יינת למהל כה דרמטי כמו
ההינתקות בסיס אית יותר באמצעות בחירות או משאל ע
,
א משנפל הפור
,
עולה השאלה
כיצד עליה להתייחס אל פעולות המחאה כנגד המהל
.
לכאורה
,
היה הרקע האידא
ולוגי
לפעולות המפגיני צרי לפעול לטובת כ שיזכו ליחס של הבנה
,
סלחנות
,
הבלגה
,
116
' י
קליי הלוי
"
היו שאחרי ההינתקות
"
˙ÏÎ˙
–
˙Èχ¯˘È ‰·˘ÁÓÏ ˙Ú ·˙Î
20
) תשס
( ה"22
.
117
א כי נית לתאר למשל החלטה של בית המשפט העליו בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
שלפיה עקירת יישובי ומתיישבי שלא כנגד הסכ שלו ולפני שהועמדו לרשות בתי
חלופיי שווי ער
,
אינה מידתית
.
ספר אורי קיטאי
232
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
סובלנות וסבלנות118
.
הרי אי מדובר באנשי שהעבריינות היא עבור דר חיי
,
אלא
באנשי שעד להינתקות פעלו כאזרחי שומרי חוק ותרמו לחברה
.
נוס על כ
,
נוכח
מרכזיותה של הדמוקרטיה במקומותי
– נו
ה כשיטת משטר ה כער
–
היה מתבקש לשמור
מכל משמר על זכויות האד
,
לרבות חופש הביטוי
,
חופש המחאה וחופש ההפגנה
.
במציאות האכזרית טבעו אנשי אכיפת החוק את המונח
"
אפס סבלנות
"119
,
וכפי שהודג
לעיל
,
הכבידו ידיה על המפגיני תו שימוש בעבירות פליליות מנדטוריות וא
רכאיות
,
תו
שימוש בעבירות מיוחדות חדשות
,
תו ניסיו לחוקק איסורי נוספי
,
תו שימוש במעצר
שלא בהתא לחוק המעצרי
,
תו שימוש אפילו בנשק
"
לא קונבנציונלי
"
כמו המעצר
המינהלי ותו נקיטת אלימות שוטרי
.
יובהר כי אינני מתייחס כא לחיילי צבא ההגנה
לישראל אשר עסקו ב
פינוי
.
הללו
–
ככלל
–
גילו אנושיות ורגישות לצד הנחישות
,
ולא בה
עוסק מאמר זה
.
יגעתי רבות בחיפוש אחר הסבר אפשרי לאגרסיביות הרבה שבה נהגו הרשויות במתנגדי
ההינתקות
.
ההסבר האפשרי שמצאתי אינו פשוט
,
אלא מורכב
:
ראשית
,
באשר לחלק
ממקבלי ההחלטות והתומכי בה סביר להנ
יח שהעמדה הפוליטית
–
המזדהה ע מהל
ההינתקות
–
הוליכה ליחס הקשה כלפי המתנגדי
.
שנית
,
לחלק ממקבלי ההחלטות והתומכי בה השקפת עול כללית המציבה בראש
הסול את המושגי שלטו החוק
;
שלטו הרוב
;
חוק וסדר
;
מלחמה בפשיעה
)crime
control
(תו ייחוס משקל קט מדי לזכוי
ות האד
.
בהקשר זה הועלתה הטענה כי
משהתקבלה ההחלטה על ביצוע ההינתקות על ידי רוב חברי הכנסת
,
מדובר בהכרעה
דמוקרטית
,
שההתנגדות לה פוגעת בדמוקרטיה
.
זוהי לדעתי תפיסה מוטעית
.
בדמוקרטיה
,
ג לאחר שהרוב מקבל החלטה
,
זכותו של המיעוט לקוות שבעתיד יהפו לרוב ולנסות
לשכ
נע אזרחי מ הרוב לקבל את עמדתו
.
תקווה זו היא חלק מ הדמוקרטיה
,
ואי לדכאה
.
גור נוס הוא החשש של אנשי השלטו ושל אנשי מערכת אכיפת החוק מפני התנגדות
מסיבית להינתקות
,
אשר עלולה לסכלה או לכל הפחות לעכבה120
.
ג חשש זה אינו מצדיק
עיוות כללי המשפט הפלילי ללא הסמכ
ה מפורשת של המחוקק
.
118
על שיק
ולי לסובלנות כלפי סירובי
–
אפילו א אינ מוצדקי
,
וקל וחומר כשה מוצדקי
–
ראו למשל ח
'
גנז
· ¯ÈÒ ˙ÂȈ
–
˙ÈËÈÏÂÙ ˙·¯Ò ÈÙÂÒÂÏÈÙ ÌÊÈί‡
) תשס
, (ו"137125
.
המחבר עומד על שיקולי הגינות
,
על שיקולי פרגמטיי ועל חופש המצפו
.
119
ראו למשל דברי היוע המשפטי לממ
שלה בͯÂÚ
ÔÈ„‰
54
)
יולי2005
(
38
")
לא תהיה שו
הבנה וסבלנות לתופעות אלימות כגו חסימת כבישי וצמתי
"(.
120
בהקשר זה יש המציעי להבחי בי
"
מרי אזרחי למטרות שכנוע
"
לבי
"
מרי אזרחי למטרות
כפייה
)
לשינוי חוק או מדיניות או סיכול מימוש בפועל
; ("
ראו למשל גנז
, ÏÈÚÏ
הערה118
,
' עמ121
ואיל
.
להערכתי
,
לכל הפחות במבח התוצאה נית לקבוע כי ההתנגדות להינתקות
לא חרגה ממרי אזרחי למטרות שכנוע
.
כ למשל נית להסביר את הגעת של אלפי המפגיני
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
233
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
כפי שראינו לעיל
,
זקפו בתי המשפט את המניע האידאולוגי של המפגיני כנגד
והחמירו עמ מעבר לשורת הדי
.
כנגד גישה זו מעניי מאוד לעיי בגישתו של ההוגה ג
ו '
רולס לפסיקה ראויה של בתי משפט נוכח אי
ציות אזרחי בחברה המחויבת לתחושה של
צדק
:
“Courts should take into account the civilly nature of the protester’s act,
and the fact that it is justifiable (or may seem so) by the political
principles underlying the constitution, and on these grounds reduce and in
some cases suspend the legal sanction”121.
שלישית
,
אלה
)
המזדהי פוליטית ע מהל ההינתקות
(
ואלה
)
הנלהבי להשליט חוק
וסדר
(
עשויי לחוש זע כלפי המתנגדי
,
הנחזי בעיניה כ
"
מצפצפי
"
על אנשי אכיפת
החוק ואולי א מתנשאי עליה בטענה שדרכ היא הנכונה
.
תחושות כאלו עלולות
להולי ה לדמוניזציה של המפגיני תו
התייחסות אל כול ביחס שאולי ראוי לקומ
האלימי שבקרב
,
ה לדמוניזציה של מפעל ההתנחלות כולו
,
כביכול מדובר באזרחי
שמאז ומתמיד נהגו להפר את החוק
.
כ למשל מצאה לנכו חברת הכנסת פרופ
'
יולי תמיר להתבטא
: "
אני קצת מתקוממת
מול הצביעות של הימי
,
שפתאו נזכרו בזכוי
ות אד וכמה חשוב להיות אנושיי
"122
.
יולי
תמיר אינה עוד פוליטיקאית שעמדותיה הפוליטיות מטשטשות את ראיית המציאות שלה
ואת מחויבותה לזכויות האזרח
.
יולי תמיר כיהנה בעבר כיושבת ראש האגודה לזכויות
האזרח בישראל
.
הכשל הבסיסי בעמדתה הוא הקישור בי זכויות אד לבי עמדה
פוליטית
–
בי שמאלית ובי ימנית
)
במשמעות הישראלית של ביטויי אלה
–
אי הכוונה
לסוציאליז מול קפיטליז
,
אלא למחלוקת בי ה
"
יוני
"
לבי ה
"
ניצי
(. "
זכויות האד
כשמ כ ה
.
ה נועדו לכל אד באשר הוא אד
.
אי לנכס אות לשמאל כש שאי לנכס
אות לימי
.
ויש כמוב
לשמור על זכויות האד של כול
.
לכפר מימו ואת עצירת ש בלי לעבור את הגדרות ולהמשי לעבר גוש קטי
.
הבחנה
מקובלת אחרת ה
יא בי מרי מהפכני
)
שתכליתו לשנות את המשטר או את ההסדרי
החוקתיי
; (
מרי אזרחי
)
שתכליתו להביא לשינוי חוק או לשינוי במדיניות הציבורית או לבטא
מחאה כנגד חוק מסוי או כנגד מדיניות ציבורית
; (
סרבנות מצפונית
)
הסרב מאמי שחל עליו
איסור מוסרי לציית לאותו חוק
– (
ראו
למשל רז
, ÏÈÚÏ
הערה115
,' עמ51
,
5352
.
ג סיווג
מסורתי זה של סוגי מרי הנובע ממניעי מוסריי ופוליטיי מולי למסקנה שההתנגדות
להינתקות הייתה מרי אזרחי
.
121
Rawls
,
ÏÈÚÏ
הערה9
,עמ
' 387
.
וראו גR. Dworkin “On Not Prosecuting Civil
Disobedience” The New York Review of Books (June 6, 1968)
.
122
הדברי מצוטטי מתו רב שיח שער העיתוÔ¢‡¯ ¯Â˜Ó
)
יומ403
מיו13.5.05
.(
ספר אורי קיטאי
234
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
בעבר
,
כשחקרתי את נושא עונש המוות
,
חיפשתי תשובה לשאלה כיצד מתקבל עונש
נורא זה בהסכמה על ידי הציבור האמריקני
,
אשר בתחומי אחרי מגלה חמלה גדולה
בהרבה
.
לאחר מחקר123
הגעתי למסקנה המעציבה שההתייחסות לעונש המוות במשפט
ובחברה האמריקניי
מושפעת מאוד מכ שהלבני
)
שה הרוב
(
תופסי עונש זה כעונש
המוטל על השחורי
)
העניי
(
ומג על הלבני
)
האמידי
(
מפניה
.
ע כל ההתקדמות
לעבר שוויו אשר חלה באפיקי הרשמיי דוגמת החקיקה
,
עדיי רווחות בציבור האמריקני
תפיסות גזעניות
.
ייתכ שהמחשבה בדבר הזכות לחיי
של נאש שחור אינה כמחשבה
בדבר הזכות לחיי של אד לב
.
ייתכ שזהו ההסבר לכ שעונש המוות לא נשלל במשפט
האמריקני כעונש אכזרי ובלתי אנושי
–
בניגוד לחוקה
.
ייתכ שהאפשרות הנוראית של טעות
מדאיגה פחות על רקע התפיסה הגזענית משהו
:
הרי הסיכו שנעשתה טעות אינו מוטל
"
עלינו
, "
אלא
"
עליה
".
בר על השימוש במשפט הפלילי להיעשות א ורק בהתא לכללי שנקבעו מראש
ומעבר ל
"
מס הבערות
".
כל הניסיונות לשנות את כללי המשחק כדי לדכא את ההתנגדות
להינתקות אינ עומדי במבח זה
.
על כל הנלהבי מ
"
אכיפת החוק
"
האגרסיבית יותר
ויותר שלה היינו עד
י ככל שהתקרב מועד ההינתקות
–
תו פגיעות משמעותיות בחופש
הביטוי
,
בחופש ההפגנה
,
בחופש המחאה
,
בחופש המצפו ובחירות האד
–
לדעת כי ייתכ
מאוד שנותרנו יתומי מזכויות האד כפי שהִ %רנו עד לאחרונה
.
באשר לניסיו להציג את כלל אלפי המתנחלי כרומסי חוק מעצ היות מ
תנחלי
,
הרי
שמעבר לטיעו שהובא לעיל תו דיו בעמדתה של יולי תמיר
,
יש להוסי את הדברי
האלה
:
"...
על תומכי הנסיגה להכיר בכ
שהריסת של קהילות יהודיות היא טרגדיה
לאומית ולא כיתתית גרידא
;
שכ ההתנחלויות ברצועה לא נכפו על המדינה
כ הר
גיגית
,
אלא הוקמו כזכור בתמיכ
ת הפעילה של ממשלות ישראל
לדורותיה
–
שהראשונה שבה היתה ממשלת המער של גולדה מאיר
בראשית שנות השבעי
.
במרוצת השני
,
ה העבודה וה הליכוד העלו על
נס את מתנחלי חבל עזה כמופת ודוגמה לאידיאל הציוני
.
מי שמציג אות
היו רק כשליחיו של מחנה פוליטי מסוי מעוות את
ההיסטוריה ומשתמט
מאחריות למפעל הקולקטיבי של ההתיישבות
"124
.
123
' ב
" רו ' סנג
על עונש המוות בכלל ועל עונש המוות בגי רצח בפעולת טרור בפרט
" ËÙ˘Ó ÈÏÚ
ב )
תשס
( ב"127
.
124
קליי הלוי
, ÏÈÚÏ
הערה116
,' עמ26
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
235
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
מילות המפתח להבנת האגרסיביות של מערכת אכיפת החוק ה
"
המרדה
"
ומולה
"
דמוקרטיה מתגוננת
".
כ למשל קבע נשיא בית המשפט העליו
)
כתוארו אז
(
השופט אהר
ברק בהחלטתו המתייחסת למעצר של ראשי תנועת הבית הלאומי
א ,
שר הואשמו בהמרדה
בשל קריאת לאחרי לחסו כבישי כהפגנה נגד ההינתקות
:
"
לא במרי אזרחי עסקו
)
לכאורה
(
הנאשמי אלא בהמרדה
...
אכ
,
הדמוקרטיה שלנו היא דמוקרטיה מתגוננת
...
היא מגינה על עצמה מפני
אויביה מבחו
.
עליה להג על עצמה מפני המתמרדי נגדה מבפני
.
חובה
זו מו
טלת על כולנו
:
על רשויות השלטו
;
על כל המפלגות והגופי
;
על כל
השופטי
.
אכ
, '
שוב הוטל עלינו
,
שופטי הדור הזה
,
לעמוד על משמר ערכי
היסוד שלנו ולהג עליה מפני הקמי עליה
'"125
.
על זרותו של מושג ההמרדה לדמוקרטיה כבר עמדתי לעיל
.
כשזוהי עמדתו של נשיא
בית המשפט העלי
, ו
אי להתפלא ששופטי הערכאות הנמוכות מתחרי ביניה בהקצנתה
עד כי ה בוחני את האידאולוגיה של המפגיני במקו את מעשיה בפועל
.
אסתפק
בדוגמה אחת מני רבות
:
"
אנשי צעירי כקטיני אלה
,
אשר אמנ ביצעו לכאורה עבירות פליליות
לראשונה בחייה
,
א שמו לה למטרה לסכל א
ת ביצוע החלטות הממשלה
והכנסת
,
הינ מסוכני לציבור הרבה יותר מאותו משתמש בסמי עליו
דיבר
]
הסניגור
[.
אנשי אלה מבקשי לקעקע את מוסדות השלטו מ
הבסיס
,
וזו מסוכנות
...
עיקר המסוכנות הוא כלפי הסדר החברתי
,
ועניי זה
יש לשרש אותו מהר ככל האפשר
.
עיקר העבודה הוא ע
בודת המחנכי
,
א
בית
המשפט רשאי
,
ובמקרה זה חייב
,
להעביר לציבור את המסר שאד
המנסה לסכל ביצוע החלטות של מוסדות השלטו שנתקבלו כדי
,
אד כזה
לא יינקה
"126
.
125
פ " בש5934/05
‰ÎÏÓ
'
χ¯˘È ˙È„Ó
," פ
ד נט
)2
(
833
,
פסקה13
לפסק הדי
.
בדומה מאוד
ראו בג
"6339/05
¯ËÓ
'
‰ˆ ˙ÂÁÂÎ „˜ÙÓ
"
‰ÊÚ Ï·Á· Ï
," פ
ד נט
)2
(
846
,
854853
.
126
( ש"ב) ש "ב1249/05
χ¯˘È ˙È„Óנ'ÌÈÂÏÙ
)
לא פורס
,
נית ביו 19.8.05
(
בעניי מעצר
של קטיני שהתבצרו על גג בית
הכנסת בכפר דרו
.
לפסיקה נוספת ברוח זו ראו פרק ד ÏÈÚÏ
– הציטוט מהחלטתה של השופטת פרוקצ
'
יה סמו להערה 31
והציטוטי וההפניות המובאי
בפרק ז ÏÈÚÏ
.
ספר אורי קיטאי
236
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
בפסק הדי הידוע בענייKorematsu v. United States
כתב השופטRobert Jackson
כ127
:
“A military order, however unconstitutional, is not apt to last longer than
the military emergency... But once a judicial opinion rationalized such an
order to show that it conforms to the Constitution, or rather rationalized
the Constitution to show that the Constitution sanctions such an order...
the principle then lies about like a loaded weapon ready for the hand of
any authority that can bring forward a plausible claim of an urgent need.
Every repetition imbeds that principle more deeply in our law and
thinking and expands it to new purposes...”.
א נחלי את המילי
“a military order”
במילי
"
טיפול של המשטרה והפרקליטות
בהתנגדות להינתקות
, "
נוכל לעמוד על הסכנה הרבה שבהצדקת טיפול מיוחד זה על ידי בתי
המשפט
.
את שלא כתבו השופטי בהחלטותיה נית אולי להשלי בעזרתו של שופט בית
המשפט הע
ליו בדימוס פרופ
'
יצחק זמיר
,
אשר ביקש להצדיק את ההחלטות והאיר את
עינינו כ
:
"
כאשר עוסקי בצעירה שהשתתפה בהפגנות אלימות צרי לראות את
הרקע
:
מרד נגד שלטו החוק
.
זאת מלחמה על היסודות של מדינת ישראל
כמדינה דמוקרטית
. ‰ÓÁÏÓ· ÂÓÎ ‰ÓÁÏÓ·Â
.
החוקי באופ בסיסי בעת
מ
לחמה אינ אות חוקי של ימי רגילי
.
המדינה מתגוננת ולכ
–
בחופש ביטוי וחופש תנועה ושמירת סודות
–
המערכת משתנה בשיקול
דעתה
.
ה בשיקול הדעת של היוע המשפטי וה בשיקול הדעת של בית
המשפט
.
במאבק הזה נגד ביצוע החלטות כנסת וממשלה
–
חיל החלו של חוסמי
הכבישי ומס
כני החיי
–
היו צעירי מאד
.
נשלחו או לא נשלחו על ידי
הוריה
.
א נתמכי על ידי הוריה
.
וההורי סירבו לגנות
.
וסירבו לתת
127
Korematsu v. U.S., 323 U.S. 214, 216 (1944)
.פסק הדי עוסק בפרשה אמריקנית כאובה
:
בזמ מלחמת העול השנייה רוכזו
תושבי ארצות הברית שמוצא מיפ
)
לרבות אזרחי ארצות
הברית
(
במחנות מעצר על סמ צווי מינהליי
.
בית המשפט העליו האמריקני אישר צעד זה
.
כיו מקובל לחשוב שהייתה זו פגיעה בלתי מוצדקת וחמורה מאוד בזכויות האד
)
וראו ג
גביזו
, ÏÈÚÏ
הערה13
,' עמ143
.(
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
237
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ערבויות
.
וצרי במקרה זה כמו בכל מקרה אחר להרתיע את הקוראי תיגר
על החוק ומסכני את שלו הציבור
.
הפע למרבה הצער כמעט ילדי
וילדות שלא הגיע
ו לבגרות
.
ה לא צריכי להישלח כחיילי במלחמה
הזאת
–
א ה נשלחי
.
וכשה נשלחי כפורעי חוק
–
צרי להתייחס
אליה כאל פורעי חוק
"128
)
ההדגשה שלי
(. 'ס ' ב –
לפנינו אפוא
"
מרד
"
של בני נוער וילדי
,
שיש לדכאו במלוא הכוח חר הפסיקה
העקבית של בית המשפט העליו שלפיה אפיל
ו בשעת מלחמה
,
כשהתותחי רועמי
,
יש
לפעול א ורק בהתא לחוק129
,
וחר המדיניות הכללית של שיקו קטיני
,
ולא תיוג
כעברייני
,
אפילו כשמדובר בעבירות פליליות חמורות
)
א כי ללא
"
אידאולוגיה
"(130
.
האומנ יש מקו לדבר בענייננו על
"
דמוקרטיה מתגוננת
? "
בפסק הדי הידוע בפרש
ת
¯Â„¯È
הכיר השופט המנוח זוסמ בזכותה של המדינה להתגונ
–
ג שלא בהתא לחוק
מפורש
–
מפני
"
מי שש לעצמו את חיסול המדינה כמטרה
,
ואי לו
–
אולי
–
מטרה אחרת
זולתה
"131
.
האומנ נית לטעו בכנות כי מתנגדי ההינתקות ניסו להשמיד את מדינת
ישראל
?
הגדרה אחרת
–
של הורובי
וליסק
–
היא ש
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
היא דמוקרטיה
המוציאה מכלל תחולתו של המשחק הדמוקרטי קבוצות שפעילות או עמדותיה נתפסות
כמאיימות על המדינה או על הקונסנסוס הלאומי הבסיסי132
.
האומנ היו מתנגדי ההינתקות
איו שכזה
?
להערכתי
,
לא זו בלבד שהתשובה המתבקשת מאליה היא של
ילית
,
אלא א
דווקא רמיסת זכויותיה של המתנגדי והחנקת מחאת ה ה המאיימות על הדמוקרטיה
הישראלית
.
כפי שמתאר פדהצור
:
"
הדמוקרטיה המתגוננת נוקטת בדר שמטרותיה צרות ביותר ומוגבלות
להגנה על המשטר מפני ביטויי פוליטיי של קיצוניות
,
גזענות ואלימות
.
משטר כזה ייטי
ב להגיב על אתגרי קיצוניי ג תו הרחבת גבולות החוק
128
ריאיו ע הש
ופט יצחק זמיר
,
אשר פורס ב‰Î˘Ï‰
–
ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ˙Î˘Ï Ô‡˷
,
„Ú‰
ÈÊÂÁÓ‰
,
ÌÈÏ˘Â¯È
72
) תשס
( ה"3
,
6
.
מפאת החשיבות שהנני מייחס להסבר זה הבאתיו
במלואו בלי להחסיר מילה
.
129
ראו למשל א
'
ברק
"
תפקידו של בית
משפט עליו בחברה דמוקרטית
"
·¯˜ Ô¯‰‡
–
¯Á·Ó
ÌÈ·˙Î
)כר א
' ח ,
כה
' י ,
זמיר עורכי
( ס" תש , 899
,
907
; " בג7015/02
‚Ú
'
ȯÂ
'
„˜ÙÓ
‰ˆ ˙ÂÁÂÎ
"
˙È·¯ÚÓ‰ ‰„‚· Ï
,פ"
) ד נו6
(
352
,
358
; " בג168/91
ÒÂίÂÓ
'
ÔÂÁË·‰ ¯˘
,
פ"
ד מה
)1
(
467
,
470
; " בג1730/96
ÁÈ·Ò
'
‰ˆ ˙ÂÁÂÎ „˜ÙÓ
"
Ô¯Ó¢ ‰„Â‰È ¯Âʇ· Ï
,
) ד נ "פ1
(
353
,
369
;
A. Barak “The Role of a Supreme Court in a Democracy, and The
Fight Against Terrorism” 58 U. Miami L. Rev. (2003) 125
.
130
ראו למשל מלמד
, ÏÈÚÏ
הערה113
.
131
ב "ע1/65
¯Â„¯È
'
ÂÈ
"
˙ÒÎÏ ˙¯ÈÁ·‰ ˙„Ú ¯
,פ"
ד יט
)3
(
365
,
390
.
132
' ד
הורובי
' מ ,
ליסק
‰ÈÙ¡· ˙˜ˆÓ
–
˙È ÒÓÂÚ· ‰¯·Á χ¯˘È
¯
)
1992
(,
197
.
ספר אורי קיטאי
238
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ואכיפת
...
הגישה המתגוננת נוקטת בשיטות טיפול המכוונות נגד תסמיני
של מחלות
:
חוסר סובלנות
,
קיצוניות ואלימות
.
התסמיני של מחלות אלה
ה מפלגות ותנועות קיצוניות
.
הטיפול באות תסמיני ייעשה לעיתי
באמצעות תרופ
ות חזקות במיוחד
,
שבעקבות השימוש בה
,
החולה
,
קרי
המשטר עצמו
,
חשו לתופעות
לוואי קשות
.
התרופות הללו כוללות מכלול
של אמצעי מינהליי העוקפי את ההליכי החוקיי והמשפטיי
המקובלי
...
ככל שהדמוקרטיה מאמצת אופי מתגונ יותר
,
הכולל הגמשה
ולעיתי פריצה של גבולות של
טו
החוק
,
כ היא מכרסמת יותר בעקרונות
הליברליי
,
עובדה שעלולה בסופו של דבר להפו אותה לשלטו
אוטוריטרי בש הדמוקרטיה
"133
.
דברי אלה פורסמו בשנת2002
.
הדוגמה המרכזית המובאת באותו מאמר לפעולה
בנוסח
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
היא הפעולות שננקטו כנגד כהנא ותנועת
כ "
ו ".
הנה מתברר
שבשנת 2005
יש המתייחסי אל ציבור עצו של מתנגדי למהל ההינתקות השנוי
במחלוקת כאל כהנא הגזע וכאל
כ "
"
הלא
דמוקרטית
.
עד כדי כ הגענו
.
מקור נוס העשוי להאיר את דרכנו בחיפוש אחר הרקע ליחסה הנוקשה מאוד של
מערכת אכיפת החוק כלפי מתנגדי ההינתקות נית ל
מצוא באקדמיה בדבריו של המומחה
למשפט חוקתי פרופ
'
קלוד קליי
,
ובייחוד במושג
–
הפלאי בעינ
" – י י
דיקטטורה
קונסטיטוציונית
":
"
גדלתי באסכולה המכירה במושג
˙ÈÂȈÂËÈËÒ˜ ‰¯ÂˢȄ
.
יש מצבי
שבה הממשל
–
כדי לבצע ‰ÓÂ‡Ï ‰ÎÒ ÏÂÓ Ì¯Á ˙ÈÎ˙
–
מחזק את
סמכותו
.
יש לנו תקנ
ות לשעת חרו אלא שתמיד היינו משתמשי בה
בעיקר נגד אוייב חיצוני
. ÌÈȘ˙‰Ï ·ÈÈÁ ÈÏ‰Ó ¯ˆÚÓ˘ È˙·˘Á „ÈÓ˙
א כי
בפיקוח כפי שנעשה
.
ואי לי סנטימנטי לגבי המש השימוש בו בתקופה
הקשה מאד שאליה אנו נכנסי
.
אני חייב פה וידוי
.
חייתי בצרפת בסו מלחמת אלג
. יר '
עברתי את
התקופה
הזאת בה דה גול שינה פתאו את עורו
...
וש
,
פתאו צרי היה אז
133
פדהצור
, ÏÈÚÏ
הערה53
,' מע142141
.
במאמר מוסגר יצוי כי ג במאמרו של פדהצור נית
למצוא את התפיסה המוטעית שלפיה יש להבחי בי השמאל הישראלי
)ש"
לא היווה מעול
אתגר אמיתי לבטחו המדינה
"(
לבי הימי הישראלי
)ש"
סיפק מאז ומתמיד אתגרי בטחוניי
מ
שמעותיי יותר למשטר
; "(Ì˘
,' מע135
.
דומה כי בעיני רבי במקומותינו
"
הדמוקרטיה
המתגוננת
"
היא נכס בבעלותו של השמאל
.
וראו ג למשל א
'
שפרינצק ıÂÁ ‰‡ÁÓ ÔÈ·
¯Â¯ËÏ ˙ȯËÓϯÙ
:
χ¯˘È· ˙ÈËÈÏÂÙ ˙ÂÓÈχ
) תשס
; (ה"
הופנונג
, ÏÈÚÏ
הערה19
;ר'
כה
אלמגור
¯ÈÁ‰Â ˙ÂÏ·ÂÒ‰ ˙ÂÏ·‚
˙Â
–
˙‡‰Î· ˜·‡Ó‰Â ˙Èϯ·ÈÏ ‰È¯Â‡È˙
) תשס
(. ד"
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
239
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
להשתמש
˙¯˙ÁÓ‰ „‚ ̉· ¢Ó˙˘‰˘ ÌÈÚˆÓ‡‰ Ïη
הא
. אל .
– א
נגד
המחתרת של מתנגדי דה גול
–
האו
. אס .א.
אי אפשר היה לפעול אחרת
במצב שנוצר וכ פעלו א כי בפיקוח
...
...
˙ÈÂȈÂËÈËÒ˜ ‰¯ÂˢȄ היא תכ
נית מגרה לשעת חרו שאתה משתמש
בה
.
א לעול לא נטולת פיקוח
.
זה לא המצב בו השליט הערי יכול
לעשות הכל
...
...
הכנסת היא שחייבת להעניק לממשלה כלי נוספי בכפו לביקורת של
בית המשפט העליו
.
הכלי הקיימי היו לשעת חירו אינ מספיקי
...
נראה
¯Ï ˜Â˜Ê ÈËÙ˘Ó‰ ıÚÂȉ˘
ÏÂÚÙÏ È„Î ˙È·‚ ÁÂ
...
תאורטית יש כמוב
ÌÈÚˆÓ‡‰ ÔÓ „¯Ù‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰˘˜˙˙ ‰ÎÒ‰ ÛÂÏÁ·˘ ‰ÎÒשקיבלה
.
אפשר לקבוע כמוב בחקיקה מתי ה פוקעי
.
מדינת ישראל אינה בסכנת
עריצות לשמה
. ‰¯ËÓ ‰Ù ˘È
.
‰˘˜ ˜·‡Ó ˙‡¯˜Ï ÌÈÎω ÂÁ‡
.
וא
נעבור את המאבק על גוש קטי יחסית בשלו
מ –
מתיני לנו בהמש
הדר מאבקי הרבה יותר קשי שיבואו לאחר מכ
".
ובסיו הריאיו
:
"'
הלשכה
: '
א כ נדייק א נכתיר את השיחה הזאת בכותרת
'
˙ ÂÎÊ·
ÂÈ˘ÎÚ ˙ÈÂȈÂËÈËÒ˜‰ ‰¯ÂˢȄ‰
'?
פרופ
'
קליי
. כ :
בהחלט
" )
ההדגשות שלי
('ס ' ב –134
.
זוהי בעיניי השקפה כוחנית מפחידה
¯‡ .
˙È˘
,
עצ המושג ב הכלאיי
"
דיקטטורה
קונסטיטוציונית
"
הוא קשה עד בלתי אפשרי
.
המתח הפנימי הקיי בי דיקטטורה
)
שליטה
מלאה ושלמה של יחיד או של קבוצה135
(
לבי קונסטיטוציה
)
חוקה
,
אוס חוקי היסוד
הקובעי את מבנה המדינה והנהלת ענייניה136
(הוא לדעתי בלתי נית לגישור137
.
134
ריאיו ע פרופ
'
קלוד קליי ל‰Î˘Ï‰
–
ÔÈ„‰ ÈίÂÚ ˙Î˘Ï Ô‡ËÈ·
–
ÈÊÂÁÓ‰ „Ú‰
,
ÌÈÏ˘Â¯È
71
) תשס
( ה"10
,
12
.
נוכח חשיבות הדברי הבאתי אות כמעט במלוא
.
לפירוט מסוי של
הרעיו של דיקטטורה קונסטיטוציונית ראו C. Clein “Is There a Case for Constitutional
Dictatorship in Israel?” Challenges to Democracy – Essays in Honor and Memory of
Yizhak Rabin (R. Cohen-Almagor ed., Ashgate, 2000) 157
.
135
' א
אב
שוש
„˘Á‰ ÔÂÏÓ‰
) תשמ
"ה(, 220
.
136
Ì˘
,' מע1179
.
137
ראו והשוו
הופנונג
,
ÏÈÚÏהערה
19
,' מע37
ואיל
.
וראו ג
F.M. Watkins “The Problem of
Constitutional Dictatorship” 1 Pub. Pol’y (Friedrich & Mason eds., 1940) 324
.
הניסיו
להציג את השילוב
"
דיקטטורה קונסטיטוציונית
"
כאפשרי תו הפניה למקור ההיסטורי הרומי
אינו משכנע
;
ראו קליי
, ÏÈÚÏ
הערה134
,' מע157
.
ספר אורי קיטאי
240
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
˘
˙È
,א מדובר ב
"
תכנית חירו מול סכנה לאומה
, "
אשר אפילו במקור ההשראה שלה
–
צרפת בהנהגת דה גול
–
השתמשו בה כנגד מחתרת
,
מדוע עלינו לייבא דווקא אותה
לישראל ולהכריז באמצעותה מלחמה של כמחצית הע
)
אמנ רובו
(
על כמחציתו האחרת
)
אמנ מיעוטו
(138
? והרי זה הדבר שנעשה בפו
, על
כפי שהודג בפרקי הקודמי
,
וללא כל
סכנה ממשית לאומה
,
שהרי לא מרד היה כא
,
אלא מחאה אזרחית בלתי אלימה
)
ככלל
(.
בשוליי הקיצוניי נית וצרי היה לטפל בכלי שמספק המשפט הפלילי
.
על הרוב הבלתי
אלי של המתנגדי היה אסור להכריז מלחמת אחי
.
˙È˘ÈÏ˘
,
בשיח המקובל
בדבר סמכויות שעת חירו מקובל כי
"
מצב החירו
"
מיוחד
למשברי דרמטיי
:
מלחמה
,
מרידה
,
משבר כלכלי חרי או אסו טבע139
.
המושג
"
שעת
חירו
"
(emergency) כולל בחובו הפתעה
,
דחיפות וחוסר צפיות140
שלא התקיימו כלל
בענייננו
.
כשמדברי על
"
שעת חירו
, "
מקור הסכנה נתפס בדר כלל
כחיצוני לחברה
המתגוננת141
.ג מאפיי זה בהחלט לא התקיי בענייננו142
.
˙ÈÚÈ·¯
,
מקובל במשפט הבי
לאומי כי הנסיבות יוצאות הדופ העשויות להצדיק הכרזה
על מצב חירו חייבות להיות כאלו המסכנות את חיי האומה
)
“in time of public emergency
which threatens the life of the nation”
–
כלשו האמנה הבי
לאומית על זכויות אזרחיות
138
קיימת דעה בת כמאה שני
,
כי ריבונות היא הכוח להשעות את שלטו החוק ואת זכויות האד
ו"
לייצר
"
מצב חירו
)
“state of exeption”
(;
ראוC. Schmitt Political Theology (1985), 15
.
אינני שות להשקפה זו
,
שהרי בדמוקרטיה אנו שואפי לעג בחוקה את זכויות המ
יעוט כ
שהרוב לעול לא יוכל לפגוע בה
.
א אפילו א מקבלי אותה
,
א
נבח את
אשר התרחש
במדינת ישראל ערב ההינתקות ובמהלכה
על פי מודל זה
,
תתעורר השאלה
:
מיהו הריבו
?
הא רק תומכי ההינתקות מרכיבי אותו
?
139
ראו א
'
גרוס
"
על טרוריסטי ועברייני אחרי
:
השפעת של מצבי
חירו על מערכת המשפט
הפלילי
"
ÌÈÏÈÏÙ· ˙ÂÓ‚Ó
–
˙ÈÏÈÏÙ‰ ˙ÂȯÁ‡‰ ˙¯Â˙· ÌÈÂÈÚ
)' א
לדרמ עור
,
תשס
( א"409
,
412
, ה
ערה
6
;הופנונג
,
ÏÈÚÏ
הערה19
,' מע36
.
וראו ג גביזו
, ÏÈÚÏ
הערה13
,' מע136
;
רובינשטיי ומדינה
, ÏÈÚÏ
הערה47
,' מע936
.
140
ראו למשל גרוס
, Ì˘
,' מ ע414413
.
141
Ì˘
,' מע416
ואיל
.
אמנ
במאמרו
, ÏÈÚÏ
הערה134
,
מביע קליי דעתו כי הכלי החוקיי
הקיימי אינ מספיקי לנוכח סכנה פנימית
,
אלא רק נוכח סכנה חיצונית
,
ובכ אולי רומז כי
לדעתו האיו הפנימי גדול מהאיו החיצוני
.
לכל היותר רומז
,
א בוודאי איננו מנמק ואיננו
משכנע
;
ראו Ì˘
,' מ ע164
.
142
קליי אינו מסתפק אפילו בסמ
כויות שעת חירו
,
אלא מציע לנו
"
דיקטטורה קונסטיטוציונית
".
מעניי להיווכח כי התיאור שלו את ההבחנה איננו תומ כלל בהתאמת
"
הדיקטטורה
הקונסטיטוציונית
"
דווקא למציאות הישראלית
:
“In the case of constitutional dictatorship
we deal with a serious threat to the established political order, whereas in the case of
emergency powers what is dealt with are classical disturbances which in some cases
might be quite serious: internal disturbances, strikes or natural calamities”
;
ראו קליי
,
ÏÈÚÏ
הערה134
,' מע160
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
241
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ופוליטיות ואמנות נוספות143
.(
על הנסיבות יוצאות הדופ לעמוד במבח
144“The principle
of exceptional threat”
.יתרה מזו
:
הכרזת מצב חירו על ידי ממשלה כלשהי איננה נתונה
לשיקול דעתה המוחלט
,
אלא נית לתקו החלטה כזו
במוסדות בי
לאומיי וא לבטלה
–
כפי שכבר אירע145
.
בנוס
,
אפילו א נית בסיטואציה מסוימת להצדיק הכרזה על מצב
חירו
–
נוכח סכנה ממשית לחיי האומה
–
עדיי כפופי האמצעי שבה משתמש
השלטו לעקרו הפרופורציה146
.
˙È˘ÈÓÁ
,
האומנ
"
הכלי
הקיימי היו לשעת חירו אינ מספ
יקי
? "
דומני כי עד
היו הייתה תמימות דעי בקרב העוסקי בנושא כי תקנות ההגנה שירשנו מ המנדט
הבריטי על אר ישראל
,
המאפשרות למשל את המעצר המינהלי
,
ה דרקוניות ואינ
מתאימות למדינה דמוקרטית
.
והנה מתברר שאפילו בה לא די
"ו ,
הכנסת
]
היא ש
[
חייבת
להעניק לממשלה כלי
נוספי
"147
.
נוס על כ הדובר אינו מפרט אפילו אמצעי אחד אשר
חסר לנו במצב החוקי הקיי
.
˙È˘È˘
,
ייתכ שכאשר נאמרו הדברי
)
אשר פורסמו באפריל 2005
(
עדיי היה נית
–
לפי השקפתו של הדובר
–
לומר
: "
נראה שהיוע המשפטי זקוק לרוח גבית כדי לפעול
".
א
דומני שלאור פעולותי
ו של האחרו בתקופה הסמוכה להינתקות ובמהלכה
,
לא רוח גבית
חסרה לו
,
אלא בלמי ומצנח עצירה
.
˙ÈÚÈ·˘
,נראה כי ההתייחסות ל
"
סכנה שבחלו הסכנה תתקשה הממשלה להיפרד מ
האמצעי שקיבלה
"
בדברי ההרגעה
"
אפשר לקבוע כמוב בחקיקה מתי ה פוקעי
.
מדינת
143
סעי4 לInternational Covenant on Civil and Political Rights
;
סעי15 לEuropean
Convention on Human Rights
;
סעי27 לAmerican Convention on Human Rights
.
ראו
N. Rodley The Treatment of Prisoners under International Law (Clarendon Press,
Oxford, 1987), 271, note 38
.
144
Ì˘
,' מ ע271
.
145
כ למשל דחה בית הדי האירופי לזכויות האד טענה של ממשלת יוו בדבר מצב חירו
שכביכול הצדיק השעיית זכויות אד
; Ì˘
,' מע272271
.
146
Ì˘
,' מע272
.
נקודת המוצא במשפט הבי
לאומי היא כי
“No one shall be subjected to
arbitrary arrest [or] detention”
)
סעי9 לUniversal Declaration of Human Rights
(.
וראו
Radley
,
Ì˘
,' מע6.
147
“One may conclude that the emergency system of Israel is quite complete regarding the
possibility of facing an emergency situation… Until now it has been generally assumed
that the Israeli government is not lacking power, and that the legal arsenal at its disposal
is rich and diversified”
.כ כתב קליי במאמרו
, ÏÈÚÏ
הערה134
,' מע163
.
הוא אמנ פקפק
בהנחה זו
,
א לא האיר את עינינו
באשר ל
שאלה
מה גור לו לחשוב שהאמצעי הקיימי
–
אשר הועילו עד כה
–
לא יועילו בעתיד
,
כשהאיו יהיה להערכתו פנימי
.
ספר אורי קיטאי
242
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
ישראל אינה בסכנת עריצות
לשמה
; "
התייחסות זו לוקה באופטימיות
יתר נעדרת ביסוס
ממשי148
.
˙ÈÈÓ˘
,בל נשכח כי הכנסת לא הכריזה כלל על מצב חירו לרגל ההינתקות149
,
כפי
הנראה משו שחברי הכנסת לא מצאו לכ הצדקה
.
למיטב ידיעתי
,
הצעה כזו אפילו לא
הועלתה
.
ולו הועלתה על ידי חבר כנסת שוחר דיקטטורה קו
נסטיטוציונית זה או אחר
,
קרוב
לוודאי שהייתה נדחית על הס
:
מהל ההינתקות עצמו התקבל ברוב קט יחסית
,
וסביר
מאוד להניח כי רבי מבי חברי הכנסת שתמכו בו לא היו נותני יד להכרזה על מצב
חירו רק כדי להקל על הגשמתו היעילה
.
כ או אחרת
,
בית המחוקקי הישראלי לא קיבל
החלטה בדבר מצב חירו לרגל ההינתקות
.
לפיכ המשטרה
,
הפרקליטות ובתי המשפט
,
אשר סטו מ הדי הפלילי
,
לא הוסמכו על ידי המחוקק לעשות כ
.
פסקי הדי
–
ג של בית
המשפט העליו
–
שבה מופיעה רטוריקה של
"
שעת חירו
" , "
דמוקרטיה מתגוננת
"
וכד
',
הבאה להצדיק סטיות אלו
,
אינ
יוצרי סמכות כזו יש מאי
,
אלא לכל היותר עשויי ה
להיות המלצה של השופטי למחוקק
,
המלצה שלא התקבלה
.
˙ÈÚÈ˘˙
,
מעבר להיעדר הכרזה פורמלית על
"
מצב חירו
, "
לדעתי לא התקיימו כלל
התנאי העובדתיי להכרזה כזו
.
ההתנגדות להינתקות לא יצרה כל סכנה לחיי האומה
.
בעניי זה
נתקלתי בדרישה של החולקי על מאמרי
: "
הוכח אתה בפנינו כי לא הייתה סכנה
148
על סכנה גדולה זו ראו למשל גרוס
, ÏÈÚÏ
הערה139
.
ג במאמרוÏÈÚÏ בה
ערה
133
אי קליי
משכנע כי קיי הבדל רדיקלי בי הדיקטטורה
)
הקונסטיטוציונית
לב (
י רודנות ועריצות
;
ראו
Ì˘
,' מ ע157
.
ההנחה כי נית למנות באופ דמוקרטי דיקטטור אשר יסתפק במשימה שתוטל
עליו ולא ידבק בשלטו
,
ואשר פעולתו תהיה נשלטת לחלוטי על ידי המנגנוני הדמוקרטיי
,
נראית נאיבית
.
149
בעניי זה הנני מצטר לדעתו של פרופ
'
קליי שלפיה
"
הכנסת הי
א שחייבת להעניק לממשלה
כלי נוספי
"
תו החלפת המילה
"
חייבת
"
במילה הנכונה יותר
"
מוסמכת
".
וכי יטע הטוע
כי לא היה צור בהכרזה מיוחדת נוכח ההכרזה על מצב חירו ע הקמת המדינה
,
אשר טר
בוטלה
,
יש להשיבו כ
: "
מצב חירו
"
הנמש למעלה מיובל שני אינו רצוי בדמוקרטיה
.
ייתכ שנית להסכי עמו א
–
ורק א
–
רואי בו כמתייחס א ורק לאיומי קיומיי
חיצוניי על מדינת ישראל
–
מצד של מדינות ערב
.
א א נפרשו כחל על כל איו
,
לרבות
"
איו
"
פנימי בהפרות סדר נוכח התנגדות למהל כגו ההינתקות
)"
איו
"
שההכרזה משנת
1948
לא
כוונה אליו
כלל
, (
אזי נהא חייבי לוותר על הדמוקרטיה
–
לפחות במובנה המהותי
.
תקנות ההגנה כוללות סמכויות שאינ מתאימות לדמוקרטיה
,
קל וחומר שאי הצדקה לקיומ
ולהפעלת שלא בשעת חירו ממשית ומידית
, אכ .
כפי שכתבה פרופ
'
גביזו
,
"...
עלינו לעמוד
בפיתוי להשתמש בשיקולי ביטחו וב
חסיו של שיקולי ביטחו כדי להשיג מטרות פוליטיות
,
היכולות להיות רצויות לשלטו
,
אבל אינ המטרות שעליה נועדו סמכויות ההגנה המיוחדות
של שעת חירו להג
";
גביזו
, ÏÈÚÏ
הערה13
,' מע139
,
146
.וראו ג רובינשטיי ומדינה
,
ÏÈÚÏ
הערה139
,' מע943940
") זהו מצב בלתי ת
קי בעליל
"; Ì˘
,' מ ע941
.(
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
243
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
כזו
.
אולי הייתה
,
והאמצעי החריפי שנקטה מערכת אכיפת החוק ה שמנעו אותה
".
דומני כי התחלפו לדורשי כ היוצרות
.
המצב הרגיל אינו של חירו
,
אלא הוא נורמלי
–
מתו הגדרה150
. הטוע להתקיימות הנסיבו
ת המיוחדות מאוד של
"
שעת חירו
– "
עליו
הראיה
.
הוכחה כזו לא סופקה לא בפני בית המחוקקי
,
ואפילו לא בפני הציבור
.
לדעתי א
אינה קיימת
.
ÛÂÒ·Ï
,
קשה להשתחרר מ הרוש שהסיבה המרכזית המוליכה אפילו מומחה למשפט
חוקתי בעל ש
,
החוקר וכותב בשתי מדינות דמוקרטיות
,
להתבטא ב
זכות
"
הדיקטטורה
הקונסטיטוציונית
, "
היא ש
"
יש פה מטרה
.
אנחנו הולכי לקראת מאבק קשה
.
וא נעבור את
המאבק על גוש קטי יחסית בשלו
–
ממתיני לנו בהמש הדר מאבקי הרבה יותר
קשי שיבואו לאחר מכ
"151
.
חוששני כי המטרה של נסיגה מ השטחי
,
בעיני רבי
–
לרבות כאלה שבעבר
נלחמו בחירו נפש
)
באמצעות קולמוסיה
,
כמוב
(
להגנת
הדמוקרטיה במובנה העמוק
,
הכולל ג הגנה משמעותית על זכויות המיעוט
,
לרבות כמוב
חופש הביטוי
,
חופש המחאה
,
חופש ההתאגדות
,
חופש ההפגנה וחירות המצפו
–
מטרה זו
מקדשת בעיניה את
)
כמעט
(
כל האמצעי
,
לרבות כרסו בדמוק
רטיה
.
150
על היחס שחייב להתקיי בי המצב הנורמלי לבי מצב החירו ראוÌ˘
,' מע414
ואיל
.
151
ג בהקשר זה מעניי לשוב למאמרו של קליי
“Is There a Case for Constitutional
Dictatorship in Israel?”
)
ÏÈÚÏ
הערה134
.(
בתחילת המאמר הוא כותב כ
)Ì˘
,' מ ע157
,
ההדגשה שלי
(:
“The assassination of Prime Minister Yitzhak Rabin must not be
considered an act perpetrated by a lunatic or a crank…The peace process, which is now
engaged, will certainly be extremely painful and its rejection by some sections of the
people could turn into a real threat for the regime. It is my intent to ask whether the
Israeli democracy should be ready to prepare itself, in order to be able to face up to the
challenge of its opponents”
.יש לשאול
:
אות
“opponents”
–
לְ מה ה מתנגדי
כ ?
,
בהינ קולמוס
,
הפכו המתנגדי למהל אוסלו
)
ולמהלכי דומי בעתיד
(
למתנגדי
לדמוקרטיה
.
בסיו מאמרו כותב קליי כ
)Ì˘
,' מע164
,ההדגשה שלי
(:
“It is submitted that these tools
might not be as effective against a new, non-Arab interior enemy. It is superfluous to
define or name this potential enemy now. Let him be defined as the enemy of peace
and/or the constitutional and democratic order. This new enemy is part of us and thus
tackling the new situation is not easy
.
אכ
,
משא כבד הונח כא על כתפיו של הצירו
–
משפת הלוגיקה
–
“and/or”
.זהו המוקד הלוגי של הטשטוש בי הה
ת
נגדות לתהלי שלו
מסוי
)
המזוהה משו מה כהתנגדות כללית לשלו
,
כאויבת השלו
(
לבי אויב הסדר
הקונסטיטוציוני והדמוקרטי
.
ספר אורי קיטאי
244
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
. טו
אחרית דבר
–
לקחי לעתיד
,
בכלל
,
וחינו לדמוקרטיה
,
בפרט
ככלל
,
סבורני כי רשויות אכיפת החוק בישראל
,
החל במשטרה
,
דר הפרקליטות והיוע
המשפטי לממשלה וכלה בבתי המשפט
,
טעו בהתייחסות לתופעה רחבת ממדי של מחאה
בלתי אלימה
)"
אי
ציות אזרחי
; "civil disobedience
(
כאל תופעה של מרד אלי
.
התייחסות
זו חטאה לאלפי רבי של מפגיני שהתנגדו להינתקות
,
שבמקו להכריז עליה מלחמת
חורמה
,
נית וצרי היה לטפל א באנשי השוליי הקיצוניי האלימי הספורי באמצעות
הכלי שמספק למכביר המשפט הפלילי הקיי
.
יתרה מזו
:
התייחסות מוטעית ש
כזו לציבור
כה גדול לא זו בלבד שאינה מוצדקת
,
אלא היא א אווילית נוכח העובדה שלאחר
ההינתקות על כולנו להמשי ולחיות יחדיו
,
ונוכח הסכנה שבדחיפת אזרחי נוספי אל
חיק של תחושות ניכור שלא היו לה קוד לכ152
.
לפיכ כל הכלי המשפטיי החדשי שהונהגו ערב ההינתקות ובמ
הלכה היו מיותרי
לחלוטי ומזיקי בעליל
.
כ באשר לאלימות המשטרה
,
למעצרי שביצעה בניגוד לחוק
המעצרי ולדיכוי הפגנות חוקיות לחלוטי
;
כ באשר להנחיות המיוחדות של היוע
המשפטי לממשלה ושל הפרקליטות שבאו להתוות מדיניות
)
קשוחה
(
מיוחדת של טיפול
בעבירות המבוצעות על
ידי מתנגדי להינתקות
)ג'
ו רולס ודאי מתהפ בקברו
; (
כ באשר
לפסיקה של בתי המשפט
,
שנחפזה לעבור לרטוריקה של
"
דמוקרטיה מתגוננת
" , "
מרד
"
ו"
שעת חירו
– "
ללא כל הסמכה מצד המחוקק
–
אשר הוליכה להתמקדות באידאולוגיה
)
הלא רלוונטית
(
של המפגיני במקו במעשיה בפועל
;
כ ב
אשר לעבירות החדשות
המיותרות לחלוטי והמזיקות שנחקקו לקראת ההינתקות שלא מעבר ל
"
מס הבערות
"
אלא
תו הצצה גסה ומגושמת מעבר לו
.
ג התקשורת
)
כלב השמירה ש
ל הדמוקרטיה או של
מהל ההינתקות153
?
(וחלק מאנשי האקדמיה תרמו ליצירת אווירה ציבורית זו
.
אילו נשמרו זכויות האד
בהתא לחוק
–
לרבות כמוב דיני המעצר
–
לא היה נגרע
דבר ממהל ההינתקות
.
המשפט הפלילי הקיי היה מאפשר את ביצועו
.
לכל היותר היה
נגר עיכוב מסוי בפינוי
,
אשר בדמוקרטיה נית וצרי היה לקבלו בהבנה
.
יתרה מזו
:
אפילו התגשמו התחזיות השחורות
,
והמתנגדי להינתקות היו פו
עלי באגרסיביות רבה
יותר
,
ג אז די היה לנו בכלי החזקי מאוד שמעניק המשפט הפלילי הקיי
)
כגו מעצר
152
על סכנה כזו עמד בעבר
–
שלא בהקשר של מהל ההינתקות
–
שפרינצק
, ÏÈÚÏ
הערה133
,
' מע148
.
153
ידוע בהקשר זה הביטוי
"
שמירה כמו על אתרוג
, "
שבא לתאר בפי אנשי תקשורת מסוימי את
יחס לראש הממשלה
,
ואשר מעיד ג על יחס הלא ראוי למקצוע העיתונאות
.
בועז סנג
רו '
ההינתקות כמבח לדמוקרטיה הישראלית
:
"
דמוקרטיה מתגוננת
"
או דמוקרטיה מגומדת
?
245
z:\books\kitai\2007-05-08\kitai-07.doc
10/18/2007 9:28 AM
של אלה הנוקטי אלימות
(
על מנת שמערכת אכיפת החוק הפלילי תוכל לטפל בעברייני
–
ורק בה
–
ולאפשר את ביצוע ההינתקות בלי לפגוע בזכויות האד ולהתנתק ג מ
הדמוקרטי
ה.
בעשורי האחרוני נכתבו במקומותינו מאמרי רבי הקוראי להגברת החינו
לדמוקרטיה
.
רוב ככול מזהי את הפעולות האלימות של מעטי מ השוליי הימניי
הקיצוניי כמתאפשרות נוכח היעדר חינו מספיק לדמוקרטיה154
.
בחלק מוצע במקו
המודל הקיצוני והדרסטי של
"
דמוקרטיה מתג
וננת
"
מודל מתו וארו טווח של
"
דמוקרטיה
מתחסנת
, "
הכולל
,
בי היתר
,
הרבה חינו לדמוקרטיה
,
שקהל היעד שלו הוא
–
לשיטת של
רבי מ הכותבי
,
ובמפורש
–
הימי בכלל והמתנחלי בפרט155
.
אינני מציע לזלזל
בדבריה
.
לטעמי
,
חינו לדמוקרטיה הוא תמיד מבור
.
אלא שנוכח הנכונות
הגדולה
שהתגלתה
–
בקרב רבי מ המזוהי ע השמירה על הדמוקרטיה
–
לכרס באופ
משמעותי בדמוקרטיה לש הבטחת הצלחתו של מהל ההינתקות
,
הצעתי היא להעמיק את
החינו לדמוקרטיה ג בקרב156
.
154
ראו למשל המאמרי הנזכרי
אצל פדהצור
, ÏÈÚÏ
הערה53
,' עמ157156
,ה
ערה
61
.
155
ראוÌ˘
,' מ ד ע ו יח בי ו156
,
158
)
ההתייחסות לכתביו של כה
אלמגור
(.
156
בהחלטה
בבש
פ "5934/05
,
ÏÈÚÏ
הערה125
, ' עמ844
,
כתב נשיא בית המשפט העליו השופט
אהר ברק את הדברי המאלפי האלה
: "
אנו דמוקרטיה צעירה
.
שורשינו הדמוקרטיי אינ
עמוקי
.
על כל אחד מאתנו לעשות את כל שביכולתו ובכוחו לשמור
על הדמוקרטיה שלנו
.
א לא נשמור עליה
,
היא לא תשמור עלינו
.
שמירת הדמוקרטיה מחייבת שמירה על חופש
הביטוי
.
שמירה על חופש הביטוי מחייבת שמירה על הדמוקרטיה
".
הייתי רוצה מאוד לסיי
מאמרי בציטוט זה בטקסט עצמו
,
ולא רק בהערת שוליי
.
לצערי
,
ההחלטה של השופט ברק
,
שאליה
הצטרפו ארבעה שופטי נוספי של בית המשפט העליו
,
הייתה כי יש לראות בקריאה
למחאה בדר של חסימת כבישי
(ה ")
שימוש ברטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אד כבסיס
לפעילות הפוגעת בדמוקרטיה וזכויות האד
,
הוא מרש בדוק להרס הדמוקרטיה מתוכה
, " היא
וכי לפיכ יש לעצור את הנאשמ
י לתקופה ממושכת
,
עד תו ההליכי המשפטיי
.
חוששני כי החלטה זו היא ביטוי מובהק לכ ש
"
אנו דמוקרטיה צעירה
.
שורשינו הדמוקרטיי
אינ עמוקי
".