חומר רקע
שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב קהילת הלהט"ב- נייר עמדה לקראת ועדת הסמים בתאריך 20.02.
יואב בן ארצי, עו"ס
מנהל תחום התמכרויות, דרי רחוב ושיקום האסיר
עיריית תל אביב
העיר תל-אביב יפו הינה העיר השנייה בגודלה בישראל, מהווה עיר מרכזית במטרופולין ומתפקדת בפועל כמרכז הכלכלי תרבותי של המדינה. הערכים החברתיים הבולטים בה הינם פלורליזם וסובלנות וככזו אף זכתה בשנת 2012 לתואר הכבוד כעיר הבירה העולמית של הגייז. עליה וקוץ בה-תואר זה משלב בתוכו, בין היתר, תרבות בילוי הכורכת בתוכה שימוש מוגבר בחומרים פסיכואקטיביים, אלכוהול וסמי מסיבות למיניהם השונים-
תופעת אשר תפסה תאוצה קשה בקרב החברה הישראלית בכלל ובקרב קהילת הלהט"ב בפרט. היקפי התופעה, חומרתה והשלכותיה הקשות מחייבים את אנשי המקצוע להציע מענה ייחודי ומושכל לפלח אוכלוסיית הלהט"ב.
אוכלוסיית משתמשי סמי מסיבות וסמי פיצוציות הינה אוכלוסייה הנמצאת במרחב הביניים שבין התנהגות חסרת שליטה להתמכרות, מרחב "חמקמק" להגדרה ולהתייחסות הן למטופל והן למערכות הטיפוליות המתקשות לתת מענה לפלח אוכלוסייה זה. אוכלוסייה זו אינה משתמשת בסמים ממשפחת האופיאטים כי אם במוצרי הקנאביס, קריסטל, אלכוהול, אקסטאזי, חגיגת, ספיישל קיי, קטאמין, גי, קריסטל מת' וכל סם שעולה על המדפים חדשות לבקרים. לרוב, הם מתפקדים, חלקם עובדים חלקם לומדים ומנהלים חיים חברתיים וזוגיים.
חלק מאוכלוסייה זו נמצא בתקופת מורטוריום המאופיינת בחיפוש מתמיד אחר הזהות הכוללת אך במידת מחויבות נמוכה. לעיתים הם "נמחקים" ,אך מתעשתים במהירות יחסית וחוזרים על טקסי צריכת הבינג'יים בסופי שבוע. חלקם מבטאים מרי לטנטי כנגד נורמות שמכוונות להישגיות, לקריירה ולהשגת עושר חומרי. מאופיינים במעברים רבים, העדר יציבות ובסיכון גבוה לפתח התפרצויות פסיכופתולוגיות ולהפוך את צריכת הסמים מנהנתנית לפונקציונאלית. אוכלוסייה זו נעה במרחב שבין הכחשה לאמביוולנטיות, בין שלב הטרום-הרהור לשלב ההרהור. מיקום נמוך ביותר במודל חמשת שלבי השינוי. שלב ירוד מעין זה תובע מאנשי המקצוע חיזור ממושך לצד סובלנות גבוהה למהלך השינוי. בקרב אוכלוסיית הלהט"ב, נקודה זו משמעותית נוכח העובדה שהשימוש בסמים מחזק ומגבה עבורם פרקטיקה מינית, נתון המקהה את ההבנה לגבי הבעייתיות שבשימוש.
אטיולוגיית השימוש של חברי הקהילה מכוונת להנחה רווחת לפיה הגורם הבולט המסביר את השימוש המוגבר בשימוש בסמים בקרב חברי הקהילה נעוץ במגוון רב של סוגי לחץ הקשורים לנטייתם המינית ולהיותם חלק מקבוצה חברתית הנמצאת תחת סטיגמה מתמדת. השימוש בסמים מאפשר הקלה מהצורך להתמודד עם לחץ זה- לחץ הכולל תחושת בידוד וסטיגמה, דחייה משפחתית וחברתית, אפליה חוקית וממוסדת ולעיתים אף חשיפה לקרבנות על רקע הומופוביה. נראה כי עצם התהליך ההדרגתי של גיבוש זהות להט"בית הינו תהליך מורכב ומעורר דחק רב, כולל גיבוש זהות מינית לא מסורתית, בנייה מחודשת של מושג העצמי ושינוי ביחס של הפרט מול החברה הכללית ומול החברה הלהט"בית.
מחקרים הראו כי פעמים רבות הפרט מרגיש שאינו מסוגל להתמודד בכוחות עצמו עם הלחץ והכאב הנפשי המלווים תהליך זה ופונה לשימוש בסוגים שונים של סמים כדי להתמודד איתם.לצד זאת, השימוש בסמים מאפשר לפרט להתחיל ולהתנסות בהיכרות עם חברי הקהילה ועם מקומות המפגש והבילוי מבלי לחוות תחושות של בושה ומתח, מאפשר נוחות בסיטואציה חברתית לא מוכרת ואף כ"עזר" ו"מסייע" משמעותי בפרקטיקה המינית.
מרבית המחקרים האפידמיולוגים מצביעים על תפקידם של סמי מסיבות וסמי פיצוציות בהגברת התנהגות מינית מסוכנת. חלק מהמחקרים ממחישים קשר בלתי תלוי בין שימוש בסמי מסיבות וסמי פיצוציות והידבקות באיידס.
חלק מאוכלוסיית הלהט"ב המשתמשת והמכורה פנתה למרכזי הטיפול העירוניים וטענה שהיא מתקשה לפתוח, באופן מעמיק ובמידת ההבנה הראויה, נושאים הקשורים לזהות המינית ולאורח החיים כלהט"ב-אמירה שלא ניתן להתעלם ממנה אם רוצים לתקוף את הבעיה באופן ראוי ולהציע מענה שיתרום לכל פרט נזקק ויצמצם את התופעה בכללותה.
נתונים כמותיים ומאפייני מטופלים הצורכים את השירותים:
הנתונים מתייחסים למטופלים שהגיעו לאחת ממסגרות הטיפול המשיקות לתחום הבעיה, או/ו מטפלות בה באופן ישיר:
• יחידות הטיפול העירוניות (יחידות מרכז וצפון העיר) - 20 מטופלים בנקודת זמן- שימוש "מתון" בגראס משך השבוע ,שימוש binge בסופי שבוע בסמי מסיבות ופגיעה בתפקודים יומיומיים במישרי החיים השונים.
• מרפאות קופת חולים- 80 מטופלים משתייכים לפלח אוכלוסיית הכמסקס, אך כ-20 מתוכם מעלים את הנושא בפני רופא המשפחה.
• השרות הסוציאלי באגודת הלהט"ב-
• קבוצה טיפולית לכמסקס - 10 משתתפים.
• מרכז טל- כ-20 מטופלים.
• קבוצת תמיכה (n.a,) ייעודית לחברי הקהילה - כ-80 משתתפים בשתי קבוצות תמיכה כ-65 מתוכם מגדירים עצמם מכורים.
חשוב להבהיר שאנו חסרים במסד נתונים, אף אומדני, לגבי משתמשים "בינג'ים" הנמצאים על רצף השימוש ובזליגה משימוש נהנתני לשימוש פונקציונאלי המקדם מצבי סיכון וסכנה.
פעילות שנעשתה בעבר:
לפני מספר שנים ( פברואר 2011 ) תחום התמכרויות במנהל השירותים החברתיים הגיש הצעה לתכנית מיוחדת לאוכלוסייה זו שבמסגרתה יבוצעו פעולות איתור, יישוג (out reach) והסברה אחר מטופלים באמצעות רשתות חברתיות, ארגוני להט"ב, שירות מבחן, משטרה, השירות הסוציאלי, חדרי מיון בבתי חולים וסוכנויות בקהילה להן יש ממשק כלשהו עם אוכלוסייה זו.
התכנית אומצה על ידי דר' חיים מהל, ראש אגף טיפול ושיקום ,לשעבר, ברשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, דר' שם טוב(מנהל המחלקה לטיפול במחלות זיהומיות במשרד הבריאות) והשרות הסוציאלי באגודת הלהט"ב, ויצאה לדרך, לפרק זמן מסוים, אך נתקלה בקשיים בין ארגוניים וכלכליים.
במסגרת התכנית הצבנו עו"ס ייעודי לטיפול במשתמשים בסמים בקרב חברי הקהילה בהיקף של 50% משרה, אשר קיבל את המטופלים בבית האגודה ויצאנו בקמפיין שכונה :"בוא נדבר על סמים" וכוון לאותם חברי קהילה שהתחברו לשאלות המצוינות מטה:
• "מרגיש שאתה עובר את הגבולות של עצמך?"
• " אתה כבר לא בטוח שאיך שאתה עושה סמים מתאים לך?"
• "אתה מרגיש שאולי דברים צריכים להיות קצת אחרת?"
הקמפיין ראה אור באתר הכרויות "אטרף" אשר רבים מחברי הקהילה מצוטטים בו ואפשר הגעה לאתר נחיתה בו נמצא מידע עובדתי אודות סוגי הסמים, שאלון קצר למילוי וכתובת מייל אליה ניתן לפנות ולקבל מענה ייעוצי/טיפול, בהתאם לבחירת הפונה.
לצערנו, העו"ס המטפל קיבל מספר מועט של פניות, אך סברנו כי "הופעה חד פעמית" של הקמפיין, אין בה כדי לקדם באופן ממשי הזמנה להתייעצות וכי נכון היה לחזור על הקמפיין כשגרת עבודה וסביב אירועים ייחודיים (כריסמס, פורים, שבוע הגאווה, מסיבות קיץ וכו), אך כאמור, בנסיבות ארגוניות וכלכליות לא הסתייע בידינו להמשיך עם תכנית זו.
פעילות קיימת:
• חבירה של משרדי ממשלה, רשות מקומית ועמותות לבחינה משותפת של אפיון הבעיה, גיבוש מסד נתונים ותכנון אסטרטגיה ודרכי פעילות להתמודדות מושכלת ורגישת מגדר עם תופעה זו- עד כה התקיימו שתי ישיבות רחבות של כלל הגורמים(משרד הבריאות, משרד הרווחה, אגודת הלהט"ב, רופאי קופת חולים כללית, מרפאת האיידס בתל-השומר, הועד למלחמה באיידס, מנחי קבוצת הכמקס).
• מפגשים עבודה מצומצמים בין משרד הרווחה- השרות להתמכרויות, השרות הסוציאלי באגודת הלהט"ב ותחום התמכרויות ברשות המקומית.
• קיום מפגש מיקוד ולמידה בהשתתפות מטפלים ומטופלים ממספר סוכנויות טיפול.
המלצות:
• קיום סקר מקיף לבחינת אומדן היקף המשתמשים על רצף השימוש תוך חתירה להגעה לפלח אוכלוסייה שאינו הגיע עד כה לשירותי הייעוץ והטיפול בשני אופנים:
• סקר מקוון באמצעות אתרי האגודה וסוכנויות הטיפול ובאמצעות הצבת באנר הכולל מידע ושאלון לבחינה עצמית באתרי ההיכרות של הקהילה(מצ"ב שאלון).
• הקמת קו פתוח להסברה, ייעוץ והכוונה לבני ובנות הקהילה המשתמשים בסמים.
• גיבוש דרכי התערבות המשלבות רכיבי הסברה, ייעוץ, מניעה וטיפול ונשענות על גישת "מזעור הנזקים" והמתודות הפרטניות, קבוצתיות וקהילתיות.
• הקמת שרות מחוזי, ייעודי למטופל הקהילה על בסיס דרכי ההתערבות שיגובשו בסעיף לעיל.