חומר רקע

PDF 4,619 תווים המסמך המקורי ↗
לכבוד 03 דצמבר2017 חברי ועדת ה חוק,ה חוק ומשפט כנסת ישראל ירושלים ,שלום רב :הנדון נייר עמדה בנושא תקנות העמותות (טפסים)(תיקון), התש ע"ז- 2016 ותקנות העמותות (קביעת סכום מרבי ונהלים לרישום תרומה בעילום שם בדוח הכספי)(ביטול), התשע"ז- 2016 מחר, יום ב' ה-3 בדצמבר2017 ,, עתידה לעלות בוועדת חוק חוקה ומשפט הצעה לתיקון תקנות העוסקות .רובן ככולן, בדוח המילולי שעל עמותות להגיש אחת לשנה במסגרת הצע ה זו, מוצעים תיקונים אשר יש בהם כדי לפגוע בעקרון השקיפות אשר חל על גופים ציבוריים באשר הם ועל עמותות בפרט. בהקשר זה , ראוי להביא ,את דבריה של שרת המשפטים, הגב' איילת שקד "אשר ציינה בעבר כי שקיפות בעמותות היא חשובה משום שזכותו של הציבור לדעת "מי בוחש בקלחת . דברים אלה נאמרו בהקשר של דיווח על תרומות מישויות זרות ונראה כי לא עומדת הצדקה להבחנה .סלקטיבית ולא עניינית זו יובהר כי עמדתנו היא כי יש לשנות את נוסח התקנות, ובמיוחד לבטל את השינוי שיאפשר את העלאת .סכום התרומה שמתחתיה לא תחול חובה לפרסם את שם התורם הוספת תקנה7א 1. לפי תקנה7א המוצעת, יגדל סכום התרומה שעליה חלה חובה לפרסמה בדוחות הכספיים ל- 150,000 ,₪ פי כמעט שמונה מהסכום היום העומד על20,000 ₪ בשנה. זאת, אלא אם מדובר בתרומה מעל לסכום של50,000 ₪המהווה למעלה מ- 20% מהמחזור הכספי השנתי של העמותה .באותה השנה 2. מ .דובר בהצעה שפוגעת בעקרון השקיפות, וזאת מכמה בחינות ראשית, מדובר בשינוי משמעותי וקיצוני באשר לאיזון שבין שמירה על פרטיותו של אדם, או שמירה על האפשרות של החברה האזרחית לגייס תרומות לבין זכותו של הציבור לפקח ולבקר .פעולות שונות שמבצעות עמותות שנית, המצב יי צור א- סימטריה בין החובה לדווח על תרומה מישות מדינית זרה (שגם כך מדובר בחובה מוגברת הנוגעת לאופן הדיווח, כידוע לכל) לבין כל תרומה אחרת. ויובהר כי נקודת המוצא היא כי יש להגביר את השקיפות מה שיותר. עמותות הן גופים ציבוריים וככך יש להחיל עליהן עקרונות שקיפות מ ,רביים. עמותות אחראיות היום למתן שירותים ציבוריים רבים בתחומי רווחה חינוך, ועוד ואף משפיעות על סדר היום הציבורי. בשל תרומתן החשובה לחברה מאפשרת המדינה לעמותות ליהנות מהקלות מס, להגיש בקשות לתמיכה מהמדינה ולחלק מן העמותות, אשר זכאיות לאישור לפי סעיף46א לפק ודת מס הכנסה, היא מאפשרת להציע לתורמים ליהנות מזיכוי מס על התרומות. משעה שעמותה הוגדרה כגוף ציבורי הזוכה להטבות הרי שיש להחיל עליה את חובות השקיפות אשר יאפשרו לכלל הציבור ללמוד על פעילות העמותה ועל המקורות הכספיים .המאפשרים את פעילותה 3. יש לזכור שהיום קיים פתרון למי שלא רוצה ששמו יפורסם כתורם, וזאת שכן יכולה עמותה לבקש חיסיון מתרומה מעל לגובה20,000 ש"ח, שאותה רשאי לתת הרשם. זהו טעם נוסף לכך שאין צורך של ממש בהעלאת הסכום האמור. בהקשר זה יש לציין כי רשם העמותות מהווה שומר סף בבחינת תקינות הפעילות של עמו תות בישראל. בשל כך מוטל עליו להקפיד על בקשות ,החיסיון, ולדווא שחיסיון על תרומה משמעותית לעמותה יאזן בין רצונו של אדם למתן בסתר .לבין האינטרס הציבורי בחשיפת שם התורם, במיוחד כשמדובר בתרומות משמעותיות תקנה16 (א3 ) 4. בהמשך לסעיף7 .ב. שלעיל, מתקנה 16 (א3) עולה כ ,י טופס בקשה לחיסיון לא יהיה חשוף לציבור אף אם יוזמן תיק עמותה. גם במקרה זה נפגעת זכות הציבור לדעת. ישנה חשיבות רבה להחלת שקיפות ביחס לעמותות שבחרו לחסות את שמות מי שתורמים להם. ניתן בנקל למנוע פגיעה בפרטיותו של תורם שביקש חיסיון, על ידי השחרת שמו והשאר פ רטים מזהים אחרים גלויים שיש בהם כדי ללמוד מה שיותר על אופי התרומה– זאת, הן בנוגע לגובהה, הן בנוגע לטעם שבגינה .התבקש הרשם לאשר חיסיון ופרטים נוספים דוגמת מדינת המוצא של התורם תקנה17 ()(ב3) ו- 17 ()(ב5) 5. תיקון תקנה17 ()(ב3 ") משתמש בלשון "שם פרטי" ו"שם משפחה להבדיל מ- 17 ()(ב2 ) ומוצע כי תהיה אחידות וכן יובהר שאין מניעה לפרסום שמות תאגידים ומספרם. אשר לתקנה17 ()(ב5 ,) מצוין כי "לא יתאפשר חיפוש, לרבות באמצעות מנועי חיפוש חיצוניים, על מידע המפורסם באתר האינטרנט בדבר יחיד". עולה שאלה מדוע יש למנוע פרסום שמות מי שפועל ים בתפקידים בכירים בעמותה (וממילא הם אלה ששמם מופיע בדוחות השונים) וכך גם מי שעומדים בוועד המנהל של עמותות. ישנו אינטרס ציבורי לאפשר לציבור לבחון את הקשר בין עמותות לבין פעילות פוליטית זו או אחרת, ומניעת האפשרות לבחון שמות מעורבים באופן רוחבי מקשה על ביצוע ביקורת מעין זו. לצער כולנו, לא אחת עלו שמות עמותות כמי שמעורבות בקשרים כאלה או אחרים עם פוליטיקאים– ומשכך, האינטרס הציבורי בדבר– .ברור הוא לסיכומו של עניין, התיקון הנוכחי מבקש אמנם להקל על הביורוקרטיה הנופלת על עמותות רבות בהתאם לחוק ולתקנות. עם זאת, א ין בכך כדי לאפשר פגיעה באינטרסים של שקיפות בקרב עמותות. זאת, בין היתר מפאת העובדה כי התיקון יגדיל את אי- הסימטריה שבחובות החלות על עמותה הממומנת על ידי ישות מדינית זרה לבין כזו שלא. כך או כך, האינטרס הראשון במעלה צריך להיות האינטרס שבשקיפות– ועל כן אנו פונ.ים אליכם כדי שלא תאשרו את השינויים המוצעים בנוסחם דהיום ב,תודה ובברכה אור סדן, עו"ד יועמ"ש התנועה לחופש המידע