חומר רקע

הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית מספר פנימי: 2064313-5651 נספח מס' מ-1193/א' חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' ... והוראות שעה), התשע"ח–2018 *************************************************************************************** מספר פנימי: 2064313 נספח מס' מ-1193/א' הסתייגויות ובקשות רשות דיבור להצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' ... והוראות שעה), התשע"ח–2018 * הערה: אם תתקבל הסתייגות המצריכה זאת, ימוספרו יתר הוראות החוק ויתוקנו ההפניות אליהן בהתאם. הסברים ודגשים (למחוק בסיום העבודה): לרשימת קבוצות מסתייגים ר' מסמך בשרדוקס - סימוכין 01546213 הסתייגות לנושא היא הסתייגות שמצריכה תיקונים בסעיפים שונים בהצעת החוק. הסתייגות שמצריכה תיקון בשני סעיפים קטנים או בשתי פסקאות של אותו סעיף אינה הסתייגות לנושא חשוב לציין גם סעיפים שאין להם הסתייגויות - תחת כותרת הסעיף או הסעיפים ציינו "אין הסתייגויות"; אם אין בקשות רשות דיבור, ציינו "אין". מספרו את ההסתייגויות במספור אוטומטי (מספר ונקודה אחריו) אנא הימנעו מכתיבת הסתייגויות בטבלה , אלא במקרים שבהם מתבקשת הוספת סעיף שלם, עם כותרת שוליים ומספר סעיף. הכתיבה בטבלה מפריעה למספור האוטומטי ומשנה את שולי השורה. בסוף ההסתייגויות ובסוף בקשות רשות הדיבור (גם אם אין כאלה) צריכות להופיע שורות כוכביות. לפני ההנחה – ודאו שהטקסט של שמות המסתייגים ושל ההסתייגויות מיושר לשני הצדדים, שהרווחים בין השורות אחידים ושהכותרות "לסעיף 1", "לסעיף 2" וכו' לא נמצאות בתחתית עמוד. הסתייגויות לסעיף 1 חברי הכנסת מציעים: * הערה: הסתייגות לנושא [הסתייגות לנושא מעניקה זמן דיבור לפי כל אחד מהסעיפים שיש לתקן בה ולכן יש לפרטם, אך ההצבעה היא אחת] אם תתקבל הסתייגות זו, יתוקנו סעיפים אלה כך: בסעיף ... בסעיף ... לסעיף 2 חברי הכנסת מציעים: לסעיף/פים ... אין הסתייגויות *************************************************************************************** בקשות רשות דיבור חברי הכנסת [לכתיב שמות הח"כים ר' מסמך שרדוקס - סימוכין 01567015 ] אין *************************************************************************************** תיקון סעיף 12א 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952‏ (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 12א – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (1) בסעיף קטן (ג) – (א) בפסקה (1), המילים "הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" – יימחקו; (א) בפסקה (1), המילים "הוראות פסקה זו יעמדו בתוקפן עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" – יימחקו; (ב) בפסקה (1א) – (ב) בפסקה (1א) – (ב) בפסקה (1א) – (ב) בפסקה (1א) – (ב) בפסקה (1א) – (ב) בפסקה (1א) – (ב) בפסקה (1א) – (1) במקום הרישה יבוא "נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:"; (1) במקום הרישה יבוא "נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:"; (1) במקום הרישה יבוא "נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:"; (1) במקום הרישה יבוא "נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:"; (1) במקום הרישה יבוא "נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:"; (1) במקום הרישה יבוא "נעברה עבירה לפי פסקה (1) באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו של עובר העבירה – מאסר ארבע שנים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:"; (2) בפסקת משנה (א), אחרי "התקנת מיתקן" יבוא "או נעשתה פעולה אחרת, והכול"; (2) בפסקת משנה (א), אחרי "התקנת מיתקן" יבוא "או נעשתה פעולה אחרת, והכול"; (2) בפסקת משנה (א), אחרי "התקנת מיתקן" יבוא "או נעשתה פעולה אחרת, והכול"; (2) בפסקת משנה (א), אחרי "התקנת מיתקן" יבוא "או נעשתה פעולה אחרת, והכול"; (2) בפסקת משנה (א), אחרי "התקנת מיתקן" יבוא "או נעשתה פעולה אחרת, והכול"; (2) בפסקת משנה (א), אחרי "התקנת מיתקן" יבוא "או נעשתה פעולה אחרת, והכול"; (3) בפסקת משנה (ב), במקום "שישה" יבוא "שלושה" ובסופה יבוא "שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;"; (3) בפסקת משנה (ב), במקום "שישה" יבוא "שלושה" ובסופה יבוא "שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;"; (3) בפסקת משנה (ב), במקום "שישה" יבוא "שלושה" ובסופה יבוא "שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;"; (3) בפסקת משנה (ב), במקום "שישה" יבוא "שלושה" ובסופה יבוא "שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;"; (3) בפסקת משנה (ב), במקום "שישה" יבוא "שלושה" ובסופה יבוא "שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;"; (3) בפסקת משנה (ב), במקום "שישה" יבוא "שלושה" ובסופה יבוא "שאינם בני משפחתו של המסיע; לעניין זה, "בן משפחה", של המסיע – הורהו, ילדו, אחיו או אחותו;"; (4) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (4) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (4) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (4) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (4) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: (4) אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: "(ד) הסעת התושב הזר נעשתה במטרה להעסיקו;"; "(ד) הסעת התושב הזר נעשתה במטרה להעסיקו;"; "(ד) הסעת התושב הזר נעשתה במטרה להעסיקו;"; "(ד) הסעת התושב הזר נעשתה במטרה להעסיקו;"; "(ד) הסעת התושב הזר נעשתה במטרה להעסיקו;"; (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: (ג) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) (א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (א) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (ב) נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (ב) נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (ב) נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (ב) נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (ב) נעברה עבירה לפי פסקה (1א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. (4) (א) קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: (א) קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: (א) קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: (א) קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: (א) קנס המוטל לפי פסקה (1א) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: (1) קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים; (1) קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים; (1) קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים; (1) קנס המוטל על יחיד – 10,000 שקלים חדשים; (2) קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים. (2) קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים. (2) קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים. (2) קנס המוטל על תאגיד – 40,000 שקלים חדשים. (ב) הוראות פסקת משנה (א) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (ב) הוראות פסקת משנה (א) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (ב) הוראות פסקת משנה (א) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (ב) הוראות פסקת משנה (א) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (ב) הוראות פסקת משנה (א) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (2) בסעיף קטן (ג4) – (2) בסעיף קטן (ג4) – (2) בסעיף קטן (ג4) – (2) בסעיף קטן (ג4) – (2) בסעיף קטן (ג4) – (2) בסעיף קטן (ג4) – (2) בסעיף קטן (ג4) – (2) בסעיף קטן (ג4) – (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, במקום "סעיפים קטנים (ג) או (ג5)" יבוא "הסעיפים הקטנים המפורטים להלן" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה" יבוא "לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, במקום "סעיפים קטנים (ג) או (ג5)" יבוא "הסעיפים הקטנים המפורטים להלן" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה" יבוא "לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, במקום "סעיפים קטנים (ג) או (ג5)" יבוא "הסעיפים הקטנים המפורטים להלן" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה" יבוא "לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, במקום "סעיפים קטנים (ג) או (ג5)" יבוא "הסעיפים הקטנים המפורטים להלן" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה" יבוא "לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, במקום "סעיפים קטנים (ג) או (ג5)" יבוא "הסעיפים הקטנים המפורטים להלן" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה" יבוא "לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, במקום "סעיפים קטנים (ג) או (ג5)" יבוא "הסעיפים הקטנים המפורטים להלן" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה" יבוא "לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (א) האמור בו יסומן כפסקה (2), ובה, במקום "סעיפים קטנים (ג) או (ג5)" יבוא "הסעיפים הקטנים המפורטים להלן" ובמקום הסיפה החל במילים "לתקופה" יבוא "לתקופה כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; (1) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; (1) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; (1) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; (1) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; (1) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1) או (ג5) – לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; (2) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים."; (2) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים."; (2) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים."; (2) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים."; (2) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים."; (2) לעניין עבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – לתקופה שלא תעלה על שנתיים."; (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: (ב) לפני פסקה (2) יבוא: "(1) (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (א) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג6), רשאי הוא לדרוש מהמסיע להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הנהיגה שלו. (ב) הוראות סעיפים 47(ג) עד 50 לפקודת התעבורה‏ יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (ב) הוראות סעיפים 47(ג) עד 50 לפקודת התעבורה‏ יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (ב) הוראות סעיפים 47(ג) עד 50 לפקודת התעבורה‏ יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (ב) הוראות סעיפים 47(ג) עד 50 לפקודת התעבורה‏ יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (ב) הוראות סעיפים 47(ג) עד 50 לפקודת התעבורה‏ יחולו לעניין פסקת משנה (א), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בסעיף 47 לפקודת התעבורה – (1) בסעיף 47 לפקודת התעבורה – (1) בסעיף 47 לפקודת התעבורה – (1) בסעיף 47 לפקודת התעבורה – (א) במקום סעיף קטן (ה) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (ה) יקראו: (א) במקום סעיף קטן (ה) יקראו: "(ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין: "(ה) היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה כאמור בפסקת משנה (א), ינהג כלהלן, לפי העניין: (1) בעבירה לפי סעיף קטן (ג)(1) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; (2) בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג)(1א) או (ג6) – רשאי הוא לפסול את המסיע מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 60 ימים."; (ב) סעיף קטן (ו1) – לא ייקרא; (ב) סעיף קטן (ו1) – לא ייקרא; (ב) סעיף קטן (ו1) – לא ייקרא; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום "46, 46ב, 47" יקראו "47"; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום "46, 46ב, 47" יקראו "47"; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום "46, 46ב, 47" יקראו "47"; (2) בסעיף 49 לפקודת התעבורה, במקום "46, 46ב, 47" יקראו "47"; (3) בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום "הסעיפים 46 או 47" יקראו "סעיף 47"; (3) בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום "הסעיפים 46 או 47" יקראו "סעיף 47"; (3) בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום "הסעיפים 46 או 47" יקראו "סעיף 47"; (3) בסעיף 50 לפקודת התעבורה, בכל מקום, במקום "הסעיפים 46 או 47" יקראו "סעיף 47"; (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: (3) בסעיף קטן (ג5), האמור בו יסומן כפסקה (1) ואחריה יבוא: "(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה."; "(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה."; "(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה."; "(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה."; "(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה."; "(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה."; "(2) נעברה עבירה לפי פסקה (1) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה."; (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: (4) בסעיף קטן (ג6), האמור בו יסומן כפסקה (1), ואחריה יבוא: "(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: "(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: "(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: "(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: "(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: "(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: "(2) קנס המוטל לפי פסקה (1) לא יפחת מהסכום המפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונש: (א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים; (א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים; (א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים; (א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים; (א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים; (א) קנס המוטל על יחיד – 40,000 שקלים חדשים; (ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים. (ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים. (ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים. (ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים. (ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים. (ב) קנס המוטל על תאגיד – 160,000 שקלים חדשים. (3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (3) הוראות פסקה (2) יעמדו בתוקפן עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)."; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (5) בסעיף קטן (ד)(2), בסיפה, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)"; (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: (6) אחרי סעיף קטן (ד1) יבוא: "(ד1א) (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש). (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש). (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש). (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש). (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש). (1) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6) רשאי בית המשפט שהרשיעו, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, ויחולו לעניין זה הוראות פרק רביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏ (בחוק זה – פקודת מעצר וחיפוש). (2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו."; (2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו."; (2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו."; (2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו."; (2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו."; (2) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5), או (ג6), ומצא בית המשפט שהרשיעו כי לא ניתן להורות על חילוט כאמור בפסקה (1) בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב שבו נעברה העבירה או המחזיק בו דרך קבע, רשאי בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, להביא בחשבון את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו."; (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: (7) במקום סעיף קטן (ד2) יבוא: "(ד2) (1) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) (בסעיף קטן זה – עבירה) ושבתוך שלוש שנים מיום ביצוע העבירה עבר עבירה נוספת, והורשע בשלה, יחולו לגביו הוראות אלה: (1) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) (בסעיף קטן זה – עבירה) ושבתוך שלוש שנים מיום ביצוע העבירה עבר עבירה נוספת, והורשע בשלה, יחולו לגביו הוראות אלה: (1) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) (בסעיף קטן זה – עבירה) ושבתוך שלוש שנים מיום ביצוע העבירה עבר עבירה נוספת, והורשע בשלה, יחולו לגביו הוראות אלה: (1) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) (בסעיף קטן זה – עבירה) ושבתוך שלוש שנים מיום ביצוע העבירה עבר עבירה נוספת, והורשע בשלה, יחולו לגביו הוראות אלה: (1) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) (בסעיף קטן זה – עבירה) ושבתוך שלוש שנים מיום ביצוע העבירה עבר עבירה נוספת, והורשע בשלה, יחולו לגביו הוראות אלה: (1) אדם שהורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג), (ג5) או (ג6) (בסעיף קטן זה – עבירה) ושבתוך שלוש שנים מיום ביצוע העבירה עבר עבירה נוספת, והורשע בשלה, יחולו לגביו הוראות אלה: (א) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן; (א) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן; (א) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן; (א) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן; (א) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה, אם האדם שהורשע בעבירה הוא בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן; (ב) מצא בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת כי לא ניתן להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה כאמור בפסקת משנה (א), בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, יביא בית המשפט בחשבון, בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן. (ב) מצא בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת כי לא ניתן להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה כאמור בפסקת משנה (א), בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, יביא בית המשפט בחשבון, בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן. (ב) מצא בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת כי לא ניתן להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה כאמור בפסקת משנה (א), בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, יביא בית המשפט בחשבון, בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן. (ב) מצא בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת כי לא ניתן להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה כאמור בפסקת משנה (א), בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, יביא בית המשפט בחשבון, בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן. (ב) מצא בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת כי לא ניתן להורות על חילוט הרכב שבו נעברה העבירה כאמור בפסקת משנה (א), בשל כך שהאדם שהורשע בעבירה אינו בעליו של הרכב או המחזיק בו דרך קבע, יביא בית המשפט בחשבון, בבואו לקבוע את גובה הקנס שיוטל בשל אותה עבירה, את שווי הרכב כאמור, כולו או חלקו; ואולם רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לעשות כן. (ג) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. (ג) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. (ג) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. (ג) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. (ג) בית המשפט שהרשיעו בעבירה הנוספת יורה על פסילתו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים. (2) בסעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה." (2) בסעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה." (2) בסעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה." (2) בסעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה." (2) בסעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה." (2) בסעיף קטן זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה." תיקון סעיף 12ב2 2. בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב2 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ג)(3), במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". תיקון סעיף 12ב3 3. בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". בסעיף 12ב3(ג)(3) לחוק העיקרי, במקום "עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא "עד יום י"ח בניסן התשפ"א (31 במרס 2021)". תיקון סעיף 12ב6 4. בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 12ב6 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; "(4) טעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות עברו הפלילי של הבעלים של המקום או המחזיק בו; (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." (5) מצבו הכלכלי של הבעלים של המקום או המחזיק בו ויכולתו להמציא ערובה כאמור בסעיף 12ב7(ב), אם תידרש." תיקון סעיף 12ב7 5. בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב7 לחוק העיקרי – (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא: "(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו. "(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו. "(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו. "(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו. "(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו. "(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו. "(ב) צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי יכול שיכלול גם דרישה למתן ערובה להבטחת קיום התנאים, ההגבלות או האיסורים שנקבעו בצו. (ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, הכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין." (ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, הכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין." (ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, הכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין." (ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, הכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין." (ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, הכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין." (ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, הכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין." (ג) בסעיף זה, "ערובה" – עירבון כספי או ערבות עצמית של הבעלים של המקום או המחזיק בו, בין לבדם ובין בצירוף ערבות מכל סוג שהוא, ערבות או עירבון כספי של ערבים, הכול כפי שיורה קצין המשטרה המוסמך או בית המשפט, בצו ההגבלה המינהלי או בצו ההגבלה השיפוטי, לפי העניין." תיקון סעיף 12ב12 6. בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – בסעיף 12ב12 לחוק העיקרי – (1) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: (1) האמור בו יסומן "(ב)" ולפניו יבוא: "(א) הופרו הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, ובכלל זה דרישה למתן ערובה, רשאי קצין משטרה מוסמך להורות על סגירת המקום שלגביו ניתן הצו כאמור, לאלתר, לתקופה שתסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של הצו."; "(א) הופרו הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, ובכלל זה דרישה למתן ערובה, רשאי קצין משטרה מוסמך להורות על סגירת המקום שלגביו ניתן הצו כאמור, לאלתר, לתקופה שתסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של הצו."; "(א) הופרו הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, ובכלל זה דרישה למתן ערובה, רשאי קצין משטרה מוסמך להורות על סגירת המקום שלגביו ניתן הצו כאמור, לאלתר, לתקופה שתסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של הצו."; "(א) הופרו הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, ובכלל זה דרישה למתן ערובה, רשאי קצין משטרה מוסמך להורות על סגירת המקום שלגביו ניתן הצו כאמור, לאלתר, לתקופה שתסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של הצו."; "(א) הופרו הוראות צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי, ובכלל זה דרישה למתן ערובה, רשאי קצין משטרה מוסמך להורות על סגירת המקום שלגביו ניתן הצו כאמור, לאלתר, לתקופה שתסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפו של הצו."; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) שופט הדן בעניינו של מפר צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי רשאי, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הערובה שנדרשה בצו; ואולם בקשה לחילוט ערובה שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו." "(ג) שופט הדן בעניינו של מפר צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי רשאי, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הערובה שנדרשה בצו; ואולם בקשה לחילוט ערובה שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו." "(ג) שופט הדן בעניינו של מפר צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי רשאי, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הערובה שנדרשה בצו; ואולם בקשה לחילוט ערובה שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו." "(ג) שופט הדן בעניינו של מפר צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי רשאי, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הערובה שנדרשה בצו; ואולם בקשה לחילוט ערובה שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו." "(ג) שופט הדן בעניינו של מפר צו הגבלה מינהלי או צו הגבלה שיפוטי רשאי, נוסף על כל עונש, להורות על חילוט הערובה שנדרשה בצו; ואולם בקשה לחילוט ערובה שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא לאחר שניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו."