חומר רקע
14.8.2024
לכבוד
ח"כ צביקה
פוגל
לאומי לביטחון הוועדה ר"יו
שלום רב ,
הנדון :עמדת מטה החירום
למאבק ב פשיעה ואלימות – ה ועד הארצי לראשי הרשויות
הערביות
בעניין
)תזכיר חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה
(הפיכת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התשפ"
ד–
2024
אקדים ואציין שמטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית הוקם על ידי הועד
הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות
(להלן: "הוועד הארצי") בתחילת שנת
2024
,
כהרחבה לפעילות הוועד הארצי בשנים האחרונות. מטרתו של המטה היא קידום והובלת פעולות
,לצמצום האלימות והפשיעה בחברה הערבית, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים
ובכלל זה הממשלה, השלטון המקומי, והחברה האזרחית.
-
הצעת החוק המוצעת אכן מציגה גישה בעייתית המקדמת תפיסה מאוד סלקטיבית וצרה
ל"ביטחון אישי", שמבוססת בעיקר על חימוש אזרחים ומדיניות משטרתית המנוגדת
'למטרות החלטת הממשלה מס1484
ולדברי ההסבר לחוק, שמתמקדים בהעלאת
הביטחון האישי ובשיפור איכות החיים במדינת ישראל. ההשלכו ת האפשריות על
הרשויות הערביות מדאיגות במיוחד, בהתחשב במורכבות התהליכים של בניית אמון בין
הקהילה הערבית לכוחות האכיפה והשיטור, בצל הפשיעה המאורגנת השולטת בחייהם
של אזרחים ערבים ואזלת היד של המשטרה במיגור הפשיעה. זאת בנוסף לאתגרים
הכלכליים והחברתיים העומדים
בפני הרשויות המקומיות הערביות.
-
סעיף7
א בתזכיר מתייחס לאמות המידה ולתנאי הסף
לבחירת הרשויות שבהן יפעל
מערך האכיפה העירונית. אלו כוללים בין היתר את התנאים הבאים: אחזקה ברישיון
לפי סעיף9
לחוק כלי הירייה, תובע עירוני, וגיוס85%
,מכמות הפקחים הנדרשת. קרי
,לפי התנאים הנ"ל, כמעט ולא יהיו מערכי אכיפה ברשויות הערביות. למיטב ידיעתנו אף
י ישוב ערבי אינו מוגדר כיישוב ראוי ולכן אין להם אישור כלי ירייה לפי סעיף9.
-
ישנם אתגרים רבים במינוי תובע עירוני ובהפעלת מנגנון תביעה עירוני . נושא זה הינו
חלק מתכנית חומש549
למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ( להלן:"חומש
549
)"
, שעל פי התכנית, משרד הפנים בשיתוף פעולה עם משרדים אחרים אמור להוביל
פיילוט בין -
משרדי לקידום הקמת מערכי אכיפה ותביעה מקומיים ברשויות מקומיות
ערביות שייבחרו ,זאת לצורך קידום מערך תביעה ואכיפה מקומי;
אך עד כה משרד
הפנים לא קידם את העניין, והרשויות ממשיכות להתמודד עם קשיים במינויים ועם
הקמת המערך עצמו.
-
באשר לתנאי גיוס85%
מהפקחים
–
חלק מהרשויות הצליחו להגיע ליעד זה רק
.לאחרונה, לאחר שנים רבות, אך עדיין ישנן רשויות שאינן מצליחות להגיע ליעד זה
לדברי הרשויות המקומיות, מתוך10
שמות, היחב"מ מאשר רק פקח אחד, מה שמחזיר
אותן לנקודת ההתחלה כל פעם מחדש.
-
כפי שצוין לעיל, מערכי האכיפה ביישובים וברשויות הערביות מתמודדים עם אתגרים
רבים, ולכן הרשויות הערביות שזכו להקים מערכי אכיפה
מהוות
רק14%
והן לא הגיעו
לנקודת הפעלה אופטימלית למערכי האכיפה. מדובר בתהליכים מהותיים הכוללים
שינוי תפיסות ובניית אמון בין החברה הערבית למערכי השיטור והאכיפה , לצד חסמים
אחרים, כגון תקציבים והשפעת הפשיעה על חיי החברה הערבית, המקשה גם על משרתי
הציבור בהיעדר אכיפה ושלטון חוק.
-
לכן, המשמעות של קבלת אמות המידה הנ"ל
משמעה
שלילת זכותן של הרשויות
,הערביות להקים מערכי אכיפה עירוניים, קטיעת התהליכים המתרחשים היום בנושא
והעמקת
הפערים
–
הקיימים ממילא-
בין הרשויות הערביות והיהודיות. תוצאות
המדיניות הזו עומדות בניגוד
לחומש
549
, אשר אימצה את המלצות דוח ועדת המנכ"לים
,להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, בנושא מערך האכיפה העירונית
עליו אמון המשרד לביטחון לאומי. להלן
:חלק מההמלצות
.א
חיזוק השיטור העירוני ברשויות הערביות : ההחלטה כללה הרחבת השיטור העירוני
לרשויות ערביות נוספות, כולל התאמות בקריטריונים כך שגם רשויות עם פחות מ -
16,000
תושבים, במיוחד כאלה שבהן רמת האלימות גבוהה, יוכלו להשתתף בתוכנית .
.ב סיוע כלכלי לרשויות ערביות : ההחלטה התייחסה גם למצב הכלכלי הקשה של
הרשויות המקומיות הערביות, והציעה מודל דיפרנציאלי של מימון התוכנית, כך
שרשויות במצב כלכלי קשה יקבלו סיוע מוגבר מהמדינה לצורך מימון השיטור העירוני.
.ג
שיפור התשתיות והאכיפה : ההחלטה כללה גם צעדים נוספים לחיזוק תשתיות אכיפת
החוק, כולל הקמה של תחנות משטרה נוספות ביישובים ערביים ושיפור שיתוף הפעולה
בין המשטרה לקהילה .
-
הוספת המונח "פעילות חבלנית" בסעיף1
לחוק
אכן מעוררת שאלות רבות באשר
להגדרתו המדויקת של המונח ואילו סוגי פעולות הוא כולל. למעשה, הסעיף הזה משמש
כבסיס לשינוי מהותו של השיטור העירוני, ועשוי אף להתפרש כלגיטימציה והצדקה
לפגיעה באזרחים, במיוחד בתקופה רגישה כל כך במרקם היחסים במדינה. כמו כן, חוקי
הביטח ון בישראל לרוב מגדירים "פעילות חבלנית" כפעולה המכוונת לפגיעה בביטחון
המדינה או באוכלוסייה אזרחית באמצעים אלימים, אך בהיעדר הגדרה מפורשת בסעיף
שונות
לפרשנויות
מקום
נותר
זה, .
-
,כמו כן
תזכיר החוק מציע ל אפשר למפקד תחנת משטרה לקחת את התג המזהה ואת
ה
תעוד ה של
הפקח
,לפרק זמן של עד שלושה חודשים בעקבות התנהגות בלתי הולמת
לאחר מתן הזדמנות לפקח ולרשות המקומית להשמיע את טענותיהם. ניתן להאריך זאת
לתקופה של עד שישה חודשים. זוהי סמכות נוספת המוקנית ,למשטרה ואשר משקפת
התערבות משמעותית של ה במערך הפיקוח העירוני ומחזקת את המגמה של מעבר
מאכיפה עירונית לאכיפה בעלת אופי משטרתי, אף על פי שהפקחים מועסקים
ו
מתוגמלים
על ידי הרשות המקומית. הכפפת הפקחים העירוניים לפיקוח ולסמכות של
,המשטרה מצמצמת את העצמאות של הרשויות המקומיות בניהול מערכי הפיקוח שלהן
ובכך הופכת את המערך לפחות מקומי במהותו
ויותר משטרתי. הדבר מעלה שאלות לגבי
הגבולות, וכן
גבי ל
השפעת מהלך כזה על תפקוד הפקחים ועל היחסים שבין הקהילה
לרשויות החוק, כאשר הגישה הקהילתית והמקומי ּות הן אבן יסוד במערך המקומי.
-
בדברי ההסבר לחוק דובר רבות על יעילות ואפקטיביות פיילוט מערכי האכיפה
העירוניים ועל המחקרים שנעשו על ידי המשרד לביטחון לאומי, אשר הובילו את המשרד
להגיש תזכיר חוק זה. נשמח לראות ולשמוע על הממצאים של האפקטיביות של מערכי
האכיפה ברשויות הערביות, האתגרים
עימם התמודדו ו מה היו השיקולים שהנחו את
המשרד בהכנת תזכיר זה -
במיוחד בצל
אתגר הפשיעה והאלימות ,
ועל אחת כמה וכמה
לנוכח ממצאי ,דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת (היבטים בהפעלת השיטור העירוני
דצמבר2023
) ,
בו נרשם כי ברשויות הערביות חלה עלייה של18.2%
בממוצע במספר
עבירות הליבה (כגון שוד, איומים, החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, הפרעה לעובד
.)ציבור והעלבת עובד ציבור
זאת שכן
לפני הקמת השיטור העירוני, הממוצע הרב שנתי
של עבירות הליבה
עמד על
558.0
עבירות בממוצע לשנה, ואילו לאחר הקמת השיטור
העירוני מספר העבירות הממוצע עלה ל-
659.5
. גודל האפקט שנמדד היה נמוך ועמד על
0.59
.
רק בשלוש מתוך11
הרשויות הערביות שנבדקו חלה ירידה בממוצע הרב שנתי של
עבירות הליבה, ואילו ביתר הרשויות הוא עלה. קרי, לפי הדוח הנ"ל, היה צורך בבדיקת
,עומק ובמתן דגש על הצרכים של החברה הערבית ודרכי ההתמודדות והסרת חסמים
אך במקום זאת, המשרד החליט לחוקק חוק שיפגע ברשויות הערביות
ו לה תנער
מאחריותו לביטחון האישי של התושבים הערבים.
-
הצעת החוק הנ"ל מסוכנת ומצטרפת לשורת חקיקה שהונחה לאחרונה על שולחן
,הוועדה המפקירה
את החברה הערבית לשרירות שיקול דעתו של
ה
שר לביטחון לאומי ,
ופוגעת בזכותה לשגרת חיים תקינה , וזאת ללא כל תשתית עובדתית ומחקרית הנותנת
תמונת מצב עדכנית על המתרחש בחברה הערבית ועל השלכות הוראות ההצעה על
השלטון המקומי ועל חיי האזרחים.
-
אירועי7.10
, שבהם נרשמו אירועים קשים, צריכים לשמש כתמרור אזהרה למדינה
.ולמערכת המשטרה, ולהחזיר את האחריות על הביטחון האישי של האזרחים לידיהן
חשוב שההתמודדות עם האירועים הללו תיעשה מתוך אינטרס ציבורי ולא מתוך מניעים
פוליטיים או אג'נדות אישיות. ניצול האירועי ם הללו לקידום מדיניות פוליטית או
להענקת לגיטימציה לפגיעה באוכלוסייה שלמה הוא דבר מסוכן ולא מקובל. יש חובה
לבצע בחינה מחודשת של ההצעות הקיימות ולהתמקד בפיתוח פתרונות שיעסקו
בהגברת
הביטחון האישי של כל אזרח, תוך שמירה על זכויות האדם ואיזון בין צרכי הביטחון
לבין שמירה על חברה דמוקרטית ומכילה.
-
אנו מדגישים כי
אין חולק על הצורך בחיזוק תחושת הביטחון האישי. כחברה שחיה
בהיעדר תחושת ביטחון אישי מתמיד, נמשיך לדרוש זאת מהממשלה ומרשויות
המדינה כ.ל יום
עם זאת, אנו גם נאבקים בניסיונותיהם של גורמים שונים, המונעים
משיקולים גזעניים ולא ענייניים, להציע תיקוני חקיקה ופרקטיקות הפוגעות בזכויות
היסוד של החברה הישראלית בכלל, והחברה הערבית בפרט
בתירוץ של שמירה על
הביטחון האישי.
-
לכן, ולאור האמור לעיל, אנו מבקשים לעצור את קידום,התיקונים המוצעים הנ"ל ,
ולבחון חלופות אחרות ל
ייעול וטיוב מערכי האכיפה העירוניים .
,בכבוד רב
ראויה חנדקלו, עו"ד
מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה ואלימות בחברה הערבית
הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות
:העתקים
חברי הועדה
לביטחו ן לאומי