חומר רקע
1
כ "ח אב תשפ"ד
1
ספטמבר2024
לכבוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
:הנדון
עמדת הרשות להגנת הפרטיות להצעת חוק
התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות
(תיקון
'מס2)
)(הגברת האכיפה", התשפ
ד-
2024
1.
הצעת חוק ה תקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות (תיקון
'מס2
) (ה
גברת האכיפה ,)
התשפ"ד-
2024
" :(להלן
הצעת החוק)"
מבקשת לתקן את הוראות חוק ה תקנת מצלמות
לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות , התשע"ט-
2018
" :(להלן חוק מצלמות
במעונות יום ,)"
באופן שיאפשר צפיה מקוונת של הורי הפעוטות בצילומים הנקלטים
במצלמות המוצבות במעו
נות
יום
לגילאי0-3, וכן יאפשר צפיה של נציגים מקרב הור
י
הפעוטות
ב .צילומים אחת לחודש להלן תובא
עמדת
הרשות להגנת הפרטיות :(להלן
"הרשות )"ביחס להצעת החוק
, בנוסח המונח על שולחן הוועדה .
2.
כבר בפתח הדברים נציין כי
חוק מצלמות במ עונות יום נועד לתכלית ראויה וחשובה מאין
כמותה של הגנה על פעוטות חסרי ישע ושמירה על
ביטחונ
ם האישי,
וכי הרשות שותפה
לצורך לבצע תיקונים מסוימים בחוק
זה
לצורך הגברת האפקטיביות של החקיקה והגשמת
תכליתה . בתוך כך, הרשות
תומכת בהצעת החוק
הממשלתית לתיקון חוק מצלמות
במעונות יום
(הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות
(תיקון), התשפ"ד-
2024
" :(להלן
הצעת החוק הממשלתית)"
. יחד עם זאת, הצעת החוק
שבנדון , גם
לאחר השינויים שנערכו עד כה בנוסח, מעורר
ת
קשיים משמעותיים בהיבטי
פרטיות
והיא טומנת בחובה פגיעה
קשה ביותר בפרטיותו של כל מי שנכנס בשערי הגן ,
.ילדים, צוות הגן והורי ילדי הגן
3.
במסמך זה נבקש להצביע על הקשיים המהותיים בהצעת החוק בהיבטי הפרטיות וכן
להציע פתרונות מאזנים שיאפשרו מחד גיסא להבטיח את שלומם וב
י טחונם של הפעוטות
ומאידך גי סא
יצמצמו את הפגיעה ב זכות לפרטיות של ,צוות הגן
הפעוטות עצמם, והורי
ה .ם
התיקון המוצע מבקש לתת אפשרות למפעיל מעון יום להתיר להורי פעוטות במעון לצפות
באופן
מקוון(
on-line
)ורציף במצלמות המוצבות במעון מכוח החוק , ובלבד שיציב שילוט
ויידע על כך מראש את
ההורים לפני מועד הרישום למעון . כמו כן, במקרים בהם יבקש
מפעיל המעון לאפשר צפייה מקוונת כאמור לאחר שהסתיים מועד הרישום למעון או לאחר
שהחלה שנת הלימודים
, יהיה עליו לקבל את הסכמת הורי הילדים במעון בכתב.
2
בנוסף,
ובהתאם לשינויים האחרונים
בנוסח הצעת החוק כפי שמ
ונח על שולחן הוועדה ,
מפעיל מעון יהיה רשאי לאפשר צפייה עיתית בצילומים באחת משתי דרכים –
צפיה בשטח
המעון על ידי
נציגי
ם
מקרב הורי הפעוטות בתדירות שלא תעלה על
אחת לשבוע ,ו במועד
שיתואם; או צפייה עיתית באופן מקוון
על ידי כלל הורי הפעוטות במעון , אחת לחודש
בחלון זמן שבין48-24
שעות .
4.
לעמדת ,הרשות
מתן אפשרות להורים לצפות בצילומים מהמעון באופן מקוון ורציף
יביא
ל פגיעה
קשה ביותר בפרטיות הילדים וצוות המעון,
והוא חורג באופן מובהק מהאיזון
שנערך בגדרי חוק מצלמות במעונות יום ,בין הזכות לפרטיות של צוות הגן הקטינים עצמם
.וכל באי המוסד החינוכי, אל מול האינטרס הציבורי שבהגנה על שלום הפעוטות
,כפי שיפורט להלן
התיקון המוצע
יביא
הן ל
פגיעה קשה בפרטיות הילדים,
אשר מעשיהם
והתנהגותם יהיו חשופים לכלל הורי המעון
באופן
העלול
לפגוע באופן ממשי בהתפתחותם ,
והן
ל
פגיעה
משמעותית
בפרטיות עובדי ועובדות מעונות היום.
5.
תחילה נציין
כי כבר כ יום מחייב
חוק מצלמות במעונות יום
את צילומם הרציף של
ילדים
רכים בשנים לאורך כלל שעות הימצאותם במעונות,
.באופן הכרוך בפגיעה בפרטיותם
בניגוד לדין הקיים,
המגביל את
זהות
ה גורמים
ה
מורשים לצפות בילדים
ואת נסיבות
הצפייה בצילומיהם (
וזאת
בין היתר מתוך הכרה בזכותם של הילדים
לפרטיות
ומתוך
הצורך לצמצם את הפגיעה
בה ), התיקון המוצע "יפתח את הצוהר" ויאפשר לכלל ההורים
במעו ן לצפות באופן מקוון
בכלל הילדים הנמצאים בו ,
וזאת בכל רגע, ללא
צורך ב הצדקה
.מיוחדת, וכמעט ללא כל מגבלה התיקון המוצע מהווה אפוא עליית מדרגה משמעותית בכל
הנוגע ל
פגיעה בפרטיות ילדים.
6.
בהמשך לדבריו של השופט חשין
בפרשת
פלונית ,
לפיהם "
,קטן הוא אדם, הוא בן אדם הוא
איש– גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם אם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול"
1 ,
עלינו
לזכור כי הזכות החוקתית לפרטיות העומדת לכל אדם מכ
ו
ח הוראות חוק יסוד:
כבוד
,האדם וחירותו, עומדת גם לקטינים. במובן זה
התיקון המוצע–
המציב, ללא הצדקה
פרטנית, כל ילד ב
מעון תחת עיניהם ה בוחנות של עשרות הורים בכל רגע נתון , מהווה פגיעה
.קשה בזכותם החוקתית של הילדים לפרטיות אין ספק כי הצורך להגן על ילדים הוא מובן
ומחייב איזון שונה מזה העומד ביחס לבגירים, ואולם התיקון המוצע חורג מהאיזון הנדרש
ופוגע פגיעה קשה ביותר בפרטיותם של
.הילדים
7.
,ביחס לפגיעה בפרטיות הילדים
עלינו
לזכור גם כי לא כל ילד דומה לאחר וישנם
ילדים
בעלי קשיים
רגשיים, חברתיים או מוגבלות פיזית ,. כפועל יוצא מכך
שידור חי ורציף של
התנהלותם לאורך כל היום לכלל הורי המעון עלולה לפגוע בהתפתחותם ובתהליך החינוכי
התקין
. כמו כן, הצילומים עשויי ם
לחשוף, באופן בלתי רצוי, התנהגות של ילד החורגת
1
ע"א92
/
6106
פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה(, מח4
)
221
,
235
(
1994
.)
3
מגדר הנורמה, התנהגות אלימה,
או
לכלול חשיפה של איברי גוף מוצנעים,
על כל המשתמע
מכך .
8.
,בנוסף
לשימוש במצלמות
המשדרות
באופן רציף אף עשוי להיות מחיר פסיכולוגי
,לילדים
שכן הזכות לפרטיות נתפסת כחשובה ביותר
גם להתפתחותם של ילדים, ומכאן
שקיים
חשש כי שימוש נרחב ויומיומי במצלמות יביא לפגיעה בהתפתחותם של ילדים בהקשרים
.שונים
9.
,זאת ועוד יש לזכור כי מצלמות מעקב, כמרבית המערכות הטכנולוגיות, אינן חסינות מפני
אירועי אבטחת מידע ודלף מידע , וניסיון העבר מוכיח כי גם הסדרי אבטחת מידע שייקבעו
בחקיקה אינם יכולים למנוע באופן מוחלט
מצבים של
.חדירה ודלף מידע לפיכך, קיים
חשש ש
סרטונים של ילדים המצולמים ב
עת שהותם במעון היום יזלגו ויגיעו
לידיהם של
גורמים שונים, ואף
יתפרסמו באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות שונות . חשש זה רלוונטי
בעיקר, אך לא רק, ביחס למצלמות המחוברות לרשת . משכך, סעיף6
(ב) לחוק מצלמות
במעונות יום בנוסחו כיום אוסר במפורש על חיבור המצלמות, וכל מחשב או התקן שעל
גביו הם נשמרים, לרשת תקשורת. במובן זה, הצעת החוק מגבירה לאין שיעור גם את
סיכוני אבטחת המידע של החומרים המצולמים, נוכח ההצעה לאפשר צפייה מקוונת
.בשידור חי, אשר תצריך חיבור לרשת
בנוסף לכל האמור אין להתעלם גם מ החשש לדלף
המידע העלול להיגרם מ
חדירה ל מכשירי
ה
ם של ההורים שבהם יישמרו סרטוני הילדים.
מכשירים אלו עשויים להיפרץ מרחוק או להיגנב, ובכך להגיע לידיהם של גורמים שונים
.העלולים לעשות שימוש לרעה במידע
10
.
לכל זאת יש להוסיף גם את החשש שהורים שייחשפו לסרטונים יעבירו אותם לגורמים
שאינם מורשים לצפות בהם
, לר בות באמצעות אפליקציות כגוןWhatsApp
, ובכך יגבירו
את הסיכון לזליגתו של המידע ולחשיפתו ברבים, באופן העלול לפגוע קשות בפרטיות
הילדים .
בעניין זה יש לזכור גם כי הסיכוי למחיקתו כליל
של מידע העולה לרשת, המועבר
באמצעות דוא"ל או אפליקציות שונות, ו לעיתים אף
מגובה בש 'ירותי 'ענן–
.הוא קלוש
משמעות הדבר היא
שתמונות וסרטונים של הילדים, אשר יקלטו בע
דשת
מצלמות המעון
ויועברו להורים, עלולים לשוב ולצוף בעתיד, ולמצוא את מקומם בפלטפורמות שונות
ורבות, באופן העלול להביך את הילדים ,, לביישם ולהשפיע על חייהם לאורך שנים קדימה
בצורות ואופנים שקשה להעריך .
11
.
,שנית באשר לפגיעה בפרטיות צוות העובדים , נבקש להדגיש כי הוספת אפשרות לצפייה
מקוונת ובשידור חי, וכן אפשרות צפייה
אחת לשבוע
לנציגות
ה הורים, משמעותה צילום
רציף של הילדים וצוות הגן והפיכתו של הגן למקום עבודה
ה מנוטר באופן רציף. גם יידוע
הצוות או הסכמת ההורים במקרה זה אינה יכולה לרפא את הפגיעה הקשה ב פרטיות שכן
בנסיבות אלו, כל הסכמה שתינתן על ידי צוות הגן היא "הסכמה חשודה", שספק אם
התקבלה באופן חופשי ו
מ .רצון
במילים אחרות ,ספק אם יכולה להיות
הסכמה
חופשית
4
ומרצון של צוות הגן להיות מצולמים
לאורך כל יום עבודתם,
,בכל פעולה שלהם בגן
באופן
שיתאפשר להורים לצפות
בשידור חי בהתנהלותם במקום העבודה , בכל שעה ובכל דקה
במהלך
היום .
12
.
,ככלל לאור החובות המוגברות החלות על הצדדים ליחסי העבודה, ניתן במשפט העבודה
משנה תוקף לערך החוקתי -אובייקטיבי של פרטיות העובד . בעניין
איסקוב
קבע בית הדין
" הארצי לעבודה כי מן הערכים החוקתיים-
אובייקטיביים לכבוד ולפרטיות, ובמסגרת
המרחב הווירטואלי הפרטי במקום העבודה ובמהלכה, נגזרות זכויותיו של העובד לביטוי
האוטונומיה האישית שלו, להגדרה עצמית ולאנונימיות. זאת, באופן המקנה לעובד שליטה
על חשיפת המיד( ע אודותיו ומניעת התחקות אחריוtracing
)".
2
דברים אלו, הגם שנאמרו
בהקשר של מעקב מעסיק אחר תכתובות דוא"ל של עובדים, רלוונטיים גם ביחס
.לפרקטיקות נוספות של מעקב מעסיקים אחר עובדיהם
13
.
שימוש במצלמות במקום העבודה, בפרט כאשר מדובר במצלמות המאפשרות צפייה
מקוונת ב שידור חי
לגורמים חיצוניים
לאורך כל שעות
היום ,
מהווה פגיעה קשה
ביותר
בפרטיות עובדי ועובדות
מעונות היום
. הצבת מצלמות במקו
ם ה עבודה נחשבת כאמצעי
.ממשטר העלול לפגוע בתחושת השליטה של עובד על חייו
ראו לעניין זה עמדה שהוגשה על ידי
היועץ המשפטי לממשלה בסע"ש (ת"א -
)יפו45564-
12-17
גליה כהן נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ
,(פורסם בנבו27.7.2022
" :)
למצלמות
יש כוח ממשטר העלול לכרסם מתחושת
הכבוד והאוטונומיה שיש לעובד כאדם ... כאשר
העובדים מרגישים כי הם נתונים למעקב, הם מתנהגים באופן שונה ומצנזרים את
התנהגותם, דבר היוצר תחושה של חוסר שליטה '" (פס50-49
לעמדת היועץ המשפטי
.)לממשלה
:פרופ' בירנהק טען בעניין זה
"הצורך בפרטיות במקום העבודה מיתר גם בפועל לצורך בזמן פנוי, כלומר הפסקה במהלך
העבודה, לאפשרות לעסוק גם בעניינים שלא קשורים בעבודה, ובצורך שלא להיות נתון
לתצפיות ויזואליות או אלקטרוניות. [...] העובד אינו יודע אם הוא נצפה בכל רגע נתון או
לא, אבל יודע שהאפשרות קיימת. כאשר אנו מרגישים נתונים ב מעקב, אנו מתנהגים אחרת
...
. העין הבוחנת והעוקבת [...] גורמת לנו לתחושת אובדן שליטה בעצמנו: מישהו אחר, לא
ידוע, מושך בחוטים שאליהם אנו קשורים, ושולט בגורלנו. במובן זה תחושת המעקב איננה
."... רק תלונה כללית, אלא יש לה מחיר רפואי של ממש, של חרדות, דיכאון3
2
)ע"ע (ארצי08
/
90
טלי איסקוב ענבר-
מדינת ישראל -
הממונה על חוק עבודת נשים (נבו8.2.11
'), בפס11
לפסק דינה
.של השופטת נילי ארד
3
"מיכאל בירנהק "מעקב בעבודה: טיילור, בנת'האם והזכות לפרטיות עבודה, חברה ומשפט
יב8
,
34
(
2008
). ראו גם
"טל גולן "העין הבוחנת והצופה: הסדרה ומשטור של התנהגות עובדים במקום העבודה משפט, חברה ותרבות -
מסדירי
ם רגולציה: משפט ומדיניות ,
515
(
2016
) .
5
14
. ההכרה בזכותם לפרטיות של עובדים
ובצורך לאזן בין
ה רצון לפקח על עובדים לבין זכותם
לפרטיות , לרבות בהקשר של שימוש מעסיקים במצלמות מעקב במקומות עבודה, מצאה
מקומה גם בפסיקת בתי המשפט. כך לדוגמה, בעניין
ביידר
קבע
בית משפט השלום כי
"במסגרת האיזון שיש לערוך, יש לדאוג ככל הניתן, שאותן זכויות
(זכות הקניין של
מעסיקים והזכות לפרטיות של עובדים
, התוספת אינ
ה במקור)
ידורו בכפיפה אחת, בשלום
ומתוך הסכמה מדעת מראש, כל זאת בשם השמירה על האינטרס המשותף לשני הצדדים
,של המתרס, הן של העובד והן של המעביד והוא, שמירה על סביבת עבודה נעימה, פתוחה
שקופה כזו הדואגת לשמור ככל הניתן על זכויות העובד, מבלי לפגוע בזכותו של המעס ,יק
,לנהל את עסקו כפי ראות עיניו תוך הכנסת כמה שפחות "עיניים" בוחנות בדמות בשר
ודם, במקומות שבהם ניתן למצוא תחליף טכנולוגי מתקדם אחר
.)(ההדגשה אינה במקור4
15
. ובענייננו, מובן כי מתן אפשרות להורי הגן לצפות במצלמות באופן מקוון
משמעותה כמות
גדולה הרבה יותר
של "עיניים" בוחנות, הצופות באופן רציף בצוות הגן, ו
ככזו
היא מהווה
פגיעה קשה ומשמעותית
.בפרטיות העובדים
16
.
כמו כן, יש לציין כי בפעוטונים לרוב
אין אזורי מנוחה מוגדרים לעובדים
המשמשים אותם
לצורך הפסקה משגרת העבודה
, כך שהעובדים משתמשי ם לא אחת בשטח הגן לביצוע
פעולות אישיות כגון שיחות טלפון אישיות, אכילה ומנוחה.
5
17
. במצב דברים זה, ניתן לראות בשהותו של עובד במרחב ב
שטח ה גן שבו הוא מבצע פעולות
."אישיות, למשל בעת הפסקה, כצילום אדם "ברשות היחיד נזכיר, כי סעיף2(3)
לחוק הגנת
הפרטיות קובע.במפורש כי צילום אדם ברשות היחיד מהווה פגיעה אסורה בפרטיות
גם
בפסיקת י בת
המשפט
נ קבע כי צילום אדם ב ,""רשות היחיד ,ללא הצדקה או סיבה מספקת
מהווה
,פגיעה פסולה בפרטיות. כך לדוגמה קבע בית הדין האזורי לעבודה בעניין לשצינר
" כי לשיטת מנהל הנתבעת, הסיבה להתקנת המצל מות היתה גניבות מאותו חדר. אם אמנם
כך הם פני הדברים ומשלא נטען כי התובעת נחשדה בגניבות-
לא היתה כל הצדקה להפעיל
את המצלמות בזמן שהתובעת נמצאת ו/או עובדת בחדר ...
הפעלת המצלמות בזמן
שהתובעת נמצאת ו/או עובדת בחדר שהוקצה לה, מהווה פגיעה לא מידתית ולא סבירה
בפ רטיותה של התובעת" .
6
4
)ת"א (הרצליה11
-
05
-
28812
"אליהו ביידר נ' אופטיקה הלפרין בע
מ
(נבו3.11.13
'), בעמ9
.לפסק הדין
5
ראו סעיף29.3
להנחיית הרשות להגנת הפרטיות
'מס
5/17
"
שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי
עבודה ", בו נקבע כי ניתן יהיה להצדיק צילום רציף של עובדים, לרבות בשעות שבהן הם מצויים בהפסקה משגרת
העבודה ומבצעים פעולות אישיות
רק למטרה חיונית ביותר, ובמתכונת מצומצ
מת .
ההנחיה זמינה .כאן
6
)דמ"ר (חיפה10
-
04
-
39840
לודמילה לשצינר -
פאר מרכז החלמה רפואי בע"מ
,(נבו25.1.11
'), בפס28
לפסק דינה של
.השופטת קפלן יובהר כי השאלה מהי "רשות היחיד" במקום העבודה היא שאלה מורכבת. עם זאת, יש להדגיש כי בית
המשפט העליון קבע זה מכבר כי
"הדיבור'ברשות היחיד'
אינו מצביע על '
יחידה קניינית'
. הוא מצביע על '
יחידה
אוטונומית'
,. הוא לא נקבע על פי דיני הנכסים. הוא נקבע על פי דיני הפרט. אכן'
הזכות לפרטיות היא זכותו של האדם
ולא של המקום '
...סביב כל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו. היק פו של
המרחב נגזר מהצורך להגן על האוטונומיה של הפרט. על כן הוא עשוי לחול גם במקום בו אין לפרט כל קניין" (
בג"ץ
6650-04
פלונית נ' בית הדין הרבני
האזורי בנתניה
(נבו14.5.06
,)
'בפס21
לפסק דינו של הנשיא ברק) .
6
18
.
עוד נציין, כי ככל ההסדר שהתווסף לאחרונה לנוסח הצעת החוק, ולפיו ת ינתן לכלל הורי
הפעוטות במעון האפשרות גם לצפייה עיתית, אחת לחודש לפרק זמן שבין48-24
,שעות
יחול למעשה
במקביל להסדר הצפייה הישירה, באופן שיתיר למפעיל המעון לאפשר צפייה
ישיר ה לכלל הורי הפעוטות
ולצדה
בנוסף גם צפייה עיתית, הרי שהדבר רק
י גביר
את
הפגיעה בפרטיותם של עובדות ועובדי צוות הגן, ופרטיותם של הילדים עצמם ,. כפועל יוצא
יהיה בכך כדי להגביר גם את תחושת המעקב של צוות הגן ,, ואת הסיכונים לדלף מידע
לפגיעה באבטחת המידע .ולשימוש לרעה בצילומים, על כל ההשפעות הקשות שתוארו לעיל
19
.
יחד עם זאת, סבורה הרשות כי
ניתן להגיע לפתרונות מאזנים
אשר יגשימו את תכלית
החקיקה
ויצרו
הסדר מידתי בהיבטי הפגיעה בפרטיות :
,ראשית
הרשות להגנת הפרטיות תומכת בהצעת החוק הממשלתית לתיקון חוק מצלמות
בגני י ,לדים, אשר מבקשת להסמיך גורמים מפקחים מהרשות המקומית לצפות בצילומים
בנוסף למפקחי משרד החינוך,
וכן לאפשר צפיה בצילומים על ידי הגורמים המפקחים
במהלך הפעלת סמכויותיהם ולא רק אגב חשד לאלימות, וזאת לשם מניעת פגיעה בשלומם
הגופני או הנפשי של הפעוטות השוהים במעון.
,שנית
ניתן לגבש
הסדר ים מאז
נים חלופיים
,לשידור החי והרציף א שר יאפשרו להורים
לצפות בצילומי הגן במקרים הנדרשים, אולם לא יאפשרו צפייה רצופה ומקוונת לכל אורך
שעות פעילות הגן, באופן שי צמצם משמעותית את הפגיעה בזכות לפרטיות .
כך
למשל ,
ניתן
לאפשר
צפיה של הורים בצילומים בשטח הגן, יחד עם
מפקח או מפעיל המעון,
ככל שעולה
חשש מצד ההורה להתנהלות לא תקינה בגן. כמו כן, ניתן לאפשר צפיה נקודתית של הורים
באופן מקוון באירוע מסוים שמעלה חשש לפגיעה בילד, כגון במקרה שבו ילד חזר עם חבלה
,מהגן. בנוסף ניתן לאפשר לנציגות הורי הגן צפיה בצילומים אחת לחודש או אף אחת
,לשבועיים
בשטח הגן ,
באופן שיאפשר פיקוח שוטף של ההורים על פעילות הגן בשגרה, ולא
רק כאשר עולה
חשד לאירוע אלימות .
20
. לס ,יכום
עמדת הרשות היא כי
הצעת החוק במתכונתה הנוכחית טומנת בחובה פגיעה קשה
ביותר בזכות לפרטיות של כל באי המעון, ובפרט של הילדים וצוות הגן . הרשות סבורה כי
ה
שינויים שנעשו עד כה
בנוסח הצעת החוק אינם נותנים מענה
מספק
בהיבטי הפגיעה
,בזכות לפרטיות ועל מנת להגיע להסדר שיאזן כראוי בין הזכות לפרטיות ל
בין ה אינטרס
הציבורי בשמירה על שלומם וב
י טחונם של הילדים, יש לאמץ הסדרים מאזנים חלופיים
שאינם כוללים צפייה ישירה
מקוונת
, כ דוגמת ההסדרים שפורטו.לעיל