החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-004370
סיכום דיון
מיום שלישי, י"ג בשבט תשפ"ד, 23.1.2024, בנושא:
פעולות הממשלה לצמצום זיהום האוויר שמקורו בכלי רכב וההיערכות למעבר לרכבים חשמליים, דו"ח שנתי 2024
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - הוועדה קיימה מספר דיונים בנושא ענף הרכב בהיבט של התחרויות. בדיון האחרון עלתה הנקודה של העליות הצפויות במיסוי על יבוא כלי רכב חשמליים בשנה הקרובה. אין ספק כי עידוד מעבר לשימוש ברכבים חשמליים יתרום לאיכות הסביבה ולצרכן בהיבט הכלכלי, התפעולי ועוד.
אבקש להתמקד בנקודות הדוח שנוגעות לרכבים חשמליים בדגש על מיסוי והיערכות המשק לכניסתם של כלי הרכב מסוג זה לשוק. בדיון הקודם דווח שיש 5,000 נקודות פריסה בארץ.
אני סבור שמס נסועה הוא בירוקרטיה מיותרת, משום שהוא יפגיש את הציבור עם רשות המיסים שלא לצורך, ובנוסף יוביל למשחק עם הספידומטר והאלקטרונים.
משרד מבקר המדינה – צחי סעד-מנהל חטיבה – כלי רכב חשמליים הם לא פתרון מוחלט לעולם התחבורה. הם סוג תומך ויש להם חשיבות בישראל בגלל תכנון לקוי של התחב"צ.
זיהום אוויר בישראל מתחבורה הוא גורם תמותה ותחלואה סביבתי הגדול ביותר, ובפרט כלי רכב כבדים, שמהווים אמנם רק 10% מצי הרכב, אבל הם 61% מזיהום התחבורה הכבישית. צריך לזכור שהרבה שנים המדינה עודדה שימוש בסולר במגזרים מסוימים, מכיוון שהוא נתפס כחסכוני וכלכלי יותר. כיום אנחנו לא נמצאים במקום הזה אבל עדיין קבוצת כלי הרכב הכבדים מתבססת ברובה הגדול על דיזל שהוא מזהם. בנוסף היא מתאפיינת בנשואה גבוהה ובגיל יחסית גבוה של כלי רכב, מה שמגביר את זיהום האוויר.
כלי הרכב החשמליים אמורים לתרום לשיפור בריאות הציבור וכדור הארץ. הצבענו בדוח על ליקויים וחסמים רבים בתחום של קידום השימוש בכלי רכב חשמליים בצורה מאסיבית יותר מהקיים היום. צריך לזכור שאנחנו עומדים למול החלטה שבשנת 2030 יפסיקו לשווק כלי רכב אחרים.
חלק מהבעיות הן אוניברסליות, ונדרשת התפתחות טכנולוגית, אוניברסלית ועולמית, כגון: סוגיית הסוללות (המחיר הגבוה, זמן השימוש המוגבל, הצורך בעמדות טעינה, בעיות סביבתיות נוכח השימוש בסוללה ועוד). בהקשר הזה אנחנו מציינים את הכנסת מס' כלי רכב כבדים של מימן באופן ניסויי בישראל שאולי יהוו פתרון בטווח הארוך.
אנו ממליצים על הפנמת העלויות החיצוניות במיסים כדי ליצור מוטיבציות נכונות בהקשרים של שימוש. בסופו של דבר נדרש למצוא איזון נכון בין הרצון לעודד הכנסת כלי רכב חשמליים למול צרכי המיסוי והצרכים הפיסקליים האחרים שיש למדינה, והרצון לעודד שימושים כאלה ואחרים.
לאחרונה התקיים דיון בוועדה בנושא תחרותיות בשוק הרכב, והזכרנו את העניין של הריכוזיות הגדולה בתחום כבר עשרות שנים, והקושי לשנות את המציאות הקיימת. הצבענו על כך שהחלפת הרכבים הקיימים בכלי רכב חשמליים זו הזדמנות גדולה מאוד לשינוי מבני של הריכוזיות והכנסת תחרותיות אמיתית בשוק כלי הרכב.
ירון פישמן-סגן מנהל אגף – מטרת הביקורת: לבחון את פעולות הממשלה להפחתת זיהום אוויר מהתחבורה הכבישית הן באמצעות קליטת טכנולוגיות הנעה חדשות לכלי הרכב והן באמצעות צמצום הזיהום הנפלט מהרכבים הקיימים.
נתוני מפתח: 219 בלבד מספר עמדות הטעינה הציבוריות המהירות נכון ליולי 2023 שהותקנו עבור מעל 40,000 רכבים חשמליים, בנתוני סוף 2022.
363,000 מספר הרכבים ההיברידיים נוסף על 40,000 רכבים חשמליים ומאות אוטובוסים חשמליים - ללא הסדרה של מיחזור סוללותיהם.
7.2 מיליארד ₪ אומדן עלות זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית בשנת 2018.
61% אומדן שיעור העלות של זיהום האוויר מרכבים כבדים מסך עלות זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית, אף ששיעורם מכלל כלי הרכב בישראל הוא כ-10%, בנתוני שנת 2018.
זיהום האוויר הוא גורם התמותה והתחלואה הסביבתי הגדול ביותר במדינת ישראל.
עלות זיהום האוויר מהתחבורה הכבישית בשנת 2018 הייתה כ-7.2 מיליארד ש"ח.
הפחתת זיהום האוויר מכלי רכב וההיערכות לכניסה נרחבת של כלי רכב חשמליים מחייבים: טיפול בכלי רכב מזהמים כבדים.
הסדרת עמדות טעינה בבתים משותפים ועמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב חשמליים.
היערכות משק החשמל לגידול בביקוש לחשמל שנובע מהגידול הצפוי ברכבים חשמליים.
היערכות מערכת המס לכניסה של רכבים חשמליים לרבות שינוי וייעול הרכב המיסים.
ייעול ההפנמה של ההשפעות החיצוניות מרכבים חשמליים ומרכבים בעלי מנוע בעירה פנימית.
יישום ההמלצות השזורות בפרקים השונים של הדוח עשוי:
לשפר את הפנמת העלויות החיצוניות השליליות ולהפחתת זיהום האוויר מהתחבורה
לקדם היערכות לכניסת רכבים חשמליים וטכנולוגיות מתקדמות נוספות, וזאת בד בבד עם המשך פעולות הממשלה לקידום התחבורה הציבורית והרחבת השימוש בה.
ח"כ יוראי להב הרצנו – בכל שנה מתים בישראל כ- 2,500 איש מזיהום אוויר. המטרה היא לעודד אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית, אך זה לא נעשה בפועל. אנו רואים בתקציב קיצוצים עמוקים בתשתיות התחבורה.
משרד האנרגיה – נחום יהושוע-ראש אגף תחבורה נקיה – נכון להבוקר יש כ-4,264 עמדות איטיות, כלומר שקעי טעינה איטיות ציבוריות, וכ-837 שקעים של עמדות טעינה מהירות. רוב המידע מופיע באפליקציה הממשלתית, אך לא כל העמדות מדווחות לאפליקציה.
בשנת 2023 השלמנו תכנית אסטרטגית מפורטת להיקף הטעינה הנדרשת, והצבנו יעדים כמותיים שנתיים. בשנת 2030 אנו אמורים לעמוד על כ-1.356 מיליון הספק הואיל וכמות העמדות משתנה. אם אנו מסתכלים על יעדי המדינה ועל התחזית שפרסמנו, אנו צריכים כמות של פי 8/9 עד שנת 2030 לעומת המצב כיום. יש דרך ארוכה, והנתון הוצג למשרד האוצר.
משרד האנרגיה פרסם בשנים 2018 ו- 2022 קולות קוראים לרשויות המקומיות, בקול הקורא העתידי נשים דגש על התכנון. הרשויות פורסות לטעמנו עמדות טעינה באופן לא מספיק מתוכנן. אנו הולכים להציג להן כלי שממפה ברמת השכונה, גוש וחלקה את כמות העמדות שנמצאות יחד עם כמות הדירות שאין להן חניה פרטית ונדרשות לעמדות טעינה. לרשויות תהיה תמיכה להקמת עמדות טעינה (מצי'נג).
לגבי הנושא של הבתים המשותפים אני מסכים עם המבקר שאנחנו נדרשים לחקיקה, ותיקון מס' 35 לחוק המקרקעין נמצא על שולחן הכנסת זמן רב. אני מקווה שמפה תצא קריאה לשר המשפטים לקדם את החקיקה הזו כמה שיותר מהר. אנחנו הולכים לפרסם בחודש הקרוב מדריך לוועדי בתים משותפים שמציג למעשה את כל הסוגיות התכנוניות והמשפטיות.
תקנות התכנון והבניה קבעו 20% תשתית מוכנה, אולם בפועל צריך להיות 100%. ככל שכמות הרכבים החשמליים בבניין תגדל, לא תהיה מניעה להוסיף עוד לוחות חשמל ועמדות טעינה, כי כל התשתית הבסיסית קיימת. אנו מקווים שבחודש הבא זה יעלה למועצה הארצית.
בסוגיית מונים חכמים פרסמנו מודל שמתייחס לתחזית הצריכה העתידית.
אנו רואים את הסוללות כבעלות חיים שניים, כלומר שיהיה לנו בעתיד שימוש בסוללות של הרכבים החשמליים לטובת אגירה במרחב המוניציפלי.
יש לנו החלטת ממשלה שהחל משנת 2026 כל האוטובוסים הארגוניים יהיו חשמליים.
אנחנו מקדמים יחד עם רשות המיסים תמריץ לעמדות טעינה בבתים פרטיים בלבד שניתנות לניהול. במסגרת המדריך לוועדי בתים, אנו שמים דגש על הנושא של ניהול טעינה נוכח חשיבותו. ככל הנראה אנחנו גם נצטרך להיכנס לרגולציה בעניין הזה, שתתמרץ את הנושא של ניהול טעינה. התמריצים הכלכליים קיימים אבל יכול להיות שאינם מספיקים, ואנחנו עוקבים אחר הסוגיה.
המשרד להגנת הסביבה - רן רייז-מנהל אגף תחבורה – היעד הוא שהחל משנת 2026 כל האוטובוסים העירוניים שיירכשו יהיו חשמליים. המשרד להגנת הסביבה מימן ותמרץ את המעבר בתמיכת משרד התחבורה. המגבלה שעשויה להפריע לעמוד ביעד היא כמות החשמל במסוף להטענת אוטובוסים. המשרד להגנת הסביבה מסיים היום סבב תמיכות ראשון כדי לתמרץ את החברות והרשויות לעבור לאוטובוסים ללא פליטות בינעירוניים, ואנחנו נייצר גם סבב שני. בקול הקורא הראשון היה 40 מיליון ש"ח, ונוצלו 20 מיליון ש"ח. חלק מהחברות שניגשו לא יכלו לממש את הרכישה בשל בעיות טעינה ברשת או בעיות אחרות, וכעת אנו יוצאים עם מסלול נוסף ומשופר.
גריטה וטיפול ברכב מזהם הם פעולות לאומיות. המשרד להגנת הסביבה מגדיר מהו רכב מזהם במסגרת תקנות, וכעת אנו נמצאים בתחילת עבודה לעדכון ההגדרה, יתכן שזה ישליך על כמות הרכבים המזהמים. הטיפול הוא באמצעות הגבלת הנסיעה שלהם, הגבלה בכניסה לערים הגדולות נוכח הצפיפות הגדולה.
כמעט על כל רכב ניתן להתקין מסנן חלקיקים, והמדינה מסבסדת אותו. פעולה זו זולה יותר עבור רכב מזהם מעידוד פעולות של גריטה.
בנוגע לתחנה המרכזית בתל אביב - הזיהום המרכזי נגרם כתוצאה מתנועת תחבורה ציבורית. עדכנו את ההוראות עם משרד התחבורה שייכנסו אוטובוסים בדרגת יורו 6 ומעלה, והשאיפה היא שבעתיד יהיו רק אוטובוסים חשמליים.
מי שמוביל אזור אוויר נקי בעולם הן רשויות מקומיות. אנחנו פועלים יחד עם השלטון המקומי לעודד עוד רשויות להצטרף. החוק מאפשר לרשות לגבש תכנית לצמצום זיהום אוויר לחמש שנים ולתקנן חוק עזר עירוני.
סוגית מס נסועה - השאלה היא איך אנחנו מבטיחים שהרכבים שייכנסו מעכשיו והלאה הם רכבים מאופסי פליטות? יש כאן מדיניות אירופית ליצירת מנגנון לקביעת יעדי פליטות ויבואנים. המשרד מטיל כיום הוראות על החברות, ונדרשת תוספת שתאזן את המס, תקבע מנגנון של יעדי פליטות לרכבים חדשים ובזה אנחנו נוכל להבטיח את כניסתם של רכבים מאופסי פליטות.
איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל – איתן פרנס-יו"ר – העולם משקיע הון עתק בכלכלה ירוקה, ורשות המיסים ומשרד האוצר צריכים לראות זאת.
אנחנו ארגון תעשייה של אנרגיה ירוקה בישראל עם 185 חברות, יבואני רכב חשמלי וחברות שמקימות את עמדות הטעינה. אנו מלווים את המעבר לכלכלה ירוקה, דלת דלקים או נטולת דלקים. ברצוננו להתריע על כשל מתמשך ועמוק בתחום המעבר לתחבורה חשמלית. לא ירחק היום שכלכלת ישראל תימדד לפי הביצועים התחבורתיים שלה. יצואנים ישראלים התחילו לשלם מס פחמן בכניסה לאירופה מחודש ינואר, ואנחנו מדינה שרק 10% מהאנרגיה בה היא אנרגיה ירוקה.
המדינה אינה הציבה יעדים כמותיים בתחום הרכב החשמלי, וכך לעולם לא תהיה תכנית אמתית לעמידה במעבר לתחבורה ירוקה. המצב הנוכחי נובע מכשל מוחלט של רשות המיסים שרואה בתחום מכשיר לגביית הכנסות המדינה. יש התנגשות אינטרסים בין הרצון לגבות מיסוי לרכבים לבין קידמה. בקרוב יונח מתווה של מס מסוים, שמכוון רק לאנשים שיש להם בית פרטי עם מטען צמוד ורכב יוקרה. אנחנו רוצים שלכל עם ישראל יהיה נגישות לאנרגיה ירוקה. במדינות שמקדמות רכב חשמלי, מדברים על רכב בר השגה. כאן בישראל נותנים הטבות מס לרכבי יוקרה לאלפיון העליון. נבקש להפנות את תשומת הלב שרשות המיסים חישבה את מס הנסועה לפי פרופיל של אדם שעלות הטעינה עבורו היא חצי שקל. במדינות שמקדמות רכב חשמלי מכוונים לאדם שאין לו מטען ואין לו בית פרטי. לא יכול להיות שרק לחלק מהציבור תהיה גישה לרכב חשמלי.
מיסוי ירוק הייתה מהפכה ישראלית שבאה בעקבות better place ב-2009-2010, והיינו חלוצים בנושא בעולם. יש לנו מעל 360,000 רכבים היברידיים בישראל וזה שיא עולמי, יש להמשיך זאת גם עם הרכבים החשמליים. יעד מדיניות זה להפוך את הרכב החשמלי בר השגה עבור ציבורים נרחבים. ולכן, אנחנו צריכים לאפשר פי 10 יותר השקעות בתחום התשתית טעינה ציבורית, כי הגישה לרכב חשמלי היא זו שתייצר צדק חלוקתי. עפ"י נתוני משרד התחבורה - רוב הרכבים החשמליים נמצאים במחוז דן והמרכז. נוצר מצב שבפריפריה אין רכבים חשמליים.
רשות המיסים – אלישיב ממן-יועץ לסמנכ"ל שומה וביקורת – כרגע המיסוי החשמלי נלקח במס הקניה, וזה יוצר תמריץ לנסיעה בהיקפים גדולים יותר. כרגע הרכב החשמלי נמצא בהטבה. הנתונים ילקחו מרשות הרישוי. מדובר באתגר תפעולי ומבחינת היכולת לעשות זאת. אנו מתכוונים לפרסם מודל עם כמה שפחות ביורוקרטיה. אם רוצים להפחית את השימוש בנסיעה ברכב פרטי, מס הנסועה הוא הפתרון.
אנו מקטינים את תקרת ההטבה כדי שיותר רכבים עממים יהנו מההטבה, וזה עבר החלטת ממשלה.
משרד האוצר – דניאל שוורץ-רפרנט תחבורה אג"ת – בשנה שעברה פרסמנו דוח שמפרט את כל העלויות של רכב חשמלי בהשוואה לרכב בנזין. הדוח העלה שרכב חשמלי מוזיל ב- 26 ₪ למאה ק"מ. הבלו על הרכבים הרגילים הם 20 אג' לק"מ, ממנו זה הפחתנו 2.5 אג' לק"מ, קיבלנו את עלות מס נסועה. רכבים חשמליים פחות מזהמים ויותר יעילים מבחינת רעש. ייצור חשמל הוא מזהם.
מס קניה אמור היה לעלות בסוף שנה ב- 83% מינוס מס ירוק. ההטבה היא אסטרונומית. 60% מרוכשי רכבים חשמליים הם מעשירונים העליונים. הבלו הוא 3.4 ₪ לליטר.
דן- חברה לתחב"צ – יורי ברונשטיין-סמנכ"ל תשתיות ופרויקטים – מתוך 1,500 אוטובוסים, 600 אוטובוסים הם חשמליים. יתר האוטובוסים הם דיזל - יורו 6. עד סוף שנה הבאה אנו נגיע ל- 900 אוטובוסים. בשונה מהחוק שמחייב לרכוש אוטובוסים חשמליים החל משנת 2026, התחלנו לרכוש אותם החל משנת 2021. אנחנו בונים תשתיות DC, וכיום יש לנו 450 עמדות טעינה DC לאוטובוסים חשמליים.
המגבלה האפקטיבית היא התשתית. התהליך מורכב וכולם לומדים אותו, בשנה וחצי הקרובות נקים עוד 3 מתקנים.
דן מעורבת בפרויקט מאוד גדול שנקרא נתיבים מהירים שנועד: לצמצם את גודש התנועה לתוך מרחב תל אביב, והקמה של שני חניוני ענק עם כ- 11,000 מקומות חניה בשפיים ובראשל"צ (לפחות 30% ממנו יהיה עמדות טעינה AC בעלות מאוד נמוכה).
רשות החשמל – גל לבנט-ראש מטה – הרגולציה החשמלית קיימת, מוכנה ומאפשרת את כל התהליכים החיוביים שאנחנו רואים בהתפתחות של המשק. קיימות הנחיות להתקנת עמדות טעינה לפי תקינה בינלאומית, והשוק עובד לפיהן. יש החלטה של הרשות שהכל יהיה מניה חכמה עד 2028, חברת החשמל תוכל לעדכן איך הפרויקט מתקדם בקצב גבוה.
תחרות באספקה מייצרת תמריצים נכונים במחירים, כלומר מחירים נמוכים כשהחשמל זול וכן להיפך, ומעודדים טעינה חכמה יותר.
קיבלנו החלטה ייעודית בנוגע למסופי תחבורה ציבורית על מנת לזרז את החיבור במידה ויש צורך בחיבור מוגבל בהתאם לתנאים של הרשת. כמו כן קיבלנו החלטה על חיבור נוסף לבתים משותפים כדי שיוכלו להפריד את ההתנהלות החשמלית שלהם מהמעלית והתאורה לרכבים חשמליים.
במסגרת חוק ההסדרים האחרון עבר תיקון חשוב בחוק התכנון והבנייה שהפך השנעה לצורך ציבורי למטרות הפקעה, וזה מאפשר בבתים קיימים להגדיל את קיבולת החשמל לרכבים חשמליים, ולהתמודד עם התחדשות עירונית.
בשעת ביקוש יש הבדל בין כמות הרכבים לכמות הטוענים. כאשר התמריצים הכלכליים עובדים - הרכב יטען בזול ויש השפעה של הרכבים על שיא הביקוש. האתגר שהם יצרו למערכת פוחת.
נגה-ניהול מערכת החשמל בע"מ - משה קלנר-ראש מחלקת סטטיסטיקה וזיהוי – התחזית הינה מערכת של איזונים ובלמים תוך התייחסות להיבטים רבים, ולכן אנו שמרנים במקומות מסוימים ויש לנו קשר הדוק עם משרד האנרגיה. בשנת 2025 יהיה שוב תיקוף של יעדי הממשלה ואנו נתכנס יחד לעבודה משותפת לביצוע. ההשפעות הן כפולות: צריכה שנתית ושיאי הביקוש. אנו לא חוששים שהעובדה שלקחנו רק 70% מיעדי הממשלה תפגע ביכולת משק החשמל.
אושר גולומב-מומחה פיתוח תכנון ייצור – המבקר העיר כי לא נלקחים בחשבון: היקף הרכבים, הכמות, וכמות הצריכה. בדוח שנשלח דאז לשרה קארין אלהרר לאישור תכנית פיתוח מערכת המסירה והייצור, נרשמו כל הנתונים. יש שם שלושה תרחישים שנלקחים מספר גורמים: טעינה מנוהלת, טעינה חצי מנוהלת, טעינה לא מנוהלת וכמות - בין 600,000 ל-1.3 מיליון רכבים. מייצרים עבור מספר תרחישים תכנית רובסטית שתעמוד בהם למקרה שנגיע ליעד של 1.3 מיליון.
חברת החשמל – יוסי סיטרון-מנהלת מחלקת ניהול רשת אגף רשת ירושלים - רוב המסה של טעינת רכבים פרטיים תהיה בבתים משותפים. חייבת להיות חברת ניהול שמטפלת בנושא של ניהול עומס הטעינה כדי לווסת את האנרגיה. יש לפזר את האנרגיה לאורך שעות היממה ובפרט בשעות השפל (בלילה) כדי שהרכב יהיה טעון בעת הנסיעה. במידה ואדם צריך להטעין באופן מיידי, הוא ישלם קצת יותר. על רשות החשמל להכניס ברגולציה שמעל כמות מסוימת יהיה חובה בניהול טעינה.
הצענו בזמנו שעיקר הצריכה בחניוני אוטובוסים תהיה בלילה, ובבוקר לא ניתן להשתמש מעבר לחיבור מינימלי לצורך תפעול החניון. מדובר בחיבורים גדולים מאוד שבכדי לספקם היה צריך להוסיף תשתית מאוד גדולה (כולל תוספות של שנאים בתחנות המשנה).
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - ג'מיל אבו חלא-ראש תחום תקינה באגף הרכב – התקנו מסננים לרכבי יורו 3 ומטה, כמו גם לציוד מכני וציוד עבודה. מדבקות רכב מזהם מיועדים לרכבים קטנים שלא ניתן להתקין בהם מסננים.
לאורך השנים משרד התחבורה עודד שימוש ברכב חשמלי. הרגולציה קיימת, הדרישות קיימות, ואנחנו נצמדים לתקינה אירופאית. הטכנולוגיה מוכחת ומה שמאושר באירופה רשאי להיכנס לארץ.
פעולות שעשינו בשנים האחרונות: * ב-2019 אפשרנו יבוא כלי רכב בתקינה של סדרות קטנות באירופה, וזה גרם לצמיחה בשיעור הרכב החשמלי ב-2022 מ-11% ל-18%.
* תקנות תעבורה בנוגע למשקלים מותרים כך שיש תוספת משקל כולל רכבים חשמליים ונטולי פליטות. כך נגשר על הפער ביחס לרכב חשמלי במשקל עצמי ששוקל יותר מרכב דיזל, ולעודד את הציבור לעבור לשימוש ברכב חשמלי מבלי שייפגע מבחינת הקיבולת שלו.
* אגרת הטסט השנתי מוזלת במכוני הרישוי.
יש לנו מאגר של תוצאות זיהום אוויר במבחני הרישוי. במידה ונקבל את הנתונים של מפקחי המשרד להגנת הסביבה שעושים בדיקות זיהום אוויר בדרכים, נוכל להסיק מסקנות ולהחליט על דרכי פעולה.
המשרד להגנת הסביבה - עו"ד יצחק סנדרוסי-מנהל תחום ועדות מקומיות ורישוי בניה - אנחנו עושים אכיפה רצינית בתחנה המרכזית ובמכוני רישוי ע"י שמונה בוחנים שמפקחים, חלקם שוטרים. עדכנו את נתוני הפיקוח שאנו מבצעים.
אנחנו עושים עיצומים כספיים רבים על ציי רכב ועל מכוני רישוי. במכוני רישוי נכנסים עשרות רכבים מזהמים, וברגע שאנחנו מטילים עיצום של 230,000 שקלים, אנו מונעים באופן יחסי רכבים שלא יזהמו (רכבים כבדים, אוטובוסים, משאיות ומשאיות אשפה).
פורום ה- 15- פורום הערים העצמאיות בישראל - מאיה קרבטרי-מנהלת סביבה קיימות ותכנון - הרשויות המקומיות (בעיקר הערים הגדולות) מעוניינות מאוד בצמצום זיהום האוויר מכלי רכב. אבל חשוב לזכור, וגם אמר זאת משרד מבקר המדינה, שהאמצעי החשוב ביותר והמשמעותי ביותר לצמצם את השימוש ברכב מזהם הוא חלופות של תחבורה ציבורית והסמכות הזאת נמצאת לא בידי הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות יכולות לייצר פתרונות משלימים באמצעות טעינה חשמלית, שבילי אופניים וכו'. כדי שרשות המקומית תוכל לייצר את הכלים שהיא צריכה, יש צורך בקידום חלופות לתחבורה ציבורית משמעותית, או לקדם חקיקה שתעביר את הסמכות בנושא זה לרשויות המקומיות. חקיקה בנושא הקמת רשויות תחבורה מטרופולינית תקועה כבר שנים למרות שיש עליה קונצנזוס רחב, היא תהווה קפיצת מדרגה של ניהול התחבורה הציבורית במרחב.
שום דבר לא ישנה באופן דרמטי את השימוש בכלי רכב מזהם כמו קידום דרמטי של התחבורה הציבורית וניהולו ברמה המחוזית.
החוק שמאפשר לרשות מקומית להכין תכנית הוא פרווה, משום שהוא מאפשר להכין תכנית אבל הוא לא נותן לרשות המקומית את הסמכויות לקדם את התחבורה הציבורית. השינוי באמת צריך להיות כולל ומרחבי.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש דצמבר 2024.
הוועדה סבורה שרשות המיסים אינה צריכה לכופף את אזרחי מדינת ישראל לדיווחים לא חודשיים ולא שנתיים של הנסועה שלהם. הציבור אינו צריך להתחיל לדווח קילומטרים.
הוועדה מקווה כי יחול שיפור בניהול הכלכלי של שוק החשמל עבור כלי רכב , בהיבטים של נקודות טעינה מהירה, נקודות במרחב הציבורי וטעינה חכמה בבתים עצמם.
הוועדה מבינה כי נושא זיהום האוויר טעון שיפור, ויש להמשיך להילחם בנושא. הוועדה התרשמה שהתכנון שהוצג נותן תקווה להדביק את הפער ביחס למדינות ה- OECD.