חומר רקע
1
"א י ב אדר
התשע"ח
26
בפברואר2018
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון–
)הפטר לחייב מוגבל באמצעים", התשע
ח–
8
201
/(פ4426/20
)
'של חה"כ מיכאלי ואח–
מסמך הכנה לישיבת הוועדה ביום2018
.2.7
2 –
הכנה לקריאה
ה שניה
והשלישית
רקע
ביולי2015
'חוקקה הכנסת את חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס47
והוראת שעה), התשע"ה-
2015
.
במסגרת התיקון נקבע כהוראת שעה
לשלוש שנים
(עד ספטמבר2018
) הסדר המעניק הפטר בתוך
מערכת ההוצאה לפועל לחייב
ים "מוגבל
ים
"באמצעים1 העומד
ים בתנאים מסוימים שיפורטו להלן .
ה חייבים שעליהם חל ההסדר מצויים תקופה ממושכת במערכת ההוצאה לפועל מבלי שהם מצליחים
להחזיר את חובותיהם, או אף להקטין אותם בצורה משמעותית ,. במצב זה מבחינת הנושים אין כל
,תועלת בהותרת החייב במערכת ההוצאה לפועל
ו החייבים עצמם
אינם יכולים להשתקם.
,למעשה
חייבים אל
ה
היו זכאים לקבל הפטר לו היו פונים להליכי פשיטת רגל, ואולם מטעמים שונים נמנעים
.מפנייה למסלול זה
ההסדר נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים מתוך רצון להעניק פתרון נקודתי ל עשרות אלפי חייבים
המצויים זמן רב במערכת, ומתוך כוונה שלאחר פקיעת הוראת השעה יתבטל המעמד של "חייבים
מוגבלים באמצעים" וחייבים שלא נכללו במסגרת ההסדר, ושהם בפועל חדלי פירעון, יפנו להליכי
חדלות פירעון לפי חוק חדלות הפירעון החדש שהליכי חקיקתו אמורה להסתיים בשבועות הקרובים
.בוועדת החוקה
אף כי נקודת הסיום של ההסדר דנן דומה במהותה להליך של פשיטת רגל– מ תן
הפטר לחייב ,
הוא
נבדל מהליך פשיטת רגל משום שאינו כולל רבים מן השלבים הנכללים בהליך פשיטת רגל, דוגמת
מינוי נאמן, כינוס נכסים
ו בירור כלל תביעות
ה .חוב בשל כך, תנאי הסף המוצעים לכניסה להליך
.מחמירים הרבה יותר, ואף נקבעו סייגים שונים לקבלת הפטר מכוח ההסדר
לע-פי ההסדר, חייב המבקש ליהנות מן ההסדר חייב לעמוד בתנאים הבאים
(סעיף96י3
לחוק
)ההוצאה לפועל:
1.
חה ייב בסטטוס של"מוגבל באמצעים"
בארבע
שנים שקדמו למועד הגשת הבקשה להפטר.
2.
סך חובותיו של החייב אינו עולה על800,000
₪
(במסגרת זו נכללים גם חובות שאינם בני-
הפטר
דוגמת תשלום)מזונות, קנס מנהלי או פלילי.
3.
אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים
לעיקול, מכירה או מימ וש, למעט משכורת או הכנסה אחרת
.שהוא זכאי לה
1
לפי'סימן ז1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-
1967
", חייב "מוגבל באמצעים
הוא החייב
ש אינו יכול לפרוע את חובו
בתקופה העולה על הקבוע בחוק–
לעניין חוב שאינו עולה על20,000
₪
בתקופה העולה על שנתיים, אם סכום החוב אינו
עולה על100,000
₪
בתקופה של מעל לשלוש שנים ואם הח וב עולה על100,000
בתקופה של ארבע שנים. לאחר שחייב
מוכרז כ"מוגבל באמצעים" מאפשרים לו לפרוס את ,חובו לתשלומים קטנים לתקופה ארוכה ולצד זאת מטילים עליו
מגבלות שונו
ת ., דוגמת עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על שימוש בכרטיסי חיוב, הגבלות על שימוש בשיקים וכיו"ב
2
4.
החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו על-
ידי רשם ההוצאה לפועל בשלוש השנים
שקדמו למ ועד
הגשת
הבקשה להפטר.
5.
אין בקשה לפשיטת רגל תלויה ועומדת לגבי החייב, וגם
בחמש השנים
שקדמו לבקשה לא ניתן לגביו
צו כינוס, הפטר או שהוא הוכרז כפושט רגל.
בנוסף לתנאים האמורים, ההסדר כולל שורה של נסיבות שבהתקיימן לא יינתן הפטר, המבוססות
במידה רבה על הסייגים למתן ,הפטר בפשיטת רגל, ובכלל זה, התנהלות בחוסר תום לב מצד החייב
התנהלות של החייב שאינה תואמת את מצבו הכלכלי, פעולות של העדפת נושים, העברות מרמה
.וכיו"ב
כמו כן, על-פי ההסדר,
לא יינתן הפטר לחייב כאשר מתן צו ההפטר יגרום ל"פגיעה כלכלית
משמעותית" בנושה אחד או יותר מנושי החייב. לעניין זה, חוב העולה על400,000
₪
לנושה מסוים
.ייחשב כגורם ל"פגיעה כלכלית משמעותית" באותו חייב
יישום ההסדר
בדיוני ועדת החוקה שקדמו לחקיקת התיקון בשנת2016
,
העריכו גורמי הממשלה כי התיקון צפוי
לסייע לכ-
22,000
.חייבים בשנה הראשונה ואלפי חייבים נוספים בכל שנה
בפועל ,, מהדיווח שנמסר לוועדה עד
ל אמצע ינואר2018
הוגשו רק כ-
4,850
,בקשות הפטר קרוב
למחצית נדחו ,
וניתן הפטר רק
לכ-
1000
חייבים.
מנתונים מעודכנים
שנמסרו לוועדת החוקה בישיבתה האחרונה , הסתבר כי שתי העילות העיקריות
לדחיית בקשות להפטר היו–
כי החייב לא עמד בצו התשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת
( הבקשה32%
) ,
או כי לחייבים היו( זכויות בנכס24%
).
הצעת החוק
הצעת החוק נועדה
לתת
מענה לקשיים שעלו ביישום ההסדר, והיא גובשה בשיתוף פעולה עם נציגי
משרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה. על-
,פי המוצע יוגמשו או יחודדו
,תנאי ההסדר אך מבלי
לשנות את מהותו כהסדר שנועד להעניק הפטר רק
ל חייבים המצויים שנים רבות במערכת ההוצאה
.לפועל, ואשר אינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם לנושים
הצעת החוק כוללת
חמישה תיקונים להסדר הקיים:
א .הבניית
שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל ביחס
ל אופן
בחינת ה תנאי שלחייב אין נכסים
"בעלי ערך" הניתנים לעיקול או מימוש כך ש
יובהר כי:
(1) הנכסים הרלוונטיים הם רק נכ ,סים
אשר ניתן לממשם לפי פקודת פשיטת הרגל ,וזא
ת בהתחש ב
ב הוראות
השונות החלות לעניין זה
ובהן הגנת בית מגורים (סעיף86
,)א לפקודה
ה הגבלות על מימוש
כספי קופת גמל למטרת
ק צבה שטרם הגיע מועד תשלומם כקצבה (סעיף85
(1א) לפקודה) וכיו"ב.
(2
) הרשם ייקח בחשבון את
עלויות המימוש של הנכס.
(3
) הרשם יבחן
א ם יש תועלת
של ממש לנושים
.ממימוש הנכס בהתחשב בעלויות המימוש
תיקון זה נועד להבהיר לכלל רשמי ההוצאה לפועל כי הבחינה אם לחייב יש נכס "בעל ערך" צריכה
להיות בחינה מהותית ולא טכנית, ואם הנכס בסופו של דבר לא יניב תועלת של ממש לנושים, אזי אין
.בו כדי למנוע את כניסת החייב למסלול ההפטר
3
כך למשל, אם מסתבר כי הנכס הוא דירת מגורים והעלות של העמדת סידור חלוף לחייב ובני משפחתו
הגרים עמו בהתאם לסעיף86א הנ"
,ל לפקודה עולה על שוויה של דירת המגורים אזי מבחינת הנושים
אין תועלת של ממש במימוש הד
ירה.
.ב
ריכוך
התנאי שעניינו עמידת החייב בצו התשלומים שניתן לו כך שדי יהיה בכך שהחייב שילם
לפחות
מחצית מהתשלומים במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הבקש
ה (
18
מתוך36
)
כדי שיוכל
,להיכנס במסגרת ההסדר
ובלבד.שבמועד הגשת הבקשה הוא ישלם את יתרת התשלומים החסרים
.ג הרחבת
שיקול הדעת של הרשם
כך שיהיה רשאי לתת צו הפטר גם לחייב שלא עמד בתנאי המקל
יותר
של תשלום של18
מתוך36
התשלומים האחרונים לפי צו התשלומים, או שאינו מסוגל להשלים
את כל התשלומים החסרים. בנוסף, הפעלת שיקול
ה דעת לא תוגבל רק לנסיבות שבהן אי העמידה
בצו התשלומים נבעה מ"ה רעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגותו בחוסר תום לב" או
."מ"נסיבות חריגות אחרות, שיירשמו
.ד הוספת אפשרות לגיבוש הסדר תשלומים מוסכם גם אם החייב אינו זכאי להפטר–
בדומה למה
שמוצע במסגרת הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנדונה בוועדה, מוצע לאפשר לרשם ההוצאה
לפועל לעשות שימוש
ב הליך ההפטר כבסיס לגיבוש הסדר לפירעון חוב
מוסכם
.בין החייב לנושים
על-
פי המוצע, אם רשם ההוצאה לפועל סבור
שאין בסיס
למתן הפטר משום שהחייב אינו עונה על
התנאים לכניסה להסדר
או בשל הגשת התנגדויות לבקשה מצד הנושים , אך יש סיכוי לגיבוש הסדר
.מוסכם, הוא יכול לזמן את החייב והנושים לדיון במטרה לפעול לגיבוש הסדר מוסכם ביניהם יודגש
,כי הסדר שכזה יחייב רק את הנושים שהסכימו לו ואין משמעותו מתן הפטר כולל לחייב
מחובותיו
בהוצאה לפועל.
.ה
הארכת הוראת השעה –
מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה (אשר אמורה לפקוע בספטמבר
2018
) כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים לעשות שימוש בהסדר, וזאת עד לכניסתו לתוקף של חוק
.חדלות פירעון החדש
נקודות
לדיון:
1.
האם יש מקום לשנות את הנאי
הסף ש סך חובותיו של החייב אינו עולה על800,000
₪
?
אחת
מיוזמ
תו הצעת החוק, חה"כ מ
יכאלי,
העלתה את האפשרות כי תנאי סף זה יושמט מן
ההסדר, שהרי
ניתן לטעון ש הגיונו של ההסדר חל גם על חייבים
ש
חובותיהם עולים על
"התקרה "שנקבעה,
אם אכן
הם עומדים בתנאי ההסדר האחרים –
הם נמצאים תקופה
ארוכה במעמד של"חייבים מוגבלים באמצעים" מבלי שהם מצלי
חים להחזיר את חובותיהם ,
ואין להם נכסים בעלי ערך שהנושים יכולים להפיק מהם תועלת של ממש.
מצד ,שני
נ יתן לגרוס כי בירור עניינם של חייבים שסכום חובותיהם גבוה מן"התקרה" ו עומד
על מיליוני₪, מעורר
באופן טיפוסי
שאלות מורכבות יותר
שכן
נ יתן להניח שמדובר בחובות
ש נוצרו
בהקשר עסקי, וני תן אף לטעון
כ י אין הצדקה
ל העניק הפטר לחייבים מסוג זה בלא
הח
קירה המ
ק
יפה ה יותר
נעש ה
ית ב הליכי
פשיט
ת רגל
.בידי הנאמן
יש
לשים לב שבכל מקרה
, גם אם תוסר ה"תקרה"
,האמורה
י משיך לחול הסייג המונע פגיעה
ב
נושה ספציפי,
הקובע כי לא יינתן הפטר לחייב כאשר מתן צו ההפטר יגרום ל"פגיעה כלכלית
4
משמעותית" בנושה אחד או יותר מנושי החייב. לעניין זה, חוב העולה על400,000
₪
לנושה
.מסוים ייחשב כגורם ל"פגיעה כלכלית משמעותית" באותו חייב י ש להניח כי ככל שסך
,חובותיו של החייב גבוה יותר
ג דל הסיכוי
ובוחש תיו לאחד מנושיו
ע ולה על400,000
₪
.
נוכח האמור, מוצע כי הוועדה תדון
בשאל
ה
אם יש מקום
להותיר את ה"ת
קרה"
,בעינה
ל
העלות
ה ,וא להסירה כלי
ל.
2.
עד מתי יש
להאריך את הוראת השעה? בהנחה שהצעת חוק חדלות פירעון תאושר בכנסת
ב
ראשי ת מרץ2018
, ותיכנס לתוקף שנה וחצי לאחר מכן, אזי חייבים יוכלו לפתוח בהליכים
לפי החוק החדש החל בספטמבר2019
,. בהתאם לכך אנו סבורים כי יש מקום להאריך את
הסדר ההפטר עד לספטמבר2019
.ה אם
עמדה זו מקובלת על חברי הוועדה?