חומר רקע
י"ב באייר התשע"ח
27 בפברואר 2018
אל: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: הצעת חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ז-2017 (מ/1147); הצעת חוק חסימת גישה לקווי טלפון המשמשים לפרסום ומסירת מידע בדבר זנות, התשע"ז-2017 של חברת הכנסת מרב מיכאלי ואח' (פ/3728/20); הצעת חוק חסימת קו טלפון של ספק שירותי מין, התשע"ז-2017 של יוליה מלינובסקי ואח' (פ/3729/20);
בהצעת החוק הממשלתית מוצע לחסום בחסימה מינהלית ובחסימה שיפוטית, קו טלפון המשמש לביצוע עבירות שונות שעניינן סמים, חומרים מסכנים ומעשי זנות. בהצעות החוק הפרטיות מוצע גם כן, לאפשר חסימה בצו מינהלי ושיפוטי, אולם הצעות החוק מתרכזות בעבירה של פרסום מעשה זנות בלבד.
הצעת החוק – כללי:
בפני הוועדה, הצעת חוק ממשלתית ושתי הצעות חוק פרטיות, כמפורט בכותרת, שעניינן חסימת קווי טלפון; הצעות החוק הפרטיות עוסקות בחסימת קווי טלפון המשמשים לפרסום שירותי מין או זנות, ואילו הצעת החוק הממשלתית רחבה יותר ומציעה לאפשר חסימה של טלפונים המשמשים לא רק לפרסום שירותי זנות, אלא גם חסימה של טלפונים המשמשים לפרסום מכירה של סמים או חומרים מסכנים ואף חסימת טלפונים המשמשים ליצוא, יבוא, הפצה, סחר והספקה של חומרים אסורים. עבירות אלו אינן, כאמור, עבירות פרסום בהכרח והטלפון משמש בהן אמצעי לביצוע העבירה.
ההנחה היא כי חסימת מספרי הטלפון תשבש חלק מהפעילות המשמשת לביצוע העבירות, במיוחד במצבים שבהם לא ניתן להגיע אל "מקור העבירה" המסתתר מאחורי אחרים: נשים שמושמות בחזית בית בושת או שליחים "קטנים" להפצת סמים. עם זאת, ההסדר המוצע בהצעת החוק אינו מהווה פתרון מלא לתופעות המטופלות במסגרתה. כך לדוגמא, מחזיקי או מנויי מספרי הטלפון יוכלו להמשיך ולהשתמש במספרים, על ידי שימוש בווטסאפ ברשת האלחוטית.
בהצעת החוק הממשלתית שני מסלולי חסימה של שירותי הבזק: הראשון, צו חסימה מינהלי ל-30 ימים, המוארך, על פי ההצעה, באופן אוטומטי כמעט, עם הגשת בקשה לצו שיפוטי, ל-30 ימים נוספים; והשני, צו חסימה שיפוטי – המהווה הארכה של הצו הראשון כאמור או צו מקורי, העומד בזכות עצמו. הוראות נוספות של הצעת החוק עניינן סדרי דין ודיון בחומר חסוי.
הצעה זו באה על רקע מעבר שנעשה בשנים האחרונות לאכיפה באמצעות כלים מינהליים. הדבר בא לידי ביטוי הן בחוקים בעלי גוון אזרחי, כאשר הכלים המינהליים החדשים הם חלק ממערך האכיפה של הרגולטור (כגון חוק הטיס, התשע"א-2011) והן למאבק בעבירות פליליות באמצעות שימוש בכלים מינהליים. בהקשר זה תוקנו בשנים האחרונות שני חוקים שעניינם דומה: הראשון, חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, תשס"ה-2005 (להלן – חוק סגירת מקום), שקובע סמכות לסגירה פיסית של מקום המשמש לביצוע עבירות שונות ובכללם מקומות המשמשים לזנות, לסחר בבני אדם, להימורים, לסחר בחלקי רכב גנובים ועבירות נוספות וזאת בצו מינהלי לתקופה של 30 ימים (ראו טבלה בסוף המסמך); והשני, חוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, תשע"ז-2017 (להלן – חוק חסימת אתרי אינטרנט), שבו הסמכות לחסימת אתר אינטרנט שעוסק בהימורים, פרונוגרפיה וזנות, ניתנת לבית המשפט בלבד לתקופה שתיקבע – שיכולה להיות אף לצמיתות. חוק נוסף, חוק למניעת הטרדות של מוקדי חירום, תשע"ו-2016 (להלן – חוק הטרדות מוקדי חירום) עוסק אף הוא בחסימת גישה לקו טלפון, בשל הטרדה חוזרת של קווי חירום, הקובע מודל של חסימה לתקופות קצרות של ארבעה ימים או שבועיים, בהתאם למספר ההטרדות, ולאחריהן אפשרות לחסימה לצמיתות.
אף כי ברור שהכלי המינהלי הוא מטבעו כלי פחות פוגעני מכלי פלילי, וכן כי לעיתים מטרתו לסיכול העבירה ואין סיכול זה מוחלף בהכרח על ידי הכלים הפליליים, יש גם אותו לבחון בזהירות, שכן המעבר מכלים פליליים למינהליים מלווה ברף ראייתי נמוך יותר, ואף בבחינה קלה יותר של הנזקים העקיפים של הסנקציה המינהלית. על רקע זה, ומתוך הבחנה בין הנסיבות שלגביהן מיועדת הצעת החוק ובין הנסיבות בחוקים הנוספים ש"בארגז הכלים המשטרתי" שתוארו לעיל, יש לטעמנו לבחון את פרטי ההסדרים המוצעים בהצעת החוק שבנדון, ובפרט את הגדרת העבירה הרחבה (ראו להלן בסעיף ההגדרות) את תקופת החסימה המוצעת, ואת שילובן. אשר לתקופת החסימה – בהצעה מוצע לחסום, הלכה למעשה, את קווי הטלפון לתקופה ארוכה – של 60 יום – ללא צו של שופט (30 ימים והארכה נוספת של 30 ימים במקרה של הגשת בקשה לצו שיפוטי), וזאת בניגוד לחוקים האחרים שצוינו לעיל בהם נדרש מלכתחילה צו שיפוטי (כמו לפי חוק חסימת אתרי אינטרנט) או שתקופת החסימה קצרה ביותר (ארבעה ימים בלבד בחוק הטרדות מוקדי חירום). החוק היחיד מבין השלושה בו ניתן לתת צו מינהלי לתקופה דומה, הוא חוק סגירת מקום הכולל מבחנים נוספים שאינם נכללים בהצעת החוק הנוכחית – ראו פירוט להלן.
הצעת חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ח–2017*
*הערה: המסמך יעסוק בהצעת החוק הממשלתית, תוך השוואה, ככל שזו רלוונטית, להצעות החוק הפרטיות.
סעיף 1: הגדרות:
מרבית ההגדרות שבהצעת החוק אינן מעוררות שאלה מיוחדת. ההגדרה העיקרית מבחינת ההסדר המוצע היא, כאמור, ההגדרה של "עבירה", שמחליפה את ההגדרה "פרסום אסור" בהצעות החוק הפרטיות. הגדרה זו כוללת, כאמור, פרסום של שירותי זנות, וכן יצוא, יבוא, סחר, הספקה ותיווך של סמים או הדחת קטין לצריכת סמים וכן עבירות של איסור הפצת חומר אסור והדחת קטין להפצת חומר אסור. הבחירה בעבירות אלה דווקא נובעת מכך שבהן הממשק הטלפוני משמש כאמצעי להסתיר את זהותו של העבריין ולכן פעמים רבות החסימה תהיה הדרך האפקטיבית היחידה לחסימתו או עיכובו. מכל מקום ההגדרה של עבירה שונה מהצעות החוק הפרטיות בשני עניינים:
ראשית, כאמור, העבירה מנוסחת באופן רחב, כך שאינה מוגבלת רק לפרסום לציבור של דרכי השגת שירותי זנות ואף אינה מוגבלת לפרסום לציבור הרחב של עבירות אחרות. הגדרת העבירה כפי שמוצעת בהצעת החוק הממשלתית אינה מחייבת נסיבה של פרסום ולכן, על פניו, החסימה לא תהיה בהכרח של טלפון המוכר לקהל הרחב, וניתן יהיה לחסום את מספר מנויי הטלפון גם של מי שהיה גורם זוטר בעבירה, ואף של השליח של החבר'ה. עובדה זו אף מעלה את הסיכוי לחשיפתו של מי שהטלפון משמש אותו לביצוע העבירה באופן חלקי או מזדמן, מעצם הניתוק, בפרט אם חשבון הטלפון משולם על ידי אחר (הורה, מעסיק). ההגדרה גם מעלה שאלה לגבי התועלת שבחסימת המספר (שאין לו ערך כשלעצמו אם אינו מפורסם לציבור הרחב, שכן ניתן יהיה להחליפו).
שנית, ההגדרה של "עבירה" מנוסחת בסעיף ההגדרות, מחוץ להוראות האופרטיביות של הצעת החוק וללא קריטריון ברור המבהיר מה מאחד את העבירות. צורת כתיבה זו תאפשר בעתיד להרחיב את קשת העבירות שלגביהן תינתן סמכות החסימה.
סעיף 2: צו חסימה מינהלי
על פי המוצע, יתבצע צו החסימה המינהלי על ידי קצין משטרה מוסמך, שהוא קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה.
הרף ההוכחתי הנדרש לצורך כך הוא "יסוד סביר להניח כי מספר טלפון משמש לביצוע עבירה וכי יש יסוד סביר לחשש שימשיך לשמש לביצוע עבירה אם לא ייחסם באופן מיידי". רף זה שונה מהרף המוצע לצורך הארכה שיפוטית, המחייב כי בית המשפט "שוכנע כי חסימת מספר הטלפון חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו". כלומר מוצעת דרישה קלה של הוכחה לצורך מתן צו מינהלי. בנסיבות אלו ישנו חשש לשימוש כי הצו המינהלי ישמש לצורך הפיכת המספר ללא רלוונטי מבלי שהתקיים הליך שיפוטי, המחייב רף ראייתי גבוה יותר.
לדיון:
מהי מטרת החסימה? ככל שמטרת החסימה היא הפסקה מיידית וזמנית של השימוש בקו לצורך מניעת ביצוע עבירות נוספות, שהוא בבחינת "עזרה ראשונה" עד לניהולו של הליך שיפוטי – נראה כי הזמנים שהוצעו בהצעת החוק לחסימה המינהלית ארוכים מדי. בהקשר זה, מוצע לשקול להבהיר כי השימוש בסמכות לא יהיה יותר מפעם אחת בתקופה מסוימת.
האם יש מקום להבחין לעניין זה בין מספר המשמש לפרסום עבירה ובין מספר שאינו משמש לפרסום, אך משמש לביצוע עבירה, בנסיבות בהן ייתכן כי נעשה בו שימוש גם לצרכים אחרים? ייתכן כי ביחס לעבירות פרסום יש טעם נוסף שבגינו נכון יהיה להאריך את התקופה של צו חסימה מינהלי?
באופן מעשי, כיצד ייבחן אותו "יסוד סביר להניח"? בפרט, כיצד ניתן יהיה לברר אותו בעבירות שאינן עבירות של פרסום? כיצד יהיה ניתן לדעת אם מספר משמש לעבירות שאותן מבוקש לחסום, אם המספר אינו מפורסם ברבים?
בחוק הטרדות מוקדי חירום נקבע שימוע באופן פוזיטיבי ולא לפי בקשה של הנפגע הפוטנציאלי - האם אין מקום לקבוע גם כאן הסדר דומה?
"5. (א) לא יורה גורם כאמור בסעיפים 3 ו-4 על חסימה לפי אותם סעיפים אלא לאחר שנשלחה למספר הטלפון שממנו בוצעה השיחה התראה על הכוונה לחסום את מספר הטלפון, וניתנה למנוי או למחזיק זכות שימוע; בהתראה כאמור יפורטו הסמכויות לפי סעיפים 3 ו-4, לפי העניין, וכן המקום והמועד לשימוע ודרכי התקשרות לשם השימוע.
(ב) לא טען מנוי או מחזיק, לפי העניין, את טענותיו במועד שנקבע, רשאי הגורם כאמור בסעיף קטן (א) להחליט בדבר החסימה אף בלי לשמוע את טענותיו.
(ג) מנוי או מחזיק רשאי לטעון את טענותיו גם לאחר שהורה גורם כאמור בסעיף קטן (א) על החסימה כאמור.
(ד) לעניין חוק זה, יראו את המנוי או המחזיק שממספרו בוצעו שיחות ההטרדה כאילו הוא ביצע את שיחות ההטרדה, זולת אם הוכיח לפני הגורם כאמור בסעיף קטן (א) כי מישהו אחר ביצע את שיחות ההטרדה ממספר הטלפון או כי מכשיר הטלפון נגנב או אבד."
בפרט, ביחס לזכות הטיעון:
האם העמדת מספר טלפון בלבד לצורך מתן זכות טיעון הוא אמצעי מספיק? האם לא יהיה בכך קושי רב מדי ביחס לאנשים שונים ובכלל זאת אדם עם מוגבלות או אדם שנמצא בחו"ל? האם לא ראוי לאפשר פניה באמצעים אחרים?
בהצעת החוק מוצע לתת זכות טיעון למשך 24 שעות לפני מתן ההוראה על החסימה לספק שירותי הבזק. האם 24 שעות אינו זמן מועט מדי? האם לא נדרשות לפחות 24 שעות החלות ב"ימי עסקים"? האם המשטרה צופה פגיעה עודפת במטרות החוק אם זכות הטיעון תינתן לפרק זמן ארוך יותר?
בחוק הטרדות מוקדי חירום מובהר בסעיף 5(ג) כי מנוי או מחזיק רשאי לטעון את טענותיו גם לאחר שהורו על החסימה. מוצע להבהיר גם כאן כי חל אותו הסדר.
האם חזקת המסירה המוצעת ראויה מספיק? מה לגבי מי שאינו דובר את השפה?
השגה: בהצעת החוק מוצע לאפשר עתירה לבית משפט השלום –
מדוע עתירה לבית המשפט השלום? מדוע לא לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בדומה להסדר שבחוק הטרדת מוקדי חירום?
מדוע להגביל את מקום הגשת העתירה לבית המשפט השלום בו יושב הנשיא בלבד, האם אין בכך כדי להערים קושי נוסף על מגיש העתירה?
מוצע לשקול לחייב את בית המשפט לבחון את העתירה בתוך זמן מסוים, וכן לקבוע כי לאחר מועד מסוים הקצר מ-30 ימים בלא שהתקיים דיון, תוסר החסימה?
נוסח הסעיף משולב בהערות הייעוץ המשפטי וביחס לתיבה "לשמש לביצוע עבירה" – מובא נוסח ההצעות הפרטות הנוקטות בביטוי "פרסום אסור":
סעיף 3: צו חסימה שיפוטי
על פי הצעת החוק, צו חסימה בו מעורב בית המשפט מאריך את תקופת תוקפו של הצו, בשלוש דרכים:
דרך המלך (ס"ק (א)) - בית המשפט יוכל על פי בקשת תובע לצוות על הארכת תוקפו של צו חסימה לתקופות נוספות של 60 ימים כל אחת. הרף הראייתי, כאמור, הוא רף גבוה יותר, המחייב כי בית המשפט ישוכנע כי חסימת הטלפון חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצע הצו. ממילא נדרש גם כי בית המשפט ישוכנע כי מתקיימת עבירה.
במקרה של הגשת כתב אישום (ס"ק (ב)) – צו עד תום ההליכים או מועד מוקדם יותר – אם שוכנע כי חסימת מספר הטלפון חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה.
הארכה במחדל (ס"ק (ג)) ל-30 ימים נוספים – אם הוגשה בקשה לצו שיפוטי, מוארך באופן אוטומטי ובמחדל הצו המינהלי, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. כלומר – הארכה לתקופה כוללת של 60 ימים, לפי רף מינהלי נמוך וללא קיום דיון.
ס"ק (ד) ו-(ה) עניינם בדיון מחדש של בית המשפט שנתן את הצו ובזכות הערעור, בהתאמה.
לדיון:
במקרה של הגשת כתב אישום ניתן להאריך את החסימה עד תום ההליכים. מה צפוי להתרחש לאחר שתיפסקנה בקשות ההארכה על ידי התובע (לדוגמא מאחר שההליכים בתיק הסתיימו)? האם יש כוונה להשבית מספר לצמיתות? אם לא ניתן לעשות כן – האם יש מקום לקבוע תקופת צינון שתמנע את העברת המספר למנוי תמים שימשיך לקבל טלפונים המיועדים להגשמת העבירה?
על פי ההצעה עצם הגשת בקשת הארכה מאריכה את תקופת הצו ל- 60 ימים. מוצע לשקול ברירת מחדל הפוכה – בה ההארכה מחייבת אישור של בית המשפט (אפילו אם זה יתבצע ללא קיום דיון).
נוסח הסעיף משולב בהערות הייעוץ המשפטי:
סעיף 4: סדרי דין בבקשה למתן צו חסימה שיפוטי
סדרי הדין בצו חסימה שיפוטי הם אלו:
הבקשה תוגש בכתב ותיתמך בהצהרה של קצין מוסמך.
המשיבים בבקשה יהיו המפעיל הסלולרי, וכן המנוי והמחזיק, ככל שזהותם ידועה. זאת מאחר שלא בכל מקרה יהיה ידוע מיהם המנוי (שכן מדובר גם בטלפונים ששולמו מראש, בסגנון pre-paid) או המחזיק (שגם זהותו לא ידועה בהכרח).
לדיון: לא ברור מהנוסח המוצע האם החובה לאתר בשקידה סבירה היא של המנוי או המחזיק או שמא של המנוי והמחזיק – שניהם יחד וכל אחד לחוד. האם על בית המשפט לוודא הזמנת כל המשיבים – או שדי באחד המשיבים בלבד?
נוסח הסעיף משולב בהערות הייעוץ המשפטי:
סעיף 5: חומר חסוי
ההסדר המוצע לעניין חומר חסוי הוא הסדר סטנדרטי בעיקרו.
סעיף 6: מימוש הוראה לפי הצו
סעיף 7: ביצוע ותקנות
מוצע לקבוע חובת דיווח לכנסת, בדומה לחוק הטרדות מוקדי חירום וחוק חסימת אתרי אינטרנט
טבלת השוואה בין חוק סגירת מקום, חוק חסימת אתרי אינטרנט, חוק הטרדות מוקדי חירום והצעת החוק
"בחוק זה – "בחוק זה –
"חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996; "חוק המעצרים" – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996;
"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982; "חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982;
"חסימת מספר טלפון" – חסימת הגישה של מספר הטלפון לרשת תקשורת של מפעיל סלולרי; "חסימת מספר טלפון" – חסימת הגישה של מספר הטלפון לרשת תקשורת של מפעיל סלולרי;
"מאגר נתוני זיהוי (תקשורת)" – כמשמעותו בסעיף 7(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007; "מאגר נתוני זיהוי (תקשורת)" – כמשמעותו בסעיף 7(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007;
"מחזיק" – המשתמש במספר טלפון לצורך קבלת שירותי בזק, אף אם אינו מנוי; "מחזיק" – המשתמש במספר טלפון לצורך קבלת שירותי בזק, אף אם אינו מנוי;
"מנוי" – מי שהתקשר עם מפעיל סלולרי בהסכם התקשרות למתן שירותי בזק; "מנוי" – מי שהתקשר עם מפעיל סלולרי בהסכם התקשרות למתן שירותי בזק;
"מספר טלפון" – כהגדרתו בסעיף 5א לחוק התקשורת; "מספר טלפון" – כהגדרתו בסעיף 5א לחוק התקשורת;
"מסרון" (SMS) – כהגדרתו בסעיף 5ב(ו) לחוק התקשורת; "מסרון" (SMS) – כהגדרתו בסעיף 5ב(ו) לחוק התקשורת;
"מפעיל סלולרי" – מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי חוק התקשורת; "מפעיל סלולרי" – מי שנותן שירותי רדיו טלפון נייד מכוח רישיון כללי לפי חוק התקשורת;
"עבירה" – כל אחת מאלה: "עבירה" – כל אחת מאלה:
(1) עבירה לפי סעיפים 205א או 205ג לחוק העונשין, התשל"ז–1977;
איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין
205א. המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו - מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.
איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר
205ג. (א) המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
(2) עבירה לפי סעיפים 13, 14 או 21 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973;
יצוא, יבוא, וסחר והספקה
13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל.
תיווך
14. לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13.
הדחת קטין לסמים מסוכנים
21. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:
(1) נותן לקטין סם מסוכן;
(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;
(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו.
(3) עבירה לפי סעיפים 7 או 8 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים התשע"ג–2013;
איסור הפצה
7. (א) לא ייצר אדם חומר אסור בהפצה, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יספקו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב) חזקה על אדם הפועל כאמור בסעיף קטן (א) כי ידע שחומר הוא חומר אסור בהפצה, והטוען להגנתו שלא ידע על כך – עליו הראיה.
הדחת קטין לחומר אסור בהפצה
8. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1) נותן לקטין חומר אסור בהפצה;
(2) משדל קטין להשיג חומר אסור בהפצה או להשתמש בו.
"צו חסימה מינהלי" – צו לחסימת מספר טלפון, לפי סעיף 2; "צו חסימה מינהלי" – צו לחסימת מספר טלפון, לפי סעיף 2;
"צו חסימה שיפוטי" – צו להארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי או צו לחסימת מספר טלפון, לפי סעיף 3; "צו חסימה שיפוטי" – צו להארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי או צו לחסימת מספר טלפון, לפי סעיף 3;
"קצין משטרה מוסמך" – קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה; "קצין משטרה מוסמך" – קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה;
"שירותי בזק" – כמשמעותם בחוק התקשורת; "שירותי בזק" – כמשמעותם בחוק התקשורת;
"תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח מושלב], התשמ"ב–1982, וכן קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי של משטרת ישראל. "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח מושלב], התשמ"ב–1982, וכן קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי של משטרת ישראל.
(א) היה לקצין משטרה מוסמך יסוד סביר להניח כי מספר טלפון משמש לביצוע עבירה/ וכי יש יסוד סביר לחשש שימשיך לשמש לביצוע עבירה אם לא ייחסם באופן מיידי, רשאי הוא לתת צו המורה למפעיל הסלולרי שעמו התקשר המנוי בהסכם התקשרות למתן שירותי בזק (בחוק זה – הסכם התקשרות) לחסום את מספר הטלפון לתקופה שיקבע בצו אשר לא תעלה על 30 ימים.
(ב) צו חסימה מינהלי יינתן רק לאחר שנמסרה למחזיק או למנוי הודעה על הכוונה למתן הצו (בחוק זה – הודעה) וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בתוך 24 שעות ממועד מסירת ההודעה, באופן שיפורט בה; לעניין סעיף קטן זה יראו הודעה שנמסרה באמצעות שיחה, הודעה קולית או מסרון למספר הטלפון, כאילו נמסרה למחזיק או למנוי, .
(ג) בצו חסימה מינהלי יפורטו מספר הטלפון שלגביו ניתן הצו ופרטי המנוי ככל שרשומים במאגר נתוני זיהוי (תקשורת), וכן תקופת תוקפו של הצו.
(ד) על החלטת קצין משטרה מוסמך בעניין צו חסימה מינהלי ניתן לעתור, לבית משפט השלום. ***
(ה)
(א) בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום רשאי, על פי בקשה בכתב של תובע, לצוות על הארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים, אם שוכנע כי חסימת מספר הטלפון חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
(ב) הוגש כתב אישום בעבירה רשאי בית המשפט הדן בכתב האישום, על פי בקשת תובע, לתת צו המורה למפעיל הסלולרי שעמו התקשר המנוי בהסכם התקשרות לחסום את מספר הטלפון המשמש ל או לצוות על הארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי, עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע, אם שוכנע כי חסימת מספר הטלפון חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה שבשלה הוצא הצו, ורשאי הוא לחזור ולצוות כאמור מזמן לזמן.
(ג) הוגשה לבית המשפט בקשה להארכת תוקפו של צו חסימה מינהלי לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יתקיים הדיון בבקשת ההארכה בהקדם האפשרי והצו המקורי יישאר בתוקפו לתקופה נוספת של 30 ימים מתום התקופה שעליה הורה קצין המשטרה המוסמך.
(ד) בית המשפט רשאי לדון מחדש בצו חסימה שיפוטי אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות שהתגלו לאחר מתן הצו.
(ה) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט שלערעור, בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
לעניין בקשה למתן צו חסימה שיפוטי, יחולו הוראות אלה:
(1) הבקשה תוגש בכתב ותיתמך בהצהרה של קצין משטרה מוסמך;
(2) המשיבים בבקשה יהיו המפעיל הסלולרי שעמו התקשר המנוי בהסכם התקשרות, וכן המנוי המחזיק ככל שניתן לאתרם בשקידה סבירה;
(3) הדיון בבקשה יתקיים במעמד המשיבים, ואולם בית משפט רשאי לתת צו חסימה שיפוטי במעמד צד אחד, אם הוא סבור שהמשיבים,, הוזמנו כדין ולא התייצבו לדיון;
(4) לשם החלטתו בבקשה רשאי השופט להיזקק לראיות אף אם אינן קבילות במשפט.
(א) בדיון בבקשה למתן צו חסימה שיפוטי וכן בערעור על החלטת בית המשפט לפי הסעיף האמור, רשאי תובע לבקש לפרט או להציג לפני בית המשפט בלבד עובדות או מידע שעליהם הוא מבסס את טענותיו (בסעיף זה – חומר חסוי); בקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – בקשה לאי גילוי חומר חסוי) תוגש בכתב בצירוף נימוקים.
(ב) בית המשפט רשאי להיענות לבקשה לאי גילוי חומר חסוי ולהסתמך על החומר החסוי, אם מצא כי גילויו בנוכחות המשיבים עלול לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; החומר החסוי יסומן, יוחזר למבקש לאחר העיון והדבר יירשם בפרוטוקול.
(ג) בית המשפט יודיע למבקש ולמשיב על החלטתו בבקשה לאי גילוי חומר חסוי ורשאי הוא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.
(ד) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה לאי גילוי חומר חסוי, רשאי המבקש להודיע כי הוא חוזר בו מהגשת החומר החסוי, ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון המשיבים והשופט יתעלם ממנו לצורך החלטותיו.
(ה) אם במועד הדיון בבקשה לאי-גילוי חומר חסוי היה תלוי ועומד גם הליך לפי סימן ג' בפרק ב' לחוק המעצרים בעניינו של חשוד בעבירה שבקשר אליה הוגשה הבקשה, לא יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) ויחולו על הדיון בבקשה הוראות סעיף 15(ג) עד (ה) לחוק המעצרים.
(ו) החליט בית המשפט שלא להיעתר לבקשה לאי-גילוי חומר חסוי, רשאי תובע לערער על החלטת בית המשפט בעניין זה בתוך 15 ימים ממועד מתן ההחלטה, לפני בית משפט שלערעור אשר ידון בערעור בשופט אחד.
(ז) הודיע תובע לבית משפט שהחליט כאמור בסעיף קטן (ו) כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור באותו סעיף קטן, לא יעביר בית המשפט את החומר החסוי למשיבים עד להכרעה בערעור.
(ח) בדיון בערעור לפי סעיף קטן (ו) רשאי בית המשפט לעיין בחומר החסוי ולקבל פרטים נוספים מהתובע בלי לגלותם למשיבים.
מפעיל סלולרי יפעל למימושה של הוראה שניתנה בצו חסימה מינהלי או בצו חסימה שיפוטי, באופן מיידי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד קבלתו.
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
חוק סגירת מקום חוק חסימת אתרי אינטרנט חוק הטרדות מוקדי חירום הצ"ח חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות
המטרה מניעת עבירה המנויה בתוספת המהווה חלק מפעילותו השגרתית של העסק:
עבירות סרסרות וניהול בית בושת, סחר בבני אדם, איסור הגרלות והימורים;
עבירות סחר בחלקים גנובים של רכב – כאשר העבירה מתבצעת בהיקף משמעותי מהפעילות;
שימוש במקום לפעילות ארגון פשיעה;
עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים בנסיבות שאינן לצריכה עצמית.
עבירות לפי חוק הגז בנסיבות של סכנה ממשית מהעיסוק בגז ללא רישיון
עבירות לפי חוק סימני מסחר וחוק זכויות יוצרים – כאשר העסק משמש בעיקרו לביצוע העבירה.
הפצה של חומרים מסכנים. מניעת המשך ביצוע עבירות שונות (הימורים, פורנוגרפיה ועבירות זנות; סמים וכן מניעת המשך פעילות טרור באמצעות האתר); הפסקת הטרדת מוקדי חירום; מניעת העלבת או פגיעה בנותני הסיוע וקריאות שווא לסיוע. מניעת עבירות על ידי חסימת מספרי טלפון המשמשים לביצוע העבירה: פרסום עבירות זנות; הפצה תיווך, סחר ייבוא וייצוא סמים והפצת חומרים מסכנים או שידול קטין לצריכת סמים או חומרים מסכנים.
רף הוודאות מינהלי - יסוד סביר להניח כי מקום משמש לביצוע עבירה ... וכי ימשיך לשמש לביצוע עבירה .. אם לא יוגבל השימוש... באופן מיידי.
שיפוטי – ... חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה.
שיפוטי - ... חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה. וודאות מלאה: "בוצעו שיחות הטרדה ... " מינהלי - יסוד סביר להניח כי מקום משמש לביצוע עבירה ... וכי ימשיך לשמש לביצוע עבירה .. אם לא יוגבל השימוש... באופן מיידי.
שיפוטי – ... חיונית למניעת המשך ביצוע העבירה.
תקופת החסימה תקופות שאינן מצטברות ליותר מ-30 ימים. ובמקרה של בקשת הארכה שיפוטית של הצו – הארכה על ידי בית המשפט לפי בקשת תובע ל-30 ימים נוספים.
לא ניתן לתת צו נוסף בתקופה של שנתיים, אלא בשינוי נסיבות ואישור של פרקליט מחוז.
שיפוטי – 60 ימים, באופן מתחדש או "עד תום ההליכים" אם יש בעבירה כדי לסכן את ביטחונו של אדם או ביטחון הציבור. לצמיתות. ניתן לשנות את ההחלטה בשינוי נסיבות. - חסימה ראשונה – של שיחות למוקד החירום בלבד;
לאחר מכן ושלוש שיחות הטרדה נוספות - חסימה ארבעה ימים;
- שתי שיחות הטרדה נוספות לאחר החסימה – חסימה לשבועיים.
- שתי שיחות נוספות לאחר הסרת החסימה – חסימה לצמיתות בצו מינהלי - 30 ימים ו-30 ימים נוספים אם הוגשה בקשה להארכה;
בצו שיפוטי – 60 ימים, ניתן להמשיך ולהאריך ללא הגבלה.
אם הוגש כתב אישום – לפי בקשת תובע – עד תום ההליכים.
זכות שימוע והתראות בהליך המינהלי זכות טיעון רחבה: ניתן צו ... – רשאי מי שרואה את עצמו כנפגע מהצו לפנות לקצין מוסמך ולטעון בפניו.
[הליך שיפוטי] - לטלפון נשלחת התראה על הכוונה לחסום את המספר וכן מועד ומקום השימוע;
- אפשרות לטעון טענות גם לאחר שניתנה הוראה על חסימה כאמור/ התראה באמצעות שיחה/ מסרון או הודעה קולית;
זכות טיעון למנוי ולמחזיק.
זכות הטיעון לפי בקשה של המחזיק או המנוי, למשך 24 שעות – עד לחסימה.
שיקולים נוספים על הקצין לשקול בין היתר את מידת הסכנה או הנזק לציבור ואת מידת הפגיעה שתגרם לבעלים.
הכל במידה שאינה עולה על הנדרש בנסיבות העניין ... על בית המשפט לשקול את מידת הפגיעה בציבור בישראל כתוצאה מהאתר; מידת הפגיעה בגישה של הציבור למידע וסיכון לפגיעה בתוכן אחר; ספקי גישה לאינטרנט ופרטיות של משתמשי האינטרנט.
ככל שניתן להפריד - ההסרה/ חסימת הגישה – רק לחלק באתר בו מתקיימת העבירה אין אין
השגה ערעור לבית המשפט המוסמך ערעור לבית המשפט המוסמך עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה לבית המשפט השלום