חומר רקע

הכנסת לכבוד יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה אדוני היושב ראש, אבקש להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה דחופה בנושא: היעדר מיגון הולם ופער מקלוט בשכונות ותיקות ביישובים עירוניים דברי הסבר: "יש בבניין שש משפחות, אין ועד, ולאף אחד לא אכפת ממצב המקלט. אם תהיה הפגזה על חיפה, אשאר בבית ואנסה למצוא מקום בטוח עד כמה שאפשר" -כך אמר תושב שכונת בת גלים בחיפה, בה פינו התושבים והעירייה כ-400 טונות ממקלטים ציבוריים החל מחודש אוקטובר. תופעה זאת, של מצב ירוד של מקלטים דווקא בשכונות ותיקות, בהן מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת במבנים עם תשתיות רעועות, אינו ייחודי לחיפה. כך למשל, בישיבה של מועצת עיריית תל אביב, נחשף כי המקלט הגדול בעיר ממוקם בתחנה המרכזית החדשה אך כלל איננו שמיש ואינו יכול להוות מרחב בטוח בשל הזנחה מתמשכת. עוד בחודש נובמבר פנו ועדי שכונות מדרום ומזרח תל אביב (נווה שאנן, כפר שלם, לב יפו, ביצרון, יד אליהו, כרם התימנים ועוד) למשרד הפנים בבקשה להצבת מרחבים מוגנים ניידים בשכונות ותיקות ניעדרות מיגון בבתים, אך הדבר טרם נעשה. רק בשנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ, עודכנו תקנות ההתגוננות האזרחית כך שבכל דירה חדשה ישנה חובה לבנות ממ"ד. בעקבות זאת, המדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים הינה להסתמך על המרחבים המוגנים בתוך הדירות, ועל כן לא נבנים מקלטים ציבוריים חדשים ורובם אינם מתוחזקים בצורה נאותה. המשמעות היא כי דווקא בשכונות ותיקות במרכזי הערים, בהן מתגוררות פעמים רבות אוכלוסייה פחות מבוססות, ישנו חסך במרחבים מוגנים ובמקלטים. בשפה המקצועית מכונה חסך זה "פער המיגון והמקלוט" – עוד בשנת 2011 העריך מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי ביישובים עירוניים ישנן מעל 700,000 דירות שאינן ממוגנות בהן מתגוררים מעל לשני מיליון תושבים. בשנת 2012 העריך המשרד להגנת העורף את פער המיגון בחיפה ב-30%, בתל אביב ב-54% ובירושלים ב-55%. בשנת 2020 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף בו נמצא כי מעל ל-2.6 מיליון תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם וכי 20% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים. לאור כל האמור, ובשל הצורך האקוטי להבטיח הנגשה של מרחב מוגנים ומקלטים לאוכלוסיות מוחלשות ולבחון את היערכות הרשויות בתחום, אבקש להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת בדחיפות. בכבוד רב, חבר הכנסת אברהם בצלאל הכנסת כ"ה בסיוון התשפ"ד 01 ביולי, 2024 3397 לכבוד יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה אדוני היושב ראש, אבקש להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה דחופה בנושא: היעדר מיגון הולם ופער מקלוט בשכונות ותיקות ביישובים עירוניים דברי הסבר: "יש בבניין שש משפחות, אין ועד, ולאף אחד לא אכפת ממצב המקלט. אם תהיה הפגזה על חיפה, אשאר בבית ואנסה למצוא מקום בטוח עד כמה שאפשר" -כך אמר תושב שכונת בת גלים בחיפה, בה פינו התושבים והעירייה כ-400 טונות ממקלטים ציבוריים החל מחודש אוקטובר. תופעה זאת, של מצב ירוד של מקלטים דווקא בשכונות ותיקות, בהן מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת במבנים עם תשתיות רעועות, אינו ייחודי לחיפה. כך למשל, בישיבה של מועצת עיריית תל אביב, נחשף כי המקלט הגדול בעיר ממוקם בתחנה המרכזית החדשה אך כלל איננו שמיש ואינו יכול להוות מרחב בטוח בשל הזנחה מתמשכת. עוד בחודש נובמבר פנו ועדי שכונות מדרום ומזרח תל אביב (נווה שאנן, כפר שלם, לב יפו, ביצרון, יד אליהו, כרם התימנים ועוד) למשרד הפנים בבקשה להצבת מרחבים מוגנים ניידים בשכונות ותיקות ניעדרות מיגון בבתים, אך הדבר טרם נעשה. רק בשנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ, עודכנו תקנות ההתגוננות האזרחית כך שבכל דירה חדשה ישנה חובה לבנות ממ"ד. בעקבות זאת, המדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים הינה להסתמך על המרחבים המוגנים בתוך הדירות, ועל כן לא נבנים מקלטים ציבוריים חדשים ורובם אינם מתוחזקים בצורה נאותה. המשמעות היא כי דווקא בשכונות ותיקות במרכזי הערים, בהן מתגוררות פעמים רבות אוכלוסייה פחות מבוססות, ישנו חסך במרחבים מוגנים ובמקלטים. בשפה המקצועית מכונה חסך זה "פער המיגון והמקלוט" – עוד בשנת 2011 העריך מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי ביישובים עירוניים ישנן מעל 700,000 דירות שאינן ממוגנות בהן מתגוררים מעל לשני מיליון תושבים. בשנת 2012 העריך המשרד להגנת העורף את פער המיגון בחיפה ב-30%, בתל אביב ב-54% ובירושלים ב-55%. בשנת 2020 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף בו נמצא כי מעל ל-2.6 מיליון תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם וכי 20% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים. לאור כל האמור, ובשל הצורך האקוטי להבטיח הנגשה של מרחב מוגנים ומקלטים לאוכלוסיות מוחלשות ולבחון את היערכות הרשויות בתחום, אבקש להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת בדחיפות. בכבוד רב, חבר הכנסת עופר כסיף הכנסת כ"ה בסיוון התשפ"ד 01 ביולי, 2024 3412 לכבוד יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה אדוני היושב ראש, אבקש להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה דחופה בנושא: היעדר מיגון הולם ופער מקלוט בשכונות ותיקות ביישובים עירוניים דברי הסבר: "יש בבניין שש משפחות, אין ועד, ולאף אחד לא אכפת ממצב המקלט. אם תהיה הפגזה על חיפה, אשאר בבית ואנסה למצוא מקום בטוח עד כמה שאפשר" -כך אמר תושב שכונת בת גלים בחיפה, בה פינו התושבים והעירייה כ-400 טונות ממקלטים ציבוריים החל מחודש אוקטובר. תופעה זאת, של מצב ירוד של מקלטים דווקא בשכונות ותיקות, בהן מתגוררת אוכלוסייה מוחלשת במבנים עם תשתיות רעועות, אינו ייחודי לחיפה. כך למשל, בישיבה של מועצת עיריית תל אביב, נחשף כי המקלט הגדול בעיר ממוקם בתחנה המרכזית החדשה אך כלל איננו שמיש ואינו יכול להוות מרחב בטוח בשל הזנחה מתמשכת. עוד בחודש נובמבר פנו ועדי שכונות מדרום ומזרח תל אביב (נווה שאנן, כפר שלם, לב יפו, ביצרון, יד אליהו, כרם התימנים ועוד) למשרד הפנים בבקשה להצבת מרחבים מוגנים ניידים בשכונות ותיקות ניעדרות מיגון בבתים, אך הדבר טרם נעשה. רק בשנת 1992, בעקבות מלחמת המפרץ, עודכנו תקנות ההתגוננות האזרחית כך שבכל דירה חדשה ישנה חובה לבנות ממ"ד. בעקבות זאת, המדיניות הממשלתית בעשורים האחרונים הינה להסתמך על המרחבים המוגנים בתוך הדירות, ועל כן לא נבנים מקלטים ציבוריים חדשים ורובם אינם מתוחזקים בצורה נאותה. המשמעות היא כי דווקא בשכונות ותיקות במרכזי הערים, בהן מתגוררות פעמים רבות אוכלוסייה פחות מבוססות, ישנו חסך במרחבים מוגנים ובמקלטים. בשפה המקצועית מכונה חסך זה "פער המיגון והמקלוט" – עוד בשנת 2011 העריך מרכז המחקר והמידע של הכנסת כי ביישובים עירוניים ישנן מעל 700,000 דירות שאינן ממוגנות בהן מתגוררים מעל לשני מיליון תושבים. בשנת 2012 העריך המשרד להגנת העורף את פער המיגון בחיפה ב-30%, בתל אביב ב-54% ובירושלים ב-55%. בשנת 2020 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף בו נמצא כי מעל ל-2.6 מיליון תושבים בישראל אין מיגון תקני בסמוך למקום מגוריהם וכי 20% מהמקלטים הציבוריים אינם כשירים. לאור כל האמור, ובשל הצורך האקוטי להבטיח הנגשה של מרחב מוגנים ומקלטים לאוכלוסיות מוחלשות ולבחון את היערכות הרשויות בתחום, אבקש להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת בדחיפות. בכבוד רב, חבר הכנסת אלון שוסטר