החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-032988
סיכום דיון
מיום רביעי, ג' באב התשפ"ד, 7.8.2024, בנושא:
רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה, דוח שנתי 2022
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – בחודש יולי השנה מטוס כנף ציון - מטוס ראש הממשלה ביצע את טיסת הבכורה הרשמית שלו לארצות הברית.
בשנת 2014 המליצה ועדת גולדברג, ועדה ציבורית אשר הוקמה על ידי הממשלה, לבדוק את מכלול ההיבטים הנוגעים לרכישת מטוס להטסת ראשי המדינה ובכלל זה ההיבטים הכלכליים והביטחוניים. הועדה המליצה על רכישת מטוס ייעודי להטסת הנשיא המדינה וראש הממשלה במסגרת תפקידם.
הקבינט המדיני-בטחוני הטיל על משרד רה"מ לאפיין את המטוס ולרכוש אותו במכרז באמצעות משרד הביטחון. כמו כן אושרה הערכת התקציב, ההסבה, התחזוקה והפעלת המטוס למשך 5 שנים. נקבע כי הבעלות על המטוס תהיה של משרד רה"מ וחיל האוויר יטיס אותו. בשנת 2016 חתם משרד הביטחון הסכם עם התעשייה האווירית על ביצוע הרכש, ביצוע ההתקנות והתחזוקה ומאז החלו העבודות.
הוועדה קיימה סיור באתר לפני כחודש וחצי, והתרשמה כי המטוס אינו מפואר. איני מזלזל בצורך הביטחוני והחובה להגנה מיטבית על המטוס ונוסעיו, כמו גם על החובה ברציפות תפקודית גם כאשר חוצים את האוקיינוס, ואני חייב להגיד שהמצב בשטח בהחלט נותן מענה.
אני מבקש לדון בסוגיית עלות מול תועלת. נבקש לדעת: האם אנחנו עומדים בסכומים המוערכים בתחילת הפרויקט? מה הצפי לעתיד? והאם יש כדאיות כלכלית לטווח הארוך?
משרד מבקר המדינה – אביחי לויט-מנהל האגף לביקורת משהב"ט – הדוח פורסם בשנת 2022, והביקורת עסקה בשלב ההקמה ולא בהפעלת המטוס ובעלויות שלאחר מכן.
תקופת הביקורת: פברואר 2019-מרץ 2020 (בדיקות השלמה בוצעו עד אוקטובר 2020, וחלק מהנתונים עודכנו עד מרץ 2021)
מטרת הביקורת: בחינת פרויקט רכש והסבת מטוס ראשי המדינה בשלב ההקמה, בהיבטים של עבודות המטה לאישור הפרויקט ותהליך אישורו, היבטים ביטחוניים, תקציב ולוחות זמנים. זאת כדי לשפר את התכנון ואת הביצוע של פרויקטים לאומיים אחרים לצורך היערכות מיטבית אליהם.
הנושאים העיקריים שנבדקו: * עבודות המטה לקראת אישור הפרויקט בקבינט ותהליך אישורו בקבינט.
* היבטים ביטחוניים בפרויקט, כולל הגדרת מענה לאיומי סייבר.
* קביעת התקציב לפרויקט, השינויים ועלותם, ומימוש התקציב לעומת התכנון.
* עמידה בלוח הזמנים של שלב ההקמה עד מסירת המטוס.
נתוני מפתח: כ- 152 מיליון ₪ (40 מיליון דולר) המחיר שייצג את הכדאיות הכלכלית לרכש מטוס ייעודי ולהסבתו, על פי עבודה של משרד האוצר משנת 2011.
590 מיליון ₪ תקציב הפרויקט כפועל יוצא מהחלטת הממשלה מאוגוסט 2016, שכלל 140 מיליון ש"ח עבור שינויים והוצאות בלתי צפויות מראש (בצ"ם).
729 מיליון ₪ הערכת תקציב הפרויקט שאישר הקבינט באוגוסט 2015, מהם כ-393 מיליון ש"ח לרכש המטוס ולהסבתו (שלב ההקמה).
5.2 מיליון ₪ הערכת עלות טיסה ממוצעת במטוס ראשי המדינה (בהתחשב בעלויות ההקמה). זאת בהשוואה לעלות הממוצעת של טיסת רה"מ בשנים 2015 - 2019 שעמדה על 2.5 מיליון ש"ח.
100-120 מספר הנוסעים שהמטוס יכיל, על פי דרישה שנקבעה כבר בשנת 2010. זאת בהשוואה ל-61 - מספר הנוסעים המרבי שהצטרפו בפועל לטיסות רה"מ בשנים 2010 – 2013.
יוני-יולי 2021 המועד הצפוי למסירת המטוס (נכון למרץ 2021), במקום המועד המקורי למסירתו על פי ההסכם – ספטמבר 2018.
ליקויים: בעבודות המטה שנעשו בין היתר בהערכת עלויות הפרויקט ובקביעת מאפייני המטוס ודרישות מרכזיות בפרויקט.
אפיון הדרישות הביטחוניות (הפיסי והנוגע לאיומי סייבר) ובתיאום הביטחוני בין הגופים המעורבים.
בתהליכי העבודה שהביאו לקביעת תקציב הפרויקט, לשינויים שחלו בו ולהשלכות שלהם (על התקציב ועל לוחות הזמנים).
יתרת תקציב הפרויקט עוד לפני סיום שלב ההסבה עמדה על כ-2.4 מיליון ש"ח בלבד עבור הוצאות בלתי צפויות להפעלת המטוס במשך חמש שנים.
בין היוזמה לרכש המטוס ועד מועד סיום הביקורת חלפו כ-11 שנים, ובין המועד בו נרכש המטוס ועד מועד סיום הביקורת חלפו כ-5 שנים. אף על פי כן, במועד סיום הביקורת המטוס טרם נמסר למשרד רה"מ.
מדובר בפרויקט ייחודי, לאומי, ראשוני ומורכב שכולל היבטים ביטחוניים וממלכתיים, ועלותו מאות מיליוני שקלים, ואף על פי כן: היעדר תשתית עובדתית מדויקת ומלאה, ליקויים בהערכת עלויות, ליקויים בקביעת מאפייני המטוס ותצורתו, ליקויים באפיון דרישות, אי-עמידה בלוחות זמנים, שינויים שהביאו לחוסר יעילות ולעיכובים רבים, ליקויים בתיאום ביטחוני בין הגופים והיעדר תיעוד.
טליה דאר-מנהלת ביקורת בכירה – יתרת התקציב היא כ- 2.4 מלש"ח להוצאות בלתי צפויות. המכרז עם תעשייה אווירית היה עבור שלב ההקמה ושלב ההפעלה ל-5 שנים ראשונות מתוך 20 שנה. התבצע תמחור לעלויות הצפויות ל-5 שנים. 585 מלש"ח נוצלו נכון למועד הביקורת (מרץ 2021).
מתוך דו"ח המבקר הממשלה לא אישרה קרוב ל- 800 מלש"ח. הערכת העלויות בקבינט טרם ההליך המכרזי היתה 729 מלש"ח. המכרז נוהל בצורה טובה ויעילה ע"י משרד הביטחון, והתחרות יצרה הפחתת עלויות מאוד משמעותית בסך 451 מלש"ח. יש להוסיף בצ"מ של 100 מלש"ח ועוד 40 שהתווספו בדרך נוספת, והתקציב שנקבע בהחלטת הממשלה עמד על 590 מלש"ח.
אנחנו הערנו בדו"ח שהכיסוי הביטוחי עמד על 204 מלש"ח, בעוד שעלות המטוס היתה 682 מלש"ח, ולכן ראוי להגדיל את הכיסוי הביטוחי.
משרד ראש הממשלה – סא"ל במיל' איתן ליאל-מנהל מערך מטוס ראשי המדינה – ל- 150 מדיניות יש מטוס לראשי המדינה. המטוס אמנם בן 23 שנה, אך הוא טס מעט יחסית. הוא הגיע לתע"ש כמטוס תובלה בשנת 2016. תוחלת החיים שלו היא לפחות 20 שנה בהתאם למצבו כיום.
היום יתקיים סיכום של מערך הנסיעה לארה"ב. הביצוע היה טוב מאוד של כלל מרכיבי המשימות. מרגע עליית רה"מ ופמלייתו למטוס – המטוס והמערך החלו לממש את היתרונות שהמטוס וצוותו מעניקים למדינת ישראל:
א. מיד בעלותו רה"מ התיישב עם צוותו הבכיר לדיון מבצעי בחד"ן המטוס, ונשארו לדיון עד לאחר ההמראה (מותר לשהות בחד"ן בהמראה – מושבים מותאמים).
ב. משך רוב שעות הטיסה (טיסת יום) קיימו רה"מ ואנשי צוותו דיונים ועשו שימוש רב בקווי התקשורת הגלויים והאדומים ללא כל שיבוש.
המטרות הן: בטיחות, ביטחון, מקצועיות, שירות, יעילות, ולעשות עבודה נאמנה למען משלם המיסים. מהתרשמותי נעשתה עבודה יוצאת מן הכלל. היתה עמידה במסגרת התקציבית – הרכש, ההסבה והתפעול עלו 588 מיליון ₪. המטוס הוא מצוין ומתוחזק כנדרש כמו גם התפקוד של מערך האנשים. אנו נעבוד על שיפור התהליכים ונחשוב קדימה על הדרך הנכונה לתפעל אותו.
בדקנו את עלויות החכירה של אל על לטובת טיסות של רה"מ ופמלייתו לארה"ב בהשוואה לעלות הטיסה בשבוע שעבר באמצעות המטוס הייעודי. הטיסה האחרונה עלתה 520 אלף דולר אם מקזזים את עלות הנסיעה לפלורידה בסך 447 אלף דולר, כשהצעת אל על עמדה על 980 אלף דולר. בסופו של דבר העלות היא חצי מהמחיר. 900 אלף ₪ הוא מרכיב קבוע מידי חודש. חיל האוויר מקבל תקציב בהתאם למה שסוכם איתו והעלויות שלו.
עלות הביטוח – 700 אלף דולר לשנה, לקראת חידושו אנו נבדוק מול חברות הביטוח מחירים כדי להשיג מחיר נמוך לפוליסה. המרכיב הקבוע הוא 900 אלף ₪ שתע"ש מקבלת כל חודש ללא קשר לפעילות המטוס, והמרכיב השני הוא שעות הטיסה.
פרויקט בחיל האוויר אורך 10 שנים עד שמטוס הופך להיות מבצעי. החלטת הממשלה התקבלה בשנת 2016, ובשנת 2024 המטוס החל לפעול. למעשה המטוס היה יכול לטוס כבר לפני שנה וחצי.
ח"כ משה טור פז – כמות הנוסעים שהמטוס יכול להכיל היא הרבה יותר נמוכה מהצורך. יש ניצול של המטוס לכדי הגניב את בנו של רה"מ חזרה לישראל. חשוב ללמוד את האירוע, וחסרה לי האצבע האחראית מי תכנן, מי ביצע, מי משתמש ולתקן. אני מבין שהביקורת בדקה כל מיני נושאים שקשורים לתהליך, והתגלו ממצאים בעייתיים. לעיתים שיקולי ביטחון המדינה גוברים על ליקויים שלא מטופלים.
משרד מבקר המדינה - טליה דאר-מנהלת ביקורת בכירה – חלק מאוד משמעותי שנבדק זה עבודות המטה וכל תהליכי האישור באפיון המטוס, משלב קבלת ההחלטות עד שלב הקבינט. שתי הרגליים של ניהול הפרויקט הם תקציב ולוחות זמנים. בדקנו את ההיבטים הביטחוניים, חלק מהם מצוינים בדו"ח המסווג וחלקם פה.
ועדת גולדברג עמדה על שני טעמים מרכזיים בהקמת הפרויקט הזה: היבטים ביטחוניים ותקשורת נוכח הצורך ברציפות תפקודית בטיסות ארוכות.
התווספו כ-3 שנים למועד החוזי בשל עיכובים: קורונה, רכישות מספקי חוץ, רכיבים למטוס שנרכשו ב- 2016 וכבר לא היו רלוונטיים והיה צורך בפיתוח עצמאי לרכיבים הללו.
משרד הביטחון – תמי רודיך-ר' חטיבת רכש מטוסי תובלה ומסוקים – תהליך רכישת המטוס היה חדש עבורנו ולמדנו אותו תוך כדי תנועה. המטוס הוא אזרחי ובהחלטת הממשלה הוחלט שיטיסו אותו טייסי חיל האוויר. נוצר בן כלאיים שלא קיים בשום מקום בעולם. התארכות הפרויקט נבעה מהתמשכות ההבנה של כלל הגורמים איך להכין אותו משום שהוא לא היה מוכר לאף אחד. כמו כן בעת חילופי ממשלה לא היתה התעסקות עם המטוס.
החוזה מול תע"ש - אחזקת המטוס היא כ- 47 מיליון ש"ח ל- 5 שנים, המשמעות היא 8 מיליון ₪ לשנה.
המשתנים לטיסות – 77 מיליון ₪ - הזמנות שיושבות אצל תע"ש ל- 5 שנים. יש חלוקה בין יעדים וטיסות ארוכות לבין קצרות בחוזה ההזמנה מול תע"ש.
התעשייה האווירית לישראל IAI – יעקב ברקוביץ'-מנהל קו עסקים השגות והשבחות חטיבת התעופה – תע"ש פעלה במקצועיות תוך התמודדות עם אתגרים, רגולציה ושינויים. המטוס צריך למלא 100% משימות במדויק ובלי לסטות סנטימטר מהגדרת המשימה. הטיסה האחרונה של רה"מ הוכיחה בצורה ברורה שהעשייה של תע"ש בוצעה כפי שהוגדרה.
משרד האוצר – ערן מנסנו-סגן בכיר לחשב רה"מ חשכ"ל – התקציב נוצל בתוך המסגרת התקציבית ולא היו חריגות.
אמהות בחזית – מיכל גורפיקל – המטוס אינו יכול לשאת את כל המסע, ולכן הוא ביצע 2 טיסות לארה"ב. אם כבר קנו מטוס ישן מדוע לא לקחו את זה בחשבון? האם המטוס טס עפ”י חוקים אזרחיים או צבאיים?
משרד ראש הממשלה – סא"ל במיל' איתן ליאל-מנהל מערך מטוס ראשי המדינה – מאחר ואחד מהיסודות הוא להיות נאמנים לכספי הציבור, דחינו את ההמראה עד לרגע האחרון כשהיה ברור לנו שיש טיסה מבצעית. אתמול קיבלו אישור מבואינג להגדיל את כמות המשקל.
החלטנו לבצע את הטיסה הראשונה מתוך חשיבה שלא ראוי להטיס את רה"מ ופמלייתו בפעם הראשונה, אלא לבדוק שהמטוס יכול לעשות את עבודתו. הטיסה נעשה בתעריף של מטוס אימונים ולא בתעריף מבצעי.
המטוס הוא אזרחי, ומרגע שמטוס חייל האוויר חותם עליו הוא הוא הופך להיות מטוס צבאי. הוחלט שהוא יתופעל בסטנדרט הכי קרוב למטוס אזרחי. אנו מאופיינים עפ"י פרק 8 לכיוון פרק 13.
הזכיין מנהל את ענייניו מול הדיילים.
אמהות בחזית - אילת פלר מימון – כאמהות לחיילים ולמלשב"ים מדובר בפרויקט שאפתני וסמל סטטוס. יש חשיבות בתקופה זו למראית עין. נשאלת שאלה האם תהליך קבלת ההחלטות עבד כמו שצריך?
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה אינה מסכימה עם כך שהמל"ל הוזמן לדיון ולא הגיע למרות שהוא נדרש לכך.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר מסמך עלויות עד כה הכולל: תשלום רכישה, שינוע ואחזקה שנתית.
הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להתכנס בעוד שנה עם הגורמים המקצועיים הרלוונטים לנושא כדי לערוך ביקורת מעקב, ובמדית הצורך הוועדה תקיים דיון מעקב בנושא.