מסמך מ.מ.מ ישיבת ועדה
האתגרים הייחודיים העומדים בפני קליטה מיטבית של העולים מארצות דוברות אנגלית
04\02\2018
1. הכרה בשירותים לפני המעבר לישראל (Telfed)
הכרה בשירותים הנדרשים לפני הגעתם לישראל במיוחד עבור פנסיונרים ואנשים עם צרכים מיוחדים
הכרה בשירותים הנדרשים לפני ההגעה לישראל, במיוחד לבעלי צרכים מיוחדים, בעלי מוגבלויות נפשיות בעלי לקויות למידה ופנסיונרים.
בְּעָיָה:
ברצוננו להתייחס לאתגרים הבאים של עולים דוברי אנגלית. מצאנו כי עולים בעלי צרכים מיוחדים, בעלי מוגבלויות נפשיות בעלי לקויות למידה ופנסיונרים מתמודדים עם אתגרים מרכזיים לאחר העלייה, בנוסף לאתגרים הרגילים העומדים בפני כל העולים, במיוחד בהכרה במצבם מטעם הרשויות הישראליות (ביטוח לאומי, משרד הבריאות וכו ') וכתוצאה מכך בקושי לקבל את השירותים המתאימים ואת המימון. תהליך זה בדרך כלל לוקח זמן רב, דורש הבנה של איך המערכת עובדת והכנה מראש. העולים אינם יודעים מה זכויותיהם ואל מי לפנות. לאחר מכן, עולים נאלצים להסתדר לבד וחווים תסכול אדיר. במקרים מסוימים, הם אינם מסוגלים לקבל את השירותים שהם צריכים במשך שנים רבות.
פִּתָרוֹן:
העולים צריכים לקבל הדרכה לגבי הכרה ושירותים בישראל לפני העלייה. יש צורך בעובדים סוציאליים ייעודיים שיכולים להיות בקשר עם המשפחה במהלך יישום העלייה. העובד הסוציאלי יסייע למשפחה להבין כיצד פועלת המערכת בישראל וכיצד להתכונן לתהליך הכנת הניירת הנכונה (אבחון, הערכה, דיווחים רפואיים וכו ') על מנת להיקלט בישראל. בדרך זו, המשפחה תדע מה לצפות לגבי התהליך ולוח הזמנים, כמו גם זכויות, שירותים ומימון הם עשויים לקבל.
אחרי העלייה, יש צורך בעובדים סוציאליים רבים בכל מחוז (משרד הקליטה) שצריכים להדריך את המשפחות בשנים הראשונות של העלייה, ולעזור להם להגיע לשירותם הנכונים.
גם עולים בעלי לקויות למידה ואתגרים בריאותיים אחרים מודגשים, שכן קשה למצוא אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש דוברי אנגלית המספקים טיפול מסובסד (בשיעור הקופות). ככזה, אנו תומכים גם בכספים שהוקצו על מנת להבטיח אפשרויות טיפול טובות יותר וגישה מהירה יותר לטיפול בעולים דוברי אנגלית.
יש מעט מאוד מטפלים דוברי אנגלית העובדים בתוך הקופות ותמיכה עבור ספקים פרטיים אלה היא גם חשובה. הביורוקרטיה הנוכחית מקשה על מציאת הספק הנכון. רבים מן דוברי האנגלית מאוימים מאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש שלא דוברים אנגלית.
נקודה נוספת שמה דגש על הצרכים מיוחדים: לפעמים מחלות נפש מאובחנות רק אחרי עלייה. זה לא בגלל מחסור באנשי מקצוע בתחום האבחון בגולה, אלא כתוצאה מהלחץ של תהליך העלייה שמביא להתפרצות של מחלות נפשיות נסתרות, שהוחזקו בבדיקת הסביבה הביתית התומכת לפני החשיפה לתהליך קליטה.
2. הקצאת מיקומים או מיקום עבור שירותי חינוך (YTA)
מימון לחינוך לעולים דוברי אנגלית
*ראשית ברצוני להודות למשרד החינוך ולמשרד העלייה והקליטה על תמיכתם המתמשכת בעולים ככלל, ובתוכניות העולים של YTA לבנים ולבנות, בירושלים וברעננה, בפרט.
בפתח מכתבי, אציין כי ישנם שני מאפיינים ייחודיים לעולים מארצות דוברות אנגלית. המאפיין הראשון הינו שמוצאם מארצות עם רמת חיים גבוהה- עובדה המשפיעה בצורה שלילית על רצונם של בני הנוער להשתלב בחברה הישראלית. מחקרים בינלאומיים מצאו שכאשר מהגר עובר למדינה בה רמת החיים נמוכה מזו שבמדינת המוצא, רצונם של בני הנוער להשתלב בחברה החדשה נחלש. לדוגמא, במסגרת אחד מהמחקרים נמצא שאצל מהגרים ממקסיקו לטקסס היו רצון ויכולת גבוהים יותר ללימוד אנגלית מאשר אנשים שהיגרו מטקסס למקסיקו - בני נוער מהקבוצה השנייה למדו ספרדית בקצב הרבה יותר איטי.
המאפיין השני של עולים מארצות דוברות אנגלית הוא שבמשפחות רבות האב נעדר לפרקי זמן ממושכים. בבית ספרנו, הורים של כ-30% מהתלמידים ממשיכים לפרנס את המשפחה באמצעות עבודה בארה"ב.
על מנת להבטיח קליטה מיטבית לתלמידים אלו יש צורך להעשיר את לימודיהם במערכות תמיכה שיעצימו לא רק את המימד הקוגניטיבי של הבנת השפה העברית, אלא גם את הרצון והמוטיבציה הנדרשים ללימוד השפה. כמו כן, מערכות התמיכה בהן נעשה שימוש במקרים של משפחות חד-הוריות נצרכות גם במקרים אלו, למרות שבצורה מוגבלת יחסית.
ברצוני להעלות נקודה נוספת - עולים דוברי אנגלית נמצאים בתחתית סדר העדיפויות מבחינת משרד החינוך. כאשר הגשתי בקשה להכיר בכיתות שלנו ככיתות מב"ר, נאמר לי בצורה מפורשת שהתקציב של כיתות מב"ר מיועד בלעדית לשימוש הקהילה הספרדית. בדומה לכך, בעת בקשה לשעות עולים נעניתי ששעות אלו משמשות לתגבור יהודים ממוצא אתיופי ולא יינתנו לעולים דוברי אנגלית. מקרה שלישי ארע בעת שפניתי לקבלת עזרה מהמשרד, והתשובה שקיבלתי הייתה שכנראה יהיה לי קל יותר לגייס כספים בארצות הברית. מיותר לציין שבקשתי נדחתה.
אדגיש שוב כי ללא הסיוע של העיריות, משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה, התוכנית לא יכלה להתקיים, וברצוני לחתום את מכתבי בהבעת תודה לגורמים אלו על כל הסיוע שהעניקו לנו.
3. הקצאה לשירותי בריאות הנפש (KavLanoar)
תמיכה נפשית וחונכות לנוער ולמשפחותיהם
כל העולים המתבגרים, כולל דוברי אנגלית, פגיעים מאוד לדיכאון, חרדה, בידוד חברתי והתנהגויות סיכון. גם ההורים התומכים ביותר במאבק להציע הדרכה או גישה אליהם תמיכה בשל המחסומים התרבותיים השפה. העולים הדוברים אנגלית מתקשים לעתים קרובות להתאקלם משום שלעתים קרובות הם חיים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה יותר בישראל מאשר במדינות המוצא שלהם, ולכן הם מרגישים חסרי יכולת, ומכיוון שבאו לישראל באמצעות בחירה, האפשרויות לשמור על קשר הדוק ומתמשך הקשרים לארצותיהם לשעבר או אפילו חזרה נראות פתוחות יותר. העולים הצעירים המנסים לבנות את זהותם כחלק מתהליך ההתבגרות הטבעי מושפעים במיוחד מחוסר הביטחון של הוריהם וזקוקים לתערבויות מקצועיות ותרבותיות רגישות כדי להקטין את גורמי הסיכון.
התערבויות הדרשות:
התערבויות טיפוליות רגישות מבחינה תרבותית באנגלית, אשר צריכות לכלול ייעוץ מקצועי למתבגרים והוראה להורים, עבודה קבוצתית בבית הספר כדי לעודד תחושה של שייכות ולהגביר את יכולות ההתמודדות החברתיות וההתמודדות האישית, ואת קשרי ההדרכה האישיים של מתבגרים, אשר מייצגים מיומנויות חברתיות ורגשיות תוך מתן הדרכה ותמיכה אישית.
4. הכרה בתואר אקדמי ובאתגרים תעסוקתיים (YU)
"עבור מי שמעוניין לעלות לארץ, האתגר של מציאת תעסוקה משמעותית בתחום נבחר הוא לעתים המכשול הגדול ביותר, ומכשול שהוביל אפילו חלק מהעולים לחזור למדינות המוצא שלהם.
כחלק מעבודתנו בישיבה יוניברסיטי בישראל, אנחנו ממש בצומת דרכים בין העולים הפוטנציאליים העתידיים, לבין קהילת בוגרי מדינת ישראל.
אחוז הסטודנטים שבוחרים לבחור בשירות לאומי או בשירות צבאי עוד לפני תחילת הלימודים בקולג 'גדל מדי שנה. ניסיון זה מוביל לעתים קרובות לשלב הבא - הרצון לעלות לארץ מיד לאחר סיום הלימודים. עם זאת, למרות ההתחלה המוקדמת של החיים הישראלים ואפילו חמושים בתואר אקדמי מוצק, העולים שוב ושוב שואלים את אותן השאלות: האם יתקבלו לימודי המכללה והאישורים? איך אמצא עבודה?
עולים ממדינות דוברות אנגלית בכלל, ובוגרינו בפרט נהנו מחינוך שכולל גם רכישת שפה עברית רשמית. אך כאשר הם מגיעים לכאן ויוצאים לעבודה, נאמר להם על ידי מעסיקים פוטנציאליים שרמת העברית שלהם אינה מספקת לתפקיד, או שאין להם הבנה של התרבות.
צעירים ממדינות דוברות בדרך כלל מציבים מטרות סבירות להשגת תעסוקה. הם מגיעים מלאי מוטיבציה ומוכנים להיות גמישים, הם מקווים להגיע לאוניברסיטאות בישראל. הם מוכנים ללמוד מיומנויות חדשות שיאפשרו להם להצליח ולתמוך במשפחותיהם.
אלו שעולים לארץ בשנים מאוחרות יותר הם אנשי מקצוע מוכשרים ביותר - רופאים, אנשי חינוך, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, עורכי דין. גם הם מנהלים את הציפיות שלהם ומוכנים להיות גמישים. עם זאת, למרות העלייה עם אישורים מצוינים ושנים של הכשרה וניסיון, הם דיווחו על קשיים בהשגת תעסוקה כדי להתאים את מיומנות להגדיר.
ישנם עולים רבים אשר שומרים על מקומות עבודה בחו"ל או מרגישים מחויבים לנסוע לחו"ל בכדי להתפרנס, אך מודל זה מהווה מכשול להשתלבות בחברה הישראלית.
אחד המאפיינים המרכזיים של העולים הוא שהם נרתעים מבירוקרטיה מיותרת במשרדי הממשלה ובסוכנויות ובמעסיקים פוטנציאליים. אנו שומעים לעתים קרובות מדי של רישיונות מקצועיים לא מכובד, ועל תארים אוניברסיטאיים לא מזוהים. רק אתמול קיבלתי טלפון ממישהו בעיריית ירושלים, שניסה לעזור לעולה. הג'נטלמן סיים את ישיבת האוניברסיטה בשנות ה -90 עם תואר שני בעבודה סוציאלית, וכעת, 20 שנה לאחר מכן, הוא התבקש להמציא את כל תכנית הלימודים שלו ואת הדרישות, את הקורסים שלו ואת התמלילים.
אני עדיין קורא שיחות מעולים ותיקים, המתגוררים בישראל במשך שנים, שאומרים להם כשמבקשים להתקבל לעבודה חדשה, שתוארם מארה"ב, או רישיון עבודתם במקצוע, לא יוכרו. חוסר ההכרה הזה מונע מעולה להתקדם מקצועית או לנהל משא ומתן על משכורת טובה יותר.
אתגר נוסף בפני העולים הוא אפליה בגיל. במקום ובמקום שבו סטארט-אפים ומרכזים מנוהלים על-ידי מנהלים בני 28 אין מקום לבני גיל ה -50. התרבות פשוט דוחה אנשים בגיל מתקדם, גם אם האישורים שלהם וניסיון מצביעים על כך שהם יהיו נכס למעסיק.
אנשי המקצוע סביב השולחן הזה עושים כל שביכולתם כדי לסייע לעולים בתהליך העלייה. ישיבה יוניברסיטי נקטה כמה צעדים חיוביים בעניין זה. בוגרי בית הספר לחינוך יהודי ע"ש "עזריאלי", מוסמכים על ידי "משרד החינוך".
עבור בוגרי "בוגר" ואחרי "עלייה", בוגרי הבוגרים שלנו יכולים להירשם לפלטפורמת עבודה של בוגרי YUעל מנת להגיע אל בוגרי הבוגרים שכבר חיו ועבדו בישראל. הבוגרים שלנו עוזרים אחד לשני ברשת ולמצוא עמדות באמצעות LinkedIn, דוא"ל, ויוזמות עממיות. יש לחזק ולעודד רשתות אלה בכל הרמות.
היוזמות החדשות שלנו נועדו גם להתמודד עם האתגרים התעסוקתיים. בקרוב נתערב עם חברות ישראליות כדי להקל על ראיונות בקמפוס באתר לקשישים במכללה בתקווה לעלות ארצה מיד לאחר סיום הלימודים. תארו לעצמכם את שיעור העלייה אם המעסיקים היו מוכנים להתחייב בוגרי צעירים האלה עוד לפני שהם עלו על המטוס.
אם משרדי ממשלה וסוכנויות יזרמו את אישורי ההסמכה, יכירו תארים זרים ורשיונות, נהיה כולנו נהנים מתרומותיהם של העולים המיומנים. במילים פשוטות, אם משרדי הממשלה תמריצו את המעסיקים הפוטנציאליים להיות מוכנים להקצות אחוז של משרות פנויות לעולים חדשים, והם היו מוכנים להתגבר על הטיה לגבי שפה, תרבות וגיל, נוכל לצפות לראות הצלחה ותועלת הדדית עבור כל הנוגעים בדבר .
5. תרגום אתרים ממשלתיים (AACI)- הצעה שהיינו שמחים שתידון במשרד הממשלה הרלוונטי.
6. הכרה בשירות לאומי בודד (HNY) *
7. הכרה במומחים שונים לבריאות הנפש (GHI) *
* שני הנושאים האחרונים , 6 ו 7 כבר נידונים במשרדי הממשלה הרלוונטיים.
**ריכז וערך רפאל כהן- מטעם הארגון שמוביל יוזמה זן- ההסתדרות הציונית העולמית.