חומר רקע
1
עיר חכמה ומקיימת
–
קיימות כבסיס
ל"החכמה" עירונית
רפאל חזני
דר' אורלי רונן
נתמך בתמיכת קרן קונרד אדנאואר בישראל
2016
2
Abstract:
Recently the Smart City model is gaining recognition as a preferred
development framework, all over the world, including most of the larger
cities in Israel. Despite numerous broader definitions, the Israeli model
is primarily technological, positioning "city smartness" as a goal instead
of a vehicle for urban development. This perception is shared by
government entities, subsequently translated into budgets and policy
guidelines. While technology is certainly acknowledged as a leading
driver for economic growth on the national level, it has not succeeded
in overcoming social and environmental challenges on the local levels.
On the contrary, economic disparity is growing, housing is less
accessible, Bio-capacity is deteriorating and air pollution is growing.
On the other hand, at this point in time, nations and global institutions
are purporting sustainability as a comprehensive development
framework, translated into 17 development goals for 2030. The world is
realizing that this is a time of balances, where development has to find
new ways of addressing social and environmental challenges so as to
assure the wellbeing of all. Technology is one of the key drivers for
attaining this challenging objective, it should be managed so as to
promote social and environmental values and not to determine them.
העיר החכמה כעיר מקיימת
בשנים האחרונות הולך ומתבסס בישראל מודל ה"עיר החכמה" כאפיק פיתוח עירוני חדשני המקודם
הן ברמה המקומית והן ברמה הממשלתית, בעיקר כמודל מבוסס
טכנולוגיה . בנובמבר2016
פירסם
.מרכז המידע של הכנסת נייר רקע בנושא עיר חכמה כבסיס לדיון בוועדת המדע
בהגדרות שהוצגו
במסמך אין כלל התייחסות לנושא של קיימות או פיתוח בר-
קיימא בניגוד להנחות העבודה והמגמות
בעולם.
לאחרונה התקיימה בקיטו וועידתHABITAT
לעירוניות בה פורסם סדר היום העולמי לעיר וניות
2016-2036
–
NUA
. סדר היום החדש מגדיר את עתידן של הערים בעולם כערים "מקיימות
ומכלילות" ומתייחס לתהליכי"החכמה"
.כהזדמנויות עירוניות
מטרת נייר עמדה זה בין היתר היא ליצור מיקוד בתהליך התקינה הנעשה בעולם, ולעדכן בעניין
אימוץ התקינה ל"עיר חכמה" בארץ אשר.מבוצע בימים אלה במסגרת מכון התקנים הישראלי
3
"עתידם של החיים העירוניים והמונח "עיר חכמה
במרבית המקרים הסביבה העירונית מאופיינת
בעלייה חדה בכמות האוכלוסייה העירונית , ובפליטות
מזהמים לסביבה, דבר אשר מכביד לא רק על זמינות המשאבים לדורות הבאים אלא גם על איכות
הסביבה, בריאות, איכות החיים ו
ה יציבות
ה אקלימית בתקופתנו. בימינו אתגרים כגון התמודדות עם
,קצב מואץ של שינויים דמוגרפיים, חוסר יציבות אקלימית, מחסור במשאבים, לצד בעיות סביבתיות
ואילוצים כלכליים או חברתיים שונים מחייבים את קברניטי הערים להיות יצירתיים וחדשניי ם, כדי
לשמור על הקיים ולשאוף למציאת דרכים לעתיד טוב ומבטיח יותר לערים. בחינת הנושא כפי שנפרט
בהמשך מראה שמדובר ב תהליך של שינוי
תוך גיבוש מודלים ו תפיסות חדשות לעירוניות כדי
שהערים יהוו מקום שטוב לחיות ולעבוד בו, ו/או שיהיו אטרקטיביות
ל
עסקים, תעשייה ועוד, וב מיוחד
.לאור התחרות המסתמנת לעתים בין הערים
החשיבה והמחקר בעניין עתידן של הערים מעסיק גורמים רבים בעולם. לדוגמא במסמך של האומות
" המאוחדותWorld Urbanization Prospects The 2014 Revision
" , נבחנת שאלת העתיד של
הערים
: באמירות כגון“
The future we want
”ושאיפו ת ליצירת
מודל חדש לפיתוח עירוני מה שלב
היבטים כגון: פיתוח בר-
קיימא, צדק, רווחה, איכות חיים ושגשוג משותף, בעולם שהופך יותר ויותר
לעירוני1.
“to review the global urban agenda and to forge a new model of urban
development that integrates all facets of sustainable development, to promote
equity, welfare and shared prosperity in an urbanizing world.”
מחקר מקיף המציג גיבוש התפיסות אודות עתידם של הערים ניתן לראות במסמך של המשרד המדע
בריטי“What are Future Cities? Origins, Meanings and Uses”
משנת-
2014, המס מך
מכיל סקירת הנעשה בעיצוב
עתידן של הערים2
" בעולם, ודיון על עצם בחירת המונח
עיר חכמה."
"The future of cities discourse is over a century old & has encompassed at least
four cycles of thinking about the nature, purpose and destiny of cities. Today’s cycle
of future city thinking is distinctive for its global, positive, strategic, integrated, &
evidence-led character." (Moir, 2014)
1 “World Urbanization Prospects The 2014 Revision” (Page 3-4)
https://esa.un.org/unpd/wup/Publications/Files/WUP2014-Highlights.pdf
2 What are Future Cities? Origins, Meanings and Uses – 2014 (page 4)
https://www.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/337549/14-820-what-are-future-cities.pdf
4
למרות ריבוי המונחים אשר קשורים בעיצוב עתידן של הערים, כפי שמשתקף בטבלה3
" , המונח עיר
חכמה " נהיה המונח הפופולרי ביותר, והוכר ברמה גלובלית מבין שלל השמות כמונח המייצג את
,תהליך החשיבה וגיבוש התפיסה בעניין עתידם של הערים(Moir, 2014)
.
כותבי המסמך ממשרד המדע הבריטי
"
מדגישים שכיום המונח "עיר חכמה" כבר התקבל בצורה
רווחת ברמה הגלובאלית ומחליף או ש לפחות חי בשלום עם מונחים אחרים כגון "עיר מקיימת", "עיר
דיגיטלית" ו-
""עיר עתידית . המונח מאגד בתוכו יזמות עירונית מבוססתICT
יחד
מודלים
חדשים
של ממשל ואזרחות עירונית; בעצם נוצר מצב ש"עיר חכמה" זה המונח האנגלי
השכיח
ביותר ביבשת
.אירופה
נראה שתהליך בחירת המונח והטרמינולוגיה של "עיר חכמה", גם אם לכאורה סימלית, מצביע על
בשלות מסוימת בתהליך גיבוש התפיסות והחשיבה בעניין עתידה של העיר, וככזה תהליך "עיר
"חכמה
מכיל
שאיפות רבות לשיפור איכות החיים וחדשנות בכל היבטי החיים בעיר, לרבות איכות
,הסביבה
העצמה קהילתית, כלכלה בת-
.קיימא וממשל ומנהל תקין
עומס ודאגה לשבריריות של הסביבה ושל המערכות העירוניות
נתוני האו"ם מראים שבמאה השנים האחרונות אוכלוסיית הערים הכפילה את עצמה4
,ו ישראל היא
בין המובילות במגמות אלו
כשמעל
תשעים אחוז מהאוכלוסייה בארץ
מתגוררת
.בסביבה עירונית
התחזיות משקפות המשך המגמות של גידול, הגירה ו
התכנסות
אוכלוסיית העולם
ל ערים. בנוסף
3 What are Future Cities? Origins, Meanings and Uses – 2014 (page 12)
4 Globally, more people live in urban areas than in rural areas, with 54% of the world’s population
residing in urban areas in 2014. In 1950, 30% per cent of the world’s population was urban, & by
2050, 66% of the world’s population is projected to be urban.
https://esa.un.org/unpd/wup/Publications/Files/WUP2014-Highlights.pdf
5
לעומס שנוצר על המערכות העירוניות בערים רבות בעולם, התחזיות
לחוסר היציבות האקלימי5,
מצביעות על
ה .מורכבות ההולכת וגוברת בניהול תקין, והמשך התפתחותן של הערים
אף
,שאין לזלזל בצרכים ובשאיפות כלכליות וחברתיות שהובילו את התפתחות הערים עד כה
הנתונים אודות חוסר היציבות האקלימית, העומס והצפיפות
ה גוברת בערים מחזקים את הדאגות
ליכולות הערים להמשיך ולתמוך לאורך זמן באיכות ורמה סבירה של החיים בערים; דאגות אלו
נובעות בין היתר
מהתדלדלות או מחסור במשאבים
ל נפש בסביבה העירונית, והתלות הגוברת
.בשינוע משאבים, צריכה גוברת של אנרגיה לצד פליטת מזהמים לסביבה אם כך, עתיד
ה
ואיכות
חייה
של מרבית האנושות
הולכ
ים ונהיי
ם קשור
ים ותלוי
ם
יותר
ו
יותר
באיכות המנגנונים והמערכות
העירוניות .
נוצר מצב שמודעות ומחויבות
ל קיימות
ה
עירונית, ו
ל חוסן קהילתי הופכים לתנאי מקדים לקידום עתידן
."של ערים כ"ערים חכמות( תובנה זו משתקפת גם בסדר היום העירוני החדשHabitat, 2016
,)וגם
במהלכים של גופי
תקינה בינלאומיים המתכנסים להגדרה ערים חכמות ומקיימות .
קידום התפיסות של "עיר חכמה" וכלי מדידה לאמידת הצלחתן-
תפיסת "עיר חכמה" עשויה להכיל מגוון רחב ביותר של תחומי ידע ועשייה, ובעצם מדובר בתהליך
של התפתחות הדורש ראיה כוללת, אינטגרטיבית, ארוכת טווח ומולטי-דיסציפלינרית, בדומה ו
ב חופף
לתהליכים כגון : קיימות עירונ
ית, בניה ירוקה, פיתוח בר-קיימא וחוסן6
, אשר מקבלים תשומת לב
מיוחדת בשנים האחרונות בישראל. כאשר פרויקטים ותהליכי קיימות עירונית ופיתוח בר-
קיימא
,מבקשים לייצר איכות חיים ופרספקטיבה מאוזנת יותר בתחומים שונים של החברה, הסביבה
הכלכלה וממשל; ותהליכי חוסן עירוני מ בקשים ליצור מוכנות או יכולת התמודדות ויכולת התאוששות
ממצבי קיצון, לצד שמירה וטיפוח העוצמות, המשאבים והנכסים אשר עומדים לרשות הקהילות
.העירוניות
לאור האמור לעיל ניתן לציין ש תפיסת "עיר חכמה" יכולה להיות מקיפה ושלמה רק כאשר תשאף
לענות על כל האתגרים שתפיסות ,המעצבות הלכה למעש את עתידן של הערים כגון : חוסן קהילתי
קיימות עירונית ופיתוח בר-
.קיימא
5
הארגוןIPCC - The Intergovernmental Panel on Climate Change
, הוקם בשנת1988
על ידי האו"ם ו והארגון
( המטאורולוגי העולמיWMO- World Meteorological Organization
,) כדי לספק תמונת מצב אקלימית, מהימנה
.מדעית ואובייקטיבית
on.shtml
http://www.ipcc.ch/organization/organizati
6
סוכנות האו"ם להפחתת סיכון מאסונות מגדירה
חוסן
" :כך היכולת של מערכת, קהילה או חברה החשופה לסיכון ,להתנגד
לספוג, להכיל ולהתאושש מהשפעות הסיכון....באופן יעיל ומהיר, תוך שהיא משמרת ומשקמת את התפקודים והמבנים הבסיסיים
החיוניים שלה( ."
2009
,
UNISDR
)
6
"מאידך יישום של "עיר חכמה
איננ
ו פרויקט או סידרה של משימות חד פעמיות, אלא
תהליך שמלווה
את החיים העירוניים בכל מימדיו, ויש לכוונו בכל מקום ובכל תקופה לצורכי השעה ולשאיפות
של
.בעלי העניין
במילים אחרות "עיר חכמה" זה תהליך
ך ארו טווח
שדרכ
ו
אנו מעצבים ומפתחים את עתידם של החיים
בעיר ועירוניות, ומכזה תהליך נדרשת יכולת להקיף ולשפר בד בבד את כל ההיבטים של החיים
העירוניים
, ובפרט ערנות להשפעות ואינטראקציות של החיים העירוניים בכל הרמות
,(המקומי
האזורי והגלובלי). יישום של תהליך דוגמת "עיר חכמה" דורש ערנות ומודעות לנתונים ומידע
,הרלוונטי במיוחד להיבטים המהותיים של החיים בעיר ועירוניות. הדבר מצריך יצירת מנגנונים
לאיסוף, עיבוד והצגת נתונים ומידע לבעלי העניין בעיר. ולכן האתגר המשמעותי מבחינה
פרקטית
ביישום של ערים חכמות הוא לייצר "תשתית של ידע" של כל המימדים המהותיים בחיים העירונים
ועירוניות; כך ששקיפות וזמינות הנתונים והידע
םה בעצם עשוי
יים
להסביר את השימוש במונח
."חכם" מעל כל הסבר אחר
הארגוןUN-HABITAT
הניח על השולחן תכנית לפיתוח בר-
קיימא עם שאיפות ומטרות ספציפיות
עד שנת2030
, המכונה Sustainable Development Goals-SGDs
,
התכנית כוללת יעדים
,מפורטים לקראת אג'נדה אוניברסלית חדשה ומקדמת גישה מאוזנת בין שלושת מימדי הכלכלה
החברה והסביבה7.
"The 2030 Agenda for Sustainable Development is a plan of action for people, planet
and prosperity. All countries and stakeholders, acting in collaborative partnership,
are starting to implement this plan. The 17 Sustainable Development Goals and
169 targets, which are integrated & indivisible, demonstrate the scale & ambition of
the three dimensions of sustainable
balance
this new universal Agenda, which
development: economic, social and environmental."
goals/
-
development
-
sustainable
-
the
-
for
-
habitat
-
http://unhabitat.org/un
7
7
המסגרת ש-
SDGs
מספקת מרשימה ומקיפה, אם כי
ה שאיפות של בעלי העניין עשויות להשתנות
מעיר לעיר, משכונה לשכונה; ויחד עם זאת ניתן להגיד שלא כל כך משנה אילו תחומים יעמדו בראש
מעייניהם של בעלי העניין, תמיד נזדקק למדדים ואינדיקטורים כדי לייצר תמונה אובייקטיבית על
הנעשה בשטח, ולאמוד את מידת ההצלחה של היוזמות והפרויקטים המקודמים למען עתידה ואיכות
החיים בעיר; במיוחד כאשר מדובר בפרקטיקות שהן חדשות, קיומם של מדדים לבקרה על מידת
הצלחתן הם קריטיים לניהולן והמשכיותן של פרקטיקות אלו.
במציאות שאנו נמצאים בה, הערים הן עצמן משמשות גם כמודל וגם כשדה הבדיקות של יוזמות
חדש ."ות אשר מאפשרות לקדם את עתידן ואת התפיסות של "עיר חכמה
“cities themselves, have become one of the most important means of tracking future
city trends & patterns. Their assessments of performance and perception provide a
distinctive insight into how cities are coping with the accelerated pace of change and
the demand for new strategies…” (Moir, 2014)
מן הראוי להזכיר שמשימת הבחינה ואפיון של כלי מדידה ואינדיקטורים לאמידת איכות החיים וחוסן
קהילתי, זוהי משימה שנמצאת על סדר היום העולמי בכל הרמות, בין אם גורמי
,ממשל, חוקרים
.אקדמיים וחברות אזרחיות עם אג'נדה סביבתית או חברתית
להצגת המצב וביצועי
ה מערכות
ה
עירוניות ו
ה סביבה
ה
עירונית,
נדרשים מגוון רחב ביותר של נתונים
וממקורות מגוונים; הטכנולוגיות והתשתיות של תקשורת ומערכות מידע–
ICT
יכולות להוות
האמצעים האפקטיביים ביותר לאיסוף הנתונים, לתיעוד וניהול המידע, ולהצגה שוטפת ושגרתית של
המדדים המשקפים את המצב בשטח ומידת ההצלחה של התהליכים העירוניים, לצד שיקוף שביעות
.הרצון של בעלי העניין
,לאור היקף העצום של הנתונים שנדרש לאסוף, לעבד ולהציג
טכנולוגיות ומערכותICT
אמורות
להוות פלטפורמה לתשתית הידע שתאפשר לשקף באופן אובייקטיבי ושגרתי את הביצועים בכל
היבטי החיים העירוניים לטובת כל בעלי העניין. בנוסף, מאחר ומדוב
ר
במגוון רחב של היבטי החיים
העירוניים ו
ה
עירוניות, זו משימה רחבת היקף שדורשת הבנה והסכ מה איזה נתונים, אילו מקורות
ובאיזו רזולוציה הנתונים נאספים. משימה זו יכולה להיות מורכבת לאור ההשתנות ו
ה דינמיות
שבסביבה העירונית, וסביר בהחלט שתוך כדי התנועה נרצה להוסיף או לשנות את סוג הנתונים או
תהליך האיסוף ועיבוד המידע. ולכן השיטה המוצעת לבניה ופיתוח מע רכתICT
,ותשתית ידע מאין זו
היא ראיית ארוכת טווח והיכולת והנכונות להתקדמות צעד אחר צעד בהתאם להתפתחויות בממדים
8
השונים בחיים העירוניים, וכפי שהחוקרReed
( סבר בצורה איטראטיביתiterative
) עם שאיפה
לשיפור מתמיד 8.
מערכותICT
בין היתר תוכלנה לשמש כסוג של מחוון
וכלי בקרה או כסוג של מערכת עצבים בידי
.בעלי העניין וקובעי המדיניות על מנת להצעיד את העירוניות לעתיד המיוחל
יש לציין שבעשור האחרון החל תהליך אינטנסיבי של חקר ואפיון מדדי איכות החיים, מתוך
תובנה
.שתמ"ג איננו יכול לשקף את כל התחומים ומימדי החיים
כדי לנטר
ולהביא לעלייה באיכות חיי
התושבים יש צורך לבחון אותה במגוון כלים. לראשונה תיבחן איכות החיים על פי מדדים מכל תחומי
החיים, ...והביקוש הגובר למשאבי הטבע מחדדים את הצורך בפיתוח מדדים לאיכות חיים, לקיימות
ולחוסן לאומי. בשנת2011
, לראשונה בתולדותיו, פרסם הארגון
לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח
(
OECD
) מערכת מדדים לאיכות חיים. בשנת2012
בחר ה-
OECD
בישראל כמדינת חלוץ לפיתוח
מדדים לאומיים לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי. בחודש דצמבר2012
קיבלה ממשלת ישראל
,החלטה (מספר5255
(ולפיה יש צורך ב"מיסוד ובשיפור יכולות הממשלה בגי בוש ובניהול אסטרטגיה
כלכלית חברתית ולשם קביעת מדדים לאיכות חיים, לקיימות ולחוסן לאומי."
9
התובנה שתמ"ג לבדו אינו מספיק כדי לנווט את דרכנו לחיים
משגשגים , מהווה שינוי פרדיגמטי
ודרמטי, במיוחד מבחינת מקבלי ההחלטות והדרך שיבחרו לקבוע את המדיניות ומשך ההשקעות
בפי תוח האסטרטגי, התשתיות ומערכות העירוניות, ונשאר רק לקוות שאכן הסתכלות רחבה ומאוזנת
.מאין זו תוטמע בכל הרמות בחיים האזרחיים ובפרט אצל מקבלי ההחלטות
כלים שמערכותICT
יכולים להעמיד לטובת יישום "עיר חכמה" לא רק מאפשרים איסוף, ניהול ועיבוד
הנתונים עד כדי הצגה ש וטפת ושגרתית של מדדי איכות החיים וחוסן ברמה העירונית, הם גם
אמורים לאפשר את שקיפות, זמינות ושיתוף
ה מידע
ה עירוני לטובת כל בעלי העניין ובפרט קובעי
.המדיניות ומקבלי ההחלטות
במקרים מסוימים בערים שזכו לכינוי "עיר חכמה", תהליכים אשר יושמו מצטמצמים לפרויקטים כגון :
התייעלות אנרגטית או אספקת שירותים מכוונים או אפליקציה כזאת או אחרת, ולא שיש להמעיט
"בערכן של מאמצים כגון אלה, אך על פניו נראה שהדיון המהותי איך לקדם תהליך של "עיר חכמה
ומה
ם סדרי העדיפויות של בעלי העניין בהשקעה בפרויקטים מאין אלה לא התנהל די הצורך. ולרא יה
חלק מהגורמים אשר קידמו פרויקטים מאין אלה אף מודיעים בכנסים שהם לא יודעים מהי "עיר
.!"חכמה
8
Reed m. & friends (2006), An adaptive learning process for developing & applying sustainability
indicators with local communities.(page, 415)
\
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0921800905005161
9
'מדדים לאיכות החיים לקיימות ולחוסן לאומי, (עמ7
.)
m.PDF
http://www.pmo.gov.il/policyplanning/hevra/Documents/madadi
9
אם כך ,
בלב ליבה של "עיר חכמה" מתרחש תהליך דינמי של מודעות לביצועי העיר המוביל את העיר
לקראת מטרות ושאיפות של כל בעלי העניין לעתיד טוב ובטוח יותר בעיר, וכלי מדידה
כגון "מדדים
לאיכות חיים" הם כלי העבודה המרכזיים כדי לאמוד מידת ההצלחה של יישום הפיתוחים אשר יבוצעו
ב"עיר חכמה". מלבד זה,
לרשימת מדדים מקיפה כזו ישנם היבטים חשובים רבים כגון יצירת
מודעות, הסכמה רחבה ושותפות דרך בקרב כל בעלי העניין בעיר, ויכולת השוואה ושיפו .ר מתמיד
" חוקרים וגורמים רבים רואים בנושאי
עיר חכמה", "
"קיימות" ו"חוסן
נושאים בלתי נפרדים אשר
נמצאים גם בחזית המחקר והדיון הסביבתי, כפי שהדבר מתבטא כאשר עוסקים במלאכת קביעת
רשימת המדדים והאינדיקטורים. לצד זה אין להתעלם מכך שגיבוש ויישום השאיפות בנושא ה-"ע יר
ה
חכמה
" מתלוות ב חדשנות תפיסתית ואף נכונות בשינויי סדר היום הציבורי והפוליטי. החוקרShen
מציין
ש
ככל ש-"קיימות עירונית" מקבלת מקום מוערך בתפיסות של עירוניות, נעשים לצורך קידומה
מאמצים המובילים גם לפיתוח כלים ומדיניות ומתן תמריצים. מאמצים אלו נעשים כדי לשלב באופן
יעיל ב-
"קיימות עירונית" תחומי עניין שונים כגון : הגנת הסביבה, צדק כלכלי ורווחה חברתית
במסגרת תכניות לפיתוח
עירוני. יישום מדיניות של קיימות דורשת מעקב וניטור, דבר המשקף את
הצורך להגדיר רשימת אינדיקטורים , וכלים לאספקת משובים שנדרשים להשגת רמה רצויה של
,קיימות עירונית(Shen, 19)
.
Reed
מדגיש שקיים צורך לבחור מדדים שמאפשרים איסוף נתונים:באופן
,שיטתי, אובייקטיבי
לאורך זמן ומאזורים שונים. מלבד זה יש גם צורך לקרקע את האינדיקט ורים לבעיות המקומיות
ולהעצים קהילות מקומיות בתהליך של בחירת מדדים ושיהיו שימושיים וברי משמעות מקומית. מלבד
זה כדי להיות שימושיים ואובייקטיבים, אינדיקטורים צריכים להיות הוליסטיים , ומכסים היבטים
( סביבתיים, חברתיים, כלכליים ומוסדיים של קיימותReed, 412). איר גוני התקינה ובראשםISO-
the International Organization for Standardization
ובליווי גופים כגוןthe World Council
on City Data-WCCD10,
לקחו על עצמם להוביל סטנדרטיזציה של "מידע אורבני-
City Data
."
http://www.dataforcities.org/wccd/
10
10
כידוע התקינה מאפשרת יצירת תפיסה ושפה משותפת של כל הנוגעים בדבר, ברמה התפיסתית
( ניתן למצוא זהות וחפיפה רבה בין המטרותSDGs) אשר הוגדרו על ידי הארגון
UN-HABITAT11
ל
בין ה
תקינה אשר מבוצעת ב-
ISO
.בעניין עיר חכמה
בישראל
ה "נושא של תקינת "עיר חכמה
מקוד
ם
בוועדת מומחים אשר פועלת במסגרת מכון התקנים
ונציגים מהמשרדים הרלוונט .יים, אקדמיה ובעלי עניין בתחום
ועדת המומחים,
לאחר בחינת מספר
"תקנים בינלאומיים בנושא של "עיר חכמה, החליט
ה לאמץ את תקני ה-
ISO
מאחר ו הם נמצאו
כעדכניים, מדויקים והמקיפים ביותר לצורכי קידום תקינת "עיר חכמה" בישראל. תקניISO
בין היתר
כוללים רשימת אינדיקטורים במסגרת התקןISO-37120
, המצביע גם על רמת בשלות גבוהה של
התקן,
אם כי זו מלאכה שתלך ותשלים את עצמה ככל שהתקן
ייושם
.בשטח
כמו כן,
בישראל בשנת2016
ובהתאם להחלטות הממשלה5255, ו-
2494
, תוך שיתוף המומחים
והציבור
הוכ
ן המסמך "המד"דים לאיכות החיים וחוסן לאומי12
. המסמך כולל רשימה ארוכה של
,אינדיקטורים במספר רחב של תחומי חיים (איכות התעסוקה, בטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות
חינוך,
השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים
חומרית, פנאי, תרבות וקהילה, טכ נולוגיית מידע) אך לא כל האינדיקטורים ניתנים למדידה ואף נדרש
לפתח מדדים נוספים; בכל מקרה ניתן למצוא חפיפה גדולה בין רשימת האינדיקטורים של התקן
ISO-37120
."לאינדיקטורים במסמך "המדדים לאיכות החיים וחוסן לאומי
יצוין גם שבמסגרת "ישראל דיגיטלית" עוסקים בין היתר בקביעת מדדים בתחום הדיגיטציה בשלטון
"המקומי בארץ. מלבד זאת במסגרת "מינהלת לערים חכמות13
אשר פעלה עד לאחרונה בהובלת
משרד האנרגיה הוגדרו תחומים / קטגוריות מרכזיות בהם אמור
ה
."לעסוק "עיר חכמה
יישום "עיר חכמה" בישראל-
"סקירת הנעשה בארץ מראה שביישום "עיר חכמה בהרבה מקרים השאיפות מצטמצמות לשאיפות
הקשורות לחדשנות טכנולוגית ולייעול תהליכים העירוניים בלבד ולא לכל ממדי החיים העירוניים כפי
( שצוין לעיל. הדבר אף השתקף בדיון אשר נערך לאחרונה7.11.2016
) בוועדת המדע והטכנולוגיה
בכנסת ובהמשך לדו"ח אשר הוכן לאחרונה ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת14
. בדיון אף עלו
FINAL.pdf
-
FEB
-
Report
-
Indicator
-
SDSN
-
content/uploads/2015/01/150218
-
http://unsdsn.org/wp
11
goals/
-
development
-
http://www.un.org/sustainabledevelopment/sustainable
http://www.un.org/ga/search/view_doc.asp?symbol=A/RES/70/1&Lang=E
12 http://www.cbs.gov.il/publications16/madadei_echut_chaim16.pdf
13 http://energy.gov.il/Subjects/EnergyConservation/Documents/SmartCity/SmartCity
14 http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press71116-895.aspx
11
השגות
שטרם התגבשו די הצורך תובנות כדי לאפיין מה היא "עיר חכמה", לאור זה נשאלות שאלות
?"כגון : האם קיימים תנאים שקיומם מבטיח שעיר מסוימת היא "עיר חכמה
במענה לשאלות כגון אלה ניתן להגיד שאירגוני התקינה
ו
בראשם ארגון ה-
ISO
ענו על השאלה, וכפי
"שפורט במהלך מסמך זה בהרחבה. כאמור המונח "עיר חכמה
טומן בחובו
שאיפות רבות לעתיד
,מבטיח וטוב יותר לחיים העירוניים ולעירוניות, לרבות שאיפות כגון : שיפור איכות החיים בערים
חדשנות, ניצול ידע וטכנולוגיות לצד
יצירת הזדמנות שווה לקהילות ו
ל
אוכל וסיות שונות בעיר תוך
.שימוש בכלים של מינהל תקין ושיתוף הציבור
נקודה מעניינת היא שגם אם נתייחס ל-
"עיר חכמה" בראיה המצומצמת של פרויקטICT
לייעול
,לחיסכון בשירותים עירוניים הרי ש עדיין מי שבקי ברזי
ה פיתוח
וה
הקמ
ה של
מערכות מידע
ותקשורת, יודע שבכל פרויקט כזה
השלב של ניתוח ואפיון הצרכים והגדרת התפוקות הרצויות ה
ו א
שלב מכריע בהצלחת כל פרויקט. נשאלת השאלה
ה אם בוצע שלב של ניתוח ואפיון צרכים של בעלי
העניין בפרויקטים שמוצגים כפרויקטי
ם של
"עיר חכמה", ואיך באים לידי ביטוי מיטב ההיבטים של
עירוניות בת ימינו בפרויקטים כא לה?, עד כמה היו מעורבים כל בעלי העניין בקביעת סדרי העדיפויות
בהשקעות שבוצעו? ועוד. ניתן לשער שאם ובטרם היישום של פרויקטי
ם של
"עיר חכמה" בארץ היה
מתקיים
תהלי
ך
חשיבה מקיפה ואפקטיבית בהגדרת התפיסה לקידום ויישום של "עיר חכמה", לא היו
מגיעים לתובנות שונות מהתוב נות של ארגון התקינהISO
: או התובנות המפורטות במסמך“
World
Urbanization Prospects The 2014 Revision
.”
מעניין ביותר לשים לב שהארגוןITU- The International Telecommunication Union
אשר
מהווה הזרוע המקצועי
ת
והמומחה של האומות המאוחדות בכל הנוגע לתחומי טכנולוגיות מידע
וטלקומוניקציה (כלומרICT
), במסגרת פעילותו ולאחר שבחן יותר ממאה מקורות לקביעת ההגדרה
של "עיר חכמה" בשנת2014
קבע כך15 :
"A smart sustainable city is an innovative city that uses information & communication
technologies (ICTs) and other means to improve quality of life, efficiency of urban
operation and services, and competitiveness, while ensuring that it meets the needs
of present and future generations with respect to economic, social and
environmental aspects”.
כלומר גם ארגון שמהותו ומומחיותו היא
ICT, מציע הגדרה ל-
""עיר חכמה
ש רואה במערכותICT
לא
יותר מאמצעי לשיפור איכות החיים, ואינו מפריד בי
ן י יעול תהליכים
ו אספקת השירותים העירוניים
מהיבטי קיימות ופיתוח בר-
.קיימא
15 http://www.itu.int/en/ITU-T/focusgroups/ssc/Documents/website/web-fg-ssc-0100-r9-
definitions_technical_report.docx
12
כדי לחדד עד כמה תפיסת "עיר חכמה" אצל חלק מן הגורמים עדיין שבויה תחת הגישה לפיה
"טכנולוגיה חזית הכול", מן הראי לעיין המסמךSmart City Maturity and Benchmark
Model”16
" שהוכן בארגוןTM Forum17
.
TM Forum
מציע מודל מעשי ויישומי לבחינת חוזקות
,וחולשות של העיר בחמישה מימדי מפתח
תוך הצבת מטרות ברורות ועל פי השאיפות של בעלי העניין ליישום תפיסת "עיר חכמה" בעיר
וב
פרק
.הזמן של שנתיים עד חמש(TM Forum, 5)
השוואת הגדרות של "עיר חכמה" שמבצעTM Forum
בין ארגוני תקינה מכובדים ביותר בעולם
(כוללISO, ITU, BSI
ו-
SAC
), מראה שאף אחד מארגונים אלו אינו מוותר על נושאי קיימות או
פיתוח בר- קיימא בבואם להגדיר "עיר חכמה"; ו
ב סופו של דברTM Forum
שם על השולחן את
אחת ההגדרות הטובות והשלמות ביותר
של "עיר חכמה" המדגישה את נושא שיתוף הידע
וה
אינטגרציה הרוחבית בין בעלי העני( ין בעירTM Forum, 46
), ובמילים
האל
ו:
“A smart city is a city that has a focus on live ability for citizens, workability for
businesses and sustainability for the city. This translates to a relentless focus on
citizen value and community engagement, making it easy for businesses to be
successful and exploring the sharing economy and new technology to drive city
sustainability. A smart city is horizontally integrated and has a common way of
sharing its data with third parties to unleash innovation and citizen benefits.”
:מאידך, כפי שנאמר לעיל, בדוח "ערים חכמות" של הכנסת מוצגת העיר החכמה כ
"מה שמגדיר עיר כ-
""חכמה-
....באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים דוגמת חיישנים ורשתות
".תקשורת ואיסוף וניטור המידע המתקבל מהם, ניתן לייעל תהליכים עירוניים שונים,(גולדשמידט
1
.)
הגדרה כזו של "עיר חכמה" עלולה לייצר תמונה לא מאוזנת שטכנולוגיה היא
חזות הכול, ורק אם
ניישם אותה כבר נשיג את תואר הנחשק "עיר חכמה", ואף לדעתי הופכת את היוצרות, ובמקום
:שהדיון יתנהל בגיבוש תפיסות לעתיד טוב יותר לעירוניות בארץ, נוצרת אשליה שפעולות כגון
ה חלפת מנורות הרחוב, הוספת רשתות אלחוטיות או פיתוח אתר אינטרנט עירוני היא המהות של
.""עיר חכמה
סיכום והמלצות
1/
-
0
-
r16
-
model
-
benchmark
-
and
-
maturity
-
city
-
smart
-
report/tr259
-
https://www.tmforum.org/resources/technical
16
17
TM Forum
(לשערTeleManagement Forum
ו-
Network Management Forum
) אשר החל את דרכו כגוף
המגבש פתרונות לבקרת מערכות ושיטות ניהול הידע לשיפור איכות השירות בתעשיית
ה טלקומוניקציה; כיום בין היתר פועל
כארגון.בינלאומי לשיפור וייעול תהליכי אספקת שירותים ברמה המוניציפלית
13
יעדי פיתוח בר קיימא של האו"
ם-
SDG's
הסכמי פריז לאקלים
סדר יום חדש לעירוניות-
UN HABITAT
בניגוד למגמות ולמסגרות ההערכה הבינלאומיות, גישת "עיר חכמה" בישראל נתפסת כגישה
שעיקרה טכנולוגיה ו-
ICT
. בעולם מקודמים תהליכי החכמה כתהליכים שמביאים ליתר קיימות ואיכות
חיים בעיר ומטרתם להפוך את הערים, על פי הגדרת האו"ם ל–
Sustainable and Inclusive
.
תהליכי ה"החכמה" נועדו לשפר את ההיצע והתפקוד העירוני,
ואין
ספק כי
הקיימות מהווה ציר מרכזי
.בסביבת הפעולה העירונית
אנו ממליצים לאמץ את מסגרת ההתייחסות לפיתוח עירוני שאומצה על ידיUN HABITAT
(
2016
,)
הקובעת את יעדי פיתוח בר קיימא של
האו"
ם כמסגרת על מכוונת ומתחתיה
מוסכמות ועידת האקלים בפריז
(
2015
) ולאחר מכן הגדרות
העירוניות
ובתוכן מתווה לערים
חכמות.
החלטה ברוח זו התקבלה כבר בוועדת המומחים לתקן "ערים חכמות" במכון התקנים, הוועדה
החליטה לאמץ את תקן ISO
37102
ולהתאימו לישראל. תקן ISO
37102
מוגדר כתקן לעיר
מקיימת וחכמה–
Sustainable and Smart City
.
יש להדגיש שלמרות התחושה שאנו רק בתחילת
ה ,"תהליך של קידום של "עיר חכמה מתקיימים
בישראל כבר תהליכי"החכמה"
רבים ולכן יש חשיבות גדולה בהגדרת המסגרת המארגנת וההכוונה
לעיר מקיימת. אנו ממליצים על הצעדים כדי לאמץ את מסגרת ההתייחסות הזו וליישר קו עם
:המגמות העולמיות
1
.
אימוץ הירארכיית היעדים של סדר היום הע.ירוני החדש כיעדי על לערים חכמות בישראל
2
.
אימוץ עקרונות תקניISO
37102
לערים
מקיימות ו חכמות כמסגרת מכוונת לערים חכמות
.בישראל
3
.
הכפפת יעדי ערים מקיימות בישראל ל
מחויבות ישראל במסגרת הסכם פריז ל
ה פחתת גזי
החממה.
4
.
התבססות על יעדים וכלים קיימים כמו: כלי מדידה לשכונות מקיימות (משרד השיכון), ברית
ערים לאיכות חיים וסביבה (פורום ה-
15
)
5
.
קידום דיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושא ערים חכמות ומקיימות
6
.
הקמת מנהלת ערים מקיימות וחכמות במשרד הפנים עם נציגות של ישראל דיגיטלית, משרד
.הגנת הסביבה ומשרד השיכון
14
הראיה האינטגרטי בית אשר התגבשה במסגרת המטרות שלUN-HABITAT
(אג'נדה2030
-
SDGs
) וטבועה בתקניISO
לעיר חכמה עשויה לעזור למנהלת המוצעת לגבש צעדים אשר הולמים
את אופי המשימה, ולאפשר לראות בעין אחת
עם הקהילה הבין לאומית את צורת היישום ו
ה בקרה
."על איכות יישום תהליכי "עיר חכמה
מלבד זה,
הדבר יאפשר יכולת השוואה והפריה הדדית ומנוע
צמיחה
.לייצוא ידע ישראלי לעולם הרחב
במילים אחרות,
נראה שיישום תהליכים ותפיסת "עיר חכמה" על בסיס תובנות שגובשו בארגוןISO
תאפשר ראיה מאוזנת ואינטגרטיבית, בכל היבטי החיים העירוניים ו
ה
עירוניות : חברה , סבי ,בה
כלכלה, וממשל, ומאידך תאפשר את
שיפור מערכות היחסים בין גורמי הממשל לבין התושבים, דבר
.אשר יגביר יחסי אמון ושיתוף פעולה
איכות המעבר משלבים רעיוניים אשר מאפשרים את ,גיבוש התפיסות
לשלבים
של יישום בשטח הינו
מכריע ביותר להצלחת התהליכי
ם ה חדשים שנבנים תוך כדי תנועה דוגמת "עיר חכמה", וההמלצה
היא לשלב את דרגי הביצוע ו
ה גורמים המקומיים ובעלי עניין מקומי לאורך כל התהליך כדי שיוכלו
להבין את ערכים המוספים של השינויים המוצעים ולהשפיע על הקצב ו על איכות התהליכים שקורמים
עור וגידים. בפרט בכל הקשור לקביעת ערכי סף וערכי האו פטימום לאינדיקטורים שנקבעו לאמידת
הצלחת תהליכי "עיר חכמה" לכל יישוב, אזור או עיר ספציפי
ים
. לאור זאת,
המלצה נוספת היא
להקים צוות או מנהלת אשר יבצע
ו
פיילוט במספר יישובים וערים לבחינת ערכי הסף וערכי אופטימום
ובמיוחד לאינדיקטורים החדשים אשר טרם נאספים על ידי.גופים דוגמת הלמ"ס בארץ
15
רשימת המקורות
1. Moir E. & friends (2014), What are Future Cities? Origins, Meanings and
Uses, UK Government – Office of Science.
https://www.gov.uk/government/uploads/system/uploads/attachment_data/file/33754
9/14-820-what-are-future-cities.pdf
2. “World Urbanization Prospects The 2014 Revision”
https://esa.un.org/unpd/wup/Publications/Files/WUP2014-Highlights.pdf
3. Lozano R. (2008), Envisioning sustainability three-dimensionally
http://cms2.unige.ch/isdd/IMG/pdf/SchemasDDtexte8-1.pdf
4. Shen l. & friends (2011), The application of urban sustainability indicators – A
comparison between various practices
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0197397510000263
5. Reed m. & friends (2006), An adaptive learning process for developing and
applying sustainability indicators with local communities
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0921800905005161\
6. Dahl A. (2012), Achievements and gaps in indicators for sustainability
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1470160X11001270
7. Sustainable development of communities (2014),
Indicators for city services and quality of life - ISO 37120
8. Science for Environment Policy- Indicators for Sustainable Cities - European
Union 2015
http://ec.europa.eu/environment/integration/research/newsalert/pdf/indicators_for_su
stainable_cities_IR12_en.pdf
9. http://www.iied.org/value-limits-urban-sustainability-indicators
10. Transforming our world: the 2030 Agenda for Sustainable Development, the
United Nations General Assembly, 25 September 2015, A/RES/70/1
http://www.un.org/ga/search/view_doc.asp?symbol=A/RES/70/1&Lang=E
11. Indicators and a Monitoring Framework for the Sustainable Development
Goals, Launching a data revolution for the SDGs, A report by the Leadership
Council of the Sustainable Development Solutions Network, Revised working
draft (Version 6), February 18, 2015
http://unsdsn.org/wp-content/uploads/2015/01/150218-SDSN-Indicator-Report-FEB-
FINAL.pdf
12. TM Forum, 2016. Smart City Maturity and Benchmark Model, TR259,
Release
16
31
.
.גולדשמידט ר6.11.2016
"ערים חכמות" מרכז המחקר והמידע– הכנסת
31
.
,ממשלת ישראל, מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי2015
, מרץ2016
31
.
כלי מדידה לשכונות בנות קיימא
http://assets.ilgbc.org/files/kli_medida_shchunot2015.pdf