החלטות ועדה

סימוכין:00660618 ירושלים, י"ז באדר, התשע"ח 4/03/2018 לכבוד ח"כ חיים כץ שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מכובדי, הנדון: היעדר שקיפות התקציבים המופנים להוסטלים לאנשים עם אוטיזם ומוגבלות שכלית – התפתחותית (מש"ה) ביום 5.2.2018 (כ' בשבט התשע"ח) קיימה הוועדה דיון בנושא שבנדון. לקראת הדיון בוועדה קיימה ח"כ סתיו שפיר, יו"ר הוועדה, וצוותה ביקורי פתע בשורה ארוכה של הוסטלים ובתים לחיים, על מנת לבחון את תנאי המגורים ואיכות החיים של הדיירים, מאוכלוסיית האוטיזם והמוגבלות השכלית ההתפתחותית.  הוועדה שמעה כי ההוסטלים של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מופעלים ע"י נותני שירות (ציבוריים או פרטיים) שזכו במכרז של המשרד. כל הוסטל מפוקח ע"י מפקח דיור מטעם המשרד. המשרד משלם לכל מפעיל עבור כל מטופל, אך מטיל את האחריות להקמת ההוסטלים ותפעולם על הארגון המפעיל. הוועדה מציינת את החשיבות באיכות הטיפול הניתן למטופלים. בנושא זה, אין שקיפות. המשרד מעביר תקציב עבור טיפול ברמה מסוימת, אך הטיפול הניתן בפועל הוא פחות. נוסחת התקצוב איננה שקופה, ואף בקשותיה של יו"ר הוועדה להעביר את הנוסחה אליה נענו בשלילה. ישנם גם פערים בין תפיסת משרד העבודה, הרווחה והבריאות את נוסחת התקצוב לבין הביצוע על-ידי המפעילים. במהלך הדיון טענו נציגי המשרד, למשל, כי שכרו של מדריך בהוסטל צריך להגיע לכ-40 ₪ בשעה. נציגי ההוסטלים, ההורים והעמותות שנכחו בדיון נדהמו כולם לשמוע סכום זה, משום שרוב מוחלט של מדריכי ההוסטלים מרוויחים שכר מינימום. עוד הסתבר כי היקף הזמן שהם מצליחים להחזיק מעמד במשרות אלה הוא בממוצע נמוך – מחציתם מתחלפים מידי שנה. זאת כתוצאה מתנאי השכר, היעדר ההכשרה, הצורך להתמודד עם מספר גדול מדי של חוסים ולתפעל במקביל עבודות בית שונות, ועוד. זה מצב לא סביר כיוון שמדובר באוכלוסייה שתחלופת אנשי הצוות הוא אחד הדברים שמעוררים הכי הרבה קשיים בחייהם; אין ביקוש רב בקרב מחפשי עבודה לעסוק בעבודה זו; תנאי סף נמוכים - כמעט כל אחד יכול לטפל באנשים עם אוטיזם; לא ניתן לחייב הכשרה מוקדמת לתפקיד מטפל במעונות של אנשים עם מש"ה ועוד. מספר הורים דיווחו שכאשר התלוננו על מצב המקום, איימו עליהם בהוצאת ילדיהם מההוסטל - מצב בלתי מתקבל על הדעת.  מהמשרד נמסר כי הוא נותן למפעילים תעריפים שנראים לו הולמים את עלות ההפעלה, לרבות מרכיב של רווח, וכי יש פער בין השכר שהמשרד מעביר לטובת המדריכים, לבין מה שהמפעיל משלם להם, בפועל. המשרד לא מתערב במערכת יחסי עבודה שבין המפעיל לבין העובדים שלו, ולא בודק את תלושי השכר במסגרת הפיקוח. שיטת התעריף של המשרד בנושא של העסקה היא כזאת שהוא מעביר תעריף מסוים, והמעביד הוא שקובע את השכר לעובדים. שקיפות התקציבים המופנים להוסטלים, אינה מספקת. הוועדה שמעה מההורים על הקשיים שניצבים בפניהם: אין מענה הולם לפניותיהם במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, אין למדריכים הכשרה מתאימה לטיפול בדיירים, תחלופת מדריכים ואנשי צוות, תנאי מחיה בעייתיים בהוסטלים, פעילויות שאינן תואמות את רמת הדיירים, תכניות חופשות וחגים החוזרות ונשנות ועוד. עוד הוסיפו ההורים כי הם חוששים לפנות בתלונה למפעילי ההוסטלים, מחשש שילדיהם יינזקו בתהליך – או ידרשו לחפש הוסטל אחר. להלן מסקנות הוועדה: הוועדה מודה למוזמנים שהשתתפו בדיון. הוועדה קובעת בראש ובראשונה שהאחריות והמחויבות של המדינה היא לדיירי ההוסטלים - לאיכות חייהם וכבודם. עצם הפרטת השירות לגורמים פרטיים ולעמותות אינה אומרת הפרטת האחריות - ועל המדינה לקחת אחריות מלאה על התנאים שמקבלים דיירי ההוסטלים, ולא רק על "הרווח" שזוכים לו המפעילים. נמצא, שהפיקוח על נותני השירות החיצוניים, אינו מספק. יש צורך בשקיפות על כל הנעשה בהוסטלים, סטנדרטים ברורים למפעילים ושקיפות תקציבית מול המשפחות. על המשרד להגביר את הפיקוח ולבחון את טיב השירות שניתן, את מצב המדריכים, שכרם, זמן התעסוקה והכשרתם. הוועדה מציינת, שרבות מהבעיות שחוזרות על עצמן ברוב ההוסטלים, נובעות, בין היתר,  מהדרישות הנמוכות שמציב המשרד לתפקיד המדריך. המדריך הוא המטפל הקרוב ביותר למטופל. הוא זה שנדרש, מידי משמרת, לטפל באנשים במצבי משבר, להתמודד עם התפרצויות אלימות, לשמור על ניקיונם, להכין אוכל ואף לחלק תרופות. חרף זאת, ההכשרה מתמצה בכמה תצפיות על הנעשה בהוסטל. לשם כך, די ב–12 שנות לימוד - ולפעמים למטה מזה. לא נדרש ניסיון מוקדם או רקע בטיפול באנשים עם מוגבלות. המדריכים מספרים על היעדר הכשרה ועל מצבים שבהם נדרשו לחלק תרופות ללא צורך. זהו מצב מסוכן - ולכן הוועדה מבקשת מהמשרד לפרסם תכנית פעולה כיצד בכוונתו לטפל ולהתמודד עם הבעיות שצוינו לעיל. כן, על המשרד לפעול מול המפעילים להגברת השקיפות כדי שניתן יהיה לייעל את השירות. לדעת הוועדה, ולנוכח האמור לעיל, אם תהיה שקיפות אמיתית לעניין קבלת ההחלטות בבניית התעריף לכל שירות, ויהיה דיון מעמיק מהם הצרכים של המסגרות גם ברמת היחס של המדריכים למספר האנשים, ברמת הפיתוח וכו', יהיה אפשר לבחון אם התעריפים הקיימים מספקים ונותנים את המענה ההולם לצרכים של הדיירים ומכבדים אותם ואת זכויותיהם, ומשם להתקדם ולבחון איך לשפר את השירותים. הוועדה מבקשת לציין שמהדברים שנמסרו לה, נראה שהתקן שנקבע - מדריך לכל ארבעה דיירים אוטיסטים, או מדריך לכל 6-8 דיירים במש"ה - איננו מספק. כמו כן, ישנו חוסר משמעותי בתקנים למצבי חירום (מחלה של אחד הדיירים הדורשת טיפול, תקופת הקליטה בהוסטל ועוד) אשר אינם מתוקצבים. בנוסף, תכניות התרבות והפנאי של הדיירים מתוקצבות בחוסר, ומביאות לכך שהוסטלים מסתפקים בהפעלות פשוטות, ברמה נמוכה, ללא קשר למצב התפקוד של הדיירים ולצרכיהם האישיים. עוד נדרש מהמשרד להגדיר למפעילים כי אין הם יכולים להוציא דייר מהבית על דעת עצמם בלבד. הוועדה פונה למשרד לפרסם נתונים וכן את עמדתו המקצועית, בהתייחס ל- 10 הוסטלים שונים: ממה מורכב התעריף, כיצד הוא נקבע, מהו התעריף למטפל ולמדריך, שכר המדריכים וממוצע זמני העסקתם, חלוקה דמוגרפית של המדריכים, כמה ביקורות מתנהלות במסגרות, כיצד מתבצע הפיקוח על המוסדות, תקציבים ומאזנים של גופים נותני שירות, התאמת הדיור הפיזי לדיירים, כמה זמן מבלים הדיירים בדירה וכמה זמן מחוצה לה, אילו פעילויות מקיימים ההוסטלים וכיצד נלקחים בחשבון מערכת השיקולים התאמתן לדיירים, תקציב הקמה של הוסטל, שקיפות נתונים של כספי "קרן 30%", וכל מידע שיוכל לסייע בבחינת התנאים הקיימים. יש להתייחס לכל קטגוריה בנפרד, אל מול התקציבים הקיימים בפועל. הוועדה תקיים דיון המשך. בברכה, ח"כ סתיו שפיר יו"ר הוועדה העתקים: חברי הוועדה