חומר רקע
26 באוקטובר 2017
ו' בחשון התשע"ח
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך רקע לקראת דיון הוועדה ביום 1.11.17
בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 76), התשע"ד–2014
רקע
ס' 37(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – "החוק" או "חוק בתי המשפט"), קובע כי במשפטים בשל עבירה שעונשה מוות או מאסר עשר שנים ומעלה יידון בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. סעיף 37(ב) לחוק קובע חריג לכלל, ולפיו בעבירות מסוימות – המנויות בחלק א' לתוספת הראשונה – ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, על אף שעונשן מאסר עשר שנים או למעלה מכך, אלא אם הורה נשיא בית המשפט או סגנו אחרת לעניין מסוים.
מנוסחו של הסעיף עולה אפוא, כי הכלל בכל הקשור לדיון בעבירות שעונשן 10 שנות מאסר ומעלה, הוא דיון בפני מותב של שלושה שופטים, ורשימת העבירות שבתוספת הראשונה היא החריג.
בשנת 2010, בעקבות המלצות הוועדה המייעצת לעניין סדר דין פלילי וראיות בראשות כבוד שופטת בית המשפט העליון (כתוארה אז) מרים נאור (להלן – "ועדת נאור"), תוקנה התוספת הראשונה לחוק המפרטת את העבירות בהן יידון בית המשפט המחוזי בדן יחיד והוספו בה עבירות רבות. ועדת נאור דנה בנושא בעקבות פנייה מאת שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, אשר ביקש מהוועדה לבחון את ההסדרים הנוגעים לקביעת מותבים של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי, וזאת במסגרת המאמץ לייעול ההליכים בבתי המשפט, נוכח העומס הרב המוטל עליהם.
ועדת נאור חזרה וציינה כי לעולם עדיפה שמיעת משפט בהרכב של שלושה שופטים משמיעתו על ידי דן יחיד, ודאי כאשר מדובר בתיקים שבהם צפוי נאשם למאסר לפרק זמן ארוך. עם זאת, נוכח הצורך להקל על העומס המוטל על בתי המשפט ולמנוע גרימת עינוי דין לנאשמים עקב הימשכות ההליכים, המליצה הוועדה על מספר תיקוני חקיקה שנועדו לסייע בהקלת העומס המוטל על בתי משפט מחוזיים, ולתרום לאפשרות של ניהול מהיר ויעיל של הדיון. בעקבות המלצות הוועדה תוקן החוק כאמור והורחבה משמעותית רשימת העבירות המנויות בתוספת הראשונה, אשר יידונו לפני דן יחיד. יחד עם זאת, רשימת העבירות שהצעת החוק הממשלתית ביקשה להעביר צומצמו במסגרת הדיון שנערך באותה עת בוועדת החוקה. כחלק מהתיקון האמור, עוגנה פורמאלית זכותם של הצדדים לבקש מנשיא בית משפט מחוזי או סגנו להורות על העברת תיק בעבירה המנויה בתוספת, לדיון לפני מותב של שלושה שופטים (וכן, תוקן סעיף 235 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בדבר סמכות אב בית הדין).
הכרעת המחוקק כי בתיקים אלה ראוי לקיים דיון בפני הרכב נעוצה בתפיסה כי ככל שההרשעה והענישה חמורות יותר, כך גם מתחייבת זהירות יתר טרם הרשעה. הדיון בפני מותב של שלושה שופטים נועד לצמצם, ככל הניתן, את החשש לטעות, באמצעות קיומו של דיון והחלפת דעות בין השופטים היושבים לדין, תוך ביקורת הדדית ובחינה מעמיקה יותר של חומר הראיות.
עמד על כך השופט בך בע"פ 4912/91 ירון תלמי נ' מדינת ישראל:
"אכן אין חולקים, כי צדק עשוי להיעשות גם על-ידי שופט דן יחיד. עם זאת נשאלת השאלה, מה ראה המחוקק לקבוע כי אישומים בשל עבירות חמורות, שעונשן כבד הוא (מעל עשר שנות מאסר), יתבררו לפני שלושה שופטים דווקא? אין זאת אלא שהתכלית בהוראה זו היתה שלא יורשע אדם בעבירה כה חמורה, ייגזר דינו ותישלל חירותו לזמן כה ממושך, אלא אם יותר משופט אחד ישתכנע מעבר לספק סביר כי אומנם אשם ובר עונשין הוא, וכי ראוי להשית עליו את העונש החמור הקבוע בחוק. מאחורי הוראה זו גלום איפוא רעיון מהותי המבטא זכות מזכויות הנאשם בפלילים".
ואולם, ברבות השנים ובשל ריבוי אישומים המוגשים לבתי המשפט, נוצר צורך להגמיש את הכלל. העומס המוטל על בתי המשפט ובעיות תקציביות וארגוניות הובילו לצמצום העבירות הנדונות בהרכב של שלושה שופטים. משכך, הורחב שוב ושוב החריג, באמצעות הרחבת רשימת העבירות שבחלק א' לתוספת הראשונה.
סקירה משווה
מסקירה שנערכה על ידי מחלקת המחקר של הכנסת בשנת 2009 במספר מדינות באירופה ובניו זילנד, נמצא שככלל עבירות חמורות נידונות בהרכב. המדינה היחידה מתוך המדינות שנסקרו שבה ישנן הוראות המקנות סמכות לניהול משפט בדן יחיד בעבירות חמורות שעונשן עשר שנות מאסר ומעלה היא ניו זילנד, בתנאים מסוימים. מהסקירה עולה כי היקף הסמכות העונשית הניתנת לדן יחיד במדינות הנסקרות שונה באופן משמעותי ממדינה למדינה ונע בטווח שבין הסמכות לגזור קנס בלבד (בפינלנד), דרך סמכות מוגבלת לדון בעבירות קלות יחסית שעונש המקסימום בגינן הוא קנס או עד שנת מאסר אחת (למשל באירלנד ובהולנד), ועד הסמכות לדון, בתנאים מסוימים, בעבירות שעונשן שנות מאסר מרובות (עד 10 שנים בנורבגיה ועד 14 שנים בניו-זילנד). יצוין כי המדינות שנסקרו במסמך שונות זו מזו ומישראל, בין היתר בשיטות המשפט הנהוגות בהן ובמבנה מערכת בתי-המשפט שלהן, הבדלים שעשויים להשפיע באופן משמעותי על פרטי ההסדרים הנהוגים. יחד עם זאת, יש לייחס משמעות לכך שבאף אחת מהשיטות לא נמצא שיש סמכות לניהול משפט בדן יחיד בעבירות שעונשן למעלה מעשר שנות מאסר, למעט בניו זילנד בתנאים מסוימים.
הצעת החוק
הצעת החוק שמונחת בפני הוועדה מבקשת להרחיב את החריג הקבוע בתוספת הראשונה, ולהוסיף את העבירות שיפורטו להלן לרשימת העבירות שיידונו בדן יחיד. לפי דברי ההסבר להצעה, בחינת העבירות המוצעות וניסיון גורמי התביעה הובילו למסקנה כי ניתן לנהל משפט בעבירות אלו בפני שופט אחד וכי הן אינן מחייבות דיון לפני הרכב. עוד צוין כי העברת הדיון לדן יחיד לא תפגע בזכותו של הנאשם להליך הוגן.
יצוין כי העומס המוטל על בתי המשפט, מקשה לא רק על המערכת, אלא עלול גם לפגוע בנאשם ובנפגע העבירה בשל הימשכות ההליכים.
עבירה לפי סעיף 144ו לחוק העונשין – עבירה זו מהווה נסיבה מחמירה לביצוע עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, אם העבירה בוצעה מתוך מניע של גזענות או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצע עדתי, נטייה מינית או בשל היותם עובדים זרים. העונש הקבוע לצידה הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או עשר שנות מאסר, הנמוך מבניהם. לפיכך, עבירה שהעונש הקבוע לצדה הוא חמש שנות מאסר ומעלה ונידונה בפני דן יחיד, אם בוצעה ממניע כאמור, הדיון בה כיום אמור להתקיים בפני הרכב.
סעיף 203 לחוק העונשין – נסיבות מחמירות של הבאת אדם לידי זנות.
לעניין זה יצוין, כי במסגרת תיקון החוק בשנת 2010, נידונה האפשרות להוסיף עבירה זו לרשימת העבירות שיידונו בדן יחיד(כך הוצע בהצעת החוק הממשלתית) וועדת החוקה דחתה אפשרות זו בשל מורכבות העבירה והצורך להוכיח ניצול של יחסי מרות.
סעיף 376ב לחוק העונשין – הגורם לאדם לעזוב את מדינתו לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות.
יצוין, כי ככלל עבירות סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות וכו' נדונות כיום בפני הרכב. החריג היחיד הקיים היום בהקשר זה הוא סעיף 377א(א)(5) בדבר סחר בבני אדם למטרת זנות.
לעניין סעיף 376ב נטען כי בעבירה זו הימשכות ההליכים עלולה לסכל את האפשרות לנהל את ההליך נגד הנאשם בשל כך שנפגע העבירה בד"כ חוזר למדינת מוצאו ולפיכך, ישנו קושי להעיד אותו לאחר זמן.
הממשלה מבקשת כעת להוסיף במסגרת התיקון גם את העבירות הבאות:
עבירה לפי 203ב לחוק העונשין – ניצול קטינים לזנות. הממשלה מבקשת להוסיף לרשימה גם את העבירה לפי סעיף 203ב לחוק העונשין, בדומה לעבירה לפי סעיף 203.
מיום 21.7.2000
תיקון מס' 56
ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח 2639)
החלפת סעיף 203
הנוסח הקודם:
חזקת ידיעה
א. עבירה לפי סעיף 30 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016 (להלן – "חוק המאבק בטרור"), בדבר עבירות בנשק למטרות טרור:
עבירה שחל עליה סעיף 37 לחוק המאבק בטרור הקובע כי דינו של העובר עבירה שגם מהווה מעשה טרור, כהגדרתו באותו חוק, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה (עד 25 שנות מאסר, למעט אם לצד העבירה עונש מאסר עולם כעונש מירבי- אז דינו עד 30 שנות מאסר).
הממשלה מבקשת לקבוע כי עבירות שהן מעשה טרור כאמור, אשר בית המשפט היה דן בהן בדן יחיד אלמלא חלו על אותה עבירה הוראות סעיף 37 לחוק האמור (אם בשל כך שהעונש לצדן נמוך מעשר שנות מאסר ואם בשל החרגתן בתוספת), יוותרו בדן יחיד.
עבירה לפי סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר [נוסח משולב] התשל"ב-1971. סעיף 52(ב) לפקודה האמורה קובע איסור על הכנסת והעברת חפצים אל תוך בית סוהר. העונש לצד העבירה נע בין שלוש שנים לחמש שנים. פסקה (3) קובעת החמרה בענישה למי שעשה מעשה כאמור באותו סעיף במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לארגון טרור.
סוגיות לדיון
מוצע לדון בהצדקה להעביר לדן יחיד כל אחת מהעבירות המוצעות, ווכן להתייחס לסוגיה הכללית של הרחבה חוזרת ונשנית של התוספת, כמפורט להן:
הרשימה ובה העבירות שיידונו בדן יחיד אמורה להיות החריג לכלל. ואולם, המציאות מלמדת על מצב הפוך. המשמעות של הרשימה הארוכה הקיימת בתוספת היא הותרת מספר מצומצם ביותר של עבירות שעונשן מעל עשר שנות מאסר, שהדיון בהן ייערך בפני מותב של שלושה שופטים (בחוק העונשין נותרו כ- 15 עבירות בלבד בסמכות דיון של הרכב, כאשר שבע מהעבירות קובעות מאסר עולם או מיתה). הלכה למעשה, החריג הפך לכלל ללא דיון מעמיק בממשלה או בכנסת בדבר שינויו של עקרון זה. נוכח עמדת המדינה בנושא והעברת עבירות נוספות לתוספת, האם אין מקום להבהיר כי המדינה מבקשת הלכה למעשה לשנות את הכלל של דיון בפני מותב שלושה גם בעבירות חמורות, ברובם המכריע של המקרים, ולדון בשינוי העקרון במפורש, הן בממשלה והן בכנסת (בהקשר זה, מוצע לברר האם קוימו בוועדת סדר הדין הפלילי ודיני הראיות או בממשלה דיוני מעקב בעקבות תיקון החקיקה הקודם כפי שביקשה ועדת נאור ואלו מסקנות עלו מכך).
מוצע לברר האם השיקול היחיד להעברה חוזרת ונשנית של עבירות לדיון בפני דן יחיד הוא העומס המוטל על בתי המשפט והיעילות, או שמא המדינה סבורה שאין כלל יתרון לדיון בפני הרכב באותן עבירות? ככל שהשיקול הוא העומס והיעילות, טיעון זה מוגבל כאשר על הפרק עומדת הרשעתו של אדם בעבירה חמורה ושליחתו לתקופת מאסר ממושכת ויש צורך לחפש דרכים אחרות להקל על בעיית העומס (תקנים של שופטים, שופטים עמיתים וכדומה).
לפיכך, יש מקום לחשיבה סדורה בסוגיה הכללית העולה מהצעת החוק בדבר העיקרון, בדבר קו הגבול בין עבירות שיידונו בפני הרכב ואלו שיועברו לדן יחיד, תוך קביעת השיקולים ואמות המידה (לפי מורכבות העבירה, לפי רף הענישה באותן עבירות וכיוצ"ב).
בדיון שהתקיים בוועדת החוקה בשנת 2010 (בתיקון מס' 60), החליטה הוועדה שלא להכניס את סעיף 203 (הבאת אדם לידי זנות בנסיבות מחמירות) לרשימה שבתוספת בשל מורכבותה. מוצע לברר מהי ההצדקה להעביר כעת את הדיון בסעיף זה ובסעיף 203ב (ניצול קטינים לזנות) לדיון בפני דן יחיד. מוצע לדון בשאלה, האם אין בעבירות אלו, באופן דומה לעבירות מין, הכרח בדיון בפני הרכב בשל מורכבות הראיות בהן.
מוצע לדון באופן דומה גם בסעיף 376ב בדבר גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות או עבדות, האם בעבירה כאמור, בדומה לעבירות מין, אין הכרח בדיון בפני הרכב, וזאת בהתחשב בצורך המיוחד בקיצור התקופה בעבירה זו (בשל כך שהימשכות ההליכים בעבירה זו, עלול לגרום לכך שלא ניתן יהיה לנהל את ההליך נגד הנאשם). מוצע בנוסף לדון בהבחנה שיוצר התיקון המוצע בין עבירות הסחר והעבדות הנדונות בפני הרכב, לעבירה זו ולעבירה של סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות (שמנויה כבר בתוספת), ובהצדקה להבחנה זו.
לעניין סעיף 144ו ולעניין סעיף 52(ב)(3) לפקודת בתי הסוהר, מוצע לברר האם אין בצורך להוכיח מניע של גזענות או של עוינות לעניין סעיף 144ו, ובצורך להוכיח מטרה לפי סעיף 52, כדי להוסיף למורכבות הדיון.
עבירות שהוחמרה בהן הענישה לפי חוק המאבק בטרור – בחוק המאבק בטרור נכנסו יסודות חדשים להגדרת העבירות. גם בהתייחס לסעיף 37, המחמיר את הענישה, נדרש להוכיח שהמעשה מהווה מעשה טרור כפי שהוגדר בחוק ואשר כולל אלמנטים שונים. הפסיקה מתחבטת כיום בשאלות שונות המתעוררות בעקבות תיקוני החקיקה. מוצע שהוועדה תקבל הסברים בדבר ההצדקה להעביר את הדיון בעבירות אלו לדן יחיד, והאם אין צורך להמתין לדיון וגיבוש הלכות בעניין במסגרת דיון המתפתח בין שופטי הרכב, בטרם העברת העבירות לדיון בפני דן יחיד.
מוצע להבהיר כי משפטים בשל עבירות כאמור שהחלו לפני תחילתו של החוק המוצע, ימשיכו להתנהל לפני הרכב השופטים שדן בהן. מוצע לדון בשאלה האם בתיקים בהם הוגש כתב אישום ערב תחילתו של החוק המוצע וטרם החל המשפט בהם, יידונו בפני דן יחיד או בפני הרכב.
*מצ"ב רשימה מפורטת של העבירות המנויות בתוספת הראשונה.
נספח א'
להלן פירוט העבירות הקבועות היום בחלק א' לתוספת הראשונה:
"37. ההרכב
(א) בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:
(1) משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;
(2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;
(3) כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.
מיום 27.7.2008
תיקון מס' 52
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)
(2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט ובתי דין שיושב בהם שופט של בית משפט שלום, למעט בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות שבערעורים שלום;
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:מיום 27.7.2008
תיקון מס' 52
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת לענין מסויים לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:
מיום 29.7.2010
תיקון מס' 60
ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 652 (ה"ח 410)
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה: (1) עבירות המנויות בחלק א' של התוספת הראשונה;
מיום 20.11.1989
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)
(2) (נמחקה);מיום 16.5.2009
תיקון מס' 56
ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 66 (ה"ח 260)
מחיקת פסקה 37(ב)(2)
הנוסח הקודם:
(3) דיון מקדמי בערעור;
מיום 3.7.1985
תיקון מס' 1
ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709)
הוספת פסקה 37(ב)(3)(4) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי סעיף 64 לפקודה האמורה;
מיום 20.11.1989
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)
הוספת פסקה 37(ב)(4)(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
מיום 20.11.1989
תיקון מס' 9
ס"ח תש"ן מס' 1288 מיום 20.11.1989 עמ' 6 (ה"ח 1941)
הוספת פסקה 37(ב)(5)
מיום 13.2.1992
תיקון מס' 15
ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 68 (ה"ח 2070)
(5) ערעורים בעניינים המנויים בחלק ב' של התוספת הראשונה שיקבעם שר המשפטים בצו, בהתייעצות עם בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;(6) (נמחקה);
מיום 7.8.1995
תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)
הוספת פסקה 37(ב)(6)
מיום 11.4.2006
תיקון מס' 42
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
מחיקת פסקה 37(ב)(6)
הנוסח הקודם:
(6) ערעורים על פסקי דין של בית משפט לעניני משפחה, למעט ערעורים על פסק דין שכולו או חלקו בעניני ירושה, אבהות או אמהות, אימוץ, זכויות משמורת או החזרתו של קטין חטוף;(7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;
מיום 5.12.1997
תיקון מס' 23
ס"ח תשנ"ח מס' 1640 מיום 5.12.1997 עמ' 17 (ה"ח 2562)
הוספת פסקה 37(ב)(7)
מיום 11.4.2006
תיקון מס' 42
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
(7) ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001;(8) ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55;
מיום 11.4.2006
תיקון מס' 42
ס"ח תשס"ו מס' 2054 מיום 12.3.2006 עמ' 284 (ה"ח 2914)
הוספת פסקה 37(ב)(8)(9) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:
(א) תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975;
(ב) תביעות בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995;
(ג) תביעות כאמור בסעיף 51(א)(3);
מיום 27.7.2008
תיקון מס' 52
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 668 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 37(ב)(9)(10) ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, זולת אם נקבע אחרת בחוק;
מיום 27.7.2008
תיקון מס' 52
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 37(ב)(10)(11) בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים.מיום 27.7.2008
תיקון מס' 52
ס"ח תשס"ח מס' 2169 מיום 27.7.2008 עמ' 669 (ה"ח 341)
הוספת פסקה 37(ב)(11)
(ג) בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד."
"144ו. עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור – נסיבה מחמירה
(א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסימן א'1 או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.
(ב) בסעיף זה, "עבירה" – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרט ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה."
"203. נסיבות מחמירות
(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 (המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר) או 202 (המביא אדם לידי עיסוק בזנות) תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה - מאסר עשר שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה - מאסר שש עשרה שנים:
(1) תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;
(2) תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;
(3) בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות."
"376ב. גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות
(א) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו – מאסר עשר שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר חמש עשרה שנים."
"203ב. ניצול קטינים לזנות
נעברה עבירה לפי עיפים 199 (סרסרות למעשי זנות), 201 (הבאת אדם לידי מעשה זנות), 202 (הבאת אדם לידי עיסוק בזנות) או 203 (נסיבות מחמירות) בקטין שמלאו לו ארבע עשרהעיפים 199 (סרסרות למעשי זנות), 201 (הבאת אדם לידי מעשה זנות), 202 (הבאת אדם לידי עיסוק בזנות) או 203 (נסיבות מחמירות) בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה –
(1) אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים - מאסר שבע שנים;
(2) אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים - מאסר עשר שנים;
(3) אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים - מאסר חמש עשרה שנים;
(4) אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים - מאסר עשרים שנה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה - כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.
(ג) בסעיף זה, "אחראי על קטין" - כהגדרתו בסעיף 368א."
"30. פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במיתקן רגיש למטרות טרור
(א) המחזיק, רוכש, מוכר, מייצר, מתקן, מייבא, מייצא, מוביל, מתווך, מפיץ או עושה עסקה אחרת בנשק, במטרה לקדם פעילות של ארגון טרור או ביצוע מעשה טרור או לסייע לפעילות או ביצוע כאמור, והכול בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו – מאסר 20 שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) עשה אדם פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי או בחומר מזיק או במיתקן רגיש, דינו – מאסר 25 שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ג) נעשתה פעולה או עסקה כאמור בסעיף קטן (א) כשהצד האחר לפעולה או לעסקה כאמור הוא ארגון טרור או חבר בארגון טרור, חזקה כי הפעולה או העסקה נעשתה למטרה כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכח אחרת.
(ד) אין נפקא מינה אם הפעולה או העסקה כוונה לביצוע מעשה טרור מסוים או בלתי מסוים."
"37. החמרה בענישה בשל עבירה שהיא מעשה טרור
(א) העובר עבירה שהיא מעשה טרור, למעט עבירה כמפורט להלן, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה אך לא יותר מ-25 שנים:
(1) עבירה לפי חוק זה;
(2) עבירה לפי סימן ב' או סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין;
(3) עבירה שדינה מאסר עולם חובה.
(ב) על אף האמור בסעיף 41 לחוק העונשין, העובר עבירה שהיא מעשה טרור שדינה מאסר עולם, ולא נקבע שהוא עונש חובה, דינו – מאסר 30 שנים.
(ג) החמרת הענישה לא תחול על העונש המזערי הקבוע לעבירה.
(ד) קבע בית המשפט כי אדם ביצע עבירה שהיא מעשה טרור או הרשיע אדם בעבירה כאמור, יציין זאת בפסק דינו."
"52. עונשין
(א) .............
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר חמש שנים:
(א) מכניס, מעביר או זורק חפץ אסור מסוכן אל תוך בית סוהר;
(ב) מניח חפץ אסור מסוכן בתוך בית סוהר;
(ג) מעביר חפץ אסור מסוכן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;
(ד) אסיר המחזיק בחפץ אסור מסוכן;
(2) העושה אחד מאלה, במישרין או בעקיפין, דינו – מאסר שלוש שנים:
(א) מכניס, מעביר או זורק ציוד קצה רט"ן אל תוך בית סוהר;
(ב) מניח ציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר;
(ג) מעביר ציוד קצה רט"ן לאסיר או מאסיר לאדם אחר;
(ד) מאפשר את השימוש בציוד קצה רט"ן בתוך בית סוהר, לרבות על ידי מימון;
(ה) אסיר המחזיק בציוד קצה רט"ן;
(3) העושה פעולה כאמור בפסקאות (1) או (2), במטרה להביא לסיכון חיי אדם, לגרום חבלה חמורה לאדם, לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים; לעניין זה, "במטרה" – לרבות תוך ראייה מראש את אחת או יותר מהאפשרויות המפורטות בפסקה זו כאפשרות קרובה לוודאי."
עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977
העבירה יסודות העבירה
ס' 100 – גילוי החלטה לבגוד העושה מעשה המגלה כוונה לפגוע בריבונות המדינה (ס' 97), כוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל (ס' 98) או כוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל (ס' 99), דינו – מאסר עשר שנים.
ס' 102 – סיוע לשבוי מלחמה
מי שסייע לשבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו – מאסר עשר שנים; ואם התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
ס' 106 – מרידה מי שמעורר מרידה או משתתף בה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
ס' 108 – פגיעה ברכוש שהוא בשימוש כוח מזוין
פגיעה ברכוש בזדון – ס"ק (א) קובע, כי מי שגורם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזוין, או שהוא מסכן בזדון את האספקה לכוחות המזוינים, דינו – מאסר שבע שנים; ס"ק (ג) מוסיף וקובע, כי אם עשה כן והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
פגיעה ברכושה ברשלנות – ס"ק (ב) קובע, כי מי שגורם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזוין או שהוא מסכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזוינים, דינו – מאסר שלוש שנים; ס"ק (ד) מוסיף וקובע, כי מי שעשה כן בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
ס' 111 למעט בנסיבות שבהן העונש הוא מאסר עולם – מסירת ידיעה לאויב
מי שביודעין מוסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; אם הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב – דינו מאסר חמש עשרה שנים; אם הוא מתכוון בכך לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.
התיקון המוצע מבקש להוסיף עבירה זו לתוספת הראשונה לחוק, למעט בנסיבות בהן העונש על העבירה הוא מאסר עולם.
ס' 112 – ריגול מי שמוסר ידיעה בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; מי שמשיג, אוסף, מכין, רושם או מחזיק ידיעה בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
ס' 114 – מגע עם סוכן חוץ מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ, ואין לו הסבר לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.
ס' 115 – כניסה למקום צבאי
מי שנכנס למקום מוגבל, מנסה לחדור לתוכו, שוהה בו, מנסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או משוטט בקרבתו ללא הסבר סביר כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר שלוש שנים. אולם, אם עשה כן בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
ס' 144 – עבירות בנשק
ס"ק (ב) – הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו - מאסר עשר שנים.
ס"ק (ב2) – המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
ס"ק (ב3) – הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים.
ס' 157 – התפרעות שסופה נזק
מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבניין, אוניה, מסילת ברזל, מכונות, מבנה, קו טלגרף, קו חשמל, קו צינורות או צינור לאספקת מים, דינם – שבע שנות מאסר; ואם הרסו או השמידו או התחילו להרוס או להשמיד את כל אחד מהדברים הנ"ל – דינם מאסר עשר שנים.
ס' 165 – אלימות נגד מדינת חוץ העושה בתחומי המדינה ניסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל ניסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו – מאסר עשר שנים.
ס' 169 – שוד ים העושה מעשה של שוד ים או הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 214(ב2) – פרסום והצגת תועבה; בידי האחראי על הקטין או בהסכמתו המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (לרבות הדמיה או ציור של הקטין), המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, וכל זאת בשעה שהוא אחראי על הקטין, או בהסכמתו של האחראי על הקטין, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.
ס' 245 (בנסיבות המתוארות בס' 249א) – הדחה בחקירה, בנסיבות מחמירות ס' 245(ב) קובע כי המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 249א(2) קובע, כי אם העבירה נעשתה כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, העונש יהיה - מאסר עשר שנים;
ס' 246 (בנסיבות המתוארות בס' 249א) – הדחה בעדות, בנסיבות מחמירות. ס' 246(א) קובע כי המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 249א(3) קובע כי אם העבירה נעשתה כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, העונש יהיה - מאסר עשר שנים.
ס' 246(ב) קובע כי המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר תשע שנים. ס' 249א(3) קובע כי אם העבירה נעשתה כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, העונש יהיה - מאסר ארבע עשרה שנים;
ס' 259(1) – המבריח אדם שהואשם או הורשע בעבירה שעונשה מוות או מאסר עולם המבריח או המנסה להבריח אדם ממשמורת חוקית, וכל זאת אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שעונשה מוות או מאסר עולם, דינו – מאסר עשרים שנה.
ס' 290 - לקיחת שוחד (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.
ס' 298 – הריגה הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 302 – שידול או סיוע להתאבדות המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 327 – שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה השולל או המנסה לשלול מאדם את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון, או להקל על ביצועם, או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר ניסיון לבצעם, דינו – מאסר עשרים שנה.
ס' 329 – חבלה בכוונה מחמירה ס"ק (א) קובע כי העושה אחת מהפעולות המפורטות בסעיף (סוגים שונים של חבלות), בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 330 – ניסיון לחבול בחומר נפיץ המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו - מאסר ארבע-עשרה שנים.
ס' 331 – מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור, דינו - מאסר עשר שנים.
ס' 332 – סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה העושה אחת מהפעולות המפורטות בסעיף, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס'332א – יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה (א) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה, דינו – מאסר עשר שנים.
(ב) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים.
(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.
ס' 333 (בנסיבות המתוארות ב-335) – חבלה חמורה, בנסיבות מחמירות ס' 333 קובע כי החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו - מאסר שבע שנים. ס' 335(א) קובע כי אם עבירה לפי סעיף 333 –
(1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה (ארבע עשרה שנים);
(2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם - כפל העונש הקבוע לעבירה (ארבע עשרה שנים).
ס' 335(א1) קובע כי העובר עבירה לפי ס' 333 כלפי בן משפחתו, דינו - מאסר עשר שנים.
ס' 336 – שימוש ברעל מסוכן
הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו - מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו - מאסר ארבע-עשרה שנים.
ס' 348(ב) – מעשה מגונה, בנסיבות מחמירות העושה מעשה מגונה באדם, באחת מהנסיבות הבאות, דינו – מאסר עשר שנים: בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים; באיום בנשק קר או חם; תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון; תוך התעללות באשה לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו; בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.
ס' 369 – חטיפה הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים.
ס' 370 – הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו - מאסר עשר שנים.
ס' 371 – חטיפה לשם כליאה החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 372 – חטיפה לשם רצח או סחיטה החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 373 – חטיפה ממשמורת
ס' 373(א) קובע כי המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופוסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 373(ב) קובע כי העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד.
ס' 374 – חטיפה לשם חבלה חמורה החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם - מאסר עשרים שנים.
ס' 374א – חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר עשרים שנים.
ס' 375 – הסתרת חטוף המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו (עשרים שנה).
ס' 377א(א)(5) – סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים: (5) הבאתו לידי מעשה זנות;
ס' 390 – גניבה בידי עובד ציבור עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו - מאסר עשר שנים.
ס' 402 – שוד ס' 402(א) קובע כי הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד - מאסר ארבע-עשרה שנים.
ס' 402(ב) קובע כי היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 403 – ניסיון שוד
התוקף אדם לשם שוד, דינו - מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור בסעיף 402(ב), דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 404 – דרישת נכס באיומים
הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו - מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר עשר שנים.
ס' 406 (בנסיבות המתוארות בסעיף 408) – כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו, בנסיבות מחמירות ס' 406(א) קובע כי הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים.
ס' 406(ב) קובע כי המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו - מאסר שבע שנים.
ס' 408 קובע כי אם נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה (406(א) – עשר שנים; 406(ב) – ארבע עשרה שנים) .
ס' 407 (בנסיבות המתוארות בסעיף 408) – התפרצות לבנין או מבנין שאינו מקום מגורים או תפילה, בנסיבות מחמירות ס' 407(א) קובע כי המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים.
ס' 407(ב) קובע כי המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו - מאסר שבע שנים.
ס' 408 קובע כי אם נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה (407(א) – עשר שנים; 407(ב) – ארבע עשרה שנים) .
ס' 413יא – מסחר ברכב או בחלק גנובים העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו - מאסר עשר שנים.
ס' 448 – הצתה המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו - מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו - מאסר עשרים שנים.
ס' 450 האבדת כלי שיט או כלי טיס העושה אחת מאלה, דינו - מאסר חמש-עשרה שנים: (1) מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם; (2) עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו; (3) משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או לטיס או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.
ס' 454 – היזק בחומר נפיץ ההורס נכס או פוגע בנכס במזיד ושלא כדין, על ידי חומר נפץ, דינו – מאסר חמש עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.
ס' 456 – ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.
עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969
ס' 117(א) – זיוף פנקס או רשימה המזייף פנקס בוחרים או רשימת בוחרים והמשנה או משמיד אחד מאלה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים או קנס 10,000 לירות; נעברה העבירה על ידי מי שממונה על הכנת הפנקס או הרשימה, החזקתם, שמירתם או הצגתם, דינו – מאסר ארבע-עשרה שנה או קנס 10,000 לירות.
עבירות לפי חוק הדואר התשמ"ו-1986
עבירות לפי חוק הדואר התשמ"ו-1986
פרט (3) בנוסחו הנוכחי, מונה את העבירות לפי סעיפים 75, 84 ו-85 לפקודת הדואר [נוסח חדש], התשל"ז-1976. פקודת הדואר האמורה בוטלה בשנת 1986, עם חקיקתו של חוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן – "חוק הדואר"). לפיכך, מוצע להחליף את העבירות המנויות בפרט (3), בעבירה לפי סעיף 89 לחוק הדואר, המחליף את העבירה לפי סעיף 75 לפקודת הדואר. מדובר בעבירה של גניבת דבר דואר המכיל כסף, שטר, נייר ערך או חפץ על ידי פקיד דואר, שדינה – מאסר עשר שנים. שאר העבירות בחוק הדואר קובעות עונש נמוך מעשר שנות מאסר, ועל כן אין מקום להכלילן בתוספת הראשונה.
ס' 89 – גניבת דבר דואר
פרט (3) בנוסחו הנוכחי, מונה את העבירות לפי סעיפים 75, 84 ו-85 לפקודת הדואר [נוסח חדש], התשל"ז-1976. פקודת הדואר האמורה בוטלה בשנת 1986, עם חקיקתו של חוק הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן – "חוק הדואר"). לפיכך, מוצע להחליף את העבירות המנויות בפרט (3), בעבירה לפי סעיף 89 לחוק הדואר, המחליף את העבירה לפי סעיף 75 לפקודת הדואר. מדובר בעבירה של גניבת דבר דואר המכיל כסף, שטר, נייר ערך או חפץ על ידי פקיד דואר, שדינה – מאסר עשר שנים. שאר העבירות בחוק הדואר קובעות עונש נמוך מעשר שנות מאסר, ועל כן אין מקום להכלילן בתוספת הראשונה.
עבירות לפי פקודת המכס עבירות לפי פקודת המכס
ס' 209 – ירייה אל כלי שיט של רשות המכס אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה: (1) היורה אל כלי שיט שבשירות רשות-המכס; (2) היורה אל פקיד-מכס בשעת מילוי תפקידו; (3) הפוצע פקיד-מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו.
עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 .
כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.
עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003
ס' 3 – עבירה במסגרת ארגון פשיעה, נסיבה מחמירה העובר עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה, למעט עבירה לפי חוק זה או עבירה שהעונש הקבוע לה הוא מאסר עולם חובה, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה, אך לא יותר ממאסר עשרים וחמש שנים.
עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000
עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000
ס' 3 – איסור הלבנת הון העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (3) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין...
עבירות לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954 עבירות לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954
ס' 4 – הסתננות מזוינת (למעט בנסיבות שעונשן מאסר עולם) מי שהסתנן כשהוא מזויין, או בחברת אדם מזויין או נתמך על ידי אדם מזויין, דינו - מאסר חמש עשרה שנה, ואם היה המסתנן או האדם כאמור מזויין בכלי יריה או חומר נפץ, או חומר מתלקח, דינו - מאסר עולם.
ס' 8 – מתן מחסה או סעד אחר למסתנן מי שנתן מחסה למסתנן, או נתן לו סעד אחר כדי להקל על הסתננותו או כדי להקל על שהותו שלא כדין בישראל ונוכח בית הדין לדעת שהוא כבר נתן מחסה או סעד כאמור, דינו - מאסר חמש עשרה שנה או קנס עשרת אלפים לירות או שני העונשים כאחד.
עבירות לפי פקודת התעבורה עבירות לפי פקודת התעבורה
סעיף 64א(ג) – הפקרה אחרי פגיעה נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים.
עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016
ס'21- מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור המנהל פעילות של ארגון טרור או הנוטל חלק בהכוונה של פעילותו, דינו – מאסר 10 שנים; היתה הפעילות פעילות פלילית, דינו – מאסר 15 שנים.
ס' 31 - איסור פעולה ברכוש למטרות טרור א)העושה פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לסייע, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס הקבוע, בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) לעניין סעיף קטן (א) –
(1) די שיוכח כי הפעולה נעשתה לאחת המטרות המפורטות בו אף אם לא יוכח לאיזו מהן;
(2) "לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור" – אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את עבירת הטרור או התכוון לבצעה.
עבירות לפי חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973 עבירות לפי חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973
ס' 113 – נטילת פיקוד שלא כדין בנסיבות מחמירות הנוטל על עצמו שלא כדין פיקוד על כלי שיט, דינו – מאסר חמש שנים, ואם בוצעה העבירה תוך שימוש באמצעי כפיה או מרמה, דינו – מאסר עשר שנים.