החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
מס' סימוכין : 2024-032991
סיכום דיון מישיבת ועדה משותפת
מיום שלישי, ג' באב התשפ"ד, 7.8.2024, בנושא:
רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי, ביקורת מעקב 2024
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה – מדינת ישראל מסייעת לנזקקים בין היתר גם בדיור מסובסד. משרד הבינוי והשיכון אחראי לניהול מאגר הדיור הציבורי, ובכלל זה על רכישת דירות, הקצאתן, תחזוקתן וכן מכירתן לדיירים מכוח החלטות ממשלה שהתקבלו בנושא ומכוח חוק הדיור הציבורי מ- 1998, שמטרתו היתה לצמצם את העוני בקרב אוכלוסיות ראויות באמצעות מתן האפשרות לדיירים נזקקים לרכוש את הדירות בהן התגוררו.
פג תוקפו של חוק הדיור הציבורי בשנת 2023, אולם בכנסת מנסים לחוקק אותו מחדש באמצעות חקיקה פרטית בתמיכת הממשלה. מאז שחוקק חוק הדיור הציבורי לפני כ- 25 שנה הלך וקטן מס' הדירות הציבוריות, משום שהמדינה מכרה לדיירים הרבה יותר מאשר רכשה. יחד עם זאת מס' הזכאים לדיור ציבורי, שנמצאים ברשימות המתנה לדירה ציבורית, רק הולך וגדל.
כיום ישנן 48 אלף דירות במאגר הדיור הציבורי, זאת לעומת 54 אלף דירות בשנת 2018. משרד השיכון רכש בשנת 2020 460 דירות, זאת לעומת 3,600 דירות שנמכרו באותה תקופה. לפני שנה היו כ- 4,300 זכאים הממתינים לדיור ציבורי לעומת 3,700 בשנת 2019. על מנת לבחון את המגמות השליליות הללו ועל מנת לראות כיצד ניתן לתקן את העיוות שנוצר לטעמנו עם חוק הדיור הציבורי התכנסו כאן היום.
ח"כ נעמה לזימי – עוני רב-דורי הוא לא גזירת גורל, וזהי תופעה שצריך לנתק. אחד האמצעים היא היכולת להעביר בית בירושה. המדינה ומשרד הבינוי והשיכון לא רואים בדיור הציבורי אלא כנטל וזוהי התנהגות עגומה כלפי האוכלוסיות הכי מוחלשות במדינה. היו 210 אלף דירות בישראל שכמעט כולן ניתנו או חולקו. פורסם בזמנו דוח בדבר מכירת דירות למקורבים ולעמותות.
הפרויקטים יכולים להיות גם במקומות לא "מתפוררים" ולאו דווקא באזורי השבר הסורי-אפריקאי. בעולם דיור ציבורי הוא דיור מפואר. מדינה בעלת דיור יכולה לנהל את המשאב של נכסים. סיוע בשכר דירה לא התעדכן במשך 20 שנה. יש לחוקק מחדש את החוק של חכ"ל רן כהן. יש להחזיר את הדיור הציבורי לסדר עדיפויות. החלטת ממשלה בדבר 7% לדיור הציבורי בוטלה. גם כעת בזמן מלחמה אנשים מפונים מהדיור הציבורי.
משרד מבקר המדינה – צחי בובליל-מנהל אגף – הביקורת היא ביקורת מעקב בשנים 2020-2023.
הנושאים שנבדקו: * מלאי הדירות הציבוריות - היקפי הרכישה והמכירה של הדירות הציבוריות והשפעתם על משך זמן ההמתנה לדירה ציבורית.
* עבודת המטה בנוגע למאגר הדירות הציבוריות - המענה הממשלתי לצורך בגיבוש תכנית רב- שנתית לטובת הזכאים לדיור ציבורי.
* אי-רכישת דירות ציבוריות ביישובים שבהם ממתינים זכאים לדיור ציבורי - הפעולות לרכישת דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות.
* בניית דירות ציבוריות במסגרת פרויקטים של "דירה בהנחה" - מיצוי הפוטנציאל הטמון בבניית דירות ציבוריות בפרויקטים של "דירה בהנחה".
נתוני מפתח: כ- 48 אלף דירות במאגר הדיור הציבורי בשנת ,2023 לעומת 54,000 דירות בשנת 2018.
35 חודשים זמן ההמתנה הארצי הממוצע לדירה נכון למאי ,2023 לעומת 31 חודשים בשנת 2019 )עלייה של כ- 13%).
460 בלבד מספר הדירות שרכש משרד הבינוי והשיכון בשנים 2020 - 2022 לעומת כ3,500- דירות שנמכרו באותה התקופה.
0 דירות ציבוריות נכללו בשנים 2021 - 2023 במסגרת שיווק קרקעות מדינה בתוכניות "מחיר מופחת" ו-"מחיר מטרה" לחסרי דירה.
ממצאי דוח המעקב מעידים כי חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם תוקנו באופן חלקי או תוקנו במידה רבה, למשל בנושא טיפול המשרד בדירות ריקות. עם זאת, ליקויים מהותיים שהועלו בביקורת הקודמת לא תוקנו או תוקנו במידה מועטה, ובכלל זה אי- גיבוש תכנית רב-שנתית בנוגע למאגר הדיור הציבורי ואי-הכללת דיור ציבורי במסגרת פרויקטים של "דירה בהנחה".
על שר הבינוי והשיכון לפעול לטיוב המענים לזכאי הדיור הציבורי, כך שיקוצר תור הממתינים וכן זמן ההמתנה לקבלת דירה ציבורית. עוד מומלץ כי בהמשך להחלטות הממשלה בעניין הארכת תוקף חוק הדיור הציבורי ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה, יפעלו משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לגיבוש הסכמות בנושא, ובמסגרת זו יבחנו את הקריטריונים בנוגע לתנאי הזכאות לרכש הדירות.
ח"כ זאב אלקין – היה סיכום תקציבי חתום בין משרד הבינוי למשרד האוצר שכלל רכש משמעותי של דירות חדשות לדיור ציבורי מעבר להשקעה בקרן. בתקציב לשנים 2023-2024 נעשה תרגיל שאיפס את ההחלטה – השימוש בתקציב התוספתי יהיה רק אחרי שהקרן תתאפס. המשמעות היא שהכסף ישמר במשרד האוצר. אני חושש שמהחלטה המקורית על רכש דירות חדשות לדיור ציבורי לא ישאר הכסף. אבקש לדעת האם הקרן התאפסה וכמה כסף תוספתי חדש הגיע לרכש דירות?
התקצוב היה צריך להתפרס ל- 3 שנים בסכום של 2.6 מיליארד ₪ (עלות 170 דירות) לשנים 2022-2024. בשנת 2022 מומש רק 100 מיליון ₪. משרד האוצר ידע שהקרן לא תתאפס עד שנת 2024 וצפויה הכנסה נוספת לקרן, וכך נגיע לסוף שנה שהמימוש לא יתקדם הרבה. השינוי היה צריך להיות בסכום התוספתי. שר השיכון ויתר במודע על הכסף. המינימום שצריך לעשות הוא שהכסף ישאר לשנים 2025-2026.
המשמעות של מימוש הקרן היא הקטנת המלאי של הדירות לדיור ציבורי.
יש התחייבות מפורשת בהחלטה לרכוש 1,700 דירות עד סוף שנת 2023 מכספי קק"ל , עודפי תקציב, שיטות רכש מתקדמות ועוד. בפועל משרד האוצר מימן רכישה של 50 דירות. המשמעות היא מחיקת 1,700 דירות.
נכון להרחיב את הלחץ ושההתחייבות ל- 1,700 דירות תישאר לשנים 2025-2026.
ח"כ מיכאל מרדכי ביטון – יש 50 אלף דירות במדינה ל- 10 מיליון תושבים, וזה הולך ופוחת לאורך השנים. הדיור הציבורי הוא נטל בעיני משרד האוצר. כאשר הדירות נמכרו נעלמו מיליארדי ש"ח של הדיור הציבורי. תת ביצוע של כסף שמיועד לרכש דיור ציבורי, ויש להטמיע אותו במחיר למשתכן או במחיר מטרה. אנו נמצאים בירידה דרסטית בכמות הדירות בדיור ציבורי לאורך שנים. בכל המדינות המפותחות יש דיור ציבורי. מדוע שלא יהיה דיור ציבורי לזוג נשוי או לסטודנטים? מי קבע שדיור ציבורי יהיה רק למשפחות רווחה?
משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל קנו את ביטול הסעיף של 7% בתמורה לתקציב בסך 2.6 מיליארד ₪. אני מציע להקים ועדת חקירה ממלכתית בנושא.
משרד הבינוי והשיכון – נתנאל לפידות-מנהל אגף בכיר נכסים – אנו הסכמנו להמלצות דוח מבקר המדינה. בשנים האחרונות יש השקעה גדולה מאוד של המשרד בשווי מיליוני ש"ח בנושא הדיור הציבורי, ואין בקשה תקציבית שאני לא מקבל עליה מענה. היה החלטת מועצה של 7% ובתקופת כהונתו של השר זאב אלקין – 1700 דירות, אומדן של 2.6 מליארדי ₪ לרכש. ניתנה לנו הוראה לסיים את הכספים שנמצאים בקרן ואז נקבל כספים תוספתיים, הקרן התאפסה. בממשלה הנוכחית היה שינוי תקציבי – קיבלנו תקציבים רחבים לשיפוץ ואחזקה בגובה 400 מיליון ₪.
בסיכום התקציבי הישן לשנים 2021-2023, שהוארך בשנה נוספת, עודפי התקציב היו אמורים להגיע בסוף התקופה. בקרן הדיור הציבורי מסתובב כסף שוטף לרכישת דירות. יש 145 מקרים שהדירות טרם נמכרו, והצפי לסיום הוא עד ראש השנה. כל שקל שנכנס לקרן - יוצאת הזמנת רכש. אנו מתאמצים כדי לרכוש דירות, ונכון לסוף שבוע שעבר עמדנו על רכישת הדירה ה- 995.
ברמה התפעולית התבצעה עבודת מטה עוד מתקופתו של השר אלקין, מ- 4 דירות בשנה ל- 70 דירות בחודש. ב- 2023 נרכשו 722 דירות ובשנת 2022 נרכשו 234 דירות.
ברמת התקציב – לאחר השלמת 145 מקרים, קמה לנו הזכות לדרוש את הכסף והתחלנו שיחות בנושא. מדובר בסופו של דבר מדובר בעודפי תקציב.
עולם התחדשות העירונית – הנכסים שלנו נמצאים במרכזי הערים הוותיקות וניתן לחדש אותם באמצעות בניה חדשה ומודרנית, והרווחים יועילו לרכישת עוד פרויקטים. חוק הרכישה נועד למכירת הדירות לזכאים. במקום שיש התחדשות עירונית, הדייר זכאי לרכוש את הדירה, והיא לא נגרעת ממנו. במידה ואין ביכולתו לעשות זאת, הוא זכאי להמשיך לגור בדירה וזה מעוגן בחקיקה ראשית.
היתה הסכמה על הקפאת החוק של חכ"ל רן כהן שחוקק בשנת 1998, והוא אכן היה בהקפאה עד שנת 2013.
משרד האוצר – עשהאל צור-רפרנט שיכון באג"ת – מקורות הרכישה של 1,700 דירות צריכים להיות יצירתיים. ההסכם נחתם ל- 3 שנים, ובמהלך שנת 2022 היו בעיות קשות ברכישה וחשבנו שהקרן תמומש. במהלך בנית תקציב לשנים 2023-2024 ראינו שנשאר כסף רב בקרן. אנו סברנו שהדבר הנכון הוא לנצל את הכספים בקרן, ולהידרש למקורות תקציבים לאחר מיצוי התשלום בקרן. מדינת ישראל נמצאת כרגע במלחמה ואיני יכול להבטיח שבתקציב 2025 יהיה מקור לכל דבר. התחלנו הכנות מסוימות לקראת תקציב 2025.
פורום הדיור הציבורי -דניאל גיגי-מנכ"ל –אין למשרד השיכון מדיניות ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי. הדיון של הוועדה הבינמשרדית הסתיים בהחלטה שהועברה גם בממשלה. הוועדה קבעה לייצר 7,000 מנגנונים שאמורים לייצר 7,500 דירות, ומשרד האוצר סיים את זה כי הוא רוצה לחסל את הדיור הציבורי. חוק המכר נותן הנחה לאנשים שאינם זכאים להנחה בשום תכנית ממשלתית בסך 350 אלף ₪, ודירות ישנות באזורי פרפריה.
מרכז אדווה – ירון הופמן דישון-חוקר – בשנת 2022 הביצוע של סעיף התחזוקה בדיור הציבורי היה 109 מלש"ח ₪, ובשנת 2023 - 170 מלש"ח. עמידר דיברה על הצורך בסך 400 מלש"ח.
אין איך לתאר את חוסר הביצוע התקציבי. ההתעללות בדיירי הדיור הציבורי היא מתוך מטרה. יש רצון לשמור על הדיור הציבורי במצב תחזוקתי לקוי, כדי שהוא לא יהיה אטרקטיבי ואף אחד לא ירצה לגור בו. רכש דירות הוא לא יעיל בשוק החופשי, משום שהוא אורך זמן והמדינה מוותרת ביודעין על רכישת מלאי. הדיור הציבורי לא נמצא בסדר עדיפויות של ממשלות ישראל במשך עשורים.
אליקו שליין-דייר בדיור הציבורי בשדרות – עצירת חוק המכר תפגע בכאלף תושבים, כי אנו לא נוכל לקנות את הדירות לצרכינו. הקבלנים ירוויחו מהתחדשות עירונית, ואנו לא נחזיר לעיר שדרות.
מרדכי קנטור-יו"ר ועד דיור ציבורי במרכז הקליטה בשכונת גילה בירושלים – אני מייצג 200 משפחות של דיור ציבורי בשכונת גילה בירושלים במתחם של 287 משפחות. הטיפול לקוי מבחינת התחזוקה. בשנת 2016 התקבל חוק שמאפשר מכירת דיור ציבורי לצורך התחדשות עירונית, ומאותו רגע האוכלוסיה סובלת מהתנכרות, ונוצר מצב של ניגוד אינטרסים. 62% מהדירות מוחזקות ע"י המדינה, ו- 60 דירות ע"י חברי הקיבוץ העירוני שאינם זכאים לדיור ציבורי, וכך אין לנו רוב להשפיע על הפרויקט. משנת 2017 אין לנו יכולת לקנות את הדירות. יש לנו בעלות זכות רכישה ומשרד השיכון מחזיק אותנו כבני ערובה. יש כאן עוולה גדולה וניסנו לרתום את כל הגורמים הרלוונטיים, אולם יש התעלמות מוחלטת.
משרד הבינוי והשיכון – נתנאל לפידות-מנהל אגף בכיר נכסים – יש לנו 3,000 יחידות של הדיור הציבורי שנמצאות בתהליך של התחדשות עירונית. מרגע שמתחיל פרויקט, הם זכאים לרכישת הדירה עם קביעת הזכאות. החוק קובע שמימוש הזכות החל ממועד השלמת הבניה החדשה במחיר של שנת 2017.
הגשת בקשה לזכות רכישה בנויה מ- 2 שלבים: פתיחת התיק, צירוף מסמכים וקביעת זכאות. לאחר מכן שמאי קובע את ערך הדירה וניתנת הזכות לרכישה. החוק היה תקף עד שנת 2023. לא היתה מניעה לאורך כל התקופה להגיש בקשה, אלא להשלים את הרכישה.
הפורום למאבק בעוני – עו"ד בקי קשת – נבקש לקדם דיון במושב הבא בנושא חוק המכר. עמדת משרד האוצר שיש בעיה מהותית בכך שקרקעות המדינה ישמשו לצורכי בנייה למחיר למשתכן.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדות מודות לכל המשתתפים בדיון.
הוועדות יקיימו דיון מעקב במהלך סוף השנה במסגרתו נעלה גם הצבעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית על נושא הדיור הציבורי.
הוועדות יפנו במכתב לשר האוצר בבקשה להפגש עימו, בהשתתפות: יושבי ראש הוועדות, ח"כ נעמה לזימי וח"כ זאב אלקין, זאת בכדי לנסות לשמר את הסכום בגובה 2.6 מיליארד ₪ לרכש הדירות ולהשאיר את ההתחייבות לשנים 2025-26.
הוועדה לענייני ביקורת המדינה תעביר את הדוח של מרכז אדווה למשרד הבינוי והשיכון, יו"ר הוועדה מבקש ממרכז אדווה לשבת יחד עם משרד הבינוי והשיכון.
לדיון הבא הוועדה תזמין את שר האוצר.