חומר רקע

תוכניות חינוך חיצוניות במערכת החינוך הכנסת מרכז המחקר והמידע ,הכנסת מרכז המחקר והמידע קריית בן- גוריון, ירושלים95919 :'טל 1 8 9 4 2 8 9 4 5 - 92 :פקס 1 8 9 1 5 9 6 - 92 www.knesset.gov.il/mmmכתיבה: עדו אבגר :אישור יובל וורגן, ראש צוות "עריכה לשונית: מערכת "דברי הכנסת 'ב באב תשע"ד 92 ביולי 9102 עמוד 0 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע תמצית מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת תמר זנדברג ולבקשת חברת הכנסת מיכל רוזין. המסמך סוקר את מדיניות משרד החינוך בנוגע למיפוי ן והסדרת ן של תוכניות חינוך המופעלות על-ידי גורמים חיצוניים (עמותות וגורמים אחרים )במוסדות החינוך, את אופן הגיבוש של מדינות זו את ו ניסיונות ההסדרה והמיפוי בתחום שה עש משרד החינוך בעבר. כמו כן מובאים ב מסמך נתונים חלקיים על מאפייני התוכניות הפועלות במערכת. 1 במסמך עולים בין השאר הממצאים האלה:  מעורבותם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך באה לידי ביטוי בין השאר בהפעלת תוכניות פדגוגיות בתוך מוסד חינו ך על-ידי גורם שאינו חלק ממערכת החינוך הפורמלית (תוכניות חיצוניות). משרד החינוך, וכן רוב ה הגדול של מנהלי מוסדות החינוך ,מברכים על מעורבות זו.  לכניסת גורמים חיצוניים למערכת החינוך עשויים להיות יתרונות של ממש : גיוס משאבים חיצוניים למערכת; מתן מענה גמיש לצרכים משתנים; הכנסת ידע מקצועי חדש לבית-הספר; הבאה לידי ביטוי של הלכי רוח מגוונים בחברה .נגד מ , שילוב התוכניות החיצוניות טומן בחובו השלכות שליליות אפשריות :בזבוז משאבים וידע עקב כפילויות ו חוסר תיאום בין גורמים שונים ;ועקב קטיעתם של מהלכים חינוכיים קידום סדר-יום שאינו עולה בקנה אחד עם מטרות החינוך בישראל ו חשיפת תלמידים לת וכניות שאינן עומדות בסטנדרטים החינוכיים והת ו כניים ;של משרד החינוך אי- שוויון במתן.שירותי חינוך  זה יותר מעשור שביוזמת משרד החינוך נעשים ניסיונות לאסוף נתונים על התוכניות המופעלות ב בתי-ספר על-ידי גורמים חיצוניים ,מת נהלים דיונים וניתנות המלצות מקיפות ל הסדרת ה נושא . מבקר המדינה קבע בשנת 9100 כי הניסיונות שנעשו למיפוי ו הת כניות החיצוניות לא עלו יפה , וכי משרד החינוך לא השלים את הפעולות הנדרשות כדי שה תוכניות החיצוניות יופעלו באופן מבוקר ולא הגדיר את גבולות הפעילות של הגורמים החיצוניים.  בשנת ( תשע"ג9109102 ) הופצה החוברת תפני"ת (תשתית פדגוגית לבחירת תוכניות), שבה מיפוי של יותר מ- 211 תוכניות חיצוניות המופעלות ב שותפות עם נציגות ממטה המשרד , ובכלל זה קריטריונים פדגוגיים וארגוניים המגדירים תוכנית ראויה וכלים ומודלים שמטרתם לסייע למנהל ולצוותו בבחירה מושכלת של התוכניות המתאימות ו לצ רכי בית-הספר.  לקראת סוף שנת 9109 הוקמה במינהל הפדגוגי במשרד החינוך היחידה לניהול תוכניות והַ קֶּ שֶּ ר הבין-מגזרי ,ש אמורה לשמש ה גורם הבלעדי האחראי לנושא התוכניות החיצוניות ,הן כלפי אנשי המשרד והן כלפי הגופים החיצוניים .היחידה אחראית ל פיתוח ו ל יישום של מדיניות להסדרת הפעלתן של תוכניות חינו ך חיצוניות במערכת החינוך, יצירת תשתית למיפוי התוכניות וניהולן והבניית מנגנונים לתיאום ושיתוף פעולה בין-מגזריים במוסדות החינוך. 1 .מעורבותם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך היא סוגיה מורכבת ורבת פנים יש להזכיר בהקשר זה ש בתי- ספר רבים אינם בבעלות משרד החינוך אלא בבעלות גורמים לא- ,ממשלתיים דוגמת רשתות חינוך ועמ ו תות . במסגרת המוגבלת של מסמך זה לא יידונו סוגיות של מעורבות הורים במערכת החינוך באמצעות מימון תל"ן (תוכניות לימוד נוספות) או באמצעות ייסוד עמותות הורים הפועלות להקמת בתי- ספר ייחודיים. כמו כן לא יידונו סוגיות של העסקת מורים :באמצעות גופים מתווכים (בהקשר זה ראו ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים , כתב יובל וורגן, יוני9102 ), והוא לא יעסוק במישרין בגופים חיצוניים שפועלים בשיתוף משרד החינוך במאות מוסדות :חינוך בארץ דוגמת קרן רש"י וקרן קרב (בהקשר זה ראו ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 )(הדוח המלא: תכנית קרב – ההובלה, הפיקוח והבקרה של משרד החינוך , מאי9109 .) עמוד 9 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע  לשם השגת יעדים אלו כונס שולחן עגול בין-מגזרי ,בהשתתפות נציגים ממשרד החינוך ,(מטה מחוזות ,מנהלים ומורים), מהשלטון המקומי, מארגוני ה מגזר ה שלישי ומארגונים עסקיים המעורבים בפעילות במערכת החינוך, במטרה לגבש המלצות למדיניות, לאפיין מאגר מידע אינטרנטי לתוכניות במערכ ת החינוך, לפתח תהליך עבודה בין- מגזרי לכניסה מיטבית של תוכניות למסגרות החינוכיות ולגבש אמנה שתבטא את המחויבות של הגורמים מהמגזרים השונים ותתווה את עקרונות היסוד למדיניות משרד .החינוך  במאי 9102 ,הוצגו המלצות השולחן העגול ואלה עיקריהן :יוקם מאגר ממוחשב ובו מידע רט ו מפ על כל התוכניות החיצוניות שנועדו ל בתי- הספר ועומדות בתנאי סף ימ נהליים. ייאספו חוות דעת על כל תוכנית מאנשי מקצוע מהמטה ומהשטח. תוכניות אשר לא יעמדו בכללים ובתנאים הנדרשים, תוכניות ש מוסדות חינוך לא יבחרו בהן ותוכניות שיינתנו עליהן חוות דעת שליליות יוצאו מהמאגר. את שילוב התוכניות החיצוניות בבית- הספר ת נהל ועדה מלווה שבראשה מנהל בית-הספר ושותפים בה מורים מצוות בית- הספר, נציג אגף החינוך ברשות המקומית, נציג הפיקוח ונציג ההורים. שילוב התוכניות ייעשה על סמך מודל עבודה שבו בין השאר מיפוי צרכים ויכולות. במודל זה ההתקשרות תתנהל עם כל גורם חיצוני בנפרד, על סמך תוכנית עבודה המשולבת בתוכנית העבודה הכוללת של בית-הספר .סיכום ההתקשרות לו כל י איגום של הידע ש הצטבר בהפעלת ,התוכנית הסקת מסקנות ו.כתיבת משוב במאגר התוכניות  לדברי גב 'מיכל עוז- ,ארי ה ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין- ,מגזריות במשרד החינוך ה נהלת משרד החינוך אימצה את ה מלצות השולחן העגול כמדיניות מחייבת ותהליך הטמעתה החל .במסגרת תהליך ההטמעה החלו במשרד בניסוח חוזר מנכ"ל ,והוא אמור להתפרסם לקראת שנת הלימודים תשע"ו ( 9105102 .)  ביוני 9102 החל פיילוט לנוהל החדש .הפיילוט אמור להסתיים באוקטובר 9102 ,אז ו המאגר אמור להיפתח להרשמה ו וול נטרית .של כלל מפעילי התוכניות החיצוניות במשרד החינוך מקווים ש לקראת תחילת שנת הלימודים תשע"ו ( 9105102 )יהיה אפשר לחייב מנהלים לבחור אך ורק מן ה תוכניות המופיעות בו.  ניכר כי ההבדל המרכזי בין המדיניות הנוכחית להסדרת פעילות התוכניות החיצוניות ובין המדיניות הקודמת – שפורסמה בחוזר מנכ"ל בסוף שנת9101 אך מעולם לא יושמה – הוא שבעבר אישור התוכניות החיצוניות היה אמור להיעשות ב יחידת מטה ייעודית שהוקמה לשם ,כך ואילו לפי ה מדיניות הנו כחית מרכז ה כובד עובר מהמטה המרכזי לרמת בית-הספר . מדיניות זו מבוססת על ע קרון "חוכמת המונים" : מנהלי מוסדות החינוך ,בשיתוף הוועדה המלווה , בוחרים תוכניות ומחווים עליהן את דעתם; תוכנית שת קבל חוות דעת חיוביות רבות תיבחר להפעלה בבתי-ספר נוספים ו תוכנית שתקבל חוות דעת שליליות לא תיבחר ולבסוף תוצא .מהמאגר תפקיד יחידת המטה שהוקמה הוא להתוות מדיניות ולנהל את תה ליך האישור והרישום של התוכניות.  עד כה משרד החינוך לא אסף דרך קבע מידע על התוכניות .החיצוניות הפועלות במערכת החינוך מ סקרים שנערכו בעבר עולים בין השאר הממצאים ה אלה: ברובם הגדול של מוסדות החינוך פעלו בו-ן זמ ב כמה ת ו כניות חיצוניות ;רוב התוכניות נועדו לתלמידים ,ורובן עסקו בנושאי העשרה ;רוב התוכניות החיצוניות הועברו בפועל על-ידי כוח אדם מטעם הגורם החיצוני; המימון העיקרי לתוכניות הגיע המ גורמים החיצוניים עצמם ,מהרשויות המקומיות ומההורים ; ב אחד הסקרים נ מצא ו הבדלים של ממש בפעילות הגורמים החיצוניים בבתי- ספר הנבדלים זה עמוד 2 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע מזה ברמה החברתית-כלכלית מבחינת מספר ,התוכניות, אופיין אוכלוסיית היעד והגורמים המממנים אותן. 5. רקע כיום לא נעשה איסוף נתונים שיטתי לע מעורבותם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך בישראל, אך אף שאין נתונים מדויקים על היק פה ועל אופייה, אין עוררין על מרכזיותה: על- פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת9112 היה המגזר השלישי אחראי לביצוע פרויקטים חינוכיים בהיקף של כ- 01% מכלל ההוצאה הלאומית לע חינוך קדם-יסודי, כ- 02% מכלל ההוצאה הלאומית לע חינוך יסודי וכ- 22% מכלל ההוצאה הלאומית לע חינוך על- .יסודי2 ,כמו כן ,בקרב כל הנוגעים בדבר ובהם משרד החינוך, מקובלת ההנחה ש מעורבות גורמים חיצוניים במערכת החינוך גברה במידה ניכרת ב- 91 השנים האחרונות. 3 מעורבות גורמים חיצוניים באה לידי ביטוי בין השאר בהפעלת תוכניות חיצוניות במוסדות החינוך – תוכני תו פדגוגי תו אשר מופעל תו בתוך מוסד חינו ך על-ידי גורם שאינו חלק ממערכת החינוך ,הפורמלית על- פי רוב עמות ה או קרן מהמגזר השלישי. 4 הפעלת תוכניות חינוך חיצוניות נעשית בכל העולם, אך יש הטוענים ,בהסתמך על נתוני ה- OECD ,כי היא נפוצה .במיוחד בישראל5 על- פי נתוני ם עדכניים שאסף ה- OECD ,בשנת 9101 מוסדות ללא כוונת רווח ועסקים פרטיים מימנו1% מכלל ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל (בכל רמות החינוך, כולל השכלה גבוהה) – שיעור גדול במידה ניכרת מהשיעור במדינות אחרות ש בהן מערכת החינוך היא בעלת מאפיינים דומים ל זו של ישראל (מערכות חינוך ציבוריות גדולות בעלות מבנה ריכוזי): בצרפת שיעור ההשק ע ה של גופים חיצוניים הוא כ- 2% מההוצאה הלאומית לע חינוך , ובספרד ו באירלנד – כ- 0% . 6 הגידול במעורבות גורמים לא- מדינתיים במערכת החינוך קשור ל מגמת ה הפרטה הו ביזור המתגברת במערכת החינוך בעשורים האחרונים. יש הטוענים כי במסגרת תהליכים אלו הממשלה פועלת להקטנת המגזר הציבורי ולצמצום מעורבותה של המדינה ב מתן שירותים חברתיים והעברת סמכויות לגורמים 2 ,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ה שנתון ה סטטיסטי לישראל2956 , לוח2.9 : ההוצאה הלאומית לחינוך, לפי סוג הוצאה ודרג חינוך ולפי מגזר מבצע ומגזר מממן , ספטמבר9102 . יש להזכיר שוב ש רבים מבתי- הספר הם בבעלות גורמים לא-ממשלתיים דוגמת רשתות חינוך ועמותות. 3 אמיר פז-פוקס ו שרית בן שמחון-פלג , :בין הציבורי לפרטי הפרטות והלאמות בישראל – דוח שנתי9102 , מכון ון ליר ,בירושלים9102 ;בת חן וינהבר, גלי סמבירא ומיכל עוז- ,ארי תכניות של החברה האזרחית במערכת החינוך : מקרה בוחן של הסדרה משותפת בשולחן עגול בין-מגזרי , משרד החינוך ומרכז"שיתופים" , 9102 ; בת חן וינהבר, רינת בן נון ואיתן ,שיפמן סקר מעורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינוך, דוח ממצאים – תשס"ח , המכון ליזמות בח ינוך ,, המכללה האקדמית בית ברל9112 ;ורדה שיפר, יצחק ברקוביץ, שחר בר- יהודה ו גרניט אלמוג-ברקת , מעורבותם של ארגוני המגזר השלישי במערכת החינוך – נייר מדיניות ,, מכון ון ליר בירושלים9101 ; ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 (הדוח )המלא: משרד החינוך, מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך , מאי9109 ; ,משרד החינוך סיכום עבודת הצוות לקביעת קריטריונים לכניסת גופים מתערבים ופעילות המגזר השלישי במערכת החינוך (ועדת זילר), טיוטה, יולי9112 ; ,משרד החינוך חוזר מנכ"ל תשע"א12 )(א, 22 - 2.1 : הנוהל לאישור תכניות חינוכיות חיצוניות (גופים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית) , דצמבר9101 . 4 ( לטענת עורכי סקר שנבחנה בו הפעלת תוכניות חיצוניות במערכת החינוך בשנת תשס"ח9111112 ), בעבר היה נהוג להבחין בין קרן כגורם מממן לעמותה כגורם מבצע, אך הבחנה זו טושטשה וכיום רבות מהקרנות מפתחות ומפעילות תוכניות עצמאיות על-פי סדר- .היום שהן מעוניינות לקדם ,בת חן וינהבר, רינת בן נון ואיתן שיפמן סקר מעורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינוך, דוח ממצאים – תשס"ח , המכון ליזמות בחינוך ,, המכללה האקדמית בית ברל9112 . 5 ורדה שיפר, יצחק ברקוביץ, שחר בר- יהודה ו גרניט אלמוג-ברקת ,מעורבותם של ארגוני המגזר השלישי במערכת החינוך – נייר מדיניות ,, מכון ון ליר בירושלים9101 . 6 OECD, "Table B3.1. Relative proportions of public and private expenditure on educational institutions for all levels of education (2000, 2010)", Education at a Glance 2013: OECD indicators, OECD 2013. עמוד 2 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע חוץ- .ממשלתיים על-פי טענה זו החלל שנוצר עם נסיגת המדינה הולך ומתמלא על-ידי ארגוני החברה האזרחית , והם תופסים את מקום המדינה ב מתן שירות לאזרחים. 7 לצד זאת יש הקושרים את התרחבות מעורבותם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך ל מגמות ושינויים חברתיים ו ערכיים בחברה הישראלית. החברה רואה את עצמה יותר ויותר כפלורליסטית ורב- ,תרבותית על ו כן תובעת מתן מענה הולם יותר ל צרכים לו דרישות של מגזרים שונים. תביעה זו באה לידי ביטוי בדרישה גוברת והולכת של מגוון םי גופ בעלי תפיסות חברתיות ואידיאולו גיות שונות להיות שותפים .בעשייה החינוכית8 לכניסת גורמים חיצוניים למערכת החינוך עשויים להיות יתרונות .משמעותיים ראשית , היא מאפשרת ,גיוס משאבים חיצוניים למערכת. שנית הגורמים הלא-ממשלתיים נתפסים כבעלי גמישות וזריזות ו משוחרר ים מאילוצים בי ו רוקרטי י ם, ועל כן יש להם יכולת משופרת לתת מענה מגוון לצרכים משתנים ו לקדם יצירתיות ב בתי-הספר. נוסף על כך תוכניות חיצוניות עשויות להביא ל בתי-הספר ידע מקצועי חדש ולהפרות את אנשי החינוך הפועלים בהם . תהליכים אלו יכולים גם להעיד על גיבוש חברה אזרחית דמוקרטית משתפת ומשתתפת , להביא לידי ביטוי הלכי רוח בחברה ולהעמיק את הפלורליזם והכבוד למגוון התרבויות והעמדות בחברה. 9 ואכן, משרד החינוך מברך על מעורבות המגזר השלישי והקהילה העסקית במערכת החינוך, 10 וגם רוב ה הגדול של מנהלי מוסדות החינוך רואים בשיתו ף הפעולה עם גורמים חיצוניים תופעה חיובית ומעוניינים בהמשך פעילותם במערכת החינוך, ובלבד שתתקיים בקרה של המשרד על איכות התוכניות המוצעות. 11 עם זאת, למעורבות הגורמים החיצוניים במערכת החינוך עשויות להיות השפעות שליליות .כפילו ת יו וחוסר ית אום בין ארגונים הפועלים באותו תחום והתחרות ם יה נ בי עשוי ים .להביא לבזבוז משאבים וידע בהיעדר הסדרה ופיקוח יש חשש שייכנסו למערכת החינוך גורמים המבקשים לקדם סדר-יום (אידיאולוגי או עסקי )שאינ ו ה עול בקנה אחד עם מטרות החינוך בישראל, וכן תוכניות שאינן עומדות בסטנדרטים .החינוכיים והתוכניים של משרד החינוך זאת ,ועוד על- פי רוב התקציב שהגורמים החיצוניים מעמידים מוגבל, ובסיום תקופת ההתקשרות, בהיעדר היכולת להשתמש בידע המקצועי ש בידי הגורם החיצוני, המהלכים החינוכיים נקטעים ,. לבסוף יש חשש (חשש שממצאי אחד הסקרים 7 ,בת חן וינהבר, רינת בן נון ואיתן שיפמן סקר מעורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינוך, דוח ממצאים – תשס"ח , המכון ליזמות בחינוך , המכ ,ללה האקדמית בית ברל9112 ;ורדה שיפר, יצחק ברקוביץ, שחר בר- יהודה ו גרניט אלמוג-ברקת ,מעורבותם של ארגוני המגזר השלישי במערכת החינוך – נייר מדיניות ,, מכון ון ליר בירושלים9101 ; מבקר ,המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 )(הדוח המלא: משרד החינוך, מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך , מאי9109 . 8 ,משרד החינוך סיכום עבודת הצוות לקביעת קריטריונים לכניסת גופים מתערבים ופעילות המגזר השלישי במערכת החינוך (ועדת זילר), טיוטה, יולי9112 . 9 ,בת חן וינהבר, רינת בן נון ואיתן שיפמן סקר מ עורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינוך, דוח ממצאים – תשס"ח , המכון ליזמות בחינוך ,, המכללה האקדמית בית ברל9112 ; ,משרד החינוך חוזר מנכ"ל תשע"א12 )(א, 22 - 2.1 : הנוהל לאישור תכניות חינוכיות חיצוניות (גופים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית) , דצמבר9101 ; ,משרד החינוך סיכום עבודת הצוות לקביעת קריטריונים לכניסת גופים מתערבים ופעילות המגזר השלישי במערכת החינוך ,)(ועדת זילר טיוטה, יולי9112 ;בת חן וינהבר, גלי סמבירא ומיכל עוז- ,ארי תכניות של החברה האזרחית במערכת החינוך : מקרה בוחן של הסדרה משותפת בשולחן עגול ב ין-מגזרי , משרד החינוך ומרכז"שיתופים" , 9102 . 10 ,משרד החינוך חוזר מנכ"ל תשע"א12 )(א, 22 - 2.1 : הנוהל לאישור תכניות חינוכיות חיצוניות (גופים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית) , דצמבר9101 ; ,משרד החינוך משרד החינוך והחברה האזרחית: מסמך עקרונות מדיניות , 9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_130514_103213.pdf :, תאריך כניסה95 ביוני9102 . 11 ,בת חן וינהבר, רינת בן נון ואיתן שיפמן סקר מעורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינוך, דוח ממצאים – תשס"ח , המכון ליזמות בחינוך ,, המכללה האקדמית בית ברל9112 ; ,ליטל ברלב ונורה כהן סקר פעילות גורמים חיצוניים ב בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים בחינוך הרגיל, העברי והערבי – דוח מסכם , לשכת המדען הראשי ב משרד החינוך, אוגוסט9112 . עמוד 5 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע שיובאו להלן מאשש )ש פעילותם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך ללא הסדרה ופיקוח מספקים עלולה להביא למתן שירותים לא שוויוני ל קבוצות אוכלוסי יה שונות. 12 2. ניסיונות משרד החינוך לרכז מידע על פעילות גורמים חיצוניים במערכת החינוך ולהסד רה י מבקר המדינה בחן בשנת 9100 את מדיניות משרד החינוך בנוגע ל מעורבות המגזר השלישי והמגזר .העסקי במערכת החינוך ב תוך כך סקר המבקר את מהלכי המשרד להסדרת הסוגיה ולריכוז מידע על היקפה ואופייה. ב פרק זה יובאו עיקרי תוצאות הבדיקה .שערך המבקר13 בשנת0222 הפיץ היועץ המשפטי לממשלה "נוהל לשיתוף פעולה בין משרדי ממשלה לבין"עמותות , על ו-ו פי יש לדון בכל יוזמה לשיתוף פעולה בוועדה שימנה המשרד הממשלתי– ועדת עמותות– לשם קבלת החלטה עקרונית בעניינה, ולרכז את המידע על העמותות שעמן המשרדים משתפים.פעולה המבקר קובע כי משרד החינוך לא פעל לפי נוהל זה. בפברואר 9112 הורתה מנהלת המינהל הפדגוגי דאז למנהלי האגפים והיחידות במשרד לגבש רשימה של כל ה תוכניות שמופעלות באמצעות יחידות המשרד או באמצעות גורמי חוץ. ממשרד החינוך נמסר למבקר המדינה כי נעשה מיפוי חלקי, ו עקב קשיים באיסוף המידע הוחלט על הקמת ועדה לבדיקת הנושא– ועד ת זילר .)(ראו פירוט להלן בפברואר9112 הורתה מנכ"לית משרד החינוך דאז למנהלים של עשר יחידות במשרד לגבש רשימה של גורמים חיצוניים הפועלים במערכת החינוך . מבקר המדינה ציין כי איסוף המידע לא נעשה. ביולי 9115 הוקמה "הוועדה לקביעת קריטריונים לכניסת גופים מתערבים, ופעילות המגזר השלישי במערכת החינוך" (ועדת זילר) . הוועדה הגישה דוח מסכם ביולי 9111 ,ובו ה מליצה על מיפוי מקיף של ו הת כניות הקיימות במוסדות החינוך ועל קביעת נוהל ש לפיו גורמים המעוניינים לפעול במוסדות החינוך יידרש ו לעמוד בתנאי סף לקבלת היתר הכרה ואישור. הוועדה המליצה שמשנת הלימודים תשס"ח ( 9111112 ) לא תופעל תוכנית חיצונית במוסד חינו ך ללא קבלת היתר. מבקר המדינה קובע כי המלצות הו ועדה לא וי שמו, אך הוחלט על עריכת מהלך למיפוי תוכניות חיצוניות במערכת החינוך בשיתוף המכון ליזמות בחינוך במכללה האקדמית בית ברל )(ראו פירוט להלן. ביוני9112 הורה מנכ"ל המשרד דאז למנהלי יחידות ו למנהלי המחוזות לגבש ולהעביר אליו רשימת גורמים חיצוניים שהמשרד עומד אתם בקשר. המבקר מצא כי ההוראה מולאה חלקי ת בלבד– רק שני אגפים במנהל הפדגוגי ומחוז ה ן צפו .העבירו את הרשימות כנדרש בפברואר9111 התריעו היועצת המשפטית של משרד החינוך ויו שב-ראש הוועדה ל אישור שילוב של פרסומת מסחרית במכתב לשרת החינוך ולמנכ"ל המשרד דאז, כי למיטב ידיעתן, עדיין לא נקבעו פעולות .ליישום המלצות ועדת זילר מלשכת שרת החינוך הושב כי השרה פועלת להסדרת פעילות הגופים החיצוניים . 12 ,בת חן וינהבר, רינת בן נון ואיתן שיפמן סקר מעורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינוך, דוח ממצאים – תשס"ח , המכון ליזמות בחינוך ,, המכללה האקדמית בית ברל9112 ; ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 )(הדוח המלא: משרד החינוך, מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך , מאי9109 ; ,משרד החינוך סיכום עבודת הצוות לקביעת קריטריונים לכניסת גופים מתערבים ופעילות המגזר השלישי במערכת החינוך (ועדת זילר), טיוטה, יולי9112 . 13 אם לא צוין אחרת ה מידע המובא בפרק זה :לקוח מתוך ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 )(הדוח המלא: משרד החינוך, מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך , מאי9109 . עמוד 2 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע בשנים 2994-2992 ערך המכון ליזמות בחינוך במכללה האקדמית בית ברל מחקר ל מיפוי פעולות גופים ח יצוניים .דוח ממצאי מח ה קר הוגש בינואר 9101 , והובאה בו בין השאר המלצה לגבש מדיניות ברורה בנושא ו לפתח מאגר מידע שישמש תשתית יעילה לגיבוש המדיניות. בהמשך המסמך מפורטים עיקרי הממצאים העולים מהסקר. באוגוסט2994 ,בעת ביצוע ה סקר של ה מכון ל יזמות בחינוך ,פרסם המדען הראשי במשרד החינוך דוח המסכם סקר שנערך מטעמו לבחינת פעילות גורמים חיצוניים ב בתי-ספר יסודיים ובחטיבות הביניים . בדוח הומלץ בין השאר ל פעול להסדרת פעילותם של גורמים חיצוניים במוסדות החינוך ולהקים מאגר .מידע מרכזי על גופים חיצוניים בדוח המבקר צוין כי במועד סיום הביקורת – אוגוסט9100 – עדיין לא .הוסדרה פעילות זו ולא הושלם ריכוז המידע בהמשך המסמך מפורטים עיקרי הממצאים העולים .מהסקר בשנ ת9112 החל במשרד החינוך תהליך לקביעת מדיניות בדבר שיתו ף פעולה עם גורמים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית בהובלת ועדת היגוי בראשות מנהלת המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי של עובדי הוראה דאז. בדצמבר9112 הגישה הוועדה מסמך המסכם את עבודתה בו ו הומלץ להקים מנגנון לבחינת תוכניות .חיצוניות ביוני 9112 , במסגרת עבודת הוועדה ,ב יקשה מנהלת מינהל ההכשרה מחברי הוועדה למפות את הגורמים .החיצוניים הפועלים במוסדות החינוך המועד לסיום תהליך המיפוי נקבע ליולי 9112 , ולאחר מכן נדחה לדצמבר 9101 . באוגוסט9100 , מועד ,סיום הביקורת עדיין לא הושלם הליך המיפוי– ה תקבלו פרטים על פעילות גורמים חיצוניים ב- 92% מ בתי-הספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי בשנת תשע"א בלבד. 14 מבקר המדינה מדגיש את הבעייתיות שב דפוס פעולה של הקמת ועדה בלי שמוצתה פעילות מקיפה קודמת בתחום: עוד לפני שדוח ממצאי הסקר של המכון ליזמות בחינוך הוגשו למשרד החינוך בראשית 9101 ,כונסה ועדת היגוי במשרד . ביוני9101 פרסם המשרד את חוזר ה מנכ"ל "נוהל הפעלת ת ו כניות על- ידי החברה האזרחית והקהילה העסקית במערכת החינוך" (חוזר מנכ"ל תשע- 01 2.1-1 ). בחוזר צוין כי בתוך חודשים אחדים תי פרסם חוזר קבע בנושא ובו נהלים מפורטים בדבר תהליך הגשת תוכניות חינו ך של ארגוני מגזר שלישי לאישור . עד פרסום החוזר על כל בקשה למעורבות חינוכית או חברתית, ובכלל זה להפעלת תוכניות שכבר ,מופעלות במערכת החינוך לה יבדק ו לה יבחן אצל.הגורמים המוסמכים במשרד15 ב דצמבר2959 פרסם המשרד את חוזר ה" מנכ"ל ה נוהל לאישור תכניות חיצוניות (גופים מהמגזר ")השלישי ומהקהילה העסקית (חוזר מנכ" 1ל תשע"א2 ,)(א 2.1-22 .)ב חוזר מפ ו רט ה תהליך לאישור תוכניות חיצוניות , ובכלל זה תנאי הסף לאישור ן .אישור התוכניות אמור להתבצע ביחידת מטה שהוקמה לשם כך תחת המינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה– "היחידה לאישור תוכניות מהמגזר "השלישי ומהקהילה העסקית . בחוזר נזכרת גם כוונת המשרד ו בנ ל ת מאגר ממוחשב של תוכניות מאושרות שיעמוד לרשות צוותי מוסדות החינו ך. 16 מבקר המדינה ציין כי החוזר אינו נדרש לחלק מההמלצות שהוגשו להנהלת המשרד בנושא. כך, לשכת המדען הראשי, עורכי סקר בית ברל וכן ועדת 14 בתשובת משרד החינוך על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא נכללו נתונים גולמיים שנאספו במיפוי אך טיבו המדויק של המיפוי ותוצאותיו המלאות לא הובהרו במלואם עד כה. 15 ,משרד החינוך חוזר מנכ"ל תש"ע1 01 , 1- 2.1 : נוהל הפעלת תכניות על-ידי החברה האזרחית והקהילה העסקית , יוני9101 . 16 ,משרד החינוך חוזר מנכ"ל תשע"א12 )(א, 22 - 2.1 : הנוהל לאישור תכניות חינוכיות חיצוניות (גופים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית) , דצמבר9101 . עמוד 1 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע ההיגוי בראשות מנהלת מינהל ההכשרה ציינו את חשיבות ההבחנה בין נושאי מעטפת – ש בהם אפשר לאשר תוכניות חיצוניות– ובין תחומי ליבה, שהעיסוק ב הם צריך להישאר בידי אנשי מקצוע עובדי מערכת החינוך. נוסף ,על כך ועדת זילר קבעה כי על המשרד לוודא של תוכניות חיצוניות יוקצו משאבים על-פי כללי הקצאה שוויונית, על-פי אמות מידה ברורות ועל- פי סדר עדיפויות שתואם את מדיניות המשרד. המבקר ציין כי ראוי שהמשרד יסתמך בע ניי נים אלו על המלצות הסקרים והוועדות שמינה לבחינת הסוגיה. כשבועיים לאחר פרסומו של חוזר המנכ "ל הוחלט ,בעקבות דיון בהשתתפות שר החינוך ומנכ "ל המשרד דאז ,לדחות את כניסתו לתוקף של החוזר לשם בחינה ת דש ו מח של נוסח החוזר ושל ה יכולת של המערכת ליישם ,את הוראותיו מ חשש שתנאי החוזר נוקשים מדי . הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) ניהלה קבוצות מיקוד של כל בעלי העניין (מנהלי בתי-ספר , מנהלי מחלקות חינוך ברשויות, נציגי עמותות ונציגי הקהילה העסקית) לשם בחינה מחודשת של הנהלים שנקבעו. הוחלט כי מינהל ההכשרה יעדכן את חוזר המנכ "ל על-פי ממצאי הדיון בקבוצות המיקוד, וכי ה תוכניות יש אושרו יופיעו במאגר ממוחשב שינוהל על-ידי .המינהל הפדגוגי ב דצמבר9100 העביר מינהל ההכשרה נוהל מעודכן על- .פי המלצות ראמ"ה למנכ"לית המשרד דאז17 במר ס 9109 דיווח משרד החינוך במסגרת "הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה" 18 כי הנוהל המעודכן נ תון .בבחינה לקראת אישורו והטמעתו עוד ד ווח י המשרד כי יוקם מאגר ממוחשב ובו מידע על הארגו נים ועל ה תוכניות, כי ו נקבע ש אישור כל ה תוכניות י יעשה באחריות ה.מינהל הפדגוגי19 לסיכום קובע מבקר המדינה: 20 משנת2996 בוצעו מחקרים, התקיימו דיונים ונאספו נתונים על מספרן הרב של תכניות המופעלות ב בתי-ספר בידי גורמים חיצוניים. במשך השנים הוצגה לפני הנהלת המשרד שוב ושוב הבעייתיות שמקורה באי- הסדרת הנושא. כמו כן הוגשו לה המלצות מקיפות שיישומן נחוץ לשם טיפול נאות בנושא. אולם במשך אותן שנים לא השלים המשרד את פעולותיו כדי שהתכניות החיצוניות יופעלו באופן מבוקר; הוא לא קבע אמות מידה ועקרונות מנחים להגדרת גבולות הפעילות של הגורמים החיצוניים; ניסיונות שעשתה הנהלת המשרד למיפוי התכניות החיצוניות .לא עלו יפה יוצא אפוא כי במשך שנים, במקום שהנעשה בשטח בעניין התכניות ה חיצוניות יתבסס על מדיניות מוצהרת ומושכלת, הכתיבה המציאות במידה רבה את הנעשה בתחום זה. המצב המתואר לעיל משקף מגמה של הפרטה סמויה של רכיבים במערכת החינוך, דהיינו הפרטה הנעשית שלא לפי מדיניות מכוונת ומפורשת, בלי שהמשרד הגדיר את גבולותיה ובלי שקבע כללים לביצוע.ה 17 ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 )(הדוח המלא: משרד החינוך, מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך , מאי9109 . 18 משרד ראש ,הממשלה הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה29 – חלק ראשון , מאי9109 . 19 מדוח הביקורת עולה כי זה שנים שוררת עמימות בנוגע לגורם שתפקידו לבחון הצעה לת ו כנית חיצונית ולאשרה . המבקר מציין כי מ סקר המכון ליזמות עלה פ גו ש ים חיצוניים פנו ל- 29 גורמים במשרד כדי לשלב את תוכניותיהם במערכת החינוך . גם בקרב הנהלת המשרד אין הסכמה בשאלה מי צריך להיות ממונה על אישור התוכניות החיצוניות: יש הסבורים במשרד החינוך כי אישור ה תוכניות צריך להי ות בסמכות יחידות המינהל הפדגוגי , ואילו אחרים סבורים כי האחריות לאישור ה תוכניות צריכה להיות של ה גורם המקצועי הרלוונטי. יש הסבורים כי לרשות המפקח הכולל הכלים הדרושים לבחינת ה תוכניות שמוצעת הפעלתן בבית-ספר בפיקוחו, ועל כן הוא צריך להיות הגורם המאשר זאת . המבקר מצא בהקשר זה כי למנהלים ולמפקחים חסרה תשתית פורמלית ומעשית לבחינת תוכניות ולאישורן , תוכניות מת נהלות ללא פיקוח משמעותי, ומתעורר חשש שחלק מהמפקחים אינם ערים ל הפעלתן של ת ו כניות חיצוניות בבתי-הספר שבפיקוחם. 20 'שם, עמ221 . עמוד 2 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע 6. מהלכי הסדרה ומיפוי של התוכניות החיצוניות בשנים האחרונות להלן ייסקרו המהלכים העיקריים ש עשה משרד החינוך בתחום לאחר סיום הביקורת של מבקר המדינה בסוף שנת9100 . מ תשובת משרד החינוך לע בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בעקבות הדיון בקבוצות המיקוד שניהלה ראמ"ה לאחר ההחלטה על גניזת חוזר המנכ"ל הומלץ על מתן סמכויות לאישור התוכניות החיצוניות למנהל בית-הספר, ולשם כך– על הקניית כלים לבחירה מושכלת של תוכניות לו קליטה מיטבית שלהן בבית-הספר. בעקבות המלצות אלו ובעקבות ההחלטה ש תהליך אישור התוכניות י תנהל באחריות המינהל הפדגוגי, החלו במינהל, ב שלב ה ראשון , בפרויקט תפני "ת (תשתית )פדגוגית לבחירת תוכניות ,בהובלת מנהלת האגף לתכנון ופיתוח תוכניות, שמטרתו הבניית כלי עבודה למיפוי ה תוכניות החיצוניות שיש בהן שותפות עם נציגות ממטה המשרד ולהגדרת התשתית הפדגוגית לשיקולים ל בחירת תוכנית ולאופן בחירתה. 21 התפני "ת הופצה באמצע שנת הלימודים תשע"ג( 9109102 )ב חוברת מודפסת. 22 ב מהדורה מעודכנת שיצאה לאור בשנת הלימודים תשע"ד( 9102102 ) יש מיפוי של יותר מ- 899 תוכניות המיועדות לתלמידי ם, מ החינוך הקדם- יסודי ועד החטיבה העליונה. בתפני"ת מובא מידע על תחום ה עיסוק של כל תוכנית ,מטרתה ואופן הפעלתה ,האוכלוס יה י ש היא מיועדת לה , היקף הפעילות וותק הפעילות בה ,כוח האדם המפעיל אותה ,השותפים לה בתוך משרד החינוך ומחו צה לו, ו כן על ממצאי ה הערכה ,שלה אם נעשתה כזאת. כמו כן מובאים בה פרטי מוסדות חינוך ש בהם התוכנית מופעלת לשם היוועצות ם בה. 23 ב תפני"ת מובאים גם קריטריונים פדגוגיים וארגוניים ל תוכנית ראויה וכלים ומודלים שמטרתם לסייע למנהל ולצוותו בבחירה מושכלת של התוכניות המתאימות ו לצ רכי בית-הספר. קריטריונים לתוכנית ראויה הם בין השאר הלימה בין מטרות התוכנית לתפיסת מוסד החינו ך ול מדיניות משרד החינוך; תרומתה הו ערך המוסף שלה; ה מקצועיות הו עדכניות שלה; מקומו של צוות החינו ך בתהליך; ה משאבים המוצעים בה. הכלים ה מוצעים למנהל וצוותו נועדו בין השאר ל הגדרת הצר כים לו בחינת המענים הקיימים והחסרים ,לשימוש ב קריטריונים השונים לו בחינת תוכניות פעילות ו תוכניות חדשות שנרא ה שהן נותנות מענה לצורך. נוסף על כך מובאים בחוברת כלים המיועדים למפקח לשם ליווי מיטבי של התהליך. 24 לצד קידום פרויקט תפני "ת הוחלט ב משרד לקראת סוף שנת9109 על ה קמת ה יחידה לניהול ת ו כניות ו הַ קֶּ שֶּ ר הב ין-מגזרי , שיועדה לשמש ה גורם הבלעדי האחראי לנושא ה תוכניות החיצוניות, הן כלפי 21 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין-מגזריות ,המינהל הפדגוגי ב משרד החינוך , מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: מעורבות ארגוני מגזר שלישי במערכת החינוך, דוא"ל, יולי9102 ; ,הנ"ל השלמת מידע, שיחת טלפון, יולי9102 . מ בקר המדינה ציין כי בדצמבר9100 מסר משרד החינוך ש עם סיום התהליך יורחב המהלך גם ל תוכניות חיצו.ניות מבקר ,המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 )(הדוח המלא: משרד החינוך, מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך , מאי9109 . 22 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין-מגזריות ,המינהל הפדגוגי ב משרד החינוך , מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: מעורבות ארגוני מגזר שלישי במערכת החינוך, דוא"ל, יולי9102 . 23 ,משרד החינוך, המינהל הפדגוגי תפני"ת למנהלי בתיה"ס, למפקחים, למנהלי המחוזות, למטה ולרשויות , דצמבר9102 , http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MinhalPedagogi/tafnit/tafnit.htm :, תאריך כניסה95 ביוני 9102 . 24 .שם עמוד 2 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע אנשי המשרד והן כלפי הגופים החיצוניים. 25 לשם כך החלו במשרד החינוך ב תהליך הסדרה, ו במסגרתו מוטמעים תהליכי אישור תוכניות ש נעשו עד כה באגפים שונים של המשרד בנוהל ,העבודה הכולל וה אחריות ל ניהול תהליכים אלו מועברת ליחידה לניהול תוכניות (יש להבהיר כי להבדיל מהיחידה לאישור תוכניות שעל הקמתה הוחלט בחוזר המנכ "ל שנגנז ,היחידה לניהול תוכניות לא מתע דת ת להיות הגורם שתפקידו לאשר תוכניות מבחינה פדגוגית אלא לנהל את תהליך האישור והרישום של התוכניות; את התוכניות יאשרו בפועל מנהלי בתי- הספר בסיוע ועדה .מלווה נוהל אישור התוכניות יפורט )בהמשך . עד יולי 9102 הסתיים חלקי ת .תהליך ההטמעה למשל ,השירות הפסיכולוגי-ייעוצי ימו נהל חברה ונוער אינם מאשרים עוד תוכניות בעצמם, ומעבירים את הפניות ש מגיעות אליהם ליחידה .לניהול תוכניות26 במינהל החינוך הדתי, לעומת זאת, עדיין מתקיימים תהליכים עצמאיים של אישור תוכניות, אך הכוונה היא להטמיע גם אותם ביחידה לניהול תוכניות. 27 עם זאת ,בגלל אופיו המיוחד של החינוך ה ממלכתי- דתי, גם בעתיד מתכוונים במינהל החינוך הדתי להיות מעורבים בתהליך הבדיקה והאישור של תוכניות (נוסף לע תהליך אישור התוכניות הכללי שיתואר בהמשך.) 28 היחידה לניהול תוכניות אחראית ל פיתוח ו ל יישום של מדיניות להסדרת הפעלתן של תוכניות חינו ך חיצוניות במערכת החינוך ,ל יצירת תשתית למיפוי ה תוכניות ולניהולן ול הבניית מנגנונים לתיאום ושיתוף פעולה בין- מגזריים במוסדות החינוך. 29 לשם השגת יעדים אלו כינס המשרד שולחן עגול בין- מגזרי, 30 בהובלת היחידה לניהול תוכניות והקשר הבין- ,מגזרי ( "בליווי מרכז "שיתופים אשר עוסק ב מתן תשתית לניהול והפעלת שולחנות עגולים) ובהשתתפות יותר מ- 011 נציגים31 מ משרד החינוך ,(מטה )מחוזות, מנהלים ומורים, מהשלטון המקומי ,מ ארגוני מגזר שלישי ומארגונים עסקי ים המעורבים בפעילות במערכת החינוך .קיום שיח מתמשך בשולחן עגול בין- מגזרי מטרתו לא פשר שמיעת מגוון דעות וב תוך כך להביא לידי ביטוי את מאפייניהם של כל אחד מהמגזרים ו את תרומתם הייחודית ;ל קדם יצירת הסכמות ו אחריות משותפת ;להביא להגברת י הת אום בין כלל ה משתתפים לו סייע ביצירת תרבות ,של פתיחות אמון ,תרומה ושיתוף. 32 25 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויו ת בין-מגזריות ,המינהל הפדגוגי ב משרד החינוך , מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: מעורבות ארגוני מגזר שלישי במערכת החינוך, דוא"ל, יולי9102 ;הנ"ל , השלמת מידע, שיחת טלפון, יולי9102 . 26 הנ"ל ,השלמת מידע ,שיחת טלפון, דוא"ל , יולי9102 ; ט ליה נאמן ,מנהלת אגף תכנים, תוכניות הכשרה והשתלמויות , מינהל חברה ונוער ב משרד החינוך , מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: מעורבות ארגוני מגזר שלישי במערכת החינוך, דוא"ל, יולי9102 . 27 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין-מגזריות ,המינהל הפדגוגי ב משרד החינוך , השלמת מידע, שיחת טלפון ו דוא"ל, יולי9102 ; מיכל דה-האן ,סגנית ראש מינהל הח ינוך הדתי במשרד החינוך, מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: מעורבות ארגוני מגזר שלישי במערכת החינוך, דוא"ל, יולי9102 . 28 הנ"ל, השלמת מידע ,שיחת טלפון , יולי9102 . יש לציין כי רק חלק קטן מהתוכניות הרבות שכפי הנראה פועלות בבתי-הספר הממלכתיים- דתיים– פחות מ- 91 – אכן .עברו תהליך אישור במינהל החינוך הדתי 29 משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, היחידה לניהול תוכניות והקשר הבין- ,מגזריhttp://cms.education.gov.il/ EducationCMS/Units/MinhalPedagogi/Agafim/nihul_tochniyot.htm , :תאריך כניסה95 ביוני9102 . 30 בשנת9112 קיבלה הממשלה החלטה" בנושא יחסי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי התורם להשגת מטרות ציבוריות,", ונקבע בה בין השאר כי יש לחזק ולבסס את היחסים בין משרדי הממשלה החברה האזרחית והמגזר הע .סקי לשם כך הוחלט לעודד שיח מתמשך בין הצדדים הנוגעים בדבר באמצעות מתודולוגיה של קבוצות דיון במ תכונת שולחנות ממשלה החלטת עגולים. מס' 2021 מיום92 בפברואר9112 , http://www.pmo.gov.il/Secretary/ GovDecisions/2008/Pages/des3190.aspx , :תאריך כניסה02 ביולי 9102 . 31 מת וך רצון להרחיב את מעגל המשתתפים הוחלט על יצירת שני סוגי השתתפות: מעגל פנימי של חברי שולחן עגול .שמשתתפים בכל התהליכים, ומעגל חיצוני של עמיתים שישתתפו רק בכינוסי השולחן העגול 32 בת חן וינהבר, גלי סמבירא ו מיכל עוז-ארי ,תכניות של החברה האזרחית במערכת החינוך :מ קרה בוחן של הסדרה משותפת בשולחן עגול בין-מגזרי , משרד החינוך ומרכז"שיתופים" , 9102 . עמוד 01 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע השולחן העגול כונס לצורך גיבוש המלצות למדיניות משרד החינוך בנושא שילוב תוכניות חיצוניות במערכת החינוך. לשם כך הוגדרו לו שלוש :משימות משנה ראשית ,גיבוש המלצות למדיניות ואפיון מאגר מידע אינטרנטי לתוכניות במערכת החינוך ,; שנית פיתוח תהליך עבודה בין- מגזרי לכניסה מיטבית של תוכניות למסגרות הח ך ינו ,; שלישית גיבוש אמנה שתבטא את המחויבות ו את "רוח השותפות" של הגורמים מהמגזרים השונים ותתווה את עקרונות היסוד למדיניות משרד החינוך כלפי ממשקיו עם החברה האזרחית. 33 ב חודשים יוני- אוגוסט9102 קיים המשרד סדרה של מפגשי היוועצות עם נציגי המגזרים לשולחן העגול לשם יצירת ,היכרות ראשונית תיאום ציפיות לקראת התהליך ,איסוף חומרים ו הגדר ה ומיקוד של משימות המשנה. 34 חברי :השולחן העגול חולקו לשני צוותי תכנון צוות מאגר תוכניות, שתפקידו לדון בעקרונות ה פעול ה של מאגר מידע לאיגום מגוון התוכניות הפועלות במערכת החינוך, 35 ו צוות שותפות מיטבית ברמת בית- הספר ,שתפקידו ל עסוק בהגדרה ו ב הטמעה של עקרונות לתהליך הקליטה והניהול של תוכניות חיצוניות ברמת בית-הספר. 36 בחודשים ינואר-מאי 9102 ,נערכו שלושה מפגשי שולחן עגול ארבעה מפגשי צוותי תכנון ,וכן מפגש היוועצות עם עמיתי השולחן העגול. על סמך משימות המשנה של המהלך גובשו שלושה תוצרי עבודה : ,אפיון מאגר התוכניות החיצוניות בניית מודל לבניית שותפות מיטבית ברמת בית-הספר וגיבוש אמנה בין- .מגזרית37 לדברי 'גב מיכל עוז- ,ארי ה ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין- מגזריות במשרד ,החינוך הנהלת משרד החינוך א י מצה כמדיניות מחייבת את המלצות השולחן העגול – שיפורטו להלן – ותהליך הטמעת ן החל . במסגרת תהליך ההטמעה החלו במשרד בניסוח חוזר מנכ"ל , על בסיס המלצות ,השולחן העגול והוא אמור להת פ רסם לקראת שנת הלימודים תשע( "ו9105102 .) 38 8. מדיניות משרד החינוך ויישומה כיום בסוף שנת9102 ותחילת שנת9102 , במקביל לכינוס השולחן העגול, התקיים תהליך חשיבה משרדי בהנהלת משרד החינוך, ו בסיומו נוסח מסמך עקרונות מדיניות שתפקידו ה צגת עקרונות יסוד שיעמדו בבסיס השיח והעשייה המשותפת של משרד ה חינוך עם החברה האזרחית וארגוניה (ולא ניסוח נ ו הלי עבודה). 39 ב מסמך העקרונות נ קבע כי ל נוכח התגברות מורכבותן של הסוגיות החברתיות והחינוכיות על רקע התמורות הכלכליות וה חברתיות בארץ ובעולם והתרחבות היקפן , נדרש שילוב מאמצים, משאבים 33 .שם 34 ,שם; משרד החינוך סיכום מפגש מסכם לקראת תחילת תהליך הסדרה , אוגוסט9102 , http://cms.education.gov.il/ 500BAF955D08/175116/sekunhevaatzut.pdf - 970E - 440F - F942 - NR/rdonlyres/EB7BBC85 :, תאריך כניסה95 ביוני9102 . 35 הצוות פעל בשיתוף מינהל תקשוב ומערכות מידע והלשכה המשפטית במשרד החינוך. 36 ,משרד החינוך השולחן העגול הבין- מגזרי במשרד החינוך– כינוס ראשון , ינואר9102 ,", אתר מרכז "שיתופים ttp://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_280114_82239.pdf h , :תאריך כניסה95 ביוני9102 . 37 בת חן וינהבר, גלי סמבירא ומיכל עוז- ,ארי תכניות של החברה האזרחית במערכת החינוך : מקרה בוחן של הסדרה משותפת בשולחן עגול בין-מגזרי , משרד החינוך ומרכז"שיתופים" , 9102 . 38 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין-מגזריות ,המינהל הפדגוגי ב משרד החינוך , מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: מעורבות ארגוני מגזר שלישי במערכת החינוך, דוא"ל, יולי9102 ;הנ"ל , השלמת מידע, שיחת טלפון, יולי9102 . 39 ,משרד החינוך משרד החינוך והחברה האזרחית: מסמך עקרונות מדיניות , 9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_130514_103213.pdf ,תאריך כנ :יסה95 ביוני9102 . עמוד 00 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע ,ומקורות ידע של המגזר הממשלתי המגזר המוניציפ.לי, החברה האזרחית והמגזר העסקי ב מסמך הו דגש שמשרד החינוך הוא הגורם ה אחראי ל התוויית המדיניות ויישומה, תוך חיזוק ה שותפות בין כלל השותפים בעשייה החינוכית ו העמקת האמון ביניהם. עוד וצ ב ין מסמך כי המשרד מכיר בחשיבותה ובערכה הייחוד י של חברה אזרחית מפותחת ועצמאית ו רואה ערך בחיזוק ה . לכן, המשרד יפעל לקיו ם לו טיוב של ממשקי העבודה עם ארגוני החברה האזרחית ו לחיזוק יכולת קבלת ההחלטות של גורמי השטח, בדגש על מנהלי בית-הספר , ובתוך כך ייתן תשתיות וכלים לקבלת החלטות מושכלות ומקצועיות לשילוב תוכניות וגופים חיצוניים במוסדות החינוך ולעידוד יוזמה וחדשנות פנים- .מערכתית40 לדברי גב 'עוז-ארי, וכפי שצוין לעיל ,לצד מסמך העקרונות ,מדיניות משרד החינוך להסדרת פעילותם של גורמים חיצוניים מבוססת על המלצות השולחן העגול הבין- .מגזרי להלן יוצגו המלצות אלו. 8.5 . מאגר התוכניות החיצוניות על- פי המלצות השולחן העגול משרד החינוך יקים וינהל מאגר ממוחשב ובו כל התוכניות החיצוניות המופעלות ב בתי-הספר . במאגר יופיעו תוכניות בסטטוס שונה :תוכניות המופעלות ב שותפות עם נציגות ממטה המשרד, אשר מופיעות כיום בתפני "ת )"("המסלול הירוק, ו תוכניות המופעלות ללא שותפות עם המשרד )"("המסלול הכחול. 41 הגורמים שמפעילים את התוכניות הם שיירשמו במאגר . בשלב הראשון י י רשמו במאגר כל מי שמפע ילים תוכניות במערכת החינוך כיום – תוכניות של ארגוני מגזר שלישי ושל תאגידים מסחריים המקיימים פעילות חברתית .בשלב זה לא י י רשמו תוכניות .בתשלום כל תוכנית תעבור בדיקה מ י .נהלית על התוכניות לעמוד בתנאי הסף ה:אלה42  ניהול תקין למלכ"רים ופורמט מקביל לגופים עסקיים;  "הצהרה שהגוף אינו פועל נגד מטרות מדינת ישראל ו"מטרות החינוך;  הצהרה שהגוף פועל על- פי כל דין (ה עסקה על- פי חוקי ה עבודה, אי-העסקת עברייני מין43 וכד ומה);  התחייבות והצהרה בדבר הימנעות מ פרסום גלוי וסמוי במערכת החינוך; 44 40 .שם 41 ,משרד החינוך השולחן העגול הבין- מגזרי במשרד החינוך– הכינוס ה-2 : הצגת תוצרים– 'צוות א– מאגר התוכניות , מאי 9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_130514_2698.pdf , תאריך :כניסה95 ביוני9102 . 42 .שם 43 יש להזכיר כי החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א- 9110 ,, על תיקוניו אוסר על מעסיק במוסדות המכוונים למתן שירות לקטינים , כגון מוסדות ח ינוך, להעסיק אדם בעבודה המאפשרת לו לעמוד בקשר סדיר עם קטינים בלי שקיבל א ישור ממשטרת ישראל ש אין מניעה להעס י קו לפי חוק זה . עוד נקבע כי החוק יחול הן על מעסיק בפוע ל של בגיר באמצעות קבלן כוח אדם והן על גוף אשר נותן שירותי חונכות, הדרכה או הוראה לקטינים (כמו עמו תת .)חינוך " יצוין כי בחוזר המנכ"ל הנוהל לאישור תכניות חינוכיות חיצוניות" אשר נגנז, נקבע כי עם אישור תוכנית חיצונית יידרש הגורם המפעיל להעביר למשרד, בנוגע לכל העובדים שייתכן שיידרשו לעבוד עם ילדים או לשהות במוסדות חינוך, אישור של המשטרה ש אין כל מניעה להעס י ,קם לפי הוראות חוק מניעת העסקה של ,עברייני מין במוסדות מסוימים ה תשס"א- 9110 ., כתנאי לאישור הפעלתה של התוכנית ,משרד החינוך חוזר מנכ"ל תשע"א12 )(א, 22 - 2.1 : הנוהל לאישור תכניות חינוכיות חיצוניות (גופים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית) , דצמבר9101 . 44 בהקשר זה יש להזכיר כי חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, התשס"ח- 9111 " , וחוזר מנכ"ל האיסור הכללי לשלב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך והתנאים לקבלת היתר במקרים מסוימים" ( חוזר מנכ"ל תשס"ט12 )(א 2.1 - 51 , נובמבר עמוד 09 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע  מסירת נתונים ומידע מהימנים ועדכניים על הארגון על- פי הסעיפים הנדרשים במערכת ה תוכניות. נוסף לע ,תנאי הסף על כל תוכנית ייאספו חוות דעת מאנשי מקצוע מהמטה ומהשט ח .הגורם העיקרי ש אמור לתת חוות דעת הוא מנהל י בתי-הספר, ש מכיוון ש הם הגורם המקצועי שבא ב מגע ישיר עם התוכניות, הם נתפסים כ מתאימים יותר מכולם לחוות את דעת ם עליהן. המנהלים י ו דרג את התוכני ות לפי מחוון שיוכן ב.עבורם נוסף לע ה ,מנהלים אנשי מקצוע רלוונטיים ממטה המשרד (דוגמת מפמ )"רים י יתנו חוות דעת על התוכניות שבתחום מומחיותם .חוות הדעת של גורמי המטה יתבססו על הנתונים שיוזנו למאגר, ולא על בחינה של התוכניות בשטח. 45 נוסף לע חוות הדעת יכלול המאגר דוחות ביצוע )של העמותות (דוחות כספיים, עמידה ביעדים וכדומה ו דוחות מחקרי הערכה ש יספק .הגוף שמפעיל את התוכנית בשלב הראשון הערכת התוכניות תהיה וולונטרית .שלוש שנים לאחר שיחל השימוש במאגר ,בכוונת המשרד לחייב את הגורמים במחקר הערכה. מלבד זאת י י כללו במאגר עדויות נוספות שהגורם המפעיל יראה לנכון להוסיפ ן – סרט ונים ,מכ תבים מתלמידים ,הורים ומורים וכדומה. 46 תוכני ות אשר לא י עמד ו בכללים ובתנאים הנדרשים ו תוכניות ש מוסדות החינוך לא יבחרו בהן או יצברו ות חו דעת שליליות יוצאו מהמאגר בהחלטת ועדה ייעודית ש יהיו בה נציגים משלושת המגזרים. 47 כמו תפני "ת, המאגר ל לו כי מידע על תחום ה עיסוק של כל תוכנית; הנושאים הספציפיים ש בהם היא מטפלת ו מטרתה; אופן הפעלתה (זמן הפעלתה , גודל הקבוצה ו אופן ה שיתוף של צוות החינו ך); אוכלוסיית היעד ,(מגזר פיקוח ,שכבת גיל ,אפיון אוכלוסייה ייעודית); היקף הפעילות ופריסת התוכנית לפי מחוזות; הערכת ה תוכנית ,אם נעשתה ה ערכה ;ה גורם המפעיל ,גורמים השותפים לתוכנית ונציג י מטה משרד החינוך המלווים אותה , אם יש כאל ה; משאבים ש המפעיל מספק (מדריכים, מודרכים מקרב צוות המורים, משאבים נוספים) ומשאבים הנדרשים ממוסד החינו ך (שעות הדרכה, שעות הוראה, שעות פיתוח מקצועי של הצוות, ציוד וחדרים). נוסף על כך לל כ יי ב מאגר מידע על מוסדות החינוך שהתנסו בתוכנית שם ל קבלת המלצות וייעוץ. 48 ביוני 9102 החלו במשרד בעריכת פיילוט למאגר הממוחשב ו במסגרתו ה תבקשו משתתפי השולחן העגול (יותר מ- 011 )נציגים של גורמים חיצוניים לרשום את התוכניות שהם מפעילים במערכת החינוך במערכת הממוחשבת .שהוקמה לשם כך49 לצד ה פיילוט מוזנים למערכת בימים אלו פרטי התוכניות שמופעלות ב שותפות עם נציגות ממטה המשר ד ,המופיע ות במאגר תפני "ת. יצוין כי בתפני "ת לא הובאו חוות דעת 9112 ) , קובעים כי מנהל מוסד חינוך לא יאפשר פרסום ב כל דרך במוסד ואוסרים שימוש בפרסומת מסחרית, התקשרות או מתן וקבלה של חסות מגוף חוץ-מוסדי, לרבות גוף עסקי, במוסד חינו ך או בפעילות מטעמו, ללא אישור הוועדה לאישור שילוב פרסומת מסחרית .במשרד החינוך 45 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין-מגזריות ,י המ נהל הפדגוגי ב משרד החינוך , השלמת מידע בדבר שדות במערכת ניהול תוכניות חינוך ,דוא"ל , יולי9102 . 46 .שם 47 ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– כינוס שלישי , מאי9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_260514_209262.pdf , :תאריך כניסה95 ביוני9102 ; משרד ,החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– הכינוס ה-2 : הצגת תוצרים– 'צוות א– מאגר התוכניות , מאי9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_130514_2698.pdf :, תאריך כניסה 95 ביוני9102 . 48 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין-מגזריות , המינהל הפדגוגי ב משרד החינוך ,השלמת מידע ,, דוא"ל יולי9102 . לתרשים המאגר ראו נספח0. 49 ,הנ"ל השלמת מידע, שיחת טלפון, יולי9102 . עמוד 02 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע על ה תוכניות הללו , אך במאגר החדש יי כללו חוות דעת על התוכניות ,כמו ה תוכניות המתנהלות ללא שותפות .עם המשרד 'גב מיכל עוז- ,ארי ה ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין- מגזריות במשרד החינוך ,ציינה כי ה משרד מעדיף תוכניות ש מתנהלות ב שיתוף פעולה מו ע )"(תוכניות "המסלול הירוק, והשאיפה היא להעביר תוכניות רבות ככל האפשר למסלול זה. 50 ממשרד החינוך נמסר כי נבנית תוכנית הערכה לפיילוט בשיתוף ראמ"ה , ו י יבדקו בה גם שאלות כמותיות, כגון מספר המנהלים שהשתמשו במאגר, וגם שאלות איכותיות שיתבססו על קבוצות מיקוד של מנהלים ועל חוות דעת של גורמים מהמגזר השלישי על .המאגר הפיילוט אמור להסתיים באוקטובר 9102 , המועד שבו אמור להיפתח המאגר להרשמה ו וול נטרית .של מפעילי התוכניות החיצוניות במשרד החינוך מקווים כי לקראת ( תחילת שנת הלימודים תשע"ו2951451 )י היה אפשר לחייב מנהלים לבחור אך ורק תוכניות המופיעות ב מאגר. 51 8.2 . מודל לשילוב מיטבי של תוכניות בית ב-הספר הקו המנחה של המודל52 הוא ההכרה בכך שמנהל בית-הספר הוא שצריך להוביל את המהלך לשילוב תוכניות חיצוניות ב בית-הספר, בשיתוף צוות ההוראה .לשם כך הוחלט על הקמת ועדה מלווה בכל בית- ספר , אשר בראשה יעמוד מנהל בית-הספר , וישתתפו בה נציג אגף החינוך ב רשות המ קומית ,נציג הפיקוח , נציג ההורים ו מורים מצוות בית-הספר , והם ישתתפו בדיונים על- פי נושא ה תוכנית שתידון. כמו כן המשרד ממליץ.לערב נציג של התלמידים53 המודל מציע מסגרת של שלושה שלבים לשילוב התוכניות: 54 א. שלב מקדים, מה תקיים במסגרת החינוכית: מיפוי והערכה של וצ רכי המערכת ומטרותיה ; מיפוי של התוכניות ה קיימות; מיפוי ה יכולות ה פנימיות ו מקום צוות החינו ך בתהליך שילוב הת ו כני ו ת רור יבו תקציבי. בעקבות שלב זה ית נהל ,דיון בוועדה המלווה ו מנהל בית-הספר יציג ל פני הוועדה את היעדים ו הצרכים שלו ואת ה תוכניות ,שבהן ירצה להתמקד. הרשות המקומית הפיקוח ו ההורים יוכלו להציג גם הם תוכניות (לאחר שיבדקו את רישומן במאגר ויצרפו מתוכו .)חוות דעת והשוואה לתוכניות אחרות ב. שלב ,ניהול התוכנית ה נעשה ב כל תוכנית בנפרד: גיבוש ה הסכם עם הגוף החיצוני ; קביעת גורם מוביל מטעם המסגרת החינוכית ומטעם הג ורם ;החיצוני בניית תוכנית עבודה, ובכללה בדיקת משאבים, תקציב ומקורות מימון, מדדי ביצוע וכלי הערכה ושילוב ה תוכנית בתוכנית העבודה של בית-הספר ; הצגת ה תוכניות ל פני צוות בית-הספר ;וההורים בניית ת הליך מעקב אחר ביצוע התוכנית ו הערכ ה ו ת מנגנונים ל איגום הידע המצטבר במסגרת הפעלתה ולהטמעתו. 50 שם. 51 שם. 52 לתרשים המודל ראו נספח9. 53 ;שם ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– כינוס שלישי , מאי9102 , אתר מרכז"שיתופ ים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_260514_209262.pdf , :תאריך כניסה95 ביוני9102 . 54 ;שם ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– כינוס שלישי: תרשים מסכם– שילוב תוכניות בבית- חינוכית במסגרת או הספר מאי ,9102 מרכז אתר ,"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/ multimedia/upl_doc/doc_130514_20156.pdf , תאריך :כניסה95 ביוני9102 ; ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– הכינוס ה-2 : הצגת תוצרים– צוות ב ' – שותפות מיטבית , מאי9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_130514_23581.pdf , :תאריך כניסה95 ביוני9102 . עמוד 02 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע ג. שלב סיום התוכנית: דיון מסכם ב וועדה המלווה; הצגת תוצאות ההערכה; ניהול הידע ש הצטבר ב תוכנית ;הסקת מסקנות ו כתיבת משוב במאגר ה תוכניות . אם התוכנית הסתיימה ביוזמת הגורם החיצוני והצורך שמילאה ,עודנו רלוונטי ב שלב זה יי כלל גם איתור תוכנית חדשה שתח ליף את התוכנית שהסתיימה. לשם יישום אופטימלי של המודל יכין המשרד כלים שיסייעו לגורמים הרלוונטיים ב עבודתם :כלי למיפוי ;צרכים נוסח הסכם עם הגורם המפעיל תוכנית חיצונית; קווים מנחים לתיאום ציפיות עם שי נא ה קשר מטעם התוכנית החיצונית ; חוות דעת על ה תוכנית החיצונית ו קריטריונים לשילוב תוכנית .חיצונית55 כמו כן מונה רפרנט בכל מחוז שיהיה אחראי להטמעת המדיניות לכניסתן של תוכניות למוסדות החינוך. 56 8.6 . אמנה בין- מגזרית להפעלת תוכניות במערכת החינוך האמנה היא מסמך הצהרתי שנחתם במעמד השולחן העגול המסכם. 57 האמנה מציגה את "רוח השותפות" הבין- ,מגזרית ו כוללת הצהרה שמכירה בתרומה הייחודית של כל מגזר למערכת החינוך והכרה בצורך בשיתו ף פעולה בין- מגזרי לקידום מערכת החינוך .ב אמנה מפורטים ה עקרונות הכלליים יש ש להשתית עליהם את שיתוף הפעולה הבין- :מגזרי הכרה הדדית ואחריות הדדית ,קיומה של מטרה משותפת ,מקצועי ות ו מחויבות לדרכי הפעולה לשותפות מיטבית (שפורטו לעיל.) כמו כן מובאים בה עקרונות פעולה לשותפ ות בהפעלת תוכניות במערכת החינוך: הקפדה על שימוש בתוכניות הרשומות במאגר בלבד ;ביסוס הפעלת התוכניות על הסכם כתוב יש יחתם לאחר תהליך תיאום ציפיות; הקפדה על פרסום מידע מהימן, עדכני ומדויק על התוכניות; שקיפות בדבר הקריטריונים להערכת התוכניות והפעלת התוכניות על בסיס הקריטריונים; המשך השיח הבין-מגזרי .בנושאים שונים58 לסיכום , ניכר כי המדיניות שתוארה לעיל שונה מהמדיניות שנקבעה (אך לא יושמה) בחוזר המנכ"ל ""הנוהל לאישור תכניות חיצוניות59 בנקודה מרכזית אחת : בחוזר המנכ"ל אישור התוכניות החיצוניות ,היה אמור להיעשות ביחידת מטה ייעודית שהוקמה לשם כך ואילו לפי ה מדיניות הנוכחית מרכז הכובד עובר מהמטה המרכזי לרמת בית- הספר: תפקיד יחידת המטה שהוקמה הוא להתוות מדיניות ולנהל את תהליך האישור והרישום של התוכניות, אך את אישור התוכניות מ בחינה פדגוגית ו תוכנית (מעבר לאישור מ י )נהלי עושה הדרג המבצע– מנהלי מוסדות החינוך (בליווי צוות בית- הספר, הפיקוח והרשות )המקומית. מדיניות זו מבוססת על"עקרון "חוכמת המונים: תוכנית שת קבל חוות דעת חיוביות רבות 55 ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– כינוס שלישי: תרשים מסכם– שילוב תכניות בבית- הספר או במסגרת חינוכית , מאי9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/ doc_130514_20156.pdf :, תאריך כניסה95 ביוני9102 . 56 ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– כינוס שלישי , מאי9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_260514_209262.pdf :, תאריך כניסה95 ביוני9102 . 57 ה נוסח המלא של האמנה מופיע בנספח2. 58 בת חן וינהבר , גלי סמבירא ומיכל עוז- ,ארי תכניות של החברה האזרחית במערכת החינוך : מקרה בוחן של הסדרה משותפת בשולחן עגול בין-מגזרי , משרד החינוך ומרכז"שיתופים" , 9102 ; ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– האמנה הבין-מגזרית להפעלת תכניות במערכת החינוך , מאי9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_130514_60515.PDF , :תאריך כניסה95 ביוני9102 . 59 ,משרד החינוך חוזר מנכ"ל תשע"א12 )(א, 22 - 2.1 : הנוהל לאישור תוכניות חינוכיות חיצוניות (גופים מהמגזר השלישי ומהקהילה העסקית) , דצמבר9101 . עמוד 05 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע תיבחר על- ,ידי מנהלים נוספים ואי לו תוכנית שתקבל חוות דעת שליליות לא תיבחר ולבסוף תוצא מהמאגר . למרות ,שינוי משמעותי זה נראה ה כי ביקורת של מבקר המדינה על חוסר התייחסות לחלק מההמלצות שהוגשו להנהלת המשרד בנושא ב חוזר המנכ"ל "הנוהל לאישור תכניות חיצוניות" תקפה גם למדיניות .הנוכחית שתוארה לעיל ב מדיניות זו אין כלים לוודא הקצאה שוו יו נית של משאבים על- פי אמות מידה ברורות ועל-פי סדר עדיפויות שתואם את מדיניות המשרד (וכפי שיוצג בהמשך, יש ממצאים המעידים על הקצאה לא שוויונית של משאבי תוכניות, )בהיעדר פיקוח אפקטיבי . כמו כן, לא נמצא כי המדיניות נותנת מענה להערת המבקר בדבר הצורך להבחין בין נושאי מעטפת, ש בהם אפשר לאשר פעילות תוכניות חיצוניות, ובין תחומי ליבה, שהעיסוק בהם צריך להישאר בידי מערכת החינוך. 1. נתונים על תוכניות חיצוניות במערכת החינוך כאמור ,עד כה משרד החינוך לא אסף דרך קבע מידע על ה תוכניות ה חיצוניות הפועלות במערכת החינוך . לכן , אין נתונים עדכניים על התוכניות ועל הגורמים החיצוניים ה מפעילים אותן. בעבר נעשו ביוזמת משרד החינוך כמה סקרים כדי לאמוד את ממדי התופעה ו להבין את מאפייניה. בשנת הלימודים תשס "ד ( 9112112 )ערך האגף להערכה ומדידה במשרד החינוך סקר עמותות בקרוב ל- 0,911 בתי-ספר .בשנת ( הלימודים תשס"ח9111112 ) ערכו במכון ליזמות בחינוך במכללת בית ברל סקר שכלל העברת שאלונים בקרב מנהלי בתי-ספר ( 021 מנהלים) ,ובקרב נציגי עמותות ( 022 )עמותות ,קרנות ( 90 )קרנות ועסקים פילנתרופיים ( 21 )חברות עסקיות המעורבים ב הפעלת תוכניות חיצוניות במערכת החינוך. ב ד בבד נערך בלשכת המדען הראשי במשרד החינוך סקר ב מדגם מייצג של 21 בתי-ספר יסודיים וחטיבות ביניים ב חינוך הממלכ תי- ,עברי ה ממלכתי- ערבי והמ מלכתי- .דתי .להלן יוצגו עיקרי הממצאים מסקרים אלו60 היקף – במשרד החינוך מעריכים בהערכה גסה כי כיום פועלות בין 2,111 ל- 2,111 תוכניות חיצוניות ו במ סדות החינוך בניהול מאות ואף אלפי גורמים. 61 מהסקרים עולה כי תוכניות חיצוניות נפוצות ביותר ב בתי-הספר .ב סקר האגף להערכה ומדידה עלה כי בכל בית- ספר פעלו בין תוכנית אחת ל- 20 תוכניות, ו בממוצע פ עלו שש תוכניות בכל בית-ספר .ב סקר המדען הראשי נמצא כי בכל בית-ספר פעל גורם אחד לפחות , ומספרם עשוי להגיע ל- 02 .בממוצע פעל ו בכל בית-ספר כ שבעה .גורמים חיצוניים62 ב סקר ה מכון 60 ,אם לא צוין אחרת הנתונים בפרק זה לקוחים מהמקורות ה אלה: :סקר המכון ליזמות בת ,חן וינהבר, רינת בן נון ואיתן שיפמן סקר מעורבות עמותות, קרנות ופילנתרופיה עסקית במערכת החינוך, דוח ממצאים – תשס"ח , המכון ליזמות בחינוך , המכללה האקדמית ,בית ברל9112 . סקר המדען הראשי : ,ליטל ברלב ונורה כהן סקר פעילות גורמים חיצוניים בבתי- ספר יסודיים וחטיבות ביניים בחינוך הרגיל, העברי והערבי – דוח מסכם ,לשכת המדען הרא שי במשרד החינוך, אוגוסט9112 . סקר האגף להערכה ומדידה (היות שדוח המחקר המסכם את הסקר לא אותר, יוצגו להלן רק ממצאים מעטים מסקר זה, המוזכרים בדוח מבקר המדינה ובדוח ועדת זילר :) ,מבקר המדינה דוח ביקורת שנתי12 לשנת2955 ולחשבונות שנת הכספים2959 )(הדוח המלא: משרד החינוך, מעור בות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך , מאי9109 ; משרד ,החינוך סיכום עבודת הצוות לקביעת קריטריונים לכניסת גופים מתערבים ופעילות המגזר השלישי במערכת החינוך (ועדת זילר), טיוטה, יולי9112 . 61 מיכל עוז- ,ארי ממונה על ניהול תוכניות ושותפויות בין-מגזריות ,המי נהל הפדגוגי ב משרד החינוך , מכתב תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא: מעורבות ארגוני מגזר שלישי במערכת החינוך, דוא"ל, יולי9102 ,; הנ"ל השלמת מידע, שיחת טלפון, יולי9102 . לדברי מיכל עוז- ,ארי באתר"גיידסטאר," ,המרכז מידע על עמותות בישראל רשומות כ- 2,511 עמותות חינוך פעילות , אך לא ברור אילו מהן פועל ו ת בתוך מערכת החינוך . 62 ב סקר נבדקו כלל הגורמים החיצוניים שמפעיל ים ו כני ות ת חינו ך במו סדות החינוך, לרבות בנות שירות לאומי , מורות חיילות ומתנדבים יחידים. כמו כן נכללות בו ות כניות קצרות טווח ואף פעיל ויות חד- .פעמיות חשוב להבהיר גם כי בסקר נמנו כניסות של גורמים חיצוניים לבתי-הספר, אך גורם חיצוני עשוי לקיים כמה פעילויות באותו בית- ספר והוא נספר בכל ית ב-ספר ש בו הוא פועל .פעם אחת כך, גורם כזה נכלל במני י ה כמספר בתי- הספר ש הוא פועל בהם. כל גורם מקיים0.2 .פעילויות בממוצע עמוד 02 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע ל יזמות עלה כי ב- 22% מ בתי-הספר פעל ה תוכנית חיצונית אחת לפחות , ובממוצע פעלו כשלוש תוכניות בכל בית-ספר. תחומי העיסוק של התוכניות – ב סקר המכון ליזמות עלה כי22% מהתוכניות שהופעלו בבתי- הספר יו עדו לתגבור ו קידום בתחומים הנלמדים בבית- :הספר מיומנויות היסוד ,(מתמטיקה שפת אם ושפה זרה ) ומדעים. רוב התוכניות (כ- 22% ) עסקו בהעשרה בתחומים שתוכנית הלימודים מכסה חלקי ת בלבד (אמנות, מו ז יקה וכדומה) ובפיתוח כישורי חיים ומיומנויות (יכולת התדיינות, העצמה משפחתית וחברתית ועוד). ב סקר המדען הראשי הת על תמונה דומה: כ- 21% מכניסות הגורמים החיצוניים ל בתי- הספר נועדו ל תגבור נושאים שהם חלק מתוכנית הלימודים, לעומת25% מהכניסות ש נועדו להפעיל תוכניות ( העשרה2% מהכניסות יועדו גם ל העשרה וגם ל תגבור). עם זאת, שליש מהכניסות ש נועדו ל העשרה הופעלו באופן ,נקודתי (פעם אחת עד ארבע פעמים), ורק מחציתן נמשכו רוב השנה או כל השנה ואילו ה רוב הגדול של הכניסות ש נועדו ל( תגבור22% )פעלו זמן ממושך. 63 קהל היעד של התוכניות – מסקר המכון ליזמות עולה כי רוב התוכניות נ ועדו לתלמידים (כ- 20%). רק כ- 2% מהתוכניות נ ,ועדו למורים ואי לו למורים ותלמידים יחד נ ועדו כ- 01% מהתוכניות. עוד עולה מהסקר כי רוב ( התוכניות29%) ה יו סלקטיביות, קרי, הן נועדו לתלמידים בעלי דרישות או צרכים מסוימים ( 90% מהתוכניות נועדו לתלמידים מתקשים , 01% – לתלמידים מצטיינים ו- 20% – לתלמידים שנבחרו או בחרו להשתתף בתוכנית) ( , ומיעוטן29% )נועדו לכל הכיתה או בית-הספר . מסקר המדען הראשי עולה תמונה שונה: על-פי רוב( 22% )הפעילות ועד נ ה לכלל התלמידים בדרגת כיתה מסוימת. כ- 22% מהכניסות ה יו :סלקטיביות ב- 02% מהן הפעילות נועדה לתלמידים מתקשים, ב- 9% – לת למידים מצטיינים וב- 09% מהן ה ופעל קריטריון אחר (עולים חדשים, תלמידים בינוניים וכדומה.) הגור מים המפעילים את התוכניות – קר סמ המדען הראשי עלה כי הגור מים העיקריים שפעל ו בבתי- ספר ויה קרנות ועמותות חינו ך ( 92% מהכניסות של גורמים חיצוניים). נוסף עליהם פעל ו גופים המסתמכים על כוח אדם לא מקצועי דוגמת ( פר"ח או שירות לאומי01%), עסקים פילנ ת( רופיים02% ), עסקים שנותנים( שירות תמורת תשלום02% ( ), רשויות מקומיות2% ), עמותות ש לא מתחום החינוך כמו ( האגודה למלחמה בסרטן או אלו"ט1% ), גופים ציבוריים כמו( הצבא או הרשות לבטיחות בדרכים2% ), מו תנדבים שאינם חלק מארגון ( 2% .) 64 מ סקר המכון ליזמות עלה כי רוב התוכניות החיצוניות הופעלו על-ידי עמותות ( 25% ) ,עשירית מהתוכניות יו ה ,מטעם הרשות המקומית ו שיעור דומה – מטעם גופים ציבוריים כגון הצבא והסוכנות היהודית. לפי סקר זה רק2% מהתוכניות ה יו .בתשלום ב סקרים דק בנ גם כוח האדם שה עביר בפועל את התוכניות .החיצוניות ב טבלה שלהלן מוצג שיעור ( התוכניות לפי סקר האגף להערכה ומדידה וסקר המכון ליזמות) או שיעור כניסות הגורמים לפעילות ב בתי-הספר ( לפי סקר המדען הראשי), המופעלות על- ידי כל אחת מקבוצות כוח האדם. 63 בהקשר זה אפשר לציין גם בדיקה של נתוני עמותות חינו ך שנרשמו במאגר רשם העמותות בשנים 9111-0220 , שנמצא בה כי21% מהן עוסקות בתחומי ערכים, שיע ו ר דומה– ,בתחומי העשרה02% – ,בצמצום פערים2% – בצרכים מיוחדים ו- 2% – בהכשר.ה ושיטות חינוך ,בת חן וינהבר" המגזר השלישי והפילנתרופיה העסקית בחינוך– מגמות ומאפיינים" , במרכז העניינים 9 , ינואר9112 . 64 יש לציין כי עיקר הפעילות של עמותות ש לא מתחום החינוך ,גופים ציבוריים ועסקים פילנתרופיים אינה מתמשכת (עד )ארבע פעילויות במהלך חודש אחד . עמותות ש לא מתחום החינוך מגיע ות לבתי- הספר כמעט תמיד להרצאה חד-פעמית. עמוד 01 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע טבלה 5 :כוח האדם המפעיל את התוכניות החיצוניות )(באחוזים סקר האגף להערכה ומדידה סקר המדען הראשי סקר המכון ליזמות כוח אדם מטעם הגורם החיצוני 02% 22% 52% מורי בית-הספר 02% 99% כוח אדם מחוץ למערכת החינוך 2% 00% מורי בית- הספר לצד כוח אדם מטעם ה גורם החיצוני 1% 01% מורי בית- הספר לצד כוח אדם מחוץ למערכת החינוך 2% ב סקר האגף להערכה ומדידה נ מצא כי פחות משישית התוכניות הועברו על- ידי כוח אדם מטעם הגורם ,החיצוני ואילו מ שני הסקרים האחרים עולה תמונה שונה, ש לפיה חלק הארי של התוכניות ה ופעל ו על- ידי מורים או מדריכים מטעם הגורם החיצוני . עוד עולה מהסקרים כי ברבע עד חמישית מהמקרים מורי בית-הספר הם שהעבירו את התכנים לתלמידים ,ובכעשירית מהמקרים התוכניות הופעלו על- ידי מתנדבים או כוח אדם חיצוני ששכר בית-הספר. נוסף על המצוין בטבלה ב סקר האגף להערכה ומדידה עלה כי מנהל בית-הספר היה מעורב רק בשליש מה תוכניות המופעלות ב בית-הספר. בהקשר זה חשוב לציין כי מסקר המכון ליזמות עולה ש כ- 21% מהעמותות העסיקו עובדים בעלי תואר בחינוך( פורמלי או בלתי פורמלי), ו- 02% העסיקו .עובדים חסרי הכשרה רלוונטית מקורות המימון65 – ב טבלה שלהלן מוצג שיעור התוכניות(מ )נתוני סקר המכון ליזמות ו שיעור כניסות הגורמים לפעילות ב בתי-הספר (מ ,)סקר המדען הראשי שמימן כל אחד מגורמי המימון. בסוגריים מצוין כניסות1שיעור התוכניות ש הגורם המממן כיסה באופן בלעדי. טבלה 2 :מקורות המימון לפעילות הגורמים החיצוניים במערכת החינוך ארגון חיצוני או תורם חיצוני אחר הרשות המקומית הה ורים משרד החינוך בית-ה ספר סקר המכון ליזמות 22% 92.5% ( 02.5% ) 25.2% ( 2.5% ) 2.2% 2.5% סקר המדען הראשי 22% ( 50% ) 20% ( 02% ) 02% ( 5% ) 1% 2% למרות ה הבדלים הגדול ים בין שני הסקרים עולה מהנתונים כי הגורמים מ המ מנים העיקריים היו הארגונים החיצוניים ,ההורים והרשויות המקומיות. בולט בשיעורו ה קטן משקל המימון מטעם משרד .החינוך הערכת התוכניות – בסקר המכון ליזמות נמצא כי רק 01% מהתוכניות עברו הערכה מטעם גוף חיצוני בלתי תלוי, ו- 9% עברו הערכה של בית- .הספר22% מהתוכניות עברו הערכה פנימית של הגוף החיצוני .עצמו הדבר ,מעיד, לדברי עורכי הסקר על חוסר מודעות לחשיבות של ביסוס מנגנוני הערכה מקצועיים וסדורים לשם מתן כלים.לבחינת ההצלחה של התוכניות 65 נוסף על נתונים אלו משרד החינוך מחזיק בנתוני בקרת התקן, ומהם אפשר ללמוד בין השאר על התפלגות מקורות המימון לשעות הלימוד בבתי-הספר. עם זאת, אי- אפשר ללמוד מנתונים אלו על היקפן ועל מאפייניהן של תוכניות חינוך חיצוניות בבתי- .הספר עמוד 02 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע 1.5 . הבדלים ב מעורבותם של גורמים חיצוניים לפי מאפייני בית-הספר מהסקרים עולה ש מעורבותם של גורמים חיצוניים במערכת החינוך לובשת צורה שונה ב בתי-ספר בעלי ,מאפיינים שונים. למשל ו על הבדלים בין החינוך העברי לחינוך הערבי ב :תפוצת התוכניות ב סקר המדען הראשי עלה כי ב בתי-הספר הערביים פ ו על בממוצע2.1 גורמים חיצוניים בכל בית-ספר, לעומת1.2 גורמים ב בית-ספר ב חינוך העברי .ב סקר המכון ליזמות עלה כי בחינוך הערבי פעלו בממוצע2.0 תוכניות בכל בית-ספר ,לעומת 2.9 בחינו ך הממלכתי- עברי ו- 2.2 בחינוך הממ תי כל- .דתי הבדלים נמצאו גם בין בתי-ספר ב אזורים שונים בארץ :ב סקר המדען הראשי נ מצא כי ב בתי-ספר של החינוך העברי במרכז הארץ פעל ו 2.5 גורמים חיצוניים בממוצע, ואילו ב בתי-ספר בפריפריה פעלו2.2 גורמים בממוצע. ב סקר המכון ליזמות לא נמצאו הבדלים ברורים בין מרכז ל פריפריה אך עלו הבדלים :בין המחוזות היחס הגבוה ביותר של תוכניות לבתי- הספר נמצא במחוז חיפה( 2.2 )וב מחוז תל- אביב ( 2.2 ); יחס נמוך למדי נמצא ב מחוז מרכז( 9.2) וב מחוז ירושלים( 9.2 .) ב סקר המדען הראשי לא נ מצא ו הבדלים של ממש בפעילות הגורמים החיצוניים ב ין בתי-ספר הנבדלים זה מזה ברמה החברתית- ,כלכלית אולם ב סקר המכון ליזמות א ותרו הבדלים כאל.ה נ מצא כי בבתי- ספר שאוכלוסייתם תמ אפיינת ברמה חברתית- כלכלית נמוכה (מדד טיפוח גבוה66 )פעלו תוכניות רבות יותר ביחס למשקל בתי-ספר אלו במדגם ( 22% מהת ו כניות הופעלו ב- 29% מ בתי-הספר במדגם– יחס של 0.12 ) , ואילו בבתי- ספר ב מדד ה טיפוח ה נמוך, שאוכלוסייתם אתמ פיינת ברמה חברתית- כלכלית גבוהה , היחס הפוך ( 02% מהתוכניות הופעלו ב- 01% מ בתי-הספר במדגם– יחס של1.12 ). ב בחינת מאפייני התוכניות ש הופעלו ב בתי-ספר ב רמות טיפוח שונות עולה תמונה שונה. למשל, עולה כי בבתי- ספר המשתייכים למדד הטיפוח הגבוה משקל התוכניות הסלקטיביות (תוכניות המיועדות לקבוצה ספציפית של תלמידים ב כיתה )היה גדול במיוחד( 19% ), ושיעור ה תוכניות לא ה- סלקטיביות (תוכניות המיועדות לכל הכיתה או לכל בית-הספר )היה קטן במיוחד ( 92% ,)ואילו ב בתי-הספר ב מדד הטיפוח הנמוך רק 22% מהתוכניות היו סלקטיביו ת, ו- 21% מהתוכניות ו הי לא סלקטיביות. אף ש נתונים אלו אינם מעידים על מספרם המדויק של התלמידים שנחשפ ו לתוכניות בכל בית-ספר ,הם מאפשרים אומדן ו אומדן כזה מערער על התמונה העולה מבחינת מספר התוכניות המופעלות בכל בית-ספר. הבדלים נמצאו גם באופני המימון של תוכניות ב בתי-ספר בעלי מדד טיפוח שונה .ב בתי-הספר החזקים הגורמים המממנים העיקריים ה יו הרשות המקומית וההורים , והם מימנו 21% מהתוכניות .ב בתי-הספר החלשים הגורם המממן העיקרי יה ה ( הארגון החיצוני או תורם אחר21% )מהתוכניות, ואילו ההורים והרשות המקומית מימנו רק20% מה תוכניות (ההורים מימנו בלעדי ת 0% מהתוכניות). עוד עולה מסקר המכון ליזמות כי גם כני ות התוכניות שונים ב בתי-ספר ב רמות טיפוח שונות : תוכניות התגבור, קידום ה מיומנויות וכישורי חיים היו מכוונות על-פי רוב לאוכלוסי יה מתקש ה (כלכלית או )לימודית, על ו כן היו פעילות יותר ב בתי-ספר דמב ד הטיפוח הגב הו; תוכניות שע ו סקות בנושאי העשרה היו נפוצות יותר ב בתי-ספר דמב ד הטיפוח האמצעי, ועוד יותר ב בתי-ספר דמב ד הטיפוח ה נמוך. יש לציין שלת וכניות אלו ניתן בדרך כלל מימון רב יות מ ר ההורים או מ.הרשויות המקומיות67 יתרה מ זו ,ב בתי- 66 את מדד הטיפוח של בתי-הספר קובע משרד החינוך, והוא מבוסס על משתנים גיאוגרפיים וחברתיים- כלכליים. לצורך הסקר חולקו ציוני המדד לשלוש רמות : נמוך (עשירונים2-0 , קרי אוכלוסייה חזקה ש אינה זקוקה לטיפוח נוסף ), בינוני ( עשירונים2-2 ) וגבוה (עשירונים2-1 – א וכלוסייה חלשה הזקוקה לטיפוח נוסף.) 67 ( במחקר המשך שנערך במכון ליזמות בשנת תשס"ט9112112 ) כדי לבחון את השפעת המיתון הכלכלי על ה פעלתן של תוכניות מטעם ארגונים חיצוניים ב בתי-ספר נמצא כי חלה ירידה בהיקף המעורבות של גורמים חיצ וניים במערכת, ובעיקר בתחום ההעשרה– תחום ש נשען בעיקר על מימון הורים ורשויות מקומיות ופועל בעיקר ב בתי-ספר חזקים . ירידה קטנה עמוד 02 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע הספר המיועדים לאוכלוסייה לא מבוססת בלט המשקל הג דול של תוכניות המיועדות לתלמידים מתקשים ( 91% ), לעומת המשקל ה קטן של ( תוכניות למצטיינים5% ) ,. לעומת זאת ב בתי-ספר המיועדים לאוכלוסייה מרמת הביניים ו לאוכלוסייה מבוססת היה ( משקל דומה לתוכניות למתקשים02% ו- 00% ( בהתאמה) ולמצטיינים02% ו- 2% .)בהתאמה במקום אחר מסכמות שתיים מעורכות סקר המכון ליזמות את הפערים הללו וטוענות כי הם מעידים על "הבדלים של ממש בתמהיל התוכניות וברמת נגישותן לתלמידים. ...תלמידים בקהילות חזקות נהנים ממגוון רחב יותר של תוכניות העשרה ותוכניות אחרות אשר ניתנות ברובן לכלל הכיתה, ואילו בתי-ספר בקהילות חלשות מקבלים יותר תוכניות סיוע ותג בור, רובן פונות רק לתלמידים חלשים. כשבודקים את מימון התוכניות מגלים שהסיבה לכך היא שגורמים פילנתרופיים מעדיפים לתרום יותר לתוכניות סיוע ותגבור לתלמידים חלשים ,ואילו ב בתי-ספר חזקים יש נטייה גדולה יותר של ההורים וגם של הרשות המקומית לקנות תוכניות העשרה . ...בתי-הספר המבוססים נהנים מבידול איכותי עקב הפעלת תוכניות החברה האזרחית". 68 ,יותר חלה בתחומי התגבור וצמצום הפערים הממומנים בעיקר על-ידי גופים פילנתרופי ים. רינת בן נון ובת חן וינהבר , "תקצירי דוחות המכון ליזמות בחינוך: תשס"ט ותש"ע– פריסת תוכניות חינוך של ארגוני המגזר השלישי בבתי- הספר ,"הציבוריים במרכז העניינים 2 , מרס9101 . 68 בת ח ,ן וינהבר ורינת בן נון" צרכנים או נתרמים– השפעת פעילות החברה האזרחית על שוו יו ניות בין בתי-ספר ," ביטחון סו ציאלי 22 , מרס9101 ', עמ21-22 . עמוד 91 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע נספח 5 – תרשים מאגר התוכניות69 69 ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– כינוס שלישי: תרשים מאגר התכניות , מאי9102 , אתר מרכז ""שיתופים , .il/multimedia/upl_doc/doc_130514_42239.pdf http://www.sheatufim.org , :תאריך כניסה95 ביוני 9102 עמוד 90 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע נספח 2 – תרשים שותפות מיטבית70 70 ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– כינוס שלישי: תרשים מסכם– שילוב תכניות בבית הספר או במסגרת חינוכית , מאי9102 , אתר מרכז""שיתופים , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/ doc_130514_20156.pdf , :תאריך כניסה95 ביוני9102 עמוד 99 מתוך 99 הכנסת מרכז המחקר והמידע נספח 6 – האמנה הבין-מגזרית להפעלת תוכניות במערכת החינוך71 71 ,משרד החינוך השולחן העגול הבי ן- מגזרי במשרד החינוך– האמנה הבי ן-מגזרית לה פעלת תכניות במערכת החינוך , מאי 9102 , אתר מרכז"שיתופים" , http://www.sheatufim.org.il/multimedia/upl_doc/doc_130514_60515.PDF , :תאריך כניסה95 ביוני9102 .